חלק ה']
ארי פוטער יצא מהכיתה בעקבות הרב דמבעלדור.
הם נתקלו ברב קטלברן שעשה את דרכו לכיתה בצעדים מהירים של עילוי.
הם עוד הספיקו לשמוע מאחוריהם את דלת הכיתה נפתחת, ואת הרב קטלברן אומר בהפתעה: "מה אתה עושה כאן, רובאוס? אתה מלמד את כשרותן של חיות הפלא רק מהספר השלישי".
האגרי"ד יצא מהכיתה בצעדים כבדים של ענק רוח וחלף על פניהם.
הוא מלמל לעצמו: "בדיוק כשאני פה רציתי ללמד אותם שסקרוט פוץ תחת הוא כשר ובתימן כן היו אוכלים אותם כמו חטיפים".
ארי כבש את צחוקו, כי האגרי"ד אמר סקרוט.
"אז מה תפקידו של האגרי"ד הקדוש בעצם?" שאל ארי את הרב דמבעלדור כשהם צעדו לעבר משרד השלו. "הוא שומר הקרקעות" חייך הרב דמבעלדור כממתיק סוד. "שומר קרקעות?" חזר אחריו ארי. "למה צריך לשמור על קרקעות? זה לא שמישהו יכול לגנוב אותן. נשמע שסתם המצאתם לו תפקיד בשביל לקבל מימון ממשרד הקסמים". "אתה מסתובב יותר מדי עם מזרוחניקים ארי" אמר דמבעלדור בדיוק כשהם הגיעו לכניסה למשרד שלו.
בפתח היה גרגויל של שבת ששמר על הדלת.
"פישקלעך" אמר דמבלדור והגרגויל זז ממקומו ונתן להם להיכנס.
"מה זה פישקלעך?" שאל ארי את הרב דמבעלדור כשהם עלו במדרגות הלולייניות למשרדו "זה ממתק של עילויים" הסביר הרב דמבעלדור "אצלנו זה לא כמו אצל המזרוחניקים שגדלת אצלם, שהכל מסתיים ב"לי". ביסלי, כיפלי. אצלנו חטיפים זה נתינה. פישקעלך, בייגלעך, קריסטלעך".
הם נכנסו לחדר רחב ידיים, מלא בדיוקנאות של ראשי הישיבה הקודמים, שנרדמו וטיללו על הגמרא. החדר היה מלא בחפצים קסומים. שיער של פרה אדומה, המפתח של דמא בן נתינה, מגבעת המיון ומין גיגית כזו מלאה בנוזל דמוי מים עכורים, שצפו בה חוטים כסופים שהתערבלו לאט. "מה זה?" שאל ארי את הרב דמבעלדור בסקרנות. "זה כיור לנטילת ידיים. לפעמים אני מביא לכאן כריך ואין לי כוח ללכת עד לחדר האוכל ליטול, אז ביקשתי מפילץ' שיתקין לי. יש בו סתימה וכל מיני דברים מהביוב צפו למעלה, תתעלם". ארי הופתע "אין איזה כישוף שיכול להוציא לך מים?" "בוודאי שיש" אמר הרב דמבעלדור "אבל זו מחלוקת אם זה נחשב כח גברא. אומרים שמי שנוטל ידיים בקסם, יוולדו לו ילדים סקיבים. אבל לדעתי זה שטויות של קוסמים שמנסים להחזיר בתשובה"
ארי המשיך להסתובב במשרד ולפתע שמע מאחוריו מין צווחה מוזרה. הוא הסתובב וראה ציפור ענקית עשויה אש, נכנסת למשרד בסערה ונוחתת על כן מיוחד ליד שולחנו של הרב דמבעלדור. "זה הנר של ההבדלה" אמר דמבעלדור למבטו ההלום של ארי "כדי לצאת ידי חובת כל השיטות". ארי לא הצליח להוציא הגה. "סתם, אני צוחק איתך ארי" הוא חייך למראה הבעת הפנים שלו "זה עוף החול. פוקס. יש לו המון יכולות מיוחדות. למשל- אחת לכמה זמן הוא נשרף, הופך לאפר ואז קם מחדש מהאפר של עצמו". ארי הנהן "פעם אחת הייתי בחתונה ומישהו שם את האפר שלו על הראש של החתן ופתאום הוא חזר להיות עוף החול ונשרף לחתן כל השיער, אל תשאל. נו, נו, זה מה שקורה בחתונות של צוהר"
ארי התיישב מול המרא דאתרא. "אז למה בעצם קראת לי, כבודו?"
הרב דמבעלדור יישר את משקפיו נשם עמוק והביט בארי בעיניו התכולות שדומות לים, שדומה לרקיע, שדומה לכיסא הכבוד. "אתה זוכר מה היה בחנות האצבעות?" שאל לבסוף. ארי נזכר איך הלך עם האגרי"ד הקדוש לחנות ההיא וניסה מספר אצבעות עד שלבסוף מצא את האצבע שבחרה אותו. "זה אומר שיש בינך לבין גוועלדמורט קשר" אמר הרב דמבעלדור ושתק. ארי הופתע "חשבתי שכולם קוראים לו 'אחר'". הרב דמבעלדור הביט בו ואמר "אי אמירת השם המפורש רק מגבירה את הפחד. בסופו של דבר הגוועלדמורט הוא אדם. אדם שאחראי למות הוריך"
הלסת של ארי נשמטה. "מות הוריי?" חזר אחריו ארי "אבל חשבתי שהם יצאו לתרבות רעה בגלל מתקין של הוט". הרב דמבעלדור נשם עמוק והסתכל בעיניו של ארי. הוא ראה את צלקת השופר המפורסמת. "כן, זה הסיפור ששתלנו לך בזיכרון. אבל הוריך מתו על קידוש השם. גוועלדמורט הרג אותם. הוא שלח להם מייל שרשרת שאומר שמי שלא מעביר את המייל ל15 אנשים תוך שעה ימות. ואז הוא קשר להם את הידיים כדי שלא יוכלו להעביר את המייל. אתה היית קטן וניצלת כי לא היה לך מייל".
זה היה יותר מדי בשביל ארי. מצד אחד, הוא שמח שהוריו לא באמת יצאו לתרבות רעה, מצד שני היה בו הרבה כעס. איך הם לא פתחו לו מייל ונתנו למישהו אחר לתפוס את הכתובת. מצד שלישי, זה גם היה מה שהציל אותו.
"היה לי חשוב לספר לך את זה, ארי" אמר הרב דמבעלדור "אני יודע שזה הרבה לעכל. אבל עכשיו אנחנו צריכים ללכת, כי בשבת הקרובה יש שבת ישיבה וחגיגות בר מצווה בהוגוורטעס, וצריך להתכונן. פעם שעברה זרקו על החתן ברטי בוטס ויצא לי אחת בטעם קיגעל שפרענק ניסה להכין. אל תשאל".
הם יצאו מהמשרד והלכו חזרה לכיוון הכיתות. "עוד מעט יש לכם שיעור הלכות קסם" אמר הרב דמבעלדור "חשוב שתלך. אתם צפויים לעסוק בשאלה 'מה מברכים על שיקוי פולימיצי'". "זה קל" אמרה פתאום נערה יפה, בת גילו של ארי שחלפה לידם "ברוך אתה ה'...משנה הבריות".
הרב דמבעלדור הורשם "אני הרמיוני. צאצאית של רש"י. נעים מאוד"
המשך יבוא...
[אם קראתם ונהניתם, תגיבו\שתפו\תייגו פוטריסטים\תעשו לייק, רק ככה נוכל לבטל את הכישוף האפל של אלגוריתמוס, ועוד חובבי ארי ייחשפו לסיפור]
