"וכשאתה שותה מים שפוך מהן ואחר כך תן לתלמידך, כדתניא (=כמו ששנינו בברייתא) לא ישתה אדם מים ויתן לתלמידו אלא אם כן שפך מהן, ומעשה באחד ששתה מים ולא שפך מהן ונתן לתלמידו ואותו תלמיד איסטניס היה ולא רצה לשתות ומת בצמא, באותה שעה אמרו לא ישתה אדם מים ויתן לתלמידו אלא אם כן שפך מהן תחילה" (גמרא מסכת תמיד דף כז עמוד ב)
כמדומה לי שיש פה תובנות מספר, מוזמנים להציע תובנות





