אהלן. 

כשאני הייתי קטן לימדו אותי שיש פצעים שאפילו אם נשים עליהם את כל התרופות בעולם , זה לא יעזור וזאת משום שהם פצעים ש "הזמן מרפא אותם".
מזה אותם פצעים? בוא נחשוב : הפצעים שבקטגוריה של פצע פיזי , אם נשים עליהם תרופה לפחות היא תעזור לו במשו , תשכך את הכאב , תרגיע , אז...א"כ איזה עוד פצעים יש??
והתשובה היא: יש עוד פצע , שהוא בד"כ הכואב מכולם. "האיבר" שנפגע ממנו הוא לא פיזי ולא חומרני אלא הוא רוחני , קוראים לו "הנפש". הפצעים האלו נמצאים בקטגורית של "פציעות הנפש".

אתה עברת אחי מצב שאפשר להגדיר אותו כסוג של פגיעת נפש , יש פגיעות נפש שלא כואבות כ"כ או שע"י תרופות + זמן מטפלים בהם , לדוגמא: אדם שנכנס לדיכאון , יש תרופות שיעזרו לו לשכך את הדיכאון ועם הזמן זה יעבור לו.
אבל יש דברים שאנחנו אכן רוצים להשאר ככה , בעיקרון זה לא רע לנו , ז"א אנחנו אנשים עם רגש ועכשיו הרגש עובד שעות נוספות , מתלהב ואומר שהכל בסדר , אבל השכל בא ונדף ואומר לנו , "לא , זהירות! משו לא עובד כשורה...".

לעניות דעתי - יש כאן ארבע דרכים לפתרון.
כל אחת היא דרך מחויבת שבלעדיה היא , חברתה לא תוכל לחול בשלמות.
לכן זה יותר ארבעה היבטים שצריכים להתעורר אצלך >

** "הזמן הוא מרפא".
** "תני לשכל שלך להשתלט על הרגש שלך".
** הסחת העינין מליבך.
** איך אם לא , תפילה לבורא עולם!!

"הזמן הוא מרפא" -

צריך לקחת את הזמן כאן בענין ולדעת שזה לא יתרפא מיד , יקח לפחות קצת זמן , אבל גם לדבר הזה יגיע העת וזה בעז"ה יתרפא... - הזמן מאחה את הפצעים!!

"תנן לשכל שלך להשתלט על הרגש שלך" -

זה טבעי שיבואו לך מחשבות והירהורים של אהבה עליה , אבל מה לעשות , אם אתה רוצה באמת לצאת מזה אתה צריך להחליט , זהו , לא ממשיך לחשוב עליה , זה קשה מאוד , אז איך? זה מחשבה , קשה לשלוט בזה. לכן יש את ה -

הסחת העינין מליבך -

לך לבלות עם חברים ככה בפאנן , פתח גמרא או ספר הלכה מעניין , שכח מכל הצרות , תעזור לאחרים , תעסיק את עצמך , אקיצר העיקר שלא יהיה לך {הרבה} זמן פנוי כי אז באות המחשבות , בזמן הפנוי...

איך אם לא , תפילה לבורא העולם!!

הדבר הכי חשוב בעיניי זה להתפלל לאבאל'ה שבשמיים שהוא שולט על כל המחשבות בעולם ולבקש ממנו "אנא אבא , תעזור לי " , הוא יעזור לך - "הבא ליטהר מסיעין בידו" . אבל חשוב שזה יהיה מעומק הלב , כמה שיהיה יותר עמוק - הבקשה שלך לאבאל'ה שיוציא אותך מזה - ככה התפילות יגיעו יותר רחוק - הוא ישמע לתפילותיך...

אחי , את מצוות "ביקור חולים" , אני מוכן לעשות אותה בשמחה.

אם אתה צריך כל דבר , אתה יכול לפנות אלי. באמת. בשמחה...

מקוה שקצת עזרתי.

המון בהצלחה. תחשוב על זה אחי.
שבוע מבורך!

לא קראתי תגובות ואנ'לא יד'ע אם אמרו לך את זה

אבל אסור'ך להיות לבד

כל הזמן תהיה עם חברים תדבר עם אנשים

ואסור להיות לבד ולחשוב על כל מיני שטויות

לי זה קרה בצורה מטורררפת

דבר ראשון כי הייתי הולך הרבה להתבודד וכל פעם כזאת אתה נכנס לזה שוב

דבר שני אני הולך לישון כל לילה באיזה אחת שתים והיה שם מלא זמן מת

שהייתי שוקע במחשבות

אז מה שעשיתי זה שהלכתי לכיתה וניגנתי שם (הגיטרה חשמלית הייתה תמיד שם בשביל לא להפריע בפנימיה)

או שהייתי הולך ללובי של הבנין כיתות

ומנגן שם בפסנתר

הכל בשביל לא לחשוב יותר מדי

כמו שלא משנה אמר ללא משנה (מי שיודע שיסתום ת'פה למה חבל) "אסור לך לשקוע במחשבות"

אגב

אני מכיר אותך

ודיברנו פעם על הנושא הזה

למה לא באת לדבר עם חברים להתייעץ

טוב תעשה מה בא לך

אבל כדאי'ך לדבר עם אנשים שעברו את זה

אגב אם נפרדתם

אני יודע שהדבר הכי קשה זה להפסיק את זה גם ברשת

אבל אתה פשוט צאיך להתנתק ממנה לגמרי

לחסום אותה בש"א ובמייל

ולהסביר לה ש'תה לא רוצה שתשלח לך כלום

היא תבין את זה וגם לה יהיה קשה

אבל אם לא תפסיקו דרך הרשת

אז לא תפסיקו אף פעם

אגב אני התנתקתי מאתר מסויים אחד

רק בגלל זה

כי רציתי לשכוח ממנה לגמרי

אז אפי' לא רציתי לראות ת'שם שלה בתגובות

אני מבין שבשבילך זה לא רלוונטי אבל תשתדל לא לדבר איתה דרך הרשת

שיהיה לך מלא הצלחה

זה כואב

אבל זה כיף לעבור את זה

אה ווי שכחתי עוד מש'ו

אני מצטער

קדחתי יותר מדי

אז לפני שנפרדנו שאלנו רב איך אפשר להפסיק מבחינה שיכלית

לא מבחינה הלכתית או הגיונית (אם אתם מבינים ת'הבדל בין שיכלית להגיונית)

אז הוא ענה שכשהן מדבר עם בת או להיפך

המח שלו מפריש מולקולה הנקראת פדומין

והבנ'דם מתמכר לזה

ואני התמכרתי לזה בצורה מטורפת

וכשהפסקתי

הייתי חולה תקופה מאוד ארוכה

ואני בד"כ בנ'דם בריא כמו שור

אנ'לא זוכר איזו תקופה שהיתי חולה

והרגשתי גרוע

אחרי שבוע בערך הרגשתי יותר טוב אבל עדיין היה קשה

ולאט לאט הצלחתי לצאת מזה

שיהיה לך מלא מלא מלא הצלחה

ושה' יביא לך אותה בפאנקותה (למי שהיה במחנה אריאל בנים)

אוי כתבתי יותר מדי

אם מיש'ו יקרא בכלל...

ונצרכת לכלל ישראל

(ובוודאי שלפרט ישראל)

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא