אבל זה תלוי

אם אתם בקשר   מ מ ש   ארוך ומשמעותי- ויותר תופסים תצמכם כ'חברים' מאשר 'יוצאים בקשר רציני',

והוא שמע ממך שנדפק לך הפלאפון, ויודע שזה המכשיר שאת רוצה- אולי זה משהו אחד.

אבל..אם זה לא מצב הקיצון הזה, אז זה באמת פחות מקובל. מעולם לא שמעתי על מישו שקנה למישי טלפון.

ולענ''ד, המדד למתנה ש'נכון' לתת, הוא מה שמתאים לך.

בסוף זה הקשר של שניכם, והן הקצב והן מה שמתרחש ביניכם צריך להיות מיטיב עם שניכם. התחושות שלך חשובות.

ולמה את מתכוונת ב'לא ממש הגענו לעמק השווה'?

הוא כנראה הבין מהסירוב שלי שאני לא איתו לגמרי..

חשוב לציין שהוא כל הזמן היה בשלב הרבה יותר מתקדם ממני בתודעה ואני יותר נגררתי מאחורה..

מבחינתי לא הייתי רוצה לקבל מתנה כזאת בשום שלב לפני חתונה נגיד, בערך. וגם אז רק אם נשבר המכשיר או משהו..

ולגיטימי מאד מבחינתך

ו..בהבנה שלי טלפון זה..פשוט לא מתנה. זה לא שייך לקטגוריה הזו. סתם תחושת בטן שלי.

פרחים, שוקולד, גרביים מגניבות לחורף שהם גם נעלי בית (תכננתי לקנות אבל חתכה לפני שהספקתי)

אבל מכשירים דיגיטלים..פשוט לא

אוקי אז גם אתה בראש לי,

הוא דת"ל והבין אחרת..

מחבר גאון או משהו, או שקרא באיזה אתר ('12 וחצי דרכים לגרום לבחורה לרצות אותך')

או סתם מוסכמות שונות במשפחה שלהם.

אבל..לענ''ד יש לכם פה כן הזדמנות מעניינת להכיר אחד תשניה קצת יותר.

ציפיות, מוסכמות, הבנות משותף ושל כל אחד מכם.

ובאמת תהיתי למה התכוונת בכך שלא הגעתם לעמק השווה (אם לא בא לך לשתף תרגישי בנח לכתוב שלא מתאים לך)

אין יותר מה לתקן..

יותר רוצה להבין אותו. אם זה הגיוני בכלל..

תוך כדי שכתבתי פתאום חשבתי שאלי זה סימן לבעל מכה או משהו.טוב, לא באמת.

זה היה לי ממש ממש מוזר ולא שייך וחשבתי שאולי זה הראש הנשי שלי..

והנה גם אתם מצדיקים אותי..

אז..זה באמת פחות מקובל

לא יודע לגבי בעל מכה.

אבל בהחלט טוב שאת נותנת מקום לאינטואיציה ותחושות הבטן שלך

ברור לי שזה מכוונה טובה

ואפילו היו לי מחשבות לקבל כדי לתת לו הרגשה טובה 

אבל ההתנגדות בתוכי הייתה גדולה מדי..

ואגב, אני באמת לא חושב שיש מה להתפלסף על זה, הוא אולי לא בדיוק מבין ניואנסים טקטיים, רצה להשקיע בך, קנה משהו יקר וטוב. אולי יש בזה סימן לגבר שלא מבין ראש של אשה (ויש הרבה כאלה... זה לא מחלה נדירה) ולכן במקום משהו חמוד ומחמם ת'לב, הוא הביא משהו מושקע ורציני, מתנה גברית. אולי סיבות אחרות, כתבתי מה שעלה לי כי ביקשת, אבל באמת, למה לך? תמשיכי את החיים במקום לחקור את האופי של הבחורים שיצאת איתם.

תכלס לדעתי זאת ההצדקה המרכזית לקיום הפורום-

לומדים להכיר איך המין השני חושב.

ואל דאגה לי, אני לא תקועה ב"ה.

ותודה, זכית להיות הראשון שענה על השאלה שלי!

כשאני חושב שוב, את ממש, אבל ממש צודקת. זה יעיל להבין את הראש של הצד השני, וזה המטרה פה. מאה אחוז.

למעשה כשאני מתבונן שוב נראה לי שההשערה השניה היא היותר נכונה, בעיניים גבריות זה ממש מעולה לתת מתנה יקרה, נחשבת, נוצצת. (="כוחנית") ובעיניים נשיות חשובה מתנה חמודה, עדינה, חמימה. (="רכרוכית") כנראה שהוא לא תפס את זה, אני כמעט בטוח שזה הסיפור.

זה מתאים לדעתך?

אין לי שום ספק שכוונתו הייתה טובה.

לא דוסי,

גם המחיר,

כבד כזה..

גם כשאין לך בזה צורך, המכשיר שלך עובד וכו, גם מתאים?

בעיני זה לא שייך! אבל זה מאוד תלוי במקרה לגופו , 

כמובן אם אין עוד התנהגויות שהיו מדליקות נורות אדומות [ להתנהגות בעייתית] 

זה היה נראה לי יותר לגיטימי 

אני כל הזמן מתבלבלת בין התנהגות שונה להתנהגות בעייתית

כי תמיד יהיה מי שיבין את ההתנהגות השונה שבעיני היא נראית בעייתית.

אבל כן, ראינו הרבה דברים אחרת.

יש קווים אדומים שהם בעייתיים ואין להם פרשנות שונה 

אבל זה מאוד תלוי סיטואציה 

קווים אדומים הם התנהגות אובססיבית , קניה כל הזמן של מתנות, שליטה וכדומה 

זו לא התנהגות בעייתית

אמרתי שאם זה מתווסף .. 

אמרתי שלקנות מתנה חד"פ זה משהו אחד

אבל אם זה לא מתנה חד"פ + עוד התנהגויות בעייתיות אז ביחד הכל היה מדליק לי נורה אדומה 

הבנת?

אני חושבת שלא...

זה היה מרגיש לי מחייב מדי, כאילו לקחת ממנו את זה זה סוג של התחייבות כבר רצינית לקשר.. 

מילא כבר הייתם מאורסים אבל סתם ככה אני חושבת שזה פחות מתאים..

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.