לִרְאוֹת אֶת הַכּוֹכָב שֶׁמְּחַיֵּךְ אֵלַיִךְ,
בָּאֲפֵלָה
לֹא הַחַיִּים עוֹצְרִים אוֹתָךְ
מִלְּקַבֵּל חִבּוּק לַלֵּב הַפָּצוּעַ שֶׁלָּךְ,
בַּשְּׁמָמָה
לֹא הַכְּאֵב גּוֹזֵל מִמֵּךְ
אֶת הַקֶּסֶם וְהַיֹּפִי שֶׁבָּךְ
וּמַפְקִיר אוֹתָם,
לדְּמָמָה
לֹא הַמָּוֶת לוֹקֵחַ מִמֵּךְ
אֶת הַכְּנָפַיִם שֶׁלָּךְ, אֶת מאווייך
וְקוֹבֵר אוֹתָם,
בָּאֲדָמָה
אַתְּ, אַתְּ זוֹ שֶׁעוֹצֶרֶת אֶת עַצְמֵךְ מִלִּרְקֹד,
את הַזְּרִיחָה.

