אם רק היה אפשר
לחיות בעולם של מותר ומותר
להשתחרר
להתערטל
לשבור כבר את הסכר הארור הזה ולתת לכל המים להתפרץ בכל הכוח שלהם
לשטוף את הכל
להציף
להתמלא
לקבל את זה
בשר בבשר
משיא לשיא
לא לתת לרגע להיות חסר
להתפוצץ ואז שוב להתפוצץ
להסתחרר מהכוח של זה
לאבד את הראש
לתחושות הכי נעימות
והכי חזקות
שיש לעולם הזה להציע
והוא רק מצניע
אני אגמור את חיי בתחושת פספוס
תמידית
כי כל הזמן זה לשלוט
לחסום
לעצור
דיייייייייי
עכשיו אני רוצה את זה
מי יעצור אותי?!
פשוט לשבור כבר לרסיסים
את כל המוסכמות הזו
וכל הקשקוש המוסרי
ופשוט להתמסר
להתמכר
להתפקר
עיניים נפגשות
לב גואה
קטנים הופכים לגדולים
מעצימים
יודעים לאן הדרך מובילה
ולוקחים אותה בכיף
לאט
ואז מגבירים מהירות
כי העוצמה הזו מחכה לנו
מוצאים
נעצרים לרגע
ואז
נותנים להכל לקרות
בלי מעצורים
פשוט שיקרה
לעזאזל המחר
לעזאזל העולם כולו
עכשיו טוב
עכשיו אני צריך את זה
עכשיו כולנו צריכים
וזה מה שבאמת משנה
זה מה שהעולם הקטן והדפוק הזה יכול להציע, אז למה לא לקחת את זה כבר?!?!?!
כנראה אני היחיד בעולם שחושב ככה
לא מצאתי עוד את הדרך
בודד בעולם
כמו אברהם
הולך לארץ שהבטיחו לי
אבל לא מצאתי אושר
רק ציווי אלוקי
ואני ממשיך ללכת
מכח הדפיקות האנושית
במקום לחתוך
וללכת לעצמי
אל עצמך אתה הולך.
אוףףףףףףףףףף
מילים ארורות, לא מצליחות להביע כלום.
עכשיו כולם חוזרים
ואני צריך להיות שוב ילד טוב
אז הנה אני חוזר
ולהתראות תחפושת
נפגש שוב בהתפרצות הבאה
כשארסן אותך
שוב
ושוב
ושוב
עד שנפסיק לנשום