חמות שאינה יודעת את מקומה..לוחמת הצדק
שלום רציתי להתייעץ.
אני נשואה עם 3 ילדים ב"ה
בעלי זכאי לנופש מהעבודה בעלות סמלית של 300 שח.
אם ברצונו להביא מלווה (אותי)זה יעלה לו 1700 שח נוספים.הוחלט שזה לא משתלם עד כאן מקובל עלי.חלקית.
לפתע שומעת אותו מדבר בטלפון עם אמו הגרושה ומציע לה לבוא איתו ועם אחותו למלון באילת 4 ימים כי גם היא זכאית דרך העבודה שלה והיא מסכימה בשמחה גם לשלם על עצמה.האם הגיוני שייסע איתה לנופש בידיעה שאני נשארת בבית בגלל תקציב?יש לציין שהיא גרה רחוק והקשר ביננו מנותק שזה התירוצים שלו להזמנה שלה ..
מה אתם אומרים זה קנאות או שמירה על שפיות?
תודה מראש
וואללה הייתי נעלבת.ציפ'קה
מובן הקטע של הכסף אבל בכל זאת. הייתי נעלבת.
לא הבנתי למה החמות בסיפור לא יודעת את מקומה.חלושי
נראה שהקושי שלך הוא מול בעלך.
תסעי. 1700 זה לא הרבה להשקיע בנשואיםסיה
העניין פה הוא לא מול חמותך אלא מול בעלך.מתואמת

הוא זה שהציע לה לבוא איתו.

עכשיו - אם הזוגיות ביניכם טובה ביום-יום, ואתם מוצאים לעצמכם בילויים ו"חופשות" שמחזקים אתכם - אז מסתבר שאתם לא זקוקים לנופש הזה כנופש זוגי.

חמותך, לעומת זאת, היא אישה בודדה. רק הילדים נשארו לה בחייה. נשמע לי לגיטימי ביותר למצוא הזדמנויות לחזק את הקשר בינה לבין ילדיה. במיוחד שהמחיר הכספי לא יוצא גבוה כל-כך.

אבל אם את מרגישה שהזוגיות שלכם צריכה חיזוק, ואת לא מסוגלת לוותר על נופש כדרך לחזק את הזוגיות - אז באמת הגיוני יותר לנצל את הנופש הזה לנופש זוגי.

זה לא החמות זה בעלך הוא הציע להליאן

את החמות אני דווקא מבינה .. בסך הכל רוצה זמן איכות עם הילדים שלה.
בכל מקרה תצאי גם 1700 לא ביג דיל תעשי מלא תשלומים ויאללה תהנו
ניסוח לא מדויק-אסבירלוחמת הצדק
הכעס על החמות כיון שבתור אישה היא לא יכולה להסכים לדבר כזה שהיא תבוא כי היא מסוגלת לשלם בידיעה שהכלה נשארת בבית והיא תתפוס את מקומה.וכן הזוגיות שלנו לא להיט ובמקום לעבוד על הזוגיות בוחר להשקיע על קשר עם אמא שלו.זה שגבר עובד לפי השכל ולא לפי הרגש כבר התרגלתי אבל ממנה ציפיתי לטיפה רגישות..
היא יודעת שהזוגיות שלכם לא משהו?...מתואמת

והאמת, בתור אחת שכנראה חוותה בעצמה זוגיות לא-משהו בלשון המעטה - אולי באמת קשה לה לזהות את טיב הקשר ביניכם.

חוץ מזה - אולי היא חושבת שההצעה של בעלך באה בהסכמה ממך?

(ודווקא נשמע שבעלך עבד פה לפי הרגש - רק שהוא לא הנכון מבחינתך. הקשר עם אמא שלו חשוב לא פחות...)

המשך פירוטלוחמת הצדק
בטח יודעת שהזוגיות לא משו אחת הגורמים המרכזיים לזה .מתערבת ברמות של מה בישלתם לשבת וכמה עלתה לכם המסעדה יש ביננו תחרות קשה כיון שהוא הקטן וחי איתה הרבה שנים כמעט כמו בן זוג וברגע שנכנסתי כל הזמן מתחרה בי בתשומת הלב שלו.כרגע אני לא בקשר איתה (זה למה אין מצב שאצטרף זה לא רק הכסף וגם לא הציעו לי )ואנחנו משקמים את הנזקים והיא בכל זאת ממשיכה בדרכה .וכן בעלי קיבל על הראש אל תדאגו לו..ותודה למייגן מרקל על העזרה במה קודם למה ..והמבין יבין
אז הסיפור אחר ועמוק הרבה יותרהסטורי
כדאי לכם ללכת ליעוץ זוגי, לעבוד על האמון בינך לבין בעלך.
סיפורי חמות רגילים...מוש השור...
סיפורים המלווים בעיני הצד השני בחוסר טקט וחוסר רגישות
אין כזה דבראני123
שהחמות תתפוס את מקומה של הכלה.
החמות והכלה לא נמצאות באותה רמה.. או לא יודעת איך להגדיר את זה
אבל זה שתי דברים שונים לגמרי.
את טועה ! ישנן חמות שמתערבות מבלי למצמץ בעינייםגננת מתחילה
חברה שלי בימים אלו בהליכי גירושין ואין מאושרת מהחמה בימים אלו, בזמן הנישואין הכלה ספגה פגיעות, עלבונות, זילזול, השמצות מהחמה ושותקת, והבעל כמו פודל שותק.
אחת הכלות קלטה את הלך הרוחות וירדה עם הבעל מהארץ והצילה את עצמה ואת הבעל.
יש ילדים שקשורים לאמא בחבל הטבור מן כוח מגי שלא ניתן להבין בשכל הישר.

לפותחת הייתי מציעה לארגן מזוודות לה ולילדים ולצאת בכל מחיר ולשהות עם הבעל ולהציל אותו משטיפת מוח וצייד מכשפות.
אוי... עצוב ):אני123
אין עניין שהחמות תהיה שם.העני ממעש
האמת שאני לא רואה שום בעיהחולת שוקולד
הרי את בכל מקרה לא נוסעת אז מה הבעיה שהיא תצטרף אליו? למה שהוא יהיה לבד?
זה כמו שהוא יסע עם חבר
זה לא שהוא משלם עליה במקום לשלם עלייך
נשואים טרייםנתנלי
ראשית כל אני חושבת וממליצה שאין דבר כזה שהבעל או האישה יצאו לחופשה לבד וזה לא משנה עם זה החמה או האמא שלך רוצים לישר קווים עם המשפחה המורחבת ליצור קשר חם ולדפר את הקשרים עם המשפחה הורים וכו' ישנם הרבה אפשרויות לכך להזמין לשבתות לחגים אפילו סתם לארוחת ערב וכו' אבל בראש ובראשונה חיי הזוגיות התא המשפחתי שאמו עמלים עליו בחיי היום יום ומגיעה זמן חופשה צריך לנצל את הזמן האיכותי לתא המשפחתי להיות עם האישה והילדים אף אחד מהצדדים לא צריך להישאר בבית והשני נוסע לחופשה ולמנוחה וכמובן שהאישה תישאר בבית עם הילדים לפי עניות דעתי זה דבר שאינו מקובל וזו פריצת דרך לבעיות ואני דוגלת בשיטת דאגה מלב איש ישיחינה פשוט לשבת עם בעלך ולדבר על כך שזה מפריעה לך וכואב לך שזו בכלל האופציה בדרכי נועם ובדרך כלל מניסיון כשהקלפים על השולחן והפתיחות בין בני הזוג זהו הדבר הבריא ביותר בהצלחה ובשורות טובות
בסדר גמור שילך עם אמא שלו ואחותובנה ביתך בקרוב

את שואלת אם זו קנאות או שמירה על שפיות. אענה לך דוגרי - לדעתי זו ממש קנאות.

את צודקת שהיה נחמד אם היתה אפשרות שאת תצטרפי אליו, אבל אין אפשרות כזו (כך הבנתי מהסיפור).

אז עוברים לתכנית ב' - וזה קשר עם אמא שלו. אל תראי את זה כמשהו שבא על חשבונך, כי ממילא לא היית יוצאת.

 

זה מקסים בעיני שבן יצא עם אמא שלו לנופש, והיה מקסים גם אם את היית מפרגנת לו את זה.

אני יצאתי למלון עם אחותי, ובעלי נתן לי בשמחה ללכת, למרות שזה אומר שכל הבית והילדים נפלו עליו ל-3 ימים לא פשוטים... זה כמובן חיזק את הקשר עם אחותי, אבל אני מרגישה שגם לקשר הזוגי זה טוב - בעל שמפרגן לאישתו, ואישה שמעריכה את בעלה על כך.

 

ובלי קשר לשאלה הספציפית - תדעי שהקשר שלו עם אמא שלו זה מאד חשוב. ואומר לך בצער מה שחברה שלי אמרה לי - מצוות כיבוד הורים היא מצווה זמנית... צריך לנצל אותה כל עוד יש הורים... (זה נשמע רע, אבל ממרום גילי וממה שעברנו בשנה האחרונה אני יודעת שזה נכון).

 

בהצלחה

כיבוד הורים או פירוק המשפחהלוחמת הצדק

את צודקת שצריך לכבד את ההורים ואת המבוגרים ואני הבנתי והשתדלתי כל הזמן להחליק

עד שהבנתי שהבית שלי בסכנה!

היא כל הזמן מנסה לסכסך ביננו אומרת לו שהוא רזה כי אני לא מבשלת לו ודואגת לו,ותמיד מציגה אותי באור שלילי למרות שיש לי שם טוב בחוץ ודי מרוצים ממני

לאחרונה הגדילה לעשות שהמליצה לו לפרק את החבילה כי הוא עוד צעיר והחיים עוד לפניו  והיא התגרשה בגיל מאוחר מידי.

היא קוראת לי פסיכית כשמדברת איתו כי אני מפחדת מכלבים ולחוצה ואומרת לו לחייב אותי לקחת כדורים למרות שאין לי שום בעיה נפשית

כשגיליתי את זה הבנתי שהיא מסוכנת ולא שייך כיבוד הורים למי שמנסה להשיב אליה את בנה הביתה בגלל בדידות ושעמום

אבל כשהיא לא בתמונה יש איזשהו סיכוי לקשר וחבל על הילדים ואז זה יוצר אשליה שיש תקווה עד הפעם הבאה שזה מתעורר

 כל פעם שואלת את עצמי מחדש אם יש עתיד לקשר שהסכנה מרחפת עליו כל הזמן

תודה לעוזרים אני באמת אפנה ליועץ זוגי 

אז אני מצטערת על התגובה הקודמתבנה ביתך בקרוב

אז אני מצטערת על התגובה הקודמת, עניתי נקודתית על השאלה של הנופש,כשבאמת העניין כאן הוא לא הנופש, אלא הזוגיות.

ואני מסכימה עם מי שייעץ ללכת ליעוץ זוגי. אולי גם יעזרו לכם להבין איך מתמודדים עם האמא שבסיפור.

 

בהצלחה, תהיו חזקים

הכל בסדרלוחמת הצדק
אין לך מה להצטער ניסיתי לצמצם מלל אבל לפעמים צריך להסביר את התמונה המלאה טעות שלי
וואיייייmiki052

לא הייתי מסכימה שילך איתה בשום אופן.

אם היא כזאת היא עוד עלולה למלא אותו עליך כל הנופש.

והוא יחזור אדם אחר.

 

לא ממליצה.

תלכי לייעוץ.

תסעו יחד או שבעלך לא יסע.סיה
באמת בעיה.. בעלך לא מבין ורואה את הבעיה?כלה נאה
הרי הוא ידע כמה ההצעה שלו לצרף אותה תפגע בך. והוא גם הבין שזה יביא אותכם למריבה. אז למה לא התייעץ איתך קודם??

אתם חייבים טיפול זוגי או רב מוסמך שיסביר לו את המקום של אמא שלו במצב כזה.
אם הייתי יודעת שהיא הולכת לחמם לא את הראש עלי כמה ימים גם אני הייתי מתפוצצת.


אם כך, אז באמת לא כדאי שיצא איתה לנןפש.מתואמת

ובאמת כדאי ייעוץ זוגי, אצל דמות תורנית, שבו תעלו גם את שאלת הקשר איתה.

מבינה לליבךאביטולי
חמות שקוראת לך בשמות ומנסה לחבל לכם בקשר עד כדי ניסיון לפרקו זה לא תקני בעליל. בטח שלא לנסוע איתה לעניות דעתי. האישה קודמת. "ודבק איש באשתו..." לא באימו..
בכל אופן ממליצה על שלומי ולימור סיאני מרחובות. זוג מדהים שמטפל לשם שמיים.
החלטתם שאת לא תיסעי כי זה יקר לכםים...

אבל הוא לא רוצה להיות שם לבד והוא מנצל את ההזדמנות להיות ביחד ולחזק את הקשר עם אמא שלו ואחותו שככה לא יוצא להיות בקשר ומן הסתם שזה חשוב לו

ללא עלות נוספת מצידכם כמשפחה

האמת במקומך הייתי מעדיפה שיהיה עם המשפחה שלו ולא לבד

האם עיניין החיסכון בא מצידך? 

תגובהלוחמת הצדק
הוא החליט שזה יקר שאני אבוא ואני הבנתי והתחשבתי למרות שלדעתי או כולם או אף אחד אבל לא ציפיתי שימצא ממלאת מקום כל כך מהר.אבל עכשיו הבנתי את הטעות ואני אבוא ואשיג את הכסף לבד כי אם לא היתה פירצה זה לא היה קורה
זה באמת לא יפה מצידוים...


מעולה. חזקי ואמציסיה
לפי הסיפור אתם תיסעו ולא תהנו בכלל.בלדרית
תגידי לו את זה ואולי כדאי בכלל שתבטלו את כל החופשה כי נשמע שהיא משמשת כטריגר לבעיות בזוגיות... בעיות שהיו שם גם קודם, וממש לא בריא שהן שם וכדאי לטפל בהן בהקדם. מצב ממש קשה וכל הכבוד לך שאת מצליחה להתמודד איתו, זה נסיון ממש לא פשוט. לפחות בשגרה אתם רחוקים מהחמות והיא לא מעיקה עליכם יותר מדי? אם זה ככה אולי תצליחי לאסוף כוחות לזמנים שהיא אתכם, עד כמה שזה קשה, היא בכל זאת אמא של בעלך וסבתא לנכדים.
אם כל אחד עושה שרירים זה לא מביא לשום אהבה וזוגיות.yr

לכו ליעוץ, ועזבו את הנופש הזה. הוא לא יעלה ואולי יוריד.

על פניו זה לא נורא כ"כ אבל נשמע שזה רק קצה הקרחוןמיקי מאוס
אתם צריכים לפתור את העניין הזוגי ביניכם. נשמע שיש לכם מטען לא פתור-

הוא מחליט אם תצטרפי או לא? זו החלטה זוגית.
הוא מציע לאמא שלו בלי שאת מעורבת.
את ניתקת קשר עם אמא שלו. זה פלסטר, לא פתרון...

תעבדו על זה. זה מקום חשוב הרבה יותר להשקיע כסף אם העניין הכלכלי הוא הסיפור כי אחרת מקרים כאלה לא יגמרו והמתח רק ילך ויתנפח

בהצלחה!
מסכימה שזה רק קצה הקרחון.DvorW


לא שפוי בעלילכבר אמא
אני מצטרף לדעה הכללית כאןחכם מניסיון

היה  מאד נחמד אם היה מתאפשר שתסעו את ובעלך.   מאחר וזה לא מתאפשר מאד נחמד שהוא יוצא עם אמו ואחותו. זה לא עולה לו. יהיה מאד נחמד אם תמצאו אפשרות נוספת ליציאה שלך ובעלך כ"פיצוי" לחופשה שפספסת...

 

זה לא הדעה הכלליתבריאות ונחת
וגברים שחושבים שזה מקסים שיחזק את הקשר עם אמא שלו - פשששש מקסים, ממש הקרבה מצידכם.
משהי שנשואה לבן יחיד.קקאו הולנדי

לפי דבריך מסתבר שגם הוא מאד! קשור לאמא שלו, אני בטוחה שכאשר תביני את הנקודה הזו .

ותעודדי את הנסיעה שלו איתה ואת הקשר בינו לבינה 

הוא יעריך אותך ע"כ וגם היא תפסיק להרגיש שאת "גונבת" לה אותו, 

אני יודעת שזה קשה אבל זה שווה את זה.

ואו..יהודה224
לדעתי יש הרבה אמת בזה קשה מנשא אבל אין מה לומר זה אמיתי.
אולי..אביטולי
ייתכן..לא בודאות בכלל..אך אולי אם תפרגני לו ממש..תגידי ישנתי על זה ותיסע, תחזק איתה קשר, זה חשוב וכו' אז הוא יראה הנה היא מפרגנץ לי ולאמא שלי ומנגד אמא שלי לא ..אז אולי יפרגן לך חזרה.. לא בטוחה..
אחרי שקראתי את הפירוט שלך- גם אני מתמודדת עם קטע דומה לצעריsista

חמות גרושה, בן צעיר שלה שבערך גידל אותה אחרי שגדל עם כל המשקעים,

קושי שלו לתת לה את הגבולות, למרות שיש הצלחה מינורית כלשהי, גם אנחנו חלק גדול בעקבות זה,

זקוקים לסיוע זוגי ובקרוב נתחיל.

 

אין לי מה להציע לך מלבד לקחת את ה1700 ש״ח שאין לכם לנופש ולהשקיע אותו בייעוץ.

יש את עמותת ״חיים של טובה״ שמסייעת בהפנייה ובמימון של טיפולים נפשיים/זוגיים.

 

חמותך צריכה ניתוק לדעתי, אבל אני די משוחדת... מצד שני, את זה שמעתי מאנשים לא משוחדים.

הבעיה היא שאתם צריכים ללמוד את הגבולות שלכם לפני שתלמדו אותה אותם.

 

ליבי איתך מאוד.

בהצלחה.

בחיים לא הייתי מסכימהאמאשוני
גם ככה לשחרר את בעלי לנופש בלעדי כשאני נשארת לבד עם הילדים זה לא להיט...
הייתי מסכימה בחריקת שיניים...
אבל שחמותי תנצל את המצב ותצטרף ולי יכאב הלב?? בחיים לא!!
שהיא תבוא לשמור על הילדים ואני אצא איתו...
גם אם היה מדובר בחמות מושלמת לא הייתי מסכימה לכזה מצב.
מסכימה איתך ! זה ממש לא מצב תקין בעליל!התחברתי
חמותה במילים עדינות לא ממש שיא השלמות, והבן חרוך אחריי אימו והשנים הרבות ששהה במחיצתה לא עשה לו טוב בלשון המעטה. היא חייבת התערבות של איש מקצוע שיעמיד אותו במקומו.
למה שהיא תבוא לשמור על הילדים? זו לא חובה שלה. הילדים שלכםאורין

אלא אם כן היא מתנדבת מעצמה. אבל הציפיה לא הוגנת

לא בטוחה שלכך התכוונהגננת מתחילה
היא רק רצתה להדגיש את *אפס מחשבה ורצון* שיש לחמותה של הפותחת לעומת הרבה חמות שמתגייסות לשמור על הנכדים במקרים כאלו ובכלל.
ברור שהן לא חייבות ואם הן עוזרות זה רק מתוך יכולת ורצון.
א. כי היא סבתא. ב. כי הזוגיות שלכם אמורה להיות חשובה לה!הדיעה שלי
כמו שחשוב הקשר עם הבן כך חשוב הקשר עם הנכדים. הבן זה רק עם הכלה ולא במקום הכלה! לפי כל פרטי הסיפור זה מרשם בטוח לגירושין! למה??? אם האמא לא מבינה שהנישואין של הבן שלה נמצאים במקום ראשון לפחות שלא תהיה הטריגר להרוס אותם ונראה שזה מה שהולך לקרות פה... אם המצב בין בני הזוג הוא עדיין לא קריטי מבחינת הבעייתיות שמשתקפת פה הטוב ביותר שתעשה הסבתא החשובה ותתנדב לשמור על הנכדים ולתת לזוג חופשה ביחד שאולי תציל את הזוגיות שלהם ובטח מגיעה להם! אין כזה דבר אין כסף. זה תירוץ עלוב. וכמו שאמרו קודמי כדי לכם לרוץ לטיפול זוגי לפני שיהיה מאוחר מידי! ולך לוחמת הצדק הייתי מציעה: אם הזוגיות שלך חשובה לך ואני מקוה שגם לו לכו על כל הקופה! רק את והוא. אם יש לך אפשרות לסדר את הילדים. גם לילדים זה מסר חשוב: אמא ואבא יוצאים יחד! הילדים ישמחו על כך! מכולם הם הכי רוצים לראות הורים שרוצים להיות ביחד!
sju; akuo ch,mom


אותי ישאירו בבית, במסיבת חנוכה אצל המשפחה שלה והם נסעו,mom

בתחילה היה לי מוזר שהבן שלי  אפילו לא יזמין אותי ולא שאל לפחות, גם לא כלתי. , אבל אני אמא של הבן שלי וחמותה של הכלה שלי ולכן לעשות שלום בית צריך לשתוק. במקרה שלך, חמתך רוצה קשר ובעלך לא יודע איך את תגיבי, לכן הוא מעדיף את אמא שלו ואת גברתי תתחילי להיות רגישה ואם חשוב לך על שלום הבית, תכבדי ותוצאי 17000שקל לגרום למשפחה להיות מאוחדת ושמחה. לפעמים צריך לבלוע את הצפרדע בשקט...sorry.

ממה שהבנתי, מי שלא רצה להוציא את ה1700 שח זה בעלה, וזו הבעיהאורין


בעלי זכאי לנופש מהעבודה בעלות סמלית של 300 שח. אם ברצונו להבmom

בעלי זכאי לנופש מהעבודה בעלות סמלית של 300 שח.
אם ברצונו להביא מלווה (אותי)זה יעלה לו 1700 שח נוספים.הוחלט שזה לא משתלם עד כאן מקובל עלי. מקובל עליה.היא לא רוצה להוציא את הסכום...

 

הכלה אכלה לא מעט צפרדעים וממשיכה לאכול מתוך אילוץ ניתקה קשרהתחברתי
אם חמה אינה מבינה שהיא לא חלק במשולש של אבא אמא ילד, ואם היא היתה מגלה רגישות המצב היה טוב בין בני הזוג.
כבעלות נסיון אנחנו צריכות לעשות הכל שלבן יהיה טוב ולא לנסות לחנך את הכלה הצעירה ובטח לא לצייר אותה בעיניי בעלה כלא מוצלחת.
תודה לעונים עדיין מבולבלתלוחמת הצדק
אני באה ממשפחה ברוכת ילדים ב"ה בית טוב אממה כסף אין בשפע התחתנתי עם חוזר בתשובה עם כסף מבית פחות טוב.מה שקרה שהם תמכו בנו כלכלית וההורים שלי הרבה פחות מה שיצר את המשוואה של ביל המאה הוא בעל הדעה ושאני באתי בלי שקל אז שאני אגיד תודה שהם מחיים אותי ואני חייבת להם על כל פרוסת לחם שאני אוכלת.לכן ההחלטות בעניין הכספי מאוד לרעתי למרות שאני עובדת קשה אך מבחינתם זה לא מספיק ולא מכירים בזה בכלל..הגענו להסכמה שאעבוד חודשיים ימי שישי בנוסף על מנת לממן את הנופש חשבתי שזה יעזור פתאום נהיתה לי הרגשה רעה שזו לא הדרך ולא בכח.אוותר לו שיסע עם אמא שלו אתן לו ללמוד מהטעות לפעם הבאה אני בטוחה שהיא הולכת לשגע אותו וזה יהיה שווה לי יותר מ1000 שיחות.תודה לכולם
נשמע שקיבלת את ההחלטה הכי טובהאביטולי
בעז"ה מאחלת לך שהחמה תשכיל ורק תפרגן לך והעניין הכספי יירד פה מהפרק, כי אין סיבה שתרגישי כך. הכסף ניתן לשניכם! אל תרגישי שאת חייבת למישהו משהו מלבד המילה תודה.
את צריכה לשבת לשוחח עם בעלך ולהסביר שאין כאן עניין של שיוויון יש כאן עניין של הוגנות. מי שיכול ורוצה נותן כרצונו. ומי שלא, לא.שהרי לא הכרחתם אף אחד. ובעל אופן הנתינה חייבת להיות נטולת אינטרס.
חייבת להגיד לך שאני מעריצה אותך!!מקופלת
את אלופת העולם, ההתמודדות שלך מדהימה, מעוררת התפעלות.
מאחלת לכם בע"ה שהנופש הזה ביחד או בנפרד, יהווה קרש קפיצה לזוגיות ולשלום בית ביניכם. ושהחמות לא תפריע בדרך...
וגם שתעברי את הימים האלה בכיף ובקלות, שהילדים יתנהגו יפה ותזכי לזמן איכות והנאה מרובה איתם.

ברכה והצלחה, ה' יחזק את ידייך.
אחרי הפירוט שנתת אפשר להבין מדוע ידה של חמותך קלה על ההדקגננת מתחילה
עד כדי עידוד בנה לגירושין.
ראשית תהיי גאה במשפחתך היא עשירה בהרבה מובנים גם היא לא ממש שופעת בכסף .
שנית אל תתני להם הרגשה ובעיקר לבעלך שהם עושים לך טובה, אף אחד לא עושה לך טובה וזכותך לדרוש ממנו וחובתו לדאוג לכל מחסורך מוסרית והילכתית. (מציעה למסגר את הכתובה ולתלות על הקיר )
הרעיון לעבוד בימי שישי כדי לממן את הנופש צרם לי מאוד, ויש בו טעם נפגם נשמע לי כעבדות. ומשדר לצד מנגד הרגשה תודה שאתם עושים לי טובה! ולכן אני חייבת ואשאר חייבת לכם כל ימיי!
את מרגישה מבולבלת כי מישהו הצליח לתת לך הרגשה ולא בכוונה שאת סוג ב'! ולכן במחשבה ראשונה היית מוכנה לעבוד ימי שישי למרות שאת עובדת קשה ושותפה מלאה בכלכלת הבית.
אל תמעיטי מערכך ואל תבטלי את עצמך בטח לא מול משפחה שחסרים בה ערכים בסיסיים.
את חייבים דחוף ללכת ליעוץ!
מסכים עם כל מילהאולי בכלל

אני מכיר סיפור עם מאפיינים מקבילים, ועד היום [גיל 60] היא סופגת כל עלבון.

את חייבת להאמין באמונה שלמה שאף אחד לא עושה לך טובה.

את מדהימה אין לי מילים ..ליאן
הגישה הזאת לכסף מזעזעת בעיניירושלמית טרייה

אני לא מבינה, המשפחה שלו נותנת לכם כסף כדי לתמוך בכם כזוג.

פתאום כשזה נופש אתם כבר לא זוג ואת צריכה לממן לעצמך את החלק שלך?

אתם צריכים ייעוץ דחוף, בעיקר כדי שמישהו במחוץ יאיר את עיניכם שזאת לא התנהלות תקינה.

אתם זוג, כל דבר שנותנים הוא לשניכם יחד. אין בנפרד. נופש עם האישה הוא מתנה גם לבעל.

מה שנקרא כלוב הזהבלוחמת הצדק

זה בדיוק שורש כל הבעיות

בתור כלה צעירה וחסרת ניסיון הסתנוורתי מהכסף והשפע שלא היה בילדותי ולא שמתי לב איך קברתי את עצמי ואת הכבוד שלי תמורת מתנות,

חמי היה לוקח את הילדים לקניון לבחור פליימוביל במאות שקלים מצד שני יכל לצעוק עלי מול המוכרות שאני לא החלטית אבל לא יכלתי להיפגע או להתלונן הרי הוא משלם מה אני כפוית טובה?

אחר כך החליטו שאנחנו חייבים דירה עזרו לבעלי לקנות את הדירה

וליכלכו בלי סוף על אבא שלי שהוא גנב כי לא הצליח לעמוד בחלק שלו

ושבלעדיהם הייתי ברחוב

מאז הם היו מתארחים מתי שבא להם כי זה הבית שלהם,מתערבים בקניות והוצאות כי הם תורמים כל חודש אז יש להם סיי בעניין

מנהלים החלטות עם הבן שלהם על כל דבר שקשור לכסף כולל איפה אני אעבוד ומתי אחזור מהחופשת לידה

ואם משהו לא מתאים לי או לא נוח או מביעה את דעתי משתיקים אותי כי "באת בלי שקל ואת צריכה להגיד תודה בלעדינו לא היית כלום וכו'..

ביקשתי שלא יעזרו לנו בעלי לא יכול בלי העזרה הזאת

ולכן אני כבולה ואין לי איך לצאת מהברוך הזה

אני בהחלט רוצה ללכת לייעוץ השאלה אם זה יעבור בוועדת התקציב או לא?..

 לסיום טיפ שלי "עדיף לחיות בעוני ובאהבה מאשר שיהיה לך הון ותבזבז אותו על עורכי דין שמתמחים בגירושים".

אוף, עצובה כל כך לשמוע מזה.ירושלמית טרייה
צריכים איכשהוא למתן את ההשפעה שלהם.
אני מבינה שהורים שנותנים דירה יהיו מעורבים בהחלטות שקשורות לדיור, אבל לא מעבר לזה.
ועזרה חודשית זה נפלא אבל לא מצדיק התערבות. רק אולי במקרה שרואים שהזוג בזבזן..
אבל כל זה לא הסיפור שלך.
בחיים לא הייתי מעלה בדעתי שמישהו יחליט לי מתי לחזור לעבודה! זה הזוי!
כנראה הייתי צורחת להם בפרצוף שיקחו את הכסף שלהם וילכו או משהו כזה..

לא יודעת מה לומר. מישהו צריך לנער את בעלך ולהבהיר לו שככה לא בונים זוגיות.

תתחילי מטיפת חלבאמאשוני
מה שאת עוברת נקרא אלימות כלכלית.
תנסי לגשש עם מי את יכולה לפתוח את הלב. משם ידריכו אותך מה לעשות הלאה.
העובדה שאת לא יכולה ללכת לייעוץ או לפנות לעו"ד בלי אישור שלהם זה אחת הבעיות הקשות שצריך למצוא דרך לעקוף.
בהצלחה!
אוי.זה נשמע ממש נוראיmp3
עד עכשיו רק קראתי כי ראיתי שעונים לך םה יפה מאוד ולא היה לי מה להוסיף. אבל אחרי ההודעה הזו אני חייבת לומר לך שזה לא תקין הצורה שבה את חיה.אף אחד לא יכול להחליט החלטות כאלה עליך!!! נראה לי דחוף להתייעץ עם מישהו.תלכי חטיפת חלב כמו ש@אמאשוניהמליצה והלוואי והכל ישתנה לטובה.
בהצלחה!
תתחילי לקחת קצת כסף ולשים בצד בלי שידעומיואשת******
כל שבוע, חמישים שח מפה ומשם. לשים בצד. ואז ללכת לפגישה אצל עו״ד
תנסי גם ליצור קשר עם ארגוני נשים שיתנו לך יעוץ , עושים את זה גם בלי תשלום במקרים מסוימים.
ואני מקווה שאת לוקחת מניעה.
חיבוק
עצוב לי לקרוא. לגמרי נשמע כמו אלימות כלכלי, לא מצב נורמלי!מיקי מאוסאחרונה
קודם כל לפנות לתמיכה וייעוץ שיעזרו לך להבין את המצב בדיוק באופן מלא, אנחנו קוראים תמונה חלקית...
יש הרבה ארגונים שידעו לפחות להכווין אותך במצב כזה וגם לתמוך כלכלית אם יהיה צורך.

איך בעלך מול זה? הוא גם בעמדה הזו או שזה מגיע רק מההורים שלו?
ההורים שלך מודעים למצב? את מספרת להם?

זה קשה בטח מאוד אבל תתאמצי לעזור לעצמך! מגיע לך חיים נורמלים.
ב"ה את יכולה להגיד לו שלא מזיז לך התקציב ושאת מצטרפת אליוmetorafi

זה החלטה שלך 

בעלי נהיה ירוק משוגעאנוני.מית

אנחנו משפחה רגילה לגמרי. זוג וכמה ילדים. בעלי לאחרונה נתפס לכל הסיפור הירוק והחליט שאוטו זה דבר מזהם ותופס מקום וכל זה. אמרתי לו שבשבילי זה קו אדום ואני זקוקה לרכב. אז הוא הפסיק ליסוע איתי.

בשבוע שעבר היה לנו מפגש עם הילד אצל איש מקצוע.

הבעל החליט להגיע עם הילד באופניים. עד כאן מתוק וחמוד. הגיעו רכבו על הכביש (אני רועדת מפחד שיקרה להם משהו), קשרו את האופניים. הגיעו בזמן.

אני בינתיים חיפשתי חניה. לא מצאתי. חניתי בסוף בחניון רחוק והגעתי באיחור. מבטים של "אמרתי לכם" ו"מגיע לך" רגילים.

בדרך חזרה אני מגלה ששכחתי כרטיס אשראי ואי אפשר לצאת מהחניון הזה בלעדיו. אני כותבת לבעלי שיבוא להוציא אותי מהחניון והוא שלח אותי להסתדר לבד ולנסות לשלם עם הפלאפון ושזה בעיה שלי שבכלל יצאתי עם רכב למקום שלא צריך. טוב, ניסיתי וזה עבד בסוף. אבל הרגשתי כל כך רע עם הסיטואציה. הייתי שם לבד ואף אחד לא בא לעזור לי רק בגלל ש"העזתי" לצאת עם רכב לארוע.

מאז שהבעל נתפס לאופניים הוא והילד הבכור חוגגים על זה. זה ממש נחמד שאבא ובן רוכבים, אבל שאר הדברים שקורים. הוא לא מוכן יותר לקחת את האוטו למוסך כי הוא "שלי" (מי בדיוק סוחב לו את הקניות?) וכל מיני דברים כאלה. אז כאילו הוא לא מפריע לי לנהוג אבל בפועל הוא משאיר אותי לבד עם הארוע, ועם להעביר טסט, וכל הדברים האלה.

אי אפשר לטייל כי צריך להביא את האופניים (אני לא יציבה וכבדה מכדי לרכב עליהן) ואחרת הם פשוט לא רוצים לבוא. אין לי כח להיסחב באוטובוסים או לחכות להם וללכת אליהם, פשוט לא רוצה.

אויש נשמע לא פשוט בכלל.קל"ת

מבינה מה את אומרת, הוא סוג של מפעיל עלייך מניפולציה.

זה כמו הרי שזוג נשוי 2 הצדדים מכבסים את הבגדים של שניהם, שוטפים כלים של שניהם ולא כל אחד כשלעצמו. כך גם לגבי הרכב..גם אם כביכול בשימוש הוא רק "שלך" הוא כן צריך לשתף פעולה בתחזוק שלו ולסייע לך כשאת עם הרכב.

ניסית לדבר איתו שיחה נינוחה וגלויה על העניין?

בלי להכנס לסוגיות, זה מעבר לג.ג רגיליםהעני ממעש

ממה נובע

מה עד כעת התול של הבית

והיחסים ביניכם ועם / מול הילדים

כדאי לעבוד בשני כיוונים:נגמרו לי השמות

הכיוון הראשון - בינך לבין עצמך פנימה.

לנסות לראות רגע את המעבר, את הבפנים של בעלך.

כיוון שנשמע שנוצר אצלך מעין ציור של הדבר עצמו "להיות ירוק" כמשהו שלילי או לפחות לא חיובי, והמוח מצמיד לכך את המילים "ירוק משוגע" / "הסיפור הירוק... וכל זה" כלומר יצירת משמעות של איזה משהו לא הכרחי במקרה הטוב ומעצבן, שטותי, מוגזם, "חופר", ומיותר במקרה הפחות טוב.

עצם הגישה והתפיסה שיש לנו במוח על הדברים יכולה להקרין גם פנימה באיך נחווה כל דבר שקשור לזה, וגם להקרין החוצה בפן הזוגי באיך בן/בת הזוג ירגישו שאנחנו חושבים על הנושא.

והכל כמובן קשור להכל.

לכן מיקוד רגע פנימה להבין - על איזה צורך פנימי זה יושב לבעלי?

איזה ערך הוא רואה בכך, בפנים של זה?

(למשל ערך של שמירה על הסביבה, של גדילה כאדם שלפתע דברים חשובים שלא ראיתי קודם או לא ייחסתי להם חשיבות קודם תופסים מקום, ואני כבןאדם משתנה ומתפתח בוחר רגע לעצור ולתת מקום לערכים האלה שבתוכי, וכן הלאה...)

איפה אני יכולה דווקא להעריך את הצעד הזה שלו, לראות בו שורש חיובי של ערך או אידיאל שהוא מנסה לממש כך?

וגם לעשות את אותו דבר על עצמך.

על הצרכים שלך כאן.

מיקוד פנימה ולראות - ואיפה כאן הצרכים שלי?

מהם כאן הערכים שלי?

מה כאן חשוב לי ויקר לי?

(למשל אם זה ערך של שותפות, ביחד משפחתי, יכולת לצאת בהרכב משפחתי בקלילות יותר כדי ליצור זמן וחוויות זוגיות ומשפחתיות, ערך של ניראות וכן הלאה...)

לאחר מציאת הצורך והערך הפנימי של כל אחד מכם ניתן להתקדם הלאה ביתר בהירות.

וכאן זה הכיוון השני: בינך לבין בעלך. כלומר בדינמיקה הזוגית.

כאן כדאי (שוב, לאחר שמבוררים ומעובדים עם עצמנו, כל אחד עם עצמו ועם הערכים והצרכים שלו, במובן היותר פנימי של הדברים) לפתוח בצורה מסודרת ובתקשורת מקדמת את הנושא הזה של "הירוק":

כלומר ממש ליצור מרחב שיחה רגוע, בפניות שלמה, ופשוט לשמוע ולהשמיע אחד לשנייה ואחד מהשנייה.

לשמוע, לעומק, להבין, לעומק, לתת ניראות לכל הבפנים הזה שבסעיף הראשון, לשמוע מבעלך למה (ל' בקמץ) זה בכלל חשוב לו? מה שם משמעותי עבורו? מה זה גורם לו להרגיש?

וחשוב שההבנה וכל השיחה תהיה אצל שניכם ממבט סקרן שבא להקשיב לשני/ה על מנת להקשיב, ולא להקשיב על מנת לענות ולא ממבט ביקורתי/מאשים.

וכמובן לאחר שאת שומעת זאת מבעלך - תאמרי גם את את כל הלמה שלך - את כל מה שזה גורם לך להרגיש, את כל מה שחשוב לך, את הלב שלך.

ובאמת לזכור שאנשים גדלים, משתנים, מתפתחים, וזה בסדר גמור שערך שלא היה עד עכשיו בקדמת הבמה אצלנו פתאום כן יהיה. זה לא משהו רע, אלא גדילה והתפתחות.

לכן לראות זאת ברובד היותר פנימי של מציאת המשמעות וכל הפנימיות של הדברים אצל בעלך יכול לעזור גם לך וגם לו וגם לכם כזוג.

ועל גבי זה ודאי גם למצוא את הערכים שלך ולתקשר אותם נכון.

ובצורה כזו, שאתם מתקשרים את הלב, בשפה של צרכים, בשפה של דיוק צרכים וערכים ומבט פנימה יותר ולא רק לרובד החיצוני - ניתן להגיע גם לפתרונות שיהיו טובים ונכונים *לשניכם*.

כלומר למצוא כאן את ה*גם וגם* ולא את ה"או או". למצוא איפה גם בעלך מרגיש שהערכים שלו יכולים להתקיים, וגם את מרגישה שהערכים שלך ומה שחשוב לך יכול להתקיים, יחד. ולא אחד על חשבון השני.

ב"הצלחה רבה יקרה

ומוסיפה דוגמא מהדברים שכתבתנגמרו לי השמות

לאיך זה יכול להיראות בפועל:

יש בדברים שכתבת הרבה מאוד תתי נושאים שכדאי לפתוח כל אחד מהם בצורה מסודרת.

גם העניין עם החניון.

גם העניין עם המוסך.

גם העניין עם הטסט.

גם העניין עם הטיולים.

גם העניין עם הנסיעות באופניים על הכביש שזה מפחיד אותך.

וגם העניין עם הנסיעות בכלל.

ממש לתת לכל אחד מהם מקום לעומק שבו שניכם מספרים מה חשוב לכם בכל דבר ואתם מוצאים את הפתרון שנכון לשניכם ולמשפחה כולה. שוב עם הרבה וניראות לצרכים של כל אחד ולמשמעות פנימה של הדברים כמו שפירטתי בהודעה הקודמת.

אז אם ניקח לדוגמא רק את עניין המוסך או הטסט,

כתבת: "הוא לא מוכן יותר לקחת את האוטו למוסך כי הוא "שלי" (מי בדיוק סוחב לו את הקניות?) וכל מיני דברים כאלה. אז כאילו הוא לא מפריע לי לנהוג אבל בפועל הוא משאיר אותי לבד עם הארוע, ועם להעביר טסט, וכל הדברים האלה."

אם נבודד רגע את הצרכים של כל אחד מכם:

את:

רוצה שותפות (כמו שהייתה לך עד עכשיו) עם לקיחת האוטו למוסף ולהעביר אותו טסט. אלו דברים שמאוד עוזרים לך שבעלך עושה ומוריד מעלייך ולא את צריכה לעשות אותם. יכולים להיות כאן עוד צרכים כמובן, אבל גם אם זה "רק" זה זה בסדר גמור. מותר לך להרגיש ככה ומותר לך לרצות עזרה ממנו בדברים האלה.

ובעלך:

יש משהו פנימי בתוכו שגרם לו לרצות להשתדל יותר בנושא השמירה על הסביבה והירוק, לכן מבחינתו לא כדאי אוטו, ומכיוון שאת רוצה עדיין את האוטו זה כמובן בסדר, אבל אולי הוא לא רוצה להיות "חלק" באוטו הזה שעבורו מסמל כרגע את האי-שמירה על הסביבה כמו שהיה רוצה לשאוף אליו. וזה גם בסדר גמור. מותר לו שיהיה לו ערך כזה ומחשבה כזו ורצון כזה.

אבל מה עושים כאשר זה מתנגש?

מה עושים שאם הוא לא לוקח את האוטו את נפגעת מזה ומרגישה לבד בודדה במערכה?

כאן באמת חשובה גם הניראות וגם התקשורת במציאת מה נכון לכם כאן.

אבל מתוך מקום שכן רואה ומכבד אחד את הצרכים של השני/ה. אחד את הערכים של השני/ה.

בעלך אותך ואת הצורך שלך בשותפות ולא להיות בודדה ולבד במערכה

ואת אותו ואת הצורך שלו להשתדל ככל יכולתו לשמור על הסביבה ועוד כל מה שיש שם בפנים, למצוא עוד את הערך שיש לו שם והמשמעות שיש לו שם.

כמו שקול פנימי בתוכך רוצה לומר לו: "בעלי היקר. אני מרגישה ככה כל כך לבד מאז שאתה לא רוצה את האוטו. ממש ממש לבד. בודדה במערכה ונשארת לבד ומאחור עם כל כך הרבה דברים ומקומות. עם האוטו, עם הטיולים, עם ההרגשה הזו שאני לבד. וזה מכאיב לי מאוד. אני לא רוצה להיות לבד, אני רוצה אותך איתי."

וקול פנימי בתוך בעלך שרוצה לומר לך: "אשתי היקרה. אני עובר כרגע דברים עם עצמי, וחלק מהתהליך שאני עובד חידד לי ערך או אידיאל שיש לי פנימה של לשמור על הסביבה וכל החשיבות והמשמעות של זה. זה כ"כ בוער בי כרגע ואני מנסה להשתדל כמה שאני יכול. נכון אני רק אדם אחד אבל ממש חשוב לי להשתדל כמה שאני יכול בשביל העולם שלנו, והעתיד של הילדים שלנו. ואולי יש לי שם עוד עומקים שמבקשים לצאת ולקבל ניראות והייתי רוצה לספר לך אותם, לספר לך את הלב שלי פנימה ומה עובר בתוכי פנימה והייתי רוצה שתראי את זה, שתראי אותי. ותמשיכי להעריך אותי גם אחרי שתדעי, כי חשובה לי ההערכה שלך אותי כאדם, זה מאוד יקר לי".

ואז על גבי הניראות הזו אפשר לחשוב יחד:

אולי אני הבעל כן אקח את האוטו למוסך, למרות שאני לא רוצה אוטו, אבל כן כדי לעזור לאשתי ולהקל מעליה ולתת לה את ההרגשה שהיא לא לבד כי זה משמעותי עבורה?

אולי אני האישה אשלם לאיזה אדם שמעביר את האוטו טסט (יש אנשים שממש עובדים בזה ויש לכל מוסך כמעט איזה מישהו כזה שמעביר את הרכבים טסטים) וכך גם אני לא אצרך להעביר וגם בעלי לא?

וכן הלאה לחשוב על פתרונות נוספים שיכולים להתאים לכם כאן.

תגובה מהממת!יעל...אחרונה

התגובה היחידה בעיניי בשירשור הזה, שבאמת מקדמת

ויכולה לתת כלים מעשיים לפותחת.

בניגוד לשאר התגובות, שרק מעצימות את הכעס והתסכול כלפי הבעל..

סליחה שאני אומרפשוט אני..

אבל נשמע כאילו בעלך בן 16, הגיע לשלב שהוא צריך למרוד ולהרגיש מוסרי ונעלה, וכמו בן 16 טיפוסי - אין חשיבה על ההשלכות, הנפגעים והמציאות.

אולי הוא מזהם פחות את העולם, אבל אשתו עצובה ותקועה עם הרכב בחניון. באיזה עולם ערכי מעוות זה עדיף?

שמחה שיש קול שאומר את זהמישהי נשואה

יש נטייה כל הזמן לצייד את האשה ב:

תבדקי עם עצמך בלה בלה בלה....

ואולי לפעמים יש בעל שמתנהג לא בסדר?

בדיוק כמו שיש מצב שאשה מתנהגת לא בסדר?

ולא לא תמיד זה עניין של

בוא תבדוק עם עצמך איפה אתה צריך להשתנות

חוץ מהילד הזהנפשי תערוג
עבר עריכה על ידי נפשי תערוג בתאריך ג' בכסלו תשפ"ז 2:14

איך הוא "מזיז" את שאר הילדים ממקום למקום?

כי גם אוטובוס מאוד מזהם.

או שהוא ירוק ומתחסד על חשבונך ועל חשבון הילדים.

להעביר טסט,

תני למוסך לעשות את השירות הזה.

יעלה עוד כמה מאות שח אבל יהיה לך ראש שקט.

ותשלחי אותו לעשות קניות בסופר עם אופניים.

הוא מכבס את הבגדים?

הוא יודע איזה זיהום סבון הכביסה מייצר?

נכנס לשירותים? זה גם מזהם

גם לשטוף ידיים וכלים עם סבון.

אם ירוק, אז עד הסוף. לא?

מזון. גם אם הוא אורגני. ממש מזהם בתהליך היצור

עדיף ללכת ללקט עשבי בר.

אבל בתכלס,

כדי לא להתכנס רק בכעס עליו

תנסו יחד להבין מה מפעיל אותו לדבר הזה?

רצון בחופש?

רצון לשמור על הכדור?

להיות מוסרי יותר?

חיסכון כספי?

רק אחרי שתבינו את היסוד לכך,

תוכלו למצוא את עמק השווה בניכם

קפצתי לשאלה מהפורום השכן..פצלשן

איך יודעים מהי רמת המשיכה המספיקה בשביל להחליט להתחתן?

במשך מספר שנים שאני מחפש, הספקתי לפגוש כאלה שהיה ברור לי מהתחלה שיש לי אליהן משיכה חזקה.

לעומתן, היו כאלה שאהבתי אותן מבחינת אופי, וגם המראה היה אחלה, אבל לא הרגשתי משיכה חזקה אליהן (וכמובן לא היתה שום דחייה. כנראה, זה פשוט לא היה הסגנון שמדליק אותי באופן טבעי). כן היה לי רצון לתת חיבוק פה ושם, אבל לא היה לי רצון חזק להתקרב אליהן או לגעת בהן, גם אחרי חודשיים-שלושה. מישהו אמר לי שזו משיכה מספיקה בשביל להתחתן. כנראה שלדעתו המשיכה תתפתח אחרי החתונה, אחרת לא מבין איך זה מספיק. אבל מי אמר שהיא באמת תתפתח? ואולי היא לא?

ברור לי שעם אחת אני ארגיש משיכה חזקה ועוצמתית יותר ועם אחרת משיכה פחות חזקה. השאלה מה הרף הנדרש בשביל להחליט להתחתן?

ועוד שאלה בתור בעלי ניסיון.. ייתכן שלפני החתונה תיהיה משיכה חזקה ואחרי החתונה יתברר שאין באמת משיכה? ולהיפך גם ייתכן?

>>שימושית

לגבי השאלה האחרונה- משיכה זה דבר דינאמי ויכול להיות מצב שהיה משיכה לפני ואחרי החתונה לא ופחות מזה, וכמובן להיפך.

אם יש דחיה ואפילו אם פשוט אין משיכה אז לא חושבת שאפשר וראוי לבנות על אחרי החתונה אבל אם זה רק לא משיכה חזקה אני לא חושבת שזה נכון להוריד על זה.\

נסיוני האישי - שלא בהכרח משליך על מקרים אחריםהברדיצ'בר

אני רק יכול לשתף שהייתי באותה התלבטות כשיצאתי עם מי שהפכה לאשתי, ושההתלבטות האחרונה שנותרה לי לפני שהצעתי נישאוין היתה סביב השאלה האם רמת המשיכה כלפיה מספיקה. ובפועל - מהר מאד אחרי החתונה כל החששות התפוגגו. וגם כיום, אחרי סך שנים וסך לידות - אני לא יכול לדמיין משיכה חזקה יותר לאשתי. היא בעיניי יפיפייה ומושכת ברמה הגבוהה ביותר.

גם אצלי זה הדבר היחיד שאני מתלבט עליופצלשן

אז מה עזר לך להחליט שזה מספיק בשביל להתחתן?

כמה דברים עזרו ליהברדיצ'בר

קודם כל אני רוצה לענות על שתי שאלותיך האחרונות שהצגת בפתיחת השרשור:

כן, וכן.

לכן מה שעבד לי - לא בהכרח יעבוד לאחרים.

ובכן, מה עזר לי?

קודם כל הרבה תפילות וביטחון ב-ה'.

דבר שני - מוכנות נפשית לתת הכל ולבנות קשר של אהבה ונתינה והתמסרות גם על הצד שהמשיכה תתברר כקטנה ממה שאליו ציפיתי. וזה בנוגע גם לציפייה של המשיכה שלי כלפיה, וגם שלה כלפיי. ברוך ה', לא התאכזבתי.

ודבר שלישי - חישוב הסיכויים, האם במכלול העניינים/תכונות ושיקולים סביר להניח שאצליח למצוא מישהי אחרת טובה ממנה. ועבורי התשובה היתה ברורה שאין כמעט סיכוי לכך.

גם בכל דבר לא מושלם שראיתי אצלה - ערכתי השוואה בינה ובין דמות דמיונית של האשה המושלמת שאותה כיניתי - 'דמיונה' - וכל פעם הזכרתי לעצמי שדמיונה היא דמיונית והסחתי את דעתי מהנושא.

אם אתה מרגיש 'שיכות' אליה, זה בהחלט מספיקהסטורי

לא אומר להתחתן בלי רצון, בלי שמרגישים קשר נפשי. אבל לפעמים מרוב התבחבשות בכל מיני הגדרות סתם נתקעים ומסתבכים.

אם אתה מרגיש שיכות, חיבה, טוב לך איתה, יש לך צפיה לפגישות ולשיחות הטלפון - יש את זה. מעולם לא העסקתי את עצמי כרווק בשאלות הללו ויש משיכה, בהחלט.

כמובן, העבודה האמתית היא אחרי החתונה. כשיש מתחים, המשיכה יורדת וכשיש השלמה ושמחה הדדית - גם המשיכה עולה.

אתה חושב שהיא תישאר צעירה ונאה?אריק מהדרום

הבט על חמותך לעתיד, זו האידיקציה הטובה ביותר לאיך שהיא תראה בעוד 30 שנה.

הבט על אם חמותך לעתיד, זו האינדיקציה הטובה ביותר לאיך שהיא תראה עוד 60 שנה.

איך זה קשורנעמי28

כשאישתו תהיה בת 60 גם הוא יהיה בן 60 אחרי זוגיות ארוכה וקשר עמוק ואחר.

כרגע הוא מתחתן עם מה שהיא היום, והשאלה שלו סופר לגיטימית וחשובה.

זה באמת נושא שלוקחים עליו סיכון בעולם הדתי ומקווים לטוב.

יש משהו בדברייך, מצד 2 גם בקשר לקראת נישואין אפשרמתוך סקרנות

לנסות להתחבר למכלול של האישיות, ולראות אם זה מגביר משיכה.

אני כמובן לא המומחה הגדול, ואלו שאלות שגם אני שואל את עצמי, אבל מרגיש שיש לכל הפחות איזו שהיא בחירה גם בנושא זה...

מאוד אינדבדואלישבורת,לב

אני אישית לא הייתי מתחתנת ככה בשום אופן וגם לא הייתי מתקדמת.

אבל זה לא משנה מה כל אחד אחר מרגיש, משנה רק מה שאתה.

אם הייתי במקומך הייתי משקיעה בבירור עם מטפל לפני הכרעה כזאת גורלית.

צריך להיזהר עם מטפלים..קל"ת

לבדוק לפני ולפנים למי הולכים..יש כאלה שרק עושים נזק..

צודקת. ורק אעיר בהקשר זההברדיצ'בר

שגם מטפלים תותחים ומומחים עלולים לטעות לפעמים.

ובוודאי שאפשר גם לטעות ביישום של ההדרכות/ העצות שלהם.

דוגמה מהמקרה שלי:

התסביך אליו אני נקליתי כחודש לפני שבחרתי להתארס התעצם פי כמה בעקבות הרצאת זום בו אמרה מטפלת ותיקה ובעלת מוניטין דברים לא מדוייקים בנוגע להבדל בין משיכה אצל בנים ובנות: שאצל בנים זה כביכול ברור ודיכוטומי, ומתברר בצורה ברורה תוך פגישות ספורות. בעוד אצל בנות - זה נזיל ומשתנה וכדאי לתת צ'אנס וכיוצא בזה.

כמה סרטים אכלתי בגלל הדברים האלה, ממטפלת שלמען הסר ספק - אני עדיין מחזיק מאד ממנה וחושב שהיא תותחית על בתחום שלה. אגב גםם קיבלתי ממנה (לא באופן פרטני) הרבה מאד כלים טובים ותובנות חשובות בתקופה שיצאתי.

סקרנת אותי, פניתי אליך באישי ברשותך.מתוך סקרנותאחרונה

מאוד להזהר. נכון.🍀שבורת,לב

זאת שאלה לגבריםנעמי28

אני מניחה שזה שונה מנשים

מהצד שלי הספיק לסמן וי על משיכה בדייטים,

לא הגדרתי כמה ומה החוזק שלה, לי זה עבד.

וזה לשני המינים- גם לזוגות אוהבים עם כימיה טובה המשיכה משנה צורה כל הזמן וצריכה תחזוק, שלב הפרפרים והצפת ההורמונים מוגדר בערך כ3-4 חודשים. לאחר מכן המשיכה תלויה באיכות הקשר מבחינה רגשית ופסיכולוגית

צודקת בהחלטהברדיצ'בר

משיכה היא נדבך חשובשוקולד פרה.

אבל לדעתי הנשית, היא לא הכל.

אולי אצל גברים המשיכה היא הלב של הקשר, אבל גם אז- מי ערב לך שהיא תאהב מגע? שהיא תרצה את אותה רמה של קשר פיזי כמוך?

זה מאוד מתסכל עבור חתן צעיר לגלות שיש משיכה, אפילו בעוצמה, אבל שהצד השני פחות בעניין של מגע.

לכן, השאלה צריכה להיות,

ואני אכתוב פה קצת חשוף, מקווה שהמנהלים לא ימחקו אותי-

היא האם היא סגורה בקשר למיניות, או יותר פתוחה ובקשר (עם עצמה) בנושא.

עד כמה היא נינוחה בקשר לזה. לא נבהלת או בורחת או פוערת עיניים.

זה משהו שאפשר להרגיש אותו, וזה משהו שבעיניי כן שווה לדבר עליו בשלבים מאוד מתקדמים של הקשר.

אני מכירה נשים שלא סובלות מגע.

זה משהו שהן לא יגידו אותו בפגישות, אבל זה קריטי ממש לחיי נישואין.

זה משהו שהופך אח"כ לפצע עמוק בזוגיות. כי באופן טבעי, כשמתרגלים אחד לשני והחידוש פג, מה שנשאר זו הנטייה הטבעית של הנפש.

ואם הנטייה הטבעית שלה זה לריחוק גופני- זה מתכון לתסכול של שנים...

מיניות ומשיכה הופכים אחר כך לסוג של תקשורת. זו תקשורת שמשלימה ומעמיקה את התקשורת הקיימת.

יש ביניכם צחוק, כיף, הומור, פתיחות, עניין זה בזו- זה הלב.

יש משיכה אבל מרחק וקצרים בתקשורת- הקשר ייטה יותר לכובד וכך גם ברובד הגופני.

מקווה שהועלתי

לא חושבת שבחורה בהכרח יכולה לדעת על עצמהפצלושון

לפני החתונה, כשהיא עוד לא הייתה בקשר זוגי

זה אפשרי, בוודאישוקולד פרה.

אפילו אפשר להרגיש בזה. אבל זו באמת שאלה של בשלות.

חבוטנפש חבוטה

מרגיש כל כך חבוט

מכל הבחינות.

נפש

גוף.

ורוח.

זוגיות בסימן שאלה ענק

תפקוד בסימן שאלה ענק

איך קמים כל בוקר?

לא מרגיש אבא

לא מרגיש בן זוג

לא מרגיש.

פרקתי.

דבר אלינו איש יקרדי שרוט

בתרגום לעברית שלימשה

אני גרוע בתור (אבא|בן זוג|מתפקד)

מי אתה בכלל? אתה מסתכל על עצמך מנקודת המוצא של עצמך או מנקודת המוצא של אנשים אחרים סביבך?

בהחלטנפש חבוטה

זוכר ויודע מה היו היכולות שלי

מנקודת המבט שלך או שלהם?משה

מתי זה התחיל?משה

ומי הפעיל אצלך את כל המנגנון הזה של "דחוי" ו "חבוט" ו"כושל"? זה לא תמיד היה שם.

לא אמרתינפש חבוטה

את המילה דחוי.

לא מרגיש גם כזה

אז בסדר. חבוט וכושלמשה

והכי חשוב

בהצלחה !

תודהנפש חבוטה

זה עדין כואב גם כשאתה רושם את זה

שתדע שיש עוד כליםמשה

אני לא חופר פה יותר כי לא הוגן לעשות לך את זה, אבל יש דרך להתמודד עם המצב הקיים

ורגשות תמיד מותר להרגיש. לא לשפוט אותם. זה לא "אני חבוט" אלא "אני אדם רגיל ויש בי עכשיו מחשבה ורגש שאני חבוט".

איזה כאב.שוקולד פרה.

גם לי היו תקופות חשוכות כאלו.

תנסה להיזכר בעצמי המיוחד שלך. מה אתה מביא לעולם?

ועוד משהו- יש מישהו שיודע על מצבך?

תודהנפש חבוטה

כן יודעים.

אנשי מקצוע.

מנסה להיזכר מה הבאתי לעולם

הייתי שםוהנה חלום

לאחר המילואים הבלתי נגמרים ולא הצלחתי לחזור לעצמי, לזוגיות ולהורות. הבור חשוך מאוד אבל יש תקווה.

לצד הטיפול אישי ומשפחתי, לי אישית מאוד עזרו הטיפולים גופניים-רגשיים כגון Rebirthing ויוגה-תרפיה.

זה מעולה שאתה בטיפול, אל תשכח שיש תקווה וצמיחה בסוף

כמה כואב וקשה נגמרו לי השמות

שולחת חיזוק גדול ותפילה שתראה ישועה שלמה במהרה ממש בכל התחומים, בחסד וברחמים ובטוב גלוי ב"ה 🙏

וטוב שכתבת שיש לך ליווי ועיטוף מאנשי מקצוע, זה מאוד חשוב שתרגיש שיש לך את המענה ואתה לא לבד, ומקבל כוח והכוונה וליווי ועיטוף וכלים.

שיהיה רק טוב ב"ה

ושיכנס עוד ועוד אור לחיים ותוכל להביט אחורה ולראות איך גם מהתקופה הקשה והחבוטה הזו אספת עוד לימוד ועוד צידה לדרך שעוד תעזור גם לך וגם לסובבים אותך 🙏

ובינתיים להתחזק גם בכל מה שנותן לך כוח אמיתי, ובחוזקות ובעוצמות ובטוב שיש לך ובך, ובטוב שכן נוכח כרגע בחיים, ולראות מה עוד יכול לחזק שם.

תודה רבהנפש חבוטה

מעריך את המילים

כמה זמן זה ככה? נשמע קשה ממשלאחדשה

יודע לומר נק' מפנה?

מספרנפש חבוטה

נקודות מפנה..

רצף של דברים קשים ומאכזבים

מה קרה? ומה קורה?shindov

הרבה דברים קרונפש חבוטהאחרונה

כרגע בעיקר דעיכה נפשית.

צריכה עזרה עם סינון מחשב לילדיםירדנית

משהו פה לא עובד לי כמו שצריך

מדובר על גילאי 10-14, יש רימון.

הם צריכים את המחשב כדי לעבוד בטימס, לשמוע שירים ביוטיוב, לפעמים צריכים AI ללמוד למבחנים.

איך אני משגיחה על כל זה?

שיחות בטימס לפעמים הילדים ביניהם שולחים סרטונים, אין לי איך לעקוף את זה.

כנל יוטיוב, רוצים לשמוע שירים אבל לא מתאים לי שיסתובבו ביוטיוב, יש דברים (שלא לומר רוב הדברים) שלא מתאימים להם.

AI גם כן רואה שיחות שלא מתאימות..

אנחנו לא בקטע של צנזורה אבל מרגישה שבתקופה האחרונה זה יצא לי משליטה.

מחפשת פתרונות טכניים לפתור את זה, אשמח לשמוע איך זה אצלכם. שאהיה רגועה גם שהילדה נכנסת לחדר ללמוד עם חברה במחשב. כי היום זה היה ממש לא מוצלח

אני טכנופובית פלוס פלוס אז אם אפשר בהסבר למתקשיםירדנית

שום דבר רע בצנזורה במקרה הזהחושבת בקופסא

היית נותנת לאדם זר ברחוב לחלק לילדים שלך חוברות שאת לא יודעת מה כתוב בהן?

רק כדאי לדייק אם הכוונה לכל תוכן שהוא לא למידה וניצול זמן ממש, או תכנים בעייתיים בפני עצמם, כי אלו שני דברים שונים.

כי אם יש לכם רימון ברמה המתאימה, לא אמורים להיות בעיה מבחינת התוכן.

אבל אם רוצים שהמחשב ישמש ללמידה ולא לפנאי, (אני לא יודעת איך עושים את זה בפועל, אבל אני יודעת שזה קיים) אפשר דרך רימון או דרך תוכנה אחרת לחסום אתרים ספציפיים, או הפוך לעשות רשימה של אתרים מותרים בלבד, ואז לחסום גישה ליוטיוב ולai.

פתרון פחות קיצוני הוא להיכנס להגדרות בתוך האתרים האלו, ולחסום אותם כמה שיותר. לשים את חשבון היוטיוב ליוטיוב קידס (מגן מפני תכנים בוטים במפורש, אבל מתיר שטויות ממיסות מוח, שכנראה גם כן כדאי לא לראות)

בצ'אט מצאתי בטעות שיש בתוך ההגדרות שלו אפשרות למנוע ממנו לדבר על תכנים בוטים (ולא ברור לי למה זה לא מופעל כבררת מחדל).

והכי פשוט זה זה להגביר את החסימה ברימון או פלטפורמה חוסמת אחרת.

לגבי מה שחברים שולחים- אולי תמימה, אבל חברים לא ישלחו דברים גסים ממש, לפחות לא בפלטפורמה כזו שמיועדת ללימודים ובפיקוח המורה? עוד אין לי ילדים, אבל אני קצת מזדעזעת מהרעיון של לתת לילדים להמשיך להיות חברים של ילדים שחשודים ברצינות בדבר כזה, אם יש רצון, הם ימצאו דרך אחרת להראות את זה ועצם החברות נשמעת לי בעייתית.

שולחים שם שורטים וכל מיני שירים/זמרים/קליפיםירדנית

שאני לא מעוניינת שיחשפו לזה.

איך ישמעו שירים? לא התחברו לספוטיפיי לצערי.. אבל אולי אם אגיד שאין ברירה.

רימון ברמה בינונית לא חוסם את מה שאני רוצה שיחסום..

רימון ברמה הגבוהה יותר מצריך ממני לפתוח להם את מה שהם צריכים כל רגע.

בטימס אין לי ממש שליטה על מה קורה בקבוצות, וכבר לא מתאים להם שאני עוקבת אחרי השיחות שלהם, שזה סה"כ מובן

אם יש שירים ספציפיים שהם שומעיםהשם שלי

אפשר להוריד את השירים למחשב, ואז לחסום את היוטיוב.

באזור האישי ברימון אפשר לחסום\לפתוח אתרים מסוימיםפתית שלג

כרצונך

ואם החברים שולחים קישורים לסרטונים שהזכרת- ברמת סינון גבוהה כנראה שגם זה ייחסם.

אין כל כל פתרוןמסתתר

אין כ"כ פתרון, מה שכתבת נכון. זה או קצת מדי או יותר מדי. אולי ב"חזקים ברשת", ובארגון "לוקחים אחריות", יש להם פתרונות..

יש תוספים בחנות כרום לדפדפן במחשבנקדימון

שאפשר לחפש שם תוספים עם דירוג גבוה וכמות הורדות של עשרות אלפים (כדי שיהיה לזה אמינות, ואמינות ביצועית).

יש כל מיני תוספים שמסננים שורטס ורילסים ביוטיוב ורשתות חברתיות, תכנים למבוגרים או הימורים וכדומה, חוסמי פרסומות למיניהם. זה קצת התעסקות (אבל לא נוראית), אבל אולי חבר/ה טוב/ה יוכלו לעזור. או לחילופין, הדרכה טכנית את יכולה לבקש ממצב ai בחיפוש גוגל.

וכמו שגם אמרו, אם מדובר על אתרים יותר ספציפיים אז אפשר לחסום ברשימה אישית באזור האישי של רימון, או להעלות רמת סינון לאתרים המסויימים.

אגב, לגוגל יש אפשרות של בקרת הורים (לא ניסיתי אך ראיתי שקיים), ואז את יכולה לחבר את החשבונות של הילדים אלייך ולהגדיר כל מיני דברים. זה גם דבר ששווה לבדוק עליו, ואולי הוא יפתור חלק מהבעיה.

לגבי ai, אין ממש דרך היום לשלוט בזה. לכן נטפרי, למשל, חוסמים את זה גלובלית.

תודה, אנסה לשבת על זהירדנית

(הזדמנות טובה להכיר לך תודה שבזכותך נכנסו להכיר את עמיחי ונינו הי"ד וישבתי והראתי גם לילדים, מה שמראה לי כמה רחוק אפשר להגיע עם חינוך ילדים ולאן אני שואפת)

בשמחהנקדימון

לא הכרתי אותו לפני כן, אבל הנשמה המיוחדת הזו באמת מרימה את העיניים שלנו אל האינסוף.

אלוף אתהפתית שלג

בשביל שירים הייתי עושה ספוטיפיי וחוסמת את יוטיובמרגולאחרונה

ובמקרים שהמורים שולחים סרטון לימודי מיוטיוב- תפתחי לרגע, או תתני מהטלפון שלך נקודתית לזה.

ספוטיפיי יש גם פודקאסטים שעקרונית יכולים להיות לא ראויים אבל לא נראה לי שיש להם סבלנות לזה חחח.

שירים שיוצאים עולים תוך שניה לספוטיפיי. גם שירים חסידיים ושירי קודש יש שם.

ואם הילדים שולחים בטימס קישורים לסרטונים, אז אפשר לחסום אתרים אחרים (כמו טיקטוק, יוטיוב וכו), ואז הם לא יוכלו לצפות בהם.

מה קרה לפאות?פשוט אני..

כשהייתי ילד, ילדי ונערי הציבור הדתי התחלקו בין כמה סוגי פיאות:

פיאות קצרות שמגיעות בדיוק עד לעצם הסמוכה לאוזן, או קצת יותר ארוכות שמגיעות עד לגובה התנוך.

פיאות מעט ארוכות יותר, אשר גולגלו בחן מאחורי האוזן.

וכמובן פיאות ארוכות עוד יותר שכבר לא יכולות להתחבא מאחורי האוזן אלא משתלשלות בגאווה במורד הפנים.

בשנים האחרונות, אני רואה יותר ויותר נוער דתי, כולל כאלה מבתים שעל פניו נראים דוסים, כולל מהתנחלויות ויישובים דתיים מובהקים לאורך ורוחב הארץ, עם תספורת שבה המכונה עוברת עם מספר 0 מעל גובה האוזניים ולא משאירה פיאות כלל. כלומר בחלק העליון של הראש יש שיער כרגיל, אבל בצדדים יש שיער רק בס''מ העליונים ומתחת לזה יש גאלח.

בתקופתי, בבתי ספר דתיים לא היו נותנים לתלמידים להיכנס כך לכיתה, וילד שהיה מסופר כך היה צריך להתבייש במראהו החריג. זו הייתה נחשבת תספורת שלא רק שאינה דתית, אלא היא גם לא מייצגת את הציבור החילוני הנורמטיבי, אלא בעיקר ערסים.

אז איך קרה שאבות שלא מחסירים תפילה במניין ולא מדלגים על לימוד תורה עם ילדיהם, מאפשרים להם להסתפר כך?

איך אימהות המחזיקות בעוז בית יהודי כשר ומשפחה לתפארת, נותנות לילדיהן לגלח את הפאות?

תמונה מתוך AI לשם המחשה

חוץ ממה שאפשר לצחוק על התמונה של הבינהחושבת בקופסא

שהנער הגיבעוניסט מתברר מקפיד (חוץ מעל נזירות מלאה של אי תספורת בכלל) גם על קצוות השרוול כארבע כנפות ושם גם בהן ציציות.

התשובה היא כנראה הגיל של הילד. זו תספורת שהיא "באופנה" בקבוצות מסוימות, והילד רוצה להסתפר ככה, ובשלב מסוים ההורים לא מחליטים לילד איך להסתפר. וכנראה שזו תספורת די מנייסטרים בציבור החילוני עכשיו.

גם אחי השמיניסט החצוף מסופר ככה, ולדעתי זה נראה מכוער וערסי, וחבל על הפאות המתולתלות שהיו לו בילדותו. מה לעשות, אי אפשר להכריח אותם בגיל הזה.

במקרה הבינה גם תפסה לך את הגילאים של הילדים בצורה הדרגתית: מילד חמוד יהודי קטן, שעובר שלב של גיבעוניסט, ואז הופך לערס שמתסובב עם החבר'ה בשתיים בלילה ומשאיר זבל ברחוב.

היום התספורת הזאת יותר טרדנית בכל הציבורברגוע

אבל אני דווקא רואה תופעה הפוכה מקבילה- הרבה יותר נערים מגדלים פאות ארוכות

אני דווקא רואה יותר ילדים עם פיאותניק חדש2

בטח בהשוואה למה שהיה בילדות שלי.

חולשה בחינוךנקדימון

הנערים פשוט לא מקשיבים להורים.אמא טובה---דיה!

כמו נערות אצלינו מבתים סופר דוסים שהולכות עם שרוול קצר ושסע כמעט עד למעלה.

זה לא כי ההורים מרשים. זה אף על פי שהם לא מרשים.

אני חושב שלהרבה מאוד ילדים קטנים חרד"לים יש פיאותמשה

אולי בגיל ההתבגרות יש צורך לשנות משהו והפאות נבחרות כקרבן.

מרד גיל הנעוריםנפשי תערוג

אינטרסטינגימח שם עראפת

איך הילדים שלך מסופרים?

מי אמר שהם מסכימים או מעודדים?shindov

היום לא שואלים.

אני לא מדבר על בני 18פשוט אני..

אפילו בגיל 12 אני רואה את זה, בגיל שבו ילדים עוד לא אוכלים שניצל בחוץ בלי לבקש רשות מההורים

יש לי רעיוןנפשי תערוג

ב"ה בשנים האחרונות יש תופעה של התחזקות המונית

אם שאני הייתי נער. ללכת עם ציציות בחוץ זה היה רק מי שממש דוס או חזק.

הרוב היו הולכים עם פתילות בפנים (ואני מוציא רגע את עניין ספרדים אשכנזים כי זה לא קשור)

כיפה. רוב מי שהתפלל איתנו בבית כנסת. לא היה הולך עם כיפה ביום יום. גם כאלה שהקפידו על אורח חיים דתי.

היום ב"ה אנחנו רואים שגם חבר'ה שעדיין רחוקים מאורח חיים דתי מלא, יכולים להסתובב עם כיפה או ציציות בחוץ

יכול להיות שהוא לא יקפיד על שמירת שבת וכו' אבל עדיין ביום יום הוא יסתובב עם כיפה וציציות בחוץ (מכיר כמה כאלה)

יכול להיות שנערים שאתה רואה שייכים לזרם הזה

זה לא זרם דתי קלאסי

זה יותר מסורתי +

אני לא מדבר על מסורתיפשוט אני..

אלא באמת על טובי בנינו ממשפחות מאוד מאוד דתיות

גיל 12רקאני

זה לגמרי גיל ההתבגרות

אם ילד בן 12 מתעקש להסתפר ככה

אני יכולה להבין את ההורים שמעדיפים לא להיכנס למלחמות על תספורת

לדעתי פאות זה הכי יפה בעולם

אבל אם הילד שלי יתעקש להוריד אני אגיד לו את דעתי ואתן לו להחליט על עצמו

תלוי איזה תספורתנפשי תערוג

אם זה קצר אבל עדיין בגבול ההלכה. ניחא

אבל גלח מלא של הפאה שזה איסור דאורייתא ממש אני אישית (ורוב הדתיים שאני מכיר) לא הייתי מסכים

מסכימהרקאני

אני לא כל כך מכירה את ההלכה הזאת בתור אישה....

אבל יכול להיות שהם כן משאירים קצת ופשוט לא רואים את זה?

בגדול ההלכה היאנפשי תערוג

שאסור להקיף פאת הראש

משמע שאסור לגלח מאיזור הרכה ועד סוף העצם שליד האוזן.

אסור שיהיה מגולח. צריך שיהיה שיער ממשי. והפוסקים נתנו הגדרה של סביב 4-5 מ"מ לפחות.

(לא כתבתי את כל ההלכה אלא בגדול את עיקר הדברים)

רקה, לא רכהירושלמית טרייה

הכל תלוי במזלזוזיק העכבראחרונה

אפילו ספר תורה שבהיכל.

יש הרבה דוגמאות בהסטוריה להלכות שפשוט לא הקפידו עליהם בתקופות מסויימות. בדרך כלל זה חלף.

למשל, יש הרבה עדויות שבליטא לפני השואה גם נשים של גדולי ישראל לא הקפידו על כיסוי ראש.

גם היום, נראה לי שמקפידים הרבה יותר מפעם על שירת נשים אבל הרבה פחות על חצאיות לפי ההלכה.

לא יודע מה גורם לזה...

בעיות שכניםggg

יש לנו שכן מבוגר שגר לבד, בן אדם נחמד וגם נדיב עם הרבה חסד. אלא שבזמן האחרון הוא התחיל לשמוע פודקסטים או שאולי זה טלוויזיה בתוכניות של דיבורים, לא יודעת מה, הוא שומע ממש חזק עד שזה נכנס לנו לסלון ואני משתגעת מהרעש הזה. זה כמה שעות ביום לפעמים ואני פשוט מתחילה לסגור חלונות מרוב יאוש (אבל זה לא לגמרי עוזר).

ממש לא נעים לי לגשת ולדבר איתו. אולי הוא יעלב, אולי הוא לא שומע כל כך טוב. אני לא יודעת מה הסיבה לשמוע כלכך חזק. מה עושים?

מן הסתם, לדבר איתו זה השלב הראשוןפשוט אני..

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אם הוא אדם טוב ונעיםמתואמת

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אם הוא מבוגרמתיכון ועד מעון

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

ננסה לדבר איתו. בטח אשלח את בעלי..ggg

השאלה היא כמה מבוגר..קל"ת

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

נראה לי מעל 80ggg

יש לנו שכנה מבוגרת ששרה עם הגברהחושבת בקופסא

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

כמורה לליקוי שמיעהחיוך2019אחרונה

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון

מחפשים ישוב תורני כייפי,קהילתי וחם לגור בו.מכירים?עינב66

אחרי כחמש שנים, שגרים במקום שלא ממש שמחה בו, מחפשים את המקום הבא..

רוצה מאד ישוב, חם, קהילתי, מחבק.

תורני

עדיף באזור לא מאותגר מידי ביטחונית

לא צפון.

חשבנו על מבואות יריחו, עשהאל...

אבל רוצים לחשוב על עוד כיוונים בסגנון.

יש לכן רעיונות?

אשמח מאד שתחלקו איתי, ואולי תרוויחו שכנה כייפית;)

תורני וכייפי, היילכו שניהם יחדיו? 😉פשוט אני..

יהודית ודמוקרטיתאריק מהדרום

https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&oזוזיק העכבראחרונה

עדי רן כבר חשב על זה

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמשaibrainora

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמש ויישובים באזור בנימין. שווה לברר בכל מקום על חיי הקהילה, האופי התורני ורמת הביטחון בפועל. מאחלת לכם למצוא מקום שתרגישו בו באמת בבית ❤️

היישובים החדשים זה נשמע מדהיםפתית שלג

מכיר כמה מהם

ואני בטוח שיש רמות שונות של דוסיות וכיפיות

מה ההגדרה של כייפי?לאחדשה

יש התיישבות צעירה, זה יותר סגנון צעיר ואחיד, קראוונים הרבה פעמים...

ויש יישובים 'ותיקים' יותר...

כייפי מבחינתי קהילתי וחם, מקבל.עינב66

חושבת שבעיקר כל ההתיישבות הצעירה היישובים החדשיםלאחדשה

זה בא על חשבון נוחות וקרבה לערים, באיזורים 'מסוכנים' אם זה משהו שמטריד אתכם...

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישוaibrainora

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישובים עם קהילה תורנית ואווירה משפחתית ❤️

מומלץ מאוד - עטרת.רייצ'וש

זהו יישוב "תורני פתוח" - חם ומשפחתי, עם גבעה סמוכה ובה 14 משפחות של חלוצים.

גיאוגרפית הוא "חור במרכז הארץ" - 40 דקות מירושלים, אריאל, פתח תקווה ולוד. 30 דקות ממודיעין. 15 דקות מעפרה.

המצב הבטחוני די רגוע בשלוש השנים האחרונות מאז פרוץ המלחמה. אין הרבה אירועים באזור. [מה שקרה בעין רייא, ליד נווה צוף, בערב יום הכיפורים הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, והמטיילים חזרו למעיינות בהמוניהם].

אני גר באדוריים. היישוב בתמונה ששמו בערוץנחשון מהרחברון

מוזמנים להתייעץ בפרטי. אני כמעט לא כאן.

מבואות ועשאל לא מאותגרים ביטחונית?ggg

אם ככה כל הישובים ביו"ש נחשבים בסדר.

מחפשת המלצה לצימר ברמת הגולןשלומית.

לזוג.

תודה רבה!!