מה הקשר לקרוא לעצמך צמחוני

אם תרט יותר על מה אתה חולק, אני אוכל לפרט יותר.

ואני אשמח אם תסביר למה אתה חולק.

אם זה לצורך הבני אדם.

אז עם עושים את זה בשביל שיהיה לאנשים יותר מה לאכול אז אין איסור.

(אני מנסה להבין צמחוניים דתיים לא אנשים שהחליטו שזה לא מוסרי להרוג בהמה)

אבל גם עבדות, למשל, לא אסורה מבחינה הלכתית. וגם אשת יפת תואר.

באמת כתוב שזה רק בדיעבד. אבל האם באמת ראוי בדברים שהתורה התירה להחליט לעצמנו שהם לא מוסריים?

(אומרים שהרב קוק, והרב סולובייציק טענו דברים דומים).

ומה בנוגע לעבדות? האם אתה חושב שזה לא ראוי שנחליט לעצמנו שזה לא מוסרי להחזיק עבד?

ואם אני זוכר נכון, אם אדם כרה בור, ואדם אחר נפל לתוכו ומת, האדם הראשון פטור. האם אתה חושב שזה לא ראוי להחליט לעצמנו שזה לא מוסרי לכרות בור בשביל להרוג אדם?

אני חושב שא-להים נתן לאנושות 2 דרכים לדעת מה הדבר הנכון לעשות, מוסר ותורה. במקרה של התנגשות, תורה קודמת. אבל פה אין ממש התנגשות, התורה לא מחייבת אותנו לאכול בשר (מלבד במקרים מסוימים, כשבית המקדש קיים, ולצערנו זה רלוונטי כיום),  ולכן אני לא רואה סיבה שלא להקשיב למוסר האנושי.

איך יכול להיות שאלוהים הוא זה שנתן את זה לאנושות?

האנושות המציאה לעצמה את המוסר בהרבה דברים.

אבל אני חושב שהבסיס נשאר זהה, והשינויי העיקריים הם בדרכים ליישם את הבסיס. 

ובלי המוסר, מה מנחה אותך להרתע מעבדות, ומרצח אנשים אחרים בגרמא?

בזה שאסור לרצוח שרצח הוא דבר לא מוסרי אז גם אם תעשה את זה בצורה שתהיה פטור, אני עדיין מבין שזה לא מוסרי. 

אני לא יודע על עבדות, כי מצד אחד אסור להעביד יהודי אז זה אומר שזה לא מוסרי מצד שני מותר להעביד גוי, אם התורה לא הייתה רואה את זה כמוסרי זה היה אמור להיאסר

שבזה שהתורה אוסרת על צער בעלי חיים, היא אומרת לצער בעלי חיים זה לא מוסרי, אז גם אם תעשה את זה בצרה שיהיה פטור, זה עדיין לא מוסרי.

וגם יהודי ניתן להעביד, בתנאים מסוימים.

היא אפילו אמרה מצוה לאכול בשר, זה לא הגיוני שיהיה מצוה על משהו שהתורה רואה כלא מוסרי 

ולפעמים התורה (והמוסר) מצווה להרוג.

ואני בטוח שתסכים שהתורה לא רואה שקר, או הרג, כדבר מוסרי.

 כמעט לכל כלל יש יוצא מן הכלל. זה לא מעיד שהכלל לא נכון.

גם רצח ושקר הם מוסריים הרבה פעמים, לרצוח רוצח, או סתם אדם שמסוכן לציבור, או בשביל להרתיע את האנשים, זה כן דבר מוסרי, לשקר בשביל מטרה טובה זה גם דבר מוסרי. 

להרוג חיה בשביל להקריב אותה או לאכול אותה זה לא דבר מוסרי אם אכן יש חוסר מוסריות בלהרוג חיות

לא על פי המוסר שלנו, אלב כן על פי התורה. זה מה שאמרתי על 2 מערכות שבהם א-להים מנחה אותנו מה הדברים הנכונים לעשות, המוסר, והתורה.

כלומר, אתה תסכים שבאופן כללי א-להים לא רוצה שנרצח, או נשקר. ולמרות זאת, לפעמים א-להים דווקא דורש שנרצח או נשקר, גם על ידי המוסר, וגם על ידי התורה.

וכך גם בנוגע לצעפגיעה בבעלי חיים. באופן כללי א-להים לא רוצה שנפגע בבעלי חיים. ולמרות זאת, יש לפעמים א-להים דורש שנפגע בבעלי חיים, גם על ידי המוסר, וגם על ידי התורה.

אדרבה, על פי מה שציטת נראה שהרמב"ם אומר הפוך. שהאווילים, הורעים, ובעלי המדידות הרעות, יחשבו על מעשים רעים שהם טובים, יתכוונו לטובב, כשהם עושים רע. ולמרות זאת הם רעים, או לכל הפחות אוילים, בגלל שזה מעשה רע, אפילו שהם מתכוונים לטוב.

הוא רע.

ובנוגע לדוגמא שהבאת, מה הבעיה לומר שיש כלל להרוג זה רע, אבל הוא נכון רק רוב הפעמים, ויש לו חריגים.

ולעומת זאת, אם שמעון ראה את לוי, איש תמים, והחליט שהא מחבל, במקום לבדוק את זה, הוא הרג את לוי. זה טוב? הרי הוא התכוון לטוב.

שהקב"ה פשוט גילה לנו בתורה מה מוסרי ומה לא

לשאוב את סולם הערכים מהתורה, לא להחליט לעצמי את הערכים ואז לנסות לסדר את התורה

במשך הזמן.

הרבה דברים שמרגישים לנו מופקעים לחלוטין ראו פעם כמוסרי. 

ולמה נורמה חברתית

היו תקופות שעבדות ואפילו רצח היו מקובלים, האם זה נורמה חברתית או מוסר טבעי?

כלומר,  התחושה המוסרית כלפי "הקבוצה שלי", כמעט ולא השתנתה, פשוט "הרקבוצה שלי" התרחבה מאוד.

אוני יודע שהרמתי להנחתה. אז לא, אני לא  רואה את בעלי החיים כשייכים ממש לקבוצה שלי, ולכן למשל, זה מוסרי להרוג חיות בשביל להציל בני אדם. או בשביל לשפר משמעותית את החיים של בני אדם. פשוט אני לא מרגיש שאני אישית צריך עד כדי כך את הבשר, שהוא יהיה שווה את המחיר הזה. ואני חושב שיש תביעה מוסרית מסוימת גם כלפי יצורים שהם מחוץ לקבוצה שלי, ושוב אני חושב שזה דבר שהיה קיים תמיד. ללמשל ביחס לעמים אחרים, שהוא אמנם לא תמיד היה יחס ראוי כלפי בני אדם, אבל כן לרוב הייתה בו הגינות כלשהי, והוא יותר מיחס ראוי כלפי חיות.

זה שתקופה אחת רואים בני אדם כשווים, ואילו פעם אם הוא לא היה בקבוצה שלי אז אין בעיה לרצוח אותו או להעביד אותו, משהו בגישה המוסרית השתנה מאד

פשוט 'הקבוצה שלי' התרחבה מאוד.המוסר נשאר (כמעט) אותו מוסר, מה שהשתנה זה ההבנה על מי הוא חל.

אני מכיר את מה שציטטת וגם את מה שהרב סולובייציק כתב (אולי אפילו בשם הרמב"ם) גם כן שאכילת חיות זה כמו אשת יפת תואר שהאל כביכול נכנע לבני האדם.

אבל זה נשמע מוזר לומר שכל ענין הקרבנות והמצוה לאכול בשר הרבה פעמים הוא רק מצב של דיעבד. הגישה בתורה נראית כמעט הפוך מהאידיאלוגיה הזאת.

ולגבי איך שהם גדלים נראלי שעיקר הסבל שהם עוברות זה בשביל שיהיו יותר מפוטמות וכדומה שאז זה גם לצורך

עם הקרבנות והמצוה לאכול בשר וכל זה.

(אם אין מספיק בשר להאכיל את כל האנשים אז זה בהחלט צורך)

יכול להיות, לא יודע. אני כן חושב שהתורה לא הייתה אמורה לצוות במפורש על מצוה לאכול בשר אם זה היה דבר לא מוסרי

ופתאום ב2020 רמת המוסר שלנו עלתה והבנו שזה לא מוסרי להרוג חיות בשביל לאכול (כך משמע בדברי הרב קוק), נשמע מוזר שעד היום לא נתגלה המוסר האמיתי

אבדוק עוד

אבל הקושיה היא לא על הרב קוק, כי זה לא מה שהוא אומר.

הרב קוק מדבר על חזון הצמחונות בתור דרגה גבוהה שהעולם עתיד להגיע אליה.

והרב גם מוסיף שמי שמקדים את המאוחר וכבר היום חי עפ"י חזון הצמחונות עלול להגיע לקלקולים גדולים.

למנוע התעללות בבעלי חיים.

גם אותי מסקרן - נסיונות פעילים

בס"ד

בשר חלב וביצים וכו' מהסוג שגדל בתקופה הזאת שזה נכנס לגדרי צע"ח. מצד התנאי גידול הבעיתיים.

ד"א יש את הגישה שאני השתדלתי ליישם בלנ"ד, אבל יש כאלה שלוקחים אותה הרבה יותר צימוחני אדוק. אני קורא לה צמחוני רפורמי:

שמידיי פעם מושכים את עצמם מלאכול בשר בגלל סיבות מוסריות, אבל עדיין הם אוכלים מן החי, אבל משתדלים למעט. ומשתדלים גם שהצמחונת לא תהיה בפגיעה ברגשות אחרים. למשל אם תתארח ויציעו לך בשר אז תאכל.

אבל עדיין ביומיום משתדל למעט, אפילו אם אתה אוכל מידיי יום בשר אבל עדיין שזה יהיה פחות רק בגלל שקשה לך להשלים את הערכים התוזנתיים במזונות אחרים ואתה לא אב הבית, אז אוכל, אבל משתדל לא יותר ממה שנראה לך מנה מספקת.

אני לא יגיד שאני כל פעם מצליח ולא ממשיך לאכול כשזה טעים או משהו. אבל אני חושב שבסופו של דבר מסתכלים על הכמות אכן ההבדל ניכר.

להימנע מאכילת חלק מהאוכל שלנו זה לא דוקא קשור לחיות, זאת סתם סגפנות שלא קשורה לצמחונות

המחשבה שהדבר הזה שיש להם בצלחת פעם היה החיה...

זה באמת מגעיל.

מלבד ה"סוג" שלנו, יש את אלה שצמחונים מתוך בריאות (מאמינים שמערכת העיכול של האדם לא מיועדת למאכלים מן החי), ויש את אלה שצמחונים מתוך אידאל (שלא לפגוע בחיות, שגם להן יש נפש) למעשה שני הסוגים הללו בדרך כלל גם טבעוניים (כלומר, לא אוכלים גם חלב, ביצים ודבש).

אני מכירה מקרוב את שני הסוגים הללו, אבל בכל זאת - לא בגלל זה אני לא אוכלת בשר (ודגים).

מוסיפה עוד אפשרות להימנעות מבשר: כשרות. שחיטה היא עניין מורכב, וכבר שמענו על רבנים שהיו שוחטים בעצמם (או מפקחים בעצמם על השחיטה) את הבשר שאכלו. מי שלא יכול לעשות את זה - אולי פשוט יעדיף להימנע מאכילת בשר...

אשמח לראות את המקור בתורת העולה

בעולם המערבי מחליטים לא להישמע לגופם, או לא יודעים להישמע לו וסובלים מכל כך הרבה בעיות כרוניות,

השמנה, בעיות לב, סוכרת, סרטן, נשירת שיער, אלרגיות, דלקות, שפעות, צינון כרוני וכו׳ ?

אפשר לתת אמון כמה שתרצו, אבל התוצאות מראות אחרת - שלאנשים קשה יותר להחליט על שינוי הרגלי צריכה

וממשיכים לעשות את הבחירות השגויות.

אגב- בדיוק כמו הרגלי התנהגות.

פעם אכלו פחות - כי לא היתה ברירה. עכשיו אנשים צריכים ללמוד לאכול פחות - מתוך ברירה ובחירה.

וגם, צריכים ללמוד מה לאכול.

פשוט אני, אישית, לא כל כך זקוק לבשר, ונראה לי ראוי שמי שלא זקוק לבשר, ישתדל להימנע ממנו. וכך, במציאות אוטופית, רק אנשים שבאמת זקוקים לבשר יקנו אותו, וכך הביקוש יקטן, כתוצאה מכך, ככל הנראה גם בשר יהפך להיות זול יותר, וגם ההיצע יקטן. מה שיפחית את הסבל, וגם ישאיר לעניים.

2. אם הרמ"א פוסק הלכה שצמחונות אסורה, הרי שכיום כמדומני שרוב הרבנים אומרים שזה מותר. ואם הוא רק מביע את דעתו, שזה דבר רע, מבלי לפסוק הלכה,נראה יל שמוטב לבחון את זה לגופו של טיעון, ולא לגופו של אדם.

2. נראה לי שבעניינים שלא נוגעים להלכה, אין הרבה משמעות לזהות הטוענים, אפילו אם הם גדולי ישראל, בבחינת "אהוב סוקראט, אהוב אפלטון, רק האמת אהוב יותר". 

בתורת העולה עד כה מצאתי רק דברים בעד צמחונות לעמי הארצות ואכילת בשר למי שבדרגת אכילת השלמים (בחלק ג) או לכל הפחות מאמין בבריאה (בחלק ב ד)  ואינו דומה לבהמה (ב מג)

בכל אופן התנגדות נחרצת אין כאן

חלב ב פרק ד

להיות כי המקדש היה מורה על העולם וחלקיו כולם כמו שנתבאר למעלה, והיה אפשר לומר שהוא כן על דרך החיוב כאשר חשבו הפילוסופים היוונים, על כן בא ענייני הקרבנות תוך המקדש ונאסרו הבמות, כי במקום שלא היה דמיון לכל העולם אין שם מקום להקריב קרבן, שהוא מורה על הפסד העולם כולו וכמו שנתבאר, ולי מה יקרו בדבריהם ז"ל על פי דרכינו במה שאמרו (סנהדרין נט ב) שאדם הראשון ואותו הדור נאסר לאכול בשר עד אחר המבול, ואמרו (פסחים מט ב) עם הארץ אסור לאכול בשר. כי לפי מה שנתבאר בפרק הקודם מענייני הבעלי חיים הנקרבים יתיישב הכל, ועמקו מחשבות השם יתעלה באשר רחמיו על כל מעשיו, ומאי חזית דדם האדם שיש לו הפסד אמ[ו]נה, ומאמין קדמות העולם סומק מדם הבשר שרוצה לשחוט לנפשו, ולכן האדם כאשר חטא ונטה אחר היצר הרע, וידוע שכל חטא ומרי נמשכו אחר אמונה רעה זו, כי בהאמונה חדוש העולם ושהשם יתעלה יכול לעשות כחפצו בכל, אין אדם חוטא ברצון, שאין מדרכי האדם לדעת רבונם ומכוונין למרוד בו, אלא כל חוטא רוח הטומאה מתעורר בו לכפור בהשגחה ובשכר ובעונש הנמשכים אחר הקדמות וחושב שהעולם כמנהגו נוהג, ולכן נאסר דור אדם לאכול בשר וכל הרשעים אסורים לאכלן, מאחר שמראים במעשיהם שאינם מאמינים בהפסד הבשר ודוגמתו שהוא הפסד העולם. אמנם כאשר בא מי המבול וראו נח ובניו אפשרות הפסד העולם, האמינו בחדוש העולם והותרו בבשר. ועוד אפרש בזה טעמו לקמן (פרק מב) אם ירצה השם, מכל מקום טעם זה נכון בעניינו. ולהיות כי ידוע שהמבול היה מודיע יכולת השם יתעלה, ואפשר לשנות הדברים הנהוגים הטבעיים, על כן כאשר רצה השם יתעלה ליתן לנח אות שלא יבא המבול עוד לעולם לענשן על חטאן מצד ההשגחה, נתן לו אות הקשת כאשר קיימו כל החוקרים כי הוא דבר טבעי ודבר הנהוג על פי השמש המכה בעננים ולחותם. וכמו שהאריך בעל העקידה פרשת נח ובעל שערי שמים וזה לשונו, כי כל זמן שדבר טבעי נוהג אין מבול בא לעולם, רק השם יתעלה יתנהג עם עולמו בחסד להניחו על צד טבעו אם ראוי לעונש על צד ההשגחה, ועל זה כוונו באמרם (כתובות עז ב וב"ר לה ב) שלא נראה הקשת בימי רבי יהושע בן לוי ורבי שמעון בן יוחי, כי הם היו מונהגים תמיד על פי ההשגחה הפרטית ולא על פי הטבע אשר הקשת עליו אות, כי לא הוצרכו לוותר להם ההשגחה. ב ועוד נראה לי במה שאמרו שבימי רבי יהושע בן לוי ורבי שמעון בר יוחי לא נראה הקשת אף על פי שהוא דבר טבעי, מורה על גודל מעלתן, וזה כי כבר ידוע כי הקשת הוא מלהט השמש המכה בעננים ביום הגשם, ואם הגשם יורד ביום הקשת נראה, ואם המטר יורד בלילה אין הקשת נראה שאין השמש על הארץ. וכבר דרשו ז"ל (ספרי עקב מב ותענית כג א) (דברים יא יד) ונתתי מטר ארצכם בעתו, (ירמיה ה, כד) יורה ומלקוש בעתו, זה ליל רביעית וליל שבתות. ואמרו רבותינו ז"ל (תענית שם) שבימי רבי שמעון בן יוחי [שטח?] ירדו הגשמים כך, והיו חטים ככליות וכו'. ולכן אמרו שלא היה הקשת נראה, כי לא היה גשם ביום רק בלילה בעתו, והוא מבואר. ואפשר שזהו עניין האות שנתן השם יתעלה לנח בעניין הקשת, כי כשהעולם חוטא וראוי לעונש, הקשת נראה בענן להיות כי אז השמש על הארץ ואין הגשם לברכה, כמבואר פרק קמא דתענית (ח ב).

חלק ב, מ״ג א

כבר כתבתי לך פרק ארבעים מדרש' ז"ל (זבחים פח ב) על מה היו הבגדים מכפרין, ונוכל לומר שכוונו אל דברינו, אמרו החושן מכפר על המשפט, להורות על מצות דינין שנצטווה בהן האדם. ומהות החושן וכל חלקיו היו מורין על הדינין, כמו שכתבתי לעיל (פרק מ) מדברי בעל העקידה. אפוד נגד עבודה זרה שנצטווה בה האדם. כתונת על שפיכת דמים, נגד מה שנצטווה על שפיכת דם. מכנסיים על גילוי עריות. הציץ מכפר על עזות, נגד ברכת השם שנצטווה בו האדם, כי אין עזות בעולם כמברך אלקיו, ולכן היה כתוב על הציץ קודש לה'. מעיל מכפר על לשון הרע, נגד מצות אכילת עץ הדעת, שעבר אדם הראשון, שנעשה העבירה על ידי לשון הרע שדבר הנחש, ושהוסיפה חוה לומר שנאסרו בנגיעת האילן. אבנט מכפר על הרהור, והוא איסור הגזל שנאמר ביה (שמות כ ד) לא תחמוד. והמצנפת מכפר על הגסות, נגד איסור אכילת הבשר הנכלל באבר מן החי. כי זה גרם גסות וגאוה, כמו שנאמר (דברים לב טו) וישמן ישורון ויבעט. ואף כי ענין אכילת בשר הוא מצד מעלת האדם המדבר על בעל חי, ולכן עם הארץ אסור לאכול בשר (פסחים מט ב), מצד שאין לו מעלה עליו, וכמו שכתבתי לעיל פרק שלישי, ואם כן מאחר שהאדם כבהמה נדמה, למה יתגאה, זהו הנראה לי בכוונת הבגדים בדרך כללי. אמנם הפרטים, למה היו כאלו הצורות כבר דברו בו הראשונים זכרונם לברכה, דבור מספיק, לפי כוונת מאמר זה.

חלק ג לז

אפי הרשעים היו מקריבים שלמים אלו, כי מאחר שעולין לרגל כולן נחשבים לשלמים, וכמו שנאמר מה יפו פעמיך בנעלים וגו', ודרשו רבותינו ז"ל (סוכה מט ב) שנאמר על עליית הרגל, ולזה אמרו (פסחים קט א) שאין שמחה בחג אלא בבשר, להיות כי זה עקר כוונה השלמים להמון, ובזה היו משלימין עצמן, וזהו על דרך הנגלה. ג אמנם, לחכמים דרך אחרת בזה שאין שמחה אלא בבשר, כי כבר אמרו (פסחים מט ב) עם הארץ אסור לאכול בשר, ואם כן אין לך שמחה בעולם כאכילת הבשר בהיתר, שמי שיודע בעצמו שמותר לאכול הבשר, ושהוא מכת אוכלי בשר השלמים כבר הגיע לשלמות גדול, ולכן אמרו גם כן (סנהדרין ע א) שכל בשר שאינו כשלמים לית ביה משום שמחה, ולא היה באלו שלמים לחם, בהיות כי אין לחם אלא תורה ומצות, כמו שנאמר לכו לחמו בלחמי וגו', ועם הארץ חסר מכל. אמנם, התודה היו מקריבין עמו לחם, מטעם שיתבאר בפרק שאחר זה.

חלק ב, מ״ב א

אחר שנתבאר זה, נשוב לענין הבגדים שהיינו עליהן, ונאמר, כי שמונה בגדי כהן גדול היו, נגד שמונה מצות, שנצטווה האדם קודם שחטא, וחזר וקיים אותן, ונתלבש בהן, לאחר שחטא ועשה תשובה. וכמו שדרשו ז”ל פרק עושין פסין (עירובין יח ב), אדם הראשון בעל תשובה היה, מאה ושלשים שנה וכו'. ושמונה מצות אלו, הן מה שנאמר (בראשית ב טז) ויצו ה' אלקים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכול תאכל וגו'. שהפשט אמת, שציווהו שלא לאכול מעץ הדעת טוב ורע, ועוד נצטווה בשבע מצות בני נח, כמו שדרשו ז”ל במסכת סנהדרין (נו ב) ממקרא זה של ויצו אלקים וגו'. והם עבודה זרה, וברכת השם, ודינין, וגילוי עריות, ושפיכת דמים, וגזל, ואבר מן החי והאריכו שם פרק ארבע מיתות בענין ראיותיהן על זה, ועל פי זה יתבאר לך, למה נקראו מצות אלו, שבע מצות בני נח, ולא נקראו שבע מצות בני אדם, מאחר שאדם נצטוה בהן, כי האדם נצטוה בשמונה מצות, ולא נשארו לדורות אלא שבעה. ומאחר שלא היה אפשר לתלותן באדם, תלאן בנח, שהוא היה האב הראשון אחר המבול. ב ואין להקשות דהרי מצינו שעוד נצטווה בענין מניעת אכילת הבשר, כדאיתא פרק ארבע מיתות, שהרי לא הותר רק בירק השדה, ולא בבשר, כמדרשם ז"ל (סנהדרין נט ב), כי זה היה בכלל איסור שפיכות דמים, כי מאחר שנאסר לו לשפוך דם בהמה, הרי הוא לו כשפיכת דם האדם, ומשום זה מצינו שהותר בבשר שהיה יורד מן השמים, כמוזכר בסנהדרין (שם), ויש לדקדק באיזה אבר מן החי נאסר, מאחר שנאסר להם הבשר לגמרי. וראיתי במערכת אלהות שכתב פרק תשעה, כי קודם שחטא היה מותר לאכול בשר, וכמו שאמרו (סנהדרין נט ב) שהמלאכים היו צולין לו בשר, ולאחר שחטא נאסר בבשר. והנה לא ראה הגמרא בזה, שהרי הקשו בגמרא ממאמר אחד על חבירו והוצרכו לתרץ בבשר היורד מן השמים, ולדבריו לא קשה מאומה. והתוספות כתבו פרק ארבע מיתות (סנהדרין נו ב ד”ה אכל) דלא נאסר להם הבשר, אלא שהיו אסורים להמית הבעלי חיים לצרכן, אבל אם היה מת מאליו מותרים בו. ואבר מן החי אסר להם, אפילו נפל מאליו, אבל קשה על דברי התוספות, דאם כן למה הוצרך לתרץ שם בגמרא דפריך מהא דאיתא התם דנאסר לו הבשר, אהא דאמר רבי יודא בן תימא אדם הראשון מיסב בגן עדן היה, והיו מלאכי שרת צולין לו בשר, ומסננין לו יין, הציץ בו הנחש וראה בכבודו ונתקנא בו. ומשני התם בבשר היורד מן השמים כו'. ולדברי התוספות קשה, למה לא מתרץ דההוא בשר הוה מבשר שמתו מאליהן. ואפשר לדחוק ולומר לדעת התוספות דלא משני הכי, דודאי מלאכי שרת לא היו מאכילין אותו נבילות, דבר שעתיד לאסור בתורה ולטמאו. ג ויותר נראה לפרש, שנאסר בכל בשר אפילו לאחר שמתה הבהמה, והא דנאסר באבר מן החי, מיירי גם כן בבעלי חי היורד מן השמים, שאותו בשר היה מותר לאכול, ובו היה נאסר באבר מן החי, אך לפי זה קשה לפי מה דסליק דעתיה דמקשה שם, דלא ידע מבשר הנופל מן השמים, ולכן פריך מרבי יודא בן תימא, אמאי לא הוקשה לו ממה שנאסר לו אבר מן החי, מכלל דבשאר בשר שרי. ועוד יקשה לפי זה על תירוץ שכתבתי למעלה, דהרי הדרא קושיא לדוכתיה, שהרי לפי זה איסור אכילת בשר הוא א(י)סור כולל, ואפילו לאחר שמתה הבהמה ואינו בכלל איסור שפיכת דמים, ואם כן אמאי לא מנו רק שבעה מצות. ד ולכן נראה לי לפרש, דאיסור אכילת בשר, הוא בכלל אבר מן החי, כי למדו שם איסור אבר מן החי, ממה שנאמר (בראשית ב טז) מכל עץ הגן אכל תאכל. ולא מאבר מן החי, והוא הדין שנוכל לדרוש אכול תאכל מעץ הגן ולא בעל חי כלל, והא דנקט איסור אבר מן החי, משום דאותו איסור נשאר לבני נח, שהותרו באכילת בשר, ולא נאסרו רק באבר מן החי. ובגמרא שם רצה להודיענו ענין מצות בני נח, שהגוי מוזהר, על כן הוצרכו להזכיר איסור הנשאר. ועל כן הוכרחו גם כן לומר שבע מצות בני נח, ולא אמרו שבעה מצות בני אדם, כי המצות נשתנו במקצת בענין איסור אכילת הבשר, בין בני נח ובין בני אדם, זהו הנראה לי בזה. ה ואפשר שלזה כוונו בבראשית רבה פרשת נח (ב"ר לד יח), אמרו רבותינו ז"ל (שם ט) אך בשר בנפשו דמו, רבי יוסי בר אבין בשם רבי יוחנן אדם הראשון שלא הותר לו בשר תאוה, לא הוזהר על אבר מן החי, אבל בני נח שהותרו בבשר תאוה, הוזהרו על אבר מן החי. ולפי זה איסור אכילת בשר הוא עצמו איסור אכילת אבר מן החי, אלא שקודם נח היה אסור כל דבר שבא מן החי, הן אבר הן בשר, ולאחר כך לא נאסר רק אבר מן החי ממש. ו ואחר שנתבארו עניו המצות שנצטווה בהן אדם, אומר כי נגד שמונה מצות אלו שנצטווה בהן האדם, נתלבש הכהן בשמונה בגדים לכבוד ולתפארת. וידוע כי מי שאינו מקיים מצות נקרא ערום, כמו שכתבתי לעיל (פרק מא) מדרשם ז"ל (ב"ר יט ו), במה שנאמר (שם ג) וידעו כי ערומים הם. ודרשו ז"ל (ילקוט שמעוני, יחזקאל רמז ב') כמה שנאמר, (יחזקאל ט״ז:ז׳) ואת ערום ועריה. ערום ועריה מן המצות, ולכן נקרא הרשע ערום, וכמו שהרשע נקרא ערום, כן הצדיק נקרא מלובש, כי המצות נקראו בגדים, וכמו שאמר שלמה עליו השלום (קהלת ט׳:ח׳) בכל עת יהיו בגדים לבנים. ודרשו ז"ל אלו ציצית, וכמו שהאריך בעל העקידה בזה, ונאמר בענין יהושע בן יהוצדק (זכריה יג) הסירו בגדים הצואים וגו' והלבש מחלצות. על ענין הסרת מדות המגונות והלבש מדות היקרות. ולכן היה הכהן מלובש בשמונה בגדים אלו, כלומר להורות שמקיימים המצות אלו השמונה שנצטוה בהן אדם, ובזה עולה זכרון ישראל לטובה לפני השם יתעלה. ז כי כבר דרשו ז"ל (בבא קמא לח א) (חבקוק ג׳:ו׳) ראה ויתר גוים. ראה שבעה מצות שנצטוו האומות ואין מקיימים אותן, עמד והתירן. ולזה לבש הכהן אלו הבגדים, להורות שישראל מקיימין אלו המצות, שלא רצו האומות לקיימן, ועל ידי זה זכרון ישראל לטובה, וזכרון האומות לרעה, עולה לפני השם יתעלה, ולזה נאמר (שמות כח ל) ונשא אהרן את שמותם לזכרון. להיות כי המצות שישראל מקיימין נזכרים על ידי אלו הבגדים, וכבר דרשו ז"ל (ויקרא רבה כא ה) (ויקרא ט״ז:ג׳) בזאת יבא אהרן. כשהכהן נכנס מצות חבילות נכנסים עמו, שנאמר (ישעיה נו ב) וזאת התורה אשרי אנוש יעשה זאת. וזכרו במדרש רבתי (שם) הרבה דברים הנקראים זאת, שהיו נכנסים עמו, כל שכן שהיו נזכרים על ידי אלו הבגדים, ולכן אמרו במדרשן (זבחים פח ב) שהבגדים מכפרין. כאשר נתבאר (פרק מ).

אם בשביל שאראה את טענתו, ואדון על פיה, אז הנה תהיותי.

על פי הבנתי, הרמ"א אומר שעל דורו של אדם, ועל כל הדורות עד נח, נאסר לאכול בשר, מפני רוע מעשהם. והרי חנוך היה צדיק שנכנס בחייו לגן עדן (מסכת דרך ארץ זוטא א, ט').

ועוד, מלשון הפסוקים נראה שחלה מעין ירידה בתפקידו של האדם לאחר המבול. בבריאת העולם נאמר לאדם "רדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ", ובמקור, משמעות המילה "רדייה" היא שלטון. האדם אחראי, ושולט על החיות.

לעומת זאת, לאחר המבול נאמר "מוראכם וחתכם יהיה על כל חיית הארץ ועל כל עוף השמיים.. ובכל דגי הים" כאן אין שלטון, רק אימה ופחד.

ועוד, על פי הבנתי, הרמ"א אומר שאכילת בשר היא מעין שלמים. 

אבל לאחר החורבן, נאמר שתפילה היא תחלעף קרבנת, שתלמוד תורה הוא תחליף לקורבנות, לא זכור לי בשום מקם שנאמר שאכילת בשר זה תחליף לקרבנות. אדרבה, היו שרצו להימנע מאכילת בשר  לאחר חורבן בית המקדש. אמנם בסופו של דבר נזה לא נקבע להלכה, אבל זה מראה את כיוון המחשבה.

ועוד, על פי הבנתי הרמ"א אומר שצמחונות דומה לעבודה זרה שבוגדת לחיות. ראשית, גם הקרבת קרבנות במקדש דומה לעבודה זרה, שגם הם מקריבים קורבנות, האם זה אומר שעבודת המקדש פסולה, חס וחלילה. ושנית, כיום כבר לא קיים יצר עבודה זרה, ולכן קשה לי לדמיין איך צמחונות תתגלגל לעבודה זרה. 

בכל הטענות האלו לא ציטטתי מקורות רבניים שטוענים דברים דומים. אבל ברובם המוחלט קיימים מקורות רבניים כאלו. ואני נמנעתי מלצטת רק משם תפיסתי שלזהות הטוענים אין משמעות בדיונים לא הלכתיים כאלו.

1)

אין לי ספק שדור המבול היה גרוע בהרבה מהדור שאחריו. פשוט אני חושב שהתקופה שלפני המבול, התחילה בימי אדם בנקודה גבוהה יותר מהדור שאחרי המבול. 

כלומר, הדור הראשון היה במדרגה גבוהה מאוד, לאורך הזמן הוא התדרדר מאוד, עד לשפל גדול בדור המבול. לאחר המבול, האנושות החילה מחדש בדרגה גבוהה יותר מדור המבול. אבל נמוכה יותר מהודורת הראשונים של האנושות. ואת זה אפשר לראות מהיחס בין הברכה לאנושות לאחר בריאתה, לברכה לאנושות אחרי המבול.

2)

א. אולי יצר הע"ז יחזור בקרוב. אבל נראה לי שהא עדיין לא חזר. אולי הנסיונות במקומות מסוימים לחזור לע"ז ה הקדמה. אבל אני לא חושב שהם הדבר האמיתי. כלומר, ריקודים מסביב לפסלים זה נחמד מאוד, אבל אני לא חושב שיש פה את אותו  הדחף שבעבר גרם לאנשים לשרוף את בניהם.

בנוסף, אני  מודע לכך שצמחונות יכולה להיות צעד לקראת כמה עבודותז זרות. אבל אני חושב שבאותה המידה, אם לא יותר, היא מרחיקה מעבודות זרות אחרות.  בשל מוטיב הקורבנות, שצמחונים יכולים להירתע ממנו יותר מהרתיעה הרגילה של שאר האנשים (אני בשמחה אקריב קרבנות לבית המקדש כשבע"ה הוא יבנה, אם יקריבו בו קורבנות. אבל קשה לומר שיש לי דחף לכך). יש כמה ע"ז שמקריבים  בהם מנחות. אבל נראה לי שזה די חריג.

פסיקה שבעקבותיה, חתן שלו, שהוא רב פוסק (מזקני הפוסקים בארה״ב כיום) הפך לצמחוני.

מאז עברתי די הרבה... אנסה למצוא אותו, אבל קטנים הסיכויים

שהיה מאוד מבוקש לפני כמה עשרות שנים, כי נחשב מאוד עדין ונימוח וכו',

הבעיה היא, שכדי להשיג דבר כזה זה הצריך למעשה לגרום לעגל להיות אנמי, שזה למעשה התעללות וצער בעלי חיים.

בפסיקה הוא אמר שזה לחלוטין טרף ודיבר על הרבה בעיות שנוצרות בגלל גידול לא נאות של כל מיני חיות,

בעיות של מומים רבים מאוד, מה שגורם לכך שסתם מתעללים בחיה ובסוף היא גם מתה לשווא,

תוך סבל רב ובכלל לא יוצאת כשרה.

אני ככה בגלל שזה מגעיל אותי ממש לאכול יצור שהרגע עשה קוקוריקו.. זה נבע מכך שאף פעם לא אהבתי בשר ודגים- ואז חשבתי על זה ואשכרה הבנתי שזה יצור חי. זה פשוט דוחה אותי.

האם הסיבה שלא להרוג זבוב מעצבן הוא מאותו סיבה שלא לרצוח בני אדם?

אבל בהחלט לא להרוג זבוב מסכן. ואם נמשיך את ההשוואה שלך, אז כמו שלא תהרוג את הבן שלך שיציק ויחפור לך

עם מצוה בתורה לאכול בשר

1. כי אין לי בעיה עם קניבליזם

2. כי אין העולם נברא אלא לי. ולכן, שימות הזבוב המעצבן והפרה.

אין העולם נברא אלא לי, וכנראה שזה נאמר גם עליו. ואם כל העולם שלו, איזה זכות יש לי לעשות לו עניין שלילי?

למניעת צער בעלי חיים

חיה שלא נשחטה בדרכי ההלכה, כלומר שהיא סבלה בדרך, אני לא אוכל אותה.

ומי אמר שהסרטונים מוצלמים במקומות עם השגחה יהודית כשרה?

זה שיש סרטון אחד כזה זה מזעזע ביותר יחד עם זאת, זה לא אומר שככה זה בכל מקום!

נקודה למחשבה.

הרבה פעמים האנשים שמפיצים את הסרטונים האלה זה כאלה שיש להם אג'נדה נגד עצם המושג של שחיטה, אם היה להם כח היו מבטלים לגמרי את השחיטה היהודית ככה שהגיוני שמחפשים בנרות התעללות

1. הצמחונות לא היתה זרה לי עוד מינקות.

2. דגים- פשוט מגעיל אותי

3. בשר- לא רציתי יותר ועם השנים גדלה הרגישות שלי לצורת הגידול של החיות, שלא ראויה ליהודים שומרי תו״מ.

גם לרב פיינשטיין היה פסק ארוך בנוגע לסוג מסוים של בשר שגרם לחתנו, רב פוסק ותיק וידוע בארה״ב להפוך לצמחוני.

זו רגישות שהגיעה עם הצמחונות ולא להיפך.

בנוסף - גם גידול החיות בימינו הופך אותן ללא בריאות לנו גם ככה... מלא חומציות, תרופות, כימיקלים, אוכל שלא ראוי לחיות האלה

ואנחנו אוכלים את התוצאות... גם זיהום אויר מאוד קשור לגידול מאסיבי של חיות מאכל בעולם.

4. חלב - רופא רגיל המליץ לי להפסיק מסיבה רפואית שהיתה לי, והפלא ופלא- הרבה בעיות קטנות שהיו קודם לכן הפסיקו עם הפסקת מוצרי החלב. עם השנים כשקראתי וחקרתי יותר ויותר, גיליתי עד כמה חלב הוא אחד מגורמי הדלקות והבעיות הגדולות והכרוניות שבעולם המערבי.

5. ביצים הפסקתי בהריון- וגם אז חל שיפור בענייני הגוף, כך שהמשכתי (בנוסף, בדיוק בסוף ההריון ראיתי לול תרנגולות פרטי, לא מסחרי, ומצבן היה נורא ואיום, הזדעזעתי)

ככל שעוברות השנים, אני יותר שלמה עם העניין, בעיקר מסיבות בריאות ומאמינה שלאט לאט אנשים יפנימו את זה בעצמם, אז 

אני לא עושה טרור לבעלי שכן אוכל הכל, ולא עושה מסיון, אלא אם כן מישהו יורד על הטבעונות/צמחונות שלי- וזה קורה...

תקשיב לדבריו החריפים של הרב אמנון יצחק על כל תעשיית המזון

ובפרט על השחיטה.

קצב מטורף - ואין מצב שמכל אלפי הפרות/תרנגולות ששוחטים כל יום הכל יוצא חלק!

בעוד שבשחיטה של הרב פרה 1 ל-40 יוצאת כשרה!

ועוד כהנה וכהנה של בעיות כשרות בשעת השחיטה ולאחריה.

אז זה לא קשור לצמחונות

לכאורה אני אוכל דגים אם הייתי אוהב את הטעם (והריח) שלהם...

גם יודעת וגם מרגישה שזה מכביד על הגוף ואפילו מזיק

רמב"ם הלכות דעות ג' א'

שמא יאמר אדם הואיל והקנאה והתאוה והכבוד וכיוצא בהם דרך רעה הן ומוציאין את האדם מן העולם אפרוש מהן ביותר ואתרחק לצד האחרון עד שלא יאכל בשר ולא ישתה יין ולא ישא אשה ולא ישב בדירה נאה ולא ילבש מלבוש נאה אלא השק והצמר הקשה וכיוצא בהן כגון כהני עכו"ם [נ"א: כמרי אדום] גם זה דרך רעה היא ואסור לילך בה המהלך בדרך זו נקרא חוטא שהרי הוא אומר בנזיר וכפר עליו מאשר חטא על הנפש אמרו חכמים ומה אם נזיר שלא פירש אלא מן היין צריך כפרה המונע עצמו מכל דבר ודבר על אחת כמה וכמה לפיכך צוו חכמים שלא ימנע אדם עצמו אלא מדברים שמנעתו התורה בלבד ולא יהא אוסר עצמו בנדרים ובשבועות על דברים המותרים כך אמרו חכמים לא דייך מה שאסרה תורה אלא שאתה אוסר עליך דברים אחרים ובכלל הזה אלו שמתענין תמיד אינן בדרך טובה ואסרו חכמים שיהא אדם מסגף עצמו בתענית ועל כל הדברים האלו וכיוצא בהן צוה שלמה ואמר אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר למה תשומם.

אותי בכלל מטריד מי הבן אדם הראשון שהחליט ללחוץ על עטינים של הפרה ולשתות את מה שיוצא כאילו מה הוא חשב לעצמו

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

צריך ללחוץ על שיחות אישיות בתפריט הצד ולא בתוך הכרטיס האישי

אכן זה מבלבל

העביר להסטוריה

אם לוחצים על 'הסטוריה' רואים את כל השיחות הסגורות

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus 

תלוי איזה סגנון אוהבים