(מוכר ככ!)

וואו
(איזה חמוד זה! ותמים.)

ממ כן , לא יקרה, בגלל זה אין טעם להתבאס
אבל בכל זאת

יש לרצות להיות בת

אני לא מבין את הצד ההפוך...

לא למה להיות בן אלא למה לא להיות בת.

ככ הרבה..
הכי מתסכל היה לי בשבת, שהבנים עשו מלא מוראלים ורקדו והשתגעו ,
ואנחנו ישבנו בצד כמו פארשיות.. וגם עזוב את זה, כל הזמן להיות צנועה ושלא ישמעו אותי וכו , די ראבק זה חופר

כן, אבל את לא צריכה לעבוד כמונו בשביל להיות צדיקה, לפעמים אם בא לי לא ללמוד תורה, אני לא יכול, זה חיוב עשרים וארבע שבע וכל היום לחשוב, רגע, זה לא ביטול תורה, ושלוש תפילות במנין, במנין אי אפשר להיפתח כמו ביחיד, יש פתיחה, אבל אחרת קצת, ו (פנימיות) והקטע הזה שלחברה אין רגשות, וואלה כן, גם אני זקוקי ללדבר עם חבר שלי על איך אני מרגיש עם הקשר שלנו, ולהגיד לו תכלס אני אוהב אותך ולתת לו חיבוק,
אבל וואלה אנשים יבשים, וכן הייתי רוצה לא להיות הבלל היחיד בשטח הישיבה,

קצת הארכתי,
אבל אני באמת חושב, יש צדדים לפה ולפה,
אני שמח שאני בן.

טוב,זה באמת קשה
הכל קשה, והכל עם יתרונות וחסרונות
לונרא יהיה בסדר הרבה שם על אחד איפה שהוא צריך להיות

בעזרת ד'

אני כמעט תמיד אעדיף להיות אקטיבי, אבל לפעמים נמאס...

לדוג..
.. - נסיונות פעילים
(זה לא באופן כללי אבל ,רוב הפעמים זה רצון של רגע שנעלם, אבל בכל זאת יש את הרצון הזה..)