בבחירות הראשונות הוא יצא מתוך מפלגה עם 8 מנדטים. היה סיכוי שלא יעבור את אחוז החסימה, ואף אחד לא אמר לו לא לרוץ.

בבחירות השניות הוא היה במפלגה שלא עברה את אחוז החסימה, היה סיכוי גדול שלא יעבור את אחוז החסימה, וכמעט אף אחד לא אמר לו לא לרוץ. בסוף בזכות האיום שירוץ בכל מקרה, הצליח להשיג את המקומות והתיקים הטובים במפלגה המאוחדת.

בבחירות השלישיות אפילו הכריז עד האיחוד על כל במה שירוץ לבד. היה סיכוי ניכא כמובן שלא יעבור את אחוז החסימה, ואף אחד לא אמר לו לא לרוץ.

אם לא היה מעיף את בן גביר בעצה אחת עם ידידו בנט, עוד שני מנדטים היו נוספים לימין, ובהתאמה שני מנדטים היו נגרעים מהשמאל. דהיינו, 57 לימין, ו- 55 לשמאל. בתחרות בין שתי הגדולות נתניהו היה זוכה במנדט אחד יותר מגנץ, ונרשם כמפלגה הגדולה ביותר בכנסת. אולי היינו חוסכים את מועד ג'. 

השאלה היא לא עליהם. אפשר להבין אותם ואפשר לא להבין אותם. 

השאלה היא לא מי אחראי במצב שנוצר ומי אשם.

השאלה היא של כל אחד ואחד למי להצביע.

לבנט יש אחריות למעשיו, לאיתמר יש אחריות למעשיו,

ולכל אחד מאיתנו יש אחריות למעשיו.

כל אחד אחראי על הקול שלו.
כל אמירה אחרת היא בריחה מאחריות.

מי שבוחר להצביע להם - זורק את קולו לפח ביודעין.

אם הוא רוצה ממשלת שמאל - זה מה שהוא יקבל.

השאלה היא אם יש למישהו זכות להטביע את הספינה של כולנו?

מדובר בדיני נפשות. מי מוכן לקחת על עצמו את האחריות לכך?

כיום אין ברשימת הבית היהודי מועמד אחד במקום ריאלי, שנבחר על ידי הציבור. אז למה לטרוח בכלל. בן גביר היה הראשון שהצהיר שיתמוך בפריימריז פתוחים, אבל להתפקד לבית היהודי זה חסר טעם.

אם את רוצה לחזור לאוטובוסים מתפוצצים - בבקשה.

הקולות של עוצמה יכולים להצביע לה וללכת לפח.

רק שלא יקראו לעוד מצביעים

שיכולים להצביע למפלגות אחרות

להצביע להם גם כן.

ופתאום מגיח רוטמן משום מקום ומתאמץ להבהיר את דברי הבוס, בניגוד לכלל הידוע מוסיף והולך.

כוונתו ברורה לכל מי שיש לו שכל ישר, אבל בשלוש המילים הללו הוא נתן לצבועים באופוזיציה ובתשקואת, הזדמנות להפוך את הדברים עליו (תוך עיוות נוראי, אבל זה לא משנה. ככה זה עובד).

יצחק עמית גולדפריינד, מיקם את עצמו ביודעין במשבצת הפוליטית הקפלניסטית, המסוכנת ביותר, והגיע הזמן שדעת הקהל, ולמצער- הימנית, תתהפך עליו, ותסמן לו את גבולות הגזרה.

ההשתוללות שלו אינה מהיום. יריב לוין ושמחה רוטמן נבחרו כל אחד במקומו לעשות סדר במתח שבין הרשות המבצעת למחוקקת, אבל מסתבר ששניהם נתפסים יותר ויותר כאקדחי צעצוע מקולקלים שאסור שישארו בתפקידם אפילו יום אחד נוסף.

איוב ששתק נידון ליסורים.

סמוטריץ' באמצעות האמירה הבוטה שלו, אבל הנכונה והצודקת, יכול להוביל את נושא הבחירות המרכזי בעוד פחות משנים עשר חודשים.

ולהזכיר למי ששכח, שתפקידו של השופט הוא לפרש ולפרשן את חוקי הכנסת, ולא לאתגר אותה בחקיקה נגדית מתוצרת עצמית ומפרי מוחו הקודח.

כי הגיעו מים עד נפש.

אז כן, אני מברך את בצלאל.

תקשורת הוא מבין. מאחורי החיבוקים והמחמאות לנתניהו, הוא מפעיל שני יהודונים חמדנים ואוטואנטישמים. אחד מהם הוא חתנו, בעלה של "הגיורת".

ולהם הוא מקשיב.

כשהוא יתחיל לטרנספר באמת את האויב הישמעאלי מעזה, כהבטחתו המתועדת, אפרגן לו

הוא עדיין רוצה להביא לכאן את הטורקים כדי שיתגרו בחיילי צהל, ויעשו לנו מרמרה 2, אז על מה לפרגן.

"חסיד אומות העולם" הזה לא מקבל את הנוסחה המתבקשת שעל טבח 2000 ממיטב בנינו ובנותינו צריך האויב לשלם באדמה, ובאדמה בלבד. אז על מה לפרגן.

..

זה כמו לערבב בין בנט למפלגת מימד

כן,

א. הציטוט הבעייתי הפותח על חתן ביום אחרי חופתו שקם למניין ואמירה שזה לא הנורמה פחות חמור מההצעה שהנורמה שחתן יבטל מצוות עשה מן התורה של קריאת שמע בלילה של חתונתו?

דעה הזויה ומגוחכת שאולי מצדיקה לסגור את הספר שרב כתב כי היא מופיעה שם לדבריך?

ב. ביחס לשמירת נגיעה,

1. אני באמת לא יודע מה נאמר שם, אבל ברחובות רבים מלמדים את דעת מרן השולחן ערוך על נגיעה ואומרים שכל נגיעה אסורה ומתעלמים מדברי הש"ך ביורה דעה קנז סימן קטן י שרק נגיעה של חיבה אסורה.

האם עדיף למחוק רק דעות מקלות ולא דעות מחמירות?

התשבץ קטן משווה בין איסור להתיר אסור לאסור דבר מותר. (סימן תקכט)

2. שמירת נגיעה היא אכן אתגר, כמו שרואים מדי פעם פה בלנ"ו, האם נכון לתת במה לשיח של הקושי בנושא?

לא יודע.

3. האם מתן במה לקושי שבעניין בעייתי מהסיפור על רב חשוב שכמעט נכשל עם אורחות אצלו?

אולי הספר ההוא גם בעייתי.

ג. ביחס לחברות ארוכה לפני נישואין:

מה מגדיר זמן ארוך שממנו והלאה זה כבר לא לגיטימי להמשיך להיות חברים ולצאת וצריך כבר להתחתן?

יש רחובות שונים שיגידו דברים שונים.

ד. ביחס למגורים לפני נישואין לבדיקת התאמה,

ברור שאסור אבל לא סומך עליו שכך כתוב, מוזמן לחפש את הציטוט המדויק ולשלוח לי עם ההקשר שנבין אם אמת או שקר דיבר.

(הלכה מפורשת שאסור לקבל לשון הרע)

לא נותנים במה להסתה לעבור על ההלכה בעלון שבת שאנשים קוראים בבית כנסת. זה לא מקור ראשון.

לא דיברו שם על חברות ארוכה אלא על אישות לפני נישואים ומגורים משותפים.

כי ברור לך שכותב הכתבה שהבאת לא מבין מה הוא אומר ויש לו טענה של הבל?

2. הבנתי שמדובר בנגיעה של חיבה, אבל אני חושב שההתעלמות בחינוך אצלנו מדעות מקלות ביחס לנגיעה של חיבה חמור גם.

כלומר, הוא שיתף את הקושי שלו וקיווה שההלכה תשתנה, אבל האמירה ברורה שם שההלכה אינה כמוהו ולכן הוא רוצה שהיא תשתנה גם לדבריך.

3. אתה יודע מה באמת נכתב?

אולי תשלח לי, כי לא ראיתי וזה שמישהו אומר שמישהו אחר כופר לא אומר שהוא דובר אמת.

אם התבלבלת וכתבת נגיעה שאינה של חיבה. אז לא על זה נסוב העניין.

לא דיברתי על הסעיף הראשון כי לא על זה יצא הקצף.

הוא שיתף ורצה לומר שהוא מקווה שההלכה תתיר דבר לא מוסרי. זה כמו שיאמר "אני מקווה שרבני צוהר יתירו לי לשדוד בנק".

נורמלי.

הניסוח שלי על נגיעה היה לא טוב.

אבל הסעיף הראשון הוא משמעותי בכתבה שכתבת, את זה קראתי לעומת החלק בהדור שעליו הוא מדבר וזה מעיד על רמת הכתבה.

אני כרגע מניח שהוא משקר ומוציא לעז עד שיראו לי אחרת על הטענה החמורה מאוד שהוא מעלה שהם נתנו לגיטימציה על מגורים לפני חתונה. טרם ראיתי ואתה לא שלחת לי כך שאני מתחיל להטיל ספק אם אתה ראית או רק מסתמך על שמועות.

האם ראית?

אם כן, האם תוכל בבקשה לצלם ולשלוח לי?

אבל זה שמישהו מקווה למשהו למרות שהוא אסור ומציין שזה אסור לא הופך את הבאת התקווה כדבר נורא בפרט כאשר הוא אומר שברור שאסור, במה זה שונה מאמירה של הייתי רוצה חזיר אבל ריבונו של עולם אוסר. שזה אמירה רצויה לפי הרמב"ם.

ובטח אין פה עידוד לעבירה על איסורים, כי מצויין מה אסור ומה מותר.

אני סומך על הפרסום באתר סרוגים של הרב יגאל לוינשטיין שאמר שזה מה שהיה כתוב שם (היה כתוב בעלון מפי דתלש בראיון איתו באותו עלון). וזה מצטרף עם הכתבה בערוץ 7 שציטטה את אותו ציטוט. זה כבר 2 עדים.

האם היית מכניס עלון שבת לבית כנסת, כאשר בעחון יש ראיון על אדם שאונר שמקווה שרבני צוהר יתירו לו לרצוח לאנוס ולשדוד בנקים, ושזה מאוד קשה לו להמנע מזה? 

כל השדר הוא "טוב כרגע טכנית הלכתית זה אסור, אבל ההלך רוח הוא לקראת היתר, רק צריך למצוא את הפירצה או את הרב האמיץ". 

שבכך נחלקו גדולי הפוסקים, מרן אסר והש"ך התיר.

אני לא באמת הולך להיכנס לזה,

רק אעיר שכאדם מאמין שנותן כבוד לחכמינו מפריע לי האמירה לומר שגדולי הפוסקים נחלקו במשהו וזה לא מעלה ומוריד כי לי ברור שהמוסר הטבעי נמצא באופן ברור בצד אחד.

זה אמירה די מזלזלת לדעתי.

ייתכן שההלכה תתיר משהו שעדיין אסור לפי המוסר הטבעי (או המוסר התורני), למשל אשת יפת תואר. ולכן עדיין יהיה אסור לעשותו למרות שאין איסור הלכתי (מה גם שהרבה פעמים את ההלכה אפשר לעקוף עם כל מיני "טריקים". את המוסר לא)

לא סתם יש "נבל ברשות התורה".

כשחכמים התירו משהו הלכתית, זה לא אומר שהם הורו בפועל לאדם לעשות זאת והתירו זאת מוסרית בפועל(אלא אם כן בשעת הדחק, נגיד אדם יבריא ממחלה רק אם יחבק אשה).

גם אם רוב חכמי ישראל יודו שהלכתית אפשר להרוג תינוק ערבי בתג מחיר, הם עדיין יורו שאסור לעשות זאת באיסור חמור מוסרי של "נבל ברשות התורה".

דיברתי שנגיעה של חיבה לא מוסרית לפני חתונה , לא על נגיעה שאינה של חיבה 

40 - הדור - וישב

דרך עמק פסגות (כביש 4578) בין היישוב בית אל ליישוב פסגות
כביש ללא שוליים, חסרה תאורה לאורך הכביש, צמתים כמוקדי סיכון

מתחיל בצומת המשטרה הבריטית על כביש 60 ומסתיים בצומת גבעת כח על כביש 444 (קרוב לאלעד)
עובר ליד היישובים עטרת, נווה צוף (חלמיש), בית אריה, עופרים.
כביש ללא שוליים, חסרה תאורה לאורך הכביש, עיקולים רבים, צמתים כמוקדי סיכון.

אני אסביר. אתמול בלילה הייתה לי שיחה מאוד ארוכה עם מקורב לחבר כנסת מהקואליציה. בין היתר הוא סיפר לי שיצא לו לנסוע בשבוע שעבר בצומת שדיברתי איתו עליה, שאני עובר בה מידי יום, שהיא מאוד פקוקה ועמוסה. הוא אמר לי שהוא גם נתקע בה, אבל מצד שני שהוא רואה שגם המאמצים הצליחו, והתחילו שם את הבנייה לרמזור והרחבת הצומת.

זה בדיוק הסיפור. לפני כמה חודשים שהייתי בכנס עם השרה מירי רגב, כשכולם קפצו לשרה, אני קפצתי על העוזר שלה ושאלתי אותו מתי יתחילו העבודות על הצומת הזאת. שראש המועצה פרסם פוסט על שדרוג כביש בקרבת מקום, הגבתי לו על אותה צומת ספציפית. ככה פועלים, לא נראה לי שרשור בפורום יעזור.

בסוף אנשים כאלה מחפשים את השם שלהם בגוגל עם מייל התראה כמו שאתה בטח יודע. לפעמים מספיק לאזכר את השם שלהם והם רואים או הנציגים שלהם רואים.

זה עדיין לא קרה...

למה לא מקדמים את הכפלת כביש הגישה 466 ליישוב בית אל?

"נעלמו לי ראשי הרשויות ביהודה ושומרון"

מרב מיכאלי מפקירה את תושבי יהודה ושומרון

בבית אל פנו לאבו מאזן: דבר עם מרב מיכאלי

אבל האמת היא שהוא לא עמוס, ויש כבישים יותר דחופים

דרך עמק פסגות (כביש מס' 4578) - קטע הכביש מעין תות לפסגות (מסתיים בצומת יחי"ש ציון)

אין תאורה, אין שוליים, סיבובים מסוכנים, בעיות שדה ראיה, צמתים כמוקדי סיכון

אחד מהכבישים המסוכנים לנסיעה... במיוחד שרכב יכול להפתיע אותך באחד הסיבובים

שצריך לשדרג אותם?

מי שמכיר כבישים ביהודה ושומרון שצריך לשדרג אותם - שיכתוב כאן

כביש מסוכן, גם אם הוא נידח, חייב טיפול.

לא שאני הבנתי מה מטרת השרשור, אבל טענות לעניין בבקשה...

מה שצריך לעשות זה לחבר את בית אל ישירות לכביש 60. המרחק זה 300 מטר וצריך פשוט לעשות את זה ולהעביר את הש.ג למקום קצת יותר הגיוני על המפה.

אחרת, לדעתי זה מסוכן ליצור באינטרנט רשימה כזו מפורטת של מקומות שמועדים לפורענות. לא צריך לספק מודיעין גלוי חלילה.

דרך אלון (כביש 458, כביש 508, כביש 578)

מתחיל בצומת כפר אדומים על כביש 1 ומסתיים בצומת מחולה על כביש 90

עובר ליד היישובים כפר אדומים, אלון, מעלה מכמש, רימונים, כוכב השחר, גוש שילה, מגדלים, מעלה אפרים, גיתית, מכורה, חמרה, בקעות, רועי, חמדת, משכיות, רותם, מחולה

כביש ללא שוליים, חסרה תאורה לאורך הכביש, עיקולים רבים, בעיות שדה ראיה, צמתים כמוקדי סיכון.

בכמעט כל דרך אלון יש שולים, על הצמתים ובעוד נקודות מסוכנות יחסית יש תאורה. הכביש עבר ועובר שדרוגים משמעותיים בזמן האחרון כולל הסדרת צומת גדעון, ריבוד מחדש של קטעים ארוכים, הוספת תאורה, שילוט מתאים ועוד.

מעפולה ועד לבאר שבע. יחסוך הרבה בעיות עם בעיית התחב"צ ביהודה ושומרון.

עם תחנות עצירה בכמה וכמה ישובים מרכזיים בבנימין ובשומרון.

על ההזנחה הפושעת של ארץ בנימין אנחנו משלמים ביוקר. אוי לכם מיום הדין. 

התחבורה אל בית המקדש בשלושת הרגלים כי כביש 60 עובר בירושלים (כביש בגין 50)

מי שהיה נגד הרפורמה המשפטית ובעד הבג"ץ הפרוגרסיבי הוא נגד עם ישראל. ברגע שלא נבחר ליו"ר הליכוד נהיה אנטי עם ישראל. טוב מאוד שדחו אותו. רק שררה הוא רוצה. כמו זאב אלקין

ממש לא מתאים לאדם ערכי כמוהו. מקווה שלא השתנה ונסחף לצד המרוח בחמאה כמו שעשה אלקין למרבה הבושה

אדלשטיין לא החריב אף יישוב, אלא סה"כ יש בינו לבין יתר הקואליציה מחלוקת איך יותר נכון לגייס חרדים.