אי אפשר לקיים כיום בלי מקום מדוייק של מזבח.

כך כבר אמרו כל גדולי ישראל.

אז למה יש קומץ שעדיין דוחף לעשות משהו שאי אפשר?

אם אי אפשר לעשות את זה אז זו כניסה למקום המקדש בטומאת מת שלא לצורך = זה עצמו כרת!

ולכן אצל רוב העדות נוהגים שלא לאכול בשר צלי בערב פסח

בטח שמותר! פסח נאכל בכל העיר למנוייו.

זאת לא הבעיה.

נהוגים לא לאכול צלי ברוב תפוצות ישראל כדי לא להיראות כאילו עשו ממש קדשים בעזרה (היינו השחיטה וזריקת הדם והקטרת האימורים)

אבל הגמ' אומרת שבבית שני לא היו יכולים לעשות את החישובים הללו, ונזקקו להוראת נביא/ גילוי מלאך/ הוכחות חותכות אחרות.

"אלא מזבח מנא ידעי?

אמר רבי אלעזר ראו מזבח בנוי ומיכאל השר הגדול עומד ומקריב עליו

ור' יצחק נפחא אמר אפרו של יצחק ראו שמונח באותו מקום

ור' שמואל בר נחמני אמר מכל הבית כולו הריחו ריח קטרת משם הריחו ריח אברים

אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן שלשה נביאים עלו עמהם מן הגולה אחד שהעיד להם על המזבח ואחד שהעיד להם על מקום המזבח ואחד שהעיד להם שמקריבין אף על פי שאין בית

במתניתא תנא ר"א בן יעקב אומר שלשה נביאים עלו עמהן מן הגולה אחד שהעיד להם על המזבח ועל מקום המזבח ואחד שהעיד להם שמקריבין אף על פי שאין בית ואחד שהעיד להם על התורה שתכתב אשורית"

הסמנים הללו הם לא השערות טופוגרפיות.

אומר שזה רק כשראוי לבנות בהכל

אבל במצבינו זה גדר ש"אינו ראוי לבילה- בילה מעכבת".

התכוונתי להקרבת קרבן פסח במצבנו שאין לנו לא נביא ולא יודע עד מה וכולנו טמאים.

חלילה מלעלות הר ד' במצב כזה.

עדיין לא ברור איך מישהו מוכן להרשות לעצמו להכנס בכוונה לעזרה בשביל "להקריב קרבן פסח" כביכול.

וזה לא הותר כאמור אלא לצורך הקרבת קרבן ציבור כהלכתו. וזה אי אפשר בימינו, כי אין מקום מזבח ידוע.

עשה.

זה מצווה על כל יחיד ויחיד להמנות על קרבן פסח שנאכל בחבורה אבל עדיין הוא נחשב כקרבן ציבור להרבה דברים אחרים.

וזה אכן לא קשור.

אבל מעניין לדעת, איפה הדעה?

הראה לי.

לפני שבעים שנה היה ידוע?

משפט כהן נכתב לפני כמעט 100 שנה והוא כותב שם שלא יודעים.

מקור בבקשה ל"ידיעה" הזו.

בגדי כהן הדיוט די פשוט להכין, החומרים כתובים בתורה הקדושה.

אבל מקום המזבח מעכב. בשביל זה היה צריך בבית שני ג' נביאים- בלי נביא זה לא עוזר.

כשאת אומרת לא, למה את מתכוונת.

לא יודע של מי השיר. אוכל לגגל....

לכן היה סימן הציטוט.

מוזר שהגר"ד ליאור לא מביא את הרב זצ"ל. בסוף הוא מהחוג שלנו....

ב"דבר חברון" הגר"ד ליאור מביא את דברי הראי"ה להלכה וכותב שאין היתכנות להקריב קורבנות ללא רוה"ק.

אבל אם מה שאני עושה זה לא פסח אלא קרבן פסול- אז אני ענוש כרת.

מחנה שכינה. ואז יהיה לך מקום שהוא מותר בודאי בעלייה (אמנם מצומצם, אבל קיים).

אבל מזבח יש רק אחד ורק הוא מקודש. 

(בלי להכנס לשאלה אם בפסח שני יתאפשר האם נקריב)

בלי לעורר קטרוגים חלילה על עם ה'

מקדש.

כאן כאמור אתה לא מקיים.

ב- זריקת הדם היא לא "חומרה" אלא פסוקים מפורשים בתורה.

חוסר ידיעת מקום המזבח זו בעיה שהובאה בראשונים ואחרונים.

(אם תמשיך בדמגוגיות כאלו אז חבל. אני מוחק מבחינתי את המילים "שים לב ש" ו"שהמצאת", לא שייך אחי.)

כך שזו לא חומרה אלא דבר שהוא לעיכבוא בלי ספק.

 מוכח הדבר בגמ' בזבחים שמציינת שהיה צריך בבית שני נביאים שיאמרו את מקום המזבח. או לפחות סימן ברור שלי ספק כאפרו של יצחק או גילוי של מלאך.

ואדרבה- אם לא קיימת מצוה שמחייבת טומאת מקדש ובכ"ז נטמאת- עבר על כרת בקום עשה, ה' ירחם!

מלבד העובדה שהחינוך אומר שדין "מקריבים אע"פ שאין בית" הוא רשות ולא חובה.

מה שמעכב מלעלות זה לא ש"לא ראוי להכנס". אלא אסור! אסור! זה כרת להכנס.

אלא מה, כמו שאתה חוזר פעמים רבות טומאה הותרה בציבור כלומר- אם אתה מקיים מצוה שמחייבת טומאת מקדש ורוב ישראל טמאים- אז הטומאה הותרה/ דחויה בציבור.

זה נכון.

אבל אם אנחנו אומרים שאתה לא יכול לקיים את המצווה גם אם נורא תרצה- כי אין לנו מיקום מדוייק של מזבח- אז לא הותרה לך הטומאה כי היא הותרה רק אם אתה מקיים. ואם לא- לא.

לכן יוצא שאתה נכנס למחנה שכינה בלא שהותרה טומאה בעודך טמא מת= כרת.
 

הרב דב ליאור טוען כך? - נסיונות פעילים

התגובה הזאת נכתבה כאן, בשרשור הזה

מעניין אם זה יעבוד

שלום בנצי 👋)