ולך תסנכרן את הווינדוס 10 עם כל המידע, ולעדכן בקמפוס ואת כל האתרים...
פפפפ
ולך תסנכרן את הווינדוס 10 עם כל המידע, ולעדכן בקמפוס ואת כל האתרים...
פפפפ
ברמת על חלל...
בכל זאת פתחתי אותו כשהייתי בת איזה 12...
ואני שולחת מיילים למקומות מכובדים, לא נעים😐
ואז לא תצטרכי לשנות איפה שלא חייבים.
עברתי כתובות מייל כמה פעמים בחיים שלי. הישנה תמיד המשיכה לעבוד. לפעמים עד היום היא עוד עובדת.
בהתחלה הייתי משהו ב-hotmail ישראל, אחר כך ב-hotmail.com
אחר כך היה לי אתר אז כבר
webmaster@admini.ath.cx (לא פועל היום)
ואז העדפתי להשתמש במייל של עזרא בתקופה שניהלתי את האתר שלה והיה לי מגניב.
webmaster@ezra.org.il (עובד עד היום).
אחר כך סתם כתובת של עובד בערוץ 7 - moshel@a7.org / moshel@inn.co.il
מתישהו עברתי לכתובת הנוכחית שלי. m@inn.co.il כשהבנתי ששרת הדואר שלנו תומך בזה.
ואז תתחילי למסור כתובת של החדש איפה שפאדיחות.
ורק למקומות שזה לא הכל אוטומטי (נגיד, ממש לא אכפת לי מה יהיה בביטוח לאומי וכזה...) לשם אני אשנה את הכתובת.
זה סיוט להפוך הכל עכשיו....
נפח אחסון
מעניין אם זה עובד
חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)