מה הקשר לקרוא לעצמך צמחוני

אם תרט יותר על מה אתה חולק, אני אוכל לפרט יותר.

ואני אשמח אם תסביר למה אתה חולק.

אם זה לצורך הבני אדם.

אז עם עושים את זה בשביל שיהיה לאנשים יותר מה לאכול אז אין איסור.

(אני מנסה להבין צמחוניים דתיים לא אנשים שהחליטו שזה לא מוסרי להרוג בהמה)

אבל גם עבדות, למשל, לא אסורה מבחינה הלכתית. וגם אשת יפת תואר.

באמת כתוב שזה רק בדיעבד. אבל האם באמת ראוי בדברים שהתורה התירה להחליט לעצמנו שהם לא מוסריים?

(אומרים שהרב קוק, והרב סולובייציק טענו דברים דומים).

ומה בנוגע לעבדות? האם אתה חושב שזה לא ראוי שנחליט לעצמנו שזה לא מוסרי להחזיק עבד?

ואם אני זוכר נכון, אם אדם כרה בור, ואדם אחר נפל לתוכו ומת, האדם הראשון פטור. האם אתה חושב שזה לא ראוי להחליט לעצמנו שזה לא מוסרי לכרות בור בשביל להרוג אדם?

אני חושב שא-להים נתן לאנושות 2 דרכים לדעת מה הדבר הנכון לעשות, מוסר ותורה. במקרה של התנגשות, תורה קודמת. אבל פה אין ממש התנגשות, התורה לא מחייבת אותנו לאכול בשר (מלבד במקרים מסוימים, כשבית המקדש קיים, ולצערנו זה רלוונטי כיום),  ולכן אני לא רואה סיבה שלא להקשיב למוסר האנושי.

איך יכול להיות שאלוהים הוא זה שנתן את זה לאנושות?

האנושות המציאה לעצמה את המוסר בהרבה דברים.

אבל אני חושב שהבסיס נשאר זהה, והשינויי העיקריים הם בדרכים ליישם את הבסיס. 

ובלי המוסר, מה מנחה אותך להרתע מעבדות, ומרצח אנשים אחרים בגרמא?

בזה שאסור לרצוח שרצח הוא דבר לא מוסרי אז גם אם תעשה את זה בצורה שתהיה פטור, אני עדיין מבין שזה לא מוסרי. 

אני לא יודע על עבדות, כי מצד אחד אסור להעביד יהודי אז זה אומר שזה לא מוסרי מצד שני מותר להעביד גוי, אם התורה לא הייתה רואה את זה כמוסרי זה היה אמור להיאסר

שבזה שהתורה אוסרת על צער בעלי חיים, היא אומרת לצער בעלי חיים זה לא מוסרי, אז גם אם תעשה את זה בצרה שיהיה פטור, זה עדיין לא מוסרי.

וגם יהודי ניתן להעביד, בתנאים מסוימים.

היא אפילו אמרה מצוה לאכול בשר, זה לא הגיוני שיהיה מצוה על משהו שהתורה רואה כלא מוסרי 

ולפעמים התורה (והמוסר) מצווה להרוג.

ואני בטוח שתסכים שהתורה לא רואה שקר, או הרג, כדבר מוסרי.

 כמעט לכל כלל יש יוצא מן הכלל. זה לא מעיד שהכלל לא נכון.

גם רצח ושקר הם מוסריים הרבה פעמים, לרצוח רוצח, או סתם אדם שמסוכן לציבור, או בשביל להרתיע את האנשים, זה כן דבר מוסרי, לשקר בשביל מטרה טובה זה גם דבר מוסרי. 

להרוג חיה בשביל להקריב אותה או לאכול אותה זה לא דבר מוסרי אם אכן יש חוסר מוסריות בלהרוג חיות

לא על פי המוסר שלנו, אלב כן על פי התורה. זה מה שאמרתי על 2 מערכות שבהם א-להים מנחה אותנו מה הדברים הנכונים לעשות, המוסר, והתורה.

כלומר, אתה תסכים שבאופן כללי א-להים לא רוצה שנרצח, או נשקר. ולמרות זאת, לפעמים א-להים דווקא דורש שנרצח או נשקר, גם על ידי המוסר, וגם על ידי התורה.

וכך גם בנוגע לצעפגיעה בבעלי חיים. באופן כללי א-להים לא רוצה שנפגע בבעלי חיים. ולמרות זאת, יש לפעמים א-להים דורש שנפגע בבעלי חיים, גם על ידי המוסר, וגם על ידי התורה.

אדרבה, על פי מה שציטת נראה שהרמב"ם אומר הפוך. שהאווילים, הורעים, ובעלי המדידות הרעות, יחשבו על מעשים רעים שהם טובים, יתכוונו לטובב, כשהם עושים רע. ולמרות זאת הם רעים, או לכל הפחות אוילים, בגלל שזה מעשה רע, אפילו שהם מתכוונים לטוב.

הוא רע.

ובנוגע לדוגמא שהבאת, מה הבעיה לומר שיש כלל להרוג זה רע, אבל הוא נכון רק רוב הפעמים, ויש לו חריגים.

ולעומת זאת, אם שמעון ראה את לוי, איש תמים, והחליט שהא מחבל, במקום לבדוק את זה, הוא הרג את לוי. זה טוב? הרי הוא התכוון לטוב.

שהקב"ה פשוט גילה לנו בתורה מה מוסרי ומה לא

לשאוב את סולם הערכים מהתורה, לא להחליט לעצמי את הערכים ואז לנסות לסדר את התורה

במשך הזמן.

הרבה דברים שמרגישים לנו מופקעים לחלוטין ראו פעם כמוסרי. 

ולמה נורמה חברתית

היו תקופות שעבדות ואפילו רצח היו מקובלים, האם זה נורמה חברתית או מוסר טבעי?

כלומר,  התחושה המוסרית כלפי "הקבוצה שלי", כמעט ולא השתנתה, פשוט "הרקבוצה שלי" התרחבה מאוד.

אוני יודע שהרמתי להנחתה. אז לא, אני לא  רואה את בעלי החיים כשייכים ממש לקבוצה שלי, ולכן למשל, זה מוסרי להרוג חיות בשביל להציל בני אדם. או בשביל לשפר משמעותית את החיים של בני אדם. פשוט אני לא מרגיש שאני אישית צריך עד כדי כך את הבשר, שהוא יהיה שווה את המחיר הזה. ואני חושב שיש תביעה מוסרית מסוימת גם כלפי יצורים שהם מחוץ לקבוצה שלי, ושוב אני חושב שזה דבר שהיה קיים תמיד. ללמשל ביחס לעמים אחרים, שהוא אמנם לא תמיד היה יחס ראוי כלפי בני אדם, אבל כן לרוב הייתה בו הגינות כלשהי, והוא יותר מיחס ראוי כלפי חיות.

זה שתקופה אחת רואים בני אדם כשווים, ואילו פעם אם הוא לא היה בקבוצה שלי אז אין בעיה לרצוח אותו או להעביד אותו, משהו בגישה המוסרית השתנה מאד

פשוט 'הקבוצה שלי' התרחבה מאוד.המוסר נשאר (כמעט) אותו מוסר, מה שהשתנה זה ההבנה על מי הוא חל.

אני מכיר את מה שציטטת וגם את מה שהרב סולובייציק כתב (אולי אפילו בשם הרמב"ם) גם כן שאכילת חיות זה כמו אשת יפת תואר שהאל כביכול נכנע לבני האדם.

אבל זה נשמע מוזר לומר שכל ענין הקרבנות והמצוה לאכול בשר הרבה פעמים הוא רק מצב של דיעבד. הגישה בתורה נראית כמעט הפוך מהאידיאלוגיה הזאת.

ולגבי איך שהם גדלים נראלי שעיקר הסבל שהם עוברות זה בשביל שיהיו יותר מפוטמות וכדומה שאז זה גם לצורך

עם הקרבנות והמצוה לאכול בשר וכל זה.

(אם אין מספיק בשר להאכיל את כל האנשים אז זה בהחלט צורך)

יכול להיות, לא יודע. אני כן חושב שהתורה לא הייתה אמורה לצוות במפורש על מצוה לאכול בשר אם זה היה דבר לא מוסרי

ופתאום ב2020 רמת המוסר שלנו עלתה והבנו שזה לא מוסרי להרוג חיות בשביל לאכול (כך משמע בדברי הרב קוק), נשמע מוזר שעד היום לא נתגלה המוסר האמיתי

אבדוק עוד

אבל הקושיה היא לא על הרב קוק, כי זה לא מה שהוא אומר.

הרב קוק מדבר על חזון הצמחונות בתור דרגה גבוהה שהעולם עתיד להגיע אליה.

והרב גם מוסיף שמי שמקדים את המאוחר וכבר היום חי עפ"י חזון הצמחונות עלול להגיע לקלקולים גדולים.

למנוע התעללות בבעלי חיים.

גם אותי מסקרן - נסיונות פעילים

בס"ד

בשר חלב וביצים וכו' מהסוג שגדל בתקופה הזאת שזה נכנס לגדרי צע"ח. מצד התנאי גידול הבעיתיים.

ד"א יש את הגישה שאני השתדלתי ליישם בלנ"ד, אבל יש כאלה שלוקחים אותה הרבה יותר צימוחני אדוק. אני קורא לה צמחוני רפורמי:

שמידיי פעם מושכים את עצמם מלאכול בשר בגלל סיבות מוסריות, אבל עדיין הם אוכלים מן החי, אבל משתדלים למעט. ומשתדלים גם שהצמחונת לא תהיה בפגיעה ברגשות אחרים. למשל אם תתארח ויציעו לך בשר אז תאכל.

אבל עדיין ביומיום משתדל למעט, אפילו אם אתה אוכל מידיי יום בשר אבל עדיין שזה יהיה פחות רק בגלל שקשה לך להשלים את הערכים התוזנתיים במזונות אחרים ואתה לא אב הבית, אז אוכל, אבל משתדל לא יותר ממה שנראה לך מנה מספקת.

אני לא יגיד שאני כל פעם מצליח ולא ממשיך לאכול כשזה טעים או משהו. אבל אני חושב שבסופו של דבר מסתכלים על הכמות אכן ההבדל ניכר.

להימנע מאכילת חלק מהאוכל שלנו זה לא דוקא קשור לחיות, זאת סתם סגפנות שלא קשורה לצמחונות

המחשבה שהדבר הזה שיש להם בצלחת פעם היה החיה...

זה באמת מגעיל.

מלבד ה"סוג" שלנו, יש את אלה שצמחונים מתוך בריאות (מאמינים שמערכת העיכול של האדם לא מיועדת למאכלים מן החי), ויש את אלה שצמחונים מתוך אידאל (שלא לפגוע בחיות, שגם להן יש נפש) למעשה שני הסוגים הללו בדרך כלל גם טבעוניים (כלומר, לא אוכלים גם חלב, ביצים ודבש).

אני מכירה מקרוב את שני הסוגים הללו, אבל בכל זאת - לא בגלל זה אני לא אוכלת בשר (ודגים).

מוסיפה עוד אפשרות להימנעות מבשר: כשרות. שחיטה היא עניין מורכב, וכבר שמענו על רבנים שהיו שוחטים בעצמם (או מפקחים בעצמם על השחיטה) את הבשר שאכלו. מי שלא יכול לעשות את זה - אולי פשוט יעדיף להימנע מאכילת בשר...

אשמח לראות את המקור בתורת העולה

בעולם המערבי מחליטים לא להישמע לגופם, או לא יודעים להישמע לו וסובלים מכל כך הרבה בעיות כרוניות,

השמנה, בעיות לב, סוכרת, סרטן, נשירת שיער, אלרגיות, דלקות, שפעות, צינון כרוני וכו׳ ?

אפשר לתת אמון כמה שתרצו, אבל התוצאות מראות אחרת - שלאנשים קשה יותר להחליט על שינוי הרגלי צריכה

וממשיכים לעשות את הבחירות השגויות.

אגב- בדיוק כמו הרגלי התנהגות.

פעם אכלו פחות - כי לא היתה ברירה. עכשיו אנשים צריכים ללמוד לאכול פחות - מתוך ברירה ובחירה.

וגם, צריכים ללמוד מה לאכול.

פשוט אני, אישית, לא כל כך זקוק לבשר, ונראה לי ראוי שמי שלא זקוק לבשר, ישתדל להימנע ממנו. וכך, במציאות אוטופית, רק אנשים שבאמת זקוקים לבשר יקנו אותו, וכך הביקוש יקטן, כתוצאה מכך, ככל הנראה גם בשר יהפך להיות זול יותר, וגם ההיצע יקטן. מה שיפחית את הסבל, וגם ישאיר לעניים.

2. אם הרמ"א פוסק הלכה שצמחונות אסורה, הרי שכיום כמדומני שרוב הרבנים אומרים שזה מותר. ואם הוא רק מביע את דעתו, שזה דבר רע, מבלי לפסוק הלכה,נראה יל שמוטב לבחון את זה לגופו של טיעון, ולא לגופו של אדם.

2. נראה לי שבעניינים שלא נוגעים להלכה, אין הרבה משמעות לזהות הטוענים, אפילו אם הם גדולי ישראל, בבחינת "אהוב סוקראט, אהוב אפלטון, רק האמת אהוב יותר". 

בתורת העולה עד כה מצאתי רק דברים בעד צמחונות לעמי הארצות ואכילת בשר למי שבדרגת אכילת השלמים (בחלק ג) או לכל הפחות מאמין בבריאה (בחלק ב ד)  ואינו דומה לבהמה (ב מג)

בכל אופן התנגדות נחרצת אין כאן

חלב ב פרק ד

להיות כי המקדש היה מורה על העולם וחלקיו כולם כמו שנתבאר למעלה, והיה אפשר לומר שהוא כן על דרך החיוב כאשר חשבו הפילוסופים היוונים, על כן בא ענייני הקרבנות תוך המקדש ונאסרו הבמות, כי במקום שלא היה דמיון לכל העולם אין שם מקום להקריב קרבן, שהוא מורה על הפסד העולם כולו וכמו שנתבאר, ולי מה יקרו בדבריהם ז"ל על פי דרכינו במה שאמרו (סנהדרין נט ב) שאדם הראשון ואותו הדור נאסר לאכול בשר עד אחר המבול, ואמרו (פסחים מט ב) עם הארץ אסור לאכול בשר. כי לפי מה שנתבאר בפרק הקודם מענייני הבעלי חיים הנקרבים יתיישב הכל, ועמקו מחשבות השם יתעלה באשר רחמיו על כל מעשיו, ומאי חזית דדם האדם שיש לו הפסד אמ[ו]נה, ומאמין קדמות העולם סומק מדם הבשר שרוצה לשחוט לנפשו, ולכן האדם כאשר חטא ונטה אחר היצר הרע, וידוע שכל חטא ומרי נמשכו אחר אמונה רעה זו, כי בהאמונה חדוש העולם ושהשם יתעלה יכול לעשות כחפצו בכל, אין אדם חוטא ברצון, שאין מדרכי האדם לדעת רבונם ומכוונין למרוד בו, אלא כל חוטא רוח הטומאה מתעורר בו לכפור בהשגחה ובשכר ובעונש הנמשכים אחר הקדמות וחושב שהעולם כמנהגו נוהג, ולכן נאסר דור אדם לאכול בשר וכל הרשעים אסורים לאכלן, מאחר שמראים במעשיהם שאינם מאמינים בהפסד הבשר ודוגמתו שהוא הפסד העולם. אמנם כאשר בא מי המבול וראו נח ובניו אפשרות הפסד העולם, האמינו בחדוש העולם והותרו בבשר. ועוד אפרש בזה טעמו לקמן (פרק מב) אם ירצה השם, מכל מקום טעם זה נכון בעניינו. ולהיות כי ידוע שהמבול היה מודיע יכולת השם יתעלה, ואפשר לשנות הדברים הנהוגים הטבעיים, על כן כאשר רצה השם יתעלה ליתן לנח אות שלא יבא המבול עוד לעולם לענשן על חטאן מצד ההשגחה, נתן לו אות הקשת כאשר קיימו כל החוקרים כי הוא דבר טבעי ודבר הנהוג על פי השמש המכה בעננים ולחותם. וכמו שהאריך בעל העקידה פרשת נח ובעל שערי שמים וזה לשונו, כי כל זמן שדבר טבעי נוהג אין מבול בא לעולם, רק השם יתעלה יתנהג עם עולמו בחסד להניחו על צד טבעו אם ראוי לעונש על צד ההשגחה, ועל זה כוונו באמרם (כתובות עז ב וב"ר לה ב) שלא נראה הקשת בימי רבי יהושע בן לוי ורבי שמעון בן יוחי, כי הם היו מונהגים תמיד על פי ההשגחה הפרטית ולא על פי הטבע אשר הקשת עליו אות, כי לא הוצרכו לוותר להם ההשגחה. ב ועוד נראה לי במה שאמרו שבימי רבי יהושע בן לוי ורבי שמעון בר יוחי לא נראה הקשת אף על פי שהוא דבר טבעי, מורה על גודל מעלתן, וזה כי כבר ידוע כי הקשת הוא מלהט השמש המכה בעננים ביום הגשם, ואם הגשם יורד ביום הקשת נראה, ואם המטר יורד בלילה אין הקשת נראה שאין השמש על הארץ. וכבר דרשו ז"ל (ספרי עקב מב ותענית כג א) (דברים יא יד) ונתתי מטר ארצכם בעתו, (ירמיה ה, כד) יורה ומלקוש בעתו, זה ליל רביעית וליל שבתות. ואמרו רבותינו ז"ל (תענית שם) שבימי רבי שמעון בן יוחי [שטח?] ירדו הגשמים כך, והיו חטים ככליות וכו'. ולכן אמרו שלא היה הקשת נראה, כי לא היה גשם ביום רק בלילה בעתו, והוא מבואר. ואפשר שזהו עניין האות שנתן השם יתעלה לנח בעניין הקשת, כי כשהעולם חוטא וראוי לעונש, הקשת נראה בענן להיות כי אז השמש על הארץ ואין הגשם לברכה, כמבואר פרק קמא דתענית (ח ב).

חלק ב, מ״ג א

כבר כתבתי לך פרק ארבעים מדרש' ז"ל (זבחים פח ב) על מה היו הבגדים מכפרין, ונוכל לומר שכוונו אל דברינו, אמרו החושן מכפר על המשפט, להורות על מצות דינין שנצטווה בהן האדם. ומהות החושן וכל חלקיו היו מורין על הדינין, כמו שכתבתי לעיל (פרק מ) מדברי בעל העקידה. אפוד נגד עבודה זרה שנצטווה בה האדם. כתונת על שפיכת דמים, נגד מה שנצטווה על שפיכת דם. מכנסיים על גילוי עריות. הציץ מכפר על עזות, נגד ברכת השם שנצטווה בו האדם, כי אין עזות בעולם כמברך אלקיו, ולכן היה כתוב על הציץ קודש לה'. מעיל מכפר על לשון הרע, נגד מצות אכילת עץ הדעת, שעבר אדם הראשון, שנעשה העבירה על ידי לשון הרע שדבר הנחש, ושהוסיפה חוה לומר שנאסרו בנגיעת האילן. אבנט מכפר על הרהור, והוא איסור הגזל שנאמר ביה (שמות כ ד) לא תחמוד. והמצנפת מכפר על הגסות, נגד איסור אכילת הבשר הנכלל באבר מן החי. כי זה גרם גסות וגאוה, כמו שנאמר (דברים לב טו) וישמן ישורון ויבעט. ואף כי ענין אכילת בשר הוא מצד מעלת האדם המדבר על בעל חי, ולכן עם הארץ אסור לאכול בשר (פסחים מט ב), מצד שאין לו מעלה עליו, וכמו שכתבתי לעיל פרק שלישי, ואם כן מאחר שהאדם כבהמה נדמה, למה יתגאה, זהו הנראה לי בכוונת הבגדים בדרך כללי. אמנם הפרטים, למה היו כאלו הצורות כבר דברו בו הראשונים זכרונם לברכה, דבור מספיק, לפי כוונת מאמר זה.

חלק ג לז

אפי הרשעים היו מקריבים שלמים אלו, כי מאחר שעולין לרגל כולן נחשבים לשלמים, וכמו שנאמר מה יפו פעמיך בנעלים וגו', ודרשו רבותינו ז"ל (סוכה מט ב) שנאמר על עליית הרגל, ולזה אמרו (פסחים קט א) שאין שמחה בחג אלא בבשר, להיות כי זה עקר כוונה השלמים להמון, ובזה היו משלימין עצמן, וזהו על דרך הנגלה. ג אמנם, לחכמים דרך אחרת בזה שאין שמחה אלא בבשר, כי כבר אמרו (פסחים מט ב) עם הארץ אסור לאכול בשר, ואם כן אין לך שמחה בעולם כאכילת הבשר בהיתר, שמי שיודע בעצמו שמותר לאכול הבשר, ושהוא מכת אוכלי בשר השלמים כבר הגיע לשלמות גדול, ולכן אמרו גם כן (סנהדרין ע א) שכל בשר שאינו כשלמים לית ביה משום שמחה, ולא היה באלו שלמים לחם, בהיות כי אין לחם אלא תורה ומצות, כמו שנאמר לכו לחמו בלחמי וגו', ועם הארץ חסר מכל. אמנם, התודה היו מקריבין עמו לחם, מטעם שיתבאר בפרק שאחר זה.

חלק ב, מ״ב א

אחר שנתבאר זה, נשוב לענין הבגדים שהיינו עליהן, ונאמר, כי שמונה בגדי כהן גדול היו, נגד שמונה מצות, שנצטווה האדם קודם שחטא, וחזר וקיים אותן, ונתלבש בהן, לאחר שחטא ועשה תשובה. וכמו שדרשו ז”ל פרק עושין פסין (עירובין יח ב), אדם הראשון בעל תשובה היה, מאה ושלשים שנה וכו'. ושמונה מצות אלו, הן מה שנאמר (בראשית ב טז) ויצו ה' אלקים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכול תאכל וגו'. שהפשט אמת, שציווהו שלא לאכול מעץ הדעת טוב ורע, ועוד נצטווה בשבע מצות בני נח, כמו שדרשו ז”ל במסכת סנהדרין (נו ב) ממקרא זה של ויצו אלקים וגו'. והם עבודה זרה, וברכת השם, ודינין, וגילוי עריות, ושפיכת דמים, וגזל, ואבר מן החי והאריכו שם פרק ארבע מיתות בענין ראיותיהן על זה, ועל פי זה יתבאר לך, למה נקראו מצות אלו, שבע מצות בני נח, ולא נקראו שבע מצות בני אדם, מאחר שאדם נצטוה בהן, כי האדם נצטוה בשמונה מצות, ולא נשארו לדורות אלא שבעה. ומאחר שלא היה אפשר לתלותן באדם, תלאן בנח, שהוא היה האב הראשון אחר המבול. ב ואין להקשות דהרי מצינו שעוד נצטווה בענין מניעת אכילת הבשר, כדאיתא פרק ארבע מיתות, שהרי לא הותר רק בירק השדה, ולא בבשר, כמדרשם ז"ל (סנהדרין נט ב), כי זה היה בכלל איסור שפיכות דמים, כי מאחר שנאסר לו לשפוך דם בהמה, הרי הוא לו כשפיכת דם האדם, ומשום זה מצינו שהותר בבשר שהיה יורד מן השמים, כמוזכר בסנהדרין (שם), ויש לדקדק באיזה אבר מן החי נאסר, מאחר שנאסר להם הבשר לגמרי. וראיתי במערכת אלהות שכתב פרק תשעה, כי קודם שחטא היה מותר לאכול בשר, וכמו שאמרו (סנהדרין נט ב) שהמלאכים היו צולין לו בשר, ולאחר שחטא נאסר בבשר. והנה לא ראה הגמרא בזה, שהרי הקשו בגמרא ממאמר אחד על חבירו והוצרכו לתרץ בבשר היורד מן השמים, ולדבריו לא קשה מאומה. והתוספות כתבו פרק ארבע מיתות (סנהדרין נו ב ד”ה אכל) דלא נאסר להם הבשר, אלא שהיו אסורים להמית הבעלי חיים לצרכן, אבל אם היה מת מאליו מותרים בו. ואבר מן החי אסר להם, אפילו נפל מאליו, אבל קשה על דברי התוספות, דאם כן למה הוצרך לתרץ שם בגמרא דפריך מהא דאיתא התם דנאסר לו הבשר, אהא דאמר רבי יודא בן תימא אדם הראשון מיסב בגן עדן היה, והיו מלאכי שרת צולין לו בשר, ומסננין לו יין, הציץ בו הנחש וראה בכבודו ונתקנא בו. ומשני התם בבשר היורד מן השמים כו'. ולדברי התוספות קשה, למה לא מתרץ דההוא בשר הוה מבשר שמתו מאליהן. ואפשר לדחוק ולומר לדעת התוספות דלא משני הכי, דודאי מלאכי שרת לא היו מאכילין אותו נבילות, דבר שעתיד לאסור בתורה ולטמאו. ג ויותר נראה לפרש, שנאסר בכל בשר אפילו לאחר שמתה הבהמה, והא דנאסר באבר מן החי, מיירי גם כן בבעלי חי היורד מן השמים, שאותו בשר היה מותר לאכול, ובו היה נאסר באבר מן החי, אך לפי זה קשה לפי מה דסליק דעתיה דמקשה שם, דלא ידע מבשר הנופל מן השמים, ולכן פריך מרבי יודא בן תימא, אמאי לא הוקשה לו ממה שנאסר לו אבר מן החי, מכלל דבשאר בשר שרי. ועוד יקשה לפי זה על תירוץ שכתבתי למעלה, דהרי הדרא קושיא לדוכתיה, שהרי לפי זה איסור אכילת בשר הוא א(י)סור כולל, ואפילו לאחר שמתה הבהמה ואינו בכלל איסור שפיכת דמים, ואם כן אמאי לא מנו רק שבעה מצות. ד ולכן נראה לי לפרש, דאיסור אכילת בשר, הוא בכלל אבר מן החי, כי למדו שם איסור אבר מן החי, ממה שנאמר (בראשית ב טז) מכל עץ הגן אכל תאכל. ולא מאבר מן החי, והוא הדין שנוכל לדרוש אכול תאכל מעץ הגן ולא בעל חי כלל, והא דנקט איסור אבר מן החי, משום דאותו איסור נשאר לבני נח, שהותרו באכילת בשר, ולא נאסרו רק באבר מן החי. ובגמרא שם רצה להודיענו ענין מצות בני נח, שהגוי מוזהר, על כן הוצרכו להזכיר איסור הנשאר. ועל כן הוכרחו גם כן לומר שבע מצות בני נח, ולא אמרו שבעה מצות בני אדם, כי המצות נשתנו במקצת בענין איסור אכילת הבשר, בין בני נח ובין בני אדם, זהו הנראה לי בזה. ה ואפשר שלזה כוונו בבראשית רבה פרשת נח (ב"ר לד יח), אמרו רבותינו ז"ל (שם ט) אך בשר בנפשו דמו, רבי יוסי בר אבין בשם רבי יוחנן אדם הראשון שלא הותר לו בשר תאוה, לא הוזהר על אבר מן החי, אבל בני נח שהותרו בבשר תאוה, הוזהרו על אבר מן החי. ולפי זה איסור אכילת בשר הוא עצמו איסור אכילת אבר מן החי, אלא שקודם נח היה אסור כל דבר שבא מן החי, הן אבר הן בשר, ולאחר כך לא נאסר רק אבר מן החי ממש. ו ואחר שנתבארו עניו המצות שנצטווה בהן אדם, אומר כי נגד שמונה מצות אלו שנצטווה בהן האדם, נתלבש הכהן בשמונה בגדים לכבוד ולתפארת. וידוע כי מי שאינו מקיים מצות נקרא ערום, כמו שכתבתי לעיל (פרק מא) מדרשם ז"ל (ב"ר יט ו), במה שנאמר (שם ג) וידעו כי ערומים הם. ודרשו ז"ל (ילקוט שמעוני, יחזקאל רמז ב') כמה שנאמר, (יחזקאל ט״ז:ז׳) ואת ערום ועריה. ערום ועריה מן המצות, ולכן נקרא הרשע ערום, וכמו שהרשע נקרא ערום, כן הצדיק נקרא מלובש, כי המצות נקראו בגדים, וכמו שאמר שלמה עליו השלום (קהלת ט׳:ח׳) בכל עת יהיו בגדים לבנים. ודרשו ז"ל אלו ציצית, וכמו שהאריך בעל העקידה בזה, ונאמר בענין יהושע בן יהוצדק (זכריה יג) הסירו בגדים הצואים וגו' והלבש מחלצות. על ענין הסרת מדות המגונות והלבש מדות היקרות. ולכן היה הכהן מלובש בשמונה בגדים אלו, כלומר להורות שמקיימים המצות אלו השמונה שנצטוה בהן אדם, ובזה עולה זכרון ישראל לטובה לפני השם יתעלה. ז כי כבר דרשו ז"ל (בבא קמא לח א) (חבקוק ג׳:ו׳) ראה ויתר גוים. ראה שבעה מצות שנצטוו האומות ואין מקיימים אותן, עמד והתירן. ולזה לבש הכהן אלו הבגדים, להורות שישראל מקיימין אלו המצות, שלא רצו האומות לקיימן, ועל ידי זה זכרון ישראל לטובה, וזכרון האומות לרעה, עולה לפני השם יתעלה, ולזה נאמר (שמות כח ל) ונשא אהרן את שמותם לזכרון. להיות כי המצות שישראל מקיימין נזכרים על ידי אלו הבגדים, וכבר דרשו ז"ל (ויקרא רבה כא ה) (ויקרא ט״ז:ג׳) בזאת יבא אהרן. כשהכהן נכנס מצות חבילות נכנסים עמו, שנאמר (ישעיה נו ב) וזאת התורה אשרי אנוש יעשה זאת. וזכרו במדרש רבתי (שם) הרבה דברים הנקראים זאת, שהיו נכנסים עמו, כל שכן שהיו נזכרים על ידי אלו הבגדים, ולכן אמרו במדרשן (זבחים פח ב) שהבגדים מכפרין. כאשר נתבאר (פרק מ).

אם בשביל שאראה את טענתו, ואדון על פיה, אז הנה תהיותי.

על פי הבנתי, הרמ"א אומר שעל דורו של אדם, ועל כל הדורות עד נח, נאסר לאכול בשר, מפני רוע מעשהם. והרי חנוך היה צדיק שנכנס בחייו לגן עדן (מסכת דרך ארץ זוטא א, ט').

ועוד, מלשון הפסוקים נראה שחלה מעין ירידה בתפקידו של האדם לאחר המבול. בבריאת העולם נאמר לאדם "רדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ", ובמקור, משמעות המילה "רדייה" היא שלטון. האדם אחראי, ושולט על החיות.

לעומת זאת, לאחר המבול נאמר "מוראכם וחתכם יהיה על כל חיית הארץ ועל כל עוף השמיים.. ובכל דגי הים" כאן אין שלטון, רק אימה ופחד.

ועוד, על פי הבנתי, הרמ"א אומר שאכילת בשר היא מעין שלמים. 

אבל לאחר החורבן, נאמר שתפילה היא תחלעף קרבנת, שתלמוד תורה הוא תחליף לקורבנות, לא זכור לי בשום מקם שנאמר שאכילת בשר זה תחליף לקרבנות. אדרבה, היו שרצו להימנע מאכילת בשר  לאחר חורבן בית המקדש. אמנם בסופו של דבר נזה לא נקבע להלכה, אבל זה מראה את כיוון המחשבה.

ועוד, על פי הבנתי הרמ"א אומר שצמחונות דומה לעבודה זרה שבוגדת לחיות. ראשית, גם הקרבת קרבנות במקדש דומה לעבודה זרה, שגם הם מקריבים קורבנות, האם זה אומר שעבודת המקדש פסולה, חס וחלילה. ושנית, כיום כבר לא קיים יצר עבודה זרה, ולכן קשה לי לדמיין איך צמחונות תתגלגל לעבודה זרה. 

בכל הטענות האלו לא ציטטתי מקורות רבניים שטוענים דברים דומים. אבל ברובם המוחלט קיימים מקורות רבניים כאלו. ואני נמנעתי מלצטת רק משם תפיסתי שלזהות הטוענים אין משמעות בדיונים לא הלכתיים כאלו.

1)

אין לי ספק שדור המבול היה גרוע בהרבה מהדור שאחריו. פשוט אני חושב שהתקופה שלפני המבול, התחילה בימי אדם בנקודה גבוהה יותר מהדור שאחרי המבול. 

כלומר, הדור הראשון היה במדרגה גבוהה מאוד, לאורך הזמן הוא התדרדר מאוד, עד לשפל גדול בדור המבול. לאחר המבול, האנושות החילה מחדש בדרגה גבוהה יותר מדור המבול. אבל נמוכה יותר מהודורת הראשונים של האנושות. ואת זה אפשר לראות מהיחס בין הברכה לאנושות לאחר בריאתה, לברכה לאנושות אחרי המבול.

2)

א. אולי יצר הע"ז יחזור בקרוב. אבל נראה לי שהא עדיין לא חזר. אולי הנסיונות במקומות מסוימים לחזור לע"ז ה הקדמה. אבל אני לא חושב שהם הדבר האמיתי. כלומר, ריקודים מסביב לפסלים זה נחמד מאוד, אבל אני לא חושב שיש פה את אותו  הדחף שבעבר גרם לאנשים לשרוף את בניהם.

בנוסף, אני  מודע לכך שצמחונות יכולה להיות צעד לקראת כמה עבודותז זרות. אבל אני חושב שבאותה המידה, אם לא יותר, היא מרחיקה מעבודות זרות אחרות.  בשל מוטיב הקורבנות, שצמחונים יכולים להירתע ממנו יותר מהרתיעה הרגילה של שאר האנשים (אני בשמחה אקריב קרבנות לבית המקדש כשבע"ה הוא יבנה, אם יקריבו בו קורבנות. אבל קשה לומר שיש לי דחף לכך). יש כמה ע"ז שמקריבים  בהם מנחות. אבל נראה לי שזה די חריג.

פסיקה שבעקבותיה, חתן שלו, שהוא רב פוסק (מזקני הפוסקים בארה״ב כיום) הפך לצמחוני.

מאז עברתי די הרבה... אנסה למצוא אותו, אבל קטנים הסיכויים

שהיה מאוד מבוקש לפני כמה עשרות שנים, כי נחשב מאוד עדין ונימוח וכו',

הבעיה היא, שכדי להשיג דבר כזה זה הצריך למעשה לגרום לעגל להיות אנמי, שזה למעשה התעללות וצער בעלי חיים.

בפסיקה הוא אמר שזה לחלוטין טרף ודיבר על הרבה בעיות שנוצרות בגלל גידול לא נאות של כל מיני חיות,

בעיות של מומים רבים מאוד, מה שגורם לכך שסתם מתעללים בחיה ובסוף היא גם מתה לשווא,

תוך סבל רב ובכלל לא יוצאת כשרה.

אני ככה בגלל שזה מגעיל אותי ממש לאכול יצור שהרגע עשה קוקוריקו.. זה נבע מכך שאף פעם לא אהבתי בשר ודגים- ואז חשבתי על זה ואשכרה הבנתי שזה יצור חי. זה פשוט דוחה אותי.

האם הסיבה שלא להרוג זבוב מעצבן הוא מאותו סיבה שלא לרצוח בני אדם?

אבל בהחלט לא להרוג זבוב מסכן. ואם נמשיך את ההשוואה שלך, אז כמו שלא תהרוג את הבן שלך שיציק ויחפור לך

עם מצוה בתורה לאכול בשר

1. כי אין לי בעיה עם קניבליזם

2. כי אין העולם נברא אלא לי. ולכן, שימות הזבוב המעצבן והפרה.

אין העולם נברא אלא לי, וכנראה שזה נאמר גם עליו. ואם כל העולם שלו, איזה זכות יש לי לעשות לו עניין שלילי?

למניעת צער בעלי חיים

חיה שלא נשחטה בדרכי ההלכה, כלומר שהיא סבלה בדרך, אני לא אוכל אותה.

ומי אמר שהסרטונים מוצלמים במקומות עם השגחה יהודית כשרה?

זה שיש סרטון אחד כזה זה מזעזע ביותר יחד עם זאת, זה לא אומר שככה זה בכל מקום!

נקודה למחשבה.

הרבה פעמים האנשים שמפיצים את הסרטונים האלה זה כאלה שיש להם אג'נדה נגד עצם המושג של שחיטה, אם היה להם כח היו מבטלים לגמרי את השחיטה היהודית ככה שהגיוני שמחפשים בנרות התעללות

1. הצמחונות לא היתה זרה לי עוד מינקות.

2. דגים- פשוט מגעיל אותי

3. בשר- לא רציתי יותר ועם השנים גדלה הרגישות שלי לצורת הגידול של החיות, שלא ראויה ליהודים שומרי תו״מ.

גם לרב פיינשטיין היה פסק ארוך בנוגע לסוג מסוים של בשר שגרם לחתנו, רב פוסק ותיק וידוע בארה״ב להפוך לצמחוני.

זו רגישות שהגיעה עם הצמחונות ולא להיפך.

בנוסף - גם גידול החיות בימינו הופך אותן ללא בריאות לנו גם ככה... מלא חומציות, תרופות, כימיקלים, אוכל שלא ראוי לחיות האלה

ואנחנו אוכלים את התוצאות... גם זיהום אויר מאוד קשור לגידול מאסיבי של חיות מאכל בעולם.

4. חלב - רופא רגיל המליץ לי להפסיק מסיבה רפואית שהיתה לי, והפלא ופלא- הרבה בעיות קטנות שהיו קודם לכן הפסיקו עם הפסקת מוצרי החלב. עם השנים כשקראתי וחקרתי יותר ויותר, גיליתי עד כמה חלב הוא אחד מגורמי הדלקות והבעיות הגדולות והכרוניות שבעולם המערבי.

5. ביצים הפסקתי בהריון- וגם אז חל שיפור בענייני הגוף, כך שהמשכתי (בנוסף, בדיוק בסוף ההריון ראיתי לול תרנגולות פרטי, לא מסחרי, ומצבן היה נורא ואיום, הזדעזעתי)

ככל שעוברות השנים, אני יותר שלמה עם העניין, בעיקר מסיבות בריאות ומאמינה שלאט לאט אנשים יפנימו את זה בעצמם, אז 

אני לא עושה טרור לבעלי שכן אוכל הכל, ולא עושה מסיון, אלא אם כן מישהו יורד על הטבעונות/צמחונות שלי- וזה קורה...

תקשיב לדבריו החריפים של הרב אמנון יצחק על כל תעשיית המזון

ובפרט על השחיטה.

קצב מטורף - ואין מצב שמכל אלפי הפרות/תרנגולות ששוחטים כל יום הכל יוצא חלק!

בעוד שבשחיטה של הרב פרה 1 ל-40 יוצאת כשרה!

ועוד כהנה וכהנה של בעיות כשרות בשעת השחיטה ולאחריה.

אז זה לא קשור לצמחונות

לכאורה אני אוכל דגים אם הייתי אוהב את הטעם (והריח) שלהם...

גם יודעת וגם מרגישה שזה מכביד על הגוף ואפילו מזיק

רמב"ם הלכות דעות ג' א'

שמא יאמר אדם הואיל והקנאה והתאוה והכבוד וכיוצא בהם דרך רעה הן ומוציאין את האדם מן העולם אפרוש מהן ביותר ואתרחק לצד האחרון עד שלא יאכל בשר ולא ישתה יין ולא ישא אשה ולא ישב בדירה נאה ולא ילבש מלבוש נאה אלא השק והצמר הקשה וכיוצא בהן כגון כהני עכו"ם [נ"א: כמרי אדום] גם זה דרך רעה היא ואסור לילך בה המהלך בדרך זו נקרא חוטא שהרי הוא אומר בנזיר וכפר עליו מאשר חטא על הנפש אמרו חכמים ומה אם נזיר שלא פירש אלא מן היין צריך כפרה המונע עצמו מכל דבר ודבר על אחת כמה וכמה לפיכך צוו חכמים שלא ימנע אדם עצמו אלא מדברים שמנעתו התורה בלבד ולא יהא אוסר עצמו בנדרים ובשבועות על דברים המותרים כך אמרו חכמים לא דייך מה שאסרה תורה אלא שאתה אוסר עליך דברים אחרים ובכלל הזה אלו שמתענין תמיד אינן בדרך טובה ואסרו חכמים שיהא אדם מסגף עצמו בתענית ועל כל הדברים האלו וכיוצא בהן צוה שלמה ואמר אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר למה תשומם.

אותי בכלל מטריד מי הבן אדם הראשון שהחליט ללחוץ על עטינים של הפרה ולשתות את מה שיוצא כאילו מה הוא חשב לעצמו

מדובר בזמר ויוצר בחסד עליון מדרום הר חברון, שמתפרנס מבניה. שמעתי עליו בעיקר כרצף..

מה יגרום לי ללכת לקצה השני? שאני אראה צורך לאזן

כלום לא ישנה את דעתי.

הרצון שלי לחיים פשוטים

אבל עם השנים צצו הזדמנויות ודברים מעניינים

שעשו אותם לפעמים יותר סוערים

וזה נותן הרבה עניין ומשמעות בחיים

כשזה מתאים בקצב 

בנויים

מתנועות

תהליכים

בחירות

אינטרקציות

סוערים יותר או פחות

תלוי בקצב ובסגנון שבוחרים

הדברים המעניינים לרוב יותר סוערים 

על בסיס רוגע ושלווה.

ואולי כשאזדקן אעדיף את השקט

בית שכיף לחזור אליו וטוב להיות בו

אבל לא שגרה אפרורית אלא הרבה יציאות, שמחה וכיף. 

מקווה שזה נקרא מספיק סוער

כמה אחריות יש לך על הכתפיים כיום

ואם זה אמור להשתנות בקרוב

ככה בתחושה שלי לפחות, וזה ילך ויפחת ככל שאתמקצע ואקבל ביטחון בעז"ה.

זה לגבי העבודה.

לגבי החיים עצמם, אז כן, אני רווקה הוללת כמו שאוהבים לומר ואין לי אחריות על משפחה/ ילדים

יהפכו את הכל לפשוט יותר.

אם אתה מחפש ריגוש אז שיהיה מוצלח וחיובי.

אם אתה מחפש פשטות מה זה אומר? לחיות כמו האמיש או מורמוני? לחיות כמו נזיר בודהיסטי או לחיות כמו פועל סיני במפעל לייצור מקלות אוזניים כדי להתקיים מחופן אורז ביום? לדוג דגים באנטרטיקה ולאבד תחושת זמן כמו אסקימו?

גם זה לא, אם אתה מחפש חיים פשוטים שיהיו מוצלחים.

לחיים פשוטים , לוותר על טכנולוגיה שעשויה לעזור. על האינטרנט אגב, הייתי מוותרת. כן. בהחלט.

גם לא חושבת שזו היתה הכוונה בשאלה; - פשוטים או סוערים.

יהיה קל יותר לענות אם יפרטו את הכוונה בשאלה.

לדידי, חיים פשוטים הם חיים הקרובים לטבע. להרגיש את האדמה, הצמיחה.

להתלבש פשוט, לאכול פשוט, ללא יומרות שצריך לרדוף אחריהן, לא לרוץ

אחרי דברים עד שהנשימה מתקצרת. להעריך כל יום ולהיות יכולים להנות

ממנו, מהמתיקות שבו....

כן. לא להתערבב באנשים אחרים, להיות יכולה לחיות עם עצמי, למלא

את עצמי, להספיק לעצמי.

ואם אפשר בבקתה פשוטה עם עץ ענק גדוש עלווה, בסמוך, 

ובעלי חיים נחמדים בגינה (שאני הכנתי), ולשבת באכסדרת

העץ הנוחה עם כוס קפה או משהו, בערב, להקשיב למלמול

העלים, לציוצים מנומנמים של ציפורים שהופרעו קצת

משנתם......הרי זה משובח.

מובן שאני לא חיה כך. אבל זה מאוד מושך אותי. מעורר

בי געגוע למשהו כזה.

אולי זה יהיה, אחרי 120, גן העדן שלי....

החיים קצת....מעייפים לפעמים. שוחקים...

בחיים פשוטים.

אגב, אפשר גם בלי ט לפון בגלל. מכתבים למשל. או ביקורים ומפגשי רעים אחת ל....

באמת. ברצינות. כי אם אסתפק בעצמי, לא אהיה זקוקה לשיחות טלפון ו/או אחרות רבות.

יש כמובן סכנה של ניוון איזה שהוא, ללא מגע חברתי,ללא אינטרקציות, אבל אפשר לאזן;

ואז האיזון הזה, הויתור על הפרטיות המוחלטת שלי - הוא יהיה הסערות שלי.

באמת באמת הייתי שמחה לנסות את זה לזמן מה. אולי חודשיים בתור התחלה, כדי לראות

ולהרגיש איך זה.

הבעיה שאין מקום כזה שאפשר להיות בו ללא חשש. ללא אנטישמיות (אם זה בחו"ל)

ללא העלבויות משאר בני המשפחה; זה בהחלט יראה מוזר. ומה יגידו לנכדים?

(בתקווה שההורים יעכלו את זה איך שהוא...); סבתא בוחרת להתבודד - ללא

טלפון ללא קשר איתכם לזמן מה, ללא ביקורים, ללא....

צריך אומץ כדי לעשות צעד כזה.

נ.ב.  לאחרונה ביקשתי מאחד הבנים פינגווין כמתנת יום הולדת...כך שהילדים

לא יהיו מזועזעים מי יודע מה...אולי בעצם כן כי הם יודעים שאני רק כלב (סליחה

אבל זה הפתגם, לא?) נובח.

הם מכירים אותי. לא אשה אמיצה מי יודע מה. חולמת הרבה אבל לא מגשימה.

חבל.

"שירים פשוטים", שלמה גרוניך.

עיין שם והטה ליבך למוזיקה.

הקישור מוביל לדיון בפורום של ערוץ 7 שכותרתו **"מחפשת סלוגן/ מיתוג/ קונספט לטיול צוות מורות"**. בפוסט הפותח המשתמשת מבקשת רעיונות למיתוג או סלוגן לטיול צוות מורות, עם חיבור לנושאים של **גאולה, צמיחה וחינוך**. ([ערוץ 7][1])

אם המטרה היא למצוא רעיונות למיתוג כזה, הנה כמה כיוונים אפשריים:

* **מצמיחות גאולה**

* **צועדות אל האור**

* **מחנכות עתיד, בונות תקווה**

* **זרעי חינוך – פריחת גאולה**

* **בדרך לצמיחה משותפת**

* **מאירות את הדרך**

* **מחיבור לצמיחה**

* **משורשים של אמונה לפירות של עשייה**

* **גאולה מתחילה בחינוך**

* **יחד מצמיחות דור של אור**

אם תספר/י:

* גיל התלמידות,

* אופי הצוות (יסודי/תיכון/אולפנה וכו'),

* האם הטיול הוא יום גיבוש, סיכום שנה או פתיחת שנה,

* והאם רוצים סגנון רציני, מרגש או קליל,

אפשר להציע סלוגנים וקונספטים ממוקדים יותר.

[1]: מחפשת סלוגן/ מיתוג/ קונספט לטיול צוות מורות - צעירים מעל עשרים "מחפשת סלוגן/ מיתוג/ קונספט לטיול צוות מורות | ערוץ 7"

היו לו שני חלומות בנושא המוות,

לי היו הרבה יותר...

באמת לא הצלחתי להבין מה מיוחד

מתארים חווית מוות קליני, כפי שכתוב בחז"ל וכפי שאנשים

שעברו חוויה כזו מתארים.

מאוד מרגש לדעתי. קצת עוזר (לי לפחות) לזכור שיש

משהו מעבר לכל טרדות היום היום, העולם הזה שמרגיש

כל כך מוחשי ואמיתי....המתיקות הזו שהוא מדבר עליה...

יש משהו טוב לצפות לו. לא?  (כמובן שמעדיפה לא

לחשוב על בית הדין שם למעלה, כי זה די מצמרר,

אבל לפחות אחר כך....)

ואם גם לך היו או יש חלומות מסוג זה, נשמח לשמוע!

אם לפני 400 שנים מישהו היה חולם על מכשיר קטן שנמצא בכף ידו, עם גישה לאינטרנט ואפשרות לראות נטפליקס - זה היה וואו.

אם מישהו חולם היום על זה שיש לו סמארטפון ביד, אין בזה כלום.

כלומר את מתלהבת מזה שהוא חולם על דברים שכבר תוארו ונכתבו בעבר לטענתך, למרות שאין בזה שום דבר מיוחד או מפעים. 

וגם החוויה של מוות קליני תמיד מלווה עם תיאור אנושי וגופני כל כך.

הנשמה "ראתה אור" הנשמה שמעה קול" "עלתה למעלה" "מלאכים לבנים עם זקנים לבנים"

כל מיני תיאורים שכפופים לחושי הגוף שרק מצביעים על כך שזאת חוויה מוחית ולא על טבעית.

ומנגד המדע שיודע להסביר שבמצבים של חוסר חמצן במוח ומוות קליני יש פעילות מוחית חריגה ואיבוד של תחושת זמן ומרחב.

הם החליטו לתלות מדף עם מסר עליו אבל שהכיתוב מופנה כלפי מעלה כך שאם הנשמה תרחף למעלה ורואה כל מה שקורה בחדר היא תהיה מסוגלת לקרוא את המסר שכתוב על המדף.

עד היום לא דווח על אף אחד שהצליח לראות מה כתוב שם עד היום.

לא הצליחו בכלל לשחזר מוות קליני,

אז הוא לא מפריך כלום ולא מאמת כלום,

הוא פשוט לא רלוונטי.

לאור זה, בוודאי שמוות קליני יהיה חוויה מעורבת מתיאורים של גוף ושל נשמה.

ובלי קשר אפשר לקרוא גם כאן וכאן:

חוויות סף מוות - האם קיים "הסבר מדעי"?

חוויות סף מוות - עדויות שאומתו

אני לא חוקרת כמוהו ולא בקיאה בנושא אבל כמה נקודות העלו לי סימני שאלה.

הראשונה והעיקרית היא שאי אפשר בצורה לוגית טהורה להוכיח קיום של משהו על טבעי ע"י חורים במדע.

וכל חוקר יודע את זה.

זה שהוא הפריך השערות מדעיות לא מוכיח שום דבר, אולי משאיר מקום להשערות אחרות אבל זה לא יכול לשמש כהוכחה לכלום .

במיוחד במקרים שהם לא דיון פילוסופי אלא ככל הנראה רק עניין של זמן ומחקר עד שהם יתגלו.
 

(ואני בטוחה שמדענים יחלקו על הטענות שהוא הביא, כי אז מה אם לא כל היפוקסיה מביאה למוות קליני, האם זה מוכיח שבמצבים מסוימים בשילוב מסוים היא לא גורמת לזה? ואז מה אם לא הצליחו לשחזר מוות מוחי בצורה יזומה עם סמי הזיה, זה מוכיח משהו?)
 

אחת הטענות שלו שהזיכרון של מוות קליני מאוד חד וזה מוזר שהוא מתרחש במצב מוחי כזה?

מי אמר? אולי דווקא במצבים כאלה המוח חד מאוד?

יש כל כך מעט מקרים וגם הם מפוקפקים מדי שכל תשובה החלטית לכל כיוון בנושא הזה היא מפוקפקת בעיניי.
 

לכן מוות קליני מעולם לא היתה הוכחה בשבילי לקיום או אי קיום של נשמה או משהו על טבעי בכל מצב אמוני שהייתי בו.

הוא בא לפנות את הדרך לסבירות שהוא רוצה להביא מהעדויות שהוא סוקר במאמר השני.

ויש לו עוד כמה פוסטים בפייסבוק על הנושא. אפשר לחפש בדף שלו את המילים "סף מוות".

לגבי הדיון הפילוסופי זה לא ממש מדויק (לפחות אצלו). באופן כללי הוא אנטי-מטריאליסט ויש לו מאמרים גם על זה.

החומר, בהגדרה, לא יכול להיות חזות הכל - וממילא בעולם שלו יש מקום להסברים נוספים. לזה הוא חותר למעשה.

האם המוח קולט את התודעה או יוצר אותה? הוא עצמו בכלל יאמר לך שהוא מחזיק באידאליזם (גם על זה הוא כתב)

והתודעה בכלל היא זו שמייצרת את המוח ואת המציאות באופן כללי. המפגש בין התודעות הוא החוויה הקולקטיבית שלנו.

כדתיים, אנחנו בכל מקרה יוצאים מנקודת המוצא של התורה ושל המסורת. זו הקטגוריה השלישית של מקורות הידע: עדות.

אגב, בהקשר למה שהזכרתי מהרמבן, בדיוק נזכרתי שהרב שטיינזלץ זצ"ל כתב בספרו "נשמה" שה"אני" של האדם הוא כעין

תופעה לעצמה. נקודת המפגש בין הגוף לנשמה היא שיוצרת את ה"אני" וכשמתרחש מוות אז אותו "אני" נפרד לחלקיו.

אני מניח שהוא מבסס את זה באופן די ברור על משל הפיסח והעיוור שמופיע בגמרא. תובנה מעניינת שעולה מכאן מהדהדת לי

בדמיון מרוחק את תפיסה הבודהיסטית על כך שכל "אני" (או "עצמי") הוא למעשה אשליה (אני'צה ואנאטה).

של נשמה הוא דיון פילוסופי ענק.

העניין הוא, שהוא ימשיך להתקיים גם אם המדע יביא הסבר מדעי וחותך למוות קליני.

יש כמות מועטת של מידע והשערות שבעיקר מתבססות על סיפורים מפוקפקים וחורים במחקר מדעי (שלא מתאפשר כל כך כי איך אפשר לחקור תופעה שכמעט לא קורית ושאי אפשר לשחזר אותה בצורה יזומה?)

לכן- כל העניין של מוות קליני

כרגע לא רלוונטי לדיון הפילוסופי .

ומי שבוחר להאמין בגללו או לא להאמין בגללו לדעתי טועה מאוד.

אגב, חז"ל מתארים בדיוק כך מה שקורה לנשמה לאחר המוות;

והם אמינים עלי יותר מכל מחקר מדעי איזה שהוא.

אגב, חברה שעברה ניתוח קשה ראתה מלמעלה 

את כל פרטי הניתוח, שמעה את חילופי הדברים

בין הרופאים, הצוות. הכל.

היא היתה רופאה בעצמה.

לכן גם אם חוו משהו. אין להם יכולת להסביר לך אותו בלי להשתמש בכלים גשמיים

הוא מדבר על חלום אבל חלום שכאילו נותן הצצה לעולמות עליונים ולא מוות קליני, אבל חוויה דומה.

הוא ראה את חמיו, עומד על הרגליים, כשלהבה יוצאת לו מהחזה.

כלומר חיזיון של עולם רוחני, עם תיאור של גוף גשמי לגמרי,

למה שחמיו בעולם הבא יהיה בגוף גשמי לגמרי?

לא יותר הגיוני שהוא חלם עליו כי הוא ביקר אותו כמה שעות לפני?

וכמו שפשוט אני כתב, כדי שיחשב כהוכחה שקרה משהו על טבעי, גם אם כפופים למגבלות השכל בתיאור שלו, לפחות משהו מזה צריך להיות לא ידוע בעולם ומעולמות נסתרים.

אני לא מתחברת לסיפורים האלה, הם לא שקרנים אבל הפרשנות שלהם לחוויה לא בהכרח אמת.

בעלת האוב של שרול העלתה את שמואל והוא נראה לה כאדם. נשמה רוחנית שהחיים קלטו אותה בדרכם שלהם.

כנ"ל לחזיונות של הנביאים.

כמו שכבר הבאתי מהרמב"ן, כל זמן שיש לגוף לאדם החווה אז זה יעבור דרך הרשמים האלה. מה גם שאולי אין הכי נמי הנשמות והעולם שלהן דומה לעולם החומרי באיזה אופן, כמו שאפלטון הציע שהעולם הוא צל של עולם האידאות. מה זה אימר על האידאות? איך הן נראות?

ייתכן והתיאור של האדם הוא מהירהורי ליבו, מעורבב בהזיות וכדומה - אבל העירעור לא יכול לבוא מצורת התיאורים.

שהעולם הבא מאוד קרוב (לא פיסית, אבל אני לא י ודעת להסביר איך) לעולם שלנו.

אבל הוא הרבה הרבה הרבה......יותר עמוק . אמיתי. מוחשי (כן!). הוא נוגע בעולם

שלנו איךשהוא וגם דומה לו, אבל אחרת.

לא לנסות לדחוק אותי לפינה, בבקשה, כי אני לא יודעת להסביר.

נזכרת שפעם ראיתי פלקט: מה שיותר גבוה, יותר עמוק.

וטיפ לחיים: לברוח מפלקטים. אלה סיסמאות שנותנות תחושה של חוכמה מיסתורית, ומצמצמות את החשיבה.

כשההוכחות שלך מתבססות על דוגמאות שאתה מאמין שקרו בעבר, ולא על הוכחות שהן באמת קרו.

וזה לא משנה אם אני מאמינה או לא, הדברים שאתה כותב לא יכולים לשמש טיעון אובייקטיבי.

זה כמו שמחקר קליני יתרץ את מסקנותיו "כי כתוב בתורה"
 

ושוב זה לא משנה במה ואם אני מאמינה.

וכשאדם טוען שהוא חוה משהו על טבעי, חוות ההוכחה עליו, 

אז הוא כפוף למגבלות הגוף, נניח שזאת הסיבה. 

עדיין חוות ההוכחה עליו, נניח לגלות דבר שלא יודעים.

מאוד מאוד משנה.

כי אצלנו התורה והמסורת הם מקור ידע מסוג "עדות", ואצלך זה עצמו זוקק דיון. לגיטימי, אבל צריך להגדיר את גבולות המגרש וממילא לדון עליהם קודם.

כל החטופים חוזרים ממנהרות עזה ומספרים שפגעו בהם מינית והתעללו בהם, אבל אין לי שום ראיות בנושא. גם לך לא. שום הוכחה אמפירית. רק העדות שלהם ושלהן ואת השאלה אם להאמין להם - כן או לא? למה?

העובדה שהם לא טוענים משהו על-טבעי אלא טבעי מאוד לא מספיקה כדי שתאמיני להם. תצטרכי נימוקים אחרים. 

גם חוקר מאמין לא יכניס טענות כאלה למחקר שלו.

מחקר נשען על עובדות ולא על אמונות.

תלוי מה הוא חוקר, ומה הכלים שעומדים לרשותו. אם הוא מדען אמיתי אז הוא ישתמש בכל מקור ידע שעומד לרשותו, ואם הוא בעל יושרה הוא יבחן היטב וידחה את מה שיברר כלא אמין.
 

מי שדוחה באופן אוטומטי כל דבר שלא מסתדר עם תפיסת עולמו או חזונו על המציאות אינו חוקר ואינו מדען, ובטח שאינו רציונלי. הוא דוגמטי.

אי אפשר להתבסס על עדויות, בטח לא בודדות, בטח לא במקרה של עדויות על חיזיונות על טבעיים.

האמונה יכולה לעזור לחוקר להציע השערת מחקר אבל אותה הוא מחויב לבסס ע"י תוצאות מאומתות.

ואיך השוות בכלל מקרי פגיעה מינית לחזיון על טבעי, לא הבנתי, מה גם ששם היו עדים נוספים

הגם שמובלע בדברים שלך שאת פשוט שוללת מציאות על-טבעית (ו כזו שאינה מוכרת לך). זה נשמע שאת אפילו לא אגנוסטית בנושא. על כל פנים העירעורים שלך הם טכניים.
 

אולי המילה 'מחקר' מפריעה לך בגלל נוקשות מתודולוגית. הנקודה היא *השגת האמת*. עדות היא מקור ידע שמברר אמת. הוא טעון חקירה לפני שסומכים עליו, אבל הוא מקור ידע שעל פיו בתי משפט ובתי דין (ואפילו משפטי שדה בתקשורת) חורצים דין. היסטוריונים מגבשים תיאורים ותיאוריות היסטוריים על בסיס עדויות (שנחשבות לאמת עד שמוכח אחרת). וכן הלאה.

לארבל יהוד לא היו עדים, את מאמינה לה או לא? התשובה היא שכן והסיבה היא שזה סביר בעינייך. כעת בנוגע לעל-טבעי זה חוזר להנחה המובלעת בדברייך, אם היא הייתה טוענת שהיא ראתה ישויות על-טבעיות, ההחלטה שלך אם לברר את סבירות העדות או לשלול אותה על הסף תלויה בדיוק בזה (ברמה העקרונית, ולא הטכנית או המוטיבציונית).

אגב, חשוב לי לציין שלא ראיתי את הסרטון המצורף והוא לא מעניין אותי כהוא זה. המעניין הוא הדיון הפילוסופי. כמו שאמרתי בתגובה למעלה, קיומן של ישויות לא מעלה ולא מוריד לאמונה באלוהים ובתורה. מלאכים בשמיים יכולים להיות כמו פינגווינים באנטרקטיקה - תוספת של יצורים בעולם.

לא מדובר בסרטון הזה בכלל על חווית סף המוות בכלל.

מדובר על משהו חמור יותר שיתכן ואסור מבחינת היהדות ומיתתו בחנק, צריך עיון.

איך אומר מיכי אברהם? לא כל פיזיקאי מוצלח הוא גם פילוסוף טוב.
 

(נאמר במקור על הביולוג ריצ'רד דוקינס)

תלמד מה שאתה אוהב ורןצה

פרנסה זה משמיים

אבל בעבודה שאתה אוהב ונהנה יש יותר ברכה

תהנה כמה שאתה יכול

אל תדחה חלומות כי אחר כך לא תמיד יהיה לך זמן ואפשרות להגשים...

ואם אתה לא יודע זה הזמן לברר אותם.

ואם אין לך יכולת אז תתחיל להגשים אותם בקטן

כל פעם

נגיד דוגמא אני רוצה להיות אמנית קרמיה

אבל אין לי כרגע זמן או אפשרות לנסוע ללמוד מקצועי

אז אני אתחיל עם סדנה קטנה באזור שלי  ואז בהמשך אלמד מקצועי

אני רוצה לטייל בחול מסביב לעולם

אין לי מספיק כסף

אז אתחיל בטיול אחד

או קודם פה בארץ אם לא טיילתי בה כבר

וכו וכו יש אפשרות לתת מלא דוגמאות.

אה ואל תוותר על עצמך בשביל אחרים

אתה יכןל להתפשר או לעזור

אבל אתה הכי חשוב

כי אנשים מתחלפים לנו בחיים בקצב מהיר הם לא שווים שתוותר על עצמך אם גם ככה הם הולכים.

אה ואם קשה לך מותר לך לקחת הפסקה מהכל אבל בתנאי שאתה ממשיך

מותר לך שיהיה קשה ומותר לך לעצור  והאמת שלפעמים זה ממולץ מדי פעם בטוח השגרה איך אני עכשיו האם אני בסדר? מאושר?

האם זה מקדם אותי לעבר החלומות והעתיד שלי?

 ) לגביי לימודים כן זה סבל אבל שווה כי בסוף 

תעשה מה שאתה אוהב אבל תמצא באמת מקצוע שכם תוך גדי למידה תהנה(
 

הקשבה עצמית

מודעות עצמית

ולהיות במקום שלך ולא בריצוי של אחרים.

אם אתה מסכים להרחיב קצת איך מגיעים לזה, 
אני אשמח, תודה ממש.

מקלדת של מחשב זה אחלה. גם עט ונייר. גם זמן שבו אתה מדבר בחופשיות עם הבורא או עם אדם שלא נמצא לידך אבל אתה מדמיין שהוא שם. זה לא  כל כך משנה מה אתה עושה, העיקר זה להוריד את המחסום של היום יום ולנסות להבין באמת איך  הדברים אצלך עובדים ומה גורם לך להתקדם או מכשיל אותך.

– לא לקנות רכב לפני שמתארגנים על עבודה יציבה ומשכורת טובה

– לא להיכנס לשום חובות חוץ ממשכנתא

– ללמוד לבשל כן גם אם זה לוקח זמן

– לא התחתנת עם אף מעסיק אם רע לך תעזוב אלא אם כן אתה מרוויח יותר ממה שאתה מפסיד

– יש עבודות טובות וכיפיות

– עדיף להרוויח פחות וליהנות יותר בגבולות הסביר

– עדיף מקצוע כיפי יותר מאשר משהו שאתה לא אוהב בגבולות הסביר

– לקחת חופשים לעשות כיף שימותו כל השאר

אני זוכר שכבר שדיברתי איתך פה על החיים שאתה חווה כחתול זמני,
אז אני יכול להגיד לך שזה נשמע הרבה עצות בסגנון כזה.

זה עצות מאוד חשובות, אבל נשמע לי שהם רק טיפים לחיים,
ובשבילי חסר פה קצת משהו יותר עמוק לחיים מאשר כסף וכיף...

אלה פשוט מקומות שנפלתי בהם חזק וחבל שלא ייעצו לי (או שלפחות לא הפנמתי את העצות) מראש. אולי חוץ מהקטע של הרכב (אין לי רישיון ולא מתכוון להוציא).

איזה סגנון עצות היית רוצה?

העצה הכי טובה שאני חי לפיה היא לחיות את החיים שלי בדיוק כפי שאני רוצה. לבנות עולם משלי בדיוק לפי הסגנון שמוצא חן בעיניי.

לחיות את החיים בדרך שאני רוצה, זה באמת חשוב מאוד. תודה

שהאדם מצווה להידמות לבוראו,

וכשם שהקב"ה ברא את העולם, כך האדם עצמו צריך לברוא עולם (בעזרת התורה ויכולותיו האישיות)

מתי שהוא....לחתור ולהשקיע באיזון הנכון בין הגשמיות לרוחניות,

לזכור תמיד את המטרה, כיהודים.

– עדיף להרוויח פחות וליהנות יותר בגבולות הסביר

בעבר יצא לי לקרוא כתבה על אנשים שמעדיפים לחיות בדרך חיים הזאת, והאמת שאהבתי ממש.

גם מי שמרוויח הרבה ועובד מעט יחסית- עדיין יכול לעבוד פחות

ככל שמשקיעים יותר בקריירה בין אם ברמה של יותר שעות נוספות / זמינות אחרי שעות העבודה / כו' (או לחילופין לימודים השתלמויות) ככה לרוב מטפסים בסולם

ודי קל להגיע למצב של יותר מדי עבודה ביחס לרמת ההשתכרות שבאמת נדרשת ככה שה"פינוק" עולה בזמן ובבריאות יותר ממה שהוא שווה

לא באמת משנות חיים

רק שינוי- שיפור עצמי פנימי ויישום שלו

שיפור עצמי משיגים ע"י

ניסוי וטעייה

התבוננות/ הקשבה עצמית וסביבתית

אומץ

לקיחת אחריות 

הדרכה שהייתם נותנים.
נראלי שזה גם מה שהתכוונתי,
וענית על זה יפה, תודה

את יכולת ניהול הרגשות, דחיית סיפוקים.

לקחת את החיים ברצינות, להשקיע ולהתמיד. אבל לא לשכוח לרגע לכייף ולשמוח בכל הטוב שיש לנו.

ולקבל את מה שה' שולח לנו באהבה(:

במדדים רחבים ותנצל את הריבית דריבית.

תלמד מקצוע שיפרס אותך ולא תחביב יקר שיקטלג אותך כחכם.

בכל מה שנוגע לדייטים, תלך יד ביד עם ה', הוא יכוון אותך.

אפילו בתחום זניח כלשהו, כי לניירת יש משמעות אצל הרבה מעסיקים, בדגש על המגזר הציבורי.

וגם לשמור על הבריאות - בכל מקרה, החל מגיל 35 פחות או יותר, הגוף מתחיל להישבר, ולקראת גיל 40 מרבית האנשים יסבלו מבעיה כרונית אחת לפחות. אז למה להעמיס?

נ. ב. תתחתנו בגיל מוקדם, בגבולות הסביר. לקראת גיל 50 עדיף להיות הורה לבני 20+ ולהשקיע בעצמך (ע"ע מצב הבריאות) מאשר להמשיך ולהתרוצץ עם הילדוד'ס.

שזה מעט מאוד משרות במדינה ששואפת לקפיטליזם.

דווקא את זה הייתי מייעץ לא ללכת כי רוב האקדמיה היא בזבוז זמן וכסף בשוק החופשי למעט תחומים מאוד מסויימים STEM, משפטים וראיית חשבון, זה בגדול.

הוראה ורפואה ופרה רפואה גם כן אבל הם מכוונים למגזר הציבורי.

רוב רובה של האקדמיה מיותרת ואנשים כדי להתפרנס עדיף שילמדו אשכרה מקצוע מעשי.

שפותחת דלתות נוספות. אותו בעל מקצוע מעשי יכול לחוות פיטורין/למאוס במקצוע, ואז התואר שבידיו יאפשר לו להוציא תעודת הוראה, לעשות הסבה וגם להתברג אל תוך המגזר הציבורי שעדיין מונה מאות אלפי עובדים.

כאשר פסיכולוג עובר מסכת עינויים של 9 שנים לפחות (אם הוא מתקתק שני תארים ומתאם והתמחות לא כולל פסיכומטרי) כדי להרוויח פחות מאינסטלטור או שליח וולט הוא ישאל כמה פעמים בחייו האם זה היה שווה את זה? להתחיל עשור לתוך הקריירה ולהפסיד חצי מהפנסיה שהיתה יכולה להיות לו כשליח וולט בגללל אפקט הריבית דריבית, הוא צריך להיות פסיכולוג עם סופר אמביציות  ותודעת שליחות מטורפת כדי לענות כן.

אני לא נגד האקדמיה אבל חוגים שלמים ומחלות הפכו מיותרים לחלוטין, מתי בפעם האחרונה ראית מודעת דרושים שמחפשים בעל תואר במנהל עסקים תואר ראשון? ועדיין זה אחד התארים הראשונים הכי נחשקים בשוק, למה? אילון מאסק אמר שסוחרי סמים מבינים במנהל עסקים יותר מ95 אחוז מהמרצים למנע"ס.

מסגר או מעליתן קודם כל לא יפטרו אותו כל כך מהר כי השוק לא מוצף במסגרים ומעליתנים מה שאין כן בבעלי תארים מיותרים וגם אם יפטרו אותו הם ימצאו עבודה חדשה תוך זמן מאוד מאוד קצר.

ואם ימאס במקצוע תמיד אפשר לעשות הסבה, לא חייבים תואר בעבור זה.

בגדול אני מסכים איתך שתואר הוא כמו ביטוח, אבל כמו ביטוח של מכונית חדשה מהמפעל, אתה מקבל ביטוח על השנה הראשונה אבל אתה מפסיד 60 אחוז מהערך של המכונית תוך 4 שנים, זה ביטוח שממש כדאי לא לקבל אותו, אתה חושק במכונית חדשה אין בעיה אבל יש לזה מחיר, אל תצא פראייר, להיות בעל תואר מיותר זה להיות פראייר ברמה מטורפת.

לצבור חוויות, משמעויות וגם כאלה שהן סתם לכיף.

לא להתרגש מנפילות ומדברים, ללמוד לקום להתנער ולהמשיך הלאה.

אף אחד לא חי את החיים בשבילך, תבחר ותלך לאן שהלב והראש גם יחד מושכים.

וואו.

בהמרת המתח הדרמטי בשעמום קיומי

​בגרוויטציה רגילה, דוקים הוא משחק של עצבים מתוחים, נשימה עצורה ואצבעות רועדות. בגרוויטציה אפס, המשחק הופך רשמית לדבר הקל ביותר ביקום כולו.

​אפס אחוזי פסילה: אתה יכול לגשת לדוק הצהוב, להעיף אותו עם האגודל, לתפוס אותו בשיניים או לעשות איתו ג'אגלינג. מכיוון ששאר הדוקים נמצאים כעת במרחק של שלושה מטרים ממנו ונעים לכיוון המטבח, אין שום דרך פיזית להיפסל.

​

ניצחון מובטח: המשחק מוגדר כהצלחה מוחלטת ב-100% מהמקרים. אתה תמיד מנצח. הבעיה היא, שברגע שאתה מבין שאתה לא יכול להפסיד, אתה נאלץ להתמודד עם העובדה שאתה פשוט אדם בוגר שרודף אחרי חתיכות פלסטיק צבעוניות שצפות בחלל.

לאסטרונאוטים בתחנת החלל הבינלאומית.. 😃
 

בינתיים יש תיעוד של משחקים אחרים בתנאי חוסר גרוויטציה…

Gemini אומר:
 

למרות שלוח הזמנים של האסטרונאוטים בתחנת החלל הבינלאומית (ISS) עמוס ומחושב בדיוק של דקות, יש להם גם זמן פנוי (בעיקר בסופי שבוע ובערבים). פסיכולוגים של נאס"א מעודדים אותם מאוד לשחק, שכן משחקים קבוצתיים חיוניים לשמירה על בריאותם המנטלית, הפגת השעמום וחיזוק הגיבוש החברתי.

התנאים הייחודיים של חוסר כבידה (מיקרו-כבידה) שינו לחלוטין את הדרך שבה הם משחקים, והובילו לכמה המצאות ומשחקים מרתקים:

## 1. משחקי קופסה (בגרסת החלל)

משחקי קופסה רגילים הם סכנה בחלל – חייל שנופל או קובייה שנזרקת עלולים לרחף לתוך מערכות אוורור או מכשירים רגישים. לכן, המשחקים עברו התאמה מיוחדת:

* **שחמט חלל:** משחק השחמט פופולרי מאוד בתחנה (במיוחד בקרב הקוסמונאוטים הרוסים). לוחות השחמט בחלל אינם מגנטיים (כדי לא להפריע למערכות האלקטרוניות בתחנה), אלא משתמשים ב**ולקרו (צמדן)**. כל כלי וכל משבצת מצוידים בולקרו כדי שהכלים יישארו במקומם. בעבר אף נערכו משחקי שחמט היסטוריים בין אסטרונאוטים בחלל לבין אנשים על כדור הארץ.

* **סקרבל (Scrabble):** האסטרונאוט הקנדי המפורסם כריס הדפילד לקח איתו גרסת נסיעות של סקרבל. גם כאן, כל אות קטנה הוצמדה ללוח באמצעות ולקרו. הדפילד סיפר שאם אות אחת הייתה מתעופפת, לרוב היו מוצאים אותה בסופו של דבר במסנני האוויר של התחנה.

## 2. משחקי וידאו

מכשירים אלקטרוניים קטנים וקלים הם אידיאליים לחלל:

* **טטריס ו-Game Boy:** בשנת 1993, הקוסמונאוט אלכסנדר סרברוב לקח איתו מכשיר גיים בוי ומשחק טטריס לתחנת החלל "מיר" (קדם-תחנת החלל הבינלאומית). בכך הוא הפך לאדם הראשון ששיחק במשחק וידאו בחלל. הגיים בוי הזה נמכר מאוחר יותר במכירה פומבית בלמעלה מ-1,200 דולר.

* **StarCraft:** האסטרונאוט דניאל בארי לקח איתו עותק של משחק האסטרטגיה המפורסם *StarCraft* לתחנה בשנת 1999, וסיפר שזו הייתה דרך נהדרת עבורו להתחבר למשפחתו שנשארה מאחור.

* **מציאות רבודה (AR):** בשנים האחרונות נאס"א שלחה לתחנה משקפי *HoloLens* של מיקרוסופט (לצרכי עבודה). האסטרונאוטים ניצלו אותם גם כדי לשחק במשחקי מציאות רבודה כמו *RoboRaid*, שבו הם "יורים" בלייזרים על חייזרים וירטואליים שפורצים מקירות התחנה האמיתיים.

## 3. ספורט ומשחקים פיזיים מומצאים

החלק המאושר ביותר של הפנאי מוקדש לניצול חוסר הכבידה כדי להמציא משחקים שאי אפשר לשחק בכדור הארץ:

* **"חץ וקשת" ודרטס חלל:** כריס הדפילד המציא גרסת דארטס (חיצים) בטוחה לחלל (שכן חיצים חדים מסוכנים מדי). הוא בנה חץ באמצעות סוללת מצלמה כבדה כראש, אזיקונים כגוף החץ, ונייר כנפיים. החיצים הללו ריחפו באטיות ובאלגנטיות מקצה אחד של הקבינה לקצה השני.

* **אולימפיאדת החלל:** בעת שנערכו משחקים אולימפיים בכדור הארץ, האסטרונאוטים קיימו "אולימפיאדת חלל" משלהם. אחד המשחקים הפופולריים היה **"כדור ללא ידיים"** (No-hand ball) – האסטרונאוטים היו צריכים להעביר כדור פינג-פונג מצד לצד או דרך חישוקים, אך ורק באמצעות נשיפת אוויר מהפה, מבלי לגעת בו בידיים.

* **בייסבול וכדורגל לשחקן בודד:** האסטרונאוט היפני סאטושי פורוקאווה הדגים כיצד בחוסר כבידה אפשר לשחק בייסבול לבד – הוא חבט בכדור עם מחבט, ואז ריחף במהירות עצומה לקצה השני של החדר כדי לתפוס את הכדור שהוא עצמו חבט בו.

> **בונוס היסטורי:** המשחק הפיזי הראשון מחוץ לכדור הארץ לא היה בתחנת החלל, אלא על הירח! ב-1971, האסטרונאוט אלן שפרד (במשימת אפולו 14) הבריח איתו ראש של מחבט גולף ושני כדורים, חבר אותם לכלי איסוף דגימות, וחבט בכדורי גולף על פני הירח. בשל כוח המשיכה החלש, הכדורים עפו למרחק של מאות מטרים.

>

במידה והייתם יודעים שהם יקשיבו לכם, ומה שתגידו יכול לשנות להם את החיים.

אפשר לפתוח כזה ואז תגידי בו את מה שאת חושבת

(אני לא ממליץ לאף אחד להשקיע בהווה, רק אומר מה היה קורה אם הייתי משקיע בגיל 20... זה כמובן לא אומר שגם היום ההשקעה תשתלם)

האם הייתי ממשיכה להחזיק עד אמצע 2024? לא בטוח בכלל

ובכל מקרה, אם היית נכנסת לפני 13 שנה, אז היית ברווח עצום וחסר פרופורציות, לא משנה מתי בשנים האחרונות היית יוצאת... 

החלק שקשוח וצריך להאמין שזה שווה את זה, לא כזה עולה. זה קל

וכן, לקנות לפני 13 שנה כנראה היה צעד חכם

איפשהו לפני המסיבת סיום של כיתה ו', הייתי צריכה לקנות קצת ביטקוין.

צודק. מה חשבתי לעצמי

אנבידיה הרבה יותר

בשנת 2010 לצורך העניין, ביטקוין אחד היה שווה פחות מחצי דולר. אפילו פחות ב40 סנט.

היום, עם שווי של 64 אלף דולר, הוא גדל פי 160,000

זה כמובן תלוי באיזה יום מדויק בשנה אתה מסתכל, אבל זה הסדר גודל.

מניית טסלה הייתה שווה אז כ-1.3 דולר, היום 400 דולר, כלומר בערך פי 300.

160,000 זה הרבה יותר מ-300. זה 533 פעמים 300.

כלומר אם היית משקיע חצי מהכסף בביטקוין וחצי בטסלה, החצי של הביטקוין היה שווה היום פי 533 לעומת החצי של הטסלה, שכבר מזמן לא היה שווה חצי מההשקעה אלא שברירי אחוזים מההשקעה שלך מרוב שהביטקוין גדל בטירוף. 

את טסלה הכירו כבר בשנת 2010, כנ"ל את אנבדיה

אתה הכרת את ביטקוין בשנת 2010? 

אני אישית לא, לכן בכלל לא היה לי התלבטות האם להשקיע בו או לא

לניהול פורום שכיום נטוש

להיכנס עמוק, לרבדים הנוגעים בחיים. בכללי וגם של היום.