מכל מיני סיבות תמיד שמעתי שצריך להכנס בין לבין ולהראות לילד שאמא בבית ולא בורחת

שהשם לא ינסה אותי אבל גם שהיה לי נורא קשה להרדים את הקטנצ'יק לא נהגתי כך מעולם

רק זוכרת במעומם שקראתי פעם שרמת החרדה של ילדים שהולכים לישון בשיטה כזו היא יותר גבוהה גם לאחר שכביכול נרגעים

"בוגרת" השיטה, וכל אחיי "בוגרי" השיטה. אני יודעת שזה נשמע לא טוב, אבל הורים שלי נהגו ככה, על כולנו. והיום הקשר עם הורים שלנו מצויין ומעולה. אין לנו חרדות נטישה, או חרדות מיוחדות באופן כללי.

ההורים שלי זכו שהם יכלו לישון טוב בלילה, וזכו שבשנים שבהם הם גידלו ילדים קטנים, הם היו פחות עייפים והייתה להם יותר סבלנות ויותר כוח ביום שלאחר מכן.

אז אני לא אומרת שהשיטה הזו היא הכי טובה בעולם, ובהחלט יש בה חסרונות ואני יכולה להבין את המתנגדים. אבל מאמר הדעה הזה הוא קיצוני ומציג את ההורים הנוהגים בשיטה זו כאכזריים.

אני לגמרי מקבלת את הורים שיגידו שהם לא מסוגלים לנהוג בשיטה הזו, וגם אני לא מרגישה בנוח ליישם לגמרי את השיטה. אז הורים שיש להם סבלנות והם מצליחים ללמד את הילדים שלהם לישון בדרכים אחרות- אשריהם.

אבל מי שלא, אני בהחלט חושבת שזה בסדר להשתמש בשיטה זו (בגבולות הסביר, ברור שילד מקיא זה מוגזם, ואם לילד לוקח שעה בכל פעם אז אולי צריך לחשוב על משהו אחר). כמובן לא לתת לילד לבכות לבד, אלא לגשת כל כמה דקות, להשאיר דלת פתוחה וכו'. אבל גם אם מישהו בוחר בדרך אחרת משלנו, לא צריך כל כך להזדעזע.

אנחנו בפירוש נותנים לילדים שלנו לבכות לילה או שניים כשמחליטים שהם צריכים לישון לילה שלם, עד קיא ומחנק? נשמע קצת קיצוני, אבל הם בפירוש בוכים המון בלילה הזה, העניין הוא שאנחנו בטוחים שזה מה שטוב להם ולמרות שהרגש ההורי והרצון לישון בהחלט לא מקלים על זה אנחנו דבקים בזה ומרגילים אותם לשגרה בריאה. כן, אנחנו נחשבים קצת קשוחים בדברים מסויימים, אבל באותה מידה כשנאלצנו לפי דברי רופא להשאיר ילד שלנו בצום בגיל שלושה חודשים! עמדנו בזה במקום להזיק לו מתוך רחמנות (זה היה אחד הדברים הקשים בחיינו). ואל דאגה, הילדים שלנו רחוקים מלפתח חרדות, הורה חזק משרה ביטחון על ילד ולא הפוך

רואה לנכון אבל לא רואה סיבה להעלות פה שיטת הורות מסוימת ולהתחיל לבקר כאילו מדובר בהתעללות, וזה לא אנושי ואוי ואבוי תכף יביאו את הרווחה להורים שהילדים שלהם בוכים לפני השינה. צריך קצת להוריד הילוך מכל הביקורתיות יתר הזו כלפי השונה מכם. זו לא שיטה חדשה שפתאום צריך להזדעק, ידוע יש ילדים שישנים ככה ויש ילדים שאחרת. כמו שיש ילדים שיונקים ויש כאלה ששותים תמל. לא ביג דיל

אני לא דוגלת בחמש הדקות בדיוק אבל אין לי בעיה שילד יבכה קצת כדי ללמוד לישון ובטח שאני לידו כדי להרגיע. אבל בסוף הם לומדים לישון או אם תרצו לקרוא לזה 'התאלפו', שזה בעיניי נוראי להגיד כזה דבר. 

אני למשל חושבת שהורים שמשתעבדים לשינה של הילד הם מסכנים. וחסרי עמוד שדרה. והם גם עייפים וחסרי סבלנות לילדים לרוב מאחר והם לא ישנו כי הם חייבים להרדים את הילד בידיים כי זה לא אנושי שיבכה קצת עד שילמד להירדם אפילו אם הם בסביבה, ובעיניי בכלל הם האכזריים שמכניסים את הבית לסחרור בגלל התעקשות על שיטת ההורות הכי אנושית שלהם. 

כמובן שזה בציניות אבל כמו שהכותבת לא הביאה שום מידע שניתן להסתמך עליו גם אני כותבת מנבכי ציפור נפשי. 

מכל דבר. 

ברור לי שאצל כל ילד הז שונה, אבל פה לא מדובר בילד עצמו שהוא לא מסתדר עם זה, אלא עם ההורה שלא מוכן לשמוע ולא מקבל את הגישה הזו כי זה'לא אנושי.'

היי, היו פה הרבה לפניכם שניסו וזה עבד להם והכל טוב. ומי שלא מתאים לילד שלו אז בוודאי לא להמשיך לנסות אין למה זה באמת בעיניי התעללות. 

שכמו שאת אומרת יש ילדים שלא עובד איתם וזה בסדר, אין שיטה שמתאימה לכולם.

והוספתי ואמרתי שמה שמפריע לי זה שיש אנשים שישר שוללים מראש כאילו זה לא אמור להתאים לאף אחד אפילו שיש כאלה שזה נכון להם

מה שנקרא. 

אני חושבת שכמות הגורואים שקמו בשנים האחרונות הולכת וגואה. לכל דבר היום יש מומחה - לשינה, להנקה, להתנהגות ילדים, לחינוך ילדים, לחינוך הורים וכו וכו. וזה עוד בלי כל החברות והמשפחה שיודעות הכי טוב מה צריך גם בלי שיבקשו מהם עזרה

לא אומרת שזה רע להתייעץ במידה וצריך ולא חושבת שכל המקצועות הללו מיותרים, אבל לא כל דבר צריך ללמוד מכל אחד. ולא כל דבר שלמדתי ונחשפתי אליו נכון עבורי ועבור ילדיי. וכל אישה צריכה לקחת בחשבון שהעצות הללו יכולות להיות לא מתאימות לה. ולדעת לעמוד בלחץ חברתי משפחתי בנוגע להורות זה שריר שמפתחים אותו עם הזמן לרוב, אבל זה הכרחי וזו אחריות שלנו כבר, בטח ובטח כאשר מדובר בילדים שלנו. 

חושבת שהאחריות היא של ההורה בלבד. גם על רגשותיו וגם על ילדיו.

אני בכלל בדעה שידע נותן מרחב תמרון, בכל תחום. אז מעידה על עצמי שאני קוראת הרבה שיטות לכל דבר שאני מוצאת את עצמי שואלת ובוחרת מה שנראה לי הכי סביר מתוך האפשרויות

בעיניי,גם אם אלך למומחה הכי גדול בשקר כלשהו, ואראה שאין תוצאות בשטח לשביעות רצוני בפרק זמן סביר, ואני מתייסרת כדי ליישם את עצותיו, אז לא. לרוב תמיד יש דרך אחרת, בהנחה שלא מדובר חלילה בעניין רפואי.

כל מה שנאמר פה זה רק ברוח טובה ובהקשר של הדיון עצמו.

ולגבי הדבר השני שאמרת  - כיף לי שהצלחתי להגיע אלייך עם דבריי, תודה !

לזה אם לא היית שמה את הקישור.

אני יותר 'מהדרת' בזה  -  אני מראש לא קיבלתי עצות מאף אחד 

אבל אין הרבה כמונו לדעתי

לחדש לקטן

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)

אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

והיה לי ממש כיף😂

לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.

אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים

אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה

אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה

אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה

אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת

אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר

היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."

נהניתי מהמחשבה

והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)

אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...

אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו... 

כן כיף להתחדש במשהו לבייבי

דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.

ארוחה אפשר להזמין בוולט.

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...