שלום, וכיף לשמוע שיש לך כזאת מערכת יחסים מקסימה. אני מאמין שהעלית את זה בגלל הבידוד... אז תן לי לספר לך קצת על המערכת יחסים שיש לי.
חברות בין שני בנים (בלי שום היבט מיני) היא דבר חזק מאוד, לפעמים אפילו יותר מאהבה של איש ואישה. תרשה לי לצטט לך מקור: בפרשת מסיט לע"ז הנוסח הוא "אשת חיקך" לעומת "רעך אשר כנפשך", זה המקור שהרגיע אותי אי שם בי"ב שהכול בסדר אצלי, זה לא "תלות" זה חברות, וזה טבעי לחלוטין שתרגיש שמישהו הוא "כרעך אשר כנפשך".
עכשיו לעניין, פרידות הן דבר כואב. וזה טוב, זה אומר שנפתחת למישהו מספיק בשביל להרגיש כאב. אני הייתי מאוהב (שוב בלי שום היבט מיני) בחבר שלי בתיכונית, וזה הרגיש לי הדדי. ידענו שיום נבוא וניפרד כל אחד לדרכו, אבל זה לא מנע מאיתנו לנצל את הזמן שיש לנו ביחד.
ונחש מה? לא באמת נפרדים מחבר כזה! אולי פיזית אתם רחוקים, אבל כיום אנחנו רשת חברתית אחת גדולה.
יותר מזה, מאוד קשה להשיג חבר אמת אחרי התיכונית, אתה תמצא את עצמך מבלה זמן גם עם אותם חברים טובים מהתיכונית.
אנחנו נפגשים פיזית פעם בחודש-חודשיים, יושבים לפיצה או לאפה או אפילו רק חיבוק ולעוף כי הוא במקרה עובר בדרך לבסיס ליד המקום שאני נמצא.
המון בהצלחה, תהיה חזק ותמשיך לשמור אתו על קשר.