ראשית אקדים ואומר, שידוע לנו שאין ושומעים בדין צד אחד בלבד אלא במעמד שני בעלי דדינא, אך אנו מפחדים להיות באותו חדר עם הזאב כפי שאסביר בהמשך.
אֶחַי ואני דבר-אַחֶרוֹנים קטנים (חזירונים ל'ע) ובנינו לנו בתים יפים ונחמדים. אני בניתי בית מקש ובוץ, אחי השני בנה בית מעץ, והקטן בנה בית מאבנים.
לרוע מזלנו, הזאב שהיה רעב הגיע לכפרנו. ראשון הוא בא לביתי, משראה שהדלת נעולה נשף בכוח והעיף את הבית. ב'ה הצלחתי לנוס על נפשי לבית העץ ביתו של אחי. אך הזאב האכזר דלק בעקבותי משראה שלא יצליח להעיף בנשיפתו את בית העץ, הציתו באש, ואנו נסנו משם בניסי ניסים לביתו של אחינו הצעיר, בית האבן.
הזאב הרע לא חדל מנסיונותיו וניסה להכנס דרך הארובה לבית, אך האש שדלקה למטה הבריחה אותו.
נסינו להזמין את הזאב לדין תורה על הבתים שהרס, אך הוא מסרב לבוא. טענתו שהוא פטור משום שזו דרכו לאכול אותנו ואנו אמורים בכלל להיות בביטנו ואם נפגש הוא יאכל אותנו.
על כן אנו פונים לכבודו לעצה ותושיה לדעת מה יעשה לזאב הנ'ל.
הד'א הבכור.
לא מתכתב עם נשים בפרטי.