אבל אני רוצה לשלוח את ההודעה הזו.
אני חייבת לאזור אומץ.
אבל אין לי סבלנות לרגשות מתהפכים בבטן. וזה בוודאות מה שיקרה. וכל היום אני אהיה על קוצים לדעת מה הוא ענה.
ואני צריכה לשבת ללמוד.
תשלחי, וזה יהיה מאחורייך.. - נסיונות פעילים
אם את בטוחה שזה בסדר אז זה רק לחץ וחשש וחרדה ממה יהיה ואם מתאים .
אז פשוט לשלוח .
מה כבר יכול להיות ??
פשוט הרבה זמן חיכיתי לרגע הזה. מקווה שלא להתאכזב ולכאוב. חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול