משהו שיקדם את החיים שלך, מאמר שמעניין בתחום שאת אוהבת, התנסות כלשהי, משהו חדש לעבוד או להתנסות בו.

הייתי אפילו שוקל להכין מראש רשימה של דברים לעשות  בזמנים האלה.

מה שמצחיק זה שאני לומדת לתואר נורא קשה כרגע, שנה אחרונה- שנה קשה ועמוסה. יושבת ללמוד למבחן בעוד שבוע. והנה זה קורה. 

גם כשאני כביכול עסוקה. 

אני לא מצליחה להרים את עצמי כשזה קורה. 

ולפני שזה קורה- זה כאילו מתגמד, זה כאילו ממש לא נורא. ממש בסדר. 

לא מצליחה להשתלט.. 

כי חכמה יש לך בשפע.

צאי להליכה ברגל. ישרוף אנרגיה פיזית ויעשה לך טוב. חפשי משימות בבית שמעסיקות את הגוף והידיים אבל לא את המוח... יש הרבה רעיונות.

לקום ולצאת להליכה לפני שזה קורה. 

זה קורה, ואני לא באמת מצליחה לעצור את זה. 

תני למישהי אחרת להגדיר ססמה שאת לא תדעי.

וכן, זה בוודאי משפיע על הערך והדימוי העצמי. זה חלק מהקושי.. 

כתבת יפה מאוד!!!

נשמה שנתת בי טהורה ועומדת בטהרתה לנצח. ורק צריך לגלות את זה בחיים.

זה לא "אחטא ואשוב".

אל תתייאשי מלהתחרט באמת - ממש באמת - אפילו אלף פעמים.

הקב"ה רואה את הקושי שלך. תעשי כל מה שאת יכולה להתגבר, למצוא תחבולות, להחליט שלא (אולי לפנות לייעוץ רלוונטי, נראה קצת סוג של "התמכרות"), לחזור בתשובה באמת כל פעם שקרה שוב למרות שממש החלטת שלא יקרה - 

אבל אל תתייאשי. בשום אופן.

את לא "עובדת" על אף אחד. המחשבה הזו עצמה היא יצר הרע.

הרי את באמת מתחרטת, באמת שונאת את זה אחרי שנפלת שוב, באמת רואה את הגועל שבזה. אל תאבדי את הטוב הזה שבך. זו הנקודה המאירה שלך. זו האמת האמיתית שלך. אל תעזבי אותה. בשום אופן.

ותמשיכי להתפלל על כל הטוב שאת רוצה.

בדיוק שמעתי אתמול את הרב רפאל אבוחצירא מדבר בישיבת מרכז הרב (העבירו באתר כלשהו). שמעתי חלק, וממש בהשגחה שמעתי את הדבר הזה שאמר בשם סב-סבו, ה"אביר יעקב", רבי יעקב אבוחצירא:

כתוב, ויזעקו בני ישראל אל האלוקים מן העבודה. 

וה' אומר למשה, וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל.

למה לא "אֶת זעקת"?

אמר: בני ישראל היו שקועים במ"ט  שערי טומאה, הגיעו לתחתית הבור. אמרו לה' - תלך... חסו על כבודו שלא יהיה שם..

ה' שומע לתפילת עמו שמתפללים מהלב, אמר: אני אלך - אבל אקח אתכם איתי.. - "אנכי ארד עימך, ואנכי אעלך גם עלה".

וזה "נאקת", אותיות קנאת. בזכות שקינאו את קנאת השכינה.. חסו על כבודה.

את מקנאת את קנאת השכינה. השכינה שבתוכך. את מתמרמרת על הלכלוך הזה שאת נופלת בו, יודעת שזה לכלוך, ושוב נסחפת.

ומתחרטת באמת באמת, מהלב. בהכרה שזה גועל. כשזה עובר, את רואה כמה שזה גועל. איפה את באמת ואיפה הדברים הללו ואלו שמציגים אותם.

אז בסוף, ה' יעלה אותך איתו.. עם איפה שהנשמה שלך רוצה להיות.

אל תתייאשי - נסי לטפל. נקוה שבעז"ה אחרי שתתחתני, יהיה לך את כל הטוב מתוך אהבת אמת, משפחתיות, טוב נשמתי.

והנה - את רואה שהיום זה הרבה פחות מפעם. משמע, החרטות המצטברות, עוזרות. עושות משהו.

רק חזק ואמץ.

וואו, התרגשתי מהתשובה.. 

כל כך יפה החידוש שרשמת.. 

תודה רבה רבה. מאוד מרגיע..

תודה על המילים הטובות.. 

תגובה מרגשת.. 

עודדת וחיזקת.. 

את ענקית.

האומץ שלך קודם כל לפני הכל הוא אדיר.

מזדהה איתך ממש.

הקב"ה רואה את הרצון שלך להשתנות, את באמת רוצה להשתנות. גם אם יש נפילות בדרך, זה לגטימי...

אל תתיאשי! תבקשי על זה. הקב"ה מקבל תפילה של כל אחד לא משנה באיזה מצב רוחני הוא נמצא.

הוא אפילו מחכה לתפילה שלך!!!

תצליחי בגדול בעז"ה,

אבל נפילות לגיטימיות, שרוב בני האדם נופלים בהם.. כמו למשל, לשון הרע, או כיבוד הורים, או הלכות מסוימות שלא כולם מקפידים על הכל..  

בעיניי לבחורה נורמלית לא אמורות נפילות כאלה. נפילות לגיטימיות, הן קורות גם לי.. אז קורה לי לגיטימי וגם מה שלא לגיטימי- זה מה שיוצר את הבעייתיות אצלי..  בעיניי.

אבל כן, אני מבינה את הכוונה שלך, וזה נכון.. פשוט קשה לי להכיל את זה בעצמי.. 

תודה רבה לך  

ואגב אין לי טענות אל פותחת השרשור אלא רק למנהלים

בעיה רצינית (נושא שבצניעות קצת, לשיקולכם אם לפתוח) - לקראת נישואין וזוגיות

בכל אופן השרשור שלי בנושא חינוך בעניין שז"ל היה הרבה פחות בוטה מהשרשור הזה והיו הרבה פניות לנעול. למרות שחשוב לציין שהמנהלים לא נעלו. כנראה לא צריך להאשים את המנהלים דווקא אלא את העניין התרבותי אצלנו שעושה איפה ואיפה

הנה שרשור שלא נעלו נפילות ברשת - צעירים מעל עשרים

אבל לא אני פתחתי את הדיון

ואני מניח שאת הפוסט ששיתפתי היו נועלים מיידית אם המנהלים היו רואים אותו.

אני באופן כליי חושב שפורום הוא מקום מעולה להתייעצות בדברים האלה, ומי שמרגיש לא בנוח מוזמן לא להיכנס ולקרוא או להגיב

שלום לך, כתבו הרבה דברים חשובים, אנסה לקצ

טוב, לא הצלחתי ;) (בכנות לא ניסיתי אבל רציתי לכתוב בדיחת קרש, מה יש?)
 

1. קודם כל, תבדקי מה ההלך הנפשי אצלך כשאת מגיעה למקומות כאלה.
הרבה פעמים להבנתי זה שילוב של יאוש בעיקר. אם אכן כך, או אחרת, תבדקי איך את מטפלת בפן הנפשי הזה.
ז"א למשל, חיזוק מידת הביטחון, האמונה וההשגחה הפרטית. ההבנה של זה שה' מאמין בך ולכן נותן לך חיים, ואם אלוקים שיודע יותר נותן לך כוחות להמשיך, איך את לא תתני לעצמך כוחות להמשיך? (עייני ערך שנאה עצמית...)

2. תחשבי טוב איך תוכלי לשמח אותך, ומה יעשה לך טוב. כשמוסיפים אור עם כמה שזה קלישאתי הוא מאיר חושך. מתחבר להלך הנפשי, כשאדם שמח הוא פחות צריך דברים מעין אלה ש"ימלאו אותו"...

3. סתם טיפ, תהיי חברותית כמה שיותר, זה מוסיף אור וקל יחסית ^_^
4. תבררי לעצמך תורנית את כל הצדדים, ההלכתי, המחשבתי, (וגם הפיזיולוגי/פסיכולוגי?).?
הרבה פעמים יצר הרע מנצח כי ליצר הטוב הדברים לא ברורים מספיק

5. אסגור בזה שנתת לאנשים הזדמנות להרגיש טוב עם עצמם בכך שהם עוזרים לך, ונתת הזדמנות לבנות ובנים אחרים לראות שהם לא לבד ולחזק, רק מזה רואים שיש לך חשיבות בעולם ובלעדיך העולם היה חסר כפשוטו. טפיחה על השכם וחיוך גדול בבקשה! חח
אם להגיע לפן האישי והאנוכי יותר, נתת לי הזדמנות להרגיש שאני עושה משהו טוב, איזה כיף לי!!!!! <(^_^)>
למרות שאני בתואר אולי יותר קשה ממך...חחח בהצלחה!

אוסיף משהו אם אפשר לחפור עוד קצת חיים לא קלים לא מוסיפים לזה אף פעם ואם יש ניסיונות זה כדי שנגדל מהם. יש אמירה שמי שגדול מחברו יצרו גדול ממנו. 
אם אפשר להציע כיוון הסתכלות בנושא, משהו שראיתי לפני שנים. הכל סובב סביב המשיכה לאלוקים, לנצח. פעם היצה"ר החזק היה ע"ז, ובוטל. אח"כ זה יצר העריות, דרך זה נוגעים בנצח. אח"כ זה אוכל שמחיים את עצמך כרגע..שינה אם אני זוכר נכון היה במקום האחרון, כבר לא זוכר את ההסבר לזה. בכל אופן, יצה"ר בעריות מעיד על רצון להדבק בנצח, וזכית לנסיון כזה, שמעיד על רצון לטוב.
ככל שמתקדמים וגדלים, הניסיון עולה עם הגיל, בכל המובנים. ליפול זה חלק מהעולם הזה. גם הרבה פעמים, "שבע יפול צדיק וקם".
מי שקם, יכול ליפול שבע, ואם הוא קם אחרי שבע וממשיך לקום, הוא צדיק (ה;).

"...וישמע.. אל הנער... באשר הוא שם" תחשבי על כך שאת ההווה שלך, מי שהיית לפני זה לא מי שאת עכשיו, אלא מי שאת עכשיו זה כמה ומה שאת לוקחת ממה שעברת לטוב ולמוטב.
לכן לתשובה יש כוח עצום. תקחי את הדברים הטובים ותמשיכי הלאה.

אשריך צדיקה, מלא בהצלחה!

לא זוכרת את השם של הרב!! 
רב אחד כל הזמן אמר לתלמידיו שאלוקים לא צוחק , והם אף פעם לא הבינו , וכל הזמן אמר תזכרו שאלוקים לא צוחק, אלוקים לא צחוק , והתלמידים לא מבינים מה הרב מתכוון .
לאחר שנפטר, באו לבנו ואמרו לו - מה הרב התכוון שכל הזמן אמר שאלוקים לא צוחק ? 
אז הוא ענה להם- הוא התכוון שאדם שיבוא לחבר שלו , ויגיד לו "אחי , נפלתי , אבל אני עושה תשובה" בפעם הראשונה החבר יעודד, גם בפעם השניה , אבל בפעם ה20 החבר כבר יצחק , לא יאמין לו שהוא באמת יעשה תשובה.
אבל אלוקים , אלוקים לא צוחק. הוא מאמין לך , מאמין תמיד . מאמין אחרי 100 200 ו1000 פעמים .הוא לא צוחק.
את מבינה אחותי?
את יכולה!! הוא מאמין לך !! בך!!
אל תוותרי , קומי חזק, גם אם את שבורה ורצוצה כבר, קומי אל תוותרי . את מסוגלת. גם אם זה עם דמעות , גם אם העולם הגויי מתיר את זה ומעודד את זה. את בת של מלך . "אל תכחשי בם פן יכחשו לך" אל תכחשי בכוחות שלך !!הלוו את בת של מלך
אין לך זמן להסתכל אחורה, רק קדימה
אין לך זמן להתעסק בלמטה, רק לעלות ולטפס.
תעצרי , תנשפי, תקומי כמו חזקה 
ה' הביא לך את הנסיון , הוא יודע שזה קשה לך !!הוא יודע שלא פשוט .הוא לא צוחק.
אחותי היקרה,אני מאמינה בך. 
פה בשבילך.
ב"הצלחה

כתבת המון ביטויים קשים של תסכול ועצב...

נראה לי חבל.

יכול להיות שאת רואה את הבור יותר שחור ממה שהוא באמת?

אין לי פתרון קונקרטי אם זה מה שאת מחפשת. (גם לא יודעת אם הייתי מחפשת פיתרון במקומך.) אבל יכולה קצת להאיר את עיניך בשביל להקל לך על הלב.

אני עוברת על הניסוח שלך ומגיבה בנקודות.

"כן, צאו מההלם. אני בת וזה קורה לי."

לא בהלם בכלל. למה שאהיה בהלם?

"פעם זה היה הרבה יותר"

כבר בכיוון הנכון. כל הכבוד תהיי גאה בעצמך

"גם המעט- כ"כ מפיל אותי שאני לא מצליחה להתאושש מזה. "

אל תפלי ברוחך. תתאוששי. הפיל לא גדול כל כך

"לא משנה כמה יגידו לי שאני לא היחידה וזה קורה.."

אני לא אגיד לך, כי זה לא משנה מה עושים אחרים. משנה רק את.

"אני פוחדת פחד מוות שזה יפגע לי בעתיד בחיים האישיים עם בעלי וממשיכה"

אל פחד. שום דבר לא מפחיד.

למה שיפגע לך בחיים האישיים? את מתכוונת החיים המיניים? כי זה דווקא נוטה לשפר אותם. לדעתי העניה.

"שהרי לפי המעשים וכו'-"

יופי לך. אם כך גם בעלך יהיה בעל חשק מיני מפותח ויהיה לכם כיף חיים. אממה לא מבטיחה שלפי המעשים וכ'

"אני פוחדת שזה מה שמעכב לי את הזיווג וממשיכה. "

מעכב לך כי גורם לך לפסול או כי את נכנסת לנעליו של אלוקים? כנראה את כועסת על עצמך הרבה יותר משהוא כועס עליך.

יצא לי ארוך אז אפסיק כאן. מקווה שהמסר הובן. בהצלחה!

שוב, לא קובע שום דבר עליך אישית אבל יש מחלה שנקראת התמכרות למין.

וכן, יש גם בנות וגם דוסיות שסובלות מההתמכרות הזאת.

יש גם פתרון שאני מכיר שעוזר להרבה גברים ונשים עם הבעיה הזו, והוא נקרא שנים עשר הצעדים בחברותא שנקראת SA. אפשר לחפש את האתר בעברית ולראות עם את מזדהה עם הסיפורים שם ואם יש סיכוי שזה נכון גם לגביך.

בהצלחה!

(לא מתכוון להיכנס לוויכוחים ולכן לא עומד להגיב יותר באשכול)

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

כלומר שנאה עצמית היא לא הפרעה בפני עצמה, אלא תסמין של הפרעות ומחלות שונות, בעיקר דיכאון מג'ורי והפרעות חרדה למיניהן.

מכמה היבטים לגבי קנאה וכעס שמבלבלים את הדעת.

מקומות מהיבטים שונים.

בכללי הוא כותב עמוק עם המון מקורות והסברים קצרים, וכדי להבין את השפה שלו ואת הרעיונות שהוא מנסה להעביר, צריך הרבה יגיעה. גם צריך להשוות בין כמה וכמה מקומות.

אתן לך דוגמית מהפרשה שהייתה:

"שענין הפגם שהוצרך לתקן הוא בחינת חטא עץ הדעת כמבואר אצלינו בהרבה מקומות, ופגם עץ הדעת הוא בג' בחינות קנאה ותאוה וכבוד המוציאין את האדם מן העולם [אבות פ"ד מכ"א], והוא נתקן ע"י ג' אבות שהם בבחינת אהבת ה' ויראתו ותפארתו כמש"ה [ישעיהו מט, ג] ישראל אשר בך אתפאר שהוא תיקון ג' בחינות אלו, והרמז לזה כי ג' אבות עם הכולל כמספר עץ הדעת".

כלל וכלל ושצריך להתגבר על זה, רק הוא מציין תופעה. הוא אומר בלשונו שדווקא צריך להפוך את המחשבות עלמא דחירות.

הרבה פעמים (לרוב) לאדם יש דימוי עצמי נמוך

זה גורם לו לשנאה עצמית, תיעוב עצמי מוסתר או יותר גלוי.

וזה הרבה ממה שהורס לאדם בחיים, זה התעללות עצמית.

בלי מודע האדם בעצמו מחבל לעצמו בחיים. 

תודה

האמת שאני כתבתי טוב לא התכוונתי דווקא לטוב במובן של נכון מוסרית אלא גם לטוב במובן הנעים והמועיל

כלומר גם מסעדה טעימה היא מסעדה טובה למרות שאין בה שום דבר מוסרי

אבל ברור שהמוסריות היא גם חלק מהטוב הזה

כשחיים את האדם שאנחנו בכל המובנים. כשמחים בחלקנו אבל משתדלים

לדייק יותר במה שממלא אותנו סיפוק. בנתינה לעצמנו ולאחרים בצורה מאוזנת,

כשמצליחים להתגבר על משהו אצלנו, ולו אחת ליום ומבחינים בזה.

כשמצליחים לגרום למישהו (במיוחד במשפחה) שמחה. כשמצליחיףם

לבטא את הכשרונות שבנו, כשבסוף היום, כשמתבוננים אחורה, מרגישים

שהיום מוצה. היטב ולא בוזבז. מוצה נכון. כשזוכרים שהשם מלווה אותנו

תמיד בכל זמן ובכל מקום.

מותר לשאול ולתהות כפי שהיא תוהה (בליל סערה...). בטוחה שיש הרבה ספרי קודש שמדברים על זה והוגים בזה.

צריך למצוא אותם.  אולי תנסי לשמוע שיעורים של הרב אהרן לוי בהידברות. מאוד מתקבל על הדעת שגם הנושא

הזה עולה באחד השיעורים, או ביותר.  אפשר גם לשאול אותו בתגובות. הוא עונה, אמנם בקצרה, אבל זה יתן

כיוון מחשבה...

מה עם הרב נויגרשל? אם לא טועה, בימי שלישי בערב (22.00?). שואלים אותו כל מה שמעניין, מטריד,

מעלה תהיות....מאוד ממליצה. הוא גם יכול להפנות לשיעורים ו/או ספרים העוסקים בזה.

הוא עמוק וירא שמים ויודע ה מ ו ן.  

אולי אפשר לחפש גם באינטרנט , כמובן, עם ביקורת ולא לקבל כל דבר  - עם ביקורת ומחשבה.

להשוות לחכמינו, לדרך התורה.

בצורה שטחית אולי, שהטוב הוא הקב"ה. הוא מקור הטוב וכל מה שנובע ממנו הוא טוב.

מו"נ נחשב לספר פילוסופיה, לא?

במשפט אחד, למצוא חן בעיני אלוקים ואדם.

אולי, זה הטוב.

אני מציע לך לקרוא את הדיאלוג האפלטוני הידוע "אותיפרון", או למצער לקרוא את "פרוטגורס". הם עוסקים ממש בנושא הזה.

אני לא בטוח שתצא מהם תשובה חד משמעית, אבל אני בטוח שתירדם די מהר

ולגבי איפה ה' בסיפור? ובכן, הוא זה שיצר את המערכת ואת האדם, ולכן הוא יודע מה עובד הכי "טוב" כלומר מה מתאים לחיים בצורה המושלמת.

מרגיש לי קצת שטחי, אבל אולי זה מועיל כנקודת פתיחה כלשהי.