אם תרט יותר על מה אתה חולק, אני אוכל לפרט יותר.

ואני אשמח אם תסביר למה אתה חולק.

אם זה לצורך הבני אדם.

אז עם עושים את זה בשביל שיהיה לאנשים יותר מה לאכול אז אין איסור.

(אני מנסה להבין צמחוניים דתיים לא אנשים שהחליטו שזה לא מוסרי להרוג בהמה)

אבל גם עבדות, למשל, לא אסורה מבחינה הלכתית. וגם אשת יפת תואר.

באמת כתוב שזה רק בדיעבד. אבל האם באמת ראוי בדברים שהתורה התירה להחליט לעצמנו שהם לא מוסריים?

(אומרים שהרב קוק, והרב סולובייציק טענו דברים דומים).

ומה בנוגע לעבדות? האם אתה חושב שזה לא ראוי שנחליט לעצמנו שזה לא מוסרי להחזיק עבד?

ואם אני זוכר נכון, אם אדם כרה בור, ואדם אחר נפל לתוכו ומת, האדם הראשון פטור. האם אתה חושב שזה לא ראוי להחליט לעצמנו שזה לא מוסרי לכרות בור בשביל להרוג אדם?

אני חושב שא-להים נתן לאנושות 2 דרכים לדעת מה הדבר הנכון לעשות, מוסר ותורה. במקרה של התנגשות, תורה קודמת. אבל פה אין ממש התנגשות, התורה לא מחייבת אותנו לאכול בשר (מלבד במקרים מסוימים, כשבית המקדש קיים, ולצערנו זה רלוונטי כיום),  ולכן אני לא רואה סיבה שלא להקשיב למוסר האנושי.

איך יכול להיות שאלוהים הוא זה שנתן את זה לאנושות?

האנושות המציאה לעצמה את המוסר בהרבה דברים.

אבל אני חושב שהבסיס נשאר זהה, והשינויי העיקריים הם בדרכים ליישם את הבסיס. 

ובלי המוסר, מה מנחה אותך להרתע מעבדות, ומרצח אנשים אחרים בגרמא?

בזה שאסור לרצוח שרצח הוא דבר לא מוסרי אז גם אם תעשה את זה בצורה שתהיה פטור, אני עדיין מבין שזה לא מוסרי. 

אני לא יודע על עבדות, כי מצד אחד אסור להעביד יהודי אז זה אומר שזה לא מוסרי מצד שני מותר להעביד גוי, אם התורה לא הייתה רואה את זה כמוסרי זה היה אמור להיאסר

שבזה שהתורה אוסרת על צער בעלי חיים, היא אומרת לצער בעלי חיים זה לא מוסרי, אז גם אם תעשה את זה בצרה שיהיה פטור, זה עדיין לא מוסרי.

וגם יהודי ניתן להעביד, בתנאים מסוימים.

היא אפילו אמרה מצוה לאכול בשר, זה לא הגיוני שיהיה מצוה על משהו שהתורה רואה כלא מוסרי 

ולפעמים התורה (והמוסר) מצווה להרוג.

ואני בטוח שתסכים שהתורה לא רואה שקר, או הרג, כדבר מוסרי.

 כמעט לכל כלל יש יוצא מן הכלל. זה לא מעיד שהכלל לא נכון.

גם רצח ושקר הם מוסריים הרבה פעמים, לרצוח רוצח, או סתם אדם שמסוכן לציבור, או בשביל להרתיע את האנשים, זה כן דבר מוסרי, לשקר בשביל מטרה טובה זה גם דבר מוסרי. 

להרוג חיה בשביל להקריב אותה או לאכול אותה זה לא דבר מוסרי אם אכן יש חוסר מוסריות בלהרוג חיות

לא על פי המוסר שלנו, אלב כן על פי התורה. זה מה שאמרתי על 2 מערכות שבהם א-להים מנחה אותנו מה הדברים הנכונים לעשות, המוסר, והתורה.

כלומר, אתה תסכים שבאופן כללי א-להים לא רוצה שנרצח, או נשקר. ולמרות זאת, לפעמים א-להים דווקא דורש שנרצח או נשקר, גם על ידי המוסר, וגם על ידי התורה.

וכך גם בנוגע לצעפגיעה בבעלי חיים. באופן כללי א-להים לא רוצה שנפגע בבעלי חיים. ולמרות זאת, יש לפעמים א-להים דורש שנפגע בבעלי חיים, גם על ידי המוסר, וגם על ידי התורה.

אדרבה, על פי מה שציטת נראה שהרמב"ם אומר הפוך. שהאווילים, הורעים, ובעלי המדידות הרעות, יחשבו על מעשים רעים שהם טובים, יתכוונו לטובב, כשהם עושים רע. ולמרות זאת הם רעים, או לכל הפחות אוילים, בגלל שזה מעשה רע, אפילו שהם מתכוונים לטוב.

הוא רע.

ובנוגע לדוגמא שהבאת, מה הבעיה לומר שיש כלל להרוג זה רע, אבל הוא נכון רק רוב הפעמים, ויש לו חריגים.

ולעומת זאת, אם שמעון ראה את לוי, איש תמים, והחליט שהא מחבל, במקום לבדוק את זה, הוא הרג את לוי. זה טוב? הרי הוא התכוון לטוב.

שהקב"ה פשוט גילה לנו בתורה מה מוסרי ומה לא

לשאוב את סולם הערכים מהתורה, לא להחליט לעצמי את הערכים ואז לנסות לסדר את התורה

במשך הזמן.

הרבה דברים שמרגישים לנו מופקעים לחלוטין ראו פעם כמוסרי. 

ולמה נורמה חברתית

היו תקופות שעבדות ואפילו רצח היו מקובלים, האם זה נורמה חברתית או מוסר טבעי?

כלומר,  התחושה המוסרית כלפי "הקבוצה שלי", כמעט ולא השתנתה, פשוט "הרקבוצה שלי" התרחבה מאוד.

אוני יודע שהרמתי להנחתה. אז לא, אני לא  רואה את בעלי החיים כשייכים ממש לקבוצה שלי, ולכן למשל, זה מוסרי להרוג חיות בשביל להציל בני אדם. או בשביל לשפר משמעותית את החיים של בני אדם. פשוט אני לא מרגיש שאני אישית צריך עד כדי כך את הבשר, שהוא יהיה שווה את המחיר הזה. ואני חושב שיש תביעה מוסרית מסוימת גם כלפי יצורים שהם מחוץ לקבוצה שלי, ושוב אני חושב שזה דבר שהיה קיים תמיד. ללמשל ביחס לעמים אחרים, שהוא אמנם לא תמיד היה יחס ראוי כלפי בני אדם, אבל כן לרוב הייתה בו הגינות כלשהי, והוא יותר מיחס ראוי כלפי חיות.

זה שתקופה אחת רואים בני אדם כשווים, ואילו פעם אם הוא לא היה בקבוצה שלי אז אין בעיה לרצוח אותו או להעביד אותו, משהו בגישה המוסרית השתנה מאד

פשוט 'הקבוצה שלי' התרחבה מאוד.המוסר נשאר (כמעט) אותו מוסר, מה שהשתנה זה ההבנה על מי הוא חל.

אני מכיר את מה שציטטת וגם את מה שהרב סולובייציק כתב (אולי אפילו בשם הרמב"ם) גם כן שאכילת חיות זה כמו אשת יפת תואר שהאל כביכול נכנע לבני האדם.

אבל זה נשמע מוזר לומר שכל ענין הקרבנות והמצוה לאכול בשר הרבה פעמים הוא רק מצב של דיעבד. הגישה בתורה נראית כמעט הפוך מהאידיאלוגיה הזאת.

ולגבי איך שהם גדלים נראלי שעיקר הסבל שהם עוברות זה בשביל שיהיו יותר מפוטמות וכדומה שאז זה גם לצורך

עם הקרבנות והמצוה לאכול בשר וכל זה.

(אם אין מספיק בשר להאכיל את כל האנשים אז זה בהחלט צורך)

יכול להיות, לא יודע. אני כן חושב שהתורה לא הייתה אמורה לצוות במפורש על מצוה לאכול בשר אם זה היה דבר לא מוסרי

ופתאום ב2020 רמת המוסר שלנו עלתה והבנו שזה לא מוסרי להרוג חיות בשביל לאכול (כך משמע בדברי הרב קוק), נשמע מוזר שעד היום לא נתגלה המוסר האמיתי

אבדוק עוד

אבל הקושיה היא לא על הרב קוק, כי זה לא מה שהוא אומר.

הרב קוק מדבר על חזון הצמחונות בתור דרגה גבוהה שהעולם עתיד להגיע אליה.

והרב גם מוסיף שמי שמקדים את המאוחר וכבר היום חי עפ"י חזון הצמחונות עלול להגיע לקלקולים גדולים.

למנוע התעללות בבעלי חיים.

גם אותי מסקרן - נסיונות פעילים

בס"ד

בשר חלב וביצים וכו' מהסוג שגדל בתקופה הזאת שזה נכנס לגדרי צע"ח. מצד התנאי גידול הבעיתיים.

ד"א יש את הגישה שאני השתדלתי ליישם בלנ"ד, אבל יש כאלה שלוקחים אותה הרבה יותר צימוחני אדוק. אני קורא לה צמחוני רפורמי:

שמידיי פעם מושכים את עצמם מלאכול בשר בגלל סיבות מוסריות, אבל עדיין הם אוכלים מן החי, אבל משתדלים למעט. ומשתדלים גם שהצמחונת לא תהיה בפגיעה ברגשות אחרים. למשל אם תתארח ויציעו לך בשר אז תאכל.

אבל עדיין ביומיום משתדל למעט, אפילו אם אתה אוכל מידיי יום בשר אבל עדיין שזה יהיה פחות רק בגלל שקשה לך להשלים את הערכים התוזנתיים במזונות אחרים ואתה לא אב הבית, אז אוכל, אבל משתדל לא יותר ממה שנראה לך מנה מספקת.

אני לא יגיד שאני כל פעם מצליח ולא ממשיך לאכול כשזה טעים או משהו. אבל אני חושב שבסופו של דבר מסתכלים על הכמות אכן ההבדל ניכר.

להימנע מאכילת חלק מהאוכל שלנו זה לא דוקא קשור לחיות, זאת סתם סגפנות שלא קשורה לצמחונות

המחשבה שהדבר הזה שיש להם בצלחת פעם היה החיה...

זה באמת מגעיל.

מלבד ה"סוג" שלנו, יש את אלה שצמחונים מתוך בריאות (מאמינים שמערכת העיכול של האדם לא מיועדת למאכלים מן החי), ויש את אלה שצמחונים מתוך אידאל (שלא לפגוע בחיות, שגם להן יש נפש) למעשה שני הסוגים הללו בדרך כלל גם טבעוניים (כלומר, לא אוכלים גם חלב, ביצים ודבש).

אני מכירה מקרוב את שני הסוגים הללו, אבל בכל זאת - לא בגלל זה אני לא אוכלת בשר (ודגים).

מוסיפה עוד אפשרות להימנעות מבשר: כשרות. שחיטה היא עניין מורכב, וכבר שמענו על רבנים שהיו שוחטים בעצמם (או מפקחים בעצמם על השחיטה) את הבשר שאכלו. מי שלא יכול לעשות את זה - אולי פשוט יעדיף להימנע מאכילת בשר...

אשמח לראות את המקור בתורת העולה

בעולם המערבי מחליטים לא להישמע לגופם, או לא יודעים להישמע לו וסובלים מכל כך הרבה בעיות כרוניות,

השמנה, בעיות לב, סוכרת, סרטן, נשירת שיער, אלרגיות, דלקות, שפעות, צינון כרוני וכו׳ ?

אפשר לתת אמון כמה שתרצו, אבל התוצאות מראות אחרת - שלאנשים קשה יותר להחליט על שינוי הרגלי צריכה

וממשיכים לעשות את הבחירות השגויות.

אגב- בדיוק כמו הרגלי התנהגות.

פעם אכלו פחות - כי לא היתה ברירה. עכשיו אנשים צריכים ללמוד לאכול פחות - מתוך ברירה ובחירה.

וגם, צריכים ללמוד מה לאכול.

פשוט אני, אישית, לא כל כך זקוק לבשר, ונראה לי ראוי שמי שלא זקוק לבשר, ישתדל להימנע ממנו. וכך, במציאות אוטופית, רק אנשים שבאמת זקוקים לבשר יקנו אותו, וכך הביקוש יקטן, כתוצאה מכך, ככל הנראה גם בשר יהפך להיות זול יותר, וגם ההיצע יקטן. מה שיפחית את הסבל, וגם ישאיר לעניים.

2. אם הרמ"א פוסק הלכה שצמחונות אסורה, הרי שכיום כמדומני שרוב הרבנים אומרים שזה מותר. ואם הוא רק מביע את דעתו, שזה דבר רע, מבלי לפסוק הלכה,נראה יל שמוטב לבחון את זה לגופו של טיעון, ולא לגופו של אדם.

2. נראה לי שבעניינים שלא נוגעים להלכה, אין הרבה משמעות לזהות הטוענים, אפילו אם הם גדולי ישראל, בבחינת "אהוב סוקראט, אהוב אפלטון, רק האמת אהוב יותר". 

בתורת העולה עד כה מצאתי רק דברים בעד צמחונות לעמי הארצות ואכילת בשר למי שבדרגת אכילת השלמים (בחלק ג) או לכל הפחות מאמין בבריאה (בחלק ב ד)  ואינו דומה לבהמה (ב מג)

בכל אופן התנגדות נחרצת אין כאן

חלב ב פרק ד

להיות כי המקדש היה מורה על העולם וחלקיו כולם כמו שנתבאר למעלה, והיה אפשר לומר שהוא כן על דרך החיוב כאשר חשבו הפילוסופים היוונים, על כן בא ענייני הקרבנות תוך המקדש ונאסרו הבמות, כי במקום שלא היה דמיון לכל העולם אין שם מקום להקריב קרבן, שהוא מורה על הפסד העולם כולו וכמו שנתבאר, ולי מה יקרו בדבריהם ז"ל על פי דרכינו במה שאמרו (סנהדרין נט ב) שאדם הראשון ואותו הדור נאסר לאכול בשר עד אחר המבול, ואמרו (פסחים מט ב) עם הארץ אסור לאכול בשר. כי לפי מה שנתבאר בפרק הקודם מענייני הבעלי חיים הנקרבים יתיישב הכל, ועמקו מחשבות השם יתעלה באשר רחמיו על כל מעשיו, ומאי חזית דדם האדם שיש לו הפסד אמ[ו]נה, ומאמין קדמות העולם סומק מדם הבשר שרוצה לשחוט לנפשו, ולכן האדם כאשר חטא ונטה אחר היצר הרע, וידוע שכל חטא ומרי נמשכו אחר אמונה רעה זו, כי בהאמונה חדוש העולם ושהשם יתעלה יכול לעשות כחפצו בכל, אין אדם חוטא ברצון, שאין מדרכי האדם לדעת רבונם ומכוונין למרוד בו, אלא כל חוטא רוח הטומאה מתעורר בו לכפור בהשגחה ובשכר ובעונש הנמשכים אחר הקדמות וחושב שהעולם כמנהגו נוהג, ולכן נאסר דור אדם לאכול בשר וכל הרשעים אסורים לאכלן, מאחר שמראים במעשיהם שאינם מאמינים בהפסד הבשר ודוגמתו שהוא הפסד העולם. אמנם כאשר בא מי המבול וראו נח ובניו אפשרות הפסד העולם, האמינו בחדוש העולם והותרו בבשר. ועוד אפרש בזה טעמו לקמן (פרק מב) אם ירצה השם, מכל מקום טעם זה נכון בעניינו. ולהיות כי ידוע שהמבול היה מודיע יכולת השם יתעלה, ואפשר לשנות הדברים הנהוגים הטבעיים, על כן כאשר רצה השם יתעלה ליתן לנח אות שלא יבא המבול עוד לעולם לענשן על חטאן מצד ההשגחה, נתן לו אות הקשת כאשר קיימו כל החוקרים כי הוא דבר טבעי ודבר הנהוג על פי השמש המכה בעננים ולחותם. וכמו שהאריך בעל העקידה פרשת נח ובעל שערי שמים וזה לשונו, כי כל זמן שדבר טבעי נוהג אין מבול בא לעולם, רק השם יתעלה יתנהג עם עולמו בחסד להניחו על צד טבעו אם ראוי לעונש על צד ההשגחה, ועל זה כוונו באמרם (כתובות עז ב וב"ר לה ב) שלא נראה הקשת בימי רבי יהושע בן לוי ורבי שמעון בן יוחי, כי הם היו מונהגים תמיד על פי ההשגחה הפרטית ולא על פי הטבע אשר הקשת עליו אות, כי לא הוצרכו לוותר להם ההשגחה. ב ועוד נראה לי במה שאמרו שבימי רבי יהושע בן לוי ורבי שמעון בר יוחי לא נראה הקשת אף על פי שהוא דבר טבעי, מורה על גודל מעלתן, וזה כי כבר ידוע כי הקשת הוא מלהט השמש המכה בעננים ביום הגשם, ואם הגשם יורד ביום הקשת נראה, ואם המטר יורד בלילה אין הקשת נראה שאין השמש על הארץ. וכבר דרשו ז"ל (ספרי עקב מב ותענית כג א) (דברים יא יד) ונתתי מטר ארצכם בעתו, (ירמיה ה, כד) יורה ומלקוש בעתו, זה ליל רביעית וליל שבתות. ואמרו רבותינו ז"ל (תענית שם) שבימי רבי שמעון בן יוחי [שטח?] ירדו הגשמים כך, והיו חטים ככליות וכו'. ולכן אמרו שלא היה הקשת נראה, כי לא היה גשם ביום רק בלילה בעתו, והוא מבואר. ואפשר שזהו עניין האות שנתן השם יתעלה לנח בעניין הקשת, כי כשהעולם חוטא וראוי לעונש, הקשת נראה בענן להיות כי אז השמש על הארץ ואין הגשם לברכה, כמבואר פרק קמא דתענית (ח ב).

חלק ב, מ״ג א

כבר כתבתי לך פרק ארבעים מדרש' ז"ל (זבחים פח ב) על מה היו הבגדים מכפרין, ונוכל לומר שכוונו אל דברינו, אמרו החושן מכפר על המשפט, להורות על מצות דינין שנצטווה בהן האדם. ומהות החושן וכל חלקיו היו מורין על הדינין, כמו שכתבתי לעיל (פרק מ) מדברי בעל העקידה. אפוד נגד עבודה זרה שנצטווה בה האדם. כתונת על שפיכת דמים, נגד מה שנצטווה על שפיכת דם. מכנסיים על גילוי עריות. הציץ מכפר על עזות, נגד ברכת השם שנצטווה בו האדם, כי אין עזות בעולם כמברך אלקיו, ולכן היה כתוב על הציץ קודש לה'. מעיל מכפר על לשון הרע, נגד מצות אכילת עץ הדעת, שעבר אדם הראשון, שנעשה העבירה על ידי לשון הרע שדבר הנחש, ושהוסיפה חוה לומר שנאסרו בנגיעת האילן. אבנט מכפר על הרהור, והוא איסור הגזל שנאמר ביה (שמות כ ד) לא תחמוד. והמצנפת מכפר על הגסות, נגד איסור אכילת הבשר הנכלל באבר מן החי. כי זה גרם גסות וגאוה, כמו שנאמר (דברים לב טו) וישמן ישורון ויבעט. ואף כי ענין אכילת בשר הוא מצד מעלת האדם המדבר על בעל חי, ולכן עם הארץ אסור לאכול בשר (פסחים מט ב), מצד שאין לו מעלה עליו, וכמו שכתבתי לעיל פרק שלישי, ואם כן מאחר שהאדם כבהמה נדמה, למה יתגאה, זהו הנראה לי בכוונת הבגדים בדרך כללי. אמנם הפרטים, למה היו כאלו הצורות כבר דברו בו הראשונים זכרונם לברכה, דבור מספיק, לפי כוונת מאמר זה.

חלק ג לז

אפי הרשעים היו מקריבים שלמים אלו, כי מאחר שעולין לרגל כולן נחשבים לשלמים, וכמו שנאמר מה יפו פעמיך בנעלים וגו', ודרשו רבותינו ז"ל (סוכה מט ב) שנאמר על עליית הרגל, ולזה אמרו (פסחים קט א) שאין שמחה בחג אלא בבשר, להיות כי זה עקר כוונה השלמים להמון, ובזה היו משלימין עצמן, וזהו על דרך הנגלה. ג אמנם, לחכמים דרך אחרת בזה שאין שמחה אלא בבשר, כי כבר אמרו (פסחים מט ב) עם הארץ אסור לאכול בשר, ואם כן אין לך שמחה בעולם כאכילת הבשר בהיתר, שמי שיודע בעצמו שמותר לאכול הבשר, ושהוא מכת אוכלי בשר השלמים כבר הגיע לשלמות גדול, ולכן אמרו גם כן (סנהדרין ע א) שכל בשר שאינו כשלמים לית ביה משום שמחה, ולא היה באלו שלמים לחם, בהיות כי אין לחם אלא תורה ומצות, כמו שנאמר לכו לחמו בלחמי וגו', ועם הארץ חסר מכל. אמנם, התודה היו מקריבין עמו לחם, מטעם שיתבאר בפרק שאחר זה.

חלק ב, מ״ב א

אחר שנתבאר זה, נשוב לענין הבגדים שהיינו עליהן, ונאמר, כי שמונה בגדי כהן גדול היו, נגד שמונה מצות, שנצטווה האדם קודם שחטא, וחזר וקיים אותן, ונתלבש בהן, לאחר שחטא ועשה תשובה. וכמו שדרשו ז”ל פרק עושין פסין (עירובין יח ב), אדם הראשון בעל תשובה היה, מאה ושלשים שנה וכו'. ושמונה מצות אלו, הן מה שנאמר (בראשית ב טז) ויצו ה' אלקים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכול תאכל וגו'. שהפשט אמת, שציווהו שלא לאכול מעץ הדעת טוב ורע, ועוד נצטווה בשבע מצות בני נח, כמו שדרשו ז”ל במסכת סנהדרין (נו ב) ממקרא זה של ויצו אלקים וגו'. והם עבודה זרה, וברכת השם, ודינין, וגילוי עריות, ושפיכת דמים, וגזל, ואבר מן החי והאריכו שם פרק ארבע מיתות בענין ראיותיהן על זה, ועל פי זה יתבאר לך, למה נקראו מצות אלו, שבע מצות בני נח, ולא נקראו שבע מצות בני אדם, מאחר שאדם נצטוה בהן, כי האדם נצטוה בשמונה מצות, ולא נשארו לדורות אלא שבעה. ומאחר שלא היה אפשר לתלותן באדם, תלאן בנח, שהוא היה האב הראשון אחר המבול. ב ואין להקשות דהרי מצינו שעוד נצטווה בענין מניעת אכילת הבשר, כדאיתא פרק ארבע מיתות, שהרי לא הותר רק בירק השדה, ולא בבשר, כמדרשם ז"ל (סנהדרין נט ב), כי זה היה בכלל איסור שפיכות דמים, כי מאחר שנאסר לו לשפוך דם בהמה, הרי הוא לו כשפיכת דם האדם, ומשום זה מצינו שהותר בבשר שהיה יורד מן השמים, כמוזכר בסנהדרין (שם), ויש לדקדק באיזה אבר מן החי נאסר, מאחר שנאסר להם הבשר לגמרי. וראיתי במערכת אלהות שכתב פרק תשעה, כי קודם שחטא היה מותר לאכול בשר, וכמו שאמרו (סנהדרין נט ב) שהמלאכים היו צולין לו בשר, ולאחר שחטא נאסר בבשר. והנה לא ראה הגמרא בזה, שהרי הקשו בגמרא ממאמר אחד על חבירו והוצרכו לתרץ בבשר היורד מן השמים, ולדבריו לא קשה מאומה. והתוספות כתבו פרק ארבע מיתות (סנהדרין נו ב ד”ה אכל) דלא נאסר להם הבשר, אלא שהיו אסורים להמית הבעלי חיים לצרכן, אבל אם היה מת מאליו מותרים בו. ואבר מן החי אסר להם, אפילו נפל מאליו, אבל קשה על דברי התוספות, דאם כן למה הוצרך לתרץ שם בגמרא דפריך מהא דאיתא התם דנאסר לו הבשר, אהא דאמר רבי יודא בן תימא אדם הראשון מיסב בגן עדן היה, והיו מלאכי שרת צולין לו בשר, ומסננין לו יין, הציץ בו הנחש וראה בכבודו ונתקנא בו. ומשני התם בבשר היורד מן השמים כו'. ולדברי התוספות קשה, למה לא מתרץ דההוא בשר הוה מבשר שמתו מאליהן. ואפשר לדחוק ולומר לדעת התוספות דלא משני הכי, דודאי מלאכי שרת לא היו מאכילין אותו נבילות, דבר שעתיד לאסור בתורה ולטמאו. ג ויותר נראה לפרש, שנאסר בכל בשר אפילו לאחר שמתה הבהמה, והא דנאסר באבר מן החי, מיירי גם כן בבעלי חי היורד מן השמים, שאותו בשר היה מותר לאכול, ובו היה נאסר באבר מן החי, אך לפי זה קשה לפי מה דסליק דעתיה דמקשה שם, דלא ידע מבשר הנופל מן השמים, ולכן פריך מרבי יודא בן תימא, אמאי לא הוקשה לו ממה שנאסר לו אבר מן החי, מכלל דבשאר בשר שרי. ועוד יקשה לפי זה על תירוץ שכתבתי למעלה, דהרי הדרא קושיא לדוכתיה, שהרי לפי זה איסור אכילת בשר הוא א(י)סור כולל, ואפילו לאחר שמתה הבהמה ואינו בכלל איסור שפיכת דמים, ואם כן אמאי לא מנו רק שבעה מצות. ד ולכן נראה לי לפרש, דאיסור אכילת בשר, הוא בכלל אבר מן החי, כי למדו שם איסור אבר מן החי, ממה שנאמר (בראשית ב טז) מכל עץ הגן אכל תאכל. ולא מאבר מן החי, והוא הדין שנוכל לדרוש אכול תאכל מעץ הגן ולא בעל חי כלל, והא דנקט איסור אבר מן החי, משום דאותו איסור נשאר לבני נח, שהותרו באכילת בשר, ולא נאסרו רק באבר מן החי. ובגמרא שם רצה להודיענו ענין מצות בני נח, שהגוי מוזהר, על כן הוצרכו להזכיר איסור הנשאר. ועל כן הוכרחו גם כן לומר שבע מצות בני נח, ולא אמרו שבעה מצות בני אדם, כי המצות נשתנו במקצת בענין איסור אכילת הבשר, בין בני נח ובין בני אדם, זהו הנראה לי בזה. ה ואפשר שלזה כוונו בבראשית רבה פרשת נח (ב"ר לד יח), אמרו רבותינו ז"ל (שם ט) אך בשר בנפשו דמו, רבי יוסי בר אבין בשם רבי יוחנן אדם הראשון שלא הותר לו בשר תאוה, לא הוזהר על אבר מן החי, אבל בני נח שהותרו בבשר תאוה, הוזהרו על אבר מן החי. ולפי זה איסור אכילת בשר הוא עצמו איסור אכילת אבר מן החי, אלא שקודם נח היה אסור כל דבר שבא מן החי, הן אבר הן בשר, ולאחר כך לא נאסר רק אבר מן החי ממש. ו ואחר שנתבארו עניו המצות שנצטווה בהן אדם, אומר כי נגד שמונה מצות אלו שנצטווה בהן האדם, נתלבש הכהן בשמונה בגדים לכבוד ולתפארת. וידוע כי מי שאינו מקיים מצות נקרא ערום, כמו שכתבתי לעיל (פרק מא) מדרשם ז"ל (ב"ר יט ו), במה שנאמר (שם ג) וידעו כי ערומים הם. ודרשו ז"ל (ילקוט שמעוני, יחזקאל רמז ב') כמה שנאמר, (יחזקאל ט״ז:ז׳) ואת ערום ועריה. ערום ועריה מן המצות, ולכן נקרא הרשע ערום, וכמו שהרשע נקרא ערום, כן הצדיק נקרא מלובש, כי המצות נקראו בגדים, וכמו שאמר שלמה עליו השלום (קהלת ט׳:ח׳) בכל עת יהיו בגדים לבנים. ודרשו ז"ל אלו ציצית, וכמו שהאריך בעל העקידה בזה, ונאמר בענין יהושע בן יהוצדק (זכריה יג) הסירו בגדים הצואים וגו' והלבש מחלצות. על ענין הסרת מדות המגונות והלבש מדות היקרות. ולכן היה הכהן מלובש בשמונה בגדים אלו, כלומר להורות שמקיימים המצות אלו השמונה שנצטוה בהן אדם, ובזה עולה זכרון ישראל לטובה לפני השם יתעלה. ז כי כבר דרשו ז"ל (בבא קמא לח א) (חבקוק ג׳:ו׳) ראה ויתר גוים. ראה שבעה מצות שנצטוו האומות ואין מקיימים אותן, עמד והתירן. ולזה לבש הכהן אלו הבגדים, להורות שישראל מקיימין אלו המצות, שלא רצו האומות לקיימן, ועל ידי זה זכרון ישראל לטובה, וזכרון האומות לרעה, עולה לפני השם יתעלה, ולזה נאמר (שמות כח ל) ונשא אהרן את שמותם לזכרון. להיות כי המצות שישראל מקיימין נזכרים על ידי אלו הבגדים, וכבר דרשו ז"ל (ויקרא רבה כא ה) (ויקרא ט״ז:ג׳) בזאת יבא אהרן. כשהכהן נכנס מצות חבילות נכנסים עמו, שנאמר (ישעיה נו ב) וזאת התורה אשרי אנוש יעשה זאת. וזכרו במדרש רבתי (שם) הרבה דברים הנקראים זאת, שהיו נכנסים עמו, כל שכן שהיו נזכרים על ידי אלו הבגדים, ולכן אמרו במדרשן (זבחים פח ב) שהבגדים מכפרין. כאשר נתבאר (פרק מ).

אם בשביל שאראה את טענתו, ואדון על פיה, אז הנה תהיותי.

על פי הבנתי, הרמ"א אומר שעל דורו של אדם, ועל כל הדורות עד נח, נאסר לאכול בשר, מפני רוע מעשהם. והרי חנוך היה צדיק שנכנס בחייו לגן עדן (מסכת דרך ארץ זוטא א, ט').

ועוד, מלשון הפסוקים נראה שחלה מעין ירידה בתפקידו של האדם לאחר המבול. בבריאת העולם נאמר לאדם "רדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ", ובמקור, משמעות המילה "רדייה" היא שלטון. האדם אחראי, ושולט על החיות.

לעומת זאת, לאחר המבול נאמר "מוראכם וחתכם יהיה על כל חיית הארץ ועל כל עוף השמיים.. ובכל דגי הים" כאן אין שלטון, רק אימה ופחד.

ועוד, על פי הבנתי, הרמ"א אומר שאכילת בשר היא מעין שלמים. 

אבל לאחר החורבן, נאמר שתפילה היא תחלעף קרבנת, שתלמוד תורה הוא תחליף לקורבנות, לא זכור לי בשום מקם שנאמר שאכילת בשר זה תחליף לקרבנות. אדרבה, היו שרצו להימנע מאכילת בשר  לאחר חורבן בית המקדש. אמנם בסופו של דבר נזה לא נקבע להלכה, אבל זה מראה את כיוון המחשבה.

ועוד, על פי הבנתי הרמ"א אומר שצמחונות דומה לעבודה זרה שבוגדת לחיות. ראשית, גם הקרבת קרבנות במקדש דומה לעבודה זרה, שגם הם מקריבים קורבנות, האם זה אומר שעבודת המקדש פסולה, חס וחלילה. ושנית, כיום כבר לא קיים יצר עבודה זרה, ולכן קשה לי לדמיין איך צמחונות תתגלגל לעבודה זרה. 

בכל הטענות האלו לא ציטטתי מקורות רבניים שטוענים דברים דומים. אבל ברובם המוחלט קיימים מקורות רבניים כאלו. ואני נמנעתי מלצטת רק משם תפיסתי שלזהות הטוענים אין משמעות בדיונים לא הלכתיים כאלו.

1)

אין לי ספק שדור המבול היה גרוע בהרבה מהדור שאחריו. פשוט אני חושב שהתקופה שלפני המבול, התחילה בימי אדם בנקודה גבוהה יותר מהדור שאחרי המבול. 

כלומר, הדור הראשון היה במדרגה גבוהה מאוד, לאורך הזמן הוא התדרדר מאוד, עד לשפל גדול בדור המבול. לאחר המבול, האנושות החילה מחדש בדרגה גבוהה יותר מדור המבול. אבל נמוכה יותר מהודורת הראשונים של האנושות. ואת זה אפשר לראות מהיחס בין הברכה לאנושות לאחר בריאתה, לברכה לאנושות אחרי המבול.

2)

א. אולי יצר הע"ז יחזור בקרוב. אבל נראה לי שהא עדיין לא חזר. אולי הנסיונות במקומות מסוימים לחזור לע"ז ה הקדמה. אבל אני לא חושב שהם הדבר האמיתי. כלומר, ריקודים מסביב לפסלים זה נחמד מאוד, אבל אני לא חושב שיש פה את אותו  הדחף שבעבר גרם לאנשים לשרוף את בניהם.

בנוסף, אני  מודע לכך שצמחונות יכולה להיות צעד לקראת כמה עבודותז זרות. אבל אני חושב שבאותה המידה, אם לא יותר, היא מרחיקה מעבודות זרות אחרות.  בשל מוטיב הקורבנות, שצמחונים יכולים להירתע ממנו יותר מהרתיעה הרגילה של שאר האנשים (אני בשמחה אקריב קרבנות לבית המקדש כשבע"ה הוא יבנה, אם יקריבו בו קורבנות. אבל קשה לומר שיש לי דחף לכך). יש כמה ע"ז שמקריבים  בהם מנחות. אבל נראה לי שזה די חריג.

פסיקה שבעקבותיה, חתן שלו, שהוא רב פוסק (מזקני הפוסקים בארה״ב כיום) הפך לצמחוני.

מאז עברתי די הרבה... אנסה למצוא אותו, אבל קטנים הסיכויים

שהיה מאוד מבוקש לפני כמה עשרות שנים, כי נחשב מאוד עדין ונימוח וכו',

הבעיה היא, שכדי להשיג דבר כזה זה הצריך למעשה לגרום לעגל להיות אנמי, שזה למעשה התעללות וצער בעלי חיים.

בפסיקה הוא אמר שזה לחלוטין טרף ודיבר על הרבה בעיות שנוצרות בגלל גידול לא נאות של כל מיני חיות,

בעיות של מומים רבים מאוד, מה שגורם לכך שסתם מתעללים בחיה ובסוף היא גם מתה לשווא,

תוך סבל רב ובכלל לא יוצאת כשרה.

אני ככה בגלל שזה מגעיל אותי ממש לאכול יצור שהרגע עשה קוקוריקו.. זה נבע מכך שאף פעם לא אהבתי בשר ודגים- ואז חשבתי על זה ואשכרה הבנתי שזה יצור חי. זה פשוט דוחה אותי.

האם הסיבה שלא להרוג זבוב מעצבן הוא מאותו סיבה שלא לרצוח בני אדם?

אבל בהחלט לא להרוג זבוב מסכן. ואם נמשיך את ההשוואה שלך, אז כמו שלא תהרוג את הבן שלך שיציק ויחפור לך

עם מצוה בתורה לאכול בשר

1. כי אין לי בעיה עם קניבליזם

2. כי אין העולם נברא אלא לי. ולכן, שימות הזבוב המעצבן והפרה.

אין העולם נברא אלא לי, וכנראה שזה נאמר גם עליו. ואם כל העולם שלו, איזה זכות יש לי לעשות לו עניין שלילי?

למניעת צער בעלי חיים

חיה שלא נשחטה בדרכי ההלכה, כלומר שהיא סבלה בדרך, אני לא אוכל אותה.

ומי אמר שהסרטונים מוצלמים במקומות עם השגחה יהודית כשרה?

זה שיש סרטון אחד כזה זה מזעזע ביותר יחד עם זאת, זה לא אומר שככה זה בכל מקום!

נקודה למחשבה.

הרבה פעמים האנשים שמפיצים את הסרטונים האלה זה כאלה שיש להם אג'נדה נגד עצם המושג של שחיטה, אם היה להם כח היו מבטלים לגמרי את השחיטה היהודית ככה שהגיוני שמחפשים בנרות התעללות

1. הצמחונות לא היתה זרה לי עוד מינקות.

2. דגים- פשוט מגעיל אותי

3. בשר- לא רציתי יותר ועם השנים גדלה הרגישות שלי לצורת הגידול של החיות, שלא ראויה ליהודים שומרי תו״מ.

גם לרב פיינשטיין היה פסק ארוך בנוגע לסוג מסוים של בשר שגרם לחתנו, רב פוסק ותיק וידוע בארה״ב להפוך לצמחוני.

זו רגישות שהגיעה עם הצמחונות ולא להיפך.

בנוסף - גם גידול החיות בימינו הופך אותן ללא בריאות לנו גם ככה... מלא חומציות, תרופות, כימיקלים, אוכל שלא ראוי לחיות האלה

ואנחנו אוכלים את התוצאות... גם זיהום אויר מאוד קשור לגידול מאסיבי של חיות מאכל בעולם.

4. חלב - רופא רגיל המליץ לי להפסיק מסיבה רפואית שהיתה לי, והפלא ופלא- הרבה בעיות קטנות שהיו קודם לכן הפסיקו עם הפסקת מוצרי החלב. עם השנים כשקראתי וחקרתי יותר ויותר, גיליתי עד כמה חלב הוא אחד מגורמי הדלקות והבעיות הגדולות והכרוניות שבעולם המערבי.

5. ביצים הפסקתי בהריון- וגם אז חל שיפור בענייני הגוף, כך שהמשכתי (בנוסף, בדיוק בסוף ההריון ראיתי לול תרנגולות פרטי, לא מסחרי, ומצבן היה נורא ואיום, הזדעזעתי)

ככל שעוברות השנים, אני יותר שלמה עם העניין, בעיקר מסיבות בריאות ומאמינה שלאט לאט אנשים יפנימו את זה בעצמם, אז 

אני לא עושה טרור לבעלי שכן אוכל הכל, ולא עושה מסיון, אלא אם כן מישהו יורד על הטבעונות/צמחונות שלי- וזה קורה...

תקשיב לדבריו החריפים של הרב אמנון יצחק על כל תעשיית המזון

ובפרט על השחיטה.

קצב מטורף - ואין מצב שמכל אלפי הפרות/תרנגולות ששוחטים כל יום הכל יוצא חלק!

בעוד שבשחיטה של הרב פרה 1 ל-40 יוצאת כשרה!

ועוד כהנה וכהנה של בעיות כשרות בשעת השחיטה ולאחריה.

אז זה לא קשור לצמחונות

לכאורה אני אוכל דגים אם הייתי אוהב את הטעם (והריח) שלהם...

גם יודעת וגם מרגישה שזה מכביד על הגוף ואפילו מזיק

רמב"ם הלכות דעות ג' א'

שמא יאמר אדם הואיל והקנאה והתאוה והכבוד וכיוצא בהם דרך רעה הן ומוציאין את האדם מן העולם אפרוש מהן ביותר ואתרחק לצד האחרון עד שלא יאכל בשר ולא ישתה יין ולא ישא אשה ולא ישב בדירה נאה ולא ילבש מלבוש נאה אלא השק והצמר הקשה וכיוצא בהן כגון כהני עכו"ם [נ"א: כמרי אדום] גם זה דרך רעה היא ואסור לילך בה המהלך בדרך זו נקרא חוטא שהרי הוא אומר בנזיר וכפר עליו מאשר חטא על הנפש אמרו חכמים ומה אם נזיר שלא פירש אלא מן היין צריך כפרה המונע עצמו מכל דבר ודבר על אחת כמה וכמה לפיכך צוו חכמים שלא ימנע אדם עצמו אלא מדברים שמנעתו התורה בלבד ולא יהא אוסר עצמו בנדרים ובשבועות על דברים המותרים כך אמרו חכמים לא דייך מה שאסרה תורה אלא שאתה אוסר עליך דברים אחרים ובכלל הזה אלו שמתענין תמיד אינן בדרך טובה ואסרו חכמים שיהא אדם מסגף עצמו בתענית ועל כל הדברים האלו וכיוצא בהן צוה שלמה ואמר אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר למה תשומם.

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡