עד איזה שלב (גיל/מספר הנקות)
האם ההנקה (לבדה) מונעת לכן?Eu
עד איזה שלב (גיל/מספר הנקות)
בערך עד גיל שנה מנעה לי..אם_שמחה_הללויה
ברור שלא אבל האםEu
הריון ראשון בלי הנקה (מן הסתם חח) נקלטתי פעם ראשונה
הריון שני היתי על הנקה אחת בלבד ונקלטתי פעם רביעית! (ונגמר בהפלה אבל לא יודעת אם קשור)
והריון שלישי שוב נקלטתי פעם ראשונה שוב בלי הנקה
תוהה אם יש קשר
אני בהריון ומניקה עדיין פעם ביוםיעל מהדרום
(ובערך חצי מההריון עוד הנקתי בלילות).
זה משתנה מאשה לאשה.
אני לא גמלתי בזמן ההריונות..אם_שמחה_הללויה
^^^מחי
לא..BL
מחזור כן אבל האם מנע הריון?Eu
עונהBL
יש ביוץ גםEu
ורק אין את המחזור כי הדם הופך לחלב
לא נשמע הגיוני, פעם ראשונה שאני שומעת..מלכה
אם יש ביוץ יש הריון או מחזור, לא מכירה אופציה אחרת.
כאילו מה הקשר בין הרחם לשד?
לא, נראלי שבילבלת..לאחדשהפה
עקרונית כל ביוץ הוא פוטנציאל להריון..
ולשאלתך- לי ההנקה לבד לא מנעה, קיבלתי וסת 3-4 חודשים אחרי לידה פעמיים בהנקה מלאה..
יש נשים שנקלטוEu
אני לא יודעת מה הסיבה בדיוק לכך שאין וסת אבל משערת זה כי הדם הופך לחלב שזו גם כן עובדה.
רציתי לדעת האם ההנקה עיכבה לכן *קליטה* לא *מחזור*
יש נשים עם ביוץ גם בלי מחזור בהנקהלמה לא123
לי זה מנע,הנקתי עד גיל 10 חודשים,ותמיד מנע לי,ללא מחזור
נכון...Eu
כי זה היה הביוץ הראשוןיראת גאולה
כשבועיים לפניו היה ביוץ.
זה שקיבלה מחזור זה אומר שלא נקלטה בביוץ הזה,
לו הייתה נקלטת בביוץ הזה (שהוא הראשון מהלידה) - בעצם הייתה נכנסת להריון בלי לקבל מחזור.
טוב, איך אפשר לדעת?!יעל מהדרום
מבחינתי אני יודעת שההנקה מונעת רק אם אני מקבלת מחזור או נכנסת להריון.
הדם שמצטבר ברחם לא הופך לחלב בשדשוב באביב
אין פה מקום "לשער" תהליך פיזיולוגי.
זאת עובדה.
המקרים בהם היה לאישה ביוץ והיא נכנסה להריון בלי מחזור זה בדיוק כמו שכתבו, הביוץ צמיד יופיע שבועיים לפני המחזור, כך יכול להיות שאישה הניקה ובמשך 8 חודשים לא התרחש ביוץ, ואז התרחש ביוץ ( כאמור שבועיים לפני המחזור ולא לאחריו)
אם היא נכנסה מהביוץ הראשון הזה להריון- אז היא נכנסה להריון "בלי" שקיבלה מחזור.
אם היא לא נכנסה להריון מהביוץ הראשון, היא תקבל מחזור ואז היא יודעת שהגוף שלה חזר לבייץ
טוב אזEu
חוץ מזה זה לא מטרת הדיון - מה שאני מנסה להבין זה האם הנקה באמת מונעת? ואצטרך לגמול כשארצה להקלט?
זה משתנה מאשה לאשהיעל מהדרום
יש כאלה שמעט הנקות ביום מונעות להן, ויש כאלה שגם הרבה הנקות לא מונעות להן.
אין בזה כללים.
נכוןלמה לא123
אני מכירה מישהי שהנקה פעם ביום מונעת לה
ומכירה מישהי שמניקה מלא ונקלטה להריון
הסקר פה ממש לא יעזור לך
בכל מקרה במקרה שלי התשובה היא לאלאחדשהפה
רק אוסיף למרות שכבר ענו לך- לשער זה נחמד ומעניין, אבל המערכות בגוף לא פועלות כך 🙂
אחרי חלק מהלידות לא, אחרי חלק כןבשאיפה
ודם של וסת לא הופך לחלב.
יש מערכות. הורמונליות משפיעות על שניהם, וחלק מההורמונים משותפים, כך שיש השפעה הורמונלית של ההנקה על הווסת.
אבל דם לא הופך לחלב.
החלב נוצר בבלוטות חלב בשד, ומה שמאפשר לחלב להיווצר זה החומרים שמגיעים לבלוטות מזרם הדם.
הדם של הוסת הוא אותו דם של שאר הגוף...והחלבEu
אבל הדם של הוסת זה רירית הרחם עצמהרקלתשוהנ
אין דבר כזה דם שלא קשור למחזור הדם גם ברחם גם באף בכל מקום..Eu
המעניין הואלמה לא123
שכשאישה מקבלת מחזור בהנקה,טעם החלב משתנה והוא גם מתמעט
אני מאמינה שהכלEu
אבל תכלס מבקרן לבדוק האם באמת יתכן דבר כזה ביוץ בלי מחזור בהנקה כלומר לבדוק ביוץ ואז לבדוק אחכ אם קיבלת מחזור או לא...ניסוי די פשוט היום יש מקלוני ביוץ וכאלה..
ברור שלארקלתשוהנ
זה לא מה שהתכוונתי.
בכל אופן,
אם יש ביוץ ויש התעבות של רירית הרחם אז לא יכול להיות שלא יהיה נשירה שלה ודימום.
הדם הזה לא הולך לייצור החלב.
אפילו חיפשתי לך בגוגל
Infomed.co.il
השאלה:
האם ייתכן שיש ביוץ אך אין מחזור, כלומר אין אחרי 14 יום דימום אבל יש הפרשות רגילות במשך כל החודש
תשובה:
ביוץ ללא וסת - ביוץ מוביל למחזור, אלא אם כן יש הפרעה אנטומית לנשירת הרירית, אולם במקרים אלה הדם מצטבר בבטן וגורם לכאבים קשים, בהחלט מצב שהיה מתגלה לאורך התקופה שתיארת.
סליחה אני רואה עכשיו כשבר כתבו לך מאה פעםרקלתשוהנ
לא קראתי את כל השרשור לפני שכתבתי את זה...

חח נכון ולעומת זאתEu
ברור שלא אבל האם - הריון ולידה
עונה לךאם כל חי
נכנסתי פעמיים להריון תוך כדי הנקה של תינוק בן שנה וחצי פלוס מינוס, בין שתיים לשלוש הנקות ביום.
הנקה של אחד- הפסקתי מניעה ומיד נכנסתי להריון (כאמור, תוך כדי הנקה)
הנקה של שני- הפסקתי מניעה ולקח לי ארבעה חודשים עם מחזור סדיר
מה שאומר שלא בטוח שההנמקה היא זו ש״מעכבת״
אל תשכחי שגם לאישה שאינה מניקה יש סיכוי של 20% בכל חודש להיכנס להריון, מה שאומר ש-80% סיכוי שלא יהיה. לא נכנסים כל פעם על הפעם הראשונה...
והראשון?Eu
מתי נקלטת? (אם לא אכפת לך לשתף)
וגם אם יש עוד כאלה שנקלטת בלי הנקה חוץ מהשניים שסיפרת אז לקח יותר/פחות מהשניים שהיו עם ההנקה?
בכיף לשתףאם כל חי
רק לא יודעת אם זה יעזור לך להסיק מסקנות...
הראשון נקלטתי מיד פחות. חודש אחרי הנישואים
יש לי שלושה ילדים
הסרטון קצרצרEu
ומי שרוצה יותר להעמיקEu
לא קשוררקלתשוהנ
יש כאלה שלא מקבלות כמה חודשים טובים אחרי הלידהEu
ומה קורה לביצית אם היא לא נקלטת?!יעל מהדרום
אמור להיות מחזור, לא?
נכון...כמו שאמרתיEu
משערת אולי שזה כי הדם הופך לחלב
מאיפה הן יודעות שיש ביוץ?יראת גאולה
וגם יכול להיות מחזור וביוץ אבל רירית רחם דקה מדי או הורמונים "חלשים" מדי, שלא מצליחים להיכנס להריון.
כי..Eu
מי שלא רוצה הריון חשוב למנוע גם לפני שחוזרת הוסת
אז יכול להיות שפשוט היה ביוץ אחד, ונקלטו בויעל מהדרום
כי הן נקלטו בביוץ הראשוןרעותוש10
חברה שלי גילתה הריון כך בשבוע 14 (9 חודשים אחרי לידה בהנקה מלאה..)
אין כזאת אפשרות.לא כרגע
(מחזור בלי ביוץ - יש, נדיר שהוא סדיר, אבל אפשרי).
יש מלא נשים שנכנסות להריון תוך כדי הנקה בלילמה לא123
מחזור
לי יש תקופות של מחזור בלי ביוץ-אני פוליציסטית
אז מה שקרה להןלא כרגע
אם לא היו נכנסות להריון באותה פעם - היו מקבלות מחזור. אין פשוט שום אפשרות אחרת. המחזור לא נעלם לשום מקום אחרי ביוץ בלי הריון.
אולילמה לא123
לא התעמקתי בזה אף פעם
הביוץ עצמו הוא בשחלה,אמנם הוא גורם לעיבוי רירית הרחם,אבל אולי בהנקה רירית הרחם תמיד עבה ולא מתקלפת ולכן אין מחזור
השערה מענינת...יכול להיות שזה פשוטEu
אבל מי שמעניין אותה אפשר בחודשים שאין מחזור לבדוק ביוץ ואז לדעת האם זה באמת אפשרי או לא ואז לנסות לשער איך זה יתכן (:
מחזור בלי ביוץלא כרגע
ברוב מוחלט של המקרים הוא לא יהיה סדיר, אבל יכול להיות שהוא יהיה סדיר.
יש בהנקה, גם אפשרות של פרולקטין גבוה, שמונע השתרשות. כך שעל אף שיש ביוץ וווסת סדירה, הפרולקטין מונע מהריון להשתרש.
דיברתי עם מיילדת ויועצת הנקה והיא אמרה לי שיכול להיות ביוץ[סתם אחת]
מעניין...🤔
נכון..זה גם מה שלי אמרוEu
ולכל מי שאמרה לי שהוא נמצא ברחם אז הדם זורם כל הזמן זה לא שהוא יושב ומחכה שם זה אותו דם בכל הגוף
הוא יושב ומחכה שם- הוא לא זורםשוב באביב
רירית הרחם מתעבה כהכנת הרחם להריון ורק אם הביצית מהביוץ לא מופרית הרירית נושרת- קרי יש דם וסת.
יש רירית והיא נושרת יחד עם דימוםEu
אולי בהנקה הרירית עבה כל הזמן?למה לא123
במצב כזה היה קל יותר להיקלט לא?Eu
ייתכן,זו היתה סתם השערהלמה לא123
גוף האדם הוא מרתק ולעולם לא נוכל להבין הכל...Eu
נכוןלמה לא123
להיפך.לא כרגע
ובהנקה עם וסת?Eu
( כשכבר חזרה הוסת)
בהנקה עם ווסתלא כרגע
או שהפרולקטין לא גבוה בגלל ההנקה, ולכן ההריון לא מצליח להשתרש.
או שהביוץ משתבש ולא סדיר בגלל ההנקה, מה שמפריע לתזמון ולקליטה (אבל זה אפשר לדעת לפי המחזור. אם הוא סדיר או לא).
או שיש מחזור אבל אין ביוץ בכלל (אבל המצב הזה, בדרך כלל, למעט יוצאי דופן, יהיה עם מחזור לא סדיר בכלל).
אלו האפשרויות שעולות לי...אני לא רופאה, כך שיכולות להיות עוד אפשרויות שאני לא יודעת

את חושבת שהנקה עלולה לגרום להפלה?Eu
אני חושבת שחושבים על קשרלמה לא123
בגלל שעיסוי פטמות למשל גורם לשחרור אוקסיטוצין,אותו הורמון שגורם לצירים.
ולכן חוששים שהנקה גם גורמת לזה,למרות שבהריון יש הורמון שגורם לרחם לא להתכווץ.
לכן,רק בהריון בסיכון אומרים לא להניק
לא יודעת אםEu
כי הרי כמה נשים את מכירה שרצו לזרז לפני שהתחילה הלידה ועיסו פטמות, לשו בצק, הלכו בים ומה לא..וכלום לא קרה...כי הרי זה לא באמת משפיע כל עוד הלידה לא מתחילה (כנל לגבי קיום יחסים).
אבל אולי כן יש סיבה הורמונלית כלשהו שמעלה סיכון להפלה בהנקה...בכל אופן אחרי שעברתי את זה פעם אחת ממש לא בא לי לעבור שוב ולכן נראה לי אשקול גמילה כשאתחיל לחשוב על עוד ילד...
דווקא אצלילמה לא123
עיסוי הכי עזר מכל הזירוזים.
לכן רשמתי שאומרים רק בהריון בסיכון לא להניק
קחי בחשבון שקיום יחסים "מסכן" עוד יותריעל מהדרום
אז אם את חוששת מהנקה, תבררי אולי גם לגבי זה עם רופא
זהו ש..Eu
וגם הפלה ספונטית אחת בשבוע 9 לא מוגדר כ'הסטוריה של הפלות'
לכן אי אפשר לדעת זה רק מהטראומה האישית שלי שממש לא בא לי לחוות את זה שוב
אמרו את זה פה כמה פעמיםרקלתשוהנ
הבנתי את זה מקבלתEu
וחמה במחזור החלב משתנה?
את לא יכולה להגיד שאין בכלל קשר נגוף הוא אחד
לא נכוןאורי8
אין דבר כזה שדם המחזור הופך לחלב.
התכוונתיEu
הבנתי מה רשמתם לגבי ביוץ ומחזור אני מקבלת את זה לא צריך לתקוף
סליחה, לא תקפתיאורי8
זה מידע ביולוגי פשוט על הגוף שלנו, מציעה לך ממש ללמוד לעומק על איך עובדת המערכת הנשית שלנו בגוף ,זה מאוד עוזר.
וגם זה לא נאמר בתקיפה או ביקורת אלא כהמלצה אמיתית.
אבל כבר עניתי לך שקיבלתי את הטענה ונשמעת הגיוניתEu
זה העניין שזה לא דעות או טענות ולא עניין של הגיוןאורי8
אני קצת מתעקשת על זה , כי עצוב לי כשאני רואה שנשים לא יודעות את הביולוגיה של איך הגוף שלנו עובד.
סליחיה מראש אם זה נשמע שיפוטי, אני לא שופטת, אני גדלתי עם אמא שעוסקת בתחום הביולוגיה ומגיל כלום קיבלתי תשובות מדעיות על כל שאלה, אז יש דברים שנראים לי מובנים מאליהם, ואני קצת בהלם שזה לא מובן לכולם.
בכל זאת מציעה ללמוד את העובדות, הכל מופיע היום בגוגל.ידע הוא כח, כשאת יודעת את יכולה לדבר עם רופא ולהבין מעט על מה הוא מדבר, את יכולה להבין מה קורה לך בגוף בכל מיני מצבים.
ושוב ממש מתנצלת אם מה שרציתי לומר לא יצא טוב, ונשמע תוקף, זו לא הכוונה.
לא נשמע תוקףEu
לא כולנו יודעים הכל אני כל הזמן לומדת ומה שהכי חשוב במדע זו צניעות.
ואגב יש לי שני תארים בביולוגיה וכימיה
גם פה כבר כתבתי שאני מקבלת את זהEu
בכל אופןBL
לא בהיכרח. בהנקה יכול להיות דימום ללא ביוץ.מוריה
עונהoffset
לידה ראשונה אחרי קיסרי - לקחתי מניעה.
לידה שניה קיבלתי מחזור מאז שהיא הייתה בת 7 חודשים, ונכנסתי להריון כשהיא הייתה בת שנה, תוך כדי הנקה.
לידה שלישית קיבלתי מחזור גם כן כשהתינוק היה בן 7 חודשים, הפסקתי את ההנקה בגיל שנה ואחרי חודשיים נכנסתי להריון.
אגב, חברה שלי נכנסה להריון תוך כדי הנקה, והמשיכה להניק תוך כדי, ואחר כך היה לה הרבה בלגן בהריון והיא ילדה מוקדם.
רופאה מומחית אמרה לה אחר כך שההנקה מזיקה להריון, ושפעם הבאה - שתפסיק מיד להניק.
בחיים לא שמעתי על זה שהנקה מזיקה להריוןEu
(רופאים לא מבינים בהנקה)
מה שכן הייתי ממליצה לגמול בהריון למי שלא רוצה בלאגן עם גמילה יחד עם אח חדש, או לחלופין למי שלא רוצה להניק שני ילדים חח
זה ממש לא מיתוסלמה לא123
זה לחלוטין לא נכון בהריונות תקינים.מוריה
זהו.שלא תמייד אפשר לדעתלמה לא123
גיסתי הניקה בהריון תקין,והיתה לה הפלה,איך אפשר לדעת אם זה בגלל ההנקה?
זה לא אומר שזה מההנקה.מוריה
קרישיות ייתר ועוד.
כל עוד מותר אישות, מותר להניק.
חוצמיזה שאם יש היסטוריה של דימומים/הפלות/צירים מוקדמים/לידה מוקדמת, ההמלצה היא לא להניק.
אבל זה לא פוגע בהריון רגיל ללא סיכונים.
שוב,את לא יכולה באמת לדעתלמה לא123
אם זה בגלל ההנקה או בגלל בעיה בעובר
נכוןיעל מהדרום
אבל אם כבר חוששים ממשהו, אז קיום יחסים עלול להיות מסוכן יותר מהנקה.
ולא חושבת שמישהו ידגול בלא לקיים יחסים מלכתחילה, כי אולי זה יפגע בהריון.
בדיוק.מוריה
מאיפה את יודעת שיחסים יותר גרוע מהנקה?למה לא123
סתם מעניין
ממה שאני קוראת פהיעל מהדרום
נדמה לי שזה גורם להתכווצויות יותר חזקות של הרחם מאשר ההנקה.
אבל חכי למומחיות ממני.
בקשה-מוריה
גם לי ההריון שהנקתי נגמר בהפלהEu
תקראי כאן-מוריה
אוקי ממה שרשום שםEu
אבל הם גם רושמים שאין מחקרים בנושא ושלעומת זאת על יחסי אישות יש מחקרים והמלצות שמבוססות מחקרים.
תראי כשכתבתי את הפוסט רק תהיתי אם לקח לי יותר זמן להיקלט להריון הזה בגלל ההנקה ועכשיו אני באמת גם תוהה האם זה שנגמר בהפלה גם קשור להנקה?
לדעתי,א"א לדעתלמה לא123
מניחה שאת מתכוונת לגבי ההפלהEu
חושבת שזה מה שעיכב לי את הקליטה?
כןלמה לא123
וכן,הגיוני מאוד
יהיה חבלEu
(שוב לא מדובר על החודשים הקרובים אבל בכל זאת)
אבל כן בא לי להיקלט ובטח שלא בא לי עוד הפלה /:
זו דילמהלמה לא123
יש פה ניקית בשם "מיואשת" שכתבה על הדילמה הזו לפני כמעט שנה
ומה עשתה בסוף?Eu
אישית הייתי נותנת לזמן לעשות את שלויעל מהדרום
גם ככה יכול להיות שתחליטי להפסיק להניק בשלב מסויים בלי קשר לרצון להריון נוסף.
יכול להיות (:Eu
אבל כנראה באמת אי אפשר לדעת את הסיבה ועדיף לשחרר ולתת לקבה לעשות את שלו
אם במילא לא מדובר על החודשים הקרובים,מוריה
עוד כמה חודשים תעשי שוב את החושבים עם עצמך.
בהריון בסיכון זה עלול להזיק. לא בכל הריוןיעל מהדרום
מההודעות שלך נשמע שאת חושבתרקלתשוהנ
בהנקה...נכוןEu
יש מעט רופאים שלא מבינים בהנקה.אמא אדמה
הדיון הוא לא על רופאים ועל הנקה וגםEu
מה שמעניין אותי זה מה ששאלתי..
אבל רק אציין שאני אישית על עיניני הנקה היתי מתיעצת עם יועצת הנקה מוסמכת ולחלוטין לא על אף רופא...שכל אחד תתיעץ עם מי שבא לה
אם הדיון לא על רופאים אז אל תכניסי את האקסיומהרעותוש10
הכללה לא שייכת, לי יש רופאת משפחה מצוינת ויחסית מבינה בתחום (כן, אני יודעת שזכינו)
אגב אני הנקתי 3 ילדים הנקה מלאה בלבד בלי תמ"ל עד גיל שנה וחודש- שנה וחצי. וטרם פגשתי יועצת הנקה... אולי חוץ מייעוץ מזדמן במחלקת יולדות
לעומת זאת פגשתי כמה וכמה רופאי משפחה ואחיות שהועילו לי מאוד במקרה של פטריה אצל התינוק או הדרכה מה לעשות בגודש בשד... ועזרו לי מאוד- לא שמעתי מאיש מהם ביקורת על ההנקה שלי- רק עידוד
יופי שמחה לשמוע...Eu
(הנקות שנהרסו בעקבות הנחיות לא טובות)
אצלי בהריון השנייעל מהדרום
מנעה עד גיל שנה וארבע.
עוד הנקתי בלילות (גם אחרי שקיבלתי מחזור), וביום בערך פעמיים (בשבת יותר).
בדיוק מנסה ללמוד על הנושא מהצד השני...מקרמה
רוצה להיכנס להריון והבן שנה עדיין יונק
ולא בא לי עדיין לגמול אותו
מצד אני לא (מאוד) צעירה ורוצה עוד ילדים
את מקבלת מחזור או לא?יראת גאולה
אפשר לעשות בדיקת דם לפרופיל הורמונלי ולבדוק את גובה הפרולקטין (הורמון ההנקה שעלול לעכב כניסה להריון). ביקשתי את זה פעם מרופא נשים, אבל טרם הספקתי לבצע את הבדיקה ונכנסתי להריון...
עד עכשיו מנעתי גם עם התקן...מקרמה
אז אני לא יודעת
נראה לי אני אתן לזה 3 חודשים ואז אעשה פרופיל הורמונלי
מבינה אותך זה בדיוק ההתלבטות שלי...Eu
יש נשים שזה לא מונעלמה לא123
ויש נשים שכן.ויש נשים שבד"כ מונע ולפעמים לא
צריך לעשות בדיקות ולדעת
נכון...בגלל זה שאלתי איך זה אצלכן (:Eu
הנקה ממש ממש לא מנעה לי.חגהבגה
כן, עד גיל שנהאורי8
כןמטילדה
מנעה לי בשני הילדים.
כשסיימתי להניק לגמרי חזר המחזור
(הנקות לא ארוכות מאד, חצי שנה ו10 חודשים)
אצלי ההנקה מונעת, עד שלב מסוייםבארץ אהבתי
ובאופן אישי, לא הייתי מפסיקה הנקה בשביל להיכנס להריון.
אגב, ההלכה מתייחסת לנושא הזה בהקשר של אישה שח"ו התאלמנה ויש לה תינוק עד גיל שנתיים. על פי ההלכה היא לא יכולה להתחתן שוב, כי חוששים שהבעל החדש יגרום לה להפסיק את ההנקה של התינוק בשביל להיכנס להריון, ולכן היא צריכה לחכות עד שהתינוק יגיע לגיל שנתיים (מעשית היום יש היתרים שונים, אבל זה כן מלמד על החשיבות שחז"ל ראו בהנקה, ושלא נכון להפסיק הנקה כדי להיכנס להריון).
(ברור שזה לא הלכה פסוקה, ויש עוד שיקולים להפסקת הנקה, אבל זה כן שיקול שנכון לדעתי להיות מודעים אליו לפחות)
כן יהיה חבל להפסיק...שיתקרב הצורך הממשי נראה מה אעשהEu
כן- לשנה וקצתמשיח עכשיו!
ל-EUיעל -ND
אפילו לאותה אישה עצמה אחרי לידה אחת יכול למנוע ואחרי אחרת - לא. ולהפך.
הדימום שרואים לפעמים בהנקה ושנראה כווסת, לאו דוקא מבשר על יכולת להתעבר: יתכן וזה דימום ללא ביוץ (כמו בנטילת הגלולות).
ולפעמים להפך, אישה מבייצת ומתעברת מבלי להגיע לדימום.
כל אחת - והמזל שלה.
העיקר להבין שאת מה שיש לך - זה ברכה ולקבל את מה שיש לך בשמחה ובאהבה.
את טוענתEu
ברוב המקומות רשום שלא (וגם פה הבנות אומרות)
היא אומרת מה שכתבו פהיעל מהדרום
אצלי הנקה מלאה לא מנעהתפוחים ותמרים
ואגב, הייתי די קשישה (מעל 35), ויודעת שנקלטתי מפעם ספציפית.
בקיצור, אל תסמכי על זה....
חח (: גם אני בת 35Eu
אגב שגילית על ההריון מתי התחלת גמילה?Eu
לצערי הרבתפוחים ותמרים
הכל יכול להיות אני למשלEu
(מאמינה בקשר חזק בין גוף לנפש)
ואת חושבת שאולי ההפלה היתה בעקבות ההנקה? גם אני עברתי בשבוע9Eu
והיתי בהנקה אחת ביממה (רק בערב) של ילדה בת כמעט שנתיים
לא חושבתתפוחים ותמרים
כנראה זה גם מה שקרה אצלי...Eu
לא קיבלתי מחזור עד גיל שנה וחודשייםלפניו ברננה!
בפועל לא נקלט הריון במשך חצי שנה אחר כך, עד ששוב הפסקתי הנרות בלילה ונשארתי עם 2 הנקות ביום. להגיד שזה בגלל ההנקה אי אפשר בוודאות...
לי מונעת כבר 8 חוד'אחת ששואלתאחרונה
סוף תשיעי והמחשבות לא פוסקותytrewq
אהההה לא מצליחה להירדם מהמחשבות!!! 🫨🫨🫨
וואי מזדהה איתך כל כך!!^כיסופים^
רואה את השעה ששלחת ואיתך לגמרי בזה, אני גם לא מצליחה יותר לישון בלילה ובמהלך היום אני גמורה מעייפות.. ועוד עם הילדים עליי בחופש
יאללה בע"ה שסגולת הפורום תעבוד לנו😉
אני בונה על ללדת השבתytrewq
נהיה אצל ההורים וזה הכי נוח 😉
יאללה בקרוב ובקלות ובבריאות גם אצלך!
הגיוני לגמרימיוחדותאינסופית
גם אני ככה כל הריון מחדש
שיהיה בשעה טובה ובידיים מלאות בזמנו 🙏🙏
לפעמים אני חושבת שבא לי ללדת בקיסרי יזוםytrewq
כן זה קשהמיוחדותאינסופית
לשחרר ולהרפות.
אבל תכף תכף זה מגיע😀
אצלי המחשבות על איך יהיה בבית אחרי הלידהשיפוראחרונה
אני עייפההבוקר אור
מי מצטרפת?
תינוקי תירדם כבר!
אני הייתי כל כך עייפה שפשוט נרדמתישמש בשמיים
הרדמתי את התינוק והתחלתי לנקר, אז הלכתי למיטה באמצע הצהריים עם הילדים... ישנתי שעה, התינוק ישן, בן שנתיים וחצי נימנם לידי והגדול העסיק את עצמו וגם קצת נימנם בספה...
היה נצרך כל כך!
בהצלחה לנו בהשכבות אחרי זה 😉
יואוו נשמע חלום!בוקר אור
אנייייירקאני
וואי מ19:00 אני מנסה להרדים אותה
הילדה הצטננה האף סתום היא לא מצליחה לשתות בקבוק
צרחות ועצבים
התינוק מצטרף אליה
יוו המצב שלך יותר גרוע🫢בוקר אור
אני עכשיו עייפה. ונמאס לי לקום מוקדם סתםיעל מהדרום
נעלם התוכן🤦♀️יעל מהדרום
לקום סתם מוקדם, הכוונה בימים שאני בחופש ואין קיטנה. זאת אומרת, ימי שישי...
אני גםבוקר אור
אני ערה משש בערךיעל מהדרום
מעצבן שנעלם התוכן🤦♀️יעל מהדרום
גמני חשבתי שלא אצטרך לקום מוקדם היוםהמקוריתאחרונה
אבל אז הבן שלי החליט שהוא רוצה ללכת לביה"ס
מזל שזה השישי האחרון
אין לי כוח לילד שלי.צריךעזרה:)
זהו, אמרתי את זה.
הוא מתיש אותנו, סוחט אותנו.. פשוט לא כיף איתו. כל האווירה בבית נהייתה סיוט בגללו.
היינו אצל פסיכולוגית טיפול ארוך עזר קצת והכל חזר שוב. ועכשיו אנחנו מחפשים הדרכת הורים טיפולית.
ועצוב לי נורא. הוא הילד שלי, אבל כשהוא נכנס הביתה אני לא שמחה.
אני אמא נוראית, אוף.
לא נשמע שאת נוראיתכורסא ירוקה.
לא יודעת אם את מחפשת גם המלצות, אבל אם כן, אז לא מנסיון לצערי אבל מדריכת הורים שאני מאד אוהבת ועוקבת אחריה נקראת מיכל אופנהיים. הרבה מהדברים שהיא אומרת עוזרים לי אפילו בהבנה מחודשת.
תודה על ההמלצה! אני אחפש..צריךעזרה:)
חיבוק!!!! קשוח ממש ממש!!!❤️❤️❤️❤️שיפור
אמן!! תודה!צריךעזרה:)
מצטרפת לשארמתואמת
ילד מאתגר זה באמת מאתגר, והוא מכניס אותנו למתח תמידי מפני ההתפרצות הבאה, ולכן באמת קשה להיות בנחת כשהוא נמצא.
מציעה לך - רק אם את מסוגלת - לעשות לעצמך רשימה של דברים טובים בו. תנסי לחפור מתחת לאדמה. אפילו רק לכתוב - יש לו עיניים יפות ודברים בסגנון. זה יכול קצת לעזור להרגשה שלך מולו.
ומחזקת אותך באמת לחפש הדרכת הורים טובה❤️
אני אנסה..צריךעזרה:)
מבינה אותך לגמרי❤️מתואמת
תודה על ההזדהות..צריךעזרה:)
לא צריך להיות בשלוףאמאשוני
דווקא איפה שההתבוננות היא מעמיקה מוצאים אוצרות יקרים מפז.
אם מה שגורם לך חשש זה השלוף אז לגמרי תרגישי בנוח.
תנסי להיאחז בדברים הקטנים.
וגם לייצר זמן נקי משיפוטיות להיות יחד. זה יכול להיות גם 5 דקות. אבל שאתם נטולי הפרעות וחסמים.
תאמיני שאתם מסוגלים לצלוח את הריחוק ויבואו ימים טובים יותר
🤗
וואי תודה!!צריךעזרה:)
זה ממש מעודד..
אנסה למצוא כמה דקות כאלה, בטוחה שהוא ישמח
דבר ראשון חיבוקמתיכון ועד מעון
זה קשה ממש להרגיש את ההרגשה הזו שאין כוח לילד שלך, ואת לא אמא נוראית, לאמא נוראית זה לא היה מזיז!!!
דבר שני, אם תרצי לכתוב מאיפה את אולי אוכל לסייע במציאת פסיכולוגית מתאימה
תודה!צריךעזרה:)אחרונה
כן, זה מה שאני מנסה לעודד אותי גם, אבל עדיין להרגיש את הרגשות האלה זה מרגיש כל כך רע, ברמה שאני חושבת שאולי אני לא ראויה..
היינו אצל פסיכולוגית, הכיוון עכשיו הוא יותר הדרכת הוריםמ אבל מחפשים משהו שמשלב גם את הילד בחלק מהזמן
איזה באסה זה להיות הדתייה היחידהחמדמדה
שכל לפעם צריכה לשאול
זה כשר?🤓🤓🤓
אני לא עובדת עם חילוניםמתואמת
(כלומר, יש לי לפעמים לקוחות חילונים, אבל אני לא אוכלת איתם
)
אבל יש לי קרובי משפחה חילונים.
מכיוון שהם קרובים שלנו (של אמא שלי, שחזרה בתשובה), הם יחסית בקיאים בפרטים, אבל עדיין קורים דברים על גבול המצחיקים.
פעם אחת דודה שלי שאלה אותי: "והרבנים לא מרשים לכם להפסיק להביא ילדים או לעשות הפסקות מדי פעם?" (לכי תסבירי לה שהרב שלנו בכלל אומר שאנחנו לא צריכים לשאול רב על מניעה...)
ופעם אחרת במפגש עם הורים של דודה שלי (אשתו של דוד שלי), אמא שלה לא הושיטה את היד ללחיצה לבעלי, בעל הזקן הארוך, אבל כן הושיטה יד לאחי, שבלי זקן. הוא התנצל ואמר, "אמנם אין לי כיפה גדולה כמו שלו, אבל גם אני לא לוחץ יד לנשים..." (דווקא אח של דודה שלי כן רצה ללחוץ לי יד לפרדה, והיה צורך להסביר לו שדתיות לא לוחצות ידיים לגברים...)
אבל הסיפור הכי מצחיק שהיה לי לאחרונה - כלומר לא ממש לי, אלא בפודקסט ששמעתי:
אחד מהדוברים בפודקסט רצה להשוות ספרייה של סרטים בבית של מישהו לספרייה של ספרי קודש (מבחינת הכמות), ואמר: "זה היה ממש כמו להיכנס לבית של דתיים, עם כל הספרים של קאסוטו וכל אלה..." (מישהו צריך להסביר לו שדווקא דתיים *לא* לומדים קאסוטו🤦♀️)
סיפור לידה. הזהרת אורך.בת.
ברוך ה' הבייבי ישן כאן לידי. מסתכלת ולא מאמינה שהחיים השתנו בצורה כל כך משמעותית ועד לפני שמונה ימים הוא היה בתוכי ולא הכרתי את הדבר המופלא הזה.
אז לידה שניה, בבית ילד בן שנתיים.
כל ההריון התפללתי ללידה טבעית בגלל שאת הגדול ילדתי בשבוע 42 עם זרוז, ובעצם לא חוויתי את ההרגשה של צירים טבעיים.. שבוע 39 פלוס 3 נכנסת לשרותים ורואה הפרשה קצת צמיגית, אבל כל ההריון היו לי הפרשות אז לא ידעתי אם זה אומר או לא. בכל אופן מעדכנת את אמא שלי ומכינה סוף סוף תיק ללידה.
למחרת סובלת קצת מכאבים, ובערב כשאני משכיבה את הגדול פתאום קולטת שזה שאני מרגישה צורך לשרותים כל כמה דקות זה בעצם ציר. מתרגשת ומתחילה לתזמן, זה כל רבע שעה בערך. הכאב עצמו של הציר כמעט לא מורגש ומה שבעיקר אני מרגישה זה לחץ רציני.. לא זוכרת שהיה לי את זה בצירים של הזירוז וזה מוזר לי.
הולכת לישון ומעדכנת את אמא שלי שכנראה זה יקרה בימים הקרובים. אמא שלי קבעה נופש לשלושה ימים הקרובים ואמרה מראש שהיא תצא באמצע אם אצטרך.. חבל לי שתפסיד ואני ממש מקווה שהלידה תחכה שלוש ימים. קראתי פה בפורום על הרבה נשים שלפני לידה היו להם כמה ימים של צירים ואני חושבת שזה יהיה המצב אצלי.
שוכבת במיטה ומתמודדת עם הציר שמגיע בעזרת נשימות. בהריון הזה לא היה לי כח ומוטיבציה לעשות קורס הכנה ללידה וההכנה היחידה שעשיתי זה לקרוא פה על דרכים להתמודדות עם צירים, השיטה של הנשימות של @בארץ אהבתי נראה לי.
מנמנמת קצת, ובערך בחמש הצירים נעשים קצת יותר כואבים ואני מתעוררת מכל ציר וממשיכה לנמנם ביניהם.
בערך בשבע הצירים מתחזקים ומצטופפים, אני מעדכנת את אמא שלי שאולי היום זה היום ומבקשת שתיקח לי את הגדול כדי שלא יראה אותי עם צירים. אחרי כמה דקות הוא קם ואני מחבקת אותו חזק חזק ומתרגשת כל כך כשאני חושבת על השינוי שאנחנו עומדים לעבור.. פתאום יש ציר, אני סוגרת עיניים חזק ומתחילה בנשימות ומחכה לעבור כמה שיותר מהר את הנשימה השניה - שלישית שהיא שיא הכאב ומשם הענינים מתחלשים.. הבן שלי רואה אותי נושמת בקולניות ומוציאה אויר בקול נמוך, נבהל ומטפס עלי מנשק ומחבק ומרגיש שמשהו לא תקין קורה. אני אורזת לו מהר בגדים בשקית ומתקשרת לאמא שלי שתבוא לקחת אותו, מתפללת שזה יהיה לפני הציר הבא.
אמא שלי לוקחת אותו ועכשיו אני פנויה נפשית לחוות את הדבר המרגש שקורה, אני במצברוח מצויין, מרגישה באורות כזה, קצת כמו על איזה סם. נכנסת להתקלח ובטוחה שזה יעזור לי מאד כמו שתמיד מים משככים כאבים, בפועל האמבטיה עושה לי עצבים וקוצר רוח, אני לא יודעת למה ואיך אבל מהרגע שנכנסתי רק בא לי לצאת ואני אחת שמאד אוהבת אמבטיות ארוכות.. מחליטה לזרום עם התחושות שלי ויוצאת. שמה ניגוני חבד להרפיה, מחשיכה את כל הבית ומתחילה להתנסות בתנוחות שיקלו עלי את הצירים. מנסה להעזר במשקופים, בקירות, על הצד במיטה ומשום מה הגוף שלי רוצה רק להיות על הרצפה אבל זה לא נוח לי כי אני לא מצליחה לנמנם תוך כדי והייתי עייפה.. המוזיקה והחושך משרים עלי תחושת שינה.
כל ציר שמגיע אני מעבירה בחמש נשימות וכל נשימה חושבת על דבר אחר שאני רוצה להודות עליו לה' - על בעלי, ההורים שלי הילד שכבר יש לי והילד שעתיד לבוא, על הלידה שקורית בצורה טבעית כמו שכל כך רציתי, על הבריאות, הבית והחיים.
אני מתיישבת בשלב כולשהוא על הספה ומשום מה נוח לי להעביר שם את הצירים. הצירים מתחזקים ובכל ציר יש לי לחץ חזק מאד מאד למטה. משהו בלב שלי אומר לי שהעוצמה של הלחץ חריגה.
בנתיים אני בקשר כל הזמן עם אמא שלי ואנחנו מסכמות שתגיע בעשר להעביר איתי את הזמן. הניגונים מרגשים האווירה נעימה מאד ואני ממש מרגישה שאני מתקדמת.
בעשר אמא שלי מגיעה ואנחנו מנהלות שיחה נעימה שכל כמה דקות אני פשוט מתנתקת ומעבירה את הציר, מקפידה מאד להיות רפויה ולחשוב רק על הציר הנוכחי.
באחד עשרה הסבלנות שלי נגמרת ואני מבקשת מאמא שלי לצאת לבית רפואה כי אני רוצה שמשהו יזוז. אמא שלי טוענת שאני ממש לא נראית עם צירים משמעותיים ושאולי כדאי לחכות אבל אנימרגישה שמשהו צריך לזוז וחייב לעשות פעולה משמעותית כדי להזיז אותו.
אנחנו נוסעות רבע שעה לבית רפואה, בדרך יש כמה צירים שאני מעבירה בצורה טובה ברכב ואז עוד איזה עשר דקות מחפשות חניה.
נכנסות לקבלה ולוקחות מספר, הכל לוקח הרבה מאד זמן ואני תוהה מה עושים עם מישהי שמגיעה במצב קרוב יותר ללידה, האם היא גם צריכה לחכות בתור? אני מעבירה בקלות יחסית את הצירים אבל יודעת שהם יותר כואבים ומשמעותיים ממה שנראה מבחוץ. מקבלים אותנו ומבקשים לחכות שוב בחדר ההמתנה, שם אני יושבת על כדור פיזיו וזה מקל מאד. מחכות עוד איזה חצי שעה ואז מקבלים אותנו לחדר ואחות מעצבנת מגיעה ומודיעה שמתחילים מוניטור, אני אומרת לה שיש לי צירים כאובים ואיך אני יעביר צירים בשכיבה אבל היא אומרת אז תתרוממי קצת ויוצאת מהחדר.
אני מחכה חצי שעה, בכל ציר אני נשכבת על הצד ומעבירה את הציר, הוא כואב אבל נסבל ברוך ה'. אחרי חצי שעה אמא שלי הולכת לקרוא לאחות אבל הן עמוסות ואומרות לחכות.. אחרי שעה ועשרים שאני במוניטור מגיעה סוף סוף אחות לשחרר אותי. היא מעיפה מבט על המוניטור ואומרת שזה צירים לא כל כך רציפים, והאם אני מרגישה צירים.. אני אומרת לה שבטח ומבקשת לבדוק אותי. היא מכניסה את היד ואז הפנים שלה משתנות והיא אומרת את בפתיחה 4 וחצי כבר מחיקה 80 90 אחוז, זה מעולה.
אני מתרגשת מאד. הלידה שחלמתי עליה מתקרבת ואני שואלת את האחות על האופציות שמתאפשרות אצלם בלידה. היא מסבירה לי שיש מרכז לידה טבעי ששם אין שום התערבות ואי אפשר לקבל גז צחוק או משהו אחר, זה מתקיל אותי כי כן תכננתי ללדת בלי אפידורל אבל עם גז צחוק אבל אני זורמת ואומרת לה שאני רוצה לנסות לידה במים.
זה נראה שהיא קצת מתפלאה, מספרת לעוד כמה אחיות ואז אומרת לי שאני צריכה לקבל אישור מהרופאה. נכנסת לחדר עם שתי רופאות והן צוחקות עלי שאני ממש לא נראית בפתיחה 4. אני רגועה רגועה, במצב רוח מצויין, צוחקת איתן, ורק כל כמה דקות כאילו מתנתקת ומעבירה ציר עם נשימות חזקות.
הרופאה בודקת את הנתונים שלי ורואה שעשיתי הערכת משקל רק בשבוע 32 והן צריכות הערכת משקל עדכנית יותר. הרוםאה מבקשת שאשכב כדי שתוכל לעשות לי הערכת משקל אבל מיד כשהיא מתחילה היא פולטת קריאת התלהבות ואומרת שהראש של התינוק ממש ממש למטה והיא לא יכולה להעריך בצורה כזאת. עכשיו אני מבינה מה זה הלחץ החזק שאני מרגישה ושמחה שבעזרת ה' לא אצטרך ללחוץ הרבה זמן. אני עוברת לטכנאית שתנסה לעשות היא הערכת משקל והיא מנסה מה שהיא יכולה ואומרת לי מראש שהנתונים לא מדויק כי התינוק ממש למטה. הוא יוצא קטן יחסית וזה בסדר.
הרופאה מסבירה לי שנכנסים למים מפתיחה 6, ושולחת אותי להעביר עוד צירים בחדר עם מקלחת. בהתחלה אני מעבירה את הצירים על כדור פיזיו.. אמא שלי משכנעת אותי בכל ציר לדמיין איך התינוק יורד ולעשות תנועות עם האגן כדי שיתברג טוב אבל אני משום מה קשה לי לחשוב בציר על התינוק זה מרכז אותי בכאב ואני מעדיפה לדמיין דברים אחרים לגמרי כדי להסיח את הדעת מהכאב. מדמיינת את הפנים המתוקות של הבן שלי, את ההרגשה כשהוא נותן לי נשיקות, את החיוך שלי, חושבת ומודה לה' על דברים טובים שקרו לי בחיים ובאופן כללי המאמץ על מה לחשוב בכל נשימה עוזר לי ממש להעביר את הציר. אחרי עשרים דקות בערך אני נכנסת למקלחת. בהתחלה המים באמת מטשטשים ועוזרים לצירים אבל מהר מאד הצירים נהיים כואבים יותר והמים כבר לא עוזרים. בכל ציר יש לי בערך 3,4 שניות שבהם הכאב גדול מנשוא ואני לא יכולה יותר, בשניות האלה אני מרגישה שדי. די. די. אני לא יכולה לעבור את זה יותר, והרגע אפידורל. אני עוברת את הכמה שניות האלה ואז ההרגשה היא אחרת שאני יכולה ומסוגלת, אבל הכמה שניות האלה פשוט מפחידות אותי בכל ציר מחדש..
אחרי חצי שעה בערך אני אומרת לאמא שלי שאני ממצה את המקלחת ואחרי זה נבדקת, אם יש פתיחה משמעותית אני הולכת על לידה במים ואם לא אני אקח אפידורל..
הצירים כבר כואבים ממש ממש. כל ציר זה קצת כמו מלחמה לעבור אותו. הנה עברתי עוד אחד. עוד אחד. ועוד. לפעמים אני מצליחה להתמודד עם הצירים עם מחשבות טובות ואז אני מרגישה ניצחון ולפעמים הציר פשוט מפרק אותי ואז אני מתייאשת..
יוצאת מהמקלחת ומבקשת להבדק, מגיעה רופאה ובודקת ואומרת שאני בפתיחה 5 והעובר התמקם קצת יותר טוב אבל צריך עוד כמה צירים טובים משמעותיים כאלה כדי להעלות פתיחה. זה מייאש אותי ממש במיוחד שאני שמה לב שמרוב הכאב הגוף שלי כבר לא מצליח להיות משוחרר ואני קפוצה ולחוצה.
אני מודיעה לאמא שלי שאני רוצה אפידורל ומיד כשמוציאה את המילים האלה מתחילה להתרגש. בלידה של הגדול האפידורל היה החלק הכיף של הלידה, בלי הכאבים, נמנמתי שרתי וצחקתי בפתיחה רצינית מאד. ואני אומרת לאמא שלי יאללה לוקחים אפידורל הכיף מתחיל..
אמא שלי הולכת להודיע לאחיות, הם נראות מאוכזבות שאחרי שעברתי את כל התהליך ויש לי כבר אישור מהרופא זה מה שאני בוחרת אבל אני ממש שלמה עם עצמי ומרגישה שזה יהיה לי טוב. אמא שלי הולכת להביא מדבקות מהקבלה ואני מרגישה שברגע שהחלטתי על אפידורל אין טעם בעוד רגע אחד לסבול.
אני מתקדמת עם המיילדת לחדר לידה, בדרך תוקף אותי ציר עוצמתי אני נכנסת לחדר לידה ומיילדת מבוגרת מקבלת אותי ומבקשת ממני להחליף בגדים אחרי כמה שניות תוקף אותי ציר מטורף מטורף ופתאום אני צועקת צעקות גדולות כמו בכל סיפורי הלידה הקלאסיים. מרגישה לחץ מטורף למטה ובטוחה שאני חייבת לעשות שרותים הרגע, מדדה לשרותים ופתאום עוד ציר. אני יושבת על האסלה ומפחדת שיפול לתוכה התינוק שלי. הלחץ חזק חזק חזק.
אמא שלי מגיעה ואני בוכה לה שהצירים נהיו לא נורמליים ואין מצב שאני עוברת את זה. באמצע הדיבור תוקף אותי עוד ציר עוצמת אני צורחת מכאבים ומתחננת לקבל אפידורל הרגע. המיילדת אומרת בנחת שהיא קראה למרדימה וזה יקח זמן. אני מרגישה בכל ציר שאני הולכת למות ומליון סכינים מבתרים אותי בבת אחת, מרגישה לחץ לעשות צואה, מרגישה ממש שעומד לצאת לי.
המיילדת אומרת פתאום שזה יקח לפחות עוד חצי שעה עד שהאפידורל יגיע כי צריך שהבדיקות דם שלי יגיעו מהמעבדה. אלא אם כן יש לי משהו עדכני מהשבועיים האחרונים. אני מרגישה שעוד רגע אני באמת מתה ואומרת לה שיש לי למרות שאני יודעת שעשיתי בדיקות דם לפני חודש. בין הצירים מתאמצת לפתוח את האפליקציה של כללית ולא מוצאת את הבדיקות. הצרחות כאב שלי מסבירות לה כשנראה שאין אפשרות לחכות עוד והיא מעלימה עין מהעניין. סוף סוף המרדימה מגיעה ואניצורחת לה שבבקשה תביא לי אפידורל דחוף. הכאבים כל כך עזים שאי אפשר לתאר ובעיקר אני מרגישה לחץ מטורף למטה. היא אומרת באדישות שהיא הולכת להביא את הציוד שלה ואז תוקף אותי ציר מטורף אני כורעת ואומרת לאמא שלי שאני הולכת לעשות כאן על הרצפה ולא אכפת לי שזה ילכלך הכל. משום מה לא מצליחה להבין שהרגשה כזאת זה אומר שהתינוק עוד רגע יוצא. אני צורחת להם שאני לוחצת לא אכפת לי מה קורה וברוך ה' הציר עןבר אבל מיד אחריו מגיע ציר נוסף.
המרדימה מגיעה ואני בוכה לה שבבקשה תזדרז אני חייבת אפידורל, היא מבקשת ממני לשבת על המיטה ואני בקושי מצליחה אבל הצורך העז באפידורל גורם לי לעשות את הבלתי יאמן. היא מזריקה ואני תופסת חזק בידיים של אמא שלי כי אני באמצע ציר נורא ואז היא אומרת לי שהיא שמה קצת למעלה ויכול להיות שיהיו לי כאבי ראש אחרי הלידה. באותו רגע לא מעניין אותי כלום, אני בקושי שומעת אותה רק מחכה שיעבור כבר. מגיע ציר את חציו הראשון אני מרגישה בעוצמת ואת החצי השני כבר פחות מרגישה. הכאב מתעמם מייד וסוף סוף אני יכולה לנשום ולהרגע. אחרי פחות מדקה המוניטור מתחיל לצפצף. המיילדת מעיפה מבט דואג במוניטור ואז מבקשת לבדוק אותי כי יש האטות בדופק וזה אומר או שיש בעיה או שהתינוק כבר יוצא. ובאמת אני בפתיחה מלאה. מסתבר שכל הדקות האחרונות היו כבר בצירי לחץ וזה מרגיע אותי להבין אתזה.
אמא שלי מתרגשת ומתחילה לבכות. היא אומרת לי הנה התינוק שלך מגיע.. אבל אני צריכה קצת לנוח אחרי הדקות האחרונות ומבקשת עוד לא להתחיל בלחיצות.
אחרי כמה דקות אני לוחצת ומרוב כל המתח של זמן הזה לא מצליחה ללחוץ טוב, המיילדת מנסה לכוון אותי ואני פשוט מודעת לזה שמשהו לא הולך לי. אחרי כמה לחיצות כאלה המיילדת מתייאשת מתיישבת על הכסא ואומרת לי ולאמא שלי כנראה שזה יקח עוד הרבה זמן.. בלב שלי אני יודעת שזה לא נכון ושכמה לחיצות ממוקדות יוציאו את התינוק. ובאמת מגיע ציר אני לוחצת ולוחצת ועוד ציר קטן ופתאום מרגישה משהו יוצא ממני וזה התינוק שלי. אני אפילו לא רואה את הפנים שלו אבל מחזיקה אותו הפוך רק בגב וכל כך מאושרת תודה לה' תינוק בריא ושלם כמו שהתפללתי. פחות משעה אחרי שהייתי בפתיחה חמש.
אחרי כל המאורעות האחרונים אני מרגישה שחייבת לנוח, התינןק לא כל כך בקטע לינוק והמיילדת מנסה לעזור לי עד שמתייאשת. אני מבקשת שיקחו לי את התינוק ונחה קצת, יש לי קרע קטנטן פנימי ותופרים אותי לוחצים לי על הרחם וזה כואב אבל מוציא כמויות של קרישי דם ומעבירים אותי לחדר התאוששות.
המשך סיפור האשפוז עוד מעט
וואו מזל טוב!!טליה א.
אמאלה איזה מתח!מאוהבת בילדי
מזל טוב!! איזו גיבורה את!!!!
ואיזה כיף להיות אחרי!
וואו כתבת ממש טוב!Doughnut
קראתי בנשימה עצורה!!נשימה עמוקה
כתבת ממש יפה ומרגש..
נשמע ממש חוויה לא פשוטה הצירים שבאו פתאום ככה. הזדהתי מאד עם הצירים הסיוטיים בזמן האפידורל..
יאללה מחכה להמשך..
מלא מזל טוב!! נחת ואוראורוש3
וואו מטורף היתי איתך לגמרי..הלוואייי
מזל טוב!!
כל הכבוד לך כמה כוחות נפש!!
רק.. סליחה אשני אומרת- אבל איך הם לא הבינו שזה צירי לחץ???😉 זה ההכי קלאסי לש צירי לחץ מה שתיארת .. ובדר''כ בודקים פתיחה לפני אפידורל ולא נותנים בפתיחה מלאה לרוב..
ואם זורם לך לכתוב בפרטי איפה ילדת?
באמת מוזרבת.
רצו לבדוק אותי האמת אבל צרחתי שאני עולה למיטה רק בשביל אפידורל
ילדתי באסף הרופא
אהה חח וואי אבל האמת-זה עדיין בדיוק סימן לצירי לחץהלוואייי
ומיילדת מנוסה אמורה לזהות שכשמישהי שהתמודדה מהמם כמוך עם צירים כל הזמן פתאם יצשתפנית לשתצעקות ולחץ והיסטריה לאפידורל והרגע
זה 99אחוז אומר פתיחה מלאה עכישו או בעוד 2 דקות
ברור שאם את בוחרת באפידורל זה זכותך המלאה
אבל בשלב הזה לרוב מיילדות יציעו לנסות כבר לבד כי י ש מצב ש3 לחיצות הוא בחוץ ועד שהאפידורל משפיע.. לפעמים לוקח יותר זמן
קיצר
מטורף הסיפור שלך ועכשיו קראתי על האשפוז אימאלה איהז סרטטטט
את באמת גיבורה אמיתית
ואגב.. מישהי המליצה לי לפני הלידה הקודמת שלי על הבי''ח ההז.. ולפי מה שתיארת הוא נשמע לי יחסית עמוס- גישה לא טבעית...או שזה סתם נדמה לי?
אממ ניסיתי אותו לראשונהבת.
יכולה לספר מהתנסותידרקונית ירוקה
ילדתי שם ובשערי צדק. אסף הרופא היו משמעותית טובים יותר.
בשערי צדק היה לי סיבוך שראו כבר בהריון ואחרי הלידה החמיר. אף רופא לא בדק אותי כל האשפוז. אני התחננתי לאחיות שיקראו לרופא שיראה אותי וכל פעם מחדש הן הופתעו שאף אחד עוד לא הגיע. בסוף סרבתי להשתחרר עד שיבדקו אותי. אחרי שסוף סוף הגיע רופא הייתי מאושפזת עוד שבוע עד שהסיבוך נפתר.
באסף הרופא, בלידה הראשונה באמת לא ידעתי לדרוש דברים והיה פחות מוצלח. לא דחפו התערבות, אבל היה פחות יחס כי לא נראתי כאובה וכשלקחו את התינוקת לתינוקיה לא הסכימו להביא לי אותה עד הבוקר (9 שעות מהלידה) כי לא היה מקום בביות מלא. אבל בלידה השניה ידעתי לעמוד על שלי ולא היו דברים כאלו. ובשתי הלידות היה ביקור רופא פעם ביום והעברת מידע בין צוותים רפואיים
השוואה לא טובה🙈אמא לאוצר❤
אבל באסף הרופא אני תמיד שומעת סיפורים לכאן ולכאן יש כאלה שממש ממש לא מרוצות ויש כאלה שממש כן
דוקא מה שסיפרת על אסף הרופא נשמע לי נוראהלוואייי
אם מישהו לוקח ממני את התינוק ולא נותן לי- בלי סיבה רפואית אמיתית..זה מבחינתי ממש הדבר שהכי מרתיח אותי ברמת המוכנה לתבוע אותם כי אין זכות למנוע מאמא להיות צמודה לתינוק שלה אם היא רוצה . אז מה אם אין מקום בביות מלא? אז תשהיה איתך איפה שאת. זה לא אמור לפגוע בך אם להם אין מקום.
נכון, אני באמת כועסת על זהדרקונית ירוקה
לקחו אותה לבדיקות ואז עד שקיבלתי חדר לקח זמן.
כשבעלי הלך לקחת את התינוקת אמרו לו שבלילה אי אפשר והוא פשוט הלך הביתה 🫣
כשביקשתי שוב אחרי שעה הם רצו שאבוא לקחת לבד ולא יכלתי לקום עד שאחות תבוא לעזור לי (נהלים) ואף אחות לא היתה פנויה למלא זמן.
אבל כמו שכתבתי, בלידה השניה למדתי להתעקש על דברים והיה ממש טוב שם. לידה טבעית, חדר עם שניים, התינוק היה איתי כמה שרציתי, בדיקות לכל מה שצריך ואחיות נגישות.
וואו איזה סיטואציה מורכבת להשאר ככה לבדהלוואייי
ולא מכבדים את הבקשה שלך
ממש רגיש
ומדהים שלמדת לבקש ולדאוג לעצמך זה מהמם
ומעניין ..בכללי י ש להם גישה טבעית או פחות?
והעומס 'ם- זה ככה לרוב שעמוס?(תמיד יכל להיות ..אבל יש בתי חולים יותר עמוסים ויש פחות)
לי קרה משהו כזה בבלינסון..טארקואחרונה
אני גם חשבתי על זה!השקט הזה
המשךבת.
בעלי מגיע עם מגש סושי ענק, אנחנו נחים קצת בהתאוששות, התינוק ישן.
מביאים אותי לחדר, חדר פרטי וענק. ביקשתי להיות באפס הפרדה. אני מצליחה להניק את התינוק ברוך ה' ועונה קצת לאנשים בוואצפ.
הולכת לישון וקמה עם כאבי ראש מטורפים, מרגישה כאילו הניחו לי בית על הראש. כאילו הרדימו לי את הראש. לא מצליחה להזיז אותו לא מצליחה להסתכל למטה כלפי התינוק, לא מצליחה בקושי לקום מהמיטה. אבל ברגע שאני מניחה את הראש ישר על המיטה בלי כרית אפילו הכאב נעלם.
מעדכנת את האחות מגיעים לבדוק אותי, בדיקות דם וכו' ואחרי כמה שעות מגיעה רופאה מרדימה לדבר איתי.
מסתבר שבגלל שלקחתי אפידורל בפתיחה מלאה היתה סטיה וזה גרם לנוזל מחוט השדרה לנזול לראש. הרופאה אומרת שזה קורה לפעמים וזה סיבוך די נפוץ של האפידורל ושאפשר להכנס למן ניתוח כזה שבו מחדירים דם מהוריד למקום של האפידורל וזה יוצר קריש דם וסותם את החור. או שאחכה שבועיים בערך עד שיעבור בעצמו.
אני מותשת, סחוטה נפשית ופיזית ואין לי כח לשום סיבוכים, באופן כללי פרוצדורות רפואיות מאיימות עלי מאד. אני אומרת לרופאה שאני מעדיפה לחכות ולא רוצה לקחת סיכון.
הרופאה הולכת ואני בוכה ובוכה, לא יכולה לזוז בכלל מרגישה כל כך מוגבלת, התינוק ישן ושקט ומוסיף לי יסורי מצפון. מתקשרת לרופאה קרובת משפחה להתייעץ והיא ממליצה לעשות את הניתוח הזה.
כמה שעות בלתי נסבלות עוברות. אני לא יכולה לקום מהמיטה, לא יכולה לזוז בכלל, מניקה בלי לראות את התינוק. מגיעים לעשות לו את הבדיקה שבכף הרגל ועני לא יכולה אפילו להיות לידו מרוב הכאב.
באיזשהו שלב החלטתי שאני רוצה לעבור את הניתוח הזה והודעתי לאחות היא עדכנה את הרופאה ותוך כמה שעות כבר הורידו אותי לחדר ניתוח.אני יומיים אחרי לידה, צריכה להפרד מהתינוק החדש שלי, מרגישה כל כך מבואסת שגם לקחתי אפידורל שלא ממש עזר לי ובאמת את כל הלידה עברתי בלעדיו, וגם נפלתי על הסטטיסטיקה של אלה שהאפידורל מסתבך להם.
נותנים לי חלוק, מורידים את כל החפצים האישיים ואני כל כך לבד. האווירה של חדר ניתוח מאיימת וקרה, אני רק רוצה שיגמר.
מכניסים אותי לחדר ניתוח, ממש כמו בכל הסיפורים עם מנורות גדולות מעלי והמנתחת מסבירה שזה לא בהרדמה כללית, אני פשוט צריכה לא לזוז ולהגיד לה מתי שאני מרגישה לחץ חזק. אני רועדת כולי, מרגישה חשופה ומפוחדת. כבר לא יודעת אם באמת כואב לי או שאני מדמיינת שכואב. בוכה בלי הפסקה ובאופן כללי מרגישה שקילפו מעלי את כל השנים שלי וחזרתי להיות ילדה קטנה.
הניתוח נגמר, אני צריכה לשכב שעתיים על הגב, מכניסים אותי לחדר התאוששות ואני מעבירה את הזמן בלהקשיב לכל סיפורי הניתוחים הקיסריים של הנשים בחדר. ברוך ה' הזמן עובר מהר ומחזירים אותי למחלקה, המלאך הקטן שלי ישן כל הזמן ולא היה רעב כמו שחששתי.
אני מנסה בזהירות לקום מהמיטה וברוך ה' הכאבי ראש עברו לגמרי! מרגישה שקיבלתי את החיים מחדש. לא מפסיקה להודות לה' על הנס הזה. פתאום מרגישה כמו יולדת רגילה, קצת חלשה אבל חיה ומתפקדת. אנחנו נשארים במחלקה עוד לילה ולמחרת בבוקר משתחררים בשמחה.
אני הולכת לבית החלמה לכמה ימים להתאושש והחוויה מוזרה אבל אני נחה כמו שצריך וחוזרת מיד לברית שמחה בריאה ומאושרת.
וואי סרטאורוש3
לא רצתי לכתוב קודם כדי לא לבאס וגם ילדתי רק קיסרי, מרשה לעצמי כי כבר כתבת את הבאסה. זה ממש היה נשמע לא להיט שנתנו לך אפידורל בשלב הזה ורק מלקרא סיפורי לידה היה די ברור לי שאת בסוף אז הן בטח אמורות לדעת.. וגם סתם לא היו נשמעים סופר קשובים ואת היית ממש מלכה מודעת לעצמך ברמות. מזל שעשית את הניתוח הזה מה שזה לא היה ושזה הועיל ושהצלחת אח''כ לנוח ולהתאושש ולהיות בטוב. רק בריאות ונחת.
וואו וואו וואואחת כמוני
קשוח
ב"ה שעכשיו אתם בסדר
כתבת ממש יפה, מזל טוב!!קנקן שבור
וואו איזה סיפור. מזל טוב גדול!! קראתי הכללומדת כעת
וואו , סיפור מטורף. איזה גיבורה את!אמא לאוצר❤
ואיזה באסה עם הסיבוך!!! זה באמת סיבוך נפוץ אבל סיוטי🤦 טוב שאת אחרי!!🩷 התאוששות קלה וטובה💓
כן..בת.
אחרי מעשה קלטתי שהם באמת לא היו קשובים
וגם לא התנצלו אפילו פעם אחת על האפידורל שהם שמו לא טוב..
וואי אוף איזה באסה!!😞אמא לאוצר❤
וואו!! מלכה שאת!אנונימית בהריון
קראתי בנשימה עצורה
הרבה מזל טוב!!!
סיפור מטורףףף ואת אלןפה!!!❤️,שגרה ברוכה
צום ט באב עם סכרת הריוןהבוקר יעלה
שאלתי רב אם צריך לצום והוא הפנה לרופאה שלא ממליצה
ומפה מתלבטת מה לעשות כי באופן כללי היא לא בעד צום בהריון.
מישהי שגם פסקו לה בהריון עם סכרת לא לצום?
אני מכירה שלא צמיםעדי7
גם לא ביום כיפור
אבל אולי זה תלוי כמה את מאוזנת
האמת שגיליתי רק לפני יומייםהבוקר יעלה
עונה בתור סוכרתיתnik
צום עם סוכרת הוא מסוכן, וצום עם סוכרת בהיריון הוא מסוכן כפול 2.
בכל ספר הלכה שפתחתי סוכרתיים הם הדוגמה הראשונה לחולה שפטור מצום..
יש סיכון לנפילת סוכר, או התייבשות שתביא לצירים מוקדמים.
בתשעה באב אין שיעורים, אז לפחות תשתי כמו שצריך.
ואוכל יכולה להסתפק במינימום שצריך.
בע"ה בבריאות ובשמחה!
תודה רבה!הבוקר יעלה
אין על מה🙂nik
אפילו ביום כיפור אני שותה ואוכלת לשיעורים..
אם תצטרכי תפני למכון פועה, יש להם הנחיות מסודרות.
נכוןחולמת להצליח
גם לי הנחו בסוכרת הריון לאכול לשיעורים גם ביום כיפור, זה קצת מוזר אבל ידעתי שזה בשביל העובר.
כן ליניק חדש2
כולל כיפור שלא צמתי בו.
הרב הנחה אותי איך לאכול לשיעורין.
והיתה לי סכרת מאוזנת.
ביום כיפור אוכלים בשיעוריםמולהבולה
אני צמתי אבל בחודש תשיעיעוזרת
עם סכרת?מנגואית
אני גם מכירה שלא צמים בכלל כמו שהשאר כתבו פה
ביום כיפור שיעורים, צריך הדרכה של רב ורופא ירא שמיים איך
כןעוזרת
רק אומרת לגבי כיפורענבלית
שזה לפעמים תלוי ב''עד כמה חמורה הסכרת"
היו פעמים שצמתי כיפור
והיתה פעם ששתיתי לשיעורים מרק טחון
בשני המקרים הייתי על דיאטה בלבד, ללא הזרקת אינסולין
האמת הייתי בטוחה שצמים כרגילהבוקר יעלה
בשניהם.
חידשו לי..
לקראת כיפור אתייעץ בע"ה
במקרה שלי, ניסיתי לצום בתשעה באבענבלית
של אטתה שנה, והסוכר שלי ירד נמוך.
כששברתי את הצום באזור 11-12 על משהו ממש סביר (כריך מלחם מלא) הסוכר קפץ ממש גבוה.
זו הסיבה שסכרתיים צריכים לאכול כל 3 שעות.
אז התיעצתי עם רב והוא אמר בכיפור לצום בלילה ולשתות שיעורים מרק מזין בבוקר.
אבל בהריון שלפני כן עם סכרת הריון לא היתה לי בעיה כזו, וכיפור עבר מצוין. וגם ההריון שלפני לפני.
כנראה המצב החמיר באחרון...
לכן זה ממש לא גורף.
מי שמזריקה אינסולין זה יותר בעייתי לצום למיטב ידיעתי.
הכי טוב להתיעץ עם רב לפי המצב שלך.
חייבת לצייןניגון של הלב
אני חושבת שבתשעה באב ויום כיפור זאת דעת מיעוטשיפור
זה נכון לגבי יום כיפור. 9 באב יש יותרפרח חדש
בהנקה למשל אני צמה רק בלילה
בהריון אני צמה כי יחסית קל לי לצום
תשעה באב שונה בפסיקות מיום כיפורטארקו
הם אמנם שניהם צום חמור
אבל הם שונים וזה חשוב לדעת
למשל לרוב הדעות אין שיעורים בתשעה באב-מי שפטור פשוט פטור וצריך לאכול ולשתות כרגיל(כלומר רגיל של תשעה באב-אוכל פשוט,לא בשרי וכו)
יום כיפור לרוב ינחו שיעורים, תלוי ברמת הקושי- לפעמים ינחו שיעורים מתחילת הצום כדי לא להגיע למצב שצריך כמות גדולה יותר, לפעמים שיעורים רק של נוזלים לפעמים גם של אוכל לפעמים הנחיה לצמצם מרווח בין שיעורים... ורק אם זה לא מספיק ינחו לאכול רגיל.
צריך לזכור שיום כיפור הוא דאוריתא ותשעה באב דרבנן. זה לא אומר שהוא לא חשוב, ודאי שכן, אבל עדיין הוא לא באותו קו כמו יום כיפור.
נכון גם חולים פטורים מתשעה באב ומיום כיפור לאשיפוראחרונה
(הכוונה לחולים שלא בסכנה)
אבל בשניהם לא יצא לי לשמוע על פטור גורף לנשים בהיריון
בהריונות עם סכרתאבןישראל
מעבר דירהקרובה
שלום. אשמח לעצתכן..
אנחנו זו''צ, עוברים עוד מעט דירה ומתלבטים בין 2 אופציות...
א. דירה קטנה וחמודה, היתרון שזה קומת קרקע, החיסרון שזה חדר וסלון.
ב. דירה גדולה, 3 חדרים, חסרון שזה קומה 3...
מבחינת כשיהיה הריון ואח''כ תינוק, מה עדיף? לסבול קומה 3 בלי מעלית אבל יהיה עוד חדר או להסתדר כמה שאפשר עם תינוק בחדר ובלי שידת החתלה וכו'?
או שיש עוד נקודות שלא חשבתי עליהן?
ואם הדירה של החדר וסלון- עד איזה גיל של התינוק זה עדיין אפשרי ואם יש טיפים איך לסדר את זה...
תודה!!
בעלי כמוך, ובכל זאת אין לנו שידת החתלהבארץ אהבתי
יש לנו כיסוי מיטה שפורסים על המיטה בבוקר, ועליו אני מחתלת (וגם שמה משטח התחלה חד"פ מתחת לילד - משתמשת בו כמו רב פעמי עד שכבר מתלכלך או מתבלה...)
גם אני אף פעם לא הרגשתי שחסר לי שידת התחלה...
סכרת הריון?! אני לא מצליחה להכיל את זה,שגרה ברוכה
עשיתי היום העמסה של מאה.
ויצאו לי תוצאות גבוליות שבשום הריון לא יצא לי ככה. מבאס ברמות.
לא מצליחה להתרומם מזה שנכנסתי לסכרת. ובדיקות ומעקבים . איך שורדים את זה???
בדיקה ראשונה יצא 92(צריך עד 95)
בדיקה שניה יצא 163 (צריך עד 180)
בדיקה שלישית יצא 141( צריך עד 155)
בדיקה רביעית זה אקבל מחר תשובה .
אבל הבדיקה בצום! אוף אוף אוףףף
זהו זה נקרא סכרת?
למיטב ידיעתי תקין זה תקיןכורסא ירוקה.
הלוואי,שגרה ברוכה
אני זוכרת שגם אני ממש התבאסתי מהסכרתמתיכון ועד מעון
למרות שהייתי בהריון בסיכון מאלף סיבות באמת משמעותיות מהסכרת הכי התבאסתי
בפועל זה היה הריון שירדתי מלא במשקל ולא עליתי כמעט וכולם החמיאו לי שאני נראית מהמם, וב"ה התלחתי להיות מאוזנת לגמרי עם תזונה
כן אני יודעת שיש יורדות בזה,שגרה ברוכה
שזה מהמם ברור
אבל קשה לי לעכל את זה
ובכלל תפנה אותי בטח להריון בסיכון וזה כבר אין ליד הבית ויטרטר אותי יותר ובכללי מרגיש לי שהכל נהיה מסובך
גם אם הבדיקה הרביעית תצא לך גבוהההבוקר יעלה
זו לא סכרת כי את צריכה שתי חריגות
ממני, שרק לפני יומיים גיליתי על סכרת ועכשיו בגמילה מסוכר 😔
❤️,שגרה ברוכה
כן אבל הראשונה גבוה ממש
לכן אני לחוצה
זה בטווחהבוקר יעלה
מקווה באמת,שגרה ברוכה
ממה שאני יודעתמתיכון ועד מעון
זה השתנה ומספיקה חריגה אחת כדי לתת אבחנה של סכרת