אני חושבת שהגיע הזמן לשאול..... ביתי הבכורה בת 11.5, מתבגרת לכל הדיעות.... כבר קיבלה השנה את המחזור החודשי. מזל שהספיקו להדריך אותן בבי"ס על זה... השאלה שלי היא: איך, מתי ואם בכלל הדרכתן את ביתכן לגבי..... איך באים ילדים לעולם? אני שואלת ממש בתמימות כי אני לא בטוחה מה היא יודעת או לא. אני חוזרת בתשובה ולכן באתי מעולם שלא צריך לדבר על כך, הדברים מובנים מאילהם. אבל הילדים שלי כל כך תמימים. אני חושבת שהם חושבים שברגע שזוג מתחתן השם עושה נס והאישה נכנסת להריון (לא שזה לא נס במובן מסויים...). אבל אני חטשבת שבגיל כזה הגיע הזמן שתדע את האמת ולא ביום החתונה.... ואם כן - איך עושים את זה? יש אולי ספר תורני לבנות מתבגרות בנושא זה? תודה לעונות!
אצלי הבנים גדולים. ובעלי דיבר איתם על הכל בהזדמנויות שונות דרך לימוד נושאים תורניים.
הבת הכי גדולה של בת 10 ואני כבר מתחילה לחשוב מה לומר..
נראה לי שלא צריך לספר ''בפעם אחת'' אלא לטפטף במעגלים..
למשל אחרי הלידה האחרונה שלי היא מצאה בתיק שלי חבילה של תחבושות ושאלה אם זה מה ששמים על הפצע של הלידה. אז עניתי שכן והיא רצתה לדעת מאיפה התינוק יוצא והסברתי.
לאחרונה כשאני שוב בהריון היא באה והזכירה לי שהיא יודעת מאיפה הוא יצא.. ושיתפה שגם הבנות בכיתה דיברו על זה. ושהרבה בנות כבר יודעות.. אז הוספתי לה שהיא יודעת שזה מקום צנוע, אז גם שיחות בנושא הזה צריכות להיות צנועות.
מניחה שבשנה הקרובה אספר לה ממש על המחזור. ונראה איך נתגלגל הלאה..
מסכימה איתך שחשוב לשתף ולתת לה מידע הרבה לפני החתונה..
לא מזמן היה על זה שרשור בפורום הריון ולידה. נדמה לי ש@מיואשת****** פתחה שם ואולי יהיה לה מה להוסיף.. אולי תחפשי את השרשור שם...
כותבי הספרים האלו הם בעלי רקע דתי תורני? אני לא רוצה לגלות הפתעות לא נעימות....
הכותבים אכן מרקע דתי תורני - אך הספרים אינם בכיוון שאתקרן-הפוך
מחפשת.
לא תמצאי מידע בספרים המתאימים לנערה דתיה תורנית בתחילת גיל ההתבגרות שלה, על ״כיצד באים ילדים לעולם״.
הספר הפלא שבך מדבר על ההתפתחות הגופנית ובעיקר הרגשית. על כוחות גופניים ונפשיים המתפתחים בך, מטרת הספר היא להנחות אותה בצורה עדינה ובהירה, לאורה של התורה, ולצייד אותה ביסודות בריאים לקראת העתיד. הספר הוא מעֵין בועה של שפיות ורוגע, המאפשרת צמיחה בריאה ובוטחת.
״בואי בתי" הוא ספרון שנכתב עבור קהל דתי – חרדי, שיכין את הבת לקראת ההתבגרות. כתוב בצורה קלילה ומלאת שמחה, המותאמת לגילאי העשרה הצעירים. הוא מאפשר לבנות להיחשף בצורה מבוקרת ומותאמת לידע שהן צריכות לדעת, בשביל ללמוד איך להתנהל טכנית ורגשית עם השינויים הפיזיולוגיים הצפויים להן. הנושאים הנידונים בו הם הווסת, סימני התפתחות משניים, פצעי בגרות, התייחסות לפן הרגשי ועוד.
אני לא רוצה לחכות שהיא תשאל כי יותר סביר שלא תשאל. אני מפנה את השאלה כרגע לאמהות מבתים דתיים חרדים מבית. איך למדתן את הנושא ומתי או איך לימדתן את בנותיכן?
מבקשת סליחה עם התפרצתי לדיון שלא שייך אליפיצול אחד
זה פשוט נושא שמאד קרוב לליבי (בתור ילדה שגדלה בבית דתי
שלא דיברו בו בכלל על הנושא ולמדה את האינפורמציה הזו בצורה
זה היה מאוד בהדרגה. כבר שנים- מאז שהגדולה בת שלוש בערך, בכל הריון עולות שאלות. ותמיד עניתי בצורה ענינית לגמרי. לאט לאט השאלות נהיות מדויקות יותר...עם השנים. איך התינוק נכנס לבטן? הוא לא נכנס גדול, הוא ממש פצפון בהתחלה. ממה נהיה תינוק? לכל אישה יש הרבה ביציות, וכל ביצית יכולה להפוך לתינוק. כל ילדה , כשהיא נולדת, כבר יש לה המון ביציות. איך זה שרק אחרי שמתחתנים האישה בהריון? כי בשביל הריון צריך גם את הבעל...ככה יש ילדים שדומים לאמא ויש שדומים לאמא. איך זה קשור לאבא? כי כדי שיהיה תינוק צריך גם זרע מהאבא. ובאמת לפני כמה זמן הסברתי לה איך בפועל הזרע מגיע לביצית. וגם על המחזור.
וואו! בת כמה היא? הבעיה שהבת שלי מעולם לא שאלה שאלות....Orit39
היא בת עשר וחצי. יחסית מפותחת לכן רציתי להסביר לה על המחזור, שלא יפתיע אותה. בעיקר הצגתי את זה כדבר משמח מאוד, כדבר שמראה שהגוף שלה מתחיל להתכונן לאחד התפקידים החשובים שלו, ושהיום שבו היא תקבל מחזור יהיה יום שמח, שבו נעשה ביחד משהו מיוחד.
הבת שלך אף.פעם לא שאלה? מאיפה התינוק יוצא? איך הוא יוצא? איך הוא נכנס? נראה לי שאלו שאלות שכמעט כל ילד שואל.
יש לי כמה חברות שלא ידעו כלום, אבל ממש כלום, עד שסיימו תיכון. גיסתי אמרה לי שלא ידעה איך אמורים לקיים יחסים ומדריכת הכלות ממש היתה צריכה להסביר ולפרט לה.
כמה שיותר מוקדם לספר- ככה יותר טוב . אפשר לקשר את זה לסיפורי לידה, או סביב נושא השגחה פרטית ובריאת העולם , לא חייב לדבר בצורה גסה וחדה , לאט לאט לטפטף לילדים מגיל 0 על כל הנושאים הלא נעימים כביכול , מחזור, גוף של בן לעומת גוף של בת, בתור ידע מחכים ולא בתור "ידיעה דרמטית פתאומית לגביי דברים לא צנועים שמספרים בחדרי חדרים "- זה טראומה לילד/ה!!! צריך להיות קלילים !! להיות רגישים ונעימים וגם לא להיכנס לסיפורים אישיים וכד' ילד לא אמור לדעת כל מה שקורה בחדר המיטות של מבוגרים . הטיפטוף האיטי של הידע הוא הבריא לדעתי. לא להעלים מידע הרבה שנים ואז לעשות סצנה בדלת נעולה ובפנים מתוחות ולספר הכל כי זה טראומה. ט ר א ו מ ה . בדרך כלל בני נוער חרדים כבר יודעים הכל ,אפילו מהתורה הם מקבלים מידע, אבל הם מסתירים את הידע מההורים בגלל הבושה. כי מתביישים כי כביכול זה אישי ולא צנוע.. אז לכן עדיף מגיל הינקות לטפטף הכל וככה הם גודלים בבריאות הנפש ולא מסתירים ומפחדים ממיניות.
אצלנו בבית יש ספר אנטומיה צבעוני (יש בסטימצקי לילדים) הילדים אצלנו דפדפו מגיל צעיר ועניתי על השאלות את האמת בפשטות, כמו שעונים בשיעור ביולוגיה. הרבה יותר קל להגיד בגיל צעיר, מאשר בגיל ההתבגרות שהוא סוער רגשית וכל מילה טעונה בדמיונות. אחר כך היו כמה שאלות מביכות, והכרחתי את עצמי לענות ברוגע את האמת. הם מחפשים מידע, לא על ההורים - אלא על עצמם ומה קורה איתם. אצלנו כילדות באה אחות בית ספר, נתנה הדרכה מאד טובה, וזה הספיק.
מסכימה מאוד לגבי הטפטוף הדרגתי באיטיות ואורך השנים. ומוסיםה.באר מרים
דוקא לילדין דתיים במובן מסויים יותר קל. נחשפים דרך סיפורי התורה ובהמשך המשנה והגמרא להמון ידע בתחום. וכדאי לנצל את ההזדמנות שנושאים כאלה עולים בדיון תורני להרחיב. זה נותן פתח ממש טהור ללימוד הנושא.
מביאה כמה זכרוות ילדות שלי בנושא:
אני זוכרת בתור ילדה שזה היה ממש הבדל ביני ובין החברות שלי מבתי הספר החילוניים. אצלנו בממ''ד למדנו בחומש הכל כולל נח ובניו, לוט ובנותיו, תמר ויהודה וכו.. וגם אם לא הסבירו בפירוט הכל, נתנו מושגים קרובים לאמת ולא הסתירו מידע. ואצלם אלה הפרקים שדילגו (אבל כמובן קראו בסתר..)
אני גם זוכרת שבכיתה ד בערך למדנו במשנה במסכת ברכות על ''בעל קרי'' ובאתי לשאול את אמא שלי מה זה והיא היתה קצת בהלם.. למרות שרוב הפעמים ששאלתי היא ממש ענתה באמיתיות ובטבעיות..
זוכרת שבאחד הספרים של דבורה עומר, נדמה לי, דיברו על זוג מתמזמז ובאתי לאמא שלי לשאול והא נתנה לי הסבר פשוט וברור. לא הייתי רוצה שהילדים שלי יקראו על זה בגיל הזה, אבל אם זה יקרה, חשוב לי שיקבלו ממני הסבר מדוייק.
סיפרתי בפורום הריון ולידה לא מזמן שאחד הבנים שלי בגיח 11 בא לשאול אותי שחברים בכיתה (בתלמוד תורה ממש דוסי..) סיפרו שכדי שאמא תיכנס להריון צריך שאבא ואמא ישכבו ביחד ערומים במיטה. הוא ציפה שאני אכחיש.. אבל ישבתי איתו והסברתי שזה נכון, ועכשיו זה נשמע לו מגעיל ודוחה, אבל כשהוא יגדל הוא יבין שזה דבר ממש יפה וקדוש. זה די סיפק אותו.. וחשוב לי שהנושא עלה...
בן אחר למד מסכת כתובות לקראת הבר מצוה ועסקו שם בגמר באה והעראה והוא שאל את בעלי שיסביר חו ובעלי פשוט ישב איתו והסביר לו הכל. זה ממש פתח פתח טוב לקשר אבא ובן לקראת גיל ההתבגרות, צניעות ושמירת הברית וכו..
באמת בבתי ספר דתיים לא מצנזרים דברים כאלה? אני לא בטוחה.... אולי איפה שאת למדת? אצלי לא זכור לי שלמדו דברים כאלה וגם לא םנו אליי בשאלות שכאלה.... בגלל זה אני מסיקה שהם בכלל לא בעניינים...
לומדים את זה בצורה מאוד קרה. כיתה ח' אצלנו למשל לומדים מסכת כתובות על כל פרטיה. דווקא בתלמוד תורה זה יותר פשוט, כי כבר בספר בראשית מסבירים על ההפריה של הצמחים, משם מתקדמים לרביה של החיות ומשם יותר קל לספר על הרביה של בני האדם. בכל מקרה, צריך להסביר שזו מצווה, שיש לה גבולות מאוד ברורים (רק נשואים, רק בטהרה וכו'..) ובתיאור לילדים להרחיק את העניין מעצמך ומבעלך, כלומר לא להגיד 'אבא ואני עשינו אותך כך וכך...', אלא להגיד שככה זה מנהגו של עולם. ואפשר גם להוסיף שבגילך זה נשמע לך תמוה ומוזר אבל זה רק כי את לא בגיל הנכון. כשתיהי גדולה ותתחתני זה יהיה לך מאוד טבעי וטוב. אפשר גם להוסיף שבעל ואישה הם שני חצאים של נשמה אחת והחיבור הזה הוא החיבור המקסימלי והמדהים של שני החצאים.
עריות. לא שאל ולא התעניין מעבר למה שהיה לו בדף חזרה.
הגיוני. ילד בכיתה א׳, הרבה לפני גיל ההתבגרות, לא מגלהקרן-הפוך
עניין מיוחד במושגים המפורטים בתורה.
מאידך, כשנער בר מצווה קורא בתורה בשבת את הפרשיות הללו, אני חושבת עליו, על המורה שלו לטעמי המקרא, על ההורים של הנער המלווים אותו במשך חודשים של חזרות אינטנסיביות על קריאת התורה, שחוזרים ושומעים את רשימת העריות ...
עושה "סדר" בראש. לי עוד אין מתבגרות אבל היא נותנת הרצאות בנושא אנימשמעתי 2 הרצאות על מתבגרים+ ילדים קטנים. יש לה הרצאות בכל מיני מקומות והיא מדהימה ממש. תבדקי אולי מגיע לאזור שלך וממש שווה להשקיע ולסוע רחוק, לדעתי.
עכשיו כשקראתי את כל השרשור- לדעתי זה בול מה שאת מחפשת.44444
ואם יש לך כוד ילדים קטנים אני ממש ממליצה על ההרצאה גם לילדים קטנים (קטנים= בערך עד גיל 8 תלוי ילד) כי זה קשור אחד בשני.
קוראים לו מתבגרת באהבה של דפנה פלר... מדבר על זה וממש טוב!! הכל בהדרגתיות כזאת ובפשטות... ובכללי חשוב מאוד לדבר על הנושאים האלה עוד לפני שמתחיל להיות סוער... אם לא עושים את זה בצורה נכונה- זה צלקת לכל החיים!!!
עבר עריכה על ידי Orit39 בתאריך י"ד בתמוז תשע"ט 20:37
עבר עריכה על ידי Orit39 בתאריך י"ד בתמוז תשע"ט 20:36
שיצאתי מסטימצקי, מסתבר שהספר הזה נחטף!! בהתחלה חשב שיש והסתבר שאזל... הזמנתי (בנוסף ל "הפלא שבך") והיו עוד שכבר הזמינו... כנראה שבאמת ספר טוב.👍 ותודה לכל המייעצים והמייעצות! נתתם לי הרבה טיפים וכיווני שיחה בנושא! אנסה ליישם.... והשם יהיה בעזרי 😓 אגב, חשבתי להביא לה את הספרים עטופים ולכתוב לה מכתב שבסופו אכתוב לה שעל כל שאלה שיש לה שתפנה אליי ואסביר לה בשמחה! נראה לכם בסדר?
גם עם הבנות וגם עם הבנים, בכל מיני הזדמנויות. תוך כדי לימוד הלכות, לפעמים סתם באמצע החיים מגיע ההזדמנות לדבר על זה. מה שחשוב שאווירה תהיה קלילה וכיפית כשבאים לדבר על מיניות.
למשל לאחרונה בת שלי בת 6 בקשה שאשכב לידה ושאלה "אבא תשכב אתי" אמרתי לה שאני שוכב רק עם אמא אבל אני יכול לשכב לידך, אז היא צחקקה ושאלה מה ההבדל ואז הסברתי לה כשזוג נשוי שוכבים הם לפעמים גם מזדווגים וזה עניין מאוד פרטי וצנוע ואז נולדים להם גורים, בלי להיכנס להרבה פרטים. אז היא צחקקה ''בעצם אני והאחים שלי הם הגורים שלכם?..אם היא היתה גדולה יותר הייתי נכנס אתה ליותר פרטים.
אשתי בגישה ללמוד אתן את זה מאיזה ספר אני בגישה יותר טבעית וזורמת, אני בא מעולם מאוד פתוח (יותר מדי) תכלס הילדים מאוד פתוחים אתי בעניינים האלה שזה ברכה.
אמא שלי הסבירה לי ממש עם ציורים מה עומד להתרחש אצלי בגוף, ושלא אבהל אם אראה יום אחד דם.
וטיפ יפה שבגללו הגבתי לשרשור- אמא שלי אמרה לי שלא כדאי לי לדבר בנושא הזה עם אף אחד, רק איתה, יש הרבה ילדות שמדברות על זה בכיתה - "אבל הן לא יודעות מספיק טוב וחלקן מדברות על זה בכיתה כי הן לא מעיזות לדבר עם אמא שלהן, אבל לך יש אמא שתמיד תוכלי לשאול ואני אענה לך הכי טוב..."
זה נתן לי ביטחון תמיד לשאול אותה כל שאלה, ואף פעם היא לא נבהלה, תמיד הסבירה לי יפה מה שהתאים לי והתקבל יפה על דעתי.
לדעתי אם הילדה בת 11.5 והיא מעצמה לא שואלת שאלות - לא כדאי לך שהיא תדע בדיוק בדיוק מה עושים כי זה סתם יכול לבלבל אותה. היא יכולה גם לדעת את זה בגיל 16 שזה גיל יותר בוגר, ועדיין ישארו לה כמה שנים טובות להפנים את זה לפני שהיא מתחתנת.
עצם זה שהיא יודעת שתמיד אפשר לפנות אלייך, זה יתן לה ביטחון ואם היא תשמע דברים ממקומות אחרים היא תבוא אלייך ואת תסדרי לה את זה בראש בצורה נכונה.
אצלי, בהמשך שמעתי על מישהי במשפחה שיש לה ילד בלי חתונה, אז לא היססתי לשאול אותה איך זה יכול להיות, ואז היא הסבירה לי שיש משהו שנקרא "מגע מיני" שצריך בשבילו שניים, אפשר גם בלי חתונה אבל זה עבירה... בהמשך שאלתי אותה איך עושים את המגע המיני הזה והיא אמרה לי שלומדים את זה לפני החתונה, זה כמה תנועות מסויימות שצריך לעשות... זה כשעוד הייתי קטנה יותר, וכשגדלתי יותר - היא הסבירה לי יותר לעומק...
וגם, לספר את זה בקור רוח ובצורה שכלית, זה גורם להבין את זה באופן בריא.
לדעתי דבר ראשון כל הכבוד על המחשבה שצריך לעשות משהו וההבנה שזה לא אמור לנחות עליה יום לפני החתונה בהדרכת כלות. דבר נוסף (בדיוק היה על זה שרשור בפורום הריון ולידה) במרבית במקרים זה לא יוודע לה יום לפני החתונה אלא במהלך חייה מחברות או ספרי מדע וכד'. לענ"ד שתי האופציות מזעזעות. אז אני אומנם עוד לא אמא ואני לא יודעת איך את מרגישה וכו' אבל אני יודעת מה אמא שלי עשתה וזה היה אחד הדברים הכי חכמים למרות שזה היה לה מביך מאוד. וראיתי את זה שזה עזר לי כשהתחלתי לצאץ והתחתנתי הגעתי לזה בצורה יותר בריאה ואמיתית. אמא שלי בסביבות גיל 12-13 מצאה זמן איתי לבד ולמרות שכבר היה לי מחזור היא הסבירה שוב איך זה בדיוק קורה ועל היציאה של הביצית..ואמרה שאם אל הביצית מגיע זרע ונקלט בה והיא נקלטת ברחם אז יש הריון ואז אין מחזור ואם לא נקלט זרע אז יש מחזור. הסבירה שהזרע בא מהאבא אז מי שיש לה בעל יכולה לקבך ממנו זרע ולהיות בהריון ומי שלא לא. ואז היא שאלה אם אני יכולה לחשוב איך הזרע יגיע לביצית כי צריך משהו שיכנס וישלח אותו פנימה והדגימה לי עם יד אחת טבעת. ואז עליתי על זה לבד. והיא הסבירה לי שלמרות שזה נשמע עכשיו מוזר אז שאני אדע שזה נעשה בהמון קדושה ואהבה ושזה דבר טוב. וכו'... ממש הגעתי בגישה בריאה.
תודה על השיתוף! אנסה לעשות איתה שיחה כזו!Orit39אחרונה
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
למשל קריית יובל, איך זה לזוג צעיר עם ילד, יש שם קהילה דתית לאומית וצעירים? יש שם גרעין תורני?
הבנתי שיש איזה קשר להר המור, אז זה יפריע למישהו שבא מישיבות אחרות..?
כמה ציטוטים מעוצבים שמעוררים מחשבה על דרכי החינוךhameiri13
חינוך אינו מתרחש רק בין כתלי הכיתה. הוא נבנה בבית, במטבח, בחצר ובזמן המשותף עם הדמויות המשמעותיות בחיי הילד. דרך משחק, עשייה ותנועה, ילדים קולטים ערכים, אווירה ואמונה. הפוסט שלפניכם מזכיר שחינוך עמוק מתרחש מתוך חוויה, קשר ושמחה — ומעודד הורים וסבים להיות שותפים פעילים בבניית עולמם הפנימי של הילדים.
כמה ציטוטים מעוצבים שמעוררים מחשבה על דרכי החינוך שלנו
לא כל למידה חייבת להתרחש במסגרת פורמלית. ילדים גדלים דרך התנסות, שמחה וקרבה. במיוחד כאשר המבוגרים סביבם חיים את הערכים שהם מבקשים להעביר. חינוך אמיתי הוא אווירה — לא רק מילים.
תמונה 1
הטקסט המקורי: How Do I involve Kids in Cooking?
Assign Simple Tasks. Make it educational. Prioritize safety. Encourage creativity. Celebrate their efforts.
תרגום לעברית: איך משלבים ילדים בבישול?
תנו להם משימות פשוטות. הפכו את העשייה ללמידה. שמרו על בטיחות. עודדו יצירתיות. העריכו את המאמץ שלהם.
פסקה מסבירה: המטבח הוא מקום של חינוך שקט. כאשר ילד שוטף ירקות, מערבב או מודד — הוא לומד אחריות, דיוק ושיתוף פעולה. בחברה החרדית, שבה הבית הוא מרכז החיים, זו הזדמנות להעביר ערכים של מסירות, נתינה ושמחה בעשייה. הלמידה אינה רק טכנית — היא חינוכית ונשמתית.
תמונה 2
הטקסט המקורי:
Playing is the highest form of research.
תרגום לעברית: משחק הוא הדרך הגבוהה ביותר שבה ילד חוקר את עולמו.
פסקה מסבירה: דרך משחק ילדים בודקים גבולות, לומדים להתנסות ומתמודדים עם אתגרים קטנים. במקום לראות במשחק בזבוז זמן, אפשר להבין שהוא כלי חינוכי עמוק. כך הילד מפתח ביטחון עצמי, יצירתיות וחוסן — תכונות שיסייעו לו גם בלימוד התורה ובהתמודדות עם החיים.
תמונה 3
הטקסט המקורי: Why Cook With Kids? Cooking with kids is a fantastic way to combine fun, learning, and family bonding.
תרגום לעברית: למה לבשל עם ילדים? כי זו דרך נפלאה לשלב הנאה, למידה וחיבור משפחתי.
פסקה מסבירה: כאשר נכד עומד ליד סבתא ולומד מתכון משפחתי, הוא לא רק לומד לבשל — הוא סופג מסורת. דרך רגעים פשוטים כאלו עוברים סיפורים, זיכרונות וערכים. זהו חינוך שאינו נאמר במילים גדולות, אלא מועבר באווירה של חום וקשר.
תמונה 4
הטקסט המקורי: How does PLAY support learning?
Focus Problem-Solving Confidence Collaboration Creativity Resilience Flexibility Imagination Communication
תרגום לעברית: כיצד משחק תומך בלמידה?
ריכוז פתרון בעיות ביטחון עצמי שיתוף פעולה יצירתיות חוסן גמישות דמיון תקשורת
פסקה מסבירה: משחק בונה כלים לחיים. ילד שלומד לשתף פעולה במשחק, יידע לשתף פעולה גם בלימוד. ילד שמתמודד עם קושי במשחק, מפתח עמידות. חינוך נכון רואה במשחק לא רק שעשוע — אלא הזדמנות לעצב אישיות יציבה, אחראית ובעלת יראת שמיים פנימית.
תמונה 5
הטקסט המקורי: Play is the way children learn what no one can teach them. Lawrence Cohen
תרגום לעברית: דרך המשחק ילדים לומדים דברים שאי אפשר ללמד במילים. – לורנס כהן
פסקה מסבירה: יש ערכים שלא מועברים בהרצאה אלא בחוויה. סבלנות, נתינה, התמודדות עם אכזבה — כל אלו מתפתחים באופן טבעי דרך משחק והתנסות. כאשר המבוגר משתתף, מחייך ומעודד, הילד לומד שמותר לו לנסות, לטעות ולצמוח.
תמונה 6
הטקסט: המטבח המשפחתי אינו רק מקום להכנת אוכל — אלא מקום של חינוך.
המקום שבו ילדים לומדים סבלנות, כבוד הדדי, ונתינה.
פסקה מסבירה: הבית הוא בית הספר הראשון והמשמעותי ביותר. דרך עשייה יומיומית פשוטה מועברים ערכים עמוקים. סבים, סבתות והורים שמקדישים זמן רגוע ומשמח, בונים יסודות יציבים לדור הבא. חינוך מתוך שמחה וחיבור משפחתי יוצר ילדים בטוחים, מחוברים ושורשיים.
הי אני אמא ל4 ילדים מקסימים ורוב היום משתדלת לשמור על בית נקי , כמה שאפשר ...
הבעיה היא כזו- כשההורים שלי באים אלינו לשבת עם אחים שלי הקטנים , הם בני 5 ו6 ...אבל הם עושים הרבה בלאגן בבית ומלכלכים לי בטירוף כמו למשל אם יש ממתקים אז הם אוכלים בבלאגן , מורחים על הספה ואז פתאום נשפך להם משהו ודורכים על זה, או ששותים שוקו וזה נשפך לי על הספת בד שלי ...וכל הבית נראה פשוט כמו אחרי מלחמה כשהם פה ....
העיניין הוא שאמא ואבא שלי לא אומרים להם כלום !
וזה מאוד קשה לי ....אני לא רוצה להיות כמו איזה שוטרת בבית עליהם ולהגיד להם לא לאכול בצורה כזו ולחנך אותם כי זה גם יכול לפגוע בהורים שלי (ככה אני מרגישה ) . אבל מצד שיני אני לא רוצה בית שבור ומלוכלך אחרי שהם באים זה לא נעים בכלל.
אני אפילו מרגישה סוג של כעס כלםי ההורים שלי באיזה שהו מקום ...למה הם לא יודעים להעמיד את אחים שלי במקום ולתת גבולות ... שחכתי לציין שאחים שלי גם צורחים בבית בלי סוף , בשבילהם זה משחק אבל אני פשוט מתעצבנת מכל המצב הזה שבסוף נופל עלי ועל בעלי ...
בדרך כלל המצב הפוך - אנשים מגיעים להורים שלהם לשבת (ואז לפעמים להורים קשה עם הבלגן של הנכדים...) ככה שאצלכם המצב לא רגיל.
אולי אם הם יבואו לזמנים קצרים באמצע שבוע יהיה קל יותר "למגן" את הבית מפניהם... (כמו למשל כיסויים על הספות)
עוד אפשרות - בכל פעם שהם עושים משהו שלא מקובל עלייך לומר בקול ובנעימות: "בבית שלנו לא אוכלים על הספה, נכון, ילדים?" (לפנות לילדים שלך ל"אישור") אולי בסוף זה יחלחל לאחים שלך...
בכל אופן, כל הכבוד לך שאת מצליחה בשגרה לתחזק בית נקי עם ארבעה ילדים קטנים!
