פורום לקראת נישואין וזוגיות
מכתב פתיחה
בעיה רצינית (נושא שבצניעות קצת, לשיקולכם אם לפתוח)אבןגבירול
בקצרה, לפני שבת.קרן-הפוך
א. אתה אחד בין רבים.
לא שצרת רבים חצי נחמה - אך התופעה נפוצה ביותר.
צורך טבעי מאוד בגיל ההתבגרות, שמתנגש עם ההלכה.
והיצר והצורך מתגבר על השכל הישר ועל המחשבה הנקייה.
ברור שלא לספר ולא לשתף.
זה בינך לבין עצמך ובניך ובין בורא עולם.
ב. אכן לא ניתן לבחון התאמה מינית לפני החתונה.
ייתכן ויהיו פערים.
החיים שלנו בכל המובנים מלאים בהתמודדיות, בשאיפות מול מציאות, בין הרצוי למצוי.
פערים בין בני זוג נמצאים על סקלה רחבה של נושאים.
היחס לכסף, חסכון מול הוצאות, היחס לסדר וניקיון, סדר וארגון הבית, כמה ילדים ללדת, חלוקת משימות ומטלות בין הגבר והאישה... אינספור פערים מול הרבה דברים שכן רואים וחושבים דומה.
לא שצרת רבים חצי נחמה - אך התופעה נפוצה ביותר.
צורך טבעי מאוד בגיל ההתבגרות, שמתנגש עם ההלכה.
והיצר והצורך מתגבר על השכל הישר ועל המחשבה הנקייה.
ברור שלא לספר ולא לשתף.
זה בינך לבין עצמך ובניך ובין בורא עולם.
ב. אכן לא ניתן לבחון התאמה מינית לפני החתונה.
ייתכן ויהיו פערים.
החיים שלנו בכל המובנים מלאים בהתמודדיות, בשאיפות מול מציאות, בין הרצוי למצוי.
פערים בין בני זוג נמצאים על סקלה רחבה של נושאים.
היחס לכסף, חסכון מול הוצאות, היחס לסדר וניקיון, סדר וארגון הבית, כמה ילדים ללדת, חלוקת משימות ומטלות בין הגבר והאישה... אינספור פערים מול הרבה דברים שכן רואים וחושבים דומה.
תודה על המענה 
אבלאבןגבירול
א. את אומרת שלא לשתף כי זה ביני לבין בורא עולם. אבל זה לא! לצערי הדברים האלה משפיעים על התת מודע, היחס לאהבה וליחסי אישות... איך אני יכול להסתיר מאישתי לעתיד דבר כזה? הרי זה לא רק נוגע לקב"ה, גם לאהבה שלי כלפיה! וחוץ מזה שיש נשים ששמרו על העיניים והלבוש שלהן ורוצות אחד כזה גם כן ולא מגיע למי שאני אצא איתה (אם היא תהיה כזאת) מישהו כמוני. לא אמורים להיות סודות בזוג במיוחד בנושאים שקשורים בזה לדעתי, זה מרגיש לי ממש מעוות. נניח ואני יוצא עם איזו מישהי, בכנות רגע, היא הייתה רוצה שאני לא אספר? את היית רוצה שהבחור שלך לא יספר לך?
ב. אי התאמה יש בהרבה מקרים, זה נכון. אבל מה שהזכרת אלו דברים חיצוניים לגבי השקפה ואורח חיים. גבר לא יתפתה לאישה אחרת כי היא לא רוצה אותו מספר ילדים כמו שלו, או לא חסכנית כמוהו. הוא כן עלול להתפתות למרבה הצער אם הוא פשוט לא מסוגל להפנות את כל היצר שלו לאהבת אשתו. בסופו של דבר אני לא אתחתן עם אישה בגלל ההשקפה שלה, או היחס שלה לכסף אלא בגלל תכונות חשובות יותר כמו מידות, התאמה נפשית ונשיאת חן, ולכן פערים כאלה הם משניים גם אם הם גדולים. אבל בכל הקשור למשיכה הגופנית כשהיא לא מסופקת לא משנה מה אני אגיד לעצמי, היצר לא נכנע לשכנועים שכליים והוא פשוט יישאר. גם אם אני לא אפול עם נשים אחרות חלילה וחס אני פשוט אשתגע לחלוטין בנתיים, כי זה לא עניין שכלי זה עניין יצרי. יותר סביר שאני פשוט אפול הרבה לבד כמו עכשיו (גם בלי שרואים דברים בעיניים... זה קורה לי בערך כל יומיים), ואהיה עצוב כמו עכשיו...
(כמובן שהייתי מאוד רוצה לחיות בבטחון גמור שה' יישלח לי זיווג שיהיה מוצלח גם בעניין הזה, למרבה הצער אני יודע על מקרים שלא היה כך ואני לא מאוד אופטימי במיוחד כשלנשים באופן כללי ברוב המקרים אין תשוקה כל כך חזקה ליחסי האישות עצמם בתדירות גבוהה וידוע שמה שמפריע להן הרב פעמים בימים האסורים יותר מחוסר ביחסים עצמם זה הפן הרגשי שבמגע).
כיוון שבין כה וכה אתה מתכוון / מתכנן להתחיל לצאת להיכרויותקרן-הפוך
רק בעוד שנתיים - לא רלוונטי כרגע לנהל דיונים תאורטיים על הנושאים.
יש דברים מאוד אישיים שלא משתפים את בני הזוג - כמו דברים שנפלנו בהם מבחינת ההלכה (לא רק בהקשרים מיניים, אוננות, צפיה בפורנו), חוויות אישיות מסויימות (למשל לא תשתף בחורה שתצא איתה על חוויות שהיו לך עם בחורות אחרות שיצאת איתן לפניה).
הדאגה שלך כלפי התאמה בין בני הזוג בצרכים המיניים מובנת בשלב זה של החיים - אך, שוב, לא רק על זה נבחנת ההתאמה והאושר הזוגי, אלא על מכלול שלם של דברים.
בעזרת ה׳, כשתמצא את זו המיועדת לך, והקשר הזוגי יתפתח עם אהבה ומשיכה גדולה בינכם, מידת ההתאמה המינית לא כסה תטריד אותך.
יש דברים מאוד אישיים שלא משתפים את בני הזוג - כמו דברים שנפלנו בהם מבחינת ההלכה (לא רק בהקשרים מיניים, אוננות, צפיה בפורנו), חוויות אישיות מסויימות (למשל לא תשתף בחורה שתצא איתה על חוויות שהיו לך עם בחורות אחרות שיצאת איתן לפניה).
הדאגה שלך כלפי התאמה בין בני הזוג בצרכים המיניים מובנת בשלב זה של החיים - אך, שוב, לא רק על זה נבחנת ההתאמה והאושר הזוגי, אלא על מכלול שלם של דברים.
בעזרת ה׳, כשתמצא את זו המיועדת לך, והקשר הזוגי יתפתח עם אהבה ומשיכה גדולה בינכם, מידת ההתאמה המינית לא כסה תטריד אותך.
א. קשה לי להאמין שזה לא רלוונטי בכללאבןגבירול
רק שאלהקוד אבל פתוח
איך הגעת למסקנה שאתה יותר מאשר ביחס לנער ממוצע?
ע"יאבןגבירול
שיחות עם חברים בעיקר, אני בנאדם יחסית פתוח להתייעצות בנושאים האלה, ובשחנשים שיצא לי לעשות עם די הרבה חבר'ה שדיברנו כל כמה זמן יש נפילה, כמה מהר אתה מתחיל לחשוב על נשים בצורה רומנטית ובצורה גופנית, וכו' תמיד יוצא שאומרים לי שאצלי זה המון.
התערבתי עם חברים גם יותר מפעם אחת על מי מצליח לא ליפול הכי הרבה זמן. אני זה שמפסיד... ואני באמת דוס יותר מרובם הגדול של חברים שלי, אני הכי יודע כמה זה גרוע. זה לא נובע מזלזול חלילה.
דווקא בגלל שאתה אדם פתוח יותר נראה לך שאתה מעל הממוצע4K
עבר עריכה על ידי 4K בתאריך כ"ה בטבת תש"פ 11:59
אבל אולי אתה האמיץ היחיד להודות באמת בכנות..קח גם את זה בחשבון..
---אנונימי-
אפשר לדבר איתך באישי?
אממ כן אם באלך, בהנחה שהדובר הוא בןאבןגבירול
ברור גם כתוב בכרטיס-אנונימי-
שיחה אישית או מסרים?
מה שבאלךאבןגבירול
כלומר אני לא ממש בקיא פה בפורום אני לא בדיוק יודע מה ההבדלאבןגבירול
א.כל הנושא הזה מעלה תחושות גועל וצער עמוקאנוננימית
כל מה שכתבת- דוחה אותנו לדעת למרות שאנחנו חיות בעוה"ז..
וכן, מי ששומרת על עצמה לא רוצה בחור לא שמור אבל מכיוון שאומרים שיש הרבה מאוד חללים בעניין אז מעדיפות בחור כמה שפחות בתוך הדברים האלו.
הפתרון הוא לעשות תשובה חזקה ולעשות הכל כדי לא להישאב למקומות האלה.
ב. אנחנו רווקים/רווקות ולא יודעים ולא אמורים לדעת תשובות לשאלות האלה.
בהצלחה.
*חושבת שכתבת פתוח מדי.
תנסה להעסיק את הראש בדברים מועילים ובונים בינתיים. וגם אח"כ בע"ה.
אין צורך להגיב לי.
הזהרתי בראש השרשור שזה נושא רגישאבןגבירול
את בחרת להכנס.
ואני יכול להבין אותך. אני נגעל מעצמי לפחות כמוך. ותאמיני לי שלמרות שאת אישה, אני בוכה הרבה יותר ממך.
תכלס ענית לשאלה, תיארתי לעצמי שיהיו גם תשובות כאלו. הגיוני סה"כ.
נכון.אנוננימית
לא ניסיתי לגרום לך ח"ו להגעל מעצמך
אלא לעזור לך להבין איך בת מרגישה. כשיודעים איך הצד השני מרגיש קל יותר לגבש אסטרטגיה לפתרון.
בהצלחה
ברור. עצוב לשמוע אבל תודה על הכנות.אבןגבירול
ואני לא שונא את עצמי בגללך, אל תדאגי. רק בגלל אשתי. חבל לי עליה.
לגבי א'חיות צבעונית
אל תתייאש. תמשיך להילחם בכל הכוח, תבכה לריבונו של עולם שיעזור לך לשמור עלייך בשביל הבית שאתה רוצה בשבילו.
יש אנשים שמתמודדים יותר מאחרים זה לא אומר שהם חלשים יותר, לפי מה שאני ראיתי זה גם הרבה פעמים כאלה עם כוחות חיים גדולים יותר.
תעשה כל השתדלות שאתה יכול וה' בע"ה יהיה איתך וישלח לך מישהי שגם תהיה תורנית כמו שאתה רוצה וגם תכיל אותך.
לגבי ב' זאת באמת שאלה. נתקלתי פעם במישהו שנכווה מזה, ובאמת כלקח נקרא לזה ניסה לברר את זה. בתור זאת שבירר איתה יכולתי להבין למה זה חשוב לו אחרי שבטח וגילה שלא, אבל צריך לדעת ממש איך ומתי להעלות את זה (גם אם עושים את זה ברגישות).
אולי להתייעץ עם מישהו שמבין בנושא
יש אנשים שמתמודדים יותר מאחרים זה לא אומר שהם חלשים יותר, לפי מה שאני ראיתי זה גם הרבה פעמים כאלה עם כוחות חיים גדולים יותר.
תעשה כל השתדלות שאתה יכול וה' בע"ה יהיה איתך וישלח לך מישהי שגם תהיה תורנית כמו שאתה רוצה וגם תכיל אותך.
לגבי ב' זאת באמת שאלה. נתקלתי פעם במישהו שנכווה מזה, ובאמת כלקח נקרא לזה ניסה לברר את זה. בתור זאת שבירר איתה יכולתי להבין למה זה חשוב לו אחרי שבטח וגילה שלא, אבל צריך לדעת ממש איך ומתי להעלות את זה (גם אם עושים את זה ברגישות).
אולי להתייעץ עם מישהו שמבין בנושא
קודם כל תודה על המענהאבןגבירול
לגבי א, מעריך את האופטימיות, תודה על העידוד. נקווה שהתפילות ייענו מתישהו
לגבי ב. להתייעץ עם מישהו שמבין בנושא לגבי המצב אצלי או לגבי איך להעלות את זה לכשיגיע הזמן? ועם איזה סוג דמות לעשות את זה? לגבי המצב אצלי כבר התייעצתי ואמרו לי את כל העצות הרגילות, אני כבר משלים את הפסוקים והגמרות בנושא בע"פ והבעיה בעינה... לגבי איך לברר את זה בצורה נכונה ומתי עם מי אני אמור להתייעץ בעצם? זה לא כל כך במודעות...
עם דמות תורנית שמתעסקתחיות צבעונית
ומייעצת בתחום הזוגי.
מתי? נראה לי כשתתחיל לצאת
מתי? נראה לי כשתתחיל לצאת
תגובה אחרת - מדהים!כל זמן
בס"ד
- הכנות שלך בינך לבין עצמך והרצון שלך להיות פתוח מול אישתך. אתה על הקו הנכון לדעתי. קשר בריא בין בני זוג צריך להיות פתוח עם מלא אמון.
נראה לי שבתור רווקה לא הייתי רוצה שישתפו אותי בהתמודדויות האלה עד כדי כך... אבל אני רווקה. אני לא יודעת מתי כן נכון לשתף. כדאי לדעתי להתייעץ עם איש מקצוע או איש תורני. זו שאלה מקסימה בעיניי. במילים אחרות השאלה היא עד כמה להיות פתוחים עם בני הזוג? איפה הגבול? אבל יפה בעיניי שמידת החתירה לאמת ניכרת ממה שכתבת.
- שמעתי פעם בשיעור תורה את השאלה הבאה: "למי יש יצר הרע גדול יותר? למישהו פשוט? או לגדולי תורה?" ותשובת מעביר השיעור הייתה - "לגדולי התורה"! הוא הסביר שדווקא הכח להשחיט - כשהופכים אותו לטוב זהו כח עצום שאפשר לנסוק איתו לגבהים! אנשים יצריים הם בפשטות הרבה פעמים כך! אפשר להיות אדם יצרי צדיק! זו לא סתירה. זו מציאות. הסתירה תהיה כאשר ישנן נפילות ושהיצר מוביל אותך ולא אתה אותו. אבל אם תסתובב בהבנה שאתה יצרי יותר מהממוצע תזכור שזה יכול להיות כח אדיר כמו שציינתי.
- אתה מוטרד מהרמה הרוחנית שאתה נופל אליה לעיתים לעומת בחורה צדיקה שהיית רוצה להקים איתה בית. ואיך תהיה ראוי למישהי כזו כשאתה אדם שחווה נפילות בעניין היסוד והברית??? בעיניי ההסתכלות שלך כלפי עצמך (ולא צריך להגיד את זה בקול לאף אחד) היא של בעל תשובה. גם אם נפלת יש מקום לתשובה. כשתרצה להיות ברף הצדיק ותיפול רק מהמחשבה של איך אתה לא שם?? תחשוב על עצמך כבעל תשובה. "שבע ייפול צדיק וקם" נאמר על דוד המלך. אתה בעל תשובה! (ובאמת תחשוב על בעלי תשובה שגדלו כחילונים והגיעו לרמות גבוהות של חילוניות).
- בכלל שאלותיך מעידות בעיניי על אדם רגיש וכנה שרוצה קשר עמוק עם אישתו וזה דבר מקסים.
- העובדה שפתחת את זה כאן בפורום מעידה על כך שיש לך רצון אמיתי ועמוק להיות ברמה רוחנית תורנית גבוהה. זה כשלעצמו סיבה טובה לרקוד ולשמוח!
מה דעתך?
מהבחינה הרוחנית - תגובה מקסימה, באמתאבןגבירול
אבל אני מדבר בעיקר על הפן פחות ביני לבין ה' אלא ביני לבין בת הזוג, כלומר שכביכול כל השנים חשבתי (וצפיתי...) המון נשים אחרות ואמנם אולי היא לא רוצה לדעת את זה אבל באיזשהו מקום היא כן, לא בגלל הרמה הרוחנית שלי אלא פשוט מבחינת הזוגיות. וזה לא הוגן כלפיה פשוט לא לומר כלום.
בכל אופן תגובה יפה.
אני מבינה.כל זמן
בס"ד
זאת שאלה טובה!
כדאי להיות מאוד זהירים ושקולים לגבי שיתוף בחורה בעניינים האלה.
לדעתי כדאי להתייעץ עם רב או עם איש מקצוע ירא שמים (שמבין את נקודת המבט התורנית). לשאול בצורה ברורה אם ומתי כדאי לפתוח את זה.
אגב - הנה תיקון טעות לתגובתי הקודמת:
"(ובאמת תחשוב על בעלי תשובה שגדלו כחילונים והגיעו לרמות גבוהות של תורניות ורוחניות)".
כשזה יהיה רלוונטי, להתייעץ עם מישהו שמבין בתחום...אדם כל שהוא
אולי מרכז 'בקדושה', ויוכל לייעץ לך על איך מתמודדים עם זה בחיי נישואין, והאם יש משהו שרלוונטי וצריך לעשות עוד בשלב השידוכים.
בינתיים, להשתדל לא לדאוג, ולהפנות את המחשבה לדברים אחרים.
אם זה מאוד מדאיג אותך, או שאתה חושש שזה משהו שכבר חורג מהתחום הנורמלי של הבדלים ביצר בין אנשים שונים, אולי כדאי להתייעץ כבר קודם. [עם הבהרה למייעץ שאתה עוד לא בשלב של השידוכים].
תקשיב טוב, וזה מנסיוןאתבשג
א אל תערב אף אחת בנושא!!! וגם אם תרצה לערב את אשתך כשתהיה, אז רק בהתייעצות קודם עם רב .
שיתוף לא נכון רק יהרוס לך את הזוגיות
ב אתה נורמלי לגמרי, לצערי הרב גם הרי דוסים נופלים
אל תתייאש מדוסיות, זה בכלל לא קשור
ג אל תדאג, בע"ה זה לא אמור לפגוע בתשוקה לאשתך, להפך
ד מומלץ מעכשיו לשתף רב קרוב בנפילות, זה יעזור ויעודד
ה אם אפשר אז להעיף את האינטרנט לעזאזל גם אם יש חסימה, כמו שאתה רואה זה לא עוזר
באמת בהצלחה
שיתוף לא נכון רק יהרוס לך את הזוגיות
ב אתה נורמלי לגמרי, לצערי הרב גם הרי דוסים נופלים
אל תתייאש מדוסיות, זה בכלל לא קשור
ג אל תדאג, בע"ה זה לא אמור לפגוע בתשוקה לאשתך, להפך
ד מומלץ מעכשיו לשתף רב קרוב בנפילות, זה יעזור ויעודד
ה אם אפשר אז להעיף את האינטרנט לעזאזל גם אם יש חסימה, כמו שאתה רואה זה לא עוזר
באמת בהצלחה
תודה על המענה, אךאבןגבירול
א. ברור שלזוגיות זה רק יזיק, אבל זה כל העניין. לא מגיע לה לדעת על זה למרות שלזוגיות זה מזיק? הרי אם היא הייתה יודעת יכול להיות שהיא הייתה פוסלת, וזה לא שזה לא מוצדק בכלל
ב. נקווה לטוב
ג. אני לא מסכים פה, לפי הרבנים והחוקרים גם יש לזה השפעה שלילית על חיי אישות. על זה זה באמת לא המקום לפתוח אבל יש באתר של הרב יוני לביא ("מילה טובה") מאמר על זה
ד. שיתפתי, אני מאוד מאמין ברבנים אבל האמת היא שאין להם פתרונות פה... אני מכיר את כל העצות הפסוקים והגמרות בע"פ כבר.
ה. לא אפשרי כל כך מסיבות טכניות, לא מדובר בהכרח במחשב שלי
טוב אז האמת היא כזאתאתבשג
שהתחלתי להגיב לך כבר 3 פעמים ועצרתי באמצע
יש לי המון מה לכתוב בנושא ומה לייעץ לך, מניסיון ומהתייעצות עם אנשים חכמים יראי שמיים ומטפלים בתחום
אבל למרות שבאמת הייתי רוצה שלא תעשה שטויות ולא תהרוס לעצמך את החיים (לפני הנישואין או תוך כדי הזוגיות),
אני לא הולכת לבזבז לעצמי את הזמן
למה?
כי אתה אדם ריאלי ומכיר כבר את כל הפסקים והגמרות וכו' וכו' בעניין ולרבנים אין פתרון....
ובכנות, אמנם הנסיון הוא לחלוטין שלך
ויש לך מודעות עצמית נפלאה ורק רצון טוב להשתפר
אבל אתה חושב שאתה יודע הרבה מעבר למה שאתה באמת יודע ומבין בתחום הזה
ונשמע שאין ככ מה לחדש לך (יותר נכון שאתה לא ממש מעוניין לשמוע....)
קצת ענווה לא תזיק, במחילה
אז לפחות אציע שאם כבר אתה מתייעץ אז לפחות שזה יהיה עם מישהו שעבר את זה בחייו הבוגרים (זאת אומרת נשוי, עם כל ההשלכות על לספר לבת הזוג וכו')
ולא עם רווקים שאני באמת מאד מעריכה אבל בזה אין להם נסיון.
באמת אני מקוה שלא נפגעת ושתקח את הדברים למקום טוב.
חבל לי עליך דוגרי.
הרבה הצלחה
יש לי המון מה לכתוב בנושא ומה לייעץ לך, מניסיון ומהתייעצות עם אנשים חכמים יראי שמיים ומטפלים בתחום
אבל למרות שבאמת הייתי רוצה שלא תעשה שטויות ולא תהרוס לעצמך את החיים (לפני הנישואין או תוך כדי הזוגיות),
אני לא הולכת לבזבז לעצמי את הזמן
למה?
כי אתה אדם ריאלי ומכיר כבר את כל הפסקים והגמרות וכו' וכו' בעניין ולרבנים אין פתרון....
ובכנות, אמנם הנסיון הוא לחלוטין שלך
ויש לך מודעות עצמית נפלאה ורק רצון טוב להשתפר
אבל אתה חושב שאתה יודע הרבה מעבר למה שאתה באמת יודע ומבין בתחום הזה
ונשמע שאין ככ מה לחדש לך (יותר נכון שאתה לא ממש מעוניין לשמוע....)
קצת ענווה לא תזיק, במחילה
אז לפחות אציע שאם כבר אתה מתייעץ אז לפחות שזה יהיה עם מישהו שעבר את זה בחייו הבוגרים (זאת אומרת נשוי, עם כל ההשלכות על לספר לבת הזוג וכו')
ולא עם רווקים שאני באמת מאד מעריכה אבל בזה אין להם נסיון.
באמת אני מקוה שלא נפגעת ושתקח את הדברים למקום טוב.
חבל לי עליך דוגרי.
הרבה הצלחה
אגב עוד נקודה קטנהאתבשג
הנסיון וההתמודדות עם הנושא הזה הם לא "ריאליים" וזה לא קשור מה מותר ואסור (וכידוע אסור)
זה לחלוטין עבודה שבלב,
עבודת המידות, מלאת רגש, עליות מורדות, התחזקות וכו'.
זה לא תפילת שחרית "עשיתי, סימנתי וי, יש מצוה. לא עשיתי, איקס, פספסתי מצוה"
אולי אם תסתכל על זה בצורה כזאת
אז תבין שלבקיאות שלך בגמרא, וגם לפתרונות שיש או אין לרבנים,
אין קשר לעניין טיב בהתייעצות איתם במהלכים שקשורים לזה,
או סתם לקבל מהם (או כמובן מטפל, או דמות תורנית אחרת בשבילך) חיזוקים מדי פעם
כמו שבחורה תעשה דיאטה עם חברה ולא לבד כי זה נותן הרבה יותר כח להצליח, וכמו חברותות וכולי.
בוא נגיד שאני מכירה אדם שעבר מה שאתה וסיפר לאשתו, וכל פעם שסיפר זה רק ציער אותה ועשה להם רע (כמה שהיא רצתה לעזור, היא לא באמת מבינה את ההתמודדות, ומכאן החלה ההתדרדרות ) והדמות התורנית איתה הוא התייעץ אמר לו שכל פעם שהוא נופל, שיתקשר לספר לו, וכך היה והוא חיזק אותו כל פעם ונתן עצות איך שפחות יקרה, וזה בסוף מה שעזר לו לצאת מזה כמעט לגמרי.
סתם נקודה קטנה מני רבות
נראה לי שאם תסתכל על העניין בצורה פחות רגשית אז יהיה לך יותר קל לקבל מאחרים
זה לחלוטין עבודה שבלב,
עבודת המידות, מלאת רגש, עליות מורדות, התחזקות וכו'.
זה לא תפילת שחרית "עשיתי, סימנתי וי, יש מצוה. לא עשיתי, איקס, פספסתי מצוה"
אולי אם תסתכל על זה בצורה כזאת
אז תבין שלבקיאות שלך בגמרא, וגם לפתרונות שיש או אין לרבנים,
אין קשר לעניין טיב בהתייעצות איתם במהלכים שקשורים לזה,
או סתם לקבל מהם (או כמובן מטפל, או דמות תורנית אחרת בשבילך) חיזוקים מדי פעם
כמו שבחורה תעשה דיאטה עם חברה ולא לבד כי זה נותן הרבה יותר כח להצליח, וכמו חברותות וכולי.
בוא נגיד שאני מכירה אדם שעבר מה שאתה וסיפר לאשתו, וכל פעם שסיפר זה רק ציער אותה ועשה להם רע (כמה שהיא רצתה לעזור, היא לא באמת מבינה את ההתמודדות, ומכאן החלה ההתדרדרות ) והדמות התורנית איתה הוא התייעץ אמר לו שכל פעם שהוא נופל, שיתקשר לספר לו, וכך היה והוא חיזק אותו כל פעם ונתן עצות איך שפחות יקרה, וזה בסוף מה שעזר לו לצאת מזה כמעט לגמרי.
סתם נקודה קטנה מני רבות
נראה לי שאם תסתכל על העניין בצורה פחות רגשית אז יהיה לך יותר קל לקבל מאחרים
*בצורה יותר רגשית, פחות ראליתאתבשג
שמור עיניך ניסית?צהרים
אזהרה: לא כדאי ללב חלש להיכנס לתוכן ההודעה כי זה חריף ומזעזעחסדי הים
לא מכוון אליך בכלל בכלל. אני מעריך שתוכל בעז"ה לבנות בית יציב וחזק בקדושה וטהרה.
רק מחשבה בעקבות השרשור שרק קשור בעקיפין.
בדיוק שמעתי סיפור מזעזע מאשה מורמונית, שהם גם שומרים מרחק עד החתונה. היא סיפרה שהיא התארסה לבחור מורמוני אדוק שהקפיד לשמור מרחק עד החתונה, אבל הוא רמז לה שיש לו דחף גופני חזק, בגלל זה הוא התארס איתה מהר אחרי חודשיים כדי להגיע מהר לאחרי החתונה.
הקיצור אחרי החתונה פרץ כל התאווה שלו והוא ממש היה אונס אותה כמה פעמים ביום כשהיא צועקת ובוכה.
היא סיפרה שזה בגלל סרטי תועבה שהוא היה רואה לפני החתונה ורק כשיכל לממש את זה זה יצא בכל הכח.
היא התגרשה ממנו אחרי 4 חודשים.
רק מחשבה בעקבות השרשור שרק קשור בעקיפין.
בדיוק שמעתי סיפור מזעזע מאשה מורמונית, שהם גם שומרים מרחק עד החתונה. היא סיפרה שהיא התארסה לבחור מורמוני אדוק שהקפיד לשמור מרחק עד החתונה, אבל הוא רמז לה שיש לו דחף גופני חזק, בגלל זה הוא התארס איתה מהר אחרי חודשיים כדי להגיע מהר לאחרי החתונה.
הקיצור אחרי החתונה פרץ כל התאווה שלו והוא ממש היה אונס אותה כמה פעמים ביום כשהיא צועקת ובוכה.
היא סיפרה שזה בגלל סרטי תועבה שהוא היה רואה לפני החתונה ורק כשיכל לממש את זה זה יצא בכל הכח.
היא התגרשה ממנו אחרי 4 חודשים.
אוייש למה להפחידחיות צבעונית
נכון שכתבת שזה לא מכוון אליו, אבל בכל זאת איך זה מועיל לו? זה נראה לי רק יגרום להרגיש רע יותר
האמת שיותר רציתי להזהיר נשים שדבר כזה יכול לקרות וצריךחסדי הים
להיזהר מאוד לראות את הסימנים.
אבל בכלל לא חושד את פותח השרשור בכך.
אבל בכלל לא חושד את פותח השרשור בכך.
ממקרה אחד ששמעתחיות צבעונית
ושמדובר בגויים בכלל?
כאילו שיהודים חסינים מזה. אם הגמרא בנדרים מתייחסתחסדי הים
לתופעה הזאת ומזהירה בפני זה אז כנראה זה יכול להיות אצל יהודים ולצערנו זאת לא תופעה שקוראת פעם בהיסטוריה.
כן אפשר להתחתן עם סוטים.
כן אפשר להתחתן עם סוטים.
לא אמרתי שחסינים לזהחיות צבעונית
וברור שיש נפילות, אבל בכל זאת לנו יש תורה שמכוונת אותנו.
ולהביא דוגמה מנוצרים.. 🤷♀️
ולהביא דוגמה מנוצרים.. 🤷♀️
אז מה הסימנים לזיהוי?אנוננימית
רצון להתחתן מהר מדי?
ואם בהפחדות עסקינן, שמעתי פעם שצפייה בתכנים מקולקלים מעודדת מעבר מנורמלי להיות בעל נטיות הפוכות. אז לא כדאי מכל כיוון שלא מסתכלים על זה.
זה יותר סימנים על האדם אם אפשר לחוש אצלו כוחנותחסדי הים
ותסמינים של סטיות.
זו גמרא בפסחיםאבןגבירול
"תניא היה רבי מאיר אומר כל המשיא בתו לעם הארץ כאילו כופתה ומניחה לפני ארי מה ארי דורס ואוכל ואין לו בושת פנים אף עם הארץ מכה ובועל ואין לו בושת פנים"
בעיקר צריך לראות שיש לו כבוד אמיתי וכנה לאישה כאדם עמוק עם רצונות ורגשות (לא כבוד מזוייף כמו של הבני דודים שקונים לבחורה מלא מתנות ויהלומים כשרוצים להשיג אותה ואח"כ בכפר מפוצצים לה את הצורה) ושהוא בן אדם עם בושת פנים כלומר רגיש לרגשות של אנשים אחרים, לרוחניות ולמוסר ויודע שהעולם לא שייך לסבתאשלו.
יש"כ! אני התכוונתי לנדרים כ: :חסדי הים
"וברותי מכם המורדים והפושעים בי", אמר רבי לוי: אלו בני תשע מדות, בני אסנ"ת משגע"ח: בני אימה, בני אנוסה..."
גם הגמרא לפני כן מדגישה "בושת פנים".
גם הגמרא לפני כן מדגישה "בושת פנים".
להפךבטל באינסוף
נראה לי שככל שאדם פחות שקוע בזה ככה הוא יכול להתחתן בקלות יותר מבחינת משיכה, בטח האיש מהסיפור היה שקוע בתחום באופן פרטי ואז הנישואים רק הפנו את הגסות שלו למישהי...
אעע מזעזע באמת לא להכנסאבןגבירול
חלילה דבר כזה, יש לי המון המון כבוד לנשים ותאמין לי שיותר מסיפוק יצרים אני רוצה אהבה אמיתית. רק לא רוצה שהפן הגופני יפריע לי או לאשתי.
שני דבריםבינייש פתוח
לגבי א, זה מספיק נפוץ שאפילו לא תצטרך לספר על זה, כמובן אלא אם תיהיה בהתמודדות תוך כדי שאתה יוצא עם הבחורה.
לגבי ב, כבר בשלב הפגישות אמור להיות משיכה וכימיה. אם אתה ממש תרגיש בין פגישה לפגישה שאתה מחכה לפגישה הבאה, וכל הזמן תרצה לדבר איתה בפלאפון (וזה יהיה הדדי כמובן) אין לך ממה לחשוש בעתיד. ככה עשו כולם והסתדרו. אתה בטח לא צריך להתעסק בזה כעת. תתעסק בהיערכות לקראת לימודים/צבא/ישיבה/מכינה, תחשוב מה מתאים לך ותתמקד בו. תוציא רישיון במידה ואין לך. עזוב כרגע את מה שאתה מתעסק בו.
לגבי ב, כבר בשלב הפגישות אמור להיות משיכה וכימיה. אם אתה ממש תרגיש בין פגישה לפגישה שאתה מחכה לפגישה הבאה, וכל הזמן תרצה לדבר איתה בפלאפון (וזה יהיה הדדי כמובן) אין לך ממה לחשוש בעתיד. ככה עשו כולם והסתדרו. אתה בטח לא צריך להתעסק בזה כעת. תתעסק בהיערכות לקראת לימודים/צבא/ישיבה/מכינה, תחשוב מה מתאים לך ותתמקד בו. תוציא רישיון במידה ואין לך. עזוב כרגע את מה שאתה מתעסק בו.
אשריך על פתיחת הדבריםבטל באינסוף
קודם כל הכבוד על הנכונות להתמודד בנושא, זו ההתחלה להתמודדות עם הניסיון.
קשה לי להבין מדבריך כמה המשיכה הגופנית שלך חזקה ביחס לאחרים כי לא משתמע מדבריך דברים מדויקים לגבי היצר שלך. בפשטות ניתן לומר שכל עוד היצר נלחם איתך בתחומים האסורים לגמרי (מראות לא צנועים) אז כנראה שעם כל הכבוד אתה בחור בעל התמודדות נורמלית, והגיל שזה התחיל אצלך נפוץ מאוד בקרב בני נוער, השאלה היא מבחינת הסביבה איזה בחור יתקל בתחום מוקדם או מאוחר, אבל כמעט כולם נתקלים בזה באזור הגילאים האלה, אך ככל שהסביבה דוסית יותר כך זה ידחה את הקץ במספר שנים (גם בישיבות טובות זה קורה, ואם אדם לא נפגש עם זה הקושיה עליו...). בגלל שאני לא יודע כמה אתה שקוע בתוך הדברים האלה (ובאיזה...) אז אין פלא שזה יעסיק את המחשבות שלך בצורה הזו, שכן הרהורי עבירה היא מהעבירות שכל אדם נכשל בהם בכל יום, קל וחומר כאשר הוא מכניס אותם לראשו.
הנושא היותר חשוב הוא שתפתור את הבעיה הזו ותנסה להישאר נקי למשך תקופה ארוכה ככל שניתן, כי זה רק יקשה עליך להתחתן ולחיות את התחום הזה בחיים. מסעיף ב' ניתן להבין כמה התחום הזה יקשה עליך בפגישות במצב הנוכחי, כי הוא מוסיף לך קריטריונים דמיוניים שלא אמורים להעסיק אותך בכלל. כשרוצים לחיות עם מישהי לא אמור להעלות על הדעת להיות עם מישהי אחרת, כי כולן בטלות בפניה, לא משנה כמה המראה שלהן טוב, כי הן לא קשורות אליך בכלל, כמו שאתה לא מעלה על דעתך ללכת לסופרלנד עם זר שאף פעם לא פגשת, ומנגד לא תלך לסופרלנד לבד כי זה מדכא עוד יותר. באותה מידה גם לא ישנה לך כל החשק והתשוקה (איך שאתה מבין את המושגים האלה) כי לא מדובר פה בפורקן יצרי כמו שרשעי עולם מנסים להציג, אלא בביטוי גופני לאהבה שלך לאישה שהתחתנת איתה, כמו שבמצב נורמלי לאשתך לא יהיה אכפת אם אתה מזייף בשירי שבת.
נראה לי שהעבודה שלך צריכה להיות בעיקר בלמידה על מהות הזוגיות וקשר בין איש לאישה, חיזוק הקשר לקב"ה ונכונות להקיף את עצמך בסביבה תורנית למשך מספר שנים (כנראה דרך ישיבה וגיוס בהסדר לפחות...)
את הנושאים של מה לספר, מתי, כמה יפסלו תשאיר בצד, כי זה לא רלוונטי כאשר יש לך בעיות מהותיות יותר לפתור, אתה יכול לפנות אליי בפרטי אם אתה צריך.
חשוב לציין שיש הרבה ספרים שיצאו לאחרונה בתחום הזה ומומלץ לקרוא את הטובים שבהם, ולא ספרים שמזיקים יותר מאשר מועילים. בנוסף יש גישות שאומרות שתתחתן והבעיות ייפתרו, אבל בגלל שאתה עוד צעיר ובשלב המאתגר יותר אז אין סיבה למהר כי זה רק עלול להפסיד אותך עוד יותר ולהזיק במישורים רחבים יותר עם נזק משמעותי לטווח קצר ורחוק (גירושין, דיכאון, אי השתקעות בתורה ועוד...)
תודה לך. רק שמע מה שאתה אומר זה יפהאבןגבירול
מבחינה רוחנית תיאורטית, אבל אני אדם ריאלי. אני רואה ויודע שיש אנשים שנכוו בדברים שאתה קורא להם "קריטריונים דמיוניים" (שאולי לדעתך בפגישות אני לא אמור לשאול אבל זה לא שזה לא קיים). גם למעלה אמרו שהאמת שהבעיה קיימת. ברור שאני רוצה להגיע למצב שאני לא מעלה על דעתי אפילו להיות עם אישה אחרת חוץ מאישתי. אני מקווה שזה גם יקרה.
אבל בגלל שאני שהסיכוי שזה לא יקרה קיים, הרי אנחנו רואים במציאות שיש זוגות שמתגרשים בגלל דברים כאלה, אני רוצה לוודא כמה שניתן שזה באמת באמת באמת לא יקרה. קראתי המון, המון! על קשר בין איש לאישה, וברור שהעיקר הוא הרוח, אבל אם יש בעיות מבחינת הגוף זה למרבה הצער יוצר גם בעיות בתחום הרוח. ככה זה, אנחנו אנשים קטנים. שוכני בתי חומר ילודי אישה.
(אגב לא אומר שמבחינתך זה גם ככה, אבל אנשים שונים אחד מהשני גם בתחום הזה במידת היצר החומרי).
מבחינת העצות לשמירה על עצמי וזה שאתה אומר שצריך לפתור את הבעיה, זה בסדר, אני יודע. תאמין לי ששמעתי כל דבר, וקראתי כמה וכמה ספרים (שכולם די אומרים אותו דבר). האמת המרה היא שלרבנים בימינו אין פתרון. אני נמצא בסביבה תורנית מאוד. ואני יודע שאתה תביא לי "בראתי לו תורה תבלין" מהגמרא ו"אין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב הפנוי מן החכמה" מהרמב"ם, מכיר. אני יכול לסתור את הפרשנות של הרב הממוצע בזה גם מהגמרא וגם מהרמב"ם. הקב"ה החליט לדפוק לדור שלנו את הצורה, ואנשים כמוני ימשיכו לבכות. אין פתרון.
ואתה אומר לי אל תתעסק בזה כרגע, יכול להיות שמבחינה פרקטית אתה צודק, אבל אני לא מסוגל לחיות עם המחשבה שיכול להיות שאני אעביר גם את שנות הבגרות שלי באכזבות ונפילות, אחרי שהרסתי לעצמי את החיים עד עכשיו.
אתה רוצה שזה ישתנה?בטל באינסוף
לא אמרתי לא להתעסק בהם, אלא לדאוג שהם יתבטלו, ובשביל זה צריך לפתח אישיות רוחנית, וזו הדרך הטובה ביותר לשמור על קשר, שכן שלושה שותפים באדם. האפשרות שאתה מוודא היא להסתמך על יצר העריות שלך ושל אשתך בלבד, דבר שמאבד מחוזקו כשלא שומרים על טהרה וצניעות...
אם יש בעיות בתחום הזה אז תלכו ליועצים/ מדריכי חתנים וכלות, לא כזה משמעותי לקשר אחרי שנשואים.
יש אנשים שלא סובלים בתחום הזה כמו שאתה סובל, גם דתיים וגם גויים, אם תחליט בצורה ברורה שאתה לא עושה משהו אז אין סיבה שלא תצליח, כמו שבשבת אתה לא חושב לבדוק סמס כל 5 דקות.
במקום לחיות את הפחדים האלה פשוט תלך לבנות את החיים שאתה רוצה עם התמקדות בעתיד, אתה היית רוצה שאשתך תיפול כמוך? ואם אתה יודע שאתה נופל הרבה במחשב, אז תחליט שאתה לא פותח את המחשב לבד, או שאתה מעביר אותו למקום מרכזי, אבל כל עוד תמשיך לחשוב שאתה קורבן של המציאות, ושל היצר שלך אז איך אתה מצפה שזה ישתנה?
טוב זה סתם גולש להתמודדות עצמה שזה לא לפהאבןגבירול
לא קשור לפורום הזה. המטרה של השרשור היא לבדוק מה לעשות בקשר לזה בשידוכים לא איך אני מתמודד עם זה אישית.
אבל רק אומר. "אם תחליט בצורה ברורה שאתה לא עושה משהו אז אין סיבה שלא תצליח", זה פשוט לא נכון. זה לא. אתה יודע כמה פעמים החלטתי? כמה פעמים הייתי צריך לשלם כסף אחרי הבטחות ולעצמי והתערבויות עם חברים על זה? אתה חושב שאני לא יודע בשכל שזה רע לי? אתה חושב שאני לא יודע שאני אצטער על זה אחר כך? יש לך את הסיפור בגמרא
"רבי מאיר הוה מתלוצץ בעוברי עבירה. יומא חד אידמי ליה שטן כאיתתא בהך גיסא דנהרא , לא הוה מברא , נקט מצרא וקא עבר. כי מטא פלגא מצרא שבקיה, אמר : אי לאו דקא מכרזי ברקיעא הזהרו בר' מאיר ותורתו, שויתיה לדמך תרתי מעי"
בחיים שלך היה לך יצר כזה שהיית מוכן להסתכן במוות בשביל לממש? אז לר' מאיר היה, ולא היה לו בחור כמוך שהיה יכול לומר לו "תחליט ואין סיבה שלא תצליח". כשאתה אומר בתפילה זכה ביום כיפור על היצר שבוער "כאש בעצמותיי" אתה יודע על מה אתה מדבר? אתה מתכוון למה שאתה אומר? יש נפילות גם כשאני כולי לומד תורה באמצע שבוש מוצלח! בלי שום מחשב לידי, כלום! לרוב האדם מתבגר מתישהו מהמחשבה שיש פתרון לכל דבר באיזשהו שלב. לפעמים פשוט אין.
אם אתה מעדיף להמשיך במסרים אתה יכול לפנות שםבטל באינסוף
אבל כל עוד אתה מגיב אז כדאי שתהיה תגובה עניינית גם בשביל שאר הקוראים.
המטרה של התגובות שלנו היא לגרום לך להבין שהשאלה מה לעשות בשידוכים קשורה קשר הדוק בהתמודדות שלך, אתה צריך להבין שזה ישפיע לך גם על האפשרות להתחתן וגם על חיי הנישואים, התמודדויות בתחום העריות הן לא דבר שמתבטל אלא מתחלף, ולאחר הנישואים יש ניסיונות אחרים שצריך להתמודד איתם.
החלטת ואז מה עשית עם זה? אם אתה רוצה לצאת מהמצב הזה אז תעשה לעצמך גבולות שימנעו ממך ליפול, ולא התערבות על כסף אלא פשוט תוציא את המחשב/ אל תשתמש בו בכלל/ תצטרף לארגונים שמסייעים בזה ועוקבים אחרי הגלישה שלך ותחפש עוד פתרונות, אם אתה יודע שכל פעם שאתה מבואס אתה נופל אז ברגע שזה קורה תצא לחבר או משהו... גם לאדם שלא מתעסק בזה יש הרהורים בלימוד אז אתה לא יכול לצפות שתראה במחשב בבית מה שאתה רוצה ואז לא יהיה לך הרהורים בלימוד. הרבה אנשים מבינים בשכל שזה רע להם, אבל כל עוד זה לא מופנם גם ברגש אז יהיה קשה להתמודד עם זה.
עם כל הכבוד לך אני לא חושב שהניסיונות שלך ושל רבי מאיר באותה רמה בכלל, מה גם שאתה מכניס את עצמך לסכנה לעומת ר' מאיר שזימנו לו הכל מן השמיים. מלבד זאת מי אמר לך שהוא היה אמור לעמוד בניסיון הנקודתי הזה? הקב"ה זימן לו את השטן כדי שילמד אותו ואותנו מוסר לדורות, אבל להגיד שאין לך בחירה בכלל בנושא זה חמור מאוד, יכול להיות שאם תנסה עכשיו לשמור על טהרת המחשבה אז זה יהיה לך כמעט בלתי אפשרי, אבל לא שם נמצאת ההתמודדות שלך, אלא בשמירה על העיניים שלך כשאתה לבד, ומשם תתקדם לשמירה גם ברחוב ומשם לטהרת המחשבה...
בכל מקרה אתה כרגע רק בן 18, ועדיף לך לשקול את הנושא היטב עם רב לפני שאתה מחליט לצאת לשידוכים בגלל התמודדות גופנית כי רוב בחורי הישיבות מתחילים לצאת בשיעור ד' בערך...
שמעו חברים השרשור גלש להתמודדות עם הנושא בכללי וזו לא המטרהאבןגבירול
המטרה הייתה לבדוק איך אני מתמודד עם התוצאות בשידוכים ובחיי נישואין. עצם תהליך ההתמודדות היא לא נושא לפורום מעורב. קחו כנתון שאני מנסה ככל יכולתי להשתפר בזה וזה המצב שאני מגיע אליו לשידוכים.
תקשיבצלילי השקט
אני רוצה לומר לך משהו, אין לי מושג מה תקח ממנו ומה לא, אבל אני מקווה שתבין אותו איך שהוא ותשקול אותו לפחות.
דבר ראשון ---
אין לך תשוקה יותר או פחות מ...
מי שמודד את התשוקה שלך ביחס לאחרים זה לא החלק ש"משתוקק" זה החלק ההגיוני שכלי שבך.
אם אתה מרגיש רגש מסויים, כל חוויה רגשית מסויימת, היא ביחס לעצמך בלבד, וביחס לרגע הזה בלבד.
כשאתה לוקח את החוויה להשוואה בין מה שאתה חושב שאתה חווה לבין מה שאתה חושב שאחרים חווים - אתה מודד את החוויה בכלים לוגים לא בכלים של חוויה. אתה חי במחשבות שלך.
כשאתה טועם את הטעם המתוק של השוקולד ומרגיש בצורה חוויתית את השדר העצבי של בלוטות הטעם המתוק שבלשון, אתה לא חווה את זה מתוק יותר מ.. או פחות מ... אתה חווה את זה כמתוק. כמה מתוק? במציאות זה לא מתוק יותר או פחות, במציאות זה מתוק. זו המציאות. זו החוויה.
כשאתה סובל - ומישהו שואל אותך - סבלת מספיק? החלק ההגיוני שלך אוטומטית ישווה בינך לבין אחרים ויאמר - לא. לא סבלתי מספיק. (כי יש אנשים שסובלים יותר). אבל החלק החוויתי שלך יענה כן. כי זה מה שיש במציאות - סבל. הוא לא רוצה עוד דקה אחת של סבל. הוא לא משווה הוא חווה.
אין לך משיכה גופנית גבוהה או נמוכה מ... כי זו רק אמירה של החשיבה שלך שמנותקת ממה שאתה חווה. כשאתה חווה - במציאות - החוויה היא לא יותר או פחות, מי שמאמין לזה ושופט את זה זה החלק הלא חווה שבך. המחשבות.
דבר שני -
בא נדבר על פורנוגרפיה בסדר?
אבל רגע, לפני שאני אפתח את הדיבור על פורנוגרפיה, בא נדבר על דתיים ודת.
כשאתה כאדם דתי רואה פורנוגרפיה, אתה מתמלא על כדי פיצוץ בשיפוטיות. שיפוטיות שלך כלפי מי שאתה, ושיפוטיות של הדת כלפי מי שאתה (חוטא). אתה מפוצץ שיפוטיות ואשמה, אתה לא ראוי לאהבה, ואתה סתם אדם ש"לא יכול לשלוט בזה".
בתגובה הזו, בדקה הקרובה שתקרא, אני ממש מבקש ממך להוציא את הדת מהסיפור. בכל פעם שאדם דתי צופה בפורנוגרפיה - הוא מתמלא בשיפוטיות והרס עצמי "בשם הדת". לרגע אחד אני מבקש ממך שתוציא את הדת מהסיפור. תוציא את השיפוטיות של צדיק וחוטא, של נפילה ושל עלייה, של נכון ולא נכון. תהיה במציאות כמו שהיא.
פורנוגרפיה היא לא בעיה. אתה לא הולך לראות פורנוגרפיה כי אתה מלא הורמונים לא נשלטים ביחס לכולם. זה מה שאתה מספר לעצמך. ולכן מאשים את עצמך.
פורנוגרפיה היא פתרון של בריחה מבעיה אחרת. כשהחלק הרגשי שבך (הרגש) מרגישה שרע לה, שהיא כלואה, סגורה, מדוכאת, בודדה, עזובה, אפורה, ועצובה, היא רוצה אחרת, היא רוצה להרגיש אחרת, והיא כלואה. במקרים כאלה, אתה תנסה לגרום לה להרגיש טוב.
ופורנוגרפיה היא כזה דבר. פורנוגרפיה היא נסיון להרגיש טוב על ידי משהו שאנחנו חושבים שיעשה לרגש טוב, אבל בפועל היא עושה לרגש רע. היא גורמת לרגש לפקפק בעצמה ובגוף שלה בשם האידיאל המיני שיש בפורנוגרפיה. היא גורמת לרגש לאבד את האהבה הטבעית הגופנית, בשם מחשבות על איך מין צריך להראות באמצעות פורנוגרפיה. פורנוגרפיה גורמת לרגש לרצוח את המיניות שבה והאהבה המינית שבה על ידי המחשבות.
(וכמובן שאחרי הפורנוגרפיה יש אשמה שמוביל לעוד דיכוי, ועוד נסיון לנחם, וזה מעגל שחוזר על עצמו. )
כדי לא לראות פורנוגרפיה הדבר הכי חשוב הוא לא לשים סינון חיצוני בפון או במחשב, כדי לא לראות פורנוגרפיה צריך לפתור בעיה בפנים, לפתור את מערכת היחסים הפנימית, לתת לרגש לפרוח, לחיות, לתת לה מקום. לא לדכא אותה.
דבר שלישי --
אחד הדברים שהכי כואבים לי, זה לקרוא תגובות של אנשים שטוענים שהם לא ראויים לאשה שלהם כי הם צפו בפורנוגרפיה. זה כואב כי הם רואים את הצפייה בפורנוגרפיה שהם צפו כמשהו שהוא חלק מהם, משהו שמגדיר אותם. עד כדי כך שהוא חלק מהביוגרפיה שלהם ושצריך לשאול אם לספר אותו או לא.
תרשה לי לומר לך משהו.
זה שצפית או לא צפית זה לא ישנה לך משהו. גם כי מוח האדם הוא נוירופלסטי ומשתנה, אבל יותר מזה, מיניות שלא מחוברת לרגש ולאהבה הטבעית הגופנית, מיניות שהיא מלאת מחשבות וריגושים - יכולה להיות גם לאדם שחי ללא חיבור לאינטרנט מעולם. השאלה היא לא מה צפית או לא, השאלה היא באיזה מקום אתה תימצא כשאתה תהיה שם - האם תהיה מחובר, או תחשוב.
דבר רביעי -
תשוקה זה דבר נפלא אבל אתה לא מחובר לרגש שלך. כשאתה טוען שיש לך חשק ותשוקה, ושיש לך מחשבות על נשים כאלה ואחרות זה בגלל שאתה רואה במיניות ובגירוי מיני עשייה שתביא לך אושר. הבעיה שזה נמצא רק במחשבות שלך. גירוי מיני לא מביא אושר, משום ששום דבר שתעשה לא יביא לך אושר (הוא כן יביא לך בסופו אכזבה). תתנתק מהמחשבות, תנסה להיות במציאות כמו שהיא. הרגש שלך לא משתוקקת למיניות שמגיעה מהמחשבות שלך, היא משתוקקת לאהבה גופנית שמגיעה מהמציאות. ככל שאתה חושב יותר (ומשתוקק יותר), אתה בורח יותר מעצמך, מהרגש שלך, ומהאהבה הגופנית שבך.
ולכן, ככל שתהיה אתה, ללא מחשבות על מה שאתה ועל מיניות, וככל שתתן לרגש מקום - אתה תרגיש טוב יותר באמת.
לצערי יכול לתת לך תשובות מהנסיוןפלמוני1234
גם אני סובל כבר הרבה שנים.
אני למעלה מגיל 30 וכבר הרבה זמן בשידוכין.
יש לי כמה דברים לומר לך:
1. עוד לפני העניין של החתונה, כדאי לך להפסיק בשביל עצמך.
אני ממליץ מאוד על 'שמור עיניך' ועל הכלים שהם נותנים. לי אישית זה לא עזר, אבל פגשתי במהלך הדרך עשרות אנשים שיצאו לחירות בזכות האתר. גם אם אתה לא 'מכור' שווה לך להיעזר בהם.
2. גם אני הרגשתי שזה לא הוגן כלפי הבחורה להסתיר ממנה. אחרי התייעצות שיתפתי בחורה שהייתי איתה בקשר רציני בהתמודדות שלי.
לצערי כבר כמה פעמים התוצאה של השיתוף הייתה - ניתוק הקשר על ידי הבחורה.
לאחרונה יצאתי עם מישהי תקופה, ושיתפתי אותה (שוב, אחרי התייעצות), והיא הסכימה לקבל אותי כמו שאני. לצערי הקשר נפסק מסיבות אחרות, אבל זה רק אומר שיש כאלו שיוכלו לקבל.
בהצלחה רבה, אח יקר.
ה' אוהב אותך!
למה דברים שאין לדבר, פתאום בהתכתבות אין שום בעיה!?אש לבנה
לבחור- אולי זה מגלל שאתה חדש בנושא, לא שופט אותך, עם זאת אני הולך לכתוב דברים שמישהו חיב להגיד אותם (לא רק לך כמובן)
זה מטלטל שבנים ובנות מדברים יחד על נושא כזה...!
צניעות זה לא רק לא להסתכל על פריצות ולשמור נגיעה, צניעות זה לקבוע את הצניעות בנפש, זו כוונת התורה,
כך שאדם לא יעיז לדבר על דברים כאלו עם אשה, לא פנים מול פנים ולא בהתכתבות.
למה דברים שאין לדבר, פתאום בהתכתבות אין שום בעיה!?
ובטח שלא בפומבי (ולך תדע כמה רווקות נכנסות לסרטים מזה)
זו צריכה להיות התיעצות אישית ודיסקרטית לחלוטין.
רק אותי זה מטלטל? אולי אני לא מכיר את סגנון הציבור כאן?
באתי רק לעורר לאמת ולרצון ה', שיהיה בהצלחה לכולם
תשובה לשאלותענווה1
א) אם אתה עדיין נופל אתה חייב לספר לה באיזה שלב בקשר, כי אתה עלול גם להמשיך לאחר החתונה, וזה לא הוגן כלפיה לא לדעת. אבל אם נפלת בעבר והיום אתה נקי (או שתצליח להפסיק עם זה עד שאתה תתחיל להיפגש), אין סיבה לספר לה, זה לא אמור להשפיע על הקשר שלכם בעתיד. ברוך ה' כל מי שנפל בעבר והפסיק עם זה, יגיד לך שהתורה והזמן שעובר גורמים לך לשכוח מכל הנפילות, אתה לא תזכור שום דמות של אישה שראית, אתה תתנקה מהמבט החיצוני, אתה תחזור להיות טהור ופנימי, התשובה באמת מטהרת, ה' לא עבד עלינו כשהוא נתן לנו את התשובה. אתה תפסיק לחשוב על זה כל כך הרבה, אלא זה עלול לתקוף מידי פעם, אבל אתה תדע להתגבר על זה.
לדעתי אל תספר את זה בתחילת הקשר, כי אין שום סיכוי שהבחורה תוכל לעכל דבר כזה על תחילת הקשר. אך גם אל תספר את זה יותר מידי מאוחר, כי אם הבחורה לא מעוניינת להמשיך אחרי זה, אז סתם בזבזת הרבה זמן יקר של שניכם. תספר כשהקשר הופך להיות רציני. צריך שיקול דעת בריא כדי להבין מתי נכון לספר, ואיך בדיוק לעשות את זה. זה משתנה מקשר לקשר, יש הרבה סגנונות של זוגיות.
אני האחרון שיזלזל בניסיון שלך, אני יודע טוב מאוד כמה היצר יכול להיות חזק, אבל ברור לי שלא ניסית את כל הדרכים שאפשר. לא ניסית דרך קיצונית של הסתגרות בתוך הישיבה חודש שלם, בלי פלאפון בכלל (שיחה חשובה מחבר שיש לו פלאפון נוקיה), ובלי שום גישה לאינטרנט, שגם אם תרצה ליפול אין לך שום אפשרות לעשות את זה. וגם כשאתה חוזר הבייתה אתה חוזר לפני כניסת שבת, ויוצא לישיבה ישר בצאת שבת. יש לי חברים שעשו את זה, ועוד עושים את זה. וכשאתה שנה שלמה ככה נקי, אתה כבר תוכל לחזור לאט לאט לדרך חיים נורמלית מבלי ליפול.
דבר נוסף אל תשלול אפשרות שהיצר יתעדן בהמשך, יש לי הרבה חברים שהיו מכורים כבדים לזה, ופשוט הפסיקו מעצמם, כי כבר היצר לא כמו פעם. לפעמים שאתה מתבגר, כל אחד בגיל שלו, כבר פחות מעניין אותך המיניות, יותר מעניין אותך אהבה. במקום לחשוב על יופי של נשים, אתה תחשוב על הקשר העמוק בינך לבין אשתך לעתיד. אל תלמד מגיל ההתבגרות, תחכה שתגיע לגיל 20 לפחות. אבל באמת יכול להיות שאצלך הוא ימשיך להיות תקיף וחזק, זה משתנה מאחד לשני.
אתה צודק שבני הדור שלי ושלך היו צריכים להתמודד עם ניסיון בלתי אפשרי, בטח שגדלנו בתקופה שלא היה שום מודעות, ולא היה שום פתרונות לכך (לא היו סינונים, ולא היו אנשים שמבינים בזה לדבר אתם). וברוך ה' יש היום יותר מודעות, הורים שמים סינון לילדים שלהם, ואולי כבר בני הדור הבא יהיו יותר נקיים מזה. אבל עדיין גם אנשים שנפלו, המון המון יוצאים מזה ומפסיקים לגמרי, או לפחות מפחיתים משמעותית את כמות הנפילות שלהם. אז אל תתייאש, תמשיך להילחם ביצר. הכי חשוב במאבק מול היצר זה לקום לאחר הנפילה, יותר מ-'לא ליפול'.
ב) אני מבין את החשש שלך, זה יכול להיות באמת קשה. אני לא נשוי, אז אין לי באמת מושג מה לענות לך. אבל אני חושב שאם תצליח להפסיק עם הנפילות, זה יראה פחות מפחיד, כי אתה תפתח יכולת לשלוט ביצר שלך, ואתה לא תשתגע מכך שהתדירות לא כמו שאתה רוצה. וברור שעם הזמן אתה ואשתך תתאזנו אחד עם השני. אבל לדעתי אתה לא צריך לחשוב על זה בכלל לפני החתונה.
קודם כל, הזהרתי בראש השרשוראבןגבירול
ושנית, לא יעזרו לי רק תשובות מבנים - הרי מה שאני צריך לדעת זה איך בנות תופסות את זה בשלב הפגישות. השרשור גלש לעצם ההתמודדות וזה באמת לא מה שכיוונתי, אלא לאיך העניין משפיע בשידוכים. למרבה הצער שידוכים זה עניין גם של נשים וגם של גברים.
בכל זאת לקחתי לתשומת ליבי
אי אפשר לחפור בור ברה"ר ולומר 'אשם מי שנופל לתוכו'אש לבנה
ומייעץ מבוגר ומנוסה ידע לומר לך מה צד השני חושב
ולכל הפחות אפשר לשאול באופן כללי ולפרט רק בשיחה אישית.
בהצלחה בכל.
זה קצת חריף מידי..חיות צבעונית
אנשים פה חושפים את נבכי נפשותיהם. נראה לי שאפשר מעט יותר רגישות
זה עולם משוגע, עם כוחות משוגעים, יש אנשים שמתמודדים ומתמודדים ואין להם איפה לפרק את זה, אין להם דמות שברור מבחינתם שאפשר לפנות אליה.
זה עולם משוגע, עם כוחות משוגעים, יש אנשים שמתמודדים ומתמודדים ואין להם איפה לפרק את זה, אין להם דמות שברור מבחינתם שאפשר לפנות אליה.
נערך~מישי~
עודף מיניות לא מעיד על דוסיות!!!!!!!!!!!!!!!מיכל ממב
א. מיניות היא כלי טבעי ומקסים שנועד לחזק את הקשר בין איש לאישתו עד 120 בע"ה ולהעמיד איתה את דור ההמשך בע"ה
ב. על דוסיות מעיד - עד כמה האדם מצליח לשלוט על עצמו ולדחות סיפוקים (דו"ס= דוחה סיפוקים)
כמו שנאמר בחסידות - מוח שליט על הלב.
ג. 7 ייפול צדיק וקם - הצדיקות שלך נמדדת בקימה שלך! ולא בכמה אתה נופל.
תעסוק בלימוד ובתפילה ובעה תזכה כל פעם לשוב בתשובה שלמה
ד. כולם נופלים! מי שאומר שלא הוא שקרן. וגם זו עבירה..
ה. בנות לא מעוניינות לדעת על הנפילות שלך! בין בני זוג צריכה להיות פתיחות ושקיפות אבל לא עד הסוף! המטרה היא לא פתיחות המטרה היא שלום ביניכם ולמען השלום ניתן וצריך לשנות.
אין בת שזה לא יפריע לה ואין בן שלא נופל מכאן שאולי לא ניתן להתחתן...
מסקנה - לא מספרים הכל. עובדים. מתגברים. סופרים הצלחות ולא נפילות.
ו. כיוון שמיניות לא קשורה לדוסיות - אתה תמצא לך בע"ה אישה שהיא גם דוסית וצנועה וגם יותר מינית, כמוך.
ז. גם אישה שיש לה מלא תשוקה בגיל 18, במהלך החיים התשוקה משתנה מבחינת האישה - הריון, לידה, מצבי רוח משתנים, הורמונים, ואפילו מרגע לרגע ואתה תצטרך להתמודד כל החיים עם התאוות שלך!
מי שחושב שחתונה פותרת את בעיות התאווה טועה ובגדול ואף מוטב לו שלא יתחתן כדי שלא יאמלל את אשתו ואת עצמו!
מכאן שהעבודה צריכה להיות אצלך בכיבוש היצר ובשליטה עצמית
וזו העבודה של חיינו!!
בהצלחה
ויהי ה' עמך בכל אשר תלך.
מוסיפה אחרי שקראתי הערה נוספת שלךמיכל ממב
אם המצב שלך הוא באמת מצב של התמכרות לעניינים לא צנועים ברשת - אתה צריך טיפול מעמיק יותר
וזה דבר שכן צריך לספר בדייט מתקדם אך לא מתקדם מידי
בצורה של רמיזה ובצניעות
כמו - יש לי התמודדויות שונות ואני מטפל בהם וכדו
וכדאי כשזה יגיע לשם להתייעץ עם איש מקצוע
אפשר גם בצורה אנונימית באתר בקדושה
בקדושה - הקו החם לייעוץ - 073-7416200מיכל ממב
זה לא ברמה של התמכרות אל דאגהאבןגבירול
טוב תודה לכולם על המענה! אני חושב שהשרשור די מיצה את עצמו...אבןגבירול
הצורך לספר משהואנונימי פלוס
נובע מצורך אישי שלך שאתה צריך להתמודד איתו. זה רק זה. אף אישה לא תהיה מעוניינת לדעת בחטאי העבר של הבעל שלה. אף אישה לא תחשוב שדבר כזה יקדם את הזוגיות שלה.
כל עוד אין השפעה ישירה על הזוגיות, אין צורך לספר. יש הבדל בין בגידה בזמן קשר עם מישהי לבין התנהגות מינית שאינה הולמת בזמן שאין קשר עם מישהי.
באופן כללי, הקב"ה קבע תשובה בעולם וע"פ זה אני לא חושב שיש לאנשים זכות לשפוט אחד את השני על מעשי העבר שעשו תשובה עליהם.
התנהגות מינית שאינה הולמת לפעמים נובעת מחוסר יציבות נפשית, שזה דבר שמאוד מאוד חשוב לכל אדם באשר הוא, ובטח כאשר שהוא רוצה לבנות קשר חזק מישהי אז הוא צריך יציבות כדי שזה יצליח.
אם יש בזה חלק מהעניין כדאי לטפל בזה.
מאוד ממליץ לראות ההרצאה של החוקר איתן זימן בyoutube
הכל טובנועה גבריאל
קודם כל, שקראתי את כל התגובות שלך פשוט נפעמתי מהדרך שבה אתה מסתכל על זה,כי לפחות אני וחברות שלי מסתכלות על בנים בגיל שלנו שזה 18 וחושבות שהם לא בוגרים ושטחיים,אז זה ממש שמחתי לראות שיש כאלה שלא..
ולגופו של עניין,מנקודת מבט של אישה,אמנם אני כולה בת עוד מעט 18 אבל כשאני מדברת עם חברות שלי על כל הנושא הזה,הן די נרתעות מחיי אישות,כי לפחות בגיל שלנו זה נראה דבר די מלחיץ שפחות עש לנו תשוקה אליו,אז יכול להיות שזה יפריע לאישתך,אבל אני חושבת שבסופו של דבר כל אישה עם היצר שלה,יש כאלה שאולי יש להן תשוקה ויש כאלה שפחות,אני חושבת שזה די נובע מכך שלפחות בציבור הדתי לאומי החזק הבנות,וכמובן שגם הבנים מאוד רחוקים מכל הנושא הזה,כי אנחנו די שומרים ושומרות על עצמינו מהמין השני.אבל בסופו של דבר יש לך שאיפה להתחתן אז לפי דעתי פחות כדי להתייעץ על זה עם הבחורה שאתה יוצא איתה בשלבים המוקדמים,אלא יותר כאשר עש רצון של שניכן להתחתן וזה מתחיל להיות רציני,למרות שיש נשים שהדבר הזה יפחיד אותן וירתיע אותן ויש כאלה שלא יהיה אכפת חהן,אבל אני אישית חושבת שכאשר מכירים את הבן אדם ואת האישיות שלו זה כבר אמור פחות להזיז...ושוב אתה תצטרך להיות די רגיש וקשוב לרצונות של אישתך בנושא,כי אתה צריך לזכור שלגבר ואישה אין אותו תשוקה למעשה הזה.
שיהיה בהצלחה!!
ולגופו של עניין,מנקודת מבט של אישה,אמנם אני כולה בת עוד מעט 18 אבל כשאני מדברת עם חברות שלי על כל הנושא הזה,הן די נרתעות מחיי אישות,כי לפחות בגיל שלנו זה נראה דבר די מלחיץ שפחות עש לנו תשוקה אליו,אז יכול להיות שזה יפריע לאישתך,אבל אני חושבת שבסופו של דבר כל אישה עם היצר שלה,יש כאלה שאולי יש להן תשוקה ויש כאלה שפחות,אני חושבת שזה די נובע מכך שלפחות בציבור הדתי לאומי החזק הבנות,וכמובן שגם הבנים מאוד רחוקים מכל הנושא הזה,כי אנחנו די שומרים ושומרות על עצמינו מהמין השני.אבל בסופו של דבר יש לך שאיפה להתחתן אז לפי דעתי פחות כדי להתייעץ על זה עם הבחורה שאתה יוצא איתה בשלבים המוקדמים,אלא יותר כאשר עש רצון של שניכן להתחתן וזה מתחיל להיות רציני,למרות שיש נשים שהדבר הזה יפחיד אותן וירתיע אותן ויש כאלה שלא יהיה אכפת חהן,אבל אני אישית חושבת שכאשר מכירים את הבן אדם ואת האישיות שלו זה כבר אמור פחות להזיז...ושוב אתה תצטרך להיות די רגיש וקשוב לרצונות של אישתך בנושא,כי אתה צריך לזכור שלגבר ואישה אין אותו תשוקה למעשה הזה.
שיהיה בהצלחה!!
תודה על המענה ובהצלחה גם לךאבןגבירול
קראתי חלק מהתגובות, והרגשתי הכרח להוסיף משהו על הנאמר...מקופלת
כתבו לך כאן תגובות נפלאות ועצות חכמות.
רק חשוב לי להוסיף משהו.
ולפני כן אקדים ואומר, שאומרים שאדם שמזהה תכונה כלשהי אצל חברו - משמע שהיא קיימת אצלו. כי כך הוא מכיר אותה ויודע לזהות.
אז ממה שאני ראיתי מהתגובות שלך, זה שיש לך קצת קטנות באמונה וביטחון בה'. וגם בעצמך.
(מצטטת ממה שאני זוכרת, מחילה אם לא במדוייק)
"מקווה שהתפילות ייענו מתישהו"
"העולם לא הוגן", "לא פייר"
וכתבת בעצמך שאתה מודאג לגבי העתיד שלך, ושאתה פסימי לגבי היכולת שלך להשתנות בשנים הקרובות לאור העובדה שנכשלת כ"כ הרבה פעמים בשנים שאחורה.
אז קודם כל, נראה לי שכדאי בעיקר לעבוד על המקום הזה.
זה יפה ומקסים שאתה יודע גמרות בע"פ, וציטוטי חז"ל וכיו"ב. אבל כדי שיהיה לזה ערך ומשמעות בעיניך, כדי שזה יתקיים אצלך בצורה נכונה, צריך לעבוד על האמונה בה', על הכח של התפילה, והאמונה בתפילה. על האמונה בך וביכולות שלך להשתנות.
כי רצון זה נהדר, אבל אם הוא חסר אמונה - ונשאר בגדר רצון ריאלי - קשה לי (מאמינה שאני לא היחידה) להאמין שמשהו באמת ישתנה.
ואני חוזרת לראשית דבריי, ומשתפת שגם אני נופלת בזה הרבה פעמים. העבודה העצמית שלי על האמונה בה' ובעצמי, היא לא פשוטה בכלל.
אבל כשאני מצליחה - אני רואה ניסים ונפלאות.
אני יכולה לשים לעצמי גדרות, ואיסורים, ואני יכולה ללמוד הלכות וציטוטים מכאן ועד סוף העולם - אבל אם זה חסר אמונה, זה פשוט חסר. זה לא נוגע בנקודה עד הסוף.
ממש כמו גוף בלי נשמה.
תחשוב על זה.
ועוד עצה, אם אתה מרגיש שזה משהו באמת חריג (אפילו ביחס לעצמך ולא רק ביחס לאחרים), ממליצה לבדוק אפשרות לטפל בזה מול אדם ירא שמיים. בטוחה שיש כאן בפורום אנשים שיוכלו לתת לך כתובות טובות, מאמינה שיש אנשים שמתעסקים בזה.
ויפה שעה אחת קודם.
בהצלחה בעזרת השם, יהי ה' עמך.
רק חשוב לי להוסיף משהו.
ולפני כן אקדים ואומר, שאומרים שאדם שמזהה תכונה כלשהי אצל חברו - משמע שהיא קיימת אצלו. כי כך הוא מכיר אותה ויודע לזהות.
אז ממה שאני ראיתי מהתגובות שלך, זה שיש לך קצת קטנות באמונה וביטחון בה'. וגם בעצמך.
(מצטטת ממה שאני זוכרת, מחילה אם לא במדוייק)
"מקווה שהתפילות ייענו מתישהו"
"העולם לא הוגן", "לא פייר"
וכתבת בעצמך שאתה מודאג לגבי העתיד שלך, ושאתה פסימי לגבי היכולת שלך להשתנות בשנים הקרובות לאור העובדה שנכשלת כ"כ הרבה פעמים בשנים שאחורה.
אז קודם כל, נראה לי שכדאי בעיקר לעבוד על המקום הזה.
זה יפה ומקסים שאתה יודע גמרות בע"פ, וציטוטי חז"ל וכיו"ב. אבל כדי שיהיה לזה ערך ומשמעות בעיניך, כדי שזה יתקיים אצלך בצורה נכונה, צריך לעבוד על האמונה בה', על הכח של התפילה, והאמונה בתפילה. על האמונה בך וביכולות שלך להשתנות.
כי רצון זה נהדר, אבל אם הוא חסר אמונה - ונשאר בגדר רצון ריאלי - קשה לי (מאמינה שאני לא היחידה) להאמין שמשהו באמת ישתנה.
ואני חוזרת לראשית דבריי, ומשתפת שגם אני נופלת בזה הרבה פעמים. העבודה העצמית שלי על האמונה בה' ובעצמי, היא לא פשוטה בכלל.
אבל כשאני מצליחה - אני רואה ניסים ונפלאות.
אני יכולה לשים לעצמי גדרות, ואיסורים, ואני יכולה ללמוד הלכות וציטוטים מכאן ועד סוף העולם - אבל אם זה חסר אמונה, זה פשוט חסר. זה לא נוגע בנקודה עד הסוף.
ממש כמו גוף בלי נשמה.
תחשוב על זה.
ועוד עצה, אם אתה מרגיש שזה משהו באמת חריג (אפילו ביחס לעצמך ולא רק ביחס לאחרים), ממליצה לבדוק אפשרות לטפל בזה מול אדם ירא שמיים. בטוחה שיש כאן בפורום אנשים שיוכלו לתת לך כתובות טובות, מאמינה שיש אנשים שמתעסקים בזה.
ויפה שעה אחת קודם.
בהצלחה בעזרת השם, יהי ה' עמך.
לקחתי לתשומת ליבי.אבןגבירול
רק אעיר כי לעבוד על האמונה בדברים האלה זה קשה במיוחד; כשה' רוצה שיקרו דברים רעים לפעמים אז מתנחמים במחשבה שהקב"ה איתך בכל צרה, אבל כשהקב"ה רוצה שיקרו דברים שמרחיקים אותך מהקב"ה בעצמו? זה הרבה יותר קשה להחזיק אמונה ככה... כמובן שה' נמצא איתי בכל ברצוא ובשוב וכו' וכו' אבל זה מאוד קשה להחזיק את זה בראש כל הזמן.
ואני לא חושב שזה חריג בצורה כל כך קיצונית. בטווח הנורמה באופן טבעי יש אנשים שיותר ופחות בוער להם בפנים העניין.
בדיוק נתקלתי בראיון עם אדם חרדי שהיה מכורצהרים
בצורה מטורפת ממש! אם הוא יצא מזה אז הרבה אחרים יכולים גם.
מאברך הנשוי באושר (בכל התחומים..)אולי בכלל
סליחה שאני מדבר באופן חד משמעי, למדתי את הנושא חזק.
ביחס למה ששאלת (בניגוד לכל העצות על נפילות שנתנו לך) הכל בסדר ונפלא.
א. ואל תוותר על היראת שמים של האשה בשום אופן, חיים פעם אחת, ואתה ראוי ל-ח-ל-ו-ט-י-ן.
ב. אם האשה בלי חסמים מיוחדים והיא שמחה (וגם אם כן אפשר לטפל) ותהיה בעל טוב ותהיה ביניכם פתיחות, אז תספקו אחד את השני לגמרי והתשוקה תהיה חזקה ובריאה. כך הוא הטבע (אני מדבר מצד הנורמליות הטבעית, על הכל חייבים להתפלל כמובן). אין אושר (גם בחלק היצרי) כמו זוגיות בריאה בדרך התורה. שיהיה בהצלחה!
נ.ב. אין שום סיבה לשתף, זה לא קורות חיים זה חורים שחורים, זה כמו לשתף בחלומות שאתה חולם בלילה.
תודה רבה! שמח לקרואאבןגבירול
לא רוצה להכנס לזה,Reminder
רק אצטט אותך, ברשותך-
(מסכנות ... הלוואי ויכולתי לשלוט בזה).
בטח שאתה יכול לשלוט בזה!
בוודאי שכן.
אמנם אני לא מבינה איך זה, אני בת בסופו של דבר ואין לי את ההתמודדות הזאת, אבל גם אם זה קשה אני חושבת שאתה יכול להחליט לעצמך מה לעשות. אף אחד לא הכריח אותך לחשוב מחשבות כאלו ואחרות על אף אחת..
אולי זה קשה, ואולי זה טבעי ודי שכיח, אבל זאת עדיין בחירה שלך.
בכל מקרה ,בהצלחה לך
(מסכנות ... הלוואי ויכולתי לשלוט בזה).
בטח שאתה יכול לשלוט בזה!
בוודאי שכן.
אמנם אני לא מבינה איך זה, אני בת בסופו של דבר ואין לי את ההתמודדות הזאת, אבל גם אם זה קשה אני חושבת שאתה יכול להחליט לעצמך מה לעשות. אף אחד לא הכריח אותך לחשוב מחשבות כאלו ואחרות על אף אחת..
אולי זה קשה, ואולי זה טבעי ודי שכיח, אבל זאת עדיין בחירה שלך.
בכל מקרה ,בהצלחה לך
ברור שאני מנסה סה"כ כן? אבל זה באמת לא קל לבת להבין את זהאבןגבירול
וגם לא אצל כל הבנים זה שווה בשווה, אבל באופן כללי זה ניסיון מאוד קשה אצלנו... לכן יש נסיונות אחרים שצריך כוחות אחרים להתגבר עליהם...
לדעתי, אל תיבהל מידי...ד.
אני בכלל לא בטוח שאתה אמור "לספר" על דבר כזה.
תרגיע את עצמך, תשתדל להוסיף בדברים חיוביים ולא לעסוק במה שלא צריך. אל תתייאש חלילה. זו תופעה שיכולה לקרות בגיל הזה - יפה שאתה משתדל מאד לשמור במה שנוגע לבחירתך.
בנוגע לאשה, לא צריך "לדעת מראש" משהו כזה שאתה שואל. וגם בחורה לא יודעת.
כשתצא, תוכל להרגיש אם מדובר במיהי שיש לה חום ואהבה.
ואם אתה, כשתתחתן, לא תחשוב שזה רק "פורקן חוקי" של יצר (ובוודאי לא לחשוב שמה שיש באינטרנט זה נישואין או נורמלי.. הבל הבלים) - אלא קודם כל תשים לב לאהבת האישיות וכיבודה, אז כשמבטאים יחס אוהב, ברובדים שונים, גם מקבלים את זה בחזרה.
תודה רבהאבןגבירול
טוב שמעו האמת היא שנסחף קצת העניין. תודה לכל מי שענה אבלאבןגבירול
באופן כללי חשבתי על זה והיו לי נקיפות מצפון כאלה ואחרות (אולי מאוחר מדי. אבל מוטב מאוחר מאף פעם) ובאמת בפורום מעורב זה כנראה לא ראוי לפחות לדוש בזה יותר מדי...
השאלות כן היו צריכות מענה וכל מי שענ/תה באמת עזר/ה ותודה!
אבל בכל זאת זה קצת בעייתי ואם יש משהו בעייתי שבכל זאת צריך לעשות אז לפחות לעשות אותו רק במידה שצריך ולא יותר. אז אני מבקש מהמנהלים למחוק או לפחות לנעול את השרשור. @יעל מהדרום @קוד אבל פתוח (נראה לי הם מנהלים לא? אם לא תתייגו אותם פה).
אני גם מרגישה שיש בזה משהו בעייתיעיריתוש
לא בגללך, אתה בסה"כ רצית לפרוק וטוב שיש מקום שמאפשר .
הבעייתיות היא כמו שכתבת שזאת פלטפורמה מעורבת.
זכור לי שבאולפנא אמרו לנו שצריך להתלבש צנוע ובין הסיבות העיקריות הייתה בעיית הבנים ומה שזה עושה להם ובאמת המחשבה שזה נכון "עזרה" לי לא לקחת סיכון להתלבש יותר צנוע
אבל אחרי זמן הבנתי שצריך לא לפחד ולאכול סרטים ולראות בנים כאל בנים, בני אדם עם רגשות ומחשבות כמו בנות אבל קצת אחרים.. השרשור שלך החזיר אותי קצת אחורה. טוב שהבנת שלא הכל צריך לכתוב במקום מעורב. זה מרתיע ואפילו מפחיד להתחתן עם "יצורים" שחושבים כל היום רק מלוכלך.
זה הרושם שנקלט אצלי בכל אופן.
מקווה שלא פגעתי שהייתי גלויה. שיהיה לך בהצלחה !!
הבעייתיות היא כמו שכתבת שזאת פלטפורמה מעורבת.
זכור לי שבאולפנא אמרו לנו שצריך להתלבש צנוע ובין הסיבות העיקריות הייתה בעיית הבנים ומה שזה עושה להם ובאמת המחשבה שזה נכון "עזרה" לי לא לקחת סיכון להתלבש יותר צנוע
אבל אחרי זמן הבנתי שצריך לא לפחד ולאכול סרטים ולראות בנים כאל בנים, בני אדם עם רגשות ומחשבות כמו בנות אבל קצת אחרים.. השרשור שלך החזיר אותי קצת אחורה. טוב שהבנת שלא הכל צריך לכתוב במקום מעורב. זה מרתיע ואפילו מפחיד להתחתן עם "יצורים" שחושבים כל היום רק מלוכלך.
זה הרושם שנקלט אצלי בכל אופן.
מקווה שלא פגעתי שהייתי גלויה. שיהיה לך בהצלחה !!
אם אפשר להתערב...-אנונימי-אחרונה
יש לי שאלה אני לא בטוח שזה המקום אז אם זה לא אז תגידו לי ואני אמחק...
כמו שאמרת על עצמך שאמרו לכן להתלבש צנוע... למה הרבה בנות לא מבינות את זה ??? את מה שזה עושה לבנים...?? אני בטוח שאם הבנות היו פחות תמימות ויותר מודעות לנושא הזה (הם לא אנשים רעים הם פשוט לא מודעים) הם היו מתלבשות יותר צנוע...
סליחה מראש אם מישהו יפגע (לא התכוונתי...)
יש לכם מושג?
או שאני פשוט לא מחובר למציאות?
תמיד יהיו ספקות?עַלְמָה
אומרים שתמיד יהיו ספקות..
השאלה כמה לחכות ולמשוך את הקשר עד שמחליטים שזה זה?
כאילו, מתי נכון לשים סוף לספקות ופשוט לבחור?
תלויאביעד מילוא
אם זה ספק שיכול להתברר ולהתיישב במציאות אז לחכות.
גם צריך תמיד לשאול האם בקשר יש את כל מה שמחפשים ונכון כדי להקים בית
אז אני אחזור לשאלה היסודית יותרעַלְמָה
איך יודעים מה צריכים כדי להקים בית?
יש לי הרבה רצונות ושאיפות וכו', אבל אף פעם לא באמת הייתי נשואה כדי להבין מה אני צריכה בבעל..
לכן מבררים מה חשוב לנואביעד מילוא
זה תהליך שמתחיל בזהות שלי ובערכים שחשובים לי ואיך יראה הבית שאני רוצה להקים, ואז מתוך זה בפגישה מבררים האם יש מכנים משותפים, האם יש מציאת חן
אכןoo
לא באמת אפשר לדעת בלי ניסיון
וגם כשיש ניסיון אנשים יכולים לטעות בבחירה שוב
האמת שזאת תשובה שדווקא הכי מרגיעהעַלְמָה
נותנת את ההבנה שלא צריך לפחד לטעות, אנחנו מבררים וחושבים רק מה שבמסגרת הכלים שלנו
תודה 🙏
התשובה והמאפיינים העיקריים מאוד תלויים באורח החייםזמירות
באופי ובהרגלים מהבית. כי הרבה מהרצונות והצרכים שלנו טבועים בנו מתוך הרגלים שרכשנו בבית ההורים בשנות ילדותינו ובגיל ההתבגרות, ועיצבו את האופי שלנו.
ברור שיש את הדברים המאוד בסיסיים:
התאמה באורח החיים הדתי וההשקפה הדתית, מציאת חן פיזית ורגשית, הרגשת משיכה ותשוקה מאוד כייף לנו ביחד ויש געגוע וחוסר כשלא נמצאים ולא מתראים כמה ימים…
היכולת לנהל שיחה פתוחה, מקשיבה ומכבדת, בייחוד בזמנים של חוסר הסכמה
ויש נושאים שעלולים להיות יותר מורכבים בדרך להחלטה, ומקור לספקות וחוסר ביטחון מה יקרה בעתיד:
מצבים רפואיים ידועים ומחלות כרוניות, האם יש שקיפות מלאה בקשר הזוגי או שיש הרגשה שיש חורים מהעבר שלא ידועים, כסף - האם יש בטחון כלכלי להקמת בית ומשפחה, כלומר לפחות אחד מבני הזוג כבר יכול לפרנס בצורה סבירה, או שהפרנסה תלויה בניסים ונחיה בהתחלה מהיד לפה?
אם כל צד מבני הזוג מגיע מעדה ותרבות אחרת, אשכנזים מול עדות המזרח, עשויים להיות פערי מנטליות.
גם הייתי מכניס כאן את היחס של כל צד בנושא חלוקת אחריות במטלות היומיום, ניקיון, ואחזקת הבית. יכולים להיות כאן פערי מנטליות… הגבר למשל בא ממשפחה שבה האבא לא לוקח חלק בעול תחזוקת הבית ואצלם הכל האמא עושה, אבל אנחנו בדור אחר וכן רוצים שהגבר ישא בעול ובמטלות המעצבנות…
וחשוב לציין שכמה שלא נהיה סגורים ובטוחים בהחלטה, אחרי הנישואים, כשמגיעים לחיים המשותפים ביחד, בהכרח יצוצו דברים חדשים שלא יכולנו לבדוק אותם לפני הנישואים.
אבל כן נוכל להתמודד ולמצוא פתרונות, להכיל הבדלים ולבוא לקראת הצד השני, וגם פה ושם נושאים שלא נוכל לפתור באופן מושלם ונצטרך להתפשר.
תודה רבה על הסדר!עַלְמָה
בע"ה שבמהרה תזכי להקים בית נאמן בישראלזמירות
אמן!עַלְמָה
מאוד תלוי באילו נושאים ונקודות הספקותזמירות
בשלב מסוים, המשך הציפייה אינו מוסיף נתונים חדשים על הפרטנר אלא רק מעכב את הנכונות לקבל החלטה, לחתוך או להחליט שזה זה.
כנראה שאת מכירה אותו מספיק זמן, מכירה את הערכים המרכזיים שלו, ראיתם אחד את השניה ברגעי כעס או לחץ, אתם יודעים מה שואפים לבנות – ואין באמת מידע חדש וקריטי שעומד להתגלות שבוע הבא.
אין ודאות של 100% בשום דבר. בחירה זוגית אינה "גילוי" של משהו שקיים במאה אחוז, אלא החלטה ליצור את הוודאות הזו יחד.
את צריכה להבדיל בין ספק מוצדק לחשש מטבעי: אם יש דברים שהם מהותיים - חוסר התאמה בערכים, תקשורת לקויה, אורח חיים והשקפה שונים, ראייה שונה של מציאות החיים והתכנון לעתיד- זו סיבה מוצדקת לעצור.
לעומת זאת, פחד מהחמצה או פחד מהתחייבות הם תגובה אנושית טבעית למעבר בין שלב ההססנות לשלב ההשקעה.
יכול להביא מעצמי - הכרנו והחלטנו להתחתן עוד לפני שהיה לי תואר. אנחנו לא דוסים ולא מסוג המשפחות שמסתמכות על פרנסת האישה.
תודה לאל שמי שהיום אשתי האמינה בי, נענתה להצעת הנישואין (אחרי 3 חודשי היכרות ביננו), התחתנו, בתחילה הייתי סטודנט והיא פרנסה, חיינו בצמצום רב, ואח"כ סיימתי את הלימודים, השתלבתי בעולם הייטק, נולדו לנו ילדים, גרים בבית מרווח, וב"ה חיים באושר
תודה על התגובהעַלְמָה
אבל איך אני יכולה לדעת מה מהספקות באמת מוצדק?
כדי לנסות להגיב ולהסביר- צריך להבין מהן הספקות שאתזמירות
מתמודדת איתן 🤔
בעיקר אופי ומנטליותעַלְמָה
אבל ב"ה התשובות כאן והתובנות שהקב"ה שם לי כבר יחסית נותנים לי כיוון. תודה רבה
לדעתי אדם צריך להגיע לוודאותצדיק יסוד עלום
ודאות היא לא שהכל מושלם, אלא שאני שמח בעיקר שפגשתי ומוכן לעבוד איתו ולגדול איתו. ברגע שבו פוגשים את זה יש ודאות ואין מקום להכניס ספקות
אבל יכול להיות שבן אדם יחליט להכניס את עצמו לוודאועַלְמָה
יראה את הטוב במי שמולו, יבחר בו,
ובעצם יתחרט אח"כ על החבילה שהוא לקח על עצמו?
שתי נקודותיהודי שואף לטוב
מה זה להכניס את עצמו לוודאות ואז לראות את הטוב? זה עובד הפוך. רואים את הטוב, נוצר חיבור ורואים פוטנציאל לצמיחה משותפת, ואז בוחרים.
ואם אח"כ יתחרט על הבחירה?
פחד ממחוייבות.
יש משהו עכשיו שגורם לך לחשוב שבהמשך לא יהיה טוב? פער שאינו פתיר בעבודה משותפת, בכוחות משותפים שאת כבר מכירה בשניכם?
אז למה לחשוש ממה שלא קיים במציאות?
פחד הוא דבר נהדר כשהוא גורם לזהירות בהתקדמות, אבל הוא דבר נורא כשהוא תוקע. (אגב, אלו שתי תגובות לפחד לא רק בפן הרעיוני. יש אנשים שכשהם נתקפים בפחד מאיום פיזי הם נדרכים ופועלים הרבה יותר טוב, בחושים מחודדים, ויש שמשתתקים ונתקעים במקום)
אז חדדי חושים, שהפחד יהיה פחד בריא שעוזר להתקדמות ולא תוקע.
החוש שהכי חשוב שיהיה חד הוא הראייה.
עין טובה.
לראות טוב. לחפש את הטוב. לדון לכף זכות, ובעיקר, להאמין בטוב. שהוא קיים, שהוא יכול, שהוא יגדל, והכל שואף אליו.
כי אלוקים טוב.
"וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד"
את רואה בו טוב? הוא עושה לך טוב? גורם לך להיות טובה יותר? הוא רואה בך טוב? ושניכם אוהבים טוב?
טוב מאד.
נכון 🙏עַלְמָה
ודאות שיש עם מה לעבודיהודי שואף לטוב
לא ודאות שאני כרכע בשיא הקשר ואנחנו תמיד בעננים, שברור לי שהוא הכי טוב.
פשוט הבנה שיש בסיס לקשר, בסיס משותף בשיח וערכים, ואמונה שעם הקשר הנוכחי ועם האישיות שלך ושלו אפשר להצמיח ולהפריח את הקשר מעלה-מעלה.
אז בסיסעַלְמָה
בסיס זה טוב
טוב.. תודה!
כמה תנאים מינימליים:צדיק יסוד עלום
שנעים איתו וכיף ונחמד
שהוא מודע לחסרונות שלו ולא נרקיסיסט
שאין דברים שהם ווטו (לא כדאי להתחתן עם חילוני כי זה מורכב, זה בסדר להטיל ווטו על חסרונות אובייקטיביים)
לכולם תמיד יש חסרונות ובתוך הקשר מתגלים עוד חסרונות, ככה זה באופן טבעי. המטרה היא למצוא דבר עיקרי - הלב שלו, המילה שלו, המידות שלו, האמיתיות שלו, הרצון שלו - ועל זה לשים את הכסף
וחשוב מאוד מאוד לבדוק שהוא לא נמנע רגשיתשבורת,לב
מענייןעַלְמָה
זאת לא הסיטואציה שלי, אבל להרבה גברים בכללי יש נטיה כזאת... אז הם מקרה אבוד?
אםהפי
תקופה את מרגישה שאין לך חשק לראות אותו שכל דבר שהוא עושה מכווץ אותך
זה לא התלבטות זה לא זה ..
ואם יש משהו אחד שלא מסתדר לך זו התלבטות
אני מסכימה בזהירותעַלְמָה
כי הרבה פעמים כיווצים וחוסר חשק
נובעים מזה שהנוכחות שלו מזכירה לי את כל הדאגות של הקשר והפחדים.
אני חושבת שאם חוויתי בעבר תחושות מאוד חיוביות כלפיו, אז גם עם מגיעה תקופה שלילית, לא למהר לבטל...
מסכים. הניתוח שלך מחכים מאד.יהודי שואף לטובאחרונה
מערכת הרגשות, שלא כפי שלעיתים נוטים להגדיר, אינה מערכת עצמאית בלתי תלויה לחלוטין. להכל יש אבא ואמא.
כאשר בקשר חיובי, שהיתה בו הרגשה נעימה, נכנסות מורכבויות, שזה דבר די טבעי בשביל החלטה כזו גדולה, עלולה להיות מורכבות כם ברגשות. כי ההחלטה מלחיצה, אז גם הנוחכות שלו והמחשבה עליו מלחיצה. לפי זה, אחרי ההחלטה זה מתפשט יותר. אני לא מנוסה, אבל ממה ששמעתי מאנשים שמלווים זוגות רבים, אצל הרבה זוגות יש 'קפיצה' ברגש אחרי ההחלטה. זה נראה לי מסביר.
כמובן שההחלטה יכולה לחזק את הקשר לא רק על ידי הסרת המחסום הנ"ל, אלא כי יש פה התכווננות מאד חזקה זה לעומת זו וזו לעומת זה, ויש פה גם חוויה משמעותית משותפת, מחוייבות ובעיקר בנייה של משהו משותף, קשירת קשר (אמנם זה עוד לא החתונה עצמה, אבל יש פה כבר משהו. זה כבר 'ארוסי/ארוסתי'.
עשי חיל באפרתה ויהי ביתך כבית פרץ.
זה נכון לכל החלטה בחייםזיויק
אתה ממש מעודד ככה, שכל החלטה בחיים מלווה בספקותפ.א.
רק שמשמעות ומחיר הספקות וההתלבטויות בהחלטה על בן זוג לחיים אינה דומה כמעט לשום התלבטות אחרת - שאפשר להתחרט ולתקן (אז עלה קצת כסף וזמן)
גםoo
תיקון של זוגיות עולה זמן וכסף (ועוד דברים)
אבל נניח החלטה על ילדים זו החלטה שאיננה ניתנת לתיקון
אני חושבת שהאישו בהחלטות זה לא הטעויות/ החרטות
כי הנחת היסוד שאנחנו יכולים לטעות/ להתחרט שוב ושוב
אלא מה עושים עם זה
איך מתמודדים/ מתקנים
כתבת יפה פ.א.
נכון מאדזיויק
ההבדל הוא רמת הסיכון והסיכוי
אבל זה דבר מובנה בכל החלטה
מחרפן אותי הקטע הזה של הבניםאורי ציון
לפסול בחורה רק בגלל שהיא טסה לחו"ל.
זה לא אומר כלום חוץ מזה שהיא סקרנית ואוהבת להנות מהחיים.
אני בחורה דוסית מבית דוס, ההלכה היא נר לרגלי, ובכל זאת כל כך הרבה בחורים פוסלים אותי עוד בשלב ההצעה רק בגלל ששמעו שאני טסה לחול. ביקשתי מחברות שלי להפסיק להגיד את זה בבירורים, אך אחרי דייט אחד, אחרי שביררו את העניין הם חותכים בגלל הנקודה הזאת. מבחינתי זה אחלה סינון לאיזה בחור יש שכל ישר והגיוני ולמי אין. אבל עדיין זה מחרפן אותי.
מה אתם חושבים, לגיטימי שבחורים יפסלו על זה בלי לברר מאיפה זה נובע ולמה, או לא?
עדיף להגיד בבירורים ולהסתכן שזה יגרום לבחור מראש לדחות את ההצעה, או לא להגיד ואם הוא שואל בדייט אז לספר ולקוות שהדייט לא היה לשוא כי גם ככה יחתוך על זה.
מה אומרים?
שני הצדדים לגיטימיים בעיני, מדהה יותר עם הצד שלךadvfb
יש הרבה אנשים שתופסים את הדת כעניין טכני.
עשית א' ב' ג' - אתה דתי.
לא עשית - אתה לא.
עשית ד' ה' ו' - אתה זוכה גם לטייטל "תורני"
לא עשית - אתה לא.
אממ יש בזה צדק מסויים וברור שאיפשהו עובר הגבול.
מזדהה מאוד עם הלך הרוח שאת מביאה - המוטיבציה לעשיית פעולות היא לא פחות חשובה מהעשייה עצמה. היא ה"נשמה" שנותנת משמעות לעשייה.
בכל מקרה, לגופו של עניין
אם ככה אדם מגדיר את הדת מבחינתו - זכותו המליאה. מי יגיד לו לא לעשות את זה? יש בחירה חופשית בעולם.
ובאותה מידה - זכותך לבקש מאנשים להציג אותך כפי שאת חושבת. יש לך עולם ערכים ואת רוצה שיציגו אותך לפי עולם הערכים שלך, בדגש על להגיד את מה שנראה לך עיקרי ולא את מה שנראה לך טפל. יש יותר פשוט מזה?
יש מן אשליה כזאת שאנחנו צריכים להתאים את עצמנו לאיזה מילון מושגים דמיוני ביחס לאיך רמה דתית נשקפת אבל כל זה עורבא פרח
בדידות ו-AIבחור עצוב
יצא לי בזמן האחרון להתקל בכמה בנות תורניות בגילאי 30+ שמשתמשות בכל מיני כלי ai כמין חבר\ אוזן קשבת\מטפל או שילוב כלשהו של הנ"ל.
שופכות לפני הai את ליבן, מקבלות ממנו חיזוקים ויוצאות מעודדות.
נתקלתם בתופעה כזו? אני היחיד שנתקל וזה מפריע לו?
( סוג וגילאי הבנות שכתבתי הוא כי איתן בעיקר יש לי ממשק, מעריך שקורה בשאר הגילאים והמגזרים)
לפחות הן לא מתחתנות איתו..intuscrepidam
תופעה נפוצהoo
אבל מה הקשר לבדידות
ולמה שזה יפריע
חופשי אחי גם בנות 18 19 ככה.. כל היום על זה.בנות רבות עלי
ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...
>>ברוקולי
בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.
זו בדיוק הנקודהבחור עצוב
שלי ממש חמודהפי
פסדר מאמינים לךבנות מרכלות עלי
חחחהפי
זה אכן טבעי כשאנשים במצב של בדידות כמו שכתבתמתוך סקרנות
הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.
נתקלתי בזה לא מעטמשה
להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.
מעניין, כולם ככה? גם גרוק?מתוך סקרנות
לא מדוייקמשה
נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).
GPT הציע להמשיך
ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.
גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.
ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.
מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.
אבל יש גם צד שנימשה
GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.
העניין עם GPTבנות מרכלות עלי
זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.
אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...
במקרה של גבריםמשה
הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".
בינה מלאכותית לא יכולה להוות קשר אמיתיאביעד מילוא
אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.
גם אני שמתי לב לזהמתוך סקרנות
אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו
תנסה, תספר פה על התוצאותמשה
נסה גם את ג'מיני.
רעיוןמתוך סקרנות
זה לא מפחיד להשתמש בסיניים?נקדימון
התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.
נתקלתי בהרבה כאלו,וגם אני לפעמיםעַלְמָה
לא תקין, לא בריא, לא בעד
אבל כן...
יש דברים כאלהshindov
לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.
הי, אני אוהבתאנוני.מית
למה זה רע?
זה מחליף חבריםאביעד מילוא
וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם
זה כליoo
תלוי איזה שימוש עושים בו
אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו
ובAI זה בריבוע
כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה
ובשימוש גרוע להיפך
אתה צודק, מצד שני גם הפורום יכול להחליףמתוך סקרנות
קשרים פרונטליים...
העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...
We live happily ever afterנעמי28
והוא לא משאיר את הנעליים בסלון
בסדר, זה לא שהוא מוריד זבלנוגע, לא נוגע
למה לאאורי ציון
בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?
בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.
כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.
אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.
*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.
הוא גאון איטלקטואליתאביעד מילוא
אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו
הוא סופר גאון רגשית, פשוט זה עניין של ניסוי וטעייהנוגע, לא נוגע
צריך לפעמים להקשות עליו, להגיד לו להעלות רמה, ולדייק אותו. כלומר להעלות אותו על המסלול האישי שלך.
פעם קראתי כתבהמשה
על מישהי שנפרדה מהחבר שלה בגלל שהיא הבינה שהיא פשוט נמצאת בתוך לולאת צ'ט. הוא פשוט אמר לו מה לעשות והוא עשה.
די נוהפי
הוא לא באמת יכול להחליף בן אדם
הוא גם קוטע כל רגע ומביא מלא עצות
הוא נכשל בתור גבר או אישה
נקווה שלאבחור עצוב
שתהיה שנה טובה! בע"ה כולנו נמצא את החצי השני שלנו ולא נזדקק לפתרונות ביניים.
השאלה האם יש מעגלי תמיכה נוספיםadvfbאחרונה
זה שהAI עושה את זה זה לא הבעיה, הבעיה אם יש עוד מעגלי תמיכה או אין.
לא נתקלתי בזה
צוות הפורום מאחל לכם ולכן שנה טובה 🍎🍯ברוקולי
שנה של בשורות טובות, לכלל ולפרט.
תתברכו בשנה החדשה באמונה ובשמחה, לעשות את ההשתדלות ולתת לקב"ה להוביל את הדרך.
שנה של הצעות טובות ומדויקות, שמכבדות אתכם ואת מי שאתם!
שתזכו להיכנס לקשרים בלב פתוח ובאומץ, לתת מקום למה שיכול לצמוח וגם לקבל בהירות כשצריך.
ובעזרת ה', שתזכו לראות השנה קשרים טובים הופכים לבתים נאמנים בישראל.
ולקראת השנה החדשה, אם במהלך השנה מחקנו, ערכנו, לא נתנו מענה או שבדרך פגענו במי מכם - מבקשים סליחה ומחילה. הכול נעשה מתוך רצון לשמור על הפורום כמקום טוב, מכבד ומיטיב לכולנו באמונה ובתקווה להוות עוגן בדרך לבית.
מצוות הפורום
אמן וכן לאמוראביעד מילוא
אמן! שנה טובה בשורות טובות ותודה על ההשקעה בניהולתפוחית 1אחרונה
שאלה על מיזםאביעד מילוא
מישהו כאן נרשם למיזם מפה לחופה וחזרו אליו משם? או מישהו קצת מבין איך המיזם עובד?
אשמח אם מישהו נרשם למיזם או מכיר למענהאביעד מילוא
לא ממש הבנתי איך הוא עובד ולא ענו לי מהתמיכה הטכנית של האתר
חיפשתי באינטרנטנקדימוןאחרונה
ובאתר שלהם יש רשימת שדכנים עם מספרי טלפון. תחפש את מי שהכי קרוב אליך ולנסות ליצור קשר ישירות.
אולי המיזם לא התרומם, ורק נשאר אתר...?
מה מחזק אתכם בשמירת נגיעה?פצלשלי2
שלום
שואל באמת כדי לחזק את עצמי
אני לא רוצה משפטי חכמה וכאלה אלא ממש דברים שאפשר לשבת וללמוד ולהעמיק בהם שיחזקו אותי מהבחינה הזו
יש לציין שאנחנו שומרים ולא נפלנו אבל אני מרגיש בקושי עצום לפעמים בנושא וזה מפריע לשנינו ואני פשוט רוצה להתחזק
שבוע טוב ותודה מראש
לזכור שמחוייבים ואם זה זה, אז נזכה לכך בהמשךארץ השוקולד
אישית, לא מעמיק בהלכות, שמח שלשנינו זה אתגר כי זה סימן שאוהבים ומקיימים את ההלכה כי צריך למרות הקושי ויודעים שזה זמני (מאורסים)
יישר כוח גדול!נחלת
לאחרונה אני מאמץ את המשפטנקדימון
קיבלתי החלטה, ואני יכול לעמוד בה.
לדמיין סיטואציות של שמירת שבתפ.א.
הרי בשבת לא היית מדליק חשמל בגלל רצון רגעי או דחף עז להכין משהו
זה לא כל כך יעילPaslash
בגמרא בסוף מסכת עבודה זרה מובא מקרה בנוגע ליין נסך של יהודים שיושבים עם פרוצה גויה, שהיין לא נאסר. והסיבה: שאמנם גובר על היהודים יצר העריות, אך עדיין לא מוכנים לשתות יין נסך (ולכן לא סביר שהם נתנו לגויה לגעת ביין). עיין סט:
או כמו שאמרו במקום אחר, גזל ועריות - נפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן.
האמת שאהבתי!! יפה!!נתקה
לכבד את עצמיהפי
זה לא קשה
תודה על כל התגובותפצלשלי2
והאם יש לכם שיעורים שאתם אוהבים לשמוע בנושא ובנושא זוגיות בכללי?
מחפש בסגנון הרב שרקי כזה רציונלי פשוט ובהיר
פשוט לו אין הרבה
יש לרב ערן טמירשלומית.
סדרה יפה. עוסקת בעיקר בדייטים כפי הזכור לי אבל לא רק
אם אינך חושש.....נחלת
מרב המוגדר חרדי, ממליצה מאוד על הרב אבנר קבאס (הרבה הומור....)
ורבנים נוספים העוסקים ומרצים בנושא. לצערי איני זוכרת את
שמותיהם, אבל שמעתי ברדיו וכן ראיתי ביוטיוב.
ישנם ביניהם כאלה שממש מפרטים מהפגישה הראשונה. באתר "הידברות". מצויינים.
אגב, באתרי השידוכים השונים ביוטיוב יש טיפים טובים מאוד
ומאמרים טובים מאוד בנושא.
בהצלחה!
פעם היתה חוברת ישנהאריק מהדרום
"מגע הקסם" לא יודע אם אפשר להשיג אותה בחנויות אולי באינטרנט אפשר.
אצל המחברת בהר נוףפתית שלג
מעולה שיש לכם קושי לשמורPaslash
אם לא היה קושי זה היה נורה אדומה. כדאי שתתרגלו, זה הולך לחזור בראונדים כל חודש
ועכשיו ברצינות - אין פתרון קסם. רק אני יכול לומר שזה קשה וצריך להסתכל קדימה. לזכור שזה תחום בזמן ושיש ודאות מתי נגמר. ותכלס חזרתי על מה שארץ השוקולד אמר
לא תמיד אם לא קשה, זה אומר משהו ("נקודה אדומה")יעל מהדרום
לק"י
זו הערה לגבי מי שלא מרגיש קושי, שלא ייבהל שמא משהו לא בסדר בקשר.
וגם נראה לי שיש קצת הבדל בתחושות לפני החתונה ואחריה.
האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?Nachman Wilhelm
האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?
כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.
ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:
"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"
ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.
המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.
זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.
אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.
מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו
שמע - לא יזיק לנסותנתקה
אולי נגיד שכשאתם הולכים
אם זה לא מציק
אז שיהיה לך חפץ אחר ביד שאתה משחק איתו
כדור כזה של התרמות דם או מפתחות
החלטה חד משמעיתshindov
קנס של מאה שקלים, אם לא עומדים בהחלטה. אתה תעמוד בהחלטה. הכי טוב לא להיפגש. לא תהיה לך שום בעיה.
קודם כל, דרך ארץ קדמה לתורהנוגע, לא נוגע
צריך להכיר טובה לה' שהפגיש ביניכם, זה ממש לא מובן מאליו, ולשמור את מה שהוא מצווה.
לזכור שלצד השני גם יש אח שלא רוצה שמישהו יגע באחותו בלי מחוייבות.
לצאת מהפרספקטיבה המצומצמת של מה אני מרגיש, להסתכל מלמעלה על העניין ולהתחבר לאמת המוסרית והתורנית שלא נוגעים לפני חתונה.
לזכור שמטרת האיסור היא לא רק סור מרע אלא גם עשה טוב - זה הזמן הכי טוב להתחבר לצד של "וארשתיך לי לעולם" ושל "אחותי כלה". לקשר הפנימי השורשי שהוא הרבה מעל הגוף והמגע. עכשיו אתם באורות הגבוהים המיוחדים שבהמשך החיים אתם תכניסו אותם לכלים, ואם עכשיו אתם מצמצמים את האורות, זה יכול להשפיע על כל העתיד שלכם.
נפלא ממש, נוגע לא נוגע.נחלת
תודה נוגע, לא נוגע
וואוו "נוגע לא נוגע" 😉 - זה הפטרוןנתקה
האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?Nachman Wilhelm
האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?
כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.
ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:
"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"
ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.
המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.
זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.
אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.
מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו
מה? מה הקשר אם יש לה אח או אין לה אח?דריה פלג
מזכיר את התפיסה כאילו מי ש"אחראי" על "טוהר האישה" זה לא היא אלא הגברים בחייה..
או כמו הקטע הדפוק שיש לחלק מהגברים לכבד אישה רק כתלות בהאם יש גבר בסביבתה שאותו צריך לכבד.
הרבה פעמים אם מישהו מתחיל עם מישהי והיא לא בעניין, היא יודעת שהוא לא יפסיק לנדנד עד שהיא תגיד "יש לי חבר". כי אז יש פה גבר שהוא צריך לכבד, אם סתם האישה בעצמה לא רוצה זה לא מספיק 
אני לא מאשימה אותך ברעות החולות האלה, אבל צריך לשים לב שלא נגררים לשם בטעות
אני יותר מהגוררים, לא מהנגרריםנוגע, לא נוגע
זה לא משנה אם בפועל יש לה אח או לא, זה בא לשקף לבחור תחושה מצד מה ששנוא עליך.
אז אם כבר מתאים יותר לשאול- ומה אם אין לבחור אחות (למרות שלך תוכיח שאין לו)
עדיין לא הבנתי את התשובהדריה פלג
למה שמישהו ירצה "שלא יגעו באחותו" כאילו היא איזה אובייקט שברשותו, מילא היית אומר "שרוצה שאחותו תשמור מצוות" וגם על זה היו לי קושיות
אם קשה, תוותריהודי שואף לטוב
הרגזתי אותך? מצויין.
חלילה לוותר.
קח את הכעס הזה שקפץ לך הרגע, ותחשוב מאיפה הוא מגיע.
זה פשוט לא שייך. 'נישט שייך'.
להשקיע את זה עמוק בנפש.
זה פשוט לא שייך.
בנוסף, מבחן המרשמלו.
תחזיק חזק. הגעגוע בונה את הקשר.
יפה מאוד.נחלת
אני מגדירה לעצמי את התקופה של הדייטיםעַלְמָה
כ "תקופת אימון לעתיד"
ואז כשקשה לנו לשמור (גם אנחנו שומרים) אנחנו זוכרים רגע שאנחנו לא כאן בשביל הרגע.. אלא בשביל להתכונן למשהו גדול יותר שיבוא אחרי החתונה.
וגם לזכור את החומרה של זה וללמוד (כל אחד לבד) על החשיבות של זה עוזר מאוד.
לזכור רגע שאנחנו לא כאן בשביל הרגענחלת
כל כך יפה ונכון! תודה!
❤️עַלְמָה
הקפדה על הלכות ייחודadvfb
לזכור שזה איסור יהרג ואל יעבור, כפשוטודורש טוב לעמי
כך פסק החפץ חיים. (מצד איסור קריבה לנידה). אמנם ברמת ההתפרטות ההלכתית יש מקום לדון לגבי סוגים שונים של נגיעת חיבה, אך הגבול דק מאד. רגב זה רלוונטי גם לקשיים אחרי החתונה כשאסורים. ומחומרת העוון נלמד על שכר הנזהר ממנו.
יפה מאוד. תודה.נחלתאחרונה
עצה של מאמנת - טובה או לא?איזו
נפגש עם בחורה מעולה תקופה ממושכת, מאוד מתאים מבחינת כימיה, סגנון, ערכים משותפים, נתונים טכניים. מאוד אוהב אותה. יש לי רק משהו שמציק לי: לא מרגיש שאני נמשך אליה מספיק. היא אמנם מוצאת חן בעיני, אבל בראש שלי דמיינתי את אשתי עם שיער חלק ולא כמו שלה. זה מרגיש לי נושא כל כך מטומטם ולא מהותי, אבל מנסיון עם אחרות, זה בדרך כלל מה שיותר מדליק אותי.
דיברתי עם מאמנת לחתונה על הבעיה הזו. היא אמרה שאם הבחורה סה"כ די מוצאת חן בעיני ויש פרט מסויים בחיצוניות שמפריע, אפשר לבקש/להציע לה בעדינות (לא לדרוש!) שאולי תעשה החלקה כי זה יגביר לי את המשיכה מ7 ל10. היא הציעה שאפילו נבוא שנינו אליה לייעוץ והיא תתווך לה את הנושא הזה.
אמרתי לה שבעיניי זה נשמע מאוד רע, וייתכן מאוד שהבחורה תיפגע. מבחינתי אני צריך לקבל ולהימשך לבחורה כמו שהיא עכשו, ללא מניפולציות שאני מבקש ממנה לעשות על עצמה. לא יודע, נשמע לי רעיון חצוף. המאמנת אמרה שבנים אחרים כבר עשו את זה והבחורה לא נפגעה ודווקא שיתפה פעולה.
מה אתם, ובעיקר אתן, אומרים?
דווקא אני מכירה כמה וכמהשלומית.
ג'ינג'ים "כתומים אש" ומאוד רגועים ושקטים באופי, ובקושי מכירה ג'ינג'ים סוערים
אומרים שיש עוד תקווהפורחת מבפנים
מרגישה שחייבת להוריד את הדברים אל הכתב, ולעצמי כתבתי מספיק. אז משתמשת גם באופציה הזו.
יש לי סיבות טובות מאוד לפחד מנישואים. חלקן קשורות ברקע שלי, חלקן נוגעות לאופי שלי, חלקן לעובדה שכבר שלושים שנה אני לבד.
לא רק לבד במובן של רווקה, לבד במובן שלמדתי וסיגלתי לעצמי במשך הרבה מאוד שנים דרכי התמודדות בודדות. בשנים האחרונות יש מגמת שיפור ואני שואפת לשינוי מהותי בפן הזה, אבל בינתיים, מה שחזק ומוכר לי יותר זה הלבד.
ועכשיו הוא הגיע לחיים שלי. והפחד קיים ונוכח וחזק ולעתים משתלט, אבל את זה אני מכירה. אני רגילה לפחד ולעשות. המוח שלי הוא מהאלה שמייצר קטסטרופות ורוצה לשמור עליי משינוי בכל מחיר, ולמדתי להתמודד איתו בכל מיני סיטואציות אחרות בחיים.
הסיבוך הנוכחי מגיע כשאני לא בטוחה ממה נובע הפחד. האם, בפשטות, מהאופציה להתחתן ולשנות ולאבד ולהיכנס לשלב חדש ולא מוכר בחיים, לסכן המון ולהרוויח המון?
או האם זה הפחד להתחתן איתו באופן ספציפי. משהו שקשור בו. זה הופך קשה יותר ויותר להפריד בין הדברים, כי המוח שלי כהרגלו מחפש את הבעיות, את האיפה זה לא יעבוד, את איך הדברים יתקלקלו. כדי לשמור עליי, כמובן, אני יודעת. אבל הוא מטשטש לי את הגבולות בין מה שישנו לבין מה שיכול להיות. ואני כבר לא יודעת אם אני נבהלת כי יש מה להיבהל, או אני נבהלת כי ככה אני, כזו שנבהלת. לפעמים גם כשאין ממה.
על מה מסתמכים כשיודעים שהשכל לא כלי יעיל כרגע? אינטואיציה. האינטואיציה אומרת להמשיך. המוח שלי צועק עליי שאיך אני יכולה לקבל החלטות על סמך אינטואיציה. איזה מפחיד זה לא להיות מסוגלת לסמוך על עצמי.
ככל שאני כותבת אני מבינה שהשאלה לא ממש קשורה אליו, כפרה עליו. לאיש הזה שעומד מולי. אבל אולי גם כן?
אני יודעת, יודעת, יודעת מה תגידו על מה שאני הולכת לכתוב. ועדיין. זו מחשבה שלא מרפה: אולי יכול להיות יותר טוב מזה? אם טוב ברמה כזו עכשיו, אולי יכול להיות טוב ככה ועוד יותר?
אולי מול מישהו אחר יהיה לי יותר קל? אולי המוח שלי צודק, אולי אלו אותות אזהרה?
ואני יודעת את התשובה. את זה שהפרפקציוניזם ייקח ממני אופציה לחיים. את זה שאויבו של הטוב הוא הטוב ביותר. את זה שזו שאלה שאני יכולה להמשיך לשאול לנצח, מול כל אחד שיבוא, כי אין מושלם.
אין מושלם.
אז מה כן יש?
אני לא יודעת אם אני מפחדת להתחתן, או שאני מפחדת להתחתן איתו.
אני לא יודעת אם אני לא סומכת על האחר באופן כללי או שאני לא סומכת עליו באופן ספציפי.
ואין לנו על מי להישען, אלא על אבינו שבשמיים.
קודם כל, עם כל הקושינוגע, לא נוגע
האינסופי, המפרק, הלא הגיוני, של הרווקות -
לזכור שה' נוכח שם, ולא רק כמלווה, אלא כמי ששם אותנו בתוך זה ומעביר אותנו תהליך שנבחרנו לעבור.
דבר שני, עם כל ההתרגלות להרגל, בסופו של דבר יגיע השלב שההרגל כנראה יקרוס מעצמו מרוב קושי, אז עדיף להקדים את המאוחר ולהפיל אותו באופן יזום.
לגבי האינטואיציה - זה באמת לא פשוט, אני חושב שיש שתי שאלות משלימות שיכולות לתת תשובה אינטואיטיבית יחסית בהירה - מה היית עושה לפני עשר שנים ובעוד עשר שנים אם היית נפגשת איתו אז?
אם נניח-
בגיל עשרים (בהנחה שבגיל הזה היה פשוט יותר) הייתי רוצה להתחתן איתו. ואז עולה החשש- אבל אולי זה כי לא הייתי מספיק מודעת.
ובגיל ארבעים גם הייתי רוצה להתחתן איתו כי גם אחרי כל המודעות יש התאמה טובה וכמה אפשר לבד.
אז יוצא שאת מכוסה גם מצד המודעות וגם מצד החיבור הטבעי.
כל הכבודזיויק
על המודעות העצמית.
פחד זה רגש לגיטימי.
לא מצופה שתבטלי אותו.
השאלה היא אם את יודעת לנהל אותו? תהיי מסוגלת?
וואו איזה יופי את (אזהרת תגובה ארוכה לפנייך )נגמרו לי השמות
איזו מודעות, איזו רגישות, איזו תבונה.
את נשמעת אישה פשוט מקסימה!
ובאמת נשמע שבתוכך הכל, שאת יודעת הכל, וכמו הניק שלך – כאשר את פורחת מבפנים ויש לך את השלווה הזו מבפנים אז הכל ממש ממש בסדר 😊
כמו בפעמים שהקשבת פנימה כאן בכתיבה שלך והיו "הבלחות" כאלו של רוגע ושלווה ויציבות וטוב פשוט ושלם.
כמו במילים שכתבת עליו: "ככל שאני כותבת אני מבינה שהשאלה לא ממש קשורה אליו, כפרה עליו. לאיש הזה שעומד מולי". נכון שזה כאילו "קצת" מילים אבל נשמע שהן מבטאות כ"כ הרבה. ונשמע שטוב לך איתו, ואפילו טוב מאוד, כמו שכתבת "אם טוב ברמה כזו עכשיו".
אז טוב מאוד שכתבת את כל ההודעה הזו, זה ממש עושה סדר (או לפחות מתחיל לעשות) לכל מה שמתחולל בפנים, והייתי ממליצה לך פשוט להמשיך – להמשיך ולכתוב כאן או רק לעצמך וממש לפרוט דבר דבר.
לכתוב ולפרט – מה מפחיד?
ומה עוד?
מה מפחיד בלהתחתן דווקא איתו?
מה קשור דווקא בו שמפחיד אותך?
באילו פעמים את לא סומכת עליו (אם יש כאלו) ספציפית?
באילו פעמים את מפחדת לא לסמוך עליו ספציפית?
ממש להסתכל לפחד בלבן של העיניים, לא להתעלם או להדחיק אלא להיפך – לכתוב ולפרוט ולפרט את כל הפחדים. פחד פחד.
ואז גם להתחיל לענות לו. אחד אחד ולעומק.
קודם לכתוב ואז להבין, כי כאשר כותבים יש לדברים התחלה ואמצע וסוף ולא הכל נמצא לנו במוח (ובלב) בבליל בלתי נגמר של מחשבות ולופים שבאמת אי אפשר למצוא ידיים ורגליים שם...
וככל שאת כותבת את מזהה באמת קולות של פחד דווקא מההחלטה להתחתן, מעצם השינוי, מעצם הלא מוכר והלא יודע, שזה הכי הכי טבעי והגיוני שיש בעולם יקרה!
ובטח אחרי שכתבת שיש לך סיבות לפחד מעצם הנישואים ואפילו התחלת לפרט אותן: כאלה שקשורות ברקע שלך, שנוגעות באופי, ולהיכרות שלך את עצמך בלבד עד עכשיו.
ובאמת שהמוכר והחזק זה הלבד במה שסיגלת עד עכשיו כל השנים אז בטח שזה מפחיד, אפילו מפחיד נורא להניע לשינוי!
המוח שלנו מורכב מתבניות ואוהב באמת את המוכר והידוע ואל תזיזו לי את הגבינה שלי, ככה אנו מתוכנתים. וכשבאים לעשות שינוי, גם שהוא שינוי לטובה, זה מפחיד! לעיתים משתק מפחד! לכן כ"כ חשוב להקשיב לפחדים האלה, כמה שצריך, ובעיקר – לענות להם. בכנות ועד הסוף.
ואת מקסימה שכתבת שאת רגילה לפחד ולעשות. זה באמת מדהים איך שלמדת ולימדת את עצמך להתמודד עם דרכי החשיבה של המוח שמייצר לך קטסטרופות ובעצם רוצה רק לשמור עלייך משינוי בכל מחיר. ואת מתמודדת, ואת עושה, ואת לא נמנעת, ואת ממש מצליחה! אלופה שאת!
ואולי תקראי לאינטואיציה הזו שלך שדיברת עליה גם "הקול הפנימי שלי", ובעצם תחזקי את עצמך בכך שיש בתוכך נשמה, חלק אלוק ממעל ממש, אלוקות! והרבה פעמים הקול הפנימי הזה שלנו הוא הוא הביטוי של הנשמה ושל החלק אלוק ממעל שלנו. ודווקא הקשבה לקול הזה זה המפתח.
ודאי שלא אפשרי להעביר כאן על הכתב את העומק של הדברים, וודאי שיש כאן דיוקים רבים שצריך להעביר ולעבור, אבל זה באופן שטחי וכללי – להקשיב לקול הפנימי שבך.
כמובן בליווי של ההקשבה גם לפחדים, הפירוט שלהם והמענה להם דבר דבר ולעומק כאמור. ותמיד תמיד כדאי גם להתפלל על זה לקב"ה שבידו הכל, להתפלל לבהירות, ולשלווה, ולהחלטות הכי טובות ונכונות.
ואפשר גם לכתוב את כל הטוב שאת כן רואה בו, באיש הזה שעומד מולך 😊
ואיפה את כן סומכת עליו, ואיפה את כן רוצה להתחתן דווקא איתו.
וכנ"ל איפה מפחיד לך דווקא בו, איפה מפחיד שאת לא סומכת דווקא עליו?
ואז בטבלה נפרדת את יכולה לכתוב את הפחדים מעצם ההחלטה להתחתן ומעצם הנישואים, בצורה נפרדת ממנו ספציפית, וככה לראות יותר בבהירות איפה זה הפחד מעצם השינוי ואיפה זה הפחד מהבחירה דווקא בו ספציפית. זה יעשה לך עוד יותר סדר. ואת גם ממש ממש טובה בזה אז פשוט להמשיך ולפרוט לעצמך הכל 😊
ולגבי מה שכתבת בסוף של מה אם יש איפשהו שם מישהו אפילו טוב יותר וכו',
אז בדיוק כמו שכתבת, חשוב לזכור שאין באמת אף אדם אפילו אחד מושלם. לא גבר ולא אישה.
רק רק הקב"ה לבדו מושלם.
אנחנו כולנו בני אדם.
ו"אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא". אין.
כלומר לכולנו יש יתרונות, לצד חסרונות.
וכדאי לראות את האדם שמולנו כמכלול.
האם את המכלול הזה אני רוצה?
האם במכלול הזה אני בוחרת?
(והאם הוא/היא רוצים אותי ואת המכלול שאני? האם הוא/היא בוחרים בי ובמכלול שלי?)
עוד דבר מהותי מאוד מאוד הוא ה*עבודה תוך כדי תנועה* כלומר ההבנה שנישואין, זוגיות, הוא דבר של תחזוקה מתמדת והשקעת אנרגיה מתמדת. לכן שני בני זוג שמגיעים גם עם שלמות בבחירה, גם עם רצון אמיתי להיות יחד ולעבוד על כך כל הזמן, גם בוחרים אחד בשנייה כל יום מחדש ומבינים שהשקעה תמיד תמיד צריכה להיות - הסיכויים שלהם להצלחה וחיי נישואין מאושרים עולים בצורה ענקית.
ולגבי החששות והספקות:
קודם כל חשוב להפריד האם הספקות הן מ*הבחור עצמו*
או האם הספקות הם מ*ההחלטה עצמה להתחתן* ומהמעבר המפחיד והגדול מרווקות לנישואין.
אם התשובה היא המקרה הראשון - צריך להמשיך בנחת להיפגש עם הבחור ולראות האם באמת זה זה.
ורק את יכולה באמת לענות לעצמך ולהחליט מה הכי נכון עבורך
(כמובן שתמיד טוב להתייעץ כמו שאת עושה פה, אבל חשוב להבין שבסוף רק את יכולה להחליט את ההחלטה ולא אף אחד אחר).
כדי לדעת אם זה זה או בדרך להיות זה,
תוכלי לשאול את עצמך מספר שאלות:
האם את מעריכה את בן זוגך הנוכחי?
האם את רואה בו אבא טוב לילדייך?
האם כיף לך איתו בזמן הפגישות ונעים לך איתו?
איך התקשורת ביניכם?
איך מתנהלים חילוקי הדעות ביניכם?
האם את מרגישה שאת יכולה להיות את כאשר את לידו?
האם בין לבין הפגישות את מתגעגעת אליו או חושבת עליו?
האם הוא מכבד אותך?
האם יש לך חיבה אליו?
האם יש לך משיכה אליו?
אחרי שתעני לעצמך על השאלות הללו,
אפשר לעבור לרגש של הבילבול. בתוך הבילבול הזה נמצא (ואולי בעצם מסתתר) הפחד.
פחד עמוק וגדול מאוד.
פחד לטעות.
פחד לחיות חיים שלמים ללא אהבה, כזו טובה ואיכותית
פחד להיכשל בבחירת בן הזוג
זה חשוב שאחרי שתביני את עצמך תיתני גם לו מקום, לפחד.
תביני מה בדיוק מפחיד אותך?
מה התסריט הכי גרוע שיכול להיות אם כן תתחתני לבסוף עם הבחור?
מה התסריט הכי גרוע שיכול להיות אם לא תתחתנו בסוף?
מה יקרה?
ומה עוד יכול לקרות?
ואיך את תהיי?
ומה יקרה לך?
ואיך את תרגישי?
ומה זה אומר עלייך לדעתך?
ותני לעצמך להרגיש גם בגוף את התחושות שתרגישי כאשר תעבדי על המקום הזה של הפחד.
האם יש כיווץ בגוף?
איפה בדיוק? בבטן? ברגליים? בראש?
האם הגרון נחנק? יש דמעות?
אולי אין בכלל כלום?
תני לעצמך להרגיש.
תהיי שם.
אחרי שתעברי את כל השלבים האלה עם עצמך,
תוכלי להיות יותר חכמה כלפי עצמך.
תוכלי לראות יותר בבהירות דברים.
וזה תהליך, כמובן, לא תוך שניה הכל מסתדר ומתבהר.
אבל זה תהליך חיוני שחשוב לעבור עם עצמך.
חשוב גם לזכור שהפחד הוא באמת רגש טבעי.
זה באמת מפחיד.
זה באמת דבר בעל משמעות עצומה לחיים - עם מי לחלוק אותם, לנצח
ההחלטה הזו בהחלט מפחידה.
ואם נקשרים ואוהבים - גם אז הפחד הוא לעיתים בלתי נמנע
כי מה יקרה אם חלילה נאבד את זה?
גם פחד מאובדן ממשי ח"ו של האדם האהוב
וגם פחד מאובדן של הקשר שמתבטא בדמות גירושין בפועל או גירושין רגשיים וחיים ללא אהבה.
זה באמת מאוד מאוד מפחיד.
עם כל אהבה גדולה בא גם פחד גדול.
עם כל אהבה גדולה בא גם סיכון לאבד אותה
עם כל סיכוי גדול בא גם סיכון גדול
אבל אם לא מסתכנים לעולם - גם לא אוהבים עד הסוף לעולם.
את את מוכנה לוותר על אהבה שלמה ולהיות רגועה שלעולם לא תטעי ולעולם לא תיפגעי?
או שאולי את מוכנה לפחד לפעמים ולהרגיש בלבול ולא כל-יודעת לפעמים ולקחת את הסיכוי שאולי משהו יקרה - אבל מצד שני לקחת בשתי ידיים את הסיכוי לאהבה גדולה ושלמה?
זו בחירה רק שלך. ❤
דבר נוסף שעוזר לבהירות בהחלטה -
קודם כל - בדיוק כמו שכתבת בהודעתך, אנחנו יודעים שבכל אדם יש יתרונות וחסרונות.
ז"א, שכל אותן תכונות מאוד טובות שכן יש בבחור הנ"ל, בכלל לא בטוח שיהיה בהבא בתור שלו יהיו או שלא את התכונות שמהותיות לך.
לכן צריך גם את זה לקחת בחשבון.
תמיד צוחקים שאם כל גבר וכל אישה יכלו לעשות "מיקס" של כל התכונות הטובות+הפיזיות הטובה בכל מי שיצאו איתם לאורך כל השנים - הם היו מגיעים לנוסחה של גבר/אשת החלומות.
קצת מההוא,
את זה מההוא,
את זה מההיא -
ויוצא מר/גברת מושלם/ת
ובכן,
לצערנו זה לא קיים.
ולא רק שזה לא קיים,
כל ההשוואות האלה שיש לנו מקשרים קודמים,
יוצרים אצלנו מעין "תרמיל" שהולך ונהיה מאוד כבד על הגב...
בתרמיל הזה נמצאות ההשוואות.
וככל שיוצאים עם יותר מדויטים - כך התרמיל הזה גדל וגדל
ואותו בחור שכרגע נמצא איתך בקשר - נמצא איתך בקשר + עם כל התרמיל שלך וכל מי שאי פעם יצאת איתו.
הוא אפילו בלי לדעת נמצא בתחרות סמויה (או גלויה) עם כל אותם מספר הבחורים עמם יצאת בעבר.
עם כל תכונה ותכונה טובה של מי מהם,
עם כל פרט גופני של מי מהם,
עם כל כימיה, רגש של אהבה, תשוקה ומשיכה שהרגשת לכל מי מהם,
עם כל חוויה וחוויה שעברת איתם
וזה בנוסף לכל מה שאת סוחבת על עצמך עוד מינקות וילדות - וכל הדפוסים והמשפחה הגרעינית וכו' וכו' -
ו...
זה הרבה.
זה לא קל.
צריך באמת להיות כמעט מלאך ומושלם כדי להצליח לנצח בתחרות הזו.
ולעמים נראה שלתחרות הזו פשוט לא יכול להיות מנצח.
אז אם אפשר לבוא לפגישות איתו ולראות רק אותו כפי שהוא,
ורק אותך כפי שאת,
בלי כל המטענים של האחרים ובלי כל ההשוואות -
זה יכול לעשות הרבה טוב.
אפשרות לבחון רגע את הדברים בנקיות, בלי כל ההפרעות וההסחות שיש ברקע.
ואז לשאול את עצמך אז מה כן יש בו?
במה הוא טוב?
מה את אוהבת בו?
מה את מעריכה בו?
וכן הלאה.
---
ואם הפחד והחשש הוא מ*עצם ההחלטה להינשא* ולא מהבחור עצמו-
ישנם כמה דברים שיוכלו לעזור:
1. נסי לברר בתוכך את החלק ההססן הזה.
ממה הוא מפחד בעצם?
האם הוא נתקל בעבר (אולי בילדות? אולי מודל ההורים? אולי חוויה קשה שבה הוא ראה איך נישואין מתפרקים או לא מתפרקים אבל גורמים לאדם סבל? משהו אחר?) במשהו שיכול לגרום לו לפחד ולהסס?
מה התרחיש הכי מפחיד שממנו הוא הכי מפחד?
מה קורה בתרחיש הזה?
מדוע הוא פיתח את חוסר הודאות הזה?
האם זה תרם/תורם לו באיזשהו אופן במשך השנים?
האם בעבר הוא גם היה שם? מה הוא גרם לך להרוויח/להפסיד?
מה כן עשית או לא עשית בגללו?
מה יקרה אם תקשיבי לו ולא תלכי על זה? מה תרוויחי? ומה תפסידי?
ומה יקרה אם לא תקשיבי לו, תתמלאי בחלק הבטוח שלך ותלכי עלך זה - מה תרוויחי אז? ומה תפסידי אז?
תנסי להיות רגע עם עצמך בשלמות - ממש להרפות את הגוף, לעצום עיניים, לנשום לתוכך פנימה ולהיזכר ברגע אחד בחייך שבו הרגשת ביטחון. ממש רגע שבו הביטחון עטף את כל כולך והלכת איתו בראש ובלב ופעלת לפיו.
מה את רואה שם?
מה היה שם באירוע הזה?
איך הרגשת שם?
איפה בגוף הרגשת את הביטחון הזה?
נסי להיות שם רגע ולקחת את הביטחון הזה, שהוא גם חלק ממך, ולנסות לתת לו יותר ויותר את הבמה - ממש לדמיין אותו גדל וגדל בתוכך עד שהוא ממלא את כל כולך.
מי את שאת מלאה בביטחון עצמי?
מי זאת שואלת ושואלת שהיא בטוחה?
מי את שאת לרגע נפרדת מחוסר הודאות?
2. ישנה טכניקה מוכרת לקבלת החלטות,
שבה אומרים להפוך את ההחלטה ממצב אקטיבי (אני בוחר) למצב פסיבי (בוחרים בשבילי) - ולפי זה לראות מהו באמת הרצון האמיתי יותר של האדם.
במקרה שלך,
אם אני אשאל אותך מה יקרה אם תיפרדו מחר, בן זוגך יהפך לבן זוגה של אישה אחרת - ינשא לה ויהיו להם יחד ילדים משותפים.
ז"א, אם הוא יחליט זאת מחר ויחתוך ממך וילך לאחרת -
מה תרגישי אז?
שהרווחת?
או שהפסדת?
את התשובה הזו תיקחי ותדעי את ההחלטה שלך יותר בשלמות.
3. הדבר העיקרי, ואולי היחידי יש יאמרו שיקבע האם זה יהיה זה או לא יהיה זה
זה אך ורק *את ובן זוגך* והבחירה שלכם אחד בשנייה בכל יום מחדש!
אם תבחרי להיות שם,
אם תאמיני בעצמך ובבן זוגך ובמה שיש ביניכם,
ותקחי את האמונה והבחירה והביטחון הזה יום יום שעה שעה - *זה* מה שיגרום לכם להצליח!
*זה* מה שיגרום לנישואים שלכם לעבוד לנצח,
*זה* מה שיהפוך את זה ל*זה*!
וכמה שזה חשוב לומר זאת,
כי לצערנו בדור הזה הבלבול כל כך כל כך גדול, אנשים הולדים ומסתובבים בעולם הזה פשוט מבולבלים וגם אחרי שהתחתנו, כבר לא יודעים מה ואיך והאם ומדוע
בטוחים שרק אם ימצאו את האחד הזה שעוד יותר טוב מההוא,
ואת האחת הזאת שעוד יותר מוצלחת מההיא - אז הם באמת יהיו מאושרים!
וזה פשוט לא נכון!
מה שהם באמת צריכים זה לבחור בו/בה! בשלמות!
להביט לו בעיניים ולראות בו את האחד *שלך*, כי הוא *שלך*,
להביט לו לתוך הנשמה ולראות בו את השותף לכל חייך,
ולא רק עכשיו, ולא רק באירוסין, ולא רק החתונה, ולא רק בשנה הראשונה והשנייה, ולא רק בשנה ה20, אלא כל יום מחדש!
ההבחירה הזו,
האמירה הברורה הזו,
תגרום לך כל יום לבחור בו מחדש,
להפוך את הנישואים שלכם ללא מובנים מאליהם,
להשקיע ולתת,
להקדיש זמן ומרחב זוגי לכל אורך הדרך
וזה, באמת באמת זה מה שיגרום לך לאושר נצחי ולנישואים חזקים, טובים ומטיבים ב"ה.
4. הייתי מציעה לך להקשיב יותר לגוף שלך, לרגש שלך,
ולא רק לשכל.
שהוא שם, והוא חריף וחכם וחזק - ואת זה את יודעת ואף אחד לא יקח לך.
אבל אל תתני לו להעיב על השמחה שלך ועל כל מה שיכול להיות לך טוב בחיים האלה רק כי הוא אוהב לנתח ולשאול אלף פעמים ומכל זווית על כל אירוע שקורה לו בחיים.
אני לא אומרת חלילה להתעלם ממנו,
הוא שם ויש לו תפקיד חשוב,
אבל מאז שסיים את תפקידו ובחן רציונאלית האם הבחור טוב לך או לא, מתאים לך או לא,
*שם*, תני יותר מקום לגוף ולרגש שלך.
שאלי את עצמך
מה אני מרגישה כשאני לידו?
איזה רגש עולה בי כשאני חושבת עליו?
ועלינו יחד?
ועלינו מגדלים ילדים?
ואיפה אני מרגישה בגוף שלי את כל זה?
מה החוויה הגופנית/פיזית שלי כשאני נמצאת לידו?
איזו תחושה הוא מעלה בי?
תהיי שם רגע ותשהי בתחושות האלה.
גם הגופניות וגם הרגשיות.
ותני להן רגע למלא את כל כולך.
את יכולה אפילו לתת להם שם או לדמיין אותן בצורה מסוימת עם צבע מסוים - ואז בכל פעם כשיעלו החששות - תביאי את הצורה המוחשית הזו שדמיינת לאותן החששות שיענו להן,
שיהיו שם לעשות סדר בדברים.
תני להם את המקום שלהן ואת הזמן שלהן ותרגישי אותן, ותשהי ברגש ובחוויה הגופנית הזו.
בצורה הזו, תהיי בטוחה גם שכלית, גם רגשית וגם גופנית,
ובצורה הזו תוכלי קצת להרגיע את החלק ההססן והחושש שבך כשתצטרכי.
5. לגבי החשש "מה אם יש יותר טוב?"
אז כמובן שאפשר לדעת רק את מה שיש כרגע.
ואם כרגע יש מישהו שאת אוהבת, מעריכה, טוב לך איתו,
ואת חושבת שיש כיוון ויש דרך לעבור איתו גם מכשולים וקשיים – אז הכיוון מאוד חיובי.
ואחרי כל השאלות והבירורים האלו תאמיני בעצמך שיש לך ותהיה לך את התשובה הנכונה עבורך.
ואז אחרי שמחליטים החלטה - שכמובן חשוב מאוד שתהיה בשלמות ובבהירות -
כל מה שישאר לך לעשות זה להיות שלמה איתה
שזה אומר - לשים רגע את הפחדים בצד ולחיות, ולהשקיע באופן אקטיבי כוונה ורגש ומחשבה ומאמץ לטובת הקשר, ואם וכאשר הקשר שלכם יגיע לחתונה - גם אז - לזנוח את כל ה"מה היה אילו" ולחיות בכאן ועכשיו.
ויותר חשוב - להשקיע בכאן ועכשיו.
להחיות את הכאן ועכשיו כל יום מחדש.
לכוונן את כל האנרגיות שלך - במקום לבלבול ולספקות שיכרסמו - לבנייה. לביחד שלכם.
להחליט החלטה ברורה ש*כך החלטתי ואני עכשיו נותנת את כל כולי לנצח למען זה*-
ואז אפשר לנתב את כל הבלבולים והפחדים ולתעל אותם לצורך עשייה חיובית.
לכמה שיותר אהבה, וזמן ביחד, ונתינה, והשקעה, וחיבור, ושיחות, ואיכות.
הנישואין מעניקים לבני זוג שייכות אמיתית זו לזה.
התחתנו. אני האישה שלו. הוא האיש שלי. כמו שהילדים שלי הם שלי ואני אמא שלהם, וזו לא שאלה בכלל.
וזה הופך את הזוגיות שלנו למשהו חי וקיים, יציב ובטוח, ומתוך המקום הזה בניית הזוגיות נראית שונה לגמרי.
אז החתונה בעצם מעבירה אותנו ממוד של 'האם' למוד של 'איך'.
זו החלטה חד פעמית וגורפת (שהיא קפיצה למים בעיניים עצומות, לא משנה כמה זמן וכמה לעומק מכירים), שמעבירה את הקשר משאלת ההאם הקשר הזה טוב לשאלת האיך נגרום לקשר הזה להיות טוב.
ויש בידינו המון המון איך!
כלומר יש בידינו היכולת להגיע לטוב שלם, גדול, עצום ומקיף ב"ה.
6. ואם יש גם חשש ופחד שאומר לך: "מה אם אחרי החתונה "פתאום" פוגשים מישהו אחר"?
אז את עונה לו -
מתחתנים כאשר יש שלמות בהחלטה ורצון אמיתי לחיות יחד כל החיים.
מה יקרה אחרי החתונה?
אם תכירי מישהו אחר?
זה בכלל לא נכנס למשוואה כאשר יש שלמות, כי אם את אוהבת אותו ובחרת בו - אז בחרת *בו*. וזהו.
אז הוא שלך.
וזהו.
אין עוד אחרים.
אין.
עושים ניתוק במוח - וכל הגוף והנפש מכווננים למצב הזה ש*כבר מצאתי*
ולא למצב של *אני עדיין מחפשת*
כאשר את במצב של כבר מצאתי,
אז אפילו יהיו מיליון בחורים טובים - זה לא אמור להזיז לך - כי יש לך את בעלך שלך.
הוא שלך, ודי.
אז את לא תהיי ביחידות עם אחרים, ולא תשחנשי עם אחרים, ולא תגעי באחרים וכו' - וכך יהיה יותר קל לא "לפול" בפניהם, אם יש גבולות ברורים גם טכניים וגם נפשיים בעמדה הנפשית - זה בכלל לא אמור לקרות.
וכדי לחזק את ה"לא אמור לקרות" הזה - ממשיכים לעבוד על עצמנו ועל הזוגיות שלנו יום יום גם אחרי החתונה -
ממשיכים להשקיע אחד בשני ובעצמנו,
ממשיכים לצאת לדייטים קבועים גם כשנשואים,
ממשיכים לקחת אחד את השנייה כלא מובן מאליו בכלל,
ממשיכים לתת, להשקיע, לאהוב, להתרכז פנימה ולכוון את כל האנרגיות והאהבה לבית פנימה בכל התחומים שיש - וממילא מה שיש בחוץ בכלל לא מעניין כבר.
7. ומה עונים לחששות או פחדים שאומרים לנו שאם נתחתן הכל יהיה "דפוק"?
למשל, שלא תישמר האהבה והתשוקה שלנו?
קודם כל לענות להם את האמת - שהדבר המרכזי שיקבע האם זוגיות הכוללת נישואין תשמר -
הוא בני הזוג עצמם.
והמודעות והמאמצים שלהם עצמם.
הכל תלוי איך מתייחסים לנישואין ואיך רואים אותם.
האם ההתייחסות אליהם היא כ"מזהמים" את כל הדברים הטובים הנ"ל,
או ההאם ההתייחסות היא כמעצימים, מרחיבים ומעמיקים את כל הנ"ל.
איך אומרים? הכל תלוי בעיני המתבונן.
כל מה שנחשוב שיכול "לזהם" את הנישואין - יכול להיכנס באותה מידה גם למערכת זוגית ללא נישואין, וגם לאדם רווק ללא כל זוגיות.
ואתן מספר דוגמאות -
קודם אכתוב את ה"חשש" (שיופיע בגרשיים) ואז את התשובה אליו:
- לדוגמא "עול הפרנסה":
עול הפרנסה יכול לדכא, לבאס, להכביד ולהעיק גם על רווק,
גם על רווקה,
גם על זוג ללא נישואין
וגם על זוג במסגרת הנישואין.
אנשים צריכים לעבוד כדי להתקיים, זו המציאות בימינו,
ויוקר המחיה שעולה וכל מה שקשור בזה לא תורם, אבל זה לא שייך לנישואין או לא נישואין,
אפשר לראות זאת אצל כל אדם באשר הוא.
-"גידול-חינוך- טיפול והשקעה בלתי פוסקת מכל היבט אפשרי בילדים":
גם כאן
אם אדם רוצה ילדים,
ולא משנה אם זה רווק או אם זו רווקה שמחליטה לקחת תרומת זרע/הורות משותפת/כל דרך אחרת - היא תצטרך להתמודד עם עול גידול הילדים.
אא"כ אדם לא רוצה ילדים כלל - ואז אמנם אין לו את "עול הילדים", אבל באותה מידה גם אין לו את "הילדים עצמם", האושר שבהם, ההמשכיות שבהם, החיים עצמם שבהם וכל היתר.
- כל מורכבות נוספת אצל הילדים כמו טמפרמנט, נכות ל"ע וכו' - כל זה רק קל יותר להתמודדות במסגרת יציבה של משפחה עם שני הורים מתפקדים, מאשר אצל אם חד הורית או אב חד הורי.
- "מערכת היחסים עם המשפחה המורחבת/סביבה- מתערבת/מעורבת/מגוננת מדי/מתעלמת/מפלה" -
גם כאן - אם אדם רוצה להיות לבד כל חייו, ללא שום זוגיות באשר היא - אז את המשפחתולוגיה של הצד השני הוא אכןן לא יחווה.
כי בכל דרך אחרת - זוגיות ללא נישואין גם היא כוללת בתוכה משפחתולוגיה לא מעטה של הצד השני.
אז גם כאן - שוב תלוי בעיני המתבונן - מהם היתרונות ומהם החסרונות,
מה אני מרוויח/ה ומה אני מפסיד/ה ומה יותר כדאי לי.
אני מאמינה שאנשים שבוחרים בנישואין מעדיפים להרוויח את כל הטוב שבהם גם אם יצטרכו "להפסיד" ולהתמודד פעם בחודש עם חמות לא מי יודע מה...
וכמובן גם בתוך הקושי/הקשיים עצמם ללמוד להשתכלל ולמצוא כלים נכונים ומתאימים לנו גם בעת הקושי עצמו.
- "שינויים ומעברים בחיים" -
- גם כאן רוצה לומר לפחות על עצמי,
בתור אישה שעברה תוך כדי נישואים גם אובדן של אב בגיל צעיר,
גם חזרה בשאלה של בעלי,
גם דיכאון אחרי לידה,
גם משברים אחרי הלידות
גם מחלות של הורים
ועוד הרבה דברים -
ובכולם, עם יד על הלב, המציאות שה' זיכה אותי שיהיה לי את אישי לידי - רק העלתה אותה, עשתה לי טוב, ובהרבה מובנים אפשר לומר שהצילה אותי.
מערכת הנישואין הייתה שם כדבר הטוב, המנחם, המרפא, העוזר, התומך והטוב שבחיים.
לא חלילה המפריע לכל זה.
אינני יודעת כיצד אדם לבד יכול לעבור דברים כאלה, זה נורא גם ככה, ולא מאחלת את זה לאף אחד בעולם.
והרבה אנשים, רואים את המציאות המשותפת שלהם ובני/בנות זוגם אליהם הם נשואים, כברכה גדולה.
ועם הברכה הזו הם מתמודדים עם שלל אתגרי החיים,
ששוב, גם ללא הנישואין כל אדם עובר או יעבור אי אילו משברים בחייו, כל אחד וה"שק" שלו איך שאומרים.
לא הנישואין הם אלו שגורמים לכל ה"לכלוך"/"זיהום"/"קשיים"/"משברים"- הם יכולים להיות קיימים ללא שום תלות בהם,
ואם משכילים ומתאמצים לדעת איך לשמר ולהתמודד עם הכל בצורה נכונה ובריאה - רק צומחים מזה.
- "קושי לשמר תשוקה" -
לימוד נכון של כל נושא האישות והשקעה בו - גורמים גם לפן הזה להתעמק, להתעצם ולהתרחב עם השנים.
גם כאן - צריך להתאמץ, צריך לעבוד, צריך לשמר, צריך להשקיע, צריך לדבר, להיפתח, גם בתוך מערכת של נישואין אפשר וצריך להשקיע וללמוד עוד ועוד גם בנושא זה, ובשניים זה נותן הרבה יותר.
לכן, אם נחרוט על לוח ליבנו שני "סטיקרים" אולי הכי חשובים -
1. בן זוג זה המשפחה שכן בוחרים - שייכות אמיתית ושורשית.
2. ההצלחה של הזוגיות לא קשורה בהכרח רק לנתוני הפתיחה/האדם, אלא להחלטה - אני שלו והוא שלי, אני אוהבת אותו, אנחנו ביחד.
ומי שיקבע אם נצליח או לא - זה רק או בעיקר אני והוא,
ההחלטה שלנו לאהוב, כל יום מחדש, גם אחרי 20 ו50 שנות נישואין,
הבחירה שלנו אחד בשנייה, כל יום מחדש, גם אחרי 20 ו50 שנות נישואין
המודעות שלנו לכך
וההשקעה שלנו בפועל לכך.
- וכמובן כמובן *ללמוד* על הנישואין
מהי המהות של הנישואין,
תמיד להיות במודעות, למידה, הקשבה, נתינה והשקעה.
ועוד דבר חשוב על אהבה בכללותה ובמהותה:
אהבה -
היא התחייבות ללא תנאים כלפי אדם לא מושלם
לאהוב זו לא רק הרגשה חזקה,
זו החלטה.
זו בחירה.
והבטחה.
מי שאיתי – בעלי/אשתי הוא/היא הכי מושלם *לי*.
וואו יצא ממש ארוך,
המון המון ברכה והצלחה יקרה
ב"ה שתראי בחוש ובמתיקות בשלווה ובבהירות את כל הטוב שיש 
תחשבי על אימוןshindovאחרונה
מאמנת טובה תעזור לך לארגן את הראש.