חשבתי על זה, בפורום יש היום הרבה מאוד דברים מצחיקים שאנשים כתבו ופרסמו רק כאן, או אפילו דברים שפורסמו במקום אחר והועתקו לכאן. אם נעשה עבודה ונלקט אותם במסמך – זה יכול להיות ממש מגניב. מסמך ארוך עם הרבה בדיחות, ממים, קטעים מצחיקים ושו"תים של קושיות ותשובות.
מי שמוכן להצטרף שיכתוב כאן בשרשור ונתחיל את זה.
הנני מצהיר בזאת חגיגית שאני מחפש הומורמתנחל בראבק
כל העובדות מאז ועד היום!!!
איגנוטוס פברל

ובכן גבירותיי ורבותיי, ניקיי וניקותיי, קוסמיי וקוסמותיי, אחיי ואחיותיי, תלמידיי ותלמידותיי, חבריי וחברותיי, ובקיצור – כולם!!!
אני עשיתי את זה. כן, כן, אני הקטן!
מי חשב שאצליח? ליקטתי עובדות (רובן לא מעניינות) על הארי פוטר, יצאתי למסע בזמן, התחלתי בעמוד 181 (י"א באב תשע"ח) וסיימתי בעמוד 1 (כ' תמוז תשפ"ה). והנה אנחנו כאן!
להלן העובדות:
בלטריקס בלטינית זה "לוחמת".
"אקספקטו פטרונום" בלטינית משמע "אני ממתין לשומר".
"דראקו" בלטינית זה "דרקון".
"אציו" בלטינית זה "לזמן".
"קרושיו" בלטינית זה "לענות".
"נוקס" בלטינית זה "לילה".
"סיביל" זה כינוי לנביאות במסורת הנוצרית
"דולורס" זה "כאבים/צער" בספרדית
המוטו של הוגוורטס זה " "Draco Dormiens Nunquam Titillandus, שאומר "לעולם אל תדגדג דרקון
ישן" בלטינית.
השם המלא של דמבלדור הוא אלבוס ("לבן" בלטינית), פרסיוול (אביר עוצמתי של המלך ארתור) וולפריק (שם של קדוש) בקיאן ("חזק") דמבלדור (מילה אנגלית עתיקה ל"דבורה"; ג'יי קי רולינג טוענת שהיא בחרה בשם זה כי היא דמיינה אותו הולך ברחבי הוגוורטס ומזמזם לעצמו, כי הייתה לו תשוקה גדולה למוסיקה).
רמוס היה אחד המייסדים של העיר רומא, שגודל בידי זאבה. לופין משמע בלטינית "זאב" (lupus).
ססמאות שונות לחדר המועדון בגריפינדור כללו: קאפוט דרקוניס ("ראש דרקון" בלטינית), דיליגראוט, נצנוצי פיות (בחג המולד), פורטונה מז'ור (|מזל גדול" בלטינית), מימבלוס מימבלטוניה (צמח שהיה לנוויל), חוטם חזיר, קוויד אגיס ("מה שלומך" בלטינית)...
מי שמציג את עין הזעם מודי הוא במציאות אבא של ביל וויזלי
פירוט השם "וולדמורט" בצרפתית הוא "בורח מהמוות".
בשביל לעשות את האות האפל ולזמן את אוכלי המוות, צריך להגיד "מורסמורדרה" – שאומר בצרפתית "קח טעימה מן המוות".
לוונדר בראון באנגלית זה אנגרמה (שינוי סדר האותיות) של הצירוף "BRAND NEW LOVER".
היו אמורים לקרוא להרמיוני הרמיוני פאקל במקום הרמיוני גריינג'ר (שזה, דרך אגב, "איכר").
מסתבר שוולדמורט אמור להיות מבוטא ללא הט'. (זה צרפתית, אחרי הכל)
השם "הארי פוטר" חוזר 18,956 פעמים במהלך שבעת הספרים.
רוב בני משפחת בלק נקראים על שם כוכבים, כשסיריוס הוא הכוכב הזוהר ביותר. כוכב זה נקרא באנגלית זה "DOG STAR". זוכר מה הפטרונוס של סיריוס?
Tom marvolo riddle זה אנגרמה ל immortal odd lover
ג'יי קי רולינג כתבה 5 עמודים של מילים מוזרות שמתחילות בQ לפני שהוא החליטה לקרוא למשחק קווידיץ'.
ג'יי קי רולינג שקלה לקרוא לספר השביעי "הארי פוטר שרביט הבכור" או "הארי פוטר והמסע בעקבות פברל".
ג'ורג' מתחתן עם אנג'לינה ג'ונסון, ויש להם 2 ילדים – פרד ורוקסן.
מנדנגוס (פלצ'ר) משמע בספרדית עתיקה "טבק מסריח" – והוא אכן תמיד עישן מקטרת.
סדרת ספרי "הארי פוטר" היא השנייה הכי נמכרת בעולם (אחרי התנ"ך).
יצרו 210,000 מטבעות של קוסמים בשביל הסצנות בגרינגוטס בסרט האחרון.
ייצרו 900 מבחנות שונות לזכרונות במשרד של דמבלדור בסרט השישי.
היו 160 זוגות משקפיים שונים של הארי במהלך שבעת הסרטים.
איפרו את הצלקת 5,800 פעמים במהלך כל הסרטים, כש2000 היו על דניאל רדקליף והשאר על כפילים.
האביזר האהוב על אמה ווטסון הוא המחולל זמן; על רופרט גרינט הוא המעמעם; ועל דן הוא המשקפיים של הארי.
צילמו ב588 סטים שונים במהלך שבעת הסרטים.
250,000 תלבושות שונות יוצרו במהלך שבעת הסרטים.
10,250 ציורים נתלו בקרבת גרמי המדרגות בהוגוורטס.
רופרט גרינט השיג את התפקיד של רון כשהוא הופיע עם שיר ראפ שהוא כתב בעצמו באודישן.
סה"כ הזמן של כל הסרטים יחד הוא 19 שעות ו41 דקות – כמעט יום שלם!
כשצילמו את הסצנה בסרט השביעי שדניאל רדקליף ואמה ווטסון מתנשקים, היו צריכים להוציא את רופרט גרינט (רון) מהסט כי הוא צחק בקול רם מדי. דרך אגב, הוא יודע לרכוב על חד אופן והוא קנה לעצמו אוטו גלידה.
הסיבה שהשאירו את צבע העיניים של דניאל רדקליף כחול היא בגלל שהוא פיתח תגובה אלרגית חזקה לעדשות ירוקות.
מת'יו לואיס, השחקן של נוויל לונגבוטום, לבש חליפה שהשמינה אותו בסרטים 3, 4, 5, 6, ולבש שיניים מזויפות בסרטים 3-4.
היו צריכים לייצר לדניאל רדקליף 70 שרביטים שונים כי הוא שבר כל אחד מהם כשהעמיד פנים שהוא מתופף בתופים.
לחדר הנחיצות בסרט השביעי הוכנסו 4000 רהיטים.
בסרט השני, תמונה של גאנדלף משר הטבעות מופיעה בתור אחת מהתמונות של הקוסמים הגדולים שידע העולם.
בשביל הסרט הראשון, 17,000 קופסאות של שרביטים עוצבו, לחנות של אוליבנדר. לכל אחת מהן היה עיצוב ייחודי.
אמה ווטסון חבשה פאה בחלק מהסצנות בהארי פוטר 7 חלק 2.
במהלך שבעת הסרטים של הארי פוטר, 6 שחקנים שונים שיחקו את וולדמורט.
השחקנית ששיחקה את מירטל המייללת הייתה בת 37 כשצילמה את הסרט.
ג'יי קי רולינג לא הרגה את האגריד רק כדי שהוא יוכל להחזיק את ה"גופה" של הארי בספר השביעי.
ג'יי קי רולינג שקלה להרוג את רון איפשהו באמצע הסדרה.
ג'יי קי רולינג הרגה את לופין וטונקס כדי להזכיר לאנשים שיש ילדים חסרי הורים רק בגלל מלחמה.
לוויקטוריה מקלין (בריטניה) יש 3,686 (!) פריטים הקשורים לה פ. היא כ"כ מוקסמת מה פ עד שבנתה עותק של 'בורגין וברקס'.
הפריט הכי יקר שלה הוא צניץ' מצופה זהב 24 קראט.
ג'יי קי רולינג עצמה בחרה במאגי סמית' לשחק את פרופסור מקגונגל. כנ"ל לגבי אלן ריקמן בתור סנייפ.
ג'יי קי רולינג דימתה את איש הזאב שברמוס לופין לאדם נשא איידס, שיכול להיות לא מזיק לחלוטין אך החברה מוקיעה אותו.
ההורים של ג'יי קי רולינג נפגשו בתחנת הרכבת קינגס קרוס בלונדון
האגריד (וגם ג'יי קי רולינג!) אלרגיים לחתולים
דמותו של האגריד מבוססת על אופנוען מכנופיית "מלאכי הגיהנום" הידועה לשמצה, שרולינג הכירה כשהייתה בת 19 פוחזת במערב אנגליה. "הוא היה עצום ומפחיד, ואז הוא היה מתיישב ומתחיל לדבר על הגינה שלו''.
הפרק האהוב על ג'יי קי רולינג בספר "הארי פוטר ואבן החכמים" הוא "הראי של ינפתא"
להרמיוני הייתה אמורה להיות אחות קטנה, אבל ג'יי קי רולינג לא מצאה את הזמן הנכון להזכיר אותה.
לוטרה, הפטרונוס של הרמיוני, היא החיה האהובה על רולינג. היא ממשפחת המכרסמים – באנגלית Weasel (כמו Weasley!).
ג'יי קי רולינג אמרה שסיריוס היה עסוק מדי בלהיות מרדן מכדי להתחתן.
ג'יי קי רולינג טוענת כי יש בערך 3000 קוסמים בבריטניה (אולי תפגוש אחד )
ג'יי קי רולינג שקלה להפוך את פרד והרמיוני לזוג.
הסיום של הספר השביעי נכתב לפני הספר השני, השלישי, הרביעי, החמישי והשישי.
כשאנשים טענו שוולדמורט הוא אביו האמיתי של הארי, ג'יי קי רולינג השיבה: "ראיתם יותר מדי מלחמת הכוכבים".
גם הארי פוטר וגם ג'יי קי רולינג נולדו ב31 ליולי.
ג'יי קי רולינג שקלה לגרום לנוויל להרוג את בלטריקס בכדי לנקום על ההורים שלו; במקום זה, מולי וויזלי הרגה אותה מיד אחרי שבלטריקס הרגה את פרד, וסימלה את הניצחון של אהבת אם על פני אהבה אובססיבית.
ג'יי קי רולינג עשתה מבחן של מצנפת המיון באינטרנט ושובצה להפלפאף.
ג'יימס פוטר האב בגלל לא היה מחפש, הוא היה רודף.
הבוגארט של פרד, ג'ורג', ג'סטין פינץ'-פלצ'לי, דובי וקייטי בל – וולדמורט.
כשהסוהרסנים באו לדאדלי, הוא ראה את עצמו כפי שהוא באמת: בריון מרושע ומפונק; לכן הוא שינה את היחס שלו להארי.
הבוגראט של דמבלדור הוא הגופה של אחותו, אריאנה.
הבוגארט של וולדמורט הוא הגופה שלו עצמו.
שרביט הבכור הוא השרביט היחיד שכוח הקסם שלו מופק משערה מזנב של תס'טראל (פגעסוס).
הסניץ' במשחקי הקווידיץ' המקוריים בכלל לא היה כדור, אלא ציפור קטנה, שמנה ועצבנית בשם סנידג'ט.
החליפו אותה כי המון שחקני קווידיץ' חשבו שזה אכזרי מדי.
הרמיוני היא היחידה מבין השלושה שחזרה להוגוורטס להשלים את שנת הלימודים השביעית.
רון, הרמיוני והארי זכו לקלפים של צפרדעי שוקולד משלהם. גם רון וגם דמבלדור מחשיבים זאת ל"השיג המרשים ביותר שלהם".
מסתבר שדם דרקונים הוא מנקה תנורים יעיל במיוחד.
פרופסור מקגונגל שיחקה בקבוצת הקווידיץ' של גריפינדור כשהיא למדה בהוגוורטס.
סנייפ הוא אוכל המוות היחיד המסוגל להפיק פטרונוס.
שבעת הספרים כללו בתוכם 772 דמויות שונות.
בלטריקס הייתה מאוהבת בוולדמורט.
כשפרד וג'ורג' זרקו כדורי שלג על העורף של קווירל בספר הראשון, הם לא במודע פגעו בפנים של וולדמורט.
להארי ולוולדמורט יש קשר דם; שניהם צאצאים למשפחת פברל (אני עליתי על זה לפני שנים ואף אחד לא האמין לי!!)
רולינג מספרת כי הרעיון לספר "קפץ למוחה" כאשר חיכתה לרכבת שהתעכבה במשך לא פחות מארבע שעות!
כשצילמו את הסרט "הארי פוטר והאסיר מאזקבאן", כיסיה של גלימת הוגוורטס שלבש טום נתפרו, מאחר שהוא לא הפסיק להגניב אוכל אל תוך סט הצילומים.
כאשר הספר "הארי פוטר והאסיר מאזקבאן" יצא באנגליה, המוציא לאור ביקש מהחנויות לא למכור את הספר בשעות הלימודים בבתי הספר, בשביל למנוע הברזות משיעורים.
יש 700 עבירות שונות בקווידיץ', וכלן בוצעו במשחק אליפות העולם ב1473.
הרמיוני פעלה למען זכויות מיעוטים ויצורים קסומים שונים לפני שהפכה לעורכת דין במשרד משפטים של משרד הקסמים.
וולדמורט לא מסוגל לאהוב מכיוון שהוא נוצר לא בזכות אהבה אמיתית, אלא בזכות אהבה משיקוי אהבה.
סנייפ שונא את נוויל כל כך מכיוון שהוא היה יכול להיות "הנבחר" מהנבואה במקום הארי, וכך לילי לא הייתה צריכה להקריב את עצמה בשביל הארי והייתה נשארת חיה.
כל אחד מריח את הדברים האהובים עליו בשיקוי האהבה; בספר השישי, כששואלים את הרמיוני מה היא מריחה, היא אומרת: "דשא קצוץ וקלף חדש ו..." ומסמיקה ושותקת. מסתבר שזה היה הריח של השיער של רון (:
גם הארי וגם דמבלדור ראו את עצמם מוקפים במשפחה בראי של ינפתא.
רון היה צריך לנקות את הגביעים בחדר המדליות בספר השני, כעונש. בשלב הזה הם יודעים על מירטל המייללת, והם מחפשים מידע על טום רידל. הם מגלים שהוא קיבל פרס מיוחד על תרומה מיוחדת בית הספר (לא מצוין מהי). רון אומר בגיחוך: "אולי יתברר שהוא הרג את מירטל, ולכן הוא קיבל את הפרס." בסוף מסתבר שטום רידל אכן הרג את מירטל המייללת, בעזרת הבסיליסק.
ניסו לכרות את הראש של ניק-כמעט-בלי-ראש 45 פעמים בעזרת גרזן, ללא הצלחה.
פרופסור פליטיק כל כך נמוך מכיוון שאחד מאבות אבותיו היה גובלין.
הבתים בהוגוורטס מסמלים את ארבעת היסודות,כשגריפינדור = אש, סלית'רין = מים, רייבנקלו = אוויר והפלפאף = אדמה.
קוסמים מתייחסים לגמדי גינה כאל מזיקים.
הקווידיץ' הומצא במאה ה-11.
סוהרסנים אינם מסוגלים להתרבות; הם "צומחים" בכל מקום בו יש חוסר תקווה וייאוש.
כשארתור וויזלי לוקח את הארי לשימוע שלו במשרד הקסמים בספר החמישי, הוא נכנס דרך כניסת המבקרים – תא טלפון לונדוני. הוא לוחץ על הספרות 62442 – והאויות שכתובות על המספרים יוצרות את המילה MAGIC. תבדוק בעצמך
הרמיוני מצאה את ההורים שלה באוסטרליה אחרי תום מלחמת הקוסמים השנייה והחזירה להם את הזיכרון.
בסוף כתוביות הקרדיטים של הסרט "הארי פוטר וחדר הסודות" ניתן לראות בחלון הראווה של חנות כרך ודף בע"מ את ספרו האחרון של לוקהרט שכתב לאחר איבוד הזיכרון. "מי אני?"
לקוסמים יש תוחלת חיים ארוכה יותר מאשר מוגלגים.
מה שכתוב על הראי של ינפתא בהיפוך אותיות - "I show not your face but your heart's desire."
"ינפתא" באנגלית זה “erised”, ובהיפוך אותיות – DESIRE.
כשהאגריד הצמיח לדאדלי זנב של חזיר בספר הראשון, הדארסלים לקחו אותו לבית חולים פרטי במיוחד וטענו שזו "יבלת שיצאה מכלל שליטה".
האגריד מאמץ כל כך הרבה חיות מסוכנות מכיוון שבעיניו זה להתגבר על כל מה שמסוגל להרוג אותו.
אזקבאן הוא ים אמיתי ליד האוקיינוס הצפוני, ים קפוא.
ילדים של קוסמים לא זקוקים לחינוך מוגלגי מכל סוג שהוא לפני שהם מגיעים להוגוורטס. הם מחונכים בבית, כך שלא יוכלו לחשוף בציבור את הכוחות הקסומים שלהם.
בכל 30 שניות, מישהו מתחיל לקרוא את הארי פוטר.
הארי הוא הקוסם היחיד שהפעילו עליו את כל 3 הקללות הבלתי ניתנות למחילה (קרושיוס, אימפריוס ואבדה קדברה) ונשאר חי.
מלחמת הקוסמים הראשונה התרחשה באותן שנים כמו שמלחמת העולם השנייה של המוגלגים התרחשה, ודמבלדור הביס את גרינדלוולד ב1945 – אותה השנה בה ***** מת.
הפטרונוס של אמברידג' חוזק מכיוון שהיא ענדה את הקמע של וולדמורט, והפטרונוס הוזן מהנשמה של וולדמורט.
בין החיים למוות, הארי נמצא בקינגס קרוס כי המקום סימל עבורו מעבר בין 2 מקומות. זה היה נראה אחרת לגמרי למישהו אחר.
לאחר המוות של וולדמורט, הקעקועים של אוכלי המוות ידהו ויהפכו לצלקת. הם לעולם לא יצרבו שוב.
אחרי שההורוקרוקס בהארי הושמד, הוא לא היה יכול לדבר לחשננית יותר.
השרביטים של רון (שערות מזנב של חד קרן) הארי (נוצה של עוף חול) ושל הרמיוני (נימי לב של דרקון) הם מכלול החומרים הקסומים בהם אוליבנדר משתמש בכדי ליצור שרביטים.
הוגוורטס נוסד ב993 לספירה.
למרות שהוא כ"כ פחד מהמוות, וולדמורט לעולם לא היה יכול להפוך להיות רוח רפאים כי הנשמה שלו הייתה הרוסה מדי.
ג'ורג' לעולם לא הצליח להפיק קסם פטרונוס לאחר המוות של פרד.
הפטרונוס של רון, כלב מסוג ג'ק ראסל טרייר, ידוע בחיבתו לרדוף אחרי לוטרות, שהיא לא אחרת מאשר הפטרונוס של הרמיוני.
גם סיריוס וגם פרד מתו בעודם צוחקים.
אחרי החתונה של ביל ופלר, כשרון, הרמיוני והארי נמלטים בבית קפה מוגלגי ונלחמים באוכלי מוות, הרמיוני מוחקת להם את הזיכרון. היא טוענת שהיא לעולם לא עשתה קסם זיכרון לפני זה, אך למעשה היא מחקה את הזיכרונות של ההורים שלה קודם לכן.
פרופסור מקגונגל הייתה מאורסת למוגל בשם דוגל מקגרגור.
בזכות הרמיוני, קינגסלי שאקבולט הצליח להסיר ממשרד הקסמים כל חוק פרו-טהורי דם.
פרד וג'ורג' נולדו ב1 באפריל. (זה מסביר את האובססיה שלהם למתיחות)
ניקולס פלאמל ואישתו פרל היו אנשים אמיתיים!
השאיפה הכי גדולה של ארתור וויזלי היא לגלות איך מטוסים נשארים באוויר.
נוויל ביקש ממצנפת המיון לשים אותו בהפלפאף כי הוא חשש מהמוניטין של גריפינדור בענייני אומץ.
"FRESH AIR REFRESHES TOTALLY" הייתה אגודה של קוסמים שהעדיפו ללכת עם גלימות ביום יום, כל הזמן, גם בעולם המוגלגים. עכשיו תקרא את הראשי תיבות.
פיבס לעולם לא היה אדם חי, וגם לא רוח רפאים; אלא יישות כאוס בלתי-הריסה שנועדה ליצור מהומה.
בכל מיני משאלים על מי הרשע הכי גדול בקולנוע ובספרים, וולדמורט זכה במקום הראשון
ארתור וויזלי הוא נכד של אח של סבא רבא של סיריוס בלק
מקגונגל היתה שחקנית קווידיץ
לוציוס מאלפוי והארי פוטר הם יהודיים
הסיבה שג'יי קיי רולינג הוסיפה את החלק שקרום מתקשה לבטא את שמה של הרמיוני והיא מלמדת אותו היא שהיא רצתה ללמד את המעריצים איך לומר את שמה של הרמיוני
סדריק דיגורי מעולם לא עבר טסט בהתעתקות. אביו אומר כך לפני שנגעו במפתח מעבר. אולי הוא עבר אחר כך טסט.אבל לא מצינים את זה.
קרוקשנס זה אומר עקום הגפיים (ברוסית)
במציאות, אמה ווטסון צעירה יותר מדניאל רדקליף ורופרט גרינט, אך בסרטים הרמיוני גריינג'ר גדולה יותר מהארי ורון בכמעט שנה.
דניאל, רופרט וגם מתיו לואיס (נוויל לונגבוטום), בעודם ילדים, היו דלוקים בשלב זה או אחר על אמה ווטסון, בזמן שהיא הייתה דלוקה על טום פלטון (דראקו מאלפוי). כמה חבל שהוא בכלל היה דלוק על הלנה בונהם קרטר (בלטריקס לסטריינג')
חברתו של טום במציאות, ג'ייד אוליביה, שיחקה את אשתו של דראקו בסצנת האפילוג ("19 שנים לאחר מכן") של "הארי פוטר ואוצרות המוות – חלק 2".
מאמא שבקושי סוגרת את החודש, הפכה רולינג לעשירה יותר ממלכת אנגליה כשבשנת 2008 היא
הכניסה לכיסה 5 אירו בכל שניה נתונה.
פרד וויזלי, אחיו הגדול של רון וויזלי ואחיו התאום של ג'ורג' וויזלי, הייתה אחת הדמויות האהובות על רולינג. לדברי הסופרת, היא בכתה כשכתבה את קטע שבו פרד מת.
במקור, משפחת פוטר ומשפחת גריינג'ר היו אמורות להיות שכנות
הלורד וולדמורט היה בן 71 כשמת ב-2 במאי, 1998 ב"קרב על הוגוורטס", ואילו יריבו, פרופסור אלבוס דמבלדור, היה בן 150 במותו.
טום פלטון (דראקו מאלפוי) נבחן גם לתפקידים של הארי ורון
הרגע המביך ביותר של רופרט על הסט היה כשהוא צייר ציור מכוער למדי של אלן ריקמן - השחקן שמגלם את סוורוס סנייפ - וגילה שהוא עומד ממש מאחוריו.
בסוף הסרט "הארי פוטר וגביע האש", נוסף המשפט ההומוריסטי: "אף דרקון לא נפגע במהלך הצילומים". טוב לדעת.
כאשר צילמו את הסצנה התת ימית ב"הארי פוטר וגביע האש", דניאל בטעות סימן כי הוא טובע וכתוצאה מכך הכניס את כל הנוכחים לבהלה.
ג'יימס ואוליבר פלפס, התאומים שמגלמים את פרד וג'ורג' וויזלי, נתפסו בעודם מנסים להחליף תפקידים אחד עם השני על הסט.
טום פלטון העביר פיצה בחינם למעריצים הרעבים שחיכו במשך ימים מחוץ לפרימיירה של "הארי פוטר ואוצרות המוות - חלק 2".
המילים הראשונות והאחרונות של גמדון הבית דובי, היו: "הארי פוטר".
ישנן 142 מדרגות בהוגוורטס
אלן ריקמן היה השחקן היחיד שידע את גורל הדמות שלו עוד לפני שהספר השביעי והאחרון שוחרר אל המדפים.
סצנת ההתעללות של בלטריקס בהרמיוני ב"הארי פוטר ואוצרות המוות - חלק 1" נחתכה כיוון שחששו שהסרט לא יתאים לילדים על פי סיווג הצפייה בארצות הברית. הסצנה הייתה כל כך בוטה וקשה לצפייה, עד שהלנה בונהם קרטר ניגשה לאמה לאחר הצילומים של הסצנה כדי לוודא שהן עדיין ביחסים טובים.
לבית הספר הוגוורטס יכולים להתקבל תלמידים מבריטניה ואירלנד בלבד.
כדי להכיר יותר טוב את צוות השחקנים, במאי שני הסרטים הראשונים בסדרה, כריס קולומבוס, ביקש מדניאל, רופרט ואמה לכתוב מאמר על הדמות אותה הם מגלמים מנקודת המבט של הדמות. רופרט לא הצליח להגיע אפילו לעמוד אחד בחיבור שלו, בעוד שדניאל חיבר עמוד, ואמה, כמה מפתיע, כתבה 16 עמודים
לסטריינג ו-זה שאין לנקוב בשמו באותו גיל.
לוולדמורט אין שערות כי הוא לא רוצה שיעשו ממנו פולימיצי
לכל מייסדי הוגוורטס השם פרטי והשם משפחה מתחילים באותה האות
השיר של ביני לנדאו ארמונו של מלך מדבר על סוהרסנים, "צללים האורבים בדרך" ו"רק מצד פחדך הם שואבים את כל כוחם נגדך"
הבסיליסק הראשון גודל על ידי הרפו המבחיל קוסם יווני שהיה קוסם אפל מאוד, ואחרי ניסויים רבים גילה שכאשר קרפדה דוגרת על ביצה של תרנגולת, יבקע נחש אדיר בעל כוחות קסם קטלניים במיוחד.
אריק איינשטיין קריין את כל "הארי פוטר ואבן החכמים" לכדי מארז מהודר של שמונה תקליטורים. הפלא הזה יצא ב-2003, בתום מאבק משפטי במסגרתו חברת NMC דרשה למנוע את הפצת המארז, בטענה שאיינשטיין כבול בהסכם שלא מאפשר לו להקליט דבר מבלי לקבל מהם אישור בכתב. כיום נחשבים התקליטורים עצמם לאוצר נדיר למדי, אבל ביוטיוב אפשר לקבל טעימה מצמררת מהשידוך הבאמת הולם הזה.
בעיקרון, רולינג מעולם לא אישרה רשמית כי דמותו הבלתי נסבלת של גילדרוי לוקהארט מבוססת על בעלה הראשון, אבל היא כן אמרה שהגרסה המקורית של הנרקיסיסט חדל האישים הזה הייתה "הרבה יותר גרועה" וכי מדובר באדם שהיא נאלצה "לסבול במשך שנתיים תמימות". זה בהחלט מסתדר עם העובדה שאותו טיפוס נאלח, שרולינג העידה כי היה מתעלל בה רגשית ולעיתים פיזית, טען בשלב מסוים כי מגיע לו קרדיט של "יוצר שותף" על הספר הראשון בסדרה. אין יותר לוקהארט מזה.
אז לא חסרות דמויות שמבוססות על אנשים ספציפיים, אבל המקור מאחורי מירטל המייללת (שאגב, נקראה בהתחלה "וונדה המייבבת") היא למעשה תופעה חברתית שלמה ומדויקת שכולנו מכירים יותר מדי מקרוב, במיוחד אם היינו פעם נערות בגיל ההתבגרות. "ההשראה למירטל הייתה הנוכחות הקבועה של הנערה הבוכה בשירותים, בעיקר במסיבות של ילדותי", מספרת רולינג בפוטרמור. "זה לא נראה כמו משהו שקורה הרבה בשירותי בנים, אז נהניתי למקם את הארי ורון בטריטוריה הלא נוחה הזאת".
קיימת בעולם עמותה שממיינת כלבים לבתים בהוגוורטס. קוראים לה Pawgwarts, היא ממוקמת באורלנדו ובה מחלקים את הכלבים לבתים השונים בהתאם לתכונות האופי וההתנהגות שלהם, על מנת שכל אחד יוכל לאמץ את הכלב המתאים לו. כלב שלומד טריקים חדשים בקלות, למשל, יתמיין ל-Ravenpaw. כלב שיוכיח נחישות ועקשנות ימצא את עצמו ב-Slobberin. כלב שתמיד שמח לנסות דברים חדשים שייך, איך לא, לבית גריפינדור, ואילו הכלבלב החברותי שאוהב את כולם ונהנה בעיקר להתבטל הוא "האפלפלאף" קלאסי. באתר העמותה גם יש כמובן קוויז שבודק לאיזה בית שייך הכלב שלכם.
נהוג לחשוב על פרופסור טרלוני כמי שסיפקה שלוש נבואות אמת בחייה, כשבשאר הזמן היא סתם מבלבלת את המוחות עם שטויות בנוסח "זמן מיסטיקה". אלא שקריאה מחודשת של הספרים מגלה שעדיף לא לזלזל בשיטות של השרלטנית הידועה לשמצה: למשל כשבספר השלישי היא מסרבת בתוקף להצטרף לשולחן עם עוד 12 אנשים בטענה ש"אם שלושה עשר אנשים יושבים סביב שולחן, הראשון לקום יהיה הראשון למות". אלא שעם סקאברס בכיסו של רון, שכידוע מתברר כפיטר פטיגרו במסווה של עכבר, המסובים כבר מונים שלושה עשר - כשדמבלדור הוא הראשון לקום, והראשון למות מביניהם, שלושה ספרים אחר כך. אם זה לא מספיק, בספר השישי הארי צופה בה משוטטת במסדרון ושולפת קלפי טארוט מחפיסתה. "המגדל מוכה הברק - אסון ופורענות", היא ממלמלת. בסוף הספר מגיע הפרק שנקרא "המגדל מוכה הברק", הידוע גם בתור "זה שבו דמבלדור מת במגדל האסטרונומיה".
במהלך כתיבת הספר השביעי שמיליונים עצרו את נשימתם לקראתו, רולינג העזה להתלונן שנגמר לה הנייר והיא מתקשה למצוא משהו ראוי לכתוב עליו. למחרת היא כבר התחרטה על זה. "היזהרו במשאלותיכם", כתבה אז באתר שבו הייתה מעדכנת את המעריצים. "מאז שהתלוננתי על כך שאני לא מוצאת נייר, הופצצתי בנייר. חלקכם שלחתם דפים בודדים, אחרים חבילות שלמות, ומפעל אחד שלח ערימה של מחברות שהשם שלי מוטבע עליהן באופן מאוד בולט. היו גם כאלה שנקטו בגישה אחרת, כתבו לי בדיוק איפה באדינבורו אני יכולה לקנות נייר ואפילו צירפו מפה. בכל מקרה, עכשיו יש לי מספיק נייר בשביל לכתוב כמה גרסאות של הספר השביעי, אז נגמרו התירוצים".
במהלך צילומי הקרב במחלקת המסתורין(מתוך סרט 5) קרעה השחקנית הלנה בונהם קרטר (בלטריקס) את עור התוף של מתיו לואיס(נוויל) עם שרביטה כאשר החדירה אותו בטעות לתוך אוזנו
הקבר של דמבלדור לא באמת לבן. במקור הוא היה אפור בהיר , עכשיו הוא התלכלך והוא נראה כמעט שחור.
באגם הגדול יש שני דיונונים, לא אחד. פשוט כמעט בלתי אפשרי להבדיל ביניהם בגלל שהם כמעט אף פעם לא יוצאים.
אין באמת טעם נזלת בסוכריות ברטי בוטס, זה בכלל טעם של גפילטע פיש.
בקתת הצדפים לא באמת נמצאת ליד החוף, זה פשוט היה שם שנשמע טוב (המחילה כבר היה תפוס)
גריפהוק הגובלין ,גולם על ידי 2 שחקנים ולא על ידי 1 כמו שרבים חושבים. בסרט הארי פוטר ואבן החכמים הוא גולם בידי ורן טרויר,בעוד שבהארי פוטר ואוצרות המוות הוא גולם בידי השחקן של פליטיק,-ווריק דיוויס.
שני הסקיבים הידועים בבירור בסדרה הם ארבלה פיג וארגוס פילץ'. הדבר המעניין שמעריצים שמו לב אליו הוא ששניהם אוהבים חתולים, ואף ניתן לראות שראשי התבות של שמם הם אותו הדבר.
ההורים של הרמיוני אולי רופאי שיניים אבל זה לא מה שהם באמת...
באנגלית grange זו חווה/רפת, ו- granger (שזה השם משפחה שלה) זה חוואי או רפתן. כמו: write-writer שזה כתיבה-סופר.
פוקס עוף החול נקרא על שם גאי פוקס, משום שהנ"ל עסק בפיצוץ ב'משימת אבקת השריפה', ופוקס מתפוצץ ונולד מחדש.
מקור המילה 'אלוהומורה' הוא במילת סידיקי ממערב אפריקה, שבסיסה הוא צורה בגיאומנסיה ופירושה "מועדף על גנבים".
חוקי תחרות הבתים:פרד וג'ורג'
חוקי תחרות הבתים:
חידות
1) כל מי שרוצה יכול לפתוח שרשור עם חידות, ולקבוע כמה נקודות יקבל מי שפותר את החידה.
2) צריך לתת על חידה יותר ממה שהעושה מקבל עליה. מלבד חידות בחרוזים, שעליהם מותר לתת גם פחות ממה שמקבלים.
(לדוגמא: אם אני עושה חידה רגילה אני צריל לתת עליה מינימום 3 נקודות.)
3) החידות יהיו רק על 7 ספרי הארי פוטר ועל 8 הסרטים. [אפשר לעשות חידות על שאר הדברים, אבל הם לא יהיו חלק מהתחרות והניקוד.]
4) מפני ריבוי חידות "זהה את השחקן" - מקבלים על חידה זאת 3 נקודות.
4) יש ניקוד גם לעושי החידות על פי הקריטריונים הבאים:
- חידה רגילה. חידה כמו "מי זה\מה זה x" וכאלה. - 2 נקודות.
- סקיב תלוי. - 2 נקודות.
- "זהה את השחקן". ("מי השחקן שבתמונה?") - 3 נקודות.
- חידות בחרוזים. דהיינו 4 שורות שמרמזות על משהו או מישהו. - 6 נקודות..
- חידה של 4 שורות שמרמזות על משהו - 4 נק
דיונים
במידה ופתחת דיון ניתן להפוך אותו לסוג של תחרות.
החוקים הם:
1) ניתן לפתוח דיון ע"מ להשיג נקודות לבית- 10 נקודות לכל דיון תחרותי. יש לציין בכותרת שזה לתחרות במידה וזה אכן לתחרות.
2) בכותרת יש לרשום גם את נושא הדיון.
3) בתוכן יש לפרט על נושא הדיון.
4) איך מקבלים נקודות?
א. הבית עם ההכי הרבה הודעות מושקעות לאחר 48 שעות מפתיחת הדיון הוא היחיד שמקבל נקודות.
ב. הודעה מושקעת-הודעה עם נימוק ותוכן משמעותי.
עונשים:
- הקנטת בית אחר-מורידה 20 נקודות.
- הפרה של הכללים-מורידה 7 נקודות.
- תשובה בכותרת-מורידה 5 נקודות.
הענקת גביע הבתים
כל סבב של גביע הבתים יימשך חודשיים, הסבב הנוכחי יגמר בג' בתשרי.
חישוב הנקודות יהיה כך:
מחלקים את מספר הנקודות של כל בית במספר תלמידיו. הבית בעל מספר הנקודות לתלמיד הגבוה ביותר, הוא הזוכה בגביע הבתים.
מי שרוצה לפרוש מהפורום ל"ע שיודיע לאחד המנהלים שיוריד אותו מעניקים הרשומים
במידה והוא לא הודיע- על חברי הבית להסב את תשומת הלב של המנהלים לכך שהוא לא כתב בפורום כבר חודשיים ונוריד אותו מהרשומים בבית.
המנהלים: @The Lion@ח.ז.ק - @מתנחל בראבק ו@סוורוס סנייפ
המשך גלישה נעימה!
שרשורים חשוביםyes123
- נקודות הבתים
- שירשור היכרות-פורום הארי פוטר
- מיזם\פרוייקט של הפורום. - הארי פוטר
- הסבר מקוצר על העולם של הארי פוטר. - הארי פוטר
חוק חדש/ישן לחידות "זהה את השחקן"
- הארי פוטר - סרטי הארי פוטר - - הארי פוטר
- /forum/t1336383#14462254-כל ספרי ארי פוטר לקריאה
- טוב אז הנה קישורים לחלק מהספרים - הארי פוטר
- ספרי הארי פוטר באנגלית להורדה.
- מי שרוצה כל הספרים של הארי פוטר והשיטה הרציונלית להורדה - הארי פוטר
- פינת סוד הקסם
החלטות הקסמהדרין :
- החלטה מס' 1 של הקסמהדין הראשונה - הארי פוטר
- החלטה מס' 2 של הקסמהדרין הראשונה - הארי פוטר
- החלטה מס' 3 של הקסמהדרין הראשונה - הארי פוטר
ממים:
- עוד מים מהרגע! (זה ממש מהנה ליצור כאלה!!!) - הארי פוטר
- עוד מים חדש! (יצרתי הרגע) - הארי פוטר
- מים חדש מעכשיו! - הארי פוטר
- עוד מים חדש שיצרתי, תהנו! - הארי פוטר
- ממים חדשים!!! (בנתיים אני מכין עוד) - הארי פוטר
- ועוד אחד! - הארי פוטר
- עוד מים חדש מהתנור! (בעצם מחשב) - הארי פוטר
גליונות הנביא היומי
סתם קישורים:
- חחח אתם חייבים לראות(מי שמכיר אנדרדוס) - הארי פוטר
- שאלו אותי מאיפה הבאתי את אנתוני גולדשטיין - הארי פוטר
- יש לי רעיון למעין משחק חמוד - הארי פוטר
- איזה בית אתם? - הארי פוטר
- פוליטיקאיים שמושווים לדמויות מהארי פוטר
- הארי פוטר - קלטו מגניב אך עושים את צורת הקסם!!!!!! - הארי פוטר
- רקעים למסך! יש פה מלאאא אז תבחרו אחד ותשימו בפרופיל! - הארי פוטר
- מסר סמוי בהארי פוטר - הארי פוטר
- ההפתעות הגדולות שבסוף כל ספר - הארי פוטר
- שרשור פדיחות שקשורות לפורום - הארי פוטרמעריצי הארי פוטר אז היום - הארי פוטר
- אהבתם?
- הארי פוטר - אבדה קדברה!!(אור ירוק) - הארי פוטר
- הרב אורי שרקי על אגדות של גויים - הארי פוטר
- הרבה זמן לא עשיתי
- הארי פוטר - מפריע לך סתירות בינו לבין הסדרה - הארי פוטר
- הפעם יש לי ערמה שמנה של טעויות - הארי פוטר
- ההפתעות הגדולות שבסוף כל ספר - הארי פוטר
- סוגי תלמידים בהוגוורטס/ישיבה - הארי פוטר
- ידעתם שרוצים להוציא את השיטה הרציונלית לאור? - הארי פוטר
- משחק חדש משחק חדש משחק חדש!!!! - הארי פוטר
- יאללה משחק אסוציאציות הארי פוטר! - הארי פוטר
- גולדשטיין - פאנפייק אדיר: גולדשטיין
- שרשור הקסמים הגדול - https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t1293032#13889269
האם לדעת הספרדים הארי פוטר יוצא בהדלקתאיגנוטוס פברל
נרות חנוכה ידי חובה ע"י זה שמר דראסלי מדליק? הרי זה המקום שהוא מחשיב כבית. (אגב לכן כולם חוזרים לחופשה בחג הזה של הנויצרים כדי להדליק נרות חנוכה בביתם)
השאלהקעלעברימבאר
תראה, לפי מה שראיתי בפניני הלכה, בחורים שישניםאיגנוטוס פברל
בפנימיה, שאחד ידליק בשביל כולם בחדר, אז כנראה זה יהיה רון, כי הוא הגדול מבינהם
אבל אשה יכולה להדליק בשביל בעלה שמחוץ לבית, כיקעלעברימבאראחרונה
אשתו כגופו.
אז אולי גם וולדמורט כגופו של הארי? השאלה אם בית רידל או אחוזת מאלפוי זה נחשב הבית של וולדמורט. אולי זה שהוא שם שם את היומן זה נחשב שהוא השתתף בפרוטה עם בעל הבית?
בספרקעלעברימבאר
הסתכלתי באינטרנט מה זה במקור, במקום ליליות מופיע hag. בדקתי והכוונה לסוג של מכשפה רעה או פיה רעה בפולקלור האירופאי
לא זכרתי כבר שכך זה תורגם...מתואמת
שם זה אמגושית, לא?קעלעברימבאר
אמגוש זה כהן דת פרסי, שהפך אחר כך בגמרא לכינוי למכשף לזכרוני
נכון, מצלצל לי מוכר... (כבר שנים לא קראתי את הסדרהמתואמתאחרונה
בן גביר נחפז למשרדו בעודו צוהל בקול:קעלעברימבאר
"אישור תליה, אישור תליה! איפה החבל?" הוא אמר בשמחה.
"אתה מבין" הוא אמר להארי "עכשיו שיאשרו לי לתלות מחבלים מהצוואר שלהם למטה במרתפים, יצורים מבחילים, כבר לא יוכלו לזרוק פצצות סירחון על ישראל. נכון? הייתם חושבים פעמיים לפני שהייתם מלכלכים עםבוץ נגד ישראל, אם הייתם יודעים שאני יכול לתלות אתכם כמה ימים! נגמרו הימים האלה. חוץ מזה ראש הממשלה הסכים לחתום על צו גירוש לטיבי!"
חשבתי על זה -קעלעברימבאר
זהו? זו כל מהות היהודים - שהם דורשים זכויות?😱מתואמת
עם ההשוואות האחרות אני מסכימה.
האמת שאם כבר היהודים בסדרה הם בני המוגלגים - כי הרי וולדמורט (=היטלר) האמין בטוהר דם (=הגזע הארי), אז ילדי המוגלגים, שאינם טהורי דם, הם היהודים, שהיטלר רצח בשל היותם לא מהגזע הארי...
כאילו ישקעלעברימבאר
אז אפשר להקביל את זה לארהב במאה ה-19 , ליהודים היו זכויות בפועל אבל עדיין אנטישמיות (והם שלטו בבנקים), השחורים היו עבדים, והאינדאינים חיו פרא חיים אוטונומיים בטריטוריות שהממשל נתן להם
עכשיו הבנתי... תודה!מתואמתאחרונה
איך הפרוגרסיבים קוראים לוולדמורט:קעלעברימבאר
את.ה.ם.ן-יודע.ת-מי.ה
😅מתואמתאחרונה
על פי ויקיפדיה צריך לומר בעברית "הגביר וולדמורט".קעלעברימבאר
מה הייתם משנים בספר?איגנוטוס פברל
יש להוסיף המשך אפשרי לספרים או לא אפשרי, זה גם אפשרי 
אני חושב ש...אוראלססס
הספרים הראשון, השני והחמישי צריכים להיות קצת פחות מרוחים.
ושהארי היה צריך להתחתן עם הרמיוני. (אבל זה ברור...)
בחלק הראשון אני מסכים איתךאיגנוטוס פברל
הספרים באמת מרוחים מדי, בעיקר ספר 5, שבו כמעט אין דברים מעניינים.
בחלק השני... לי היה די ברור שהוא יתחתן עם ג'יני, ורון עם הרמיוני, לא חשבתי אחרת...
אני פעם כתבתי פרק שלם בתור הפרק האחרון של הסדרהמתואמת
(לפני שיצא הספק השביעי)
הפרק הוא מנקודת מבטה של ג'יני, שנשארה כאלמנה אף שלא הספיקה להתחתן עם הארי, שסנייפ הרג אותו לאחר שהארי הרג את וולדמורט...
הפרק הזה יצא יפה, אבל לא הייתי רוצה שזה יהיה הסוף של הסדרה...
אווו, יש לך סופים טראגים במקצתאיגנוטוס פברל
אכן כן...(כך זה היה כשהייתי צעירה, לפחות)מתואמת
תוכלי להעלות אותו לכאן??דדאלוס דיגל
לצערי האתר שבו העליתי את הסיפור בזמנו נסגרמתואמת
מצאתי את הסיפור שכתבתי אזמתואמת
מצרפת אותו. (הוא נכתב לפני שהספר האחרון יצא לאור)
פרק אחרון
כמעט עשר שנים חלפו מאז. דרך פריווט לא השתנתה כמעט בשנים שעברו, הבתים נשארו מרובעים וגדולים, המדשאות מטופחות ונוצצות; רק התושבים הזדקנו בכמה שנים.
בשעת בין-הערביים, באור האחרון של היום, נראתה אישה מסתובבת לבדה ברחוב. ידיה אחזו בחוזקה בקפלי גלימתה הכהה, שהשתפלה וכיסתה את כל גופה עד לרגליה. האישה הילכה במהירות, ראשה המושפל קלות מתרומם מפעם לפעם ובוחן את מספרי הבתים.
ליד בית מספר 4 נעצרה. היא הרימה את ראשה, שערה מתנופף לאחור, ועמדה כך, ידיה עדיין אוחזות בגלימה, והביטה בבית.
לעומת שאר בתי הרחוב, הבית הזה היה ישן ומוזנח, אך עם רמז לטיפוח ויופי בעבר. הדשא שפעם צמח בגאווה לגובה היה צהוב עתה, הפרחים היו קמולים ונבולים, והשער חרק כאשר האישה הדפה אותו ופתחה אותו לרווחה.
במבט אחרון אל חזית הבית, פנתה האישה, ראשה שוב כפוף, במעלה שביל האבנים שפעם היו מסותתות היטב, וכשהגיעה אל דלת הכניסה, נקשה עליה קלות.
נקישתה לא נענתה מיד. מתוך העינית הציצה אליה עין חשדנית. הדלת נפתחה לבסוף על-ידי אישה רזה ומקומטת, לבושה חלוק בית אפור, שערה האסוף בפקעת קשוחה האפיר בקצותיו, והעיניים החשדניות הציצו מתוך פנים סוסיות מקומטות.
האישה המבוגרת בחנה את הבאה, מרגליה המכוסות על-ידי גלימה, ועד לשיער הארוך שכיסה והאפיל את פניה.
לבסוף לחשה, בקול צרוד, "לילי?"
האישה הצעירה הניפה את שערה האדמוני לאחור, והרימה את מבטה בהפתעה.
"לא, לא," לחשה האישה הזקנה בצרידות. "כנראה טעיתי… וגם לא יכול להיות… היא- מתה… מתה מזמן…" ראשה צנח על חזהּ.
האישה הצעירה מיקדה את עיניה בזו המבוגרת. ניכר בהן, בעיניים, היופי, למרות השקיות השחורות שתפחו מתחתיהן.
"קוראים לי ג'יני," היא אמרה בקול יציב. "ג'יני וויזלי." ובקול שקט יותר הוסיפה, "ולוואי שקראו לי ג'יני פוטר…"
"פוטר, אמרת?" התעוררה האישה המבוגרת. "כן, פוטר היה שמה… ופטר היה שם בנה… אבל היא מתה… וגם הוא מת…"
עיניה החומות הגדולות של ג'יני מלאו לפתע בדמעות. היא החלה מייבבת חרישית.
האישה הזקנה הרימה את מבטה מופתעת, כמי שחושבת שהדמעות שייכות רק לה.
לאמיתו-של-דבר, לא הייתה האישה זקנה כל-כך, אך צרות החיים הן אלה שגרמו לה להיראות כך. תחילה איבוד אחיינה… ואחר-כך מות בעלה, מהתקף לב שמקורו בשומן יתר… ולבסוף, בנה, שהחליט לצאת למסע הרפתקאות מסביב לעולם, ובינתיים עוד לא שב…
וכך, מבלי להבין כיצד ומדוע, אולי הרגשת הבדידות גברה אצלה כל-כך, הזמינה פטוניה דרסלי את האורחת הזרה להיכנס אל סלון ביתה.
הספה הייתה קרועה בכמה מקומות, אך הדבר לא הפריע לג'יני וויזלי, והיא התיישבה עליה לאחר בקשת המארחת. פטוניה התיישבה על הכורסא מולה.
כל כיבוד לא הוצע, אך הן לא היו זקוקות לו.
פטוניה החלה לדבר: "זה היה קשה… כשהוא מת. ה- הארי. ואני אף-פעם לא התייחסתי אליו כמו שצריך! שנאתי את אחותי, את לילי, ושנאתי גם אותו. מעולם לא טרחתי להתנהג אליו יפה. תמיד דאדלי קיבל את הכל והוא- כלום. והוא היה האחיין שלי! הבן של אחות שלי! הנכד של ההורים שלי… והוא מת בלי שחש אי-פעם בקשר משפחתי כלשהו."
בנקודה זו יכלה גם ג'יני לדבר, אך היא המשיכה לשתוק.
"ואז מת גם ורנון. לפעמים אני חושבת שאולי זה עונש בשבילי, על שלא התייחסתי אליו לְה- הארי, יפה. גם זה שדאדלי עזב. ותמיד אנחנו פינקנו אותו כל-כך וזה מה שהוא מחזיר. אני נשארתי פה לבד, עם המחשבות שלי, עם רגשי-האשם שלי. אני רוצה שדאדלי יחזור, אבל אולי זה לא יהיה טוב. הוא כבר לא מה שהיה פעם. חבל שהוא לא יכול לחזור, אולי הייתי יכולה לתקן כמה מיחסַי אליו…"
עכשיו ג'יני ממש בכתה. פטוניה הביטה אליה, שוב באותו סוג הפתעה כמקודם, אלא שעכשיו גם הוסיפה ובחנה את האישה הצעירה, כאילו רואה אותה בפעם הראשונה. היא תהתה מיהי, ומה הקשר שלה ללילי, או להארי.
אך ג'יני לא נידבה מידע ולא דיברה. רק ישבה שם ובכתה אל תוך ידיה, ופטוניה לא ידעה מה לעשות עִמה. היא מעולם לא נתקלה באנשים שבוכים בכי חרישי שכזה, ללא צעקות ודרישות ומריבות.
ג'יני הפסיקה לבכות לבסוף. היא הרימה שוב את עיניה החומות הגדולות לעבר פניה המקומטות של פטוניה.
"סליחה, גבירתי," היא שיהקה קלות. "אני מצטערת… שהעמסתי עליך כל-כך הרבה. איני רוצה להפריע לך יותר. שלום. תודה על האירוח…"
והיא קמה בהינף גלימה, וכבר פנתה ויצאה דרך הדלת שנשארה פתוחה, מותירה מאחוריה אישה המומה, שרגע אחר-כך שבה אל הסלון, ואל בדידותה.
Users\C5CB~1\AppData\Local\Temp\msohtmlclip1\01\clip_image001.gif" />
Users\C5CB~1\AppData\Local\Temp\msohtmlclip1\01\clip_image002.gif" />
Users\C5CB~1\AppData\Local\Temp\msohtmlclip1\01\clip_image003.gif" />
Users\C5CB~1\AppData\Local\Temp\msohtmlclip1\01\clip_image004.gif" />
Users\C5CB~1\AppData\Local\Temp\msohtmlclip1\01\clip_image005.gif" />
Users\C5CB~1\AppData\Local\Temp\msohtmlclip1\01\clip_image006.gif" />
תחנתה הבאה של ג'יני, תחנה שבה נעצרה פעמים רבות בשנים האחרונות, הייתה ביתם של הוויזלים הצעירים.
רון אחיה והרמיוני אשתו קִדמו אותה בחיוך ובשמחה הרגילים, הרמיוני החזיקה בזרועותיה תינוק חמוד כבן שנה.
"אז מה נשמע, ג'יני?" שאל רון, מלטף בחיבה את שערה של אחותו הצעירה.
"אתה יודע, כרגיל…" ענתה ג'יני, מעבירה גם היא את ידה בשערה הארוך.
"אני עדיין לא אוהב את טון הדיבור שלך," אמר רון. "ומה עם חיוך? לא יזיק לך קצת לחייך! את מבהילה לפעמים את הארי הקטן בהבעה הרצינית שלך!"
ג'יני פרעה בחוסר תשומת-לב את שערו השחור והפרוע של התינוק. היא לא אהבה להסתכל עליו. היא לא אהבה לקורא לו בשמו. הוא הזכיר לה יותר מדי זכרונות, שרק גרמו לה לבכות יותר.
"ובכן, יקירותי," המשיך רון ונעמד על רגליו. הוא היה גבוה כל-כך עד שקצה ראשו האדמוני נגע במנורה המשתלשלת מהתקרה. "אני צריך ללכת. הרבה עבודה במשרד גם כשהכל בסדר. אשאיר אתכן, הנשים, לפטפט קצת."
הרמיוני קמה ממקומה, והתרוממה על קצות אצבעותיה לנשק ללחיו. ג'יני רק נופפה בידה; לא התחשק לה כל-כך לקום.
כשרון התעתק משם, הרמיוני חזרה והתיישבה לצִדה של ג'יני. היא שיחררה את הארי מבין זרועותיה, ונתנה לו לדדות על רגליו הקטנטנות ברחבי החדר.
"ראית? הוא כבר הולך!" אמרה בגאווה אימהית. כמה רגעים צפתה בו כשחיוך נסוך על פניה, ואז פנתה חזרה אל ג'יני.
"נו, ג'יני, מה איתך?"
"אני בסדר," פלטה ג'יני בחוסר-מחשבה; עיניה היו מהופנטות על התינוק המדדה, רעמתו השחורה מתנופפת מצד לצד.
"את יודעת שלא." אמרה הרמיוני, ופניה הרצינו.
"כן…" אמרה ג'יני, וניתקה את עיניה בכוח מעם הפעוט.
"גיני, כבר אמרתי לך את זה מלא פעמים, את לא יכולה להמשיך ככה, את צריכה להמשיך לחיות!" אמרה הרמיוני בקול רציני.
"כן… והפעם הראשונה שאמרת לי… הוא לא מת עדיין אז… ובכל-זאת הלכתי לאחרים…." אמרה ג'יני, בקולה נשמעת סרקסטיות.
"הוי, ג'יני!" נאנחה הרמיוני. היא שתקה רגע, ואז המשיכה, "ג'יני, גם לי זה קשה, רק מעט פחות ממך, גם אני הכרתי אותו, הוא היה ידיד שלי… והכרתי אותו אף יותר זמן ממך, ג'יני. באמת, את רק היית איתו- "
"אוי, אל תתחילי עם זה!" קטעה אותה ג'יני. "לך קל לדבר. יש לך בית, יש לך ילדים, יש לך בעל… לי אין כלום. אין לי לְמה לחיות, אין לי בשביל מה לחיות."
"אבל ג'יני! זו בדיוק הבעיה שלך!" קראה הרמיוני. "כי את לא מחפשת לך בשביל מה לחיות! לכי לך, הקימי בית, עם ילדים, עם בעל- את יכולה, את מסוגלת, את חייבת!"
"אני לא מסוגלת," ראשה של ג'יני צנח על חזהּ. "אני לא מסוגלת… לחיות… עם מישהו… אחר…" ושוב החלה להתייפח.
הרמיוני נראתה כרוצה לענות לה, אך באותו רגע החל גם הארי הקטן להתייפח, כנראה אכן נבהל מג'יני, והרמיוני קמה אליו במהירות כדי לנחמו. כאשר נרגע הקטן לקחה אותו בזרועותיה אל חדרו והשכיבה אותו במיטתו שישן. כשחזרה לסלון, ראתה שג'יני כבר קמה ללכת.
"הו, ג'יני, אל תלכי עדיין!" היא נתלתה על זרועה. אך ג'יני ניערה אותה בעדינות ממנה, אמרה "שלום," רפה, ובקול פקיקה חלוש- התעתקה משם.
Users\C5CB~1\AppData\Local\Temp\msohtmlclip1\01\clip_image001.gif" />
כנראה שנגזר עליה להיות נדה ונעה בעולם, כך חשבה ג'יני בליבה הדווי, כאשר הילכה בינות לסלעים במקום אליו הובילה התעתקותה.
כך, עד שאמות… ואולי כדאי שכבר אמות… אז אפגוש אותו, סוף-סוף. כן, הוא יהיה שם, מחכה לי…
הסלעים התקילו אותה בגלימתה הארוכה. פעם או פעמיים כמעט מעדה, אך היא לא שתה ליבה לאלו.
השמש כבר שקעה לגמרי, שערה האדמוני הפך כהה כמו גלימתה, וכמו ההרגשה שבליבה. היא הילכה כעיוורת, ידיה כבר לא אוחזות בקפלי גלימתה אלא מגששות קדימה, עד שנתקלה במשהו: משהו הרבה יותר גבוה וישר מהסלעים שהיו בדרכה. היא מעדה עליו, ומיששה אותו בידיה. חלק. וקר. קר כמו מצבה. ואז- איך לא זיהתה זאת קודם?!- הִכתה בה ההכרה. מכתש גודריק. זהו המקום שאליו הובילה התעתקותה. היא לא הייתה שם כבר הרבה זמן. בזמן האחרון היא חשה רתיעה מלבקר במקום.
אור הירח שלח קרניים בודדות והאיר את המצבה עליה נשענה. ג'יימס פוטר, היא קראה את הכתובית. אם כך, זה צריך להיות בקרבת מקום. גיששה הלאה בידיה, עד שנגעו במצבה נוספת. לילי (אוונס) פוטר, היה כתוב עליה. זה ממש כאן ליד, הלם לִבה בהתרגשות. ושוב התרוממה, ושוב גיששה בידיה, עד שנחתה על המצבה האחרונה. היא לא הייתה צריכה לקרוא את הכיתוב. הארי ג'יימס פוטר. היא שוב איתו, כאן, לבד, והחושך סוגר עליהם. היא התענגה על קרירות המצבה, וליבה היה חמים. היא נשענה על ראשה של המצבה, ועצמה את עיניה.
עיניים ירוקות, צלקת, שיער שחור פרוע, חיוך, ואז אור ירוק. והעיניים הירוקות כבות.
פקחה את עיניה, והפעם הסתכלה על המצבה. מתחת לכיתוב המסולסל הייתה חרוטה צלקת דמוית ברק. אצבעה הייתה קפואה, אך עשתה את הדרך מבין גלימותיה עד לחריטה. בעדינות ובאיטיות, האצבע הלבנה בוהקת על פני השְחור, העבירה אותה ג'יני במסלול חריטת הצלקת. שוב ושוב. והיא הרגישה איך הצלקת שבתוך ליבה מתאחה אט-אט.
ברק הבריק פתאום בשמים החשוכים. רעם התגלגל. גשם עז החל לרדת ארצה, סוחף עִמו את האדמה המרוטשת של בית-הקברות. אך היא הייתה מוגנת על המצבה. נרטבה כולה, אך הייתה מוגנת.
ג'יני הרימה את עיניה אל השמים ובירכה אותם. בירכה את גשמי הברכה האלה, ואת הסערה הטבעית הזו. זכר הסערות הלא-טבעיות ושאר האסונות שהתרחשו בעבר הרחוק עלה בה. ומכל זה, אין חשש עתה, כי הוא איננו. וולדמורט איננו.
וגאווה נשית עלתה בה, כי היה זה הוא, הארי שלה, שגרם לכל זה. בזכותו יכולים עתה האנשים לשבת בשלווה בבתיהם, הרמיוני להשתעשע עם תינוקיהּ, ורן לעבוד קשה "אפילו שהכל בסדר".
ההקרבה הזו שלו- שלה- הייתה למען כולם, כדי שיוכלו כולם להמשיך לחיות את חייהם, אף-על-פי שהוא לא.
והוא עשה זאת גם למענה, כדי שהיא תוכל להמשיך לחיות, ואולי זה מה שהוא היה עכשיו רוצה, שתמשיך לחיות?
הצלקת שבליבה המשיכה להתאחות, וליבה כבר לא כאב כל-כך כאילו מדמם ללא הפסקה.
הגשם המשיך לשטוף אותה. הוא זלג על פניה שטופות דמע-השמחה, וזלג על לוח המצבה ועל הכיתוב החרוט בה.
ושוב פנתה ג'יני, בחיות לא מוסברת, משהו מחייה הישנים שב אליה ומעורר בה מרץ נעורים ישן, אל הצלקת החרוטה על האבן. ושוב העבירה את אצבעה בתוך החריטה, שואבת כוח ועצמה.
החיים שוב פיעמו בה במלוא אונם, והיא ידעה שהיא רוצה להמשיך לחיות אותם, ולוּ רק בשבילו, כדי שידע שהיא לא התייאשה…
הגשם פסק באותה פתאומיות בה החל, והעננים פינו את מקומם שוב לחינו של הירח הזוהר, בזוהר רב אף יותר מקודם.
וקרני האור שוב פגעו באבן והאירו, תחילה את הכתובית, ואז, החרוטה עמוק, את הצלקת.
וואו!דדאלוס דיגל
אני חייב להודות שראיתי אי אלו חיקויים/המשכים, אבל אפ"א מהם לא התקרב לרמה הספרותית שלך. בכל אופן, איפה רואים שסנייפ הרג אותו?
תודה רבה, שמחה לשמועמתואמת
כאמור, כתבתי את הפרק הזה לאחר יציאת הספר השישי, כשסנייפ עדיין נחשב כנבל. כבר אז אמרו שבסוף הספר השביעי יהיה פרק שמתרחש כמה שנים אחרי סיום הסדרה, והוא יסכם את כל מה שאירע לדמויות בסדרה באותן שנים.
אז המצאתי תיאוריה שבסוף הסדרה אומנם הארי הרג את וולדומורט, אבל רגע אחר כך סנייפ הרג אותו.
כמובן, התיאוריה הזו לשמחתי לא הייתה נכונה בסוף...
ואוו!!!אוראלססס
אחד הפאנפיקים הטובים שקראתי בחיי!!!
תודה רבה!מתואמתאחרונה
"יום אחד היה מזג אוויר מושלג"אנטיוכוס
"ואני מטייל לי להנאתי במכתש גודריק. אני נהנה מהטיול, מבסוט מהטיול, כיפכוף של טיול. לפתע ראיתי ספר של ריטה סקיטר.
לא חשדתי בו.
מה אני חשדניסט?
ואז אני ממשיך לטייל, ואני רואה זקנה (מהשורש מבוגר).
לא חשדתי בה.
למה עשתה לי משהו?
ואז התברר שבספר ריטה גנבה לזקנה את הזכרונות, והזקנה קראה בלחשננית רק לי לעלות למעלה.
פה חשדתי!
ואני מדריך על הספר ומדריך עליו וצועק: "ריטה תחזירי את הזכרונות לבתחולדה, גנבת! תחזירי לה את הזכרונות, שקרנית!
ואני מדריך על הספר
ומדריך עליו
ומדריך עליו.
ואז הבנתי שבטעות אני מדריך על השרביט שלי ושובר אותו".
"הארי, אולי תגיע לעיקר, לקטע שבו פגשת את וולדמורט?
"מה?"
"נו הארי... באת לספר על המפגש עם וולדמורט"
"אדוני יש פה טעות! אתם קראתם לי לספר על השקרים של ריטה סקיטר, לא על מפגש עם וולדי-מה-שמו!"
"(בלחש) נו תעשה טובה, בקשה..."
"הנה זה חוזר אליך! מחקו לך את הזכרונות אבל זה חוזר,אליך היום הזה! ואז מה קרה?"
"ואז"
"ואז!"
"ואז! הזקנה התפצלה לשתים. אז יריתי עליה 3 קללות עם הבזקי אור. ככה פלוםי פלופי פלופי.
מתוך הזקנה יצאה נחשית ענקית שהסתובבה בצורה אלפטיסטית ונחתה ליידי.
היא זימנה את המנהיג שלה. הוא היה עם שרביט איזה 6000 קילומטר אורך בלי להגזים!
הוא רצה להרוג אותי.
אמרתי לו 'אל תהרוג אותי! יש לך כבר 6 הורקרוקסים! תהרוג אותם! (מה זה הוגן שיהרוג רק אותי?).
ואז לקחו אותי לאחוזת מאלפוי, ושם באחוזה זה ממש מרגיש כמו באחוזה! ויש שם אוכלי מוות עם שרביטים שעושים לייזרים, וגמדוני בית שאופים מאפים מקמח, המון קמחים של קמח! והשרביטים גמישים כמו לולב מתלבלב, לולב מתלבלב! ויש שם גובלינים שכל האצבעות שלהם זה זרת! ככה, זרת, זרת זרת! ועושים שם שיקויים מטחול ענק!"
"אני מבין שעשו עליך ניסויים? זה היה קשה?"
"כן! אמרו לי תתחתן עם צ'ו, תתחתן עם הרמיוני, תתחתן עם ג'יני! איפה אני אשים להן את הטבעת, על השרביט?
בקיצור דובי שאל אותי איפה אני רוצה ללכת, אמרתי לו בקתת הצדפים למה אף פעם לא הייתי. בדרך עברנו דרך האחוזה, לקחתי שרביט. אבל כשהגענו לבקתת הצדפים לא נתנו לנו להכנס, כי הדיוק לופין היה שם, והיה ירח מלא, מפוצץ!"
"בקיצור איך אתה מסכם את המפגש שלך עם אוכלי המוות?"
"מה?"
"נו... היכרות איתם"
"אה...משחקי היכרויות!"
"אני מצטער ששאלתי"
"אני מצטער שתשתוק! אז ככה זה הולך! 'וואטס יור ניים, מאיי ניים איז סקאביור. וואטס יור ניים, מאיי ניים איז ורנון דרסלי!"
גאוני!איגנוטוס פברל
איך אמראנטיוכוסאחרונה
מאלפוי כשדרך על האף של הארי?
"ואני מדריך עליו. ומדריך עליו. ומדריך. כי אני מדריך. כי אני מדריך. בפלוגת הפיקוח"
"ראיתי את זאביני סוגר את דלת הקרון והיא לא הצליחה להסגר, לא חשדתי. ואז ראיתי לרגע את הראש של פוטר באוויר, פה חשדתי!"
ואיך אמר הארי?
"בתחולדה קראה רק לי לעלות למעלה ולא להרמיוני וכאבה לי הצלקת. לא חשדתי בה. מה אני חשדניסט?
ואז היא התפצלה לשניים.
פה חשדתי!"
"תעזוב את הכבשה שלי!"קעלעברימבאר
צעק שאול לשמואל. "שאול, אתה צריך להבין. הכבשה שלך בכלל לא כבשה אמיתית. מדובר באנימגוס,
אנימגוס ששמו אגג מלך עמלק"
באמת מסתבר שהעמלקים ידעו להפוך לאנימאגים
מתואמתאחרונה
מי היה המורה לשינויי צורה? (שאלה מורכבת)מתואמת
תהייה שעלתה לי עכשיו:
דמבלדור היה המורה לשינויי צורה כשרידל/וולדמורט למד בהוגוורטס.
כשהארי לומד בהוגוורטס דמבלדור כבר המנהל, ומקגנוגל המורה לשינויי צורה.
בספר החמישי, כשאמברידג' שואלת את מקגונגל כמה שנים היא מלמדת בהוגוורטס היא אומרת ש-26 שנה. ובניגוד למורים כמו סנייפ וטרלוני - היא לא אומרת שדמבלדור הוא זה שקיבל אותה לעבודה.
איך זה מסתדר?
מי קיבל את מקגונגל לעבודה?
האם היה מישהו שלימד שינויי צורה בין דמבלדור למקגנוגל?
וגם - האם חלפו יותר מ-30 שנה מהזמן שבו וולדמורט למד בהוגוורטס לזמן שבו הארי למד שם?
לשאלה האחרונה - זה קלקפיץ
יש ביניהם 53 שנה
(הארי בשנה שניה, חמישים שנה אחרי שחדר הסודות נפתח. טום רידל היה בשנה חמישית)
למה להניח שלא דמבלדור הוא מי שקיבל אותה לעבודה? גם אם היא לא אומרת את זה?
אבל 26 שנה נשמע ממש צעיר ביחס למה שזכרתי
נכון, תודה על החישוב והתזכורתמתואמת
יש פה טעותת קטנה..דדאלוס דיגל
ב-5, כשאמברידג' שואלת את מקגונגל, היא אומרת לה שעוד מעט זה יהיה 39 שנים..
נכון, טעיתי... אבל זה רק מחזק יותר את השאלה.מתואמת
מה הבעיה, כיון שהיא כ"כ ותיקה היא לא ואה צורך לפרטדדאלוס דיגלאחרונה
..קעלעברימבאר
..
..Gandalf66אחרונה
פורטל הארי פוטרדומיה תהילה
מישו יודע למה הוא לא עובד?
כאילו האתר קרס או משהו...
הארי הרים את הפלאפון של הפצ"רית מהים, הדליק אותוקעלעברימבאר
וקרא את הכתוב בתמונת המסך:
לכבוד ביבי,
הפלאפון הזה מזויף. מצאתי כבר את הפלאפון האמיתי, ואני מתכוון להשמיד אותו בהקדם האפשרי. כעת ארד לי לחו"ל ובליבי תקווה, שכשתפגוש את היריב הפוליטי שלך בבחירות תהיה בן תבוסה.
רא"ב (רל"ב)
חזק!!!אוראלססס
גדול!😂גב'אחרונה
"תהרוג אותי אם התמונה בפלאפון לא דומה לפצ"רית"קעלעברימבאר
אמרו האנשים שמצאו את הפלאפון "סתכל כאן בעיתון, זה לא דומה לה? נדמה לי שיש כאן פלאפל עם חרב, או שזה לא זה? בא סתכל טוב, 'ני לא בטוח"
"אני אומר נקרא למשטרה"
"למשטרה? הם יקחו את כל הפרס לעצמם! אני אומר נקרא לפה לביבי ישירות"
"מה 'תה משוגע? ואם זה לא הפצ"רית? 'תה לא זוכר מה הוא עשה לבן גביר כשאילץ אותו לבוא במיוחד מהניתוח להצביע בכנסת?"
"טוב אז ניקח אותו לבלפור, אומרים שהוא משתמש בבית שם בתור המפקדה שלו"
חחחחדומיה תהילהאחרונה
האם היפוגריף כשר לאכילה?איגנוטוס פברל
הוא משסע שסע, מעלה גרה ומפריס פרסה
או שמא בגלל שהוא חצי נשר חצי סוס יוצא שהואאיגנוטוס פברל
ההיפוגריף חצוי הדם..
והרי נאמר בתורה לא לשתות דם, גם לא חצי דם...איגנוטוס פברל
מאיפה המידע שהוא מעלה גרה?מתואמת
בכל אופן, הוא אוכל נבלות, וזה בעיקרון אחד המאפיינים של חיה לא כשרה...
נראלי כתוב בספר משהו דומה...איגנוטוס פברל
כתוב מפורש הואנקדימון
הוא כמו סוס עם כנפיים, אז לא. וכמו נשר, אז לא.קעלעברימבאר
לא יודע נשאל אותוחובביםאחרונה
אולי מקגונגל תדע
הארי פוטר והאברך המגויסקעלעברימבאר
אדון וגברת דערסלי ידעו לדווח שהם חרדים לגמרי, ותודה שדאלתם, שהרי הם לא סובלים שטויות ציוניות. דא עקא, שהם נאלצו לגדל את אחיין שלהם המזרוחניק הארי פוטר, אך דאגו לגדלו כחרדי.
יום אחד כשהארי היה בן 18 והתכונן להשלח למקיף פוניבז', בית ספר על שם הקדוש קלונימוס לנערים צו"לים חסרי תקנה. הגיע מכתב בדואר. הארי הביא את הדואר וראה מכתב ממוען אליו, עם האות צ' גדולה על המכתב. וורנון ראה את המכתב ושרף אותו.
אבל למחרת הגיעו לוכדי עריקים לדרך פריווט. וורנון לקח את כולם לאוטו ונסע לצוק בתוך הים. הגיעה שעת חצות.
נשמעה דפיקה בדלת.
בפתח עמד קצין ענק בעל זקן ארוך. "אני סגן האגריד מהמשטרה הצבאית. באתי להביא לך את המכתב הזה" הארי פתח אותו ובפנים היה כתוב:
לכבוד הארי פוטר, זהו צו ראשון להתייצבות בבקו"ם.
הארי שאל: "מה זה?"
סגן האגריד אמר לו "הארי, אתה לא יודע? אתה ציויני! האם אף פעם לא דלגת באורח פלא על תחנון ביום העצמאות? האם לא שמת לב שדווקא לידך עוברות מכוניות עם דגלי ישראל? ועוד איזה ציויני תהיה, כתתגייס לצבא ואולי תלמד בישיבה מזרוחניקית".
וורנון אמר: "עצור! אני לא מרשה!"
אבל האגריד צחק בבוז: "אוך, סתום דרסלי, חתיכה של שזיף יבול נכרי"
אבל וורנון צעק "אני לא מתכוון להרשות שאיזה רב אפיקורס שאסור לצרפו למניין ילמד אותו!"
אבל האגריד נהיה עצבני ושאג "אתה- לעולם - אל - תבזה - ת"ח - בנוכחותי!"
