א. אתה אחד בין רבים.
לא שצרת רבים חצי נחמה - אך התופעה נפוצה ביותר.
צורך טבעי מאוד בגיל ההתבגרות, שמתנגש עם ההלכה.
והיצר והצורך מתגבר על השכל הישר ועל המחשבה הנקייה.

ברור שלא לספר ולא לשתף.
זה בינך לבין עצמך ובניך ובין בורא עולם.

ב. אכן לא ניתן לבחון התאמה מינית לפני החתונה.
ייתכן ויהיו פערים.
החיים שלנו בכל המובנים מלאים בהתמודדיות, בשאיפות מול מציאות, בין הרצוי למצוי.
פערים בין בני זוג נמצאים על סקלה רחבה של נושאים.
היחס לכסף, חסכון מול הוצאות, היחס לסדר וניקיון, סדר וארגון הבית, כמה ילדים ללדת, חלוקת משימות ומטלות בין הגבר והאישה... אינספור פערים מול הרבה דברים שכן רואים וחושבים דומה.

א. את אומרת שלא לשתף כי זה ביני לבין בורא עולם. אבל זה לא! לצערי הדברים האלה משפיעים על התת מודע, היחס לאהבה וליחסי אישות... איך אני יכול להסתיר מאישתי לעתיד דבר כזה? הרי זה לא רק נוגע לקב"ה, גם לאהבה שלי כלפיה! וחוץ מזה שיש נשים ששמרו על העיניים והלבוש שלהן ורוצות אחד כזה גם כן ולא מגיע למי שאני אצא איתה (אם היא תהיה כזאת) מישהו כמוני. לא אמורים להיות סודות בזוג במיוחד בנושאים שקשורים בזה לדעתי, זה מרגיש לי ממש מעוות. נניח ואני יוצא עם איזו מישהי, בכנות רגע, היא הייתה רוצה שאני לא אספר? את היית רוצה שהבחור שלך לא יספר לך?

 

ב. אי התאמה יש בהרבה מקרים, זה נכון. אבל מה שהזכרת אלו דברים חיצוניים לגבי השקפה ואורח חיים. גבר לא יתפתה לאישה אחרת כי היא לא רוצה אותו מספר ילדים כמו שלו, או לא חסכנית כמוהו. הוא כן עלול להתפתות למרבה הצער אם הוא פשוט לא מסוגל להפנות את כל היצר שלו לאהבת אשתו. בסופו של דבר אני לא אתחתן עם אישה בגלל ההשקפה שלה, או היחס שלה לכסף אלא בגלל תכונות חשובות יותר כמו מידות, התאמה נפשית ונשיאת חן, ולכן פערים כאלה הם משניים גם אם הם גדולים. אבל בכל הקשור למשיכה הגופנית כשהיא לא מסופקת לא משנה מה אני אגיד לעצמי, היצר לא נכנע לשכנועים שכליים והוא פשוט יישאר. גם אם אני לא אפול עם נשים אחרות חלילה וחס אני פשוט אשתגע לחלוטין בנתיים, כי זה לא עניין שכלי זה עניין יצרי. יותר סביר שאני פשוט אפול הרבה לבד כמו עכשיו (גם בלי שרואים דברים בעיניים... זה קורה לי בערך כל יומיים), ואהיה עצוב כמו עכשיו...

 

(כמובן שהייתי מאוד רוצה לחיות בבטחון גמור שה' יישלח לי זיווג שיהיה מוצלח גם בעניין הזה, למרבה הצער אני יודע על מקרים שלא היה כך ואני לא מאוד אופטימי במיוחד כשלנשים באופן כללי ברוב המקרים אין תשוקה כל כך חזקה ליחסי האישות עצמם בתדירות גבוהה וידוע שמה שמפריע להן הרב פעמים בימים האסורים יותר מחוסר ביחסים עצמם זה הפן הרגשי שבמגע).

 

 

 

רק בעוד שנתיים - לא רלוונטי כרגע לנהל דיונים תאורטיים על הנושאים.

יש דברים מאוד אישיים שלא משתפים את בני הזוג - כמו דברים שנפלנו בהם מבחינת ההלכה (לא רק בהקשרים מיניים, אוננות, צפיה בפורנו), חוויות אישיות מסויימות (למשל לא תשתף בחורה שתצא איתה על חוויות שהיו לך עם בחורות אחרות שיצאת איתן לפניה).


הדאגה שלך כלפי התאמה בין בני הזוג בצרכים המיניים מובנת בשלב זה של החיים - אך, שוב, לא רק על זה נבחנת ההתאמה והאושר הזוגי, אלא על מכלול שלם של דברים.

בעזרת ה׳, כשתמצא את זו המיועדת לך, והקשר הזוגי יתפתח עם אהבה ומשיכה גדולה בינכם, מידת ההתאמה המינית לא כסה תטריד אותך.

הרי הנושא עצמו לא כל כך צפוי להשתנות בשנתיים הקרובות (אם היצר שלי לא התקרר ב6 שנים האחרונות קשה לי להאמין שזה יקרה בשנתיים האלה). כך שזה אותו דבר. מה גם שמטבעי אני קצת דאגן לגבי העתיד באופן כללי, קשה לי להשתחרר מהמחשבה שיום אחד אני אמצא את עצמי עם פגם רציני במציאת בת זוג רק בגלל שעכשיו אני כל כך נמשך לזה ולא יכול לממש. באופן כללי עצוב שדווקא מי שנברא כך שיכול להעניק המון אהבה לאשתו הוא זה שהסיכוי שהאהבה שלו תישאר בטהרה עד שאשתו תגיע נמוך כל כך... העולם לא הוגן

 

אני מקווה שאת צודקת במה שאת אומרת שזה לא יהיה חשוב לאשתי לעתיד לדעת בכלל ולא לספר לה, אבל נשמע לי מוזר פשוט שדבר שהוא כן משמעותי מבחינת הקשר ככה (בניגוד לחוויות עם בחורות אחרות) לא נאמר. 

 

ב. אני יודע שלא על זה זה נבחן. אבל זה חשוב. אם תשאלי זוגות נשואים זה עניין די רציני. מה גם שהמשקל של הנושא הזה משתנה בין זוג לזוג, ובגלל שאני מכיר את עצמי ואת היצר שלי אני מניח שאצלי זה יהיה די כבד משקל (לא הקריטריון היחיד אבל עדיין). כמו שאמרתי גם, בתור אישה אני מניח שאת חושבת על הדברים מהזווית שלך ויש הבדלים בין נשים לגברים לגבי השאלה "כמה זה מעצבן לא לקיים יחסים הרבה זמן". זו בדיוק הבעיה.

 

בקשר למשפט האחרון, הלוואי אי"ה  אבל אני בספק..

 

בכל אופן תודה על העידוד

איך הגעת למסקנה שאתה יותר מאשר ביחס לנער ממוצע?

שיחות עם חברים בעיקר, אני בנאדם יחסית פתוח להתייעצות בנושאים האלה, ובשחנשים שיצא לי לעשות עם די הרבה חבר'ה שדיברנו כל כמה זמן יש נפילה, כמה מהר אתה מתחיל לחשוב על נשים בצורה רומנטית ובצורה גופנית, וכו' תמיד יוצא שאומרים לי שאצלי זה המון. 

התערבתי עם חברים גם יותר מפעם אחת על מי מצליח לא ליפול הכי הרבה זמן. אני זה שמפסיד... ואני באמת דוס יותר מרובם הגדול של חברים שלי, אני הכי יודע כמה זה גרוע. זה לא נובע מזלזול חלילה.

אבל אולי אתה האמיץ היחיד להודות באמת בכנות..
קח גם את זה בחשבון..

אפשר לדבר איתך באישי?

 

שיחה אישית או מסרים?

 

כל מה שכתבת- דוחה אותנו לדעת למרות שאנחנו חיות בעוה"ז..

וכן, מי ששומרת על עצמה לא רוצה בחור לא שמור אבל מכיוון שאומרים שיש הרבה מאוד חללים בעניין אז מעדיפות בחור כמה  שפחות בתוך הדברים האלו.

הפתרון הוא לעשות תשובה חזקה ולעשות הכל כדי לא להישאב למקומות האלה.

ב. אנחנו רווקים/רווקות ולא יודעים ולא אמורים לדעת תשובות לשאלות האלה.

 

בהצלחה.

 

*חושבת שכתבת פתוח מדי.

תנסה להעסיק את הראש בדברים מועילים ובונים בינתיים. וגם אח"כ בע"ה.

 

אין צורך להגיב לי.

את בחרת להכנס.

ואני יכול להבין אותך. אני נגעל מעצמי לפחות כמוך. ותאמיני לי שלמרות שאת אישה, אני בוכה הרבה יותר ממך.

תכלס ענית לשאלה, תיארתי לעצמי שיהיו גם תשובות כאלו. הגיוני סה"כ. 

לא ניסיתי לגרום לך ח"ו להגעל מעצמך

אלא לעזור לך להבין איך בת מרגישה. כשיודעים איך הצד השני מרגיש קל יותר לגבש אסטרטגיה לפתרון.

בהצלחה

ואני לא שונא את עצמי בגללך, אל תדאגי. רק בגלל אשתי. חבל לי עליה.

אל תתייאש. תמשיך להילחם בכל הכוח, תבכה לריבונו של עולם שיעזור לך לשמור עלייך בשביל הבית שאתה רוצה בשבילו.
יש אנשים שמתמודדים יותר מאחרים זה לא אומר שהם חלשים יותר, לפי מה שאני ראיתי זה גם הרבה פעמים כאלה עם כוחות חיים גדולים יותר.
תעשה כל השתדלות שאתה יכול וה' בע"ה יהיה איתך וישלח לך מישהי שגם תהיה תורנית כמו שאתה רוצה וגם תכיל אותך.
לגבי ב' זאת באמת שאלה. נתקלתי פעם במישהו שנכווה מזה, ובאמת כלקח נקרא לזה ניסה לברר את זה. בתור זאת שבירר איתה יכולתי להבין למה זה חשוב לו אחרי שבטח וגילה שלא, אבל צריך לדעת ממש איך ומתי להעלות את זה (גם אם עושים את זה ברגישות).
אולי להתייעץ עם מישהו שמבין בנושא

לגבי א, מעריך את האופטימיות, תודה על העידוד. נקווה שהתפילות ייענו מתישהו

לגבי ב. להתייעץ עם מישהו שמבין בנושא לגבי המצב אצלי או לגבי איך להעלות את זה לכשיגיע הזמן? ועם איזה סוג דמות לעשות את זה? לגבי המצב אצלי כבר התייעצתי ואמרו לי את כל העצות הרגילות, אני כבר משלים את הפסוקים והגמרות בנושא בע"פ והבעיה בעינה... לגבי איך לברר את זה בצורה נכונה ומתי עם מי אני אמור להתייעץ בעצם? זה לא כל כך במודעות... 

ומייעצת בתחום הזוגי.
מתי? נראה לי כשתתחיל לצאת

בס"ד

 

 

- הכנות שלך בינך לבין עצמך והרצון שלך להיות פתוח מול אישתך. אתה על הקו הנכון לדעתי. קשר בריא בין בני זוג צריך להיות פתוח עם מלא אמון.

נראה לי שבתור רווקה לא הייתי רוצה שישתפו אותי בהתמודדויות האלה עד כדי כך... אבל אני רווקה. אני לא יודעת מתי כן נכון לשתף. כדאי לדעתי להתייעץ עם איש מקצוע או איש תורני. זו שאלה מקסימה בעיניי. במילים אחרות השאלה היא עד כמה להיות פתוחים עם בני הזוג? איפה הגבול? אבל יפה בעיניי שמידת החתירה לאמת ניכרת ממה שכתבת.

 

- שמעתי פעם בשיעור תורה את השאלה הבאה: "למי יש יצר הרע גדול יותר? למישהו פשוט? או לגדולי תורה?" ותשובת מעביר השיעור הייתה - "לגדולי התורה"! הוא הסביר שדווקא הכח להשחיט - כשהופכים אותו לטוב זהו כח עצום שאפשר לנסוק איתו לגבהים! אנשים יצריים הם בפשטות הרבה פעמים כך! אפשר להיות אדם יצרי צדיק! זו לא סתירה. זו מציאות. הסתירה תהיה כאשר ישנן נפילות ושהיצר מוביל אותך ולא אתה אותו. אבל אם תסתובב בהבנה שאתה יצרי יותר מהממוצע תזכור שזה יכול להיות כח אדיר כמו שציינתי.

 

- אתה מוטרד מהרמה הרוחנית שאתה נופל אליה לעיתים לעומת בחורה צדיקה שהיית רוצה להקים איתה בית. ואיך תהיה ראוי למישהי כזו כשאתה אדם שחווה נפילות בעניין היסוד והברית??? בעיניי ההסתכלות שלך כלפי עצמך (ולא צריך להגיד את זה בקול לאף אחד) היא של בעל תשובה. גם אם נפלת יש מקום לתשובה. כשתרצה להיות ברף הצדיק ותיפול רק מהמחשבה של איך אתה לא שם?? תחשוב על עצמך כבעל תשובה. "שבע ייפול צדיק וקם" נאמר על דוד המלך. אתה בעל תשובה! (ובאמת תחשוב על בעלי תשובה שגדלו כחילונים והגיעו לרמות גבוהות של חילוניות).

 

- בכלל שאלותיך מעידות בעיניי על אדם רגיש וכנה שרוצה קשר עמוק עם אישתו וזה דבר מקסים.

 

- העובדה שפתחת את זה כאן בפורום מעידה על כך שיש לך רצון אמיתי ועמוק להיות ברמה רוחנית תורנית גבוהה. זה כשלעצמו סיבה טובה לרקוד ולשמוח!

 

 

מה דעתך?

 

אבל אני מדבר בעיקר על הפן פחות ביני לבין ה' אלא ביני לבין בת הזוג, כלומר שכביכול כל השנים חשבתי (וצפיתי...) המון נשים אחרות ואמנם אולי היא לא רוצה לדעת את זה אבל באיזשהו מקום היא כן, לא בגלל הרמה הרוחנית שלי אלא פשוט מבחינת הזוגיות. וזה לא הוגן כלפיה פשוט לא לומר כלום.

 

בכל אופן תגובה יפה.

בס"ד

 

זאת שאלה טובה!

כדאי להיות מאוד זהירים ושקולים לגבי שיתוף בחורה בעניינים האלה. 

לדעתי כדאי להתייעץ עם רב או עם איש מקצוע ירא שמים (שמבין את נקודת המבט התורנית). לשאול בצורה ברורה אם ומתי כדאי לפתוח את זה.

 

אגב - הנה תיקון טעות לתגובתי הקודמת: 

"(ובאמת תחשוב על בעלי תשובה שגדלו כחילונים והגיעו לרמות גבוהות של תורניות ורוחניות)".

אולי  מרכז 'בקדושה', ויוכל לייעץ לך על איך מתמודדים עם זה בחיי נישואין, והאם יש משהו שרלוונטי וצריך לעשות עוד בשלב  השידוכים.

בינתיים, להשתדל לא לדאוג, ולהפנות את המחשבה לדברים אחרים.

אם זה מאוד מדאיג אותך, או שאתה חושש שזה משהו שכבר חורג מהתחום הנורמלי של הבדלים ביצר בין אנשים שונים, אולי כדאי להתייעץ כבר קודם. [עם הבהרה למייעץ שאתה עוד לא בשלב של השידוכים].

א אל תערב אף אחת בנושא!!! וגם אם תרצה לערב את אשתך כשתהיה, אז רק בהתייעצות קודם עם רב .
שיתוף לא נכון רק יהרוס לך את הזוגיות

ב אתה נורמלי לגמרי, לצערי הרב גם הרי דוסים נופלים
אל תתייאש מדוסיות, זה בכלל לא קשור

ג אל תדאג, בע"ה זה לא אמור לפגוע בתשוקה לאשתך, להפך

ד מומלץ מעכשיו לשתף רב קרוב בנפילות, זה יעזור ויעודד

ה אם אפשר אז להעיף את האינטרנט לעזאזל גם אם יש חסימה, כמו שאתה רואה זה לא עוזר

באמת בהצלחה

א. ברור שלזוגיות זה רק יזיק, אבל זה כל העניין. לא מגיע לה לדעת על זה למרות שלזוגיות זה מזיק? הרי אם היא הייתה יודעת יכול להיות שהיא הייתה פוסלת, וזה לא שזה לא מוצדק בכלל

ב. נקווה לטוב

ג. אני לא מסכים פה, לפי הרבנים והחוקרים גם יש לזה השפעה שלילית על חיי אישות. על זה זה באמת לא המקום לפתוח אבל יש באתר של הרב יוני לביא ("מילה טובה") מאמר על זה

ד. שיתפתי, אני מאוד מאמין ברבנים אבל האמת היא שאין להם פתרונות פה... אני מכיר את כל העצות הפסוקים והגמרות בע"פ כבר. 

ה. לא אפשרי כל כך מסיבות טכניות, לא מדובר בהכרח במחשב שלי

שהתחלתי להגיב לך כבר 3 פעמים ועצרתי באמצע
יש לי המון מה לכתוב בנושא ומה לייעץ לך, מניסיון ומהתייעצות עם אנשים חכמים יראי שמיים ומטפלים בתחום
אבל למרות שבאמת הייתי רוצה שלא תעשה שטויות ולא תהרוס לעצמך את החיים (לפני הנישואין או תוך כדי הזוגיות),
אני לא הולכת לבזבז לעצמי את הזמן
למה?
כי אתה אדם ריאלי ומכיר כבר את כל הפסקים והגמרות וכו' וכו' בעניין ולרבנים אין פתרון....
ובכנות, אמנם הנסיון הוא לחלוטין שלך
ויש לך מודעות עצמית נפלאה ורק רצון טוב להשתפר
אבל אתה חושב שאתה יודע הרבה מעבר למה שאתה באמת יודע ומבין בתחום הזה
ונשמע שאין ככ מה לחדש לך (יותר נכון שאתה לא ממש מעוניין לשמוע....)
קצת ענווה לא תזיק, במחילה

אז לפחות אציע שאם כבר אתה מתייעץ אז לפחות שזה יהיה עם מישהו שעבר את זה בחייו הבוגרים (זאת אומרת נשוי, עם כל ההשלכות על לספר לבת הזוג וכו')
ולא עם רווקים שאני באמת מאד מעריכה אבל בזה אין להם נסיון.

באמת אני מקוה שלא נפגעת ושתקח את הדברים למקום טוב.
חבל לי עליך דוגרי.
הרבה הצלחה

הנסיון וההתמודדות עם הנושא הזה הם לא "ריאליים" וזה לא קשור מה מותר ואסור (וכידוע אסור)
זה לחלוטין עבודה שבלב,
עבודת המידות, מלאת רגש, עליות מורדות, התחזקות וכו'.
זה לא תפילת שחרית "עשיתי, סימנתי וי, יש מצוה. לא עשיתי, איקס, פספסתי מצוה"
אולי אם תסתכל על זה בצורה כזאת
אז תבין שלבקיאות שלך בגמרא, וגם לפתרונות שיש או אין לרבנים,
אין קשר לעניין טיב בהתייעצות איתם במהלכים שקשורים לזה,
או סתם לקבל מהם (או כמובן מטפל, או דמות תורנית אחרת בשבילך) חיזוקים מדי פעם
כמו שבחורה תעשה דיאטה עם חברה ולא לבד כי זה נותן הרבה יותר כח להצליח, וכמו חברותות וכולי.
בוא נגיד שאני מכירה אדם שעבר מה שאתה וסיפר לאשתו, וכל פעם שסיפר זה רק ציער אותה ועשה להם רע (כמה שהיא רצתה לעזור, היא לא באמת מבינה את ההתמודדות, ומכאן החלה ההתדרדרות ) והדמות התורנית איתה הוא התייעץ אמר לו שכל פעם שהוא נופל, שיתקשר לספר לו, וכך היה והוא חיזק אותו כל פעם ונתן עצות איך שפחות יקרה, וזה בסוף מה שעזר לו לצאת מזה כמעט לגמרי.

סתם נקודה קטנה מני רבות

נראה לי שאם תסתכל על העניין בצורה פחות רגשית אז יהיה לך יותר קל לקבל מאחרים

לא מכוון אליך בכלל בכלל. אני מעריך שתוכל בעז"ה לבנות בית יציב וחזק בקדושה וטהרה.
רק מחשבה בעקבות השרשור שרק קשור בעקיפין.

בדיוק שמעתי סיפור מזעזע מאשה מורמונית, שהם גם שומרים מרחק עד החתונה. היא סיפרה שהיא התארסה לבחור מורמוני אדוק שהקפיד לשמור מרחק עד החתונה, אבל הוא רמז לה שיש לו דחף גופני חזק, בגלל זה הוא התארס איתה מהר אחרי חודשיים כדי להגיע מהר לאחרי החתונה.
הקיצור אחרי החתונה פרץ כל התאווה שלו והוא ממש היה אונס אותה כמה פעמים ביום כשהיא צועקת ובוכה.
היא סיפרה שזה בגלל סרטי תועבה שהוא היה רואה לפני החתונה ורק כשיכל לממש את זה זה יצא בכל הכח.
היא התגרשה ממנו אחרי 4 חודשים.

נכון שכתבת שזה לא מכוון אליו, אבל בכל זאת איך זה מועיל לו? זה נראה לי רק יגרום להרגיש רע יותר

להיזהר מאוד לראות את הסימנים.
אבל בכלל לא חושד את פותח השרשור בכך.

ושמדובר בגויים בכלל?

לתופעה הזאת ומזהירה בפני זה אז כנראה זה יכול להיות אצל יהודים ולצערנו זאת לא תופעה שקוראת פעם בהיסטוריה.
כן אפשר להתחתן עם סוטים.

וברור שיש נפילות, אבל בכל זאת לנו יש תורה שמכוונת אותנו.
ולהביא דוגמה מנוצרים.. 🤷‍♀️

רצון להתחתן מהר מדי?

 

ואם בהפחדות עסקינן, שמעתי פעם שצפייה בתכנים מקולקלים מעודדת מעבר מנורמלי להיות בעל נטיות הפוכות. אז לא כדאי מכל כיוון שלא מסתכלים על זה.

ותסמינים של סטיות.

"תניא היה רבי מאיר אומר כל המשיא בתו לעם הארץ כאילו כופתה ומניחה לפני ארי מה ארי דורס ואוכל ואין לו בושת פנים אף עם הארץ מכה ובועל ואין לו בושת פנים"

 

בעיקר צריך לראות שיש לו כבוד אמיתי וכנה לאישה כאדם עמוק עם רצונות ורגשות (לא כבוד מזוייף כמו של הבני דודים שקונים לבחורה מלא מתנות ויהלומים כשרוצים להשיג אותה ואח"כ בכפר מפוצצים לה את הצורה) ושהוא בן אדם עם בושת פנים כלומר רגיש לרגשות של אנשים אחרים, לרוחניות ולמוסר ויודע שהעולם לא שייך לסבתאשלו.

 

 

"וברותי מכם המורדים והפושעים בי", אמר רבי לוי: אלו בני תשע מדות, בני אסנ"ת משגע"ח: בני אימה, בני אנוסה..."
גם הגמרא לפני כן מדגישה "בושת פנים".

נראה לי שככל שאדם פחות שקוע בזה ככה הוא יכול להתחתן בקלות יותר מבחינת משיכה, בטח האיש מהסיפור היה שקוע בתחום באופן פרטי ואז הנישואים רק הפנו את הגסות שלו למישהי...

חלילה דבר כזה, יש לי המון המון כבוד לנשים ותאמין לי שיותר מסיפוק יצרים אני רוצה אהבה אמיתית. רק לא רוצה שהפן הגופני יפריע לי או לאשתי.

לגבי א, זה מספיק נפוץ שאפילו לא תצטרך לספר על זה, כמובן אלא אם תיהיה בהתמודדות תוך כדי שאתה יוצא עם הבחורה.
לגבי ב, כבר בשלב הפגישות אמור להיות משיכה וכימיה. אם אתה ממש תרגיש בין פגישה לפגישה שאתה מחכה לפגישה הבאה, וכל הזמן תרצה לדבר איתה בפלאפון (וזה יהיה הדדי כמובן) אין לך ממה לחשוש בעתיד. ככה עשו כולם והסתדרו. אתה בטח לא צריך להתעסק בזה כעת. תתעסק בהיערכות לקראת לימודים/צבא/ישיבה/מכינה, תחשוב מה מתאים לך ותתמקד בו. תוציא רישיון במידה ואין לך. עזוב כרגע את מה שאתה מתעסק בו.

קודם כל הכבוד על הנכונות להתמודד בנושא, זו ההתחלה להתמודדות עם הניסיון.

קשה לי להבין מדבריך כמה המשיכה הגופנית שלך חזקה ביחס לאחרים כי לא משתמע מדבריך דברים מדויקים לגבי היצר שלך. בפשטות ניתן לומר שכל עוד היצר נלחם איתך בתחומים האסורים לגמרי (מראות לא צנועים) אז כנראה שעם כל הכבוד אתה בחור בעל התמודדות נורמלית, והגיל שזה התחיל אצלך נפוץ מאוד בקרב בני נוער, השאלה היא מבחינת הסביבה איזה בחור יתקל בתחום מוקדם או מאוחר, אבל כמעט כולם נתקלים בזה באזור הגילאים האלה, אך ככל שהסביבה דוסית יותר כך זה ידחה את הקץ במספר שנים (גם בישיבות טובות זה קורה, ואם אדם לא נפגש עם זה הקושיה עליו...). בגלל שאני לא יודע כמה אתה שקוע בתוך הדברים האלה (ובאיזה...) אז אין פלא שזה יעסיק את המחשבות שלך בצורה הזו, שכן הרהורי עבירה היא מהעבירות שכל אדם נכשל בהם בכל יום, קל וחומר כאשר הוא מכניס אותם לראשו.

 

הנושא היותר חשוב הוא שתפתור את הבעיה הזו ותנסה להישאר נקי למשך תקופה ארוכה ככל שניתן, כי זה רק יקשה עליך להתחתן ולחיות את התחום הזה בחיים. מסעיף ב' ניתן להבין כמה התחום הזה יקשה עליך בפגישות במצב הנוכחי, כי הוא מוסיף לך קריטריונים דמיוניים שלא אמורים להעסיק אותך בכלל. כשרוצים לחיות עם מישהי לא אמור להעלות על הדעת להיות עם מישהי אחרת, כי כולן בטלות בפניה, לא משנה כמה המראה שלהן טוב, כי הן לא קשורות אליך בכלל, כמו שאתה לא מעלה על דעתך ללכת לסופרלנד עם זר שאף פעם לא פגשת, ומנגד לא תלך לסופרלנד לבד כי זה מדכא עוד יותר. באותה מידה גם לא ישנה לך כל החשק והתשוקה (איך שאתה מבין את המושגים האלה) כי לא מדובר פה בפורקן יצרי כמו שרשעי עולם מנסים להציג, אלא בביטוי גופני לאהבה שלך לאישה שהתחתנת איתה, כמו שבמצב נורמלי לאשתך לא יהיה אכפת אם אתה מזייף בשירי שבת.

נראה לי שהעבודה שלך צריכה להיות בעיקר בלמידה על מהות הזוגיות וקשר בין איש לאישה, חיזוק הקשר לקב"ה ונכונות להקיף את עצמך בסביבה תורנית למשך מספר שנים (כנראה דרך ישיבה וגיוס בהסדר לפחות...)

 

את הנושאים של מה לספר, מתי, כמה יפסלו תשאיר בצד, כי זה לא רלוונטי כאשר יש לך בעיות מהותיות יותר לפתור, אתה יכול לפנות אליי בפרטי אם אתה צריך.

חשוב לציין שיש הרבה ספרים שיצאו לאחרונה בתחום הזה ומומלץ לקרוא את הטובים שבהם, ולא ספרים שמזיקים יותר מאשר מועילים. בנוסף יש גישות שאומרות שתתחתן והבעיות ייפתרו, אבל בגלל שאתה עוד צעיר ובשלב המאתגר יותר אז אין סיבה למהר כי זה רק עלול להפסיד אותך עוד יותר ולהזיק במישורים רחבים יותר עם נזק משמעותי לטווח קצר ורחוק (גירושין, דיכאון, אי השתקעות בתורה ועוד...)

מבחינה רוחנית תיאורטית, אבל אני אדם ריאלי. אני רואה ויודע שיש אנשים שנכוו בדברים שאתה קורא להם "קריטריונים דמיוניים" (שאולי לדעתך בפגישות אני לא אמור לשאול אבל זה לא שזה לא קיים). גם למעלה אמרו שהאמת שהבעיה קיימת. ברור שאני רוצה להגיע למצב שאני לא מעלה על דעתי אפילו להיות עם אישה אחרת חוץ מאישתי. אני מקווה שזה גם יקרה.

 

אבל בגלל שאני שהסיכוי שזה לא יקרה קיים, הרי אנחנו רואים במציאות שיש זוגות שמתגרשים בגלל דברים כאלה, אני רוצה לוודא כמה שניתן שזה באמת באמת באמת לא יקרה. קראתי המון, המון! על קשר בין איש לאישה, וברור שהעיקר הוא הרוח, אבל אם יש בעיות מבחינת הגוף זה למרבה הצער יוצר גם בעיות בתחום הרוח. ככה זה, אנחנו אנשים קטנים. שוכני בתי חומר ילודי אישה.

(אגב לא אומר שמבחינתך זה גם ככה, אבל אנשים שונים אחד מהשני גם בתחום הזה במידת היצר החומרי).

 

מבחינת העצות לשמירה על עצמי וזה שאתה אומר שצריך לפתור את הבעיה, זה בסדר, אני יודע. תאמין לי ששמעתי כל דבר, וקראתי כמה וכמה ספרים (שכולם די אומרים אותו דבר). האמת המרה היא שלרבנים בימינו אין פתרון. אני נמצא בסביבה תורנית מאוד. ואני יודע שאתה תביא לי "בראתי לו תורה תבלין" מהגמרא ו"אין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב הפנוי מן החכמה" מהרמב"ם, מכיר. אני יכול לסתור את הפרשנות של הרב הממוצע בזה גם מהגמרא וגם מהרמב"ם. הקב"ה החליט לדפוק לדור שלנו את הצורה, ואנשים כמוני ימשיכו לבכות. אין פתרון.

 

ואתה אומר לי אל תתעסק בזה כרגע, יכול להיות שמבחינה פרקטית אתה צודק, אבל אני לא מסוגל לחיות עם המחשבה שיכול להיות שאני אעביר גם את שנות הבגרות שלי באכזבות ונפילות, אחרי שהרסתי לעצמי את החיים עד עכשיו. 

 

לא אמרתי לא להתעסק בהם, אלא לדאוג שהם יתבטלו, ובשביל זה צריך לפתח אישיות רוחנית, וזו הדרך הטובה ביותר לשמור על קשר, שכן שלושה שותפים באדם. האפשרות שאתה מוודא היא להסתמך על יצר העריות שלך ושל אשתך בלבד, דבר שמאבד מחוזקו כשלא שומרים על טהרה וצניעות...

אם יש בעיות בתחום הזה אז תלכו ליועצים/ מדריכי חתנים וכלות, לא כזה משמעותי לקשר אחרי שנשואים.

 

יש אנשים שלא סובלים בתחום הזה כמו שאתה סובל, גם דתיים וגם גויים, אם תחליט בצורה ברורה שאתה לא עושה משהו אז אין סיבה שלא תצליח, כמו שבשבת אתה לא חושב לבדוק סמס כל 5 דקות.

במקום לחיות את הפחדים האלה פשוט תלך לבנות את החיים שאתה רוצה עם התמקדות בעתיד, אתה היית רוצה שאשתך תיפול כמוך? ואם אתה יודע שאתה נופל הרבה במחשב, אז תחליט שאתה לא פותח את המחשב לבד, או שאתה מעביר אותו למקום מרכזי, אבל כל עוד תמשיך לחשוב שאתה קורבן של המציאות, ושל היצר שלך אז איך אתה מצפה שזה ישתנה?

לא קשור לפורום הזה. המטרה של השרשור היא לבדוק מה לעשות בקשר לזה בשידוכים לא איך אני מתמודד עם זה אישית.

אבל רק אומר. "אם תחליט בצורה ברורה שאתה לא עושה משהו אז אין סיבה שלא תצליח", זה פשוט לא נכון. זה לא. אתה יודע כמה פעמים החלטתי? כמה פעמים הייתי צריך לשלם כסף אחרי הבטחות ולעצמי והתערבויות עם חברים על זה? אתה חושב שאני לא יודע בשכל שזה רע לי? אתה חושב שאני לא יודע שאני אצטער על זה אחר כך? יש לך את הסיפור בגמרא

 

"רבי מאיר הוה מתלוצץ בעוברי עבירה. יומא חד אידמי ליה שטן כאיתתא בהך גיסא דנהרא , לא הוה מברא , נקט מצרא וקא עבר. כי מטא פלגא מצרא שבקיה, אמר : אי לאו דקא מכרזי ברקיעא הזהרו בר' מאיר ותורתו, שויתיה לדמך תרתי מעי"

 

בחיים שלך היה לך יצר כזה שהיית מוכן להסתכן במוות בשביל לממש? אז לר' מאיר היה, ולא היה לו בחור כמוך שהיה יכול לומר לו "תחליט ואין סיבה שלא תצליח". כשאתה אומר בתפילה זכה ביום כיפור על היצר שבוער "כאש בעצמותיי" אתה יודע על מה אתה מדבר? אתה מתכוון למה שאתה אומר? יש נפילות גם כשאני כולי לומד תורה באמצע שבוש מוצלח! בלי שום מחשב לידי, כלום! לרוב האדם מתבגר מתישהו מהמחשבה שיש פתרון לכל דבר באיזשהו שלב. לפעמים פשוט אין.

אבל כל עוד אתה מגיב אז כדאי שתהיה תגובה עניינית גם בשביל שאר הקוראים.

 

המטרה של התגובות שלנו היא לגרום לך להבין שהשאלה מה לעשות בשידוכים קשורה קשר הדוק בהתמודדות שלך, אתה צריך להבין שזה ישפיע לך גם על האפשרות להתחתן וגם על חיי הנישואים, התמודדויות בתחום העריות הן לא דבר שמתבטל אלא מתחלף, ולאחר הנישואים יש ניסיונות אחרים שצריך להתמודד איתם. 

 

החלטת ואז מה עשית עם זה? אם אתה רוצה לצאת מהמצב הזה אז תעשה לעצמך גבולות שימנעו ממך ליפול, ולא התערבות על כסף אלא פשוט תוציא את המחשב/ אל תשתמש בו בכלל/ תצטרף לארגונים שמסייעים בזה ועוקבים אחרי הגלישה שלך ותחפש עוד פתרונות, אם אתה יודע שכל פעם שאתה מבואס אתה נופל אז ברגע שזה קורה תצא לחבר או משהו... גם לאדם שלא מתעסק בזה יש הרהורים בלימוד אז אתה לא יכול לצפות שתראה במחשב בבית מה שאתה רוצה ואז לא יהיה לך הרהורים בלימוד. הרבה אנשים מבינים בשכל שזה רע להם, אבל כל עוד זה לא מופנם גם ברגש אז יהיה קשה להתמודד עם זה.

 

עם כל הכבוד לך אני לא חושב שהניסיונות שלך ושל רבי מאיר באותה רמה בכלל, מה גם שאתה מכניס את עצמך לסכנה לעומת ר' מאיר שזימנו לו הכל מן השמיים. מלבד זאת מי אמר לך שהוא היה אמור לעמוד בניסיון הנקודתי הזה? הקב"ה זימן לו את השטן כדי שילמד אותו ואותנו מוסר לדורות, אבל להגיד שאין לך בחירה בכלל בנושא זה חמור מאוד, יכול להיות שאם תנסה עכשיו לשמור על טהרת המחשבה אז זה יהיה לך כמעט בלתי אפשרי, אבל לא שם נמצאת ההתמודדות שלך, אלא בשמירה על העיניים שלך כשאתה לבד, ומשם תתקדם לשמירה גם ברחוב ומשם לטהרת המחשבה...

 

בכל מקרה אתה כרגע רק בן 18, ועדיף לך לשקול את הנושא היטב עם רב לפני שאתה מחליט לצאת לשידוכים בגלל התמודדות גופנית כי רוב בחורי הישיבות מתחילים לצאת בשיעור ד' בערך...

המטרה הייתה לבדוק איך אני מתמודד עם התוצאות בשידוכים ובחיי נישואין. עצם תהליך ההתמודדות היא לא נושא לפורום מעורב. קחו כנתון שאני מנסה ככל יכולתי להשתפר בזה וזה המצב שאני מגיע אליו לשידוכים.

אני רוצה לומר לך משהו, אין לי מושג מה תקח ממנו ומה לא, אבל אני מקווה שתבין אותו איך שהוא ותשקול אותו לפחות. 

 

 

 

 

 

דבר ראשון ---

 

אין לך תשוקה יותר או פחות מ... 

מי שמודד את התשוקה שלך ביחס לאחרים זה לא החלק ש"משתוקק" זה החלק ההגיוני שכלי שבך. 

אם אתה מרגיש רגש מסויים, כל חוויה רגשית מסויימת, היא ביחס לעצמך בלבד, וביחס לרגע הזה בלבד. 

 

כשאתה לוקח את החוויה להשוואה בין מה שאתה חושב שאתה חווה לבין מה שאתה חושב שאחרים חווים - אתה מודד את החוויה בכלים לוגים לא בכלים של חוויה. אתה חי במחשבות שלך. 

 

כשאתה טועם את הטעם המתוק של השוקולד ומרגיש בצורה חוויתית את השדר העצבי של בלוטות הטעם המתוק שבלשון, אתה לא חווה את זה מתוק יותר מ.. או פחות מ... אתה חווה את זה כמתוק. כמה מתוק? במציאות זה לא מתוק יותר או פחות, במציאות זה מתוק. זו המציאות. זו החוויה. 

 

כשאתה סובל - ומישהו שואל אותך - סבלת מספיק? החלק ההגיוני שלך אוטומטית ישווה בינך לבין אחרים ויאמר - לא. לא סבלתי מספיק. (כי יש אנשים שסובלים יותר). אבל החלק החוויתי שלך יענה כן. כי זה מה שיש במציאות - סבל. הוא לא רוצה עוד דקה אחת של סבל. הוא לא משווה הוא חווה. 

 

אין לך משיכה גופנית גבוהה או נמוכה מ... כי זו רק אמירה של החשיבה שלך שמנותקת ממה שאתה חווה. כשאתה חווה - במציאות - החוויה היא לא יותר או פחות, מי שמאמין לזה ושופט את זה זה החלק הלא חווה שבך. המחשבות. 

 

 

דבר שני -

 

בא נדבר על פורנוגרפיה בסדר? 

אבל רגע, לפני שאני אפתח את הדיבור על פורנוגרפיה, בא נדבר על דתיים ודת. 

כשאתה כאדם דתי רואה פורנוגרפיה, אתה מתמלא על כדי פיצוץ בשיפוטיות. שיפוטיות שלך כלפי מי שאתה, ושיפוטיות של הדת כלפי מי שאתה (חוטא). אתה מפוצץ שיפוטיות ואשמה, אתה לא ראוי לאהבה, ואתה סתם אדם ש"לא יכול לשלוט בזה". 

 

בתגובה הזו, בדקה הקרובה שתקרא, אני ממש מבקש ממך להוציא את הדת מהסיפור.  בכל פעם שאדם דתי צופה בפורנוגרפיה - הוא מתמלא בשיפוטיות והרס עצמי "בשם הדת". לרגע אחד אני מבקש ממך שתוציא את הדת מהסיפור. תוציא את השיפוטיות של צדיק וחוטא, של נפילה ושל עלייה, של נכון ולא נכון. תהיה במציאות כמו שהיא. 

 

פורנוגרפיה היא לא בעיה. אתה לא הולך לראות פורנוגרפיה כי אתה מלא הורמונים לא נשלטים ביחס לכולם. זה מה שאתה מספר לעצמך. ולכן מאשים את עצמך.  

 

פורנוגרפיה היא פתרון של בריחה מבעיה אחרת. כשהחלק הרגשי שבך (הרגש) מרגישה שרע לה, שהיא כלואה, סגורה, מדוכאת, בודדה, עזובה, אפורה, ועצובה, היא רוצה אחרת, היא רוצה להרגיש אחרת, והיא כלואה. במקרים כאלה, אתה תנסה לגרום לה להרגיש טוב. 

 

ופורנוגרפיה היא כזה דבר. פורנוגרפיה היא נסיון להרגיש טוב על ידי משהו שאנחנו חושבים שיעשה לרגש טוב, אבל בפועל היא עושה לרגש רע. היא גורמת לרגש לפקפק בעצמה ובגוף שלה בשם האידיאל המיני שיש בפורנוגרפיה. היא גורמת לרגש לאבד את האהבה הטבעית הגופנית, בשם מחשבות על איך מין צריך להראות באמצעות פורנוגרפיה. פורנוגרפיה גורמת לרגש לרצוח את המיניות שבה והאהבה המינית שבה על ידי המחשבות. 

(וכמובן שאחרי הפורנוגרפיה יש אשמה שמוביל לעוד דיכוי, ועוד נסיון לנחם, וזה מעגל שחוזר על עצמו. )

 

כדי לא לראות פורנוגרפיה הדבר הכי חשוב הוא לא לשים סינון חיצוני בפון או במחשב, כדי לא לראות פורנוגרפיה צריך לפתור בעיה בפנים, לפתור את מערכת היחסים הפנימית, לתת לרגש לפרוח, לחיות, לתת לה מקום. לא לדכא אותה. 

 

 

 

דבר שלישי --

 

אחד הדברים שהכי כואבים לי, זה לקרוא תגובות של אנשים שטוענים שהם לא ראויים לאשה שלהם כי הם צפו בפורנוגרפיה. זה כואב כי הם רואים את הצפייה בפורנוגרפיה שהם צפו כמשהו שהוא חלק מהם, משהו שמגדיר אותם. עד כדי כך שהוא חלק מהביוגרפיה שלהם ושצריך לשאול אם לספר אותו או לא. 

תרשה לי לומר לך משהו. 

זה שצפית או לא צפית זה לא ישנה לך משהו. גם כי מוח האדם הוא נוירופלסטי ומשתנה, אבל יותר מזה, מיניות שלא מחוברת לרגש ולאהבה הטבעית הגופנית, מיניות שהיא מלאת מחשבות וריגושים - יכולה להיות גם לאדם שחי ללא חיבור לאינטרנט מעולם. השאלה היא לא מה צפית או לא, השאלה היא באיזה מקום אתה תימצא כשאתה תהיה שם - האם תהיה מחובר, או תחשוב. 

 

 

 

 

דבר רביעי - 

 

תשוקה זה דבר נפלא אבל אתה לא מחובר לרגש שלך. כשאתה טוען שיש לך חשק ותשוקה, ושיש לך מחשבות על נשים כאלה ואחרות זה בגלל שאתה רואה במיניות ובגירוי מיני עשייה שתביא לך אושר. הבעיה שזה נמצא רק במחשבות שלך. גירוי מיני לא מביא אושר, משום ששום דבר שתעשה לא יביא לך אושר (הוא כן יביא לך בסופו אכזבה). תתנתק מהמחשבות, תנסה להיות במציאות כמו שהיא. הרגש שלך לא משתוקקת למיניות שמגיעה מהמחשבות שלך, היא משתוקקת לאהבה גופנית שמגיעה מהמציאות. ככל שאתה חושב יותר (ומשתוקק יותר), אתה בורח יותר מעצמך, מהרגש שלך, ומהאהבה הגופנית שבך. 

 

ולכן, ככל שתהיה אתה, ללא מחשבות על מה שאתה ועל מיניות, וככל שתתן לרגש מקום - אתה תרגיש טוב יותר באמת. 

 

 

 

 

 

 

גם אני סובל כבר הרבה שנים.
אני למעלה מגיל 30 וכבר הרבה זמן בשידוכין.
יש לי כמה דברים לומר לך:
1. עוד לפני העניין של החתונה, כדאי לך להפסיק בשביל עצמך.
אני ממליץ מאוד על 'שמור עיניך' ועל הכלים שהם נותנים. לי אישית זה לא עזר, אבל פגשתי במהלך הדרך עשרות אנשים שיצאו לחירות בזכות האתר. גם אם אתה לא 'מכור' שווה לך להיעזר בהם. 

2. גם אני הרגשתי שזה לא הוגן כלפי הבחורה להסתיר ממנה. אחרי התייעצות שיתפתי בחורה שהייתי איתה בקשר רציני בהתמודדות שלי.
לצערי כבר כמה פעמים התוצאה של השיתוף הייתה - ניתוק הקשר על ידי הבחורה.
לאחרונה יצאתי עם מישהי תקופה, ושיתפתי אותה (שוב, אחרי התייעצות), והיא הסכימה לקבל אותי כמו שאני. לצערי הקשר נפסק מסיבות אחרות, אבל זה רק אומר שיש כאלו שיוכלו לקבל.

בהצלחה רבה, אח יקר.
ה' אוהב אותך!

לבחור- אולי זה מגלל שאתה חדש בנושא, לא שופט אותך, עם זאת אני הולך לכתוב דברים שמישהו חיב להגיד אותם (לא רק לך כמובן)

 

זה מטלטל שבנים ובנות מדברים יחד על נושא כזה...!

צניעות זה לא רק לא להסתכל על פריצות ולשמור נגיעה, צניעות זה לקבוע את הצניעות בנפש, זו כוונת התורה,

כך שאדם לא יעיז לדבר על דברים כאלו עם אשה, לא פנים מול פנים ולא בהתכתבות.

למה דברים שאין לדבר, פתאום בהתכתבות אין שום בעיה!?

 

ובטח שלא בפומבי (ולך תדע כמה רווקות נכנסות לסרטים מזה) 

זו צריכה להיות התיעצות אישית ודיסקרטית לחלוטין.
רק אותי זה מטלטל? אולי אני לא מכיר את סגנון הציבור כאן?

 

באתי רק לעורר לאמת ולרצון ה', שיהיה בהצלחה לכולם

א) אם אתה עדיין נופל אתה חייב לספר לה באיזה שלב בקשר, כי אתה עלול גם להמשיך לאחר החתונה, וזה לא הוגן כלפיה לא לדעת. אבל אם נפלת בעבר והיום אתה נקי (או שתצליח להפסיק עם זה עד שאתה תתחיל להיפגש), אין סיבה לספר לה, זה לא אמור להשפיע על הקשר שלכם בעתיד. ברוך ה' כל מי שנפל בעבר והפסיק עם זה, יגיד לך שהתורה והזמן שעובר גורמים לך לשכוח מכל הנפילות, אתה לא תזכור שום דמות של אישה שראית, אתה תתנקה מהמבט החיצוני, אתה תחזור להיות טהור ופנימי, התשובה באמת מטהרת, ה' לא עבד עלינו כשהוא נתן לנו את התשובה. אתה תפסיק לחשוב על זה כל כך הרבה, אלא זה עלול לתקוף מידי פעם, אבל אתה תדע להתגבר על זה. 

 

לדעתי אל תספר את זה בתחילת הקשר, כי אין שום סיכוי שהבחורה תוכל לעכל דבר כזה על תחילת הקשר. אך גם אל תספר את זה יותר מידי מאוחר, כי אם הבחורה לא מעוניינת להמשיך אחרי זה, אז סתם בזבזת הרבה זמן יקר של שניכם. תספר כשהקשר הופך להיות רציני. צריך שיקול דעת בריא כדי להבין מתי נכון לספר, ואיך בדיוק לעשות את זה. זה משתנה מקשר לקשר, יש הרבה סגנונות של זוגיות. 

 

אני האחרון שיזלזל בניסיון שלך, אני יודע טוב מאוד כמה היצר יכול להיות חזק, אבל ברור לי שלא ניסית את כל הדרכים שאפשר. לא ניסית דרך קיצונית של הסתגרות בתוך הישיבה חודש שלם, בלי פלאפון בכלל (שיחה חשובה מחבר שיש לו פלאפון נוקיה), ובלי שום גישה לאינטרנט, שגם אם תרצה ליפול אין לך שום אפשרות לעשות את זה. וגם כשאתה חוזר הבייתה אתה חוזר לפני כניסת שבת, ויוצא לישיבה ישר בצאת שבת. יש לי חברים שעשו את זה, ועוד עושים את זה. וכשאתה שנה שלמה ככה נקי, אתה כבר תוכל לחזור לאט לאט לדרך חיים נורמלית מבלי ליפול.

 

דבר נוסף אל תשלול אפשרות שהיצר יתעדן בהמשך, יש לי הרבה חברים שהיו מכורים כבדים לזה, ופשוט הפסיקו מעצמם, כי כבר היצר לא כמו פעם. לפעמים שאתה מתבגר, כל אחד בגיל שלו, כבר פחות מעניין אותך המיניות, יותר מעניין אותך אהבה. במקום לחשוב על יופי של נשים, אתה תחשוב על הקשר העמוק בינך לבין אשתך לעתיד. אל תלמד מגיל ההתבגרות, תחכה שתגיע לגיל 20 לפחות. אבל באמת יכול להיות שאצלך הוא ימשיך להיות תקיף וחזק, זה משתנה מאחד לשני. 

 

אתה צודק שבני הדור שלי ושלך היו צריכים להתמודד עם ניסיון בלתי אפשרי, בטח שגדלנו בתקופה שלא היה שום מודעות, ולא היה שום פתרונות לכך (לא היו סינונים, ולא היו אנשים שמבינים בזה לדבר אתם). וברוך ה' יש היום יותר מודעות, הורים שמים סינון לילדים שלהם, ואולי כבר בני הדור הבא יהיו יותר נקיים מזה. אבל עדיין גם אנשים שנפלו, המון המון יוצאים מזה ומפסיקים לגמרי, או לפחות מפחיתים משמעותית את כמות הנפילות שלהם. אז אל תתייאש, תמשיך להילחם ביצר. הכי חשוב במאבק מול היצר זה לקום לאחר הנפילה, יותר מ-'לא ליפול'. 

 

ב) אני מבין את החשש שלך, זה יכול להיות באמת קשה. אני לא נשוי, אז אין לי באמת מושג מה לענות לך. אבל אני חושב שאם תצליח להפסיק עם הנפילות, זה יראה פחות מפחיד, כי אתה תפתח יכולת לשלוט ביצר שלך, ואתה לא תשתגע מכך שהתדירות לא כמו שאתה רוצה. וברור שעם הזמן אתה ואשתך תתאזנו אחד עם השני. אבל לדעתי אתה לא צריך לחשוב על זה בכלל לפני החתונה.

 

 

 

ושנית, לא יעזרו לי רק תשובות מבנים - הרי מה שאני צריך לדעת זה איך בנות תופסות את זה בשלב הפגישות. השרשור גלש לעצם ההתמודדות וזה באמת לא מה שכיוונתי, אלא לאיך העניין משפיע בשידוכים. למרבה הצער שידוכים זה עניין גם של נשים וגם של גברים.

 

בכל זאת לקחתי לתשומת ליבי

 

ומייעץ מבוגר ומנוסה ידע לומר לך מה צד השני חושב

ולכל הפחות אפשר לשאול באופן כללי ולפרט רק בשיחה אישית.

בהצלחה בכל.

אנשים פה חושפים את נבכי נפשותיהם. נראה לי שאפשר מעט יותר רגישות

זה עולם משוגע, עם כוחות משוגעים, יש אנשים שמתמודדים ומתמודדים ואין להם איפה לפרק את זה, אין להם דמות שברור מבחינתם שאפשר לפנות אליה.

א. מיניות היא כלי טבעי ומקסים שנועד לחזק את הקשר בין איש לאישתו עד 120 בע"ה ולהעמיד איתה את דור ההמשך בע"ה

 

ב. על דוסיות מעיד - עד כמה האדם מצליח לשלוט על עצמו ולדחות סיפוקים (דו"ס= דוחה סיפוקים)

 

כמו שנאמר בחסידות - מוח שליט על הלב.

 

ג. 7 ייפול צדיק וקם - הצדיקות שלך נמדדת בקימה שלך! ולא בכמה אתה נופל.

תעסוק בלימוד ובתפילה ובעה תזכה כל פעם לשוב בתשובה שלמה

 

ד. כולם נופלים! מי שאומר שלא הוא שקרן. וגם זו עבירה..

 

ה. בנות לא מעוניינות לדעת על הנפילות שלך! בין בני זוג צריכה להיות פתיחות ושקיפות אבל לא עד הסוף! המטרה היא לא פתיחות המטרה היא שלום ביניכם ולמען השלום ניתן וצריך לשנות. 

אין בת שזה לא יפריע לה ואין בן שלא נופל מכאן שאולי לא ניתן להתחתן...

מסקנה - לא מספרים הכל. עובדים. מתגברים. סופרים הצלחות ולא נפילות.

 

ו. כיוון שמיניות לא קשורה לדוסיות - אתה תמצא לך בע"ה אישה שהיא גם דוסית וצנועה וגם יותר מינית, כמוך.

 

ז. גם אישה שיש לה מלא תשוקה בגיל 18, במהלך החיים התשוקה משתנה מבחינת האישה - הריון, לידה, מצבי רוח משתנים, הורמונים, ואפילו מרגע לרגע ואתה תצטרך להתמודד כל החיים עם התאוות שלך!

מי שחושב שחתונה פותרת את בעיות התאווה טועה ובגדול ואף מוטב לו שלא יתחתן כדי שלא יאמלל את אשתו ואת עצמו!

 

מכאן שהעבודה צריכה להיות אצלך בכיבוש היצר ובשליטה עצמית

וזו העבודה של חיינו!!

בהצלחה

ויהי ה' עמך בכל אשר תלך.

אם המצב שלך הוא באמת מצב של התמכרות לעניינים לא צנועים ברשת - אתה צריך טיפול מעמיק יותר 

וזה דבר שכן צריך לספר בדייט מתקדם אך לא מתקדם מידי

בצורה של רמיזה ובצניעות

כמו - יש לי התמודדויות שונות ואני מטפל בהם וכדו

וכדאי כשזה יגיע לשם להתייעץ עם איש מקצוע

אפשר גם בצורה אנונימית באתר בקדושה

נובע מצורך אישי שלך שאתה צריך להתמודד איתו. זה רק זה. אף אישה לא תהיה מעוניינת לדעת בחטאי העבר של הבעל שלה. אף אישה לא תחשוב שדבר כזה יקדם את הזוגיות שלה.

 

כל עוד אין השפעה ישירה על הזוגיות, אין צורך לספר. יש הבדל בין בגידה בזמן קשר עם מישהי לבין התנהגות מינית שאינה הולמת בזמן שאין קשר עם מישהי.

 

באופן כללי, הקב"ה קבע תשובה בעולם וע"פ זה אני לא חושב שיש לאנשים זכות לשפוט אחד את השני על מעשי העבר שעשו תשובה עליהם.

 

התנהגות מינית שאינה הולמת לפעמים נובעת מחוסר יציבות נפשית, שזה דבר שמאוד מאוד חשוב לכל אדם באשר הוא, ובטח כאשר שהוא רוצה לבנות קשר חזק מישהי אז הוא צריך יציבות כדי שזה יצליח.

אם יש בזה חלק מהעניין כדאי לטפל בזה.

מאוד ממליץ לראות ההרצאה של החוקר איתן זימן בyoutube

קודם כל, שקראתי את כל התגובות שלך פשוט נפעמתי מהדרך שבה אתה מסתכל על זה,כי לפחות אני וחברות שלי מסתכלות על בנים בגיל שלנו שזה 18 וחושבות שהם לא בוגרים ושטחיים,אז זה ממש שמחתי לראות שיש כאלה שלא..
ולגופו של עניין,מנקודת מבט של אישה,אמנם אני כולה בת עוד מעט 18 אבל כשאני מדברת עם חברות שלי על כל הנושא הזה,הן די נרתעות מחיי אישות,כי לפחות בגיל שלנו זה נראה דבר די מלחיץ שפחות עש לנו תשוקה אליו,אז יכול להיות שזה יפריע לאישתך,אבל אני חושבת שבסופו של דבר כל אישה עם היצר שלה,יש כאלה שאולי יש להן תשוקה ויש כאלה שפחות,אני חושבת שזה די נובע מכך שלפחות בציבור הדתי לאומי החזק הבנות,וכמובן שגם הבנים מאוד רחוקים מכל הנושא הזה,כי אנחנו די שומרים ושומרות על עצמינו מהמין השני.אבל בסופו של דבר יש לך שאיפה להתחתן אז לפי דעתי פחות כדי להתייעץ על זה עם הבחורה שאתה יוצא איתה בשלבים המוקדמים,אלא יותר כאשר עש רצון של שניכן להתחתן וזה מתחיל להיות רציני,למרות שיש נשים שהדבר הזה יפחיד אותן וירתיע אותן ויש כאלה שלא יהיה אכפת חהן,אבל אני אישית חושבת שכאשר מכירים את הבן אדם ואת האישיות שלו זה כבר אמור פחות להזיז...ושוב אתה תצטרך להיות די רגיש וקשוב לרצונות של אישתך בנושא,כי אתה צריך לזכור שלגבר ואישה אין אותו תשוקה למעשה הזה.
שיהיה בהצלחה!!

כתבו לך כאן תגובות נפלאות ועצות חכמות.

רק חשוב לי להוסיף משהו.
ולפני כן אקדים ואומר, שאומרים שאדם שמזהה תכונה כלשהי אצל חברו - משמע שהיא קיימת אצלו. כי כך הוא מכיר אותה ויודע לזהות.

אז ממה שאני ראיתי מהתגובות שלך, זה שיש לך קצת קטנות באמונה וביטחון בה'. וגם בעצמך.
(מצטטת ממה שאני זוכרת, מחילה אם לא במדוייק)
"מקווה שהתפילות ייענו מתישהו"
"העולם לא הוגן", "לא פייר"

וכתבת בעצמך שאתה מודאג לגבי העתיד שלך, ושאתה פסימי לגבי היכולת שלך להשתנות בשנים הקרובות לאור העובדה שנכשלת כ"כ הרבה פעמים בשנים שאחורה.

אז קודם כל, נראה לי שכדאי בעיקר לעבוד על המקום הזה.
זה יפה ומקסים שאתה יודע גמרות בע"פ, וציטוטי חז"ל וכיו"ב. אבל כדי שיהיה לזה ערך ומשמעות בעיניך, כדי שזה יתקיים אצלך בצורה נכונה, צריך לעבוד על האמונה בה', על הכח של התפילה, והאמונה בתפילה. על האמונה בך וביכולות שלך להשתנות.
כי רצון זה נהדר, אבל אם הוא חסר אמונה - ונשאר בגדר רצון ריאלי - קשה לי (מאמינה שאני לא היחידה) להאמין שמשהו באמת ישתנה.

ואני חוזרת לראשית דבריי, ומשתפת שגם אני נופלת בזה הרבה פעמים. העבודה העצמית שלי על האמונה בה' ובעצמי, היא לא פשוטה בכלל.
אבל כשאני מצליחה - אני רואה ניסים ונפלאות.
אני יכולה לשים לעצמי גדרות, ואיסורים, ואני יכולה ללמוד הלכות וציטוטים מכאן ועד סוף העולם - אבל אם זה חסר אמונה, זה פשוט חסר. זה לא נוגע בנקודה עד הסוף.

ממש כמו גוף בלי נשמה.

תחשוב על זה.

ועוד עצה, אם אתה מרגיש שזה משהו באמת חריג (אפילו ביחס לעצמך ולא רק ביחס לאחרים), ממליצה לבדוק אפשרות לטפל בזה מול אדם ירא שמיים. בטוחה שיש כאן בפורום אנשים שיוכלו לתת לך כתובות טובות, מאמינה שיש אנשים שמתעסקים בזה.
ויפה שעה אחת קודם.

בהצלחה בעזרת השם, יהי ה' עמך.

רק אעיר כי לעבוד על האמונה בדברים האלה זה קשה במיוחד; כשה' רוצה שיקרו דברים רעים לפעמים אז מתנחמים במחשבה שהקב"ה איתך בכל צרה, אבל כשהקב"ה רוצה שיקרו דברים שמרחיקים אותך מהקב"ה בעצמו? זה הרבה יותר קשה להחזיק אמונה ככה... כמובן שה' נמצא איתי בכל ברצוא ובשוב וכו' וכו' אבל זה מאוד קשה להחזיק את זה בראש כל הזמן. 

ואני לא חושב שזה חריג בצורה כל כך קיצונית. בטווח הנורמה באופן טבעי יש אנשים שיותר ופחות בוער להם בפנים העניין.

בצורה מטורפת ממש! אם הוא יצא מזה אז הרבה אחרים יכולים גם.

סליחה שאני מדבר באופן חד משמעי, למדתי את הנושא חזק.

ביחס למה ששאלת (בניגוד לכל העצות על נפילות שנתנו לך) הכל בסדר ונפלא.

א. ואל תוותר על היראת  שמים של האשה בשום אופן, חיים פעם אחת, ואתה ראוי ל-ח-ל-ו-ט-י-ן.

ב. אם האשה בלי חסמים מיוחדים והיא שמחה (וגם אם כן אפשר לטפל) ותהיה בעל טוב ותהיה ביניכם פתיחות, אז תספקו אחד את השני לגמרי והתשוקה תהיה חזקה ובריאה. כך הוא הטבע (אני מדבר מצד הנורמליות הטבעית, על הכל חייבים להתפלל כמובן). אין אושר (גם בחלק היצרי) כמו זוגיות בריאה בדרך התורה. שיהיה בהצלחה!

נ.ב. אין שום סיבה לשתף, זה לא קורות חיים זה חורים שחורים, זה כמו לשתף בחלומות שאתה חולם בלילה.

 

רק אצטט אותך, ברשותך-
(מסכנות ... הלוואי ויכולתי לשלוט בזה). 
בטח שאתה יכול לשלוט בזה!
בוודאי שכן.
אמנם אני לא מבינה איך זה, אני בת בסופו של דבר ואין לי את ההתמודדות הזאת, אבל גם אם זה קשה אני חושבת שאתה יכול להחליט לעצמך מה לעשות. אף אחד לא הכריח אותך לחשוב מחשבות כאלו ואחרות על אף אחת..
אולי זה קשה, ואולי זה טבעי ודי שכיח, אבל זאת עדיין בחירה שלך.
בכל מקרה ,בהצלחה לך

וגם לא אצל כל הבנים זה שווה בשווה, אבל באופן כללי זה ניסיון מאוד קשה אצלנו... לכן יש נסיונות אחרים שצריך כוחות אחרים להתגבר עליהם...

אני בכלל לא בטוח שאתה אמור "לספר" על דבר כזה.

 

תרגיע את עצמך, תשתדל להוסיף בדברים חיוביים ולא לעסוק במה שלא צריך. אל תתייאש חלילה. זו תופעה שיכולה לקרות בגיל הזה - יפה שאתה משתדל מאד לשמור במה שנוגע לבחירתך.

 

בנוגע לאשה, לא צריך "לדעת מראש" משהו כזה שאתה שואל. וגם בחורה לא יודעת.

 

כשתצא, תוכל להרגיש אם מדובר במיהי שיש לה חום ואהבה.

 

ואם אתה, כשתתחתן, לא תחשוב שזה רק "פורקן חוקי" של יצר (ובוודאי לא לחשוב שמה שיש באינטרנט זה נישואין או נורמלי.. הבל הבלים) - אלא קודם כל תשים לב לאהבת האישיות וכיבודה, אז כשמבטאים יחס אוהב, ברובדים שונים, גם מקבלים את זה בחזרה.

באופן כללי חשבתי על זה והיו לי נקיפות מצפון כאלה ואחרות (אולי מאוחר מדי. אבל מוטב מאוחר מאף פעם) ובאמת בפורום מעורב זה כנראה לא ראוי לפחות לדוש בזה יותר מדי... 

השאלות כן היו צריכות מענה וכל מי שענ/תה באמת עזר/ה ותודה!

 

אבל בכל זאת זה קצת בעייתי ואם יש משהו בעייתי שבכל זאת צריך לעשות אז לפחות לעשות אותו רק במידה שצריך ולא יותר. אז אני מבקש מהמנהלים למחוק או לפחות לנעול את השרשור. @יעל מהדרום @קוד אבל פתוח (נראה לי הם מנהלים לא? אם לא תתייגו אותם פה).

לא בגללך, אתה בסה"כ רצית לפרוק וטוב שיש מקום שמאפשר .
הבעייתיות היא כמו שכתבת שזאת פלטפורמה מעורבת.

זכור לי שבאולפנא אמרו לנו שצריך להתלבש צנוע ובין הסיבות העיקריות הייתה בעיית הבנים ומה שזה עושה להם ובאמת המחשבה שזה נכון "עזרה" לי לא לקחת סיכון להתלבש יותר צנוע
אבל אחרי זמן הבנתי שצריך לא לפחד ולאכול סרטים ולראות בנים כאל בנים, בני אדם עם רגשות ומחשבות כמו בנות אבל קצת אחרים.. השרשור שלך החזיר אותי קצת אחורה. טוב שהבנת שלא הכל צריך לכתוב במקום מעורב. זה מרתיע ואפילו מפחיד להתחתן עם "יצורים" שחושבים כל היום רק מלוכלך.
זה הרושם שנקלט אצלי בכל אופן.
מקווה שלא פגעתי שהייתי גלויה. שיהיה לך בהצלחה !!

יש לי שאלה אני לא בטוח שזה המקום אז אם זה לא אז תגידו לי ואני אמחק...

כמו שאמרת על עצמך שאמרו לכן להתלבש צנוע... למה הרבה בנות לא מבינות את זה ??? את מה שזה עושה לבנים...?? אני בטוח שאם הבנות היו פחות תמימות ויותר מודעות לנושא הזה (הם לא אנשים רעים הם פשוט לא מודעים) הם היו מתלבשות יותר צנוע...  

סליחה מראש אם מישהו יפגע (לא התכוונתי...)

יש לכם מושג?

או שאני פשוט לא מחובר למציאות?