שרשור חדש
כ"ב בתמוז תשע"ב 20:19

 

 

 

שרשור הכרות חדש!! תופים

 

רוב יושבי הפורום התחדשו,

חלק הלכו, חלק הצטרפו

את כולם בשמחה  קיבלנו

אבל פרטים עליכם עוד אין לנו

ולכן נא להציף את שרשורנו!

 

בפרטים הבאים:

שם:

גיל:

מוטו:

דמות אהובה / מוערכת:

שיר:

 

קדימה מלאו את השרשור כדי שנוכל להכירכם יותר טוב!

 

מצפה לראות שרשור מלא בכל הכינויים... 

 

כ' בתמוז תשע"ו 16:31
עבר עריכה על ידי יהיה בסדר.... בתאריך י"ג באב תשע"ו 21:08

ראית עב"ם שאינך יודע פירושו
שרשר כאן
ראית מילה שאתה מכיר והיא טרם נתפרשה כאן
שרשר כאן

בכדי להפוך את החיפוש לקל נתווה לו קווים כלליים :
-רוצה לשאול לדעת מה הוא ערך מסוים אנא שרשר בהודעה ריקה שכותרתה "מה פירוש (הערך המדובר )"
-אתה עונה לשרשור כמו שהוזכר לעייל כתוב בקצרה תשובה בכותרת ופרט בגוף ההודעה
-יש לך מונח שאתה רוצה להוסיף כתוב את שמו בכותרת ובארו בגוף ההודעה
-אנשים בבקשה לא לנצל"ש

כל סנאי הוא סנאי מעופף

אם בועטים בו מספיק חזק.

 

ח' בחשוון תש"ע 16:48
בעזהי"ת
 
קצת מידע על הפורום.
 
א. זה לא פורום של משחקים. גם לא של חידות. המקום של משחקים וחידות זה ב'בראש צעיר', או 'צעיר בראש'.
ב. זה גם לא פורום שיתוף של אתרים מעניינים ברשת, או של משפטים מעניינים שנתקלתם בהם.
 
ג. מה זה כן? קצת קשה להגדיר. זה לדוגמא, אחלה דוגמא ל'מה עושים בפורום הזה'. גם זה מתאים. וכיו"ב.
 
ד. אני לא אנעל עכשיו- באופן חריג- הודעות שנפתחו כבר. בקשר להודעות שיפתחו? |חיוך שטני|
 
סתם, ב'מת אינלי קטע לנעול כל שירשור. רק ווקשה, שהפורום יחזור לייעודו..
 
ועוד משו- המכתב פתיחה עודכן.
 
יומוצלח!
ט' בחשוון תשס"ט 12:36

מה הראשי תיבות של:

בבאאהוהוהתוועפתואמעפה

(אלו ראשי תיבות אמיתיים של משהו יהודי ידוע...)

י' בחשוון תשס"ט 21:23
בראשית ברא א-לוקים את השמים ואת הארץ והארץ היתה תוהו ובהו ורוח א-לוקים מרחפת על פני המים
י' בחשוון תשס"ט 21:23
בראשית ברא א-לוקים את השמים ואת הארץ והארץ היתה תוהו ובהו ורוח א-לוקים מרחפת על פני המים
י' בחשוון תשס"ט 21:29
כחח
י' בחשוון תשס"ט 21:40
שכחת את "וחשך על פני תהום"..
י' בחשוון תשס"ט 21:51
י"ב בחשוון תשס"ט 11:11
אהאאהמממ"ע?


אנכי ה' א-לוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצריים מבית עבדים...

אבל ברצינות- מה הר"ת של

אאאאא"א

לא, זה לא "אמר אויב ארדוף אשיג אחלק..."
י"ב בחשוון תשס"ט 13:17
"איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו"
י"ב בחשוון תשס"ט 16:50
אני חשבתי על "אנכי אלוקי אביך אלוקי אברהם אלוקי... (יצחק ואלוקי יעקב)"
היום 09:12
י"ב בחשוון תשס"ט 12:10
מאלמחושבנבר"א
גם זה קשור ליהדות.. וזה מוכר...
י"ב בחשוון תשס"ט 17:00
יום רבין שמח....!

תהרגו אותי, לא אכפת לי.
י"ב בחשוון תשס"ט 18:12
בכל אופן הוא היה ראש ממשלה ולא רוצחים בן אדם על חילוקי דעות!אפילו רשום בתורה לא תרצח!בגלל חילוקי דעות ובגלל שאתה לא מסכים עם בן אדם אתה תרצח אותו?!
י"ב בחשוון תשס"ט 18:35
בס"ד

הרבה אנשים לא מקיימים את מה ש"כתוב בתורה" כלשונך.
כתוב בתורה גם שצריך לשמור שבת, אז?
אם אני לא מסכימה על משהו מסוים, אז חלילה אעבור על דברי התורה?
על יגאל עמיר, כנראה, זה לא עבד.
י"ג בחשוון תשס"ט 09:43
אבל בלי קשר לזה שהוא היה ראש ממשלה. אם אני ארצח אותך תהיה לזה בדיוק אותה משמעות, ויגאל עמיר לא יותר גרוע בשום אופן מהערס התורן שדקר מישהו במועדון.
י"ב בחשוון תשס"ט 19:46
התשובה היא: "מודה אני לפניך מלך חי וקים שהחזרתה בי נישמתי בחמלה רבה אמונתיך"
י"ד בחשוון תשס"ט 18:29
מה זה:
שאל"ת?
י"ד בחשוון תשס"ט 19:04
י"ז בחשוון תשס"ט 19:51
"שיוויתי ה' [מתחיל בא'] לנגדי תמיד"...
י"ד בחשוון תשס"ט 20:36
בס"ד
איפוא יש בתורה 3 פעלים שונים, רצופים, אחד בעבר, אחד בהווה ואחד בעתיד?
ט"ו בחשוון תשס"ט 11:08
איפה יש תשע מילים רצופות שמסתיימות באותה אות?
ג' בכסלו תשס"ט 13:24
פרשת וישלח... אנונימי
אות מם סופית
י"ד בחשוון תשס"ט 20:58
כל ילדי כיתה א' מצטלמים בסוף הטיול, והמורה מנסה לשכנע אותם לקנות את התמונה.
"כדאי לכם" היא אומרת "יום אחד תראו את התמונה ותגידו- הנה שלומית, שהיום היא עורכת דין, הנה יואב שהיום הוא רופא..."
אחד הילדים ממשיך: "והנה באמצע המורה, שהיום היא מתה..."
י"ד בחשוון תשס"ט 21:11
מתלה למעילים בבי"ס היה כתוב "המתלה נועד למעילים"
ואחד התלמידים הוסיף "וגם למורים"...
ט"ו בחשוון תשס"ט 11:06
מה זה:
עאל"ת?
ט"ז בחשוון תשס"ט 12:40
ט"ז בחשוון תשס"ט 13:40
י"ז בחשוון תשס"ט 19:53
או לחילופין: עזבי, את לא תביני...

מה זה:
זל"ע?
ג' בכסלו תשס"ט 23:21
י"ז בחשוון תשס"ט 19:43
פרסומת
י"ג ניסן 19:53

אל הרב הקדוש שתורתו נפוצה מפסגות איל עד ליבשת משקל הנגד.

מצאתי את שאהבה נפשי, בחורה צדיקה מעולה בכל המעלות, ויודעת ספר, וחפצתי לשאת אותה לאישה כדת טרי פראצ׳ט ומוות. אלא מאי? אשת זאב היא, ופירושו שכל ליל ירח מלא, היא הופכת לזאבה.

ונפשי בשאלתי האם מותר לי לשאת אותה לאישה או שמא זה אסור משום משכב בהמה?

בברכה תת סמל גזר.

 

מתייג:@ר ג

@אניוהוא

 

הסוטה ממשחקי הכס מכה שנית  והמבין_יבין

כנסו לפורום שר הטבעות הפורום הכי שווה שיש.

מ הרבה שנים עד שתבינו את כל החוכמה הגדולה שטמונה בהודעה הזאת.

י"ד ניסן 05:52
כיצד פירש את ברכת יעקב לבנימין,

ועיין עוד,
בספר דבש לפי של הרב חיד'א, אותיות טו טז.

לא מתכתב עם נשים בפרטי.

מחר 12:41


הסוטה ממשחקי הכס מכה שנית  והמבין_יבין

כנסו לפורום שר הטבעות הפורום הכי שווה שיש.

מ הרבה שנים עד שתבינו את כל החוכמה הגדולה שטמונה בהודעה הזאת.

י"ט ניסן 01:39

לא מתכתב עם נשים בפרטי.

י"ט ניסן 08:25

הסוטה ממשחקי הכס מכה שנית  והמבין_יבין

כנסו לפורום שר הטבעות הפורום הכי שווה שיש.

מ הרבה שנים עד שתבינו את כל החוכמה הגדולה שטמונה בהודעה הזאת.

י"ט ניסן 23:01
אם בנימין היה איש זאב, והיו לו ילדים כנראה אין בזה איסור

לא מתכתב עם נשים בפרטי.

י"ט ניסן 23:11
כ' ניסן 11:31

שמעון התחתן עם דינה, אז אין כאן ראיה.

הסוטה ממשחקי הכס מכה שנית  והמבין_יבין

כנסו לפורום שר הטבעות הפורום הכי שווה שיש.

מ הרבה שנים עד שתבינו את כל החוכמה הגדולה שטמונה בהודעה הזאת.

כ"ג ניסן 01:18

לא מתכתב עם נשים בפרטי.

כ"א באב תשס"ט 14:54

(קצת דברים שחשבתי עליהם בימי חרפי)

 לכבוד הרב מעוז ומגדול ששמעו הולך מהוגוורטס אל דרך פריווט מס' 4' שאלה לי אל כבודו

האם גלימת ההיעלמות של הבחור הנעים הארי פוטר, חייבת בציצית או שמא פטורה, היינו האם דין בגד לה?

 

מהם תשובותיכם?

י' ניסן 18:13

גלימת ההיעלמות היא משולשת (ראה סמל אוצרות המוות)

הסוטה ממשחקי הכס מכה שנית  והמבין_יבין

כנסו לפורום שר הטבעות הפורום הכי שווה שיש.

מ הרבה שנים עד שתבינו את כל החוכמה הגדולה שטמונה בהודעה הזאת.

כ' באייר תש"פ 01:30


נ נק נקנ נקני נקניק נקניק -י-ה (יענו קה אכסוף, קה ריבון, הללוקה, קליקקו, בתקה וכו')

כ"ז באייר תש"פ 15:24

לא מתכתב עם נשים בפרטי.

י"ז טבת 19:24
ח' בסיוון תש"פ 15:43
סיפור שעלילתו מבוססת על מעשה בחמישה בלונים אך הוא על מסכת יבמות ונקרא "מעשה בחמש יבמות"
כ"ג בכסלו תשפ"א 10:33

בלונא?

 

ב' באייר תשפ"א 21:18

אמא דרותי יהבה מתנתא.

בדיחא וחדוותא לכל דרדקא בלונא.

 

לרותי בלונא תכלתא.

לרון בלונא צהובא.

לסיגלית בלונא סגולא.

לאורי בלונא ירוקא.

ולאלון בלונא אדומא.

 

כל דרדקיא וכל בלוניא נפקו לטיילא.

אורי בדח,

רהיט ושוור - ורמייה לבלונא ירוקא לעיל לעיל.

רמא ונקט, רמא ונקט.

 

נפל בלונא ירוקא עליה דהיגי דכלילא, וניחרז.

ולאלתר בומא! טראכא!

מאי אירע?

בלונא פקע, בלונא איבזע.

 

במטותא, אורי לא תחלש דעתך,

מייתינן לך בלונא אחרינא.

 

בדח רון ומליל:

אבא נפחיה לבלונא צהובא!

עד דליהוי רבה דומיא דרישך!

רבה, רבה דומיא דומיא דשימשא!

 

אבא נפחיה לבלונא. נפחיה ונפחיה.

ולאלתר בומא! טראכא!

מאי אירע?

בלונא פקע, בלונא איבזע.

 

לא תחלש דעתך רוני רון.

דין סיפיה דכולא בלוניא.

 

אשכחוה דרדקיא למיצי - שונרתתא דסיגלית.

שחתא סיגלית, בעתא לחבקה למיצי.

 

חטפתיה מיצי לבלונה סגולא דסיגלית,

גלגלא ונקטא, גילגלה ונקטא.

 

סרתטיה לבלונא סגולא בטופראי דילה,

ולאלתר בומא! טראכא!

מאי אירע?

בלונא פקע, בלונא איבזע.

 

לא תחלש דעתך סיגלית.

הכי אירע נמי לרון.

דין סיפיה דכולא בלוניא.

 

בלונא סגולא פקע,

בלונא סגולא פקע,

ונמי בלונא ירוקא.

 

אישתיירו תרי בלוניא ותו לא,

בלונא תכלתא לרותי,

ובלונא אדומא לאלון.

 

אירתתא רותי דנמי בלונא דילה יתפקע,

חבקתיה לבלונא תכלתא דומיא דמחבקי בובתא,

דומיא דמחבקי לאמא.

 

ולאלתר בומא! טראכא!

מאי אירע?

בלונא פקע, בלונא איבזע.

 

לא תחלש דעתך רותי.

הכי אירע נמי לרון.

דין סיפיה דכולא בלוניא.

 

אישתייר בלונא חד ותו לא,

בלונא אדומא, בלוניה דאלון.

 

ולאלתר, נשבה זיקא רבה (אסתנא),

חטפתיה לבלונא אדומא,

פרחתיה לעיל לעיל,

עד לענני.

 

אלון אחוי בידיה וצווח:

שלמא! שלמא בלונא אדומא!

 

קמו דרדקי אחוו בידייהו,

וצווחו בקלא לשמיא:

שלמא! שלמא בלונא אדומא!

ב' באייר תשפ"א 21:20
י"א באייר תשפ"א 17:13
חחח נחמד מאוד אנונימי
מלבד הצבעים
אין שמות לצבעים מלבד אדום כחול וירוק ולכן את האחרים מדמים לפי חפצים ככרתי כיין וכדו'
י"ד באייר תשפ"א 17:08

נו בארמת אומרים "בומא! טראכא!"?? או אולי ירוקא ואדומא? תכלת אומרים תִּכְלָא ועוד דוגמות אולי בהמשך יהיה לי זמן ואני אכתוב

י' ניסן 17:16
חחח מנ-דוס אחרונה


הסוטה ממשחקי הכס מכה שנית  והמבין_יבין

כנסו לפורום שר הטבעות הפורום הכי שווה שיש.

מ הרבה שנים עד שתבינו את כל החוכמה הגדולה שטמונה בהודעה הזאת.

פרסומת
ו' ניסן 14:27
.. אנונימי
כ"ז אדר ב 03:00
מתאן הא לאו פוריא האידנא?
מאי אנת בעית מאי אנת בעית?

סתםמיליםבלישוםמשמעותמיוחדת

ח' שבט 00:13
לכבוד מרן מלך (האריות) [האגדות], אשר כל רז לא (דיסני)[אניס] ליה, העוקר צוקים וטוחנם בפילפולו.
לאחר מותו של אבי ז'ל, ברחתי מארצנו. לאחרונה הבנתי שאני הוא היורש היחידי, ואילו הארץ ניתנה לאחיו של אבי הלא הוא דוד (של קוף) סקאר.
פניתי לדודי בדרכי נועם שיחזיר לי את ארצי ואת נחלתי שירד עליה כאפטרופוס, אך הוא מסרב. טענותיו הן שראשית עלי להוכיח שאני הוא סימבה באמת (לדבריו זה הניצחון של נלה אינו ראיה).
ואף אם אצליח להוכיח דאני הוא, אכתי יש לו חזקה בקרקע, ואני מחלתי את חלקי מהנחלה בבריחתי, וממילא הוא ירשה, ועכשיו אין באפשרותי להתחרט על מחילתי.
עוד הוסיף לטעון, דאף אם אין זו מחילה, מכיוון שמשהו חדש התחיל בשלטון משותף של אריה וצבוע, נעקר ממקומו כל שלטון המלכות הישן ונחלתי נעקרה מרשותי.
אשמח לתשובות כבודו,
החותם בדמע, סימבה

לא מתכתב עם נשים בפרטי.

כ' אדר א 21:01
בצער רב קיבלתי מכתבך על אודות ארצך הגזולה, אשר לקחוה מידך דודך וחבר מרעיו שאינם מכלל אנ"ש.
נוגעת שאלתך לעצם על דיני ירושה, עדות רחוקה, חזקה ושינוי בגזלנותא. והלא בדיני ירושה קי"ל שבמקום בן אין האח יורש, ואף אם הבן קטן ועל כן ודאי מדינא שהארץ לא ירושה היא אצל דודך כי אם בידך, סימבה אשר מזרע המלוכה.
בעניין הוכחה כי אתה הוא סימבה, הלא מצינו תרין רעין דלא מתפרשין שיעידו עליך שאתה הוא סימבה אשר הגדיל ונעשה ללביא, אשר הגעת אליהם ככפיר, ואף אם תאמר שאינם כשרין לעדות מפני שאינם נמנין על 'עושה מעשה עמך' דהא אוכלי שקצים ורמשים נינהו, אף על פע כן הרי משיח לפי תומו יש בהם ובעניין זהות סמכינן עלייהו אף לכתחילה.
והנה מה שאמר בדיני חזקה, קי"ל בחזקת הבתים דאמר רב 'אין מחזיקים בנכסי בורח', ואשמועינן התם מר דבבורח אנפשות קאי, וודאי שהינך אנפשות ברחת ועל כן אין חזקה על נכסים ששלך מירושה. ומה ששאלת על השינוי בסדרי המלוכה שקונה המקום, הרי מלבד מה שעובר על ד"ת הוא מי שמעמיד למלכות אנשים שאינם מקרב אחיך כדדרשי חז"ל אמעשה דהורדוס בריש ב"ב, הרי ידענא דקרקע אינה נגזלת לעולם ואפ' בשינוי ואפ' לאחר זמן, ועל כן נ"ל דארעא שלך היא חזק ואמץ ויה"ר שיקויים בך 'מלכותא דארעא כעין מלכותא דשמיא ותיזכר בשושלתן של כל אבותיך הקדמונים דעלו לשמיא ומסייעי לך מן התם.
בברכת 'וכלביא מי יקימנו' ו'כארי יתנשא לא ישכב', המאחל לך תקומת ממלכה ביד הראוי למלוכה,
האריה דהווה מעלמא אסלן.
כ"א אדר א 08:24

לא מתכתב עם נשים בפרטי.

כ"א אדר א 17:49
כ"ג אדר א 12:47
מחמת היחלוקו של דוד בין ציבא למפיבושת
י' אדר ב 23:17
עבר עריכה על ידי אניוהוא בתאריך י' באדר ב תשפ"ב 23:43
תשובה:
כבוד הוד מעלת המלך האמיתי דק'ק צוק התקווה, קיבלתי שאלתו החמורה, ונדון בה בע"ה כדרכה של תורה, ללא צהר לעולמות אחרים
צוק א – בירור זהות המערער
ראשית יש לעיין בבירור זהות המערער. אמרו במשנה בב'ב )קלד ע'א( האומר זה בני נאמן, זה אחי אינו נאמן, כלומר שאינו נאמן לקבל חלק האחים שלא מכירים בו. ומה שהאב נאמן, הרי זה מכח שבידו לתת מתנה.
א'כ פשיטא שכדי ליטו ל חלקו בירושה צריכים אנו לידע בבירור מאן הוא דקתבע חלקו. ו נראה ל ו מר דאימו תוכל לזהותו, משום דטעם הנ'ל שייכא נמי באימו. אמנם בשביל זה צריך שתהיה הבעלים, ומכיון שאשה לא יורשת את בעלה, ממילא לית לה יכולת לתת במתנה ולא יכולת לזהות את בנה. אמנם בכתובתה שיכולה לתת , מיגו דבידה לתת בידה נמי להכירו.
ועל פניו נראה לומר דמשום הא דעל פניו אין לזהותו, והיינו הרעמה. וכן מצינו כשבני יעקב עומדים לפני יוסף מעידה התורה 'ו יכר יוסף את אחיו והם לא הכירהו' )בראשית מב, ח( וברש'י הביא דברי רבותי נו שיצא מלפניהם בלא חתימת זקן, הרי שעל פניו קשה לזהותו.
ומה שאמר דודך, שניצחונה של נלה אינו ראיה, היה נראה לומר דהצדק עימו, דאין לנו איך לשער האם זהו סימן מובהק או לא.
אלא דהלום ראיתי, דיוסף קורא לאחיו 'גשו נא' אמרו רז'ל דהראה להם שהוא מהול, ומעודי תמהתי, וכי אדם אחר לא יכל למול עצמו? ומהיכי תיתי למימר שהוא סימן שהוא אחיהם? אלא נראה דלאחר שידע עליהם מילי טובא, כעת איברר לן דלא קאמנחש בגביעו, אלא מידע ידע בקושטא, ורק מתחזי לפניהם שלא יזהוהו. וא'כ נראה דה'ה הכא, ניצחון כדי לאו כלום הוא, אך ניצחון וידיעת השם, דקרא לה בשמה, ודאי מילתא הוא.
ואף אי לא נקבל דברים אלו, אכתי אית לן למימר דאף דנלה אשה היא ופסולה לעדות, אכתי יש כאן עד אחד ונאמן הוא עכ'פ לחייב שבועה. והוא הק' ה)מלוב'ן(]מדנרין[ ראפיקי הי'ו דקא מצעק ומצחק 'הוא חי'. א'כ הרי דטענה ראשונה קא מתנדפה מעליה, ואית לן לברירא טענתך על הארץ.
צוק ב – יורדין לנכסי בורח
מקמי דנברר בדיני חזקה, בעי למידע אי שרי לאחזוקיה בארעא. לאחר מותו של אביך, ברחת כעצת דודך הנ'ל, והוא ירד לנכסיך שהגיעו לך בירושה. ובעצם הדבר יש לדון מתרי טעמי. חדא דהרי אמרינן דברחת ויש לדון האם מורידים קרוב לנכסי בורח, ומה הדין אי נחת לארעא מעצמו. ותו שהוא קרוב, ואין מורידין קרוב לנכסי קטן.
ובאמת גמ' מפורשת היא בב'מ )דף לח עב( שהיורד לנכסי נטושים או רטושים מוציאין אותו מידיו, ובארו בגמ' דנטוש דברח בעל כורחו ורטוש דאזל מדעתו.
הרמב'ם פ'ז מהלכ' נחלות ה'ד פסק וז'ל שבוי שנשבה ושמעו שמת וירדו יורשיו לנחלה... אין מוציאין אותה מידן. וכן הבורח מחמת סכנה. אבל היוצא לדעת ששמעו בו שמת וירדו יורשיו לנכסיו וחלקום מוציאין מידן עד שיביאו ראיה שמת מורישן, עכ'ל. ותמה עליו הראב'ד דמניין לו זה דהרי רבותנו אמרו דאפ' לא שמעו בו שמת ב'ד מורידים לנכסיו, ועוד מניין שבבורח מוציאים מידיו.
ומרן בשו'ע חו'מ סי' רפה פסק כהרמב'ם. ובאר הסמ'ע דמיירי כשירד למכור ולעשות בהם כשלהם, אך אי ירדו למהווי היה כאריס משאירים אותן בידיהם, וכתב שכך משמע מדברי המ'מ, ו הסכים עימו הש'ך. ממילא ברור דבנידון דידן דירד מעצמו, אף אי נימא דשמעו בו שמת, אכתי לא יורד אלא כאריס, והכא הרי נתן חלק לצבועים ולדבר זה אין לו רשות למיעבד.
ואף אי יטען קים לי כהראב'ד הכא יש לדון ממקום אחר, דהרי הכא ברח כשהוא קטן ואין מורידין קרוב לנכסי קטן שמא יטען שזהו חלקו בירושה. וסימנך שאין אפוטרופוס לאריות. וכן פסק הרמב'ם שם בריש פ'ח, כותב מפורש 'ואפ' בן אחיו של זה הקטן'. ומקורו מב'ב דף לח מעובדא דההיא סבתא דהוי לה תלת ברתא ונשבת ה היא וחדא מיניהו, עיי'ש. וכן פסק השו'ע שם ס'ז.
איברא דלפום ריהטא כל הנ''ל מדבר על שמעו בו שמת כל עוד לא חזר הבורח להכא, אך אם חזר ובא הרוג ברגליו, פשיטא שמחזיר לו הקרקע והספק הוא האם צריך לשלם לו על הפירות שאכל או לו )ומכיון דכתבת דמוחל אתה על זה לא נדון בחיוב התשלום(.
צוק ג – חזקה שאין עימה טענה
אלא דטוען הוא דאכלה שני חזקה, ובאמת מפורש בב'ב דף מא ע'א דחזקה שאין עימה טענה אינה חזקה, על כן טוען הוא שמחלת לו על נחלתך. ויש לברר האם מחילה הוי טענה טובה, והאם חזקתו חזקה היא.
בפשטות אין בטענת מחילה כלום, דכיצד קנאה בכך דהרי אין כאן מעשה קניין כלל. וכך מפורש בשו'ע חו'מ סימן רמא ס'ג. והטעם כתב הסמ'ע דקרקע בחזקת בעליה עומדת. ואף אי נמצא מאן דסבירא דמחילה מועילה, הכא קטן הוא ואין מחילתו מועילה ולא כלום. ממילא אין כלל מה לדון בחזקה דהרי אין טענה כלל.
ואעפ'כ גם אי אית ליה טענה, הכא אין חזקה כלל. והוא מבואר שם בדף לח ע'א, דאמרו במשנה 'ג' ארצות לחזקה', ובארו הטעם משום שאין שיירות מצויות. והכא נמי הכי מפורסם שנגמר מלאי הזברות או האנטילפות, ולית שיירות מצויות כלל.
ובגמ' )ע'ב( אמר רבא הלכתא אין מחזיקין בנכסי בורח ומחאה שלא בפניו הויא מחאה, ובארו שלא סתרי אהדדי, אין מחזיקין בבורח מחמת נפשות, ומחאה שלא פניו מיירי בבורח מחמת ממון. והכא הרי ברחת
מחמת נפשות.
ויעויין שם בדף כט ע'ב, בההוא דאמר מאי בעי בהאי ביתא וא'ל מינך זבינתיה ואכלית שניה חזקה, א'ל אנא בשיכוני גוואי הואי, ובאר הרמב'ן דמיירי שטוען שהיה ב'חדרי תימן' והוא מקום בדרום, וטוען שלא שמע החזקה מחמת דהוא רחוק, ןבזה נחלקו רב נחמן ורבא. דר'נ
סובר דנאמן למימר הכי, וצריך המחזיק להוכיח שהמערער יודע
מהחזקתו בקרקע, ואילו רבא ס'ל דהמוציא מחברו עליו הראיה. וקיי'ל כרב נחמן, דהמחזיק צריך להוכיח דידע המערער דמחזיקים בקרקעו. ועי' ברא'ש )סי' ד-ה( דכתב דהיינו שידוע שהמערער כבר הרחיק נדוד זמן רב, ולכן אמר רב נחמן למחזיק זיל ברור אכילתך.
ובאר בנתיב ים )הג' ר' יחיאל מרדכי גורדון זצ'ל( דלהרמב'ן ירידה לשדה כדהבעלים לא בפנינו אינה נחשבת כהוכחה דלית מאן דימחה בכניסתו. ממילא הכא, דאחזיק בקטנותך, יתכן דאף הרא'ש יודה דזה מיקרי שהחזיק שלא בפניו. אלא ודאי דאף חזקה אין פה.
צוק ד – שינוי החוזר לבריתו
ועתה יש לדון מצד קניין ב)ממשלת(שינוי, דזה אינו, דהרי הוי שינוי החוזר לברייתו דלא קני, כמבואר בחו'מ סימן )ש'ס( ]שס[ ס'ה. ואף דנתקיים בך מאמר החכם 'מאז שעזבת הרבה השתנה כאן', עכ'פ הכל חוזר לברייתו הוא. ואף דישאר רושם עדיין אין זה שינוי.
ועוד, י'ל דהכא מיירי בקרקע, וקרקע אינה נגזלת ושינוי לא מהני לקנותה.
צוק ה – משפט המלך
אמנם, אף אם בכל הנ''ל הורנו חלילה שלא כהלכה, נראה דיש כאן
צד נוסף להפך בו לזכותך. הרשב'ם בב'ב דף לח ע'ב שהביא ירושלמי דנח' רב ושמואל. )ומקורו במכליתין פרק ג הלכה ג( רב אמר אין חזקה לבורח ולא מארץ לארץ, שמואל אמר יש חזקה לבורח ויש חזקה מארץ לארץ. אמר רב נחמן בר רב יצחק קרייא מסייע למה דמר 'ויתן לה המלך סרי ס אחד לאמר השב את כל אשר לה ואת כל תבואת השדה מיום עזבה את הארץ ועד עתה'. פסוק זה כתיב גבי השונמית, דברחה מפני הרעב ועתה שבה בעקבות דברי אלישע, והחזיקו בקרקעה, והחזיר לה המלך. ונח' בבאור הראיה. בפני משה גרס מסייע למה דמר שמואל, דהמחזיק יש לו חזקה דמחזיקין לבורח ומשום הכי היה צריך המלך לצוות שיחזירו לה הקרקע. אך המהר'א פולדא חולק, ובאר דהראיה היא לרב, שאין מחזיקין, ולכן המלך החזיר לה הקרקע כדין.
וכתב עלה ר' מאיר שמחה מדווינסק דרב ושמואל לשטתיהו במחלוקת בעניין פרשת המלך בסנהדרין דף כ ע'ב. רב ס'ל דכל האמור בפרשה לאיים בלבד, א'כ איך מצווה המלך לתת את הקרקע שלא כדין. אך שמואל דס'ל שהמלך מותר בכל הכתוב בפרשה, שפיר מיעבד דלא כהלכתא.
ולכאו' היה נראה דקשיא הלכתא אהלכתא, דהא בבורח קיי'ל כרב, ובמלך פסק הרמב'ם פ'ד מהלכ' מלכים ה'א כשמואל. אך ראיתי מי שכתב דטעמא דפסקינן כרב, אינו מכח ראיית ר'נ בירושלמי, אלא משום דהוא מחאה שלא בפניו.
ברם אין צורך בהא, דמעיקרא לא דמי, דרב ושמואל נחלקו בבורח מחמת ממון ובזה קיי'ל כרב. ומה דפסקינן שאין חזקה היינו בבורח מחמת נפשות. עכ'פ השתא דאתית להכי, מלך אתה, ובזה קיי'ל כשמואל וא'כ מלך פורץ לו דרך ואין מוחין בידו.
אלא דיש לפקפק בזה, דלמא השתא חשיב כהדיוט ולא כמלך. דגם מצינו השלמה, שבזמן שהעבירו אשמדאי ממלכותו הוי הדיוט, וכן אמרו בגמ' מגילה יא ע'ב דלכו'ע הוי מלך ואח'כ הדיוט ונחלקו האם חזר למלכותו או לא. וא'כ בזמן דהוי הדיוט, מהיכא תיתי דאית ליה משפט המלוכה.
ויתכן לומר דהתם שמלך הש'ד בדמותו הוי הדיוט, דלא הכירו בו כמלך. אך הכא כל פוגשיו יודעים דמלך קאי )בפניהם(]לפניהם[ ולכן אכתי יכול לנהוג בשררה.
צוק ו – בזכות שלא שינו שמם נגאלו
ושמחה נפשי בראותי דברי הרב צו'ף דב'ש בספרו שער החצר סי' קפו. דכתב שם הרב הנ''ל דהכנענים רצו להחזיק בארץ כנען בטענת יאוש, דאבותנו נתייאשו בגלות מצרים. אמנם אבותינו הקדושים החזיקו באמונתם ולא התייאשו מן הגאולה. וכסימן לכך קראו לבניהם על שם הגאולה, שלא שינו שמותיהם, וקראו לבניהם ראובן ושמעון העומדים על הגאולה, על שם 'ראה ראיתי את עוני עמי' ו'וישמע אלוקים את נאקתם'. ממילא זכו לגאולה מכח שלא שינו את שמם איגלאי מילתא דלא נתייאשו מן הגאולה, ואזלא לה טענת הכנענים.
והוא הדין והוא הטעם הכא, שאין יכול דודך לטעון שנתייאשת, דהרי לא נשתנה שמך, ואף הוא רומז לגאולה שהוא נוטריקון שים-בה' כלומר, שים מבטחך בה'. דורשי רשומות דרשו ר'ת סקאר יעוף מהר בעזרת ה'.
והיהמי שרצה להקשות מדברי ההתגלות דאביך 'זכור מי אתה' ועוד בדבריו עם נלה מוכח דמלכתחילה לא רצה ללכת להאבק הרי לפנינו דנתייאש
ונראה דאף שלא זכר תמיד מי הוא באמת, ולא רצה מלכתחילה לילך, אין זה יאוש, אלא יאוש שלא מדעת, אלא הוא כעין תינוק שנשבה לבין הגויים שהוא אנוס, וכדמוכח מדבריך לראפיקי דאמרת ליה שאינך בטוח מי אתה. וממילא גם אי הוי יאוש אינו יאוש גמור וזה שלא שינה שמו מעיד דבפנימיות לא מייאש ולא מידי.
וזאת תורת העולה,
דלית ליה לסקאר ולא כלום. דזהותך ללא ספק, ולא קנה כלל. ואף אי קני, לית לה חזקה. ולית הכא לא יאוש ולא שינוי.
ואסיים בברכה, דנזכה להעביר ממשלת זדון מן הארץ, ותקום ממשלת האמת ובראשה מלכנו ]סימבה[ )ביבי( ירום הודו.
והנלע"ד כתבתי

לא מתכתב עם נשים בפרטי.

י"א אדר ב 14:38
והרי למדו זאת מגזרת הכתוב "יכיר", ממילא שייך רק באב והבו דלא לוסיף עלה
י"א אדר ב 16:13

לא מתכתב עם נשים בפרטי.

י"ב אדר ב 12:26
אם כי נראה שנחלקו התנאים אם זה מועיל גם לפסילת הבנים ולא רק לבכורה. (וחלק פסקו כרבי יהודה)

ישיבת ההסדר ירוחם - ויגש - ואהבת את ה' אלקיך - שיחת סעודה שלישית התשס"ה,he/
פרסומת
ו' באב תשס"ט 14:49

 

1. תזמין את הבצק בלי כלום.
2. כאשר אתה מדבר, תלחץ על הכפתורים בטלפון ותבקש מהאיש על הקו להפסיק ללחוץ על הכפתורים.
3. תזמין המבורגר.
4. תגמור את השיחה עם המילים "תזכור, אתה לא מכיר אותי ואני לא מכיר אותך, אף פעם לא דיברנו......".
5. כאשר שואלים מה אתה רוצה בפיצה, תגיד "או, פשוט תפתיעו אותי!!!" ותנתק.
6. תענה על השאלות עם שאלות.
7. תבקש מהם לשים את הבצק מעל התוספות.
8. תאיית את התוספות אל תגיד אותם.
9. תנגן שיר של מטליקה ברקע.
10. תגמגם באות "פ".
12. תעשה קנקים ליד הטלפון.
13. תתנהג כאילו הם צלצלו אליך.
14. תגיד להם שאתה בדיכאון ותבקש שיעודדו אותך.
15. תשנה מבטא כל 5 שניות.
16. תתחיל להזמין עם: "אני רוצה......" ואז תיתן לעצמך סטירה ותגיד: "לא, אני לא.....".
17. תשכיר פיצה.
18. תשאל האם הקופסא נשארת אצלך, כאשר הם אומרים כן, תצעק בצהלה.
19. במהלך השיחה תרחיק ממך את הטלפון לאט לאט, כאשר נגמרת השיחה תצרח בקולי קולות "להתראות!!!!!!!".
20. תבקש שיבדקו אם הפיצה באמת מתה.
21. תחקה את הקול של האיש אליו אתה מדבר.
22. אל תשתמש בפעלים לכל מהלך השיחה.
23. תבקש לראות תפריט.
24. תיתן ציטוטים מחייו של גנדי,אליעזר בן יהודה,הרמב"ם, אליהו הנביא, הנשיא וושינגטון ולינקולן.
25. תשאל האם יש סיכון באכילת הפיצה.
26. תתקע גרפס של בדואי לתוך הטלפון.
27. באמצע השיחה תרדם, פתאום תתעורר ותגיד: " איפה אני?!?!?!? מי אתה?!?!?!?!".
28. תבקש מהם את מספר הטלפון שלהם, תנתק, ותצלצל שוב.
29. תתחיל לבכות.
30. תזמין זיתים ופטריות, ותגיד " לא,לא טוב, הם יתחילו לריב.....".
31. אם הם ממליצים משהו תצעק " אתם לא יכולים לפתות אותי!!!!!!!".
32. תנסה לדבר כאשר אתה שותה משהו.
33. תשאל האם הפיצה אורגנית.
34. תבקש להחזיר פיצה לא טובה, אם הם מסרבים, תבקש לתקן אותה.
35. אחרי ההזמנה תגיד "היחסים שלנו יגיעו עד לכאן, ולא יותר!!!!!!!".
36. תשים אותם בהמתנה.
37. תמלמל.
38. תגיד להם שיש להם פצצה במסעדה.
39. תזמין פיצה עם פטריות, בסוף השיחה תבקש שלא ישימו פטריות וישר תנתק.
40. תשאל כמה דולפינים הרגו כדי לעשות את הפיצה הזאת.
41. תזמין פיצה בגודל סנטימטר.
42. תשאל האם הפיצה קיבלה חיסונים.
43. תדבר עם סרט פעולה ברקע, כאשר יורים כדור תצעק "איייייי!!!!!!!".
44. תגיד שאתה תשלם מתי שהסרט יגיע לקולנוע.
45. כאשר הם אומרים את המחיר, תגיד "אוווווו, זה נשמע מסובך, אני שונא חשבון..."

י"א שבט 21:06

אני מבטיחה שלא אנסה אף אחת מהדרכים הנ"ל בפעם הבאה שאזמין משלוח פיצה הביתה. חיוך

ז' שבט 23:55
ח' שבט 00:06
ח' שבט 00:07
בדוק אנונימי

תן לי 5 אופציות אני ינחש

 

ח' שבט 00:08
כשאני לא יודע מי אתה? לא נראלי יאח
ח' שבט 00:12


ח' שבט 00:17
חחח טוב שלך אנונימי

אתה: מתפלפל

 

ח' שבט 00:19
איזה ישיבה אתה?
ח' שבט 00:20
ישיבה של מטה אנונימי


ח' שבט 00:24
ח' שבט 00:25


ח' שבט 00:26
את מי אנונימי


ח' שבט 00:28
פה זה פורום רציני

לא מתכתב עם נשים בפרטי.

ח' שבט 00:30
תראה מה עשית אנונימי
ח' שבט 00:31


י"ט טבת 02:37


*לא לקחת אותי קשה...😉*

"אני לא כותב מהאור באצבעות, אני כותב מהחתכים..." (נעם חורב)

"אני חושב שגן עדן הוא המקום שבו כל המילים האבודות נמצאות..."

"ראיתי אלוהים שאין לו אלוהים"... (שניצלים/טונה)

פרסומת
י"ח חשוון 20:25

ידוע לכל בן שרה"ט ששר הטבעות נדרש במאה וחמישי פנים על כן דרשה אדית' טולקין, את שרה"ט באלף פנים. וקראה למדרש בשם הנזכר בכותרת. והגיע אלי רק חלקים מן המדרש המפואר. על כן עיזורני ומצאו עוד פיסות מן המדרש הנורא והיקר.

"היה שלום, אישי הולביטלה.

גופי נשבר.

אני נאסף אל אבותיי.

אך גם בחברתם הנעלה לא אבוש עתה, כי מיגרתי ארצה את הנחש השחור.

בוקר צוהל, יום צוהל ושקיעה של זהב."

"תבורך מלך הספר!

ודהר מעתה אלי ניצחון והיפרד בשמי מעל אאיוין!"

וכך יצתה רוחו ולא ידע שאאיויין מוטלת לצידו.

י"ח חשוון 20:08

דאיתא במדרש "הטבעת הגדולה" שסרומן הרגו לדיאגול. וקשיא היאך הרגו הלא גולום רצחו. ומסתבר שלאו ניחא ששורש נשמתו של דיאגול משורש סרומן.

"היה שלום, אישי הולביטלה.

גופי נשבר.

אני נאסף אל אבותיי.

אך גם בחברתם הנעלה לא אבוש עתה, כי מיגרתי ארצה את הנחש השחור.

בוקר צוהל, יום צוהל ושקיעה של זהב."

"תבורך מלך הספר!

ודהר מעתה אלי ניצחון והיפרד בשמי מעל אאיוין!"

וכך יצתה רוחו ולא ידע שאאיויין מוטלת לצידו.

י"ז בתמוז תש"פ 01:09

איתא במדרש שבלעם הוא כושן רשעתיים,

וצ"ע הרי כתוב בפירוש שהרגו את בלעם בחרב.

עוד צ"ע למה אמר בלעם לאתונו "לו יש חרב בידי" וכי לא יכל להרגה בקללה,

וביותר, שהוא ונעריו ההולכים לבדם בדרך ודאי נשאו עימם חרבות להתגונן, ונראה שבלעם מדבר על חרב מסוימת שאם היא דוקא היתה בידו היה הורג אותה.

ויותר תמוה, למה נהרגה האתון לבסוף. ומש"כ רש"י שזה כדי שלא יתבייש בלעם צ"ע, כי את הבושות העיקריות עושה לו התורה עצמה שכתבה את כל המעשה לדורות.

עוד מצינו במדרש שבלעם היה יכול לעוף באויר, ומשמע שעשה כן בלי איזשהו חפץ קסם אלא לבד.

והנראה לבאר, שהיה קוסם חזק מאד שעשה לעצמו "גיבוי" ע"י שחלקים מנשמתו היו בכל מיני חפצים וביניהם אתונו, ולמרות שנהרג הצליח לחזור בצורת כושן רשעתיים.

ואת האתון א"א להשמיד ע"י קללה אלא רק עם חרב מיוחדת שלא היתה בידי בלעם. ואכן בסוף הרגו אותה אלא שככל הנראה היו לו הורקרוקסים נוספים.

 

@ארץ השוקולד @כי בשמחה תצאו @אניוהוא @asd100 @הגיגים בע"מ @נחשון מהצפון(וסליחה ממי שתוייג ולא מתעניין בהארי פוטר, תייגתי כל מי שעוד פעיל בפורום השומם הזה...)

ואם תוכלו - נא לתייג את @ר ג שהעלה את השו"ת, ומשום מה אינני מצליח לתייגו. 

כ"ד בתמוז תש"פ 13:21
אם כי ניתן לתרץ ממעשה גנדלף והבלרוג אבל זה להבדיל בין הרשעים לצדיקים, ומצינו אצל סרומן הרשע שאכן נהרג
א' באב תש"פ 21:16

לא מתכתב עם נשים בפרטי.

י"ט בתשרי תשפ"א 09:18


עלינו להפסיק לשאול את עצמנו "איה העולם בנו" אלא "איה אנו בעולמו".

"אתה יכול לזכות בכל הטוב שבכל העולמות אם תתחיל עוד פעם אחת מחדש." [שמואל פרדניק, בדרך אל הגאולה]

כ"ג בכסלו תשפ"א 10:32


ז' באייר תשפ"א 23:33

יואו זה טובבב

ז' באייר תשפ"א 23:48

ששכחתי לכתוב שזה לא רעיון שלי. אז הנה אני מודיע..

ח' באייר תשפ"א 14:55

ואפשר לומר שהיה יכול לעוף כי עוף החול, מצנפת המיון והחרב באו לעזרתו, כמו להאר"י בחדר הסודות, וקשיא כי בלעם היה רשע, וכנראה היה בסלית'רין, וצ"ע.

ח' באייר תשפ"א 14:57

ואני לא בסוגיה.. 😅

 

 

 

שים לב שזה לא פורום ה"פ

ח' באייר תשפ"א 15:00

לא בסדר.. צריכים להיות בקיאים בסוגיה זו פטיש

 

חשבתי שזה פורום הארי פוטר.. ערכתי..

ט' באב תשפ"א 21:49
איך נעריו שהלכו איתו לא שמעו את האתון? כנראה שהיא דיברה בלחשננית וגם הוא
ואפשר להרחיב ולומר שלו יש חרב בידי פי' שבידו אין אבל לו יש וכנראה שבלעם הרג את אמא של החרב וזה הגן על החרב באופן כלשהו עד שבלעם לא יכל לגעת בה

בטוחים שאתם היחידים בערוץ שקוראים שר הטבעות?

כנסו לפורום שר הטבעות - המקום בשבילכם!

 

 

"הגיד לך אדם מה טוב, ומה ה' אלוקיך דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוקיך"

 

 

 

 

 

 

 

סחלבים!

פרסומת
ב' באייר תשפ"א 12:37

אז הוא אמר עצים - נבראו עצים. אמר חיות - נבראו החיות וכו'?

אז את השמים הוא אמר כמו עולה חדש.

"רקיעי רום הלא נטה..."

ד' בניסן תשפ"א 20:15

איך נשים חייבות בה? (אם בכלל)

 

🦜

-לא פשוט להיות פשוט-

ה' בניסן תשפ"א 01:03

לא מתכתב עם נשים בפרטי.

ה' בניסן תשפ"א 01:05

ואיזה נס זה שלא היה להם חמץ?

 

🦜

-לא פשוט להיות פשוט-

ה' בניסן תשפ"א 01:07
אבק זה לא חמץ.

הנס הוא שהם הצליחו להשפיע על כל העולם לקרוא לזה 'נקיון אביב'

לא מתכתב עם נשים בפרטי.

ה' בניסן תשפ"א 01:11

מי אמר שהם המציאו את זה?

 

דווקא נראה לי שהבעלים דחפו אותם בהתחלה לנקות במקומם, כי המצווה הייתה של הבעלים בהתחלה.

 

 

 

🦜

-לא פשוט להיות פשוט-

ה' בניסן תשפ"א 10:29
אז למה שהם ימציאו דבר שיגרום להם סבל?

אבל כידוע לכל מבין, נשים דעלמא נהנות לגרום לבעליהן סבל (חוץ מאשתי כמובן) .ולכן הן המציאו את זה.

לא מתכתב עם נשים בפרטי.

ה' בניסן תשפ"א 14:52

זו מצוות לא תעשה...

ה' בניסן תשפ"א 16:08


🦜

-לא פשוט להיות פשוט-

פרסומת
כ"ב בטבת תשפ"א 21:28
לכבוד בעל הפטיש החזק, עוקר ההרים וטוחנם בסברא, בעל המחבר שו'ת מן האגדות
זמן מה הינני מחפש אחר אבדתי כהדרכת רבותינו, אך טרם מצאתיה עד כה.
מכיוון שבעיני אמו'ר, המלך ירום הודו, אני רווק מבוגר, החליט הוא לעזור לי בחיפוש אחר אבדתי. לצורך כך הזמין אבי המלך את כל עלמות ההמלכה לנשף הכרות. אחת מהעלמות נשאה חן וחסד לפני, אך בהשמע צילצול האורלוגין הגדול ברחה היא לפתע, וכל שנותר לי הוא סנדל זכוכית יחיד.
נסיתי לחפש את אבדתי, אך אבדה היא ממני. כמעט כזוטו של ים. אך חשבתי שאוכל לעבור אצל כל נשות הממלכה לבדוק למי סנדל זכוכית נאה זה מתאים.
אלא שודאי ידוע לכבוד הרב הספק בגמ' (ב'מ) האם סימנים דאורייתא או דרבנן, ונ'מ להחזיר גט בסימנין. ונסתפקתי האם סנדל יחיד זה הוא סימן מספיק כדי להחזיר לי את אבדתי משום שסימנים דאורייתא, או דילמא סימנים דרבנן וסנדל זה אינו סימן מובהק ועל כן אינו מועיל לאבידה שיש בה איסור?
אשמח לתשובת הרב.

לא מתכתב עם נשים בפרטי.

כ"ב בטבת תשפ"א 21:30

לא מתכתב עם נשים בפרטי.

כ"ב בטבת תשפ"א 22:41

יש להוסיף בכגון זה האם בכהי גוונא דקא סנדלה גופיה מזיק לרגלי האישה דמי יש הווה אמינה להתיחס עילו כעדות לאישה גופיה

יש לי פיצול אישיות וגם לי

"עיקר האדם הוא הדעת ומי שאין בו דעת אינו מן היישוב" לקוטי מוהר"ן תנינא

 "אנשים מפורסמים סותרים את דברי הזולת. אנשים חכמים סותרים את דבריהם עצמם."-אוסקר ויילד

 

כ"ד בטבת תשפ"א 15:46
ואני הקטן אצטרך לעיין בנושא
כ"ח בטבת תשפ"א 01:04
השתדל להיות.

לא מתכתב עם נשים בפרטי.

כ"ב בשבט תשפ"א 15:28

לא מתכתב עם נשים בפרטי.

כ"ב בשבט תשפ"א 16:30

בסגר הזה, אז ללמוד שות מן האגדות?

 

כ"ב בשבט תשפ"א 18:49

לא מתכתב עם נשים בפרטי.

כ"ב בשבט תשפ"א 22:46


יש לי פיצול אישיות וגם לי

"עיקר האדם הוא הדעת ומי שאין בו דעת אינו מן היישוב" לקוטי מוהר"ן תנינא

 "אנשים מפורסמים סותרים את דברי הזולת. אנשים חכמים סותרים את דבריהם עצמם."-אוסקר ויילד

 

ו' באדר תשפ"א 18:00
שאלה: לכבוד בעל הפטיש החזק, עוקר ההרים וטוחנם בסברא, בעל המחבר שו'ת מן האגדות.
זמן מה הינני מחפש אחר אבדתי כהדרכת רבותינו, אך טרם מצאתיה עד כה.
מכיוון שבעיני אמו'ר, המלך ירום הודו, אני רווק מבוגר, החליט הוא לעזור לי בחיפוש אחר אבדתי. לצורך כך הזמין אבי המלך את כל עלמות ההמלכה לנשף הכרות. אחת מהעלמות נשאה חן וחסד לפני, אך בהשמע צילצול האורלוגין הגדול ברחה היא לפתע, וכל שנותר לי הוא סנדל זכוכית יחיד שנפל מרגלה.
ניסיתי לחפש את אבדתי, אך שוב אבדה היא ממני, כמעט כזוטו של ים. אך חשבתי שאוכל לעבור אצל כל נשות הממלכה לבדוק למי סנדל זכוכית נאה זה מתאים.
אלא שודאי ידוע לכבוד הרב הספק בגמ' האם סימנים דאורייתא או דרבנן, ונ'מ להחזיר גט בסימנין. ונסתפקתי האם סנדל יחיד זה הוא סימן מספיק כדי להחזיר לי את אבדתי משום שסימנים דאורייתא, או דילמא סימנים דרבנן וסנדל זה אינו סימן מובהק ועל כן אינו מועיל לאבידה שיש בה איסור כמו הכא דהוא לעניין קידושיה?אשמח לתשובת הרב.
תשובה:
לכבוד הנסיך הנעים הי'ו. קיבלתי את שאלתו החמורה בענייני אבדתו וקידושיה. ומצאתי דבריו הנעימים צריכים לבירור רב כפי שיסייענו ה' ית'.
מציאה א – האם מידה הוי סימן או לא
ראשית יש לחקור האם מידת הסנדלר הוי סימן.
וכנשאתי ונתתי בדברים לפני החכמים, שלח לי הרב אפרים דמן נתניה - את דברי הגמ' (ב'מ דף כ'ג ע'ב) 'מדמשקל הוי סימן, מדה ומניין נמי הוי סימן.' וכתבו תוס' התם דמשמע דמדה עדיפה. א'כ מפורש הוא דמידה הוי סימן.
ויעויין ברמב'ן דכתב שלא גורסים מידה. ולכאו' הוא פשט סוגיין דאמרי 'בעו מיניה מנין הוי סימן או לא הוי סימן' ועל זה הביא רב ששת מתני' ואמר מדמשקל הוי סימן גם מאי דבעיתו מינאי הוי סימן, אך מדוע שיאמר מדה והם לא שאלו על זה.
מאידך בהערות הגרי'ש אלישיב הקשה דווקא על כך שמנין הוי סימן מסוגיות אחרות וכתב ליישב שיש הגורסים בסוגיין רק מדה ולא מניין, ולפלא דלא הביא דברי הרמב'ן. וביותר הקשה הר"ר נתנאל, דהרי הגמ' שאלה על מנין ולפי דבריו שי לשנות את שאלת הגמ'.
אמנם איתא ביבמות (קט'ו ע'ב) 'ההוא גברא דאפקיד שומשמי' וכשבא וביקש פקדונו כפר הנפקד ואמר שכבר לקחם ואילו אחרים הם, ואמרו בגמ' שאפ' אם אמר 'כך וכך הויין' לא הוי סימן משום ד'אימר חושבנא אתרימי'. הרי מפורש דמניין ומדה לא הוי סימן.
והקשו בתוס' (ד'ה אתרמויי) מסוגיין דב'מ, וחילקו בין דבר שהמידה בו רגילה לשאינה רגילה. דבמידה רגילה הוי סימן גרוע, אבל במידה מיוחד הוי סימן.
והיה מי שרצה לומר דתוס' דיבמות פליגי אתוס' דב'מ. שביבמות כתבו שבב'מ מיירי בדבר שאין דרך למדוד, ואילו בתוס' בב'מ קצת משמע שמדה תמיד הוי סימן, שהקשו מדאמרי בגמ' ינתן לאומר משקלו ולא לאומר מידתו. ותרצו דבגד אין דרכו לשקול לכן הוי סימן מובהק יותר ממידתו. כלומר דווקא בבגד הוי יותר מובהק, אבל מידה הוי סימן לעולם.
אך נראה לענ'ד שאין זה נכון בפשט דברי התוס' בב'מ. אלא רצונם לומר שהכל נידון בערכים, ויש לדון בכל אבידה האם מדה דידה הוי סימן מובהק או סימן רגיל, או אפ' לא הוי סימן כלל כמו מידת השומשמין. א'כ עפ'ז איכא למימר דמידת נעליה דהכא לא הוי סימן כלל.
ודוחק בעיני מה שראיתי בספר 'מצא חן' להרב צבי אליעזר סלוצקין שכתב שלא הגיוני לומר שזו מידה רגילה - דאם כן מה ההו'א שזה נקרא סימן, והסביר בגמ' הסבר מחודש דמיירי שמצא את דפי החשבון של הנפקד ולכן ידע כמה שומשמין יש שם, ולכן לא הוי סימן. דזה פירוש מחודש לגמרי בגמ' ועוד דאם בכך מיירי מה ההו'א דהוי סימן.
אך חזיתי להר'ן והביאו ביש'ש (ט) לתרץ את הסוגיות באופן אחר. דדווקא כשאין כנגדו מכחישו - מידה הוי סימן, ולכן במציאה הוי סימן, אבל במגמ' דיבמות שהנפקד מכחישו לא הוי סימן. וכן כתב הערל'נ. ונראה דכך משמע גם ברא'ש (ב'מ פרק ה' סימן נא) שכתב דדוקא במציאה מועיל משקל לסימן, אבל לאפוקי ממוחזק לא.
ויותר מזה כתב הערל'נ, שמהגמ' ביבמות ראיה למי שלא גורס מידה בב'מ, כדי שלא יסתרו הסוגיות אהדדי. וכדברי הרמב'ן שהובאו לעייל.
ואין לומר שלפני שמודד ישאלה איזו נעל היא זו, דכיוון דכולי (עלמא) [עלמתא] הוי בארמון, כולן ראו איזו נעל היא זו, ואף אם לא ראו ודאי [חברותיהן] (בעלות הט' קבין) סיפרו להן.
א'כ המורם עד כה, דלתוס' אפשר דמדת נעל לא הוי סימן, ולר'ן ודעמיה במציאה אף סימן גרוע כזה יועיל.
מציאה ב – סימנים דאו' או דרבנן
אלא דיש לדון אף אליבא דהר"ן האם מועיל סימן זה למצוא צלעו האבודה. הנסיך ירום הודו כתב בשאלתו, דיש לדון האם סימנים דאו' או דרבנן, ואמנם יש הרבה מה לדון אך אין הדברים נוגעים לדידן וכפי שנבאר. וראיתי בספר יוסף לקח (על מסכת יבמות)- לר' יוסף ראפ שכתב דדברי תוס' הם למ'ד סימנים דאו' ולכן אפשר לדמות הוצאה ממוחזק להשבת אבידה, ולכן מועיל מדה כסימן. אבל למ'ד סימנים דרבנן - דדווקא סימנים מובהקים מועילים מהתורה. וא"כ אפשר שבזה נחלקו תוס' והר"ן האם סימנים דאו' או דרבנן.
איברא דסוגיא זו עמוקה ורחבה היא מני ים, וכבר נשברו בה קולמוסין רבים, הן בדיני התרת עגונות, הן בדיני מציאה, ובפרט במציאת גט ועוד במקומות רבים ואין אני יכול לפורטן כי רבים הם.
אך כתב בב'י (אבה'ע סי' יז) דגם לרי'ף, הרמב'ם והרא'ש דסברי סימנים דרבנן, בסימן מובהק ביותר - סומכים להתיר אשה מעיגונה או להכשיר גט. ובנידון דידן לית לן למימר שהוא סימן מובהק ביותר וכדלעייל.
ואף אי נימא דהוא סימן מובהק, אכתי כל זה לא שייך להכא. דכתב בקצות (רנ'ט סק'ב) דהיכא דאיכא חשש משקר לא נאמן אפ' בסימן מובהק. והכא ודאי בעינן למיחש לשיקרא, דכל עלמתא דהאי ממלכתא מבעי להנשא לנסיך, וכדמוכח מהנוכחות המלאה בערב שעשה לו אביו.
המורם עד כה, דאף אי נימא דמידה הוי סימן מובהק לא יועיל לו כיון שיש חשש משקר.

מציאה ג - פתרון מחודש
אך מתוך הרגשת צער בדידותו, חשבתי רבות כיצד ניתן לסייע לכבודו במציאת אבדתו.
והלום נזכרתי שכעין מה דאמרינן 'לכל סיר יש מכסה' כך גם לכל נעל ימין יש נעל שמאל. ואף דאמנם יש לעיין האם לעו'ד בן גביר הי'ו יש נעל שמאל או שתי נעליו ימניות הן ואכמ'ל בזה, עכ"פ לית קושיא מזה דהרי לכל כלל יש יוצא מן הכלל, ואף אית לי סיר דמכסהו נשבר ולית ליה מכסה.
והרי כתב כבודו דמיירי הכא בסנדל זכוכית, ואף שאיני בר סמכא בענייני נעלים בכלל ונעלי דנשיא בפרט, אכתי נראה לי שהוא מלתא דלא שכיח כלל. וממילא אין צורך להכנס לסוגיית גדר סימן מובהק ביוצר, אלא נסתפק במה דכתב בשו'ת רא'ם (סי' לח) דסימן מובהק היינו סימן שאין כמוהו בעולם כלל, ונראה לומר דהוא בדיוק נידון דידן.
וא'כ בצירוף הנ''ל יוכל כבודו למצוא אבדתו בקללל. דילך ויתן לנשות הממלכה למדוד הנעל, וכפי שהציע, ואף דזה עצמו לא מהני, יוכל לחזק בדיקה זו בכך שהעלמה שהנעל מתאימה לרגלה תוכל להביא את הנעל שכנגדה וכך לית לן למיחש למשקר. שזה אינו בעולם כלל כמה דאמרי 'היא לא דומה לאף אחת אחרת וכולי'.

מציאה ד – מלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא
ומדאתא לידן, אי אפשר שלא נימא בה מילתא. דכך לימדנו רבותינו, הן בעלי החסידות והן בעלי המוסר, דמה שמראים לאדם אית ליה להתבונן בכך ולקחת מוסר לעבודת ה' ית'.
דהרי ידוע דמלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא. וכל מה שקורה בהיכלא דמלכא בהאי עלמא אית לו למילף מיניה אורח חיים למעלה למשכיל.
והוא דקוב'ה מלכא דעלמא רוצה להתחבר עם כנסת ישראל ללא הפסק חומר כלל. אך כנסת ישראל, שאומרת 'אל תראוני שאני שחרחורת', ליכלוכית היא. ועד שבא דודה אליה אומרת היא לו 'רחצתי את רגלי איככה אטנפם' והוא בחי' הסרת הנעל.
וכתב ר' חיים מוואלוז'ין דכמו דנעל דהוא הלבוש לחלק התחתון ביותר לגוף, כך הגוף נקרא נעל שהוא הלבוש לחלק התחתון של הנשמה. והוא מה שאמר קב'ה למשה 'של נעליך' ברבים, דמשה רבנו ע'ה פשט נעליו ממש, אך גם פשט חומריות הגוף מעליו.
וכך הכא, 'רחצתי את רגלי', דהיינו אמנם הורדתי נעל, אך רחצתי את הגוף, וביאר המלבי'ם שר'ל כבר אי אפשר לי לעזוב את הגוף, דהיינו החומרניות.
וביותר יש להתעורר, ולהתבונן באמת מהו החומר דהכא. שהוא נעל זכוכית, שהיא אספקלריה המאירה, ואינה חוצצת מקבלת האור, ואעפ'כ, אויה לנו, אמרנו 'רחצתי את רגלי'. עד כי נקראנו 'חלוץ הנעל' רח'ל, וכדברי הנצי'ב שם 'שהוא לאות אינו מכלל יראי ה' וחושבי עבודתו יתברך' חלילה.
אך נחמתו בצידו. 'מה יפו פעמייך בנעלים' דעתידים אנו להתגלות בנעל הנותרת. יותר לא ליכלוכית יקרא שמנו ולקיים בנו 'שלף איש נעלו' להראות דכל חד וחד מוריד בעצמו הנעל הנותרת להוכיח שהוא אבדתו של קוב'ה.
וזאת תורת העולה כבוד הנסיך ירום הודו יוכל לחזר בעיירות ולמדוד לעלמות הנעל, אך זה כשלעצמו אינו סימן מספיק כדי למצוא את אבדתו. אך העלמה אשר יאמר עליה הטי נא רגלך ומדדי הנעל ואמרה אמדוד וגם הנעל השניה אביא – היא אבדתך והיא צלעתך. ואברכו דבורא עולם ישלים זה הקניין במהרה בימנו. אמן
והנלע"ד כתבתי הצמ"א

לא מתכתב עם נשים בפרטי.

ו' באדר תשפ"א 18:47

אחר מעשה מצא ההוא נסיך את עלמתו הנאווה הנקראת בפי כל ליכלוכית (סינדרלה בלע"ז) והוברר לכל שהפי'ה הטובה הפכה את בגדיה ליפים את עכבריה לסוסים את דלועיה לכרכרה ועוד ע"מ להראות יופיה לעיני הנסיך והשרים.

ושוב נסתפקנו בעניין מציאת האבידה בעניין בעלי כשפים וסימניהן אם מועיל אם לאו דהרי מי שיוצר הסנדל בכישוף יכול ליצור סנדל שני בכישוף או להתאימו לרגלה של עלמה אחריתי דהרי הפה שהתיר הוא הפה שאסר ואיך נאמין לה בזה

וכן יש לדון בפלא העצום היאך כל הנך כישופי פגו ואבדו כחצות לילה ואילו ההוא סנדלא שריר וקיים ואולי יש לדמות זאת לאותה צנצנת מן הוא האוכל הניסי שעיפש ונמס עד בוקר (וכידוע מה שאמר רבן גמליאל לבניו כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצוותן עד שיעלה עמוד השחר וא"כ אותה פי'ה רק קבעה סייג לדבריה אך אותו שינוי פלאי התרחש אך ורק בעלות השחר) שציווה הי''ת את משה לצוות את אהרון לשמור מן המן בצנצנת וההוא מנא נשאר ולא נמס לעולם למען יזכרו בני ישראל כי ממי הפרנסה ואולי יש לדמות מילתא למילתא שאותה סנדלא זכוכית היה בבבחינת צנצנת המן דכידוע צנצנת הווי זכוכית אך אכתי קשה משני פנים דהרי הסנדל השני אינו קיים אם כן קשה חדא מה שהעלה כבודו לתרץ שהסנדלא השני היינו סימנא אלימתא מובהק ותרתי מדוע נעלם הסנדלא השני דהרי אף הוא מזכוכית.

ונראה לי לתרץ בזאת דידוע מה דאומרים הפיזיקאים גבי חוק שימור החומר ומובא ביתר פירוט בספר האגדות ילדי המנורה הרפתקת אחנאתון ששם מובא פירוש שאין לג'ינים המחוללים ניסים ומגשימים משאלות  (דהרי וואי אותה פי'ה היא ג'יני דהרי הגשימה את המשאלה של אותה עלמה)ליצור יש מאין אלא הם משנים את הרכב המולקולות של האוויר והחומר שיש בפניהם הלכך הצטרכה אותה פי'ה להפוך הדלוע לכרכרה והעכברים לסוסים וכן הלאה הלכך הרי סנדלה המרופט של אותה עלמה הוא הוא הסנדלא השני ולא נעלם אלא ששינה צורתו ולעניין הסנדל הנשאר בידי הנסיך שאינו השתנה חזרה כיוון שלא היה בפני אותה פי'ה שהרי אותה עלמא שפירתא בפזיזותא השאירתו בבית הנסיך

 

א' בחשוון תש"ע 11:20
1. ולכשתשתרשרנה (החוליות אחת לשניה) - 2211
2. ולכשתתרוששנה - 2017
3. ולכשתשתתקנה - 2011
 
מי יודע(ת) מה המילה עם הגימטריה הגבוהה ביותר בתורה, לא בתנ"ך  (רמז = 1500)
א' בחשוון תש"ע 15:08
א' בחשוון תש"ע 15:48
ב' בחשוון תש"ע 21:31
ב' בחשוון תש"ע 21:50
מצאנו ש ולכשתשתותתנה=2317 (נכון?)
המילה אמורה להיות משורש ש.ת.ת. (רש"י תהלים פרק לה "אילו היו קורעין את בשרי לא היה דמי שותת לארץ כשמלבינין פני" ) אבל נראה לי בדקנו ובסוף לא היתה מילה כזאת )-:
ולגבי התשובה השנייה- זה לא פייר כשיש לך פרוייקט השות...

במדבר פרק טז

הַמְעַט כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ לַהֲמִיתֵנוּ בַּמִּדְבָּר כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ גַּם הִשְׂתָּרֵר

ג' בחשוון תש"ע 00:15
בס"ד

זה צריך להיות ולכשתשתותנה, לא להגזים עם האותיות..
ג' בחשוון תש"ע 16:37
ד' בחשוון תש"ע 19:07
בס"ד

רק שזה לא תשתותתנה..
י"ב באב תשע"ב 08:56

המלה בגימטריה הגבוהה ביותר שיכולתי לבנות לפי כללי הדקדוק היא משורש ,תניני למלה תשתית " ולכשתתושתתנה "מלשון לתשתת דהיינו ליצור תשתית בגימ' 2617  מאת ח.ב. דניאל

י"ד באב תשע"ב 23:57

 גם   ולכשתשתותתנה אי אפשר תמיד לצרף "ולכשתש"...

 

ט"ו באב תשע"ב 09:29

ולכש(כאשר הן)תשתרשנה(ישתרשו).

כ"ו באב תשע"ב 14:16

סתם אין לי עבדתי עליכם!

 

 

 

(עכשיו ברצינות, יש לי זה פשוט טיפה למטה........)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

והמילה היא: "וכשהתפוצצויותיהם" (כשהתפוצצויות [פיצוצים] שלהם...)

ט"ו בטבת תשע"ט 09:49


י"ב בטבת תשע"ט 14:40

כגעהריעכגיכגעיכגעיכעגיכעיכעגיגכעיכגעיכעיכגעיכגעיכגיעכגיכע

ז' בשבט תשע"ט 22:00

ולכשבהתפוצציותיהן 

 

ז' בשבט תשע"ט 22:00


ט"ו בשבט תשע"ט 16:54

טועת

ולכשבאנציקלופדיותינו היא מילה יותר ארוכה.

גיל הוא לא תירוץ

ז' באב תשע"ט 22:23
המילה:
ולכשהשתרשרויותיהן -
כאשר ההשתרשרויות (אלה שמשתרשרות) שלהן..
הגימטריה שלה היא 2248!
כ"ו בשבט תשפ"א 13:41
ולכשהשתתקויותיהן 2048 אנונימי אחרונה

המורה למתמטיקה ביסודי