שמסתכלים בחרדה בהררי הממתקים שנערמים בבית בכל פורים, ונבעתים לרעיון שכל הג'אנק הזה ימצא את דרכו לקיבה המסכנה של ילדון החמד שלהם, ומצאו פתרון יצירתי ומשמח להיפטר מהערימה המלבבת הזאת - ללכת לחלק את הממתקים לילדים בבית חולים.
כוונותיכם רצויות, אבל מעשיכם אינם רצויים.
אם ילד בריא קיבל ערימות של משלוחי מנות - ילד חולה לא קיבל פחות. להפך. כ---ל העמותות כבר עשו עלינו סיבוב מצוות, תאמינו לי. עמך ישראל קדושים, כולם צדיקים, כולם רוצים לעשות מצוות ולשמח את החולים. גם אנחנו מביטים נחרדים בהררי הממתקים שזרמו אלינו.
אם לילד בריא זה גרוע מאוד להכניס כל כך הרבה סוכר וצבעי מאכל ומייצבים והשד יודע מה עוד לתוך הגוף - לילד חולה זה לא יותר טוב, ממש לא.
אם לילד בריא זה סותם תיאבון - לילד חולה שהתיאבון שלו מלכתחילה מופחת, זה לא פחות סותם תיאבון.
אם לילד בריא סתימת התיאבון הזאת תגרום לו לקבל פחות מדי ויטמינים, מינרלים, חומרים חיוניים לגוף - לילד שהגוף שלו מתמודד עכשיו עם מחלה החומרים האלה לא פחות חיוניים, ממש לא.
אם לילדים הבריאים שלכם קשה לכם לומר לא ולמנוע מהם ממתקים שקיבלו, לילדים החולים שלנו עוד יותר קשה לנו לסרב. גם ככה עם המחלה יש לנו ולילדים מספיק התמודדות. זה לא בדיוק הרגע שבו אנחנו מחפשות לעצמנו אתגרים חינוכיים.
ויודעים מה? חלק מהילדים המאושפזים נמצאים, בכל רגע נתון, בהמתנה לפרוצדורה רפואית שדורשת צום. ולילדים האלה זה ממש עינוי לראות את כל משלוחי הממתקים האלה חולפים מול העיניים. ולנו האימהות זה ממש מייגע לעמוד בפתח החדר ולחסום את כל הצדיקים לפני שהילד יראה ותתחיל סצנה.
אנא מכם, הורים טובי לב ושוחרי בריאות - אל נא תאכילו את ילדינו במה שאתם לא רוצים שהילד שלכם יאכל.
רוב תודה. בריאות ושמחה.
