ע"פ כמעט כל החסידות אסור לחקור באמונה, בד"כ לא יוצא מזה טוב...

עצם השאלה הזאת פוגעת לאדם באמונה...

כל העניין של אמונה ע"פ החסידות זה בלי לבדוק... כי אי אפשר, בזהר כתוב "לית מחשבה תפיסא ביה כלל"

את רואה במוחש שזה מה שהחזיק את עם ישראל, פנה לכל יהודי ובאופן כללי זו דרכו של הבעש"ט שהרבה צדיקים אמרו עליו שהוא היה היהודי הכי קרוב לדרגה של משה רבינו במאות שנים האחרונות...

דרך איך לעבוד את ד.

אבל למה לעבוד את ד בכלל?

אם היית נולד למשפחה אחרת וההורים שלך לא היו שומרים מצוות עדיין היית מאמין?

 מה גורם לך לחשוב שהתורה אמת?

אני מאמין שה' מנהיג את העולם נקודה. אם היית זה אומר "בא נגיד שהנהגת ה' בעולם היא לא טובה וכו וכו' וכו'" וזה כמובן שטות...

בנקודה.

דברים כאלו מביאים לידי כפירה...

הנאה ואושר

אפשר לראות שאנשים מאמינים הם באמת שמחים בחלקם

רגע אחד; כדי לפסול את האמונה צריך טיעון רציני. יש לך אחד כזה?

(לא אומר בעד או נגד, רק כאשר פוסלים משהו צריך טיעון רציני, בייחוד בנושא כזה).

שמאמינים אין שום הוכחה או סיבה אמתית לאמונה שלהם. הם מאמינים סתם כי ככה נוח להם או כי ככה ההורים שלהם חינכו אותם.

קיימת בכלל הוכחה כזאת? יכולה להיות קיימת הוכחה לדבר כזה בכלל?

כי אם לא אז אמונה זה דבר מאוד מאוד אישי ז'תומרת כל אחד יחליט אם להאמין או לא על פי תחושתו האישית מתחשק לו או לא, איך שמרגיש לו ואיך שנראה לו אבל אם ככה אין לאדם מאמין שום עליונות על אדם לא מאמין.

הוא חושב ככה והוא חושב ככה וזהו כל אחד נוהג לפי מה שמתאים לו 

"לא חושבת שאפשר לברר בנחישות מה זה היקום שסביבו ומי ברא אותו ואחכ להחליט באופן מושכל שאין דבר כזה בורא לעולם."

אלוקים - לא "פשוט נוח לו"?

מה נוח בתריג מצוות??? נח לנפש. הצלחה מביאה לשמחה. נכון. 

אבל מבחינת נוחות שלא שייכת לנפש שלנו- פשוט שלהיות גוי החיים קלים יותר.

לא סתם קוראים לגיל 13 קבלת עול מצוות. זה אתגר. זה גם טוב. אבל מי שבורח מאתגרים ובחור בחיים קלים- הוא כנראה לא יבחר בתורה ובמצוות (מבחינת קושי. לא אמונה כמובן)

זה קושי פיזי, אני מדבר על קושי נפשי. לי אישית בכל מקרה היה נוח יותר לשמור על המצוות שאנחנו עושים עכשיו ו"לזרום" עם החברה שגדלתי בה במקום ללכת נגדה.

והקושי הנפשי להתנתק מהחברה ולעבור נגד מה שחינכו אותך זה הרבה יותר קשה מהקושי הפיזי לשמור מצוות

ואני לא מסכימה עם מה שכתבת. ודווקא לא התכוונתי לקושי הפיזי בהכרח. יש הרבה מעבר.

ואני למשל, חוץ מהמשפחה, מאמינה באלוקים, וזה דווקא הקושי מהסביבת הנוער שלי. ואני בטוחה שאני לא היחידה פה.

בסופו של דבר גם הרבה מהדתלשים חיים יפה עם המשפחה המורחבת. מכירה כמה.

לחיות חיים שלמים עם עול התורה רק כדי לא להיות שונה- זה לא הגיוני בעיניי

כמעט כל המצוות אשר לחשוב שמישהו מקיים אותם כשלמעשה הוא לא בכלל או מקיים אחוז מהזמן

פשוט מוגדרים "לייט" בחברה, מבחינתם הם שומרים על פלוקלור של הלאום היהודי. (אין במילים אלו לפגוע דתיים שמגדירים עצמם לייט)

לא כדי לפסול את האמונה צריך ראיה, אלא כדי להוכיח אותה.

אחרת נאמר שאני אמין בכך שאתה דינוזאור, ובא תוכיח שלא

(יש לזה אפילו שם נפוץ "לך תוכיח שאין לך אחות",חפש בויקיפדיה...) 

עם עצמו.

מי שאין לו ראיה לדבריו - אני באמת לא מבין איך הוא רגוע - אולי הנצרות אמת? או, בא נלך יותר קרוב, - הרפורמים?

בן אדם חייב להיות רציני במה שהוא עושה.

כל גישה בעולם - לאוו דווקא תיאולוגית או דתית, מאמיניה יודעים את הראיות, להבנתם, לצדקתה, ולא תהא כהנת כפונדקית?

וככה ההורים שלי חינכו אותי....

אם ההורים שלך היו חילונים אז היית ממשיכה להיות כמוהם?

זה המציאות שגדלתי אליה.....

אני מאמינה בה' אבל תכלס זה בגלל ההורים שלי הם נתנו לי ערכים וגידלו אותי בצורה כזאת שהאמין בה'..

כי אם לא גדלתי למציאות כזאת קשה לי לקבל דברים אחרים כמו שקשה לי לראות עכשיו אנשים לא מאמינים...

היית חוזרת בתשובה...

שימו לב שכל החוזרים בתשובה זה כי הם כן ביררו את האמת!!

אבל בזכות ההורים שלי .....
בשבילי זה מובן....
 

ואפי' מוהר"נ מברסלב לא היה כ"כ קיצוני כמו שחושבים היום, עיי' ליקו"מ תורה א', ועוד.

לא כל ההבנה במוהר"נ באה רק מתוך מעשה מחכם ותם.

וצריך לשים לב שגם שם זה מורכב, כי התם הוא כן חכם ומבין בחכמות וכו',

בקיצער, חבל דק ועדין.

והעיקר העיקר, לא להיות טיפש.... כמו שהזהיר בעצמו אין ספור פעמים, כולל בשני המקומות הנ"ל, ועוד.

למה אמונה לא יכולה להיות חולשה - דבר שהאדם מאמין בו מחוסר יכולת; אם נגיד אדם נמצא במצב שאין לו מה לעשות בו ואין לו דרך לפתור אותו, אז הוא מתעורר לאמונה. אפשר לומר שזה גילוי עצמי היותר יסודי שבנשמה (הרב קוק), אפשר לומר שזה חולשה שמתוכה האדם פונה לישות עליונה יותר שמאמין שתעזור לו.

ולראות שרובם מתעוררים לאמונה בשעות הקשות שלהם.

אבל גם אם נשיב שהרבה לא כך, אין אדם שאין לו איזה בעיה, צרה או מועקה כ"ש. לכן ברור הצורך (ככה לפחות אפשר לומר) באמונה, ולכן האדם יוצר אותה.

שאמר "הדת היא אופיום ההמונים"....

אוי לנו אם זו תהיה היהדות שלנו....

זה אותה גישה. (לא אמרתי שמזדהה עם דעותיו).

רק אני חושב שיש הבדל - הדת היא לא אופיום להמונים. אדרבה; היא רפואה לחכמים. ההמוני הוא נבער מידי מכדי לעורר לעצמו שאלות כאלה. מי שדגל באמונה בימי קדם לא היה הכפרי הנבער, אלא ראשי התיאולוגיה הפיניקית, המצרית, והכנענית. זו תובנה מאוד עמוקה, כך שצריך דווקא להעריך את המייסדים שלה.

לא אמרתי שזו היהדות שלי, רק מעלה את הסברא.

בגלל שככה נוח להם?

כי תכלס באמת מאוד נוח להיות אדם מאמין אדם שבאמת מאמין אף פעם לא מתייאש כי אפילו חרב חדה מונחת...

אדם שמאמין גם שיהיה לו את הצרות הכי גדולות הוא עדיין יהיה מאושר כי כל מה שה עושה הכול לטובה

אדם שמאמין תמיד יש לו אם מי לדבר את מי לשתף וזה מוד נוח!

אבל האם יש סיבה אמיתית להאמין שהיא לא נוחות?

בצניעות, שאין כח לפעמים להיתפלל 

שאין כח לכבד הורים ויש עוד לא חסר...

😔😔😔

אבל מה שמחזיק אותי זה שזה האמת פשוט....

ויש מי שמנהל את העולם ויש צדיקים

ולא להאמין זה פשוט לחיות בשקר..

כל תוכן, חיים ריקניים ומייאשים.

אז נכון שיש מצוות שקשה לקיים אבל דווקא הקושי מעניק לאדם את האושר הגדול ביותר. 

אז זה בעצם בא מנוחותץ נוח לי שיהיה לי חיים אם משמעות זה טוב לי ככה, זה מעניק לי אושר.

אבל זה לא סיבה להאמין! זה לא הוכחה לנכונות התורה!

אני באמת שלא מבינה למה זה לא?...

אם את מבינה שזה האמת ושזה מה שנותן לך אושר אז למה זה לא סיבה.?

מבינה שזה האמת, את פשוט מניחה שזה האמת, ואז יוצא שזה האמת.

דבר דומה: נניח שהעולם הוא שטוח. נוכיח שהעולם הוא שטוח: לפי ההנחה הוא שטוח, משל

סיבות להאמין והוכחה לנכונות התורה זה שונה לגמרי

לחיים לא יהיה שום ערך לחיים שלו.

השאלה שלי היא מה בא קודם האמונה או מה שהיא מביאה לנו?

וגם הרבה דברים שהמדענים לא מבינים-כתוב בתורתנו הקדושה והעתיקה.

כמה וכמה סיבות מכח השכל. מוזמנת לעיין בקישור הבא. מיכאל אברהם מחברות באמונה

אני חושב בניגוד להרבה מאמינים "רציונליים" הסולדים מכך, שסיפורי מופתים של צדיקים במהלך הדורות מהווים ראיה לאמיתות האמונה. גם אם לא תאמיני לכולם (ובצדק רב) לא סביר שכל אלפי הסיפורים הם שקר. זוהי עיקר הסיבה 

יש הטוענים שהאמונה היא ברירת המחדל. משהו שטבוע בנפש מטבע מהותה, והכפירה רק מכסה על כך. "האמונה אינה לא שכל ולא רגש, אלא גילוי עצמי היותר יסודי של מהות הנשמה, שצריך להדריך אותה בתכונתה." (מאמרי ראי"ה).

יש כאלה המחפשים משמעות, ומכח רצונם למשמעות הם נדבקים לאמונה. אפשר לקרוא לכך אמונה פוסטמודרנית.

מה שלא מוכרח לגבי מציאותו - אפשר לומר שהוא קיים אך אין לו קשר.

או שזה גילוי עצמי היותר יסודי, או, שוב כמו שכתבתי לעיל, זה חולשה טבעית עצמית יסודית שקיימת באדם, שהוא לא יכול באמת להסתדר בכל מיני מצבים לבד בעולם אז הוא פונה לישות חיצונית כדי שתושיע אותו

אבל לא סבירה לעניות דעתי.

יש מליון סיפורי עם כמו כיפה אדומה ועמי ותמי,

רק בגלל שהרבה אנשים מספרים סיפורים,

זאת הוכחה שיש מכשפות וזאבים מדברים?

ממש ממש לא.

בעמי ותמי, או אלף לילה ולילה, או כל אלה, אין יומרה לומר שזה אמת. בשונה מסיפורי הצדיקים. אך לעצם העניין - ודאי שהוא לא צודק, ר' תגובתי אליו. 

בניגוד לעמי ותמי, ישנם הרבה סיפורי צדיקים על צדיקים שחיים כיום או שנפטרו לפני שנים ספורות. ואלו לא סיפורים שעוברים מפה לאוזן (שלאלה קשה להאמין) יש מסיק אנשים שחוו את המופת של הצדיק בעצמם. בדידי הווה עובדא, קראתי סיפורעל הרב אליהו בתור ילד, ולפני כשנה אחד האנשים שאני מכיר מספר לא מבוטל של שנים (אדם עתיר זכויות) סיפר לתומו סיפור שקרה לו עם הרב אליהו לרגל האזכרה וזה היה בדיוק אותו הסיפור.

לומר לך שכל סיפורי הצדיקים הם חרטה, לא. לומר שכל סיפורי הצדיקים הם אמת, גם כן לא. אבל ברור לי שיש הרבה סיפורים אמיתיים (מכח העדויות האמינות).

אז כן, אני מאמין רציונאלי. אבל אני מסרב להכנע להלך הרוח שמבלבל בין רציונאליות כהתרחקות מהמיסטי לבין הרציונאליות האמיתית שהיא צורת חשיבה.

לפחות לא לאמונה ב-ה'.

יותר אמונה בכך שהצדיק יכול:

לדעת את העבר של משהו בלי להכיר אותו\ לחולל ניסים\ להיות נביא (למרות שעדיין לא חזרה הנבואה)\או כל יכולת אחרת.

סיפורי צדיקים במהותם הם לא דבר רע. 

אפשר ללמוד הרבה מצדיקים,

על המידות שלהם,

על אהבת התורה,

על האמונה שלהם דרך משברים,

זה באמת דבר חיובי.

הבעיה היא שיש הרבה סיפורים כאלה שמסתכמים ב"הרבי עשה נס".

עכשיו איך זה מועיל לחיים של השומעים?

נצא מנקודת הנחה שהסיפור לגמרי אמיתי, והשומעים לגמרי מאמינים בו.

מה המסקנה?

הרבי הוא כזה גדול וצדיק?

צריך להקשיב לו?

אין פה שום דבר מעבר לזה, וזה לא באמת תורם לאף אחד.

אין שום מדרשים שכל מהותם היא תראו כמה משה רבינו הוא עושה ניסים וצדיק,

ברור שלא מתעלמים מהמעלה שלו,

ומחדדים את ההבדל בינו לבין שאר הנביאים,

אבל לא בזה זה מסתכם.

יש הרבה דברים אחרים שלומדים ממדרשים כאלה.

וגם, מי שמאמין בלב שלם לסיפורים האלה כבר מראש מאמין הרבי שלו הוא צדיק,

אז הסיפור הזה לא מוסיף לו כלום.

לא מידות,

לא ערכים,

פשוט "תאמין שזה קרה".

רק רוצה להגיד לך, הדעה שלך היא לא מוחלטת. יש הרבה מעלה בסיפורי צדיקים רק על הניסים שבהם, ופשוט רוצה להמליץ לך, אישית, תעייני, תבדקי, חבל שתשארי בדעה הזו.. פשוט בשבילך

אני לא מדברת על לימוד מידות, או דרכי התנהגות או משהו כזה,

מה אתה מרוויח בזה שאתה מתעסק כל הזמן ב"הרבי עשה נס"?

(שוב, אם בכלל יוצאים מנקודת הנחה שהסיפור אמיתי והשומע לגמרי מאמין לו. 

אם אחד מהתנאים האלה לא מתקיים, זה משהו אחר לגמרי)

א: אני לא רוצה להכנס לויכוח שוב.

ב: את לצערי מדברת בצורה של זלזול על סיפורי הצדיקים, וזה כואב לי מאד, ואני לא חושב שתשובה רגילה תספיק כאן.

ג: שוב, למרות שלא אענה לך עכשיו, הייתי ממליץ לך לבדוק את הגישה השניה, אולי זה יגרום לך לשנות את דעתך, כי פשוט חבל שתשארי בדעה הזו.. ממש חבל..

אני בעצמי באמצע לקרוא את זה עכשיו, זה כתוב בצורה מאד מעניינת, כמובן שיש עוד הרבה מה להוסיף, אבל זה בתור התחלה, אם את מעוניינת, נראה לי שבחלוקה לסעיפים שם יש גם תשובות על כמה משאלותייך..

סיפורי חסידים – חב"דפדיה

באמת יש עניין מאד גדול לדיוק בכל פרט בסיפורי חסידים, כפי שתוכלי לראות שם בפנים. אצטט פה קטע אחד מבפנים, למרות שכדי לקבל תשובה על שאלותייך, כדאי לקרוא הכל מבפנים.

מלבד הדיוק בפרטי הסיפור, ישנה חשיבות לציון מקור הסיפור על מנת לברר את פרטיו המדוייקים ואת מידת האמינות שלו. וכך כותב הרבי באגרת קודש לרב שלמה יוסף זוין^[19]: "בדורנו מבולבל זה, הנה ככל שיש להבהיר הענינים ולהוסיף דיוק, מועיל הוא ביותר.. אם בשולי הגליון או על כל פנים בסוף הספר, מקורו של כל סיפור והעיקר - הסמכות שלו".

באותו מכתב מדגיש הרבי, שהדברים אמורים במיוחד בנוגע לסיפורי חסידים, אשר חוסר הדיוק וציון המקור שלהם, עלול לגרום ליהודים להתרחק מלימוד תורת החסידות חס-ושלום: "ואם בהנוגע לכל נשיאי ישראל הדברים אמורים, על אחת כמה וכמה לנשיאי תנועת החסידות, אשר ידיעות שאינן מדוייקות.. הביאו נזק רב להפצת תורת החסידות והחדרת הדרכותי' ומנהגי' לחוגים יותר רחבים"

כמובן שהמטרה של סיפורי צדיקים אינה להאמין בצדיק (למרות שגם בכך יש תועלת מסוימת).

אם צדיק מחולל ניסים, זה מביא לתהייה מדוע דווקא צדיקים מחוללים ניסים ולא רואי חשבון לדוגמא. חשבון פשוט מוביל לכך שזה כנראה משהו מאוד עיקרי שבו עוסק הצדיק, קרי - עבודת ה'. וממילא אם לאדם יש כח לחולל מופתים בגלל שהוא עובד ה' זה בהחלט מוביל להבנה שכנראה יש משהו בעבודת ה', וממילא גם ה' קיים.

כמובן שאין זוהי הוכחה מוחצת, אבל זה בהחלט עמוד תווך.

ממה שהבנת מתגובתך, אתה יוצא מנקודת מבט של אדם מאמין וממילא סיפורי צדיקים לא מעלים ולא מורידים מהאמונה. אבל תחשוב על אדם חילוני ששומע על דברים כאלה. אני חושב שיש המון מחזירים בתשובה שמחזירים אנשים על סמך סיפורי מופתים, לא חושב שזה אידאלי אבל זה בהחלט קיים.

גם הרבה דתיים וחרדים שהם לא חסידים.

אז מה שסיפורי צדיקים עושים זה לשכנע את המשוכנעים.

זה לא מועיל גם להם, הם כבר מאמינים שהרבי יכול לעשות ניסים,

איזה משמעות אמונית חינוכית או משהו דומה זה מביא להם?

למה שחילוני יאמין שאיזה רבי עשה נס?

כי משהו סיפר על זה?

היו "מופתים" גם אצל עובדי ע"ז.

תקן אותי אם אני טועה, אבל יש כשל בדבריך.

אם תרצה לסתור את הטיעון שלי, תצטרך להוכיח מדוע מופתים לא מעלים ולא מורידים. כל עוד לא התייחסת לנקודה הזו יש לתת את הדעת גם על מופתים של עובדי עבודה זרה.

נראה שאתה מניח שמכיוון שהם עובדי עבודה זרה, אין בכך ממש וממילא גם במופתים שהם עושים. הטיעון שלי עובד הפוך, ולכן יש לי סיבות שונות להניח מדוע המופתים של עובדי ע"ז לא אומרים כלום. 

כמובן שהאמונה שלי לא מתבססת רק על סיפורי צדיקים.

ממש ממש לא. הבנת אותי לא נכון. אני התייחסתי רק לכך שיש צורך בחקירה, כדי לדעת האמת, ומופתים אינם ראיה, לא להם ולא לנו.

למעשה אלו דברים מפורשים ברמב"ם באגרת השמד שאין ראיה ממי שהלך על המים וכדו', כי כוחות יש לכל הצדדים, והראיות הם רק מחקירות.

כך שהעניין עובד הפוך, אני לא צריך להוכיח למה אינם ראיה, הם אינם ראיה כי ישנם לכולם, וזה לא שבשלהם אני לא מאמין בגלל הנחה מוקדמת ובשלנו כן, אלא פוסל את זה כראיה משני הצדדים.

אין בכך שןם כשל לוגי

כשהכוזרי דן בדברי הנוצרי הוא מבטל את מופתי אותו האיש לא באמצעות ראיה שכלית, אלא שהם רחוקים מן השכל (כמו רוב המופתים בכלל) וכיוון שאין זוהי המסורת שלו יקשה עליו להאמין בה. מוזמן לתקן אותי עם אני טועה, הדברים לא ערוכים לפני.

נראה שלדעת הכוזרי לראיה (ראית המופת) ישנה חשיבות מכרעת. למעשה הוא מבסס את אמונתו על מעלת חלק מבני האדם (לדוג' משה רבינו) ואירועים חשובים (מעמד הר סיני).

בנוגע למה שכתבת בסוף, אם זו היתה כוונתך, אני לוקח את דברי בחזרה. אינני בא לטעון שכל האמונה כולה יכולה להתבסס על סיפורי צדיקים. אלא שהם עמוד תווך באמונה מכיוון שהם מובילים את האדם לתהות על קנקנה של הדת, וממילא על ידי כך סביר שיגיע לאמונה.

מעבר לכך ישנם עוד כמה נקודות ייחודיות לסיפורי צדיקים לעומת שאר מופתים, אך תקצר היריעה מלהכיל.

תודה על התגובה המחכימה .

להאמין שהם קרו .

יש כיום הרבה רבנים שיש להם דרך מאוד שיכלית ולא ריגשית להוכיח שיש אלוקים.

שהוא "מאמין כי הוא מאמין"...

יעני בעברית שלנו - עובד על עצמו.

פעם מישהו אמר לי משפט שנחרט לי "אני מתבייש להיות יהודי מהסיבה שיכלתי להיות נוצרי"... ודו"ק.

אני מגדיר את זה, שמי שאין לו ראיה על יהדותו, הוא לא באמת מאמין, כי רק אם אני מוכן להצהיר שאם אווכח שהיהדות לא נכונה - אהיה מוכן לעזוב אותה, רק כך בעצם זה שאני לא עוזב אותה אני מראה את יהדותי, אבל מי שלא מעניין אותו השכל - אז בחייאת - במה אתה יהודי? הרי גם אם תשתכנע שהנצרות אמת תמשיך "להאמין" שהיהדות אמת, משמע - האמונה שלך איננה על ודאות אלא על תחושות!!

ידוע הקושיה, על מה יתבעו הגוים עובדי ע"ז וכדו' - הרי כך הם נולדו וחונכו, ותירצו האחרונים - שאם הם היו חוקרים מתוך רצון להגיע לאמת - היו מגיעים אליה, וכאן הבן שואל, לא הבנתי, מהם אתה תובע ללכת אחרי ראיות, ואתה בעצמך לא מתחשב בראיות? איזה הגיון?, אלא, שאני גם מתחשב בראיות, ולי מוכח שהיהדות אמת, ושמי שיחקור בצורה אמיתית יגיע לאותה מסקנה.

מי שלא חוקר - הוא כמו אותו נוצרי שנשאר נוצרי כי ככה אבא שלו לימד אותו (דהיינו, אני אמנם יודע שתכל'ס הוא נפל על האמת, לא כמו הנוצרי ההוא, אבל הוא עצמו לא יודע את זה....)

סליחה על החריפות, לא התכוונתי לפגוע. אלא להעמיד את הדברים באופן נחרץ.

לא ברור מה הפואנטה

שצריך לחקור ואז מגיעים לאמונה?

אמונה מבחינתך.

משהו לא לוגי?

ולכן נראה לך מגוחך להגיד שחוקרים ואז מגיעים לזה?

אני לא אמרתי שאמונה זה מגוחך. פשוט ייתכן שזה נובע מחולשה.

ומי שמסתמך רק על השכל, ללא  האמונה, יכול להגיע למקומות מאד גרועים..

בסופו של דבר גם אם השכל עזר לך להאמין- יש אמונה. וזה המטרה

ובפורום הזה..

לא מסמנים מטרה ואז יורים את החץ

כשבאים לחקור באמונה באים מנקודת מבט אובייקטיבית (כמה שניתן) ואם יצא שדרך א' היא הנכונה, אז תיקח אותה ואם יצא לך שלא, אז לא

וגם אני כזאת. אז נקודת המוצא היא שיש אלוקים. ולי נוח למשל לבסס בעזרת עובדות רציונאליות

שלי מאמינים באלוקים לא יותר מזה...

מה שאני מתכוון זה ששואלים שאלות מחפשים ראיות ועל סמך זה מחליטים מה נכון, ולא על סמך תחושה פנימית שלא ניתנת להסבר לוגי כלשהו (או שמופרכת בצורה לוגית)

מה זה "פה"?

שיש נקודת מוצא לכולם. בין אם זה שכנים טלוויזיה או בית. אבל השאלה תמיד קיימת. וכל אחד טוב לו לבסס מפה על משו אחר. לי אישיעת עובדות

שיש הקב"ה אם זה היה כל כך ברור אז לא היה ספק בכלל וגם לא היה שכר...

הכיוון הזה ורוב מה שאמרו פה, יוצא מנקודת הנחה שיש אלוקים ואז מוכיח את זה באותות ובמופתים. אבל הכיוון הנכון  הוא לבדוק בכוח השכל: יש אלוקים או אין אלוקים. אם התשובה היא כן אז תפדל, אבל אם התשובה היא לא אז לא מעניין אותי כמה תירוצים תביא אני לא אאמין

מה שרואים זה: מנסה להוכיח בכוח השכל, לא מצליח, אומר ש"איפה שנגמר השכל מתחילה האמונה

דבר דומה: אני - יש לי דרקון בבית. חבר - תראה לי. אני - רק אני מסוגל לראות אותו. חבר - אז אני אריח. אני אין לא ריח. חבר - אז נראה עקבות שלו על החול. אני הוא לא משאיר עקבות.. וכולי

ברור שמי שטוען דברים בצורה כזאת הוא שקרן או תמים, לכן אני אומר - חוקרים בצורה אובייקטיבית והולכים לפי מה שיצא

ושמע נגיד איזה מרצה/רב שממש התחבר אליו ולדרך החשיבה שלו

הוא ישאל את אותו רב שאלות ונימוקים למה לדעתו זה לא נראה לו הגיוני שיש אלוקים

ואותו רב יסביר לו יביא לו הוכחות לאו דווקא מהתורה(אם בכלל) כי אותו אדם בא מכיוון שהוא לא מאמין.

אבל אדם שלא מאמין שיכלית או ריגשית הוא נתון קצת בבעיה.

וה"אחרונים" מתרצים עליה, שה' עושה כמו אצל פרעה "ויכבד את ליבו" לגרום לאנשים להטות את החקירה השכלית למה שנח להם, אבל מי שיתעקש ללכת בדרך האמת יגיע לאמת, ומקבל שכר על ההתעקשות שלו.

לוחצים עליו ואז על "תגובה אל" ואז זה מסמן באדום למי מכוונת התגובה

@מהללאל

עכשיו יש לי שלות על איזה דרך הכי נכונה לחיות 

איזה מגזר הוא האידיאל בשבילי...

בגלל שאני עדיין יחסית צעירה (16.5) ומושפעת מאוד ממה שאנישים אומרים לי במיוחד אמא שלי

מאוד קשה לי להגיע לתובנות ומסקנות ....

אם למישהו יש עצה בכיף תגיבו

שניה השאלה כאן היא על אמונה ולא על איזה מגזר יותר נכון

אפשר לפתוח זאת בשרשור חדש

אלוקים כל כך גדול, אינסופי, מושלם.... שאי אפשר שלא להאמין בו. סליחה אבל זה ממש נכון. מה שמישהו לא מאמין בו זה בובה של אלוקים. עבודה בעיניים. אחיזת עיניים.

אמונה זה שריר. צריך לעבוד עליו. חזק וקשה. יום יום. מי שלא עושה את זה מסכן. 

יש אנשים שאין להם אפשרות לא להאמין. הם דיברו איתו. כולם יכולים לעשות את זה. 

לא! אל תדברו עם הזקן הטרחן הזה שמצווה אותכם לעשות כל מיני שטויות... דברו עם... הוא. מישהו. רק אתם תמצאו אותו. קחו שעה ביום. למה? אלוקים למה אתה מיוצג בצורה כל כך חסרה? למה לא מסבירים לי איך כל מצווה ומצווה מדיוקת ממך כדי שהוכל להתקרב אליך?

לר' נחמן יש ישיבה. ישיבה וירטואלית שכולם יכולים ללמוד בה. היא נקראת "ישיבת האמונה". יש בה הכל ולא צריך כמעט כלום בשביל להתקבל. רק רצון. אפילו לא רצון מושלם. אפשר גם רק לרצות לרצות.

היא משנה את החיים. מגדילה את האמונה, נותנת אושר ומשמעות.

אחראי שבושי"ם- ר' נתן מברסלב מס'- השתפכות הנפש ומשיבת נפש.

ואני הקטן, ממש מזמין שיחות על זה בפרטי כי זה עניין כל כך גדול, לימוד יומיומי שאצלי מתרחש כבר שנה וחצי בלי הפסק רגע, וקיצור... למי שיש שאלות, חיפושים...

כל הכבוד על השאלה ועל חיפוש האמת! זה כבר גדול מאוד בעיניו ית' גם אם באמצע מגיעים לטעיות... מותר לטעות. אסור להתייאש.

אבל למה בכלל להאמין?

מי אמר שזה נכון?

זה שריר שבו הכל תלוי. אני קם בבוקר מאמין שההורים שלי אוהבים אותי. שמי שאני מדבר איתו עכשיו רוצה בטובתי. שאני חי, שאני קיים שהרצון שלי משמעותי...

וחוץ מזה, כנזכר לעיל, אי אפשר באמת לא להאמין

תסתכל בחוץ ותראה את האנשים חיים נפלא בלי השריר הזה, לפחות לגבי השגחת ה'

אין דבר כזה! הכל הכל בהשגחה! יש כאלה שאצלם זה יותר מוסתר, מתבטא בדרכים אחרות... אבל הוי"ה הכוונה כל ההויה. הוא מחיה את כולה ולית אתר פנוי מניה והוא מקשיב למה שאנחנו כותבים עכשיו. אמאל'ה.

זו לא שאלה יש אלוקים או לא. דבר איתו ותגלה...

-כן? הוא ענה לך פעם?

-ודאי. אני מדבר אתו כל יום איזה שעה לפחות.

-ואיך הוא עונה לך?

-מה זאת אומרת? אני מרגיש אותו!

-אההה, מרגיש אותו!

ואולי כל זה סתם דמיון שאתה נמצא בו?

אחיייייי!

אתה לא קולט קרו לי (אישית) ניסים למעלה מהטבע כמו קריעת ים סוף! ברוך ה' שלא הייתי עיוור והבחנתי בזה!

כתוב בקבלה שכל הבעיות זה מזה שאנחנו לא רואים! לא רואים שהכל פה אלוקות!

מצטט בנתיים..

מסביר אדמו"ר הצמח צדק, כי האמונה היא להאמין כי הוא סובב כל עלמין, כלומר - להאמין שהוא ית"ש למעלה למעלה מבחינת חכמה המחייה את הנבראים. אך האמונה כי הוא ממלא כל עלמין, - שהוא מחיה את כל העולם, לכך אין צריך כלל לאמונה, אלא הוא דבר מורגש. שהרי כשם שאדם מרגיש שיש לו רוח חיים המחיה את כולם, שהרי גופו של האדם ללא הרוח המחיה אותו היא כבשר ועצמות המונחים בתבשיל, ולכן הגם שאינו רואה זאת היא מרגיש זאת ויודע זאת בידיעה ברורה כל כך שהיא דעת - הרגשה ממשית, כך גם העולם יש בו רוח חיים, שהרי הגלגלים מתנועעים והארץ מצמיחה וכו', ובהכרח שיש בורא המהווה ונותן חיות לעולם בכל עת.

יש מהווה ויש נותן חיות לעולם בכל עת. תפריד!! ותפרידו!!בריאה והשגחה זה שונה!

חוץ מזה לצטט קטעים מחב"דפדיה של אדמור"י החסידות שמלאים בקבלה זה לא קביל

שהקב''ה מהווה את העולם בכל רגע, אבל הוא לא ברא אותו?

ב: זה שבחב''דפדיה היה קטע ערוך בצורה נחמדה, ואני לא הבאתי אותו מעמקי ספר מאובק.. זה לא דוחה את אמיתותם של דברים..

ג: ציטטתי קטע שמסביר בצורה קלה פשוטה, ברורה. לעיני כל בר דעת את האמונה.. ובאמת כל אחד שרואה את העולם.. חושב טיפטיפה, ורואה שיש אלוקים..

ד: אבל יש כאלה שרואים ''חסידות'' ומיד נדלקים.. אז סורי שהעזתי..

"ישראל מאמינים בני מאמינים"^[1], אצל כל יהודי קיימת אמונה מצד טבע עצם נפשו במציאות הבורא, ובביטול הנבראים לקב"ה ולחיות האלוקית המהווה אותם בכל רגע מחדש.

בכללות, ישנם שני טעמים לכך שהאמונה קיימת אצל יהודי מצד הטבע: א. מכיוון וליהודי יש נשמה, והיא, בפנימיותה רואה את האלוקות. ב. מצד ההתקשרות העצמית של עצם הנשמה של היהודי עם הקב"ה. הטעם השני חזק יותר, כי על ידו מובן מדוע הטבע של היהודי הוא שהוא מוכרח למסור נפשו על קידוש ה'. ומצד טעם זה האמונה יכולה לחדור בפנימיות^[2].

הטעם לשם זה "אמונה", היא מכיון שכח אמונה זו מוטבע בנפש משורש עם ישראל, שהם האבות, הנקראים "אומנים" לכנסת ישראל, כמו האומן את היונק שמרגילו מעט מעט מקטנותו עד שנעשה כטבע בנפשו לכל אשר יחפוץ ללמדו, כן היא האמונה באחדות ה' שהיא מכח האבות הנקרא אומנים, הם אשר המשיכו בכללות נשמות ישראל המסתעפים מהם מעט מעט כאומן את היונק, עד שהוטבע אחדות ה' בכנס ישראל בבחינת טבעיות כאילו רואה בעין השכל ממש, לכך המקבלים שפע זו נקראים אמונה.

אני חושבת שצריך להאמין בדברים האלו . קריעת ים סוף היא לא הוכחה שיש אלוקים.

צריך להאמין אבל זה לא הוכחה שיש אלוהים?

ישנם הוכחות רבות. וקריעת ים סוף לא בהכרח הוכחה אלא אמונה.

אני ממליצה לך לשאול בהדברות ב"שאל את הרב" הם מקור מוסמך 

ועונים ממש מהר.

שהייתה קי"ס, אז זה מביא אותך לאמונה בה' (לא באתי לדון על האם הייתה קי"ס אלא מעלה את הקשר הלוגי בין שני הנתונים

בודהיסט?

רה שיש אלוקים רק שאני לא מצליחה תמיד לעמוד בכל הנסיונות.. אבל באופן כללי אני מאמינה לגמרי שהוא שם

אדם קם בבוקר. מה מניע אותו? כח האמונה. הוא לא מתחיל לחשוב, טוב המוח שלי שולח פקודות לרגל לזוז ואז הוא זז. הוא פשוט זז. אמונה זה עניין של תמימות. של חיים. צדיק באמונתו- מה הוא יעשה? ישחק איתה פינג פונג? אולי ינהל איתה דיון מתורבת? לא ולא מורי ורבותיי! הוא יחיה! צדיק באמונתו יחיה!

קשה להסביר את זה, אלוקים זה לא משהו שאתה כן מאמין או לא. זה רמות. הוא אין סוף. כולם מאמינים ואף אחד לא מגיע לאמונה בעצמה. למה להאמין? כי אחרת מתים (כלומר כל החיים שיש לך עכשיו- זה מהאמונה שלך בעצמך, באלוקים, האמון שאתה נותן בבריאה). זה מאוד פשוט. למה מגבירים את האמונה? כי מבינים שזה החיים הכי טובים. כי מבינים שחוץ מזה הכל אשליה.  כי מבינים... שלא הבנו כלום!

קשה להסביר את זה. זה מעל השכל. שוב... אני מעדיף בפרטי...

לך זה נראה שאין בכלל שאלה אם יש אלוקים או אין אם כל הקושי לך זה נראה הדרך הכי טובה הבטוחה לחיות.

יש כאלה שלא נולדו לתוך אמונה בה' עד עכשיו נגיד הם לא בכלל חשבו שיש אלוקים שמשגיח עלינו וכ'ו

ועכשיו קפץ עליהם איזה ידיעה לא ברורה שיש אלוקים.

נ

אני מאמינה בה' לא כ חינכו אותי פשוט זה נשמע לי הכי הגיוני שאם העולם קיים את קמה בבוקר? נושמת? חייב להיות משהו שמנהל את זה את כל הטבע העצום הזה.. נגיד שיש כאן איזה יצירה מהממת ואומרים לך "היא נהייתה מעצמה" היית מאמינה?? אותו דבר לדעתי זה העולם...  שחייב להיות מישו שיצר אותו אבל השאלה הבאה לדעתי היא: "יופי הוא ברא אותי ואת כל העולם.. מי אמר שצריך לשמור מצוות? מי אמר שזה רצונו? אולי הוא רוצה שפשוט נהייה טובים?"

לפי היהדות, בלי דעות כפרניות (...), דווקא אדם כן נולד עם אמונה. ובכל המקרים.

יש כמה פירושים למילה אמונה: אומן (בחי' כאשר יישא האומן את היונק - מחנך או מטפל של ילד), אומן (נגיד אומן שמצייר ציור), אמן (שהוא לשון שבועה (עי' שבועות לו ומהר"ל גבורות ה' סוף פרק ז)), ואפשר להיא עוד פירושים שכולם נכתבו ע"י חכמי ישראל.

מכל מקום, שני הפירושים הראשונים הם יותר עיקריים לענייננו. מה התפקיד של האומן? הוא מלווה את הילד מראשית התפתחותו, מגלה את הכישרונות שטמונים כבר בילד, ועוזר לו לפתח אותם ולהוציא אותם מהכוח אל הפועל. 

מה עושה האומן? אחד האומנים החשובים בתקופת הרנסנס (מיכלאנג'לו) אמר - אני רואה את הפסל הסופי בתוך גוש האבן הראשוני (אולי לא ממש אותה לשון אבל אותו עיקרון...). כלומר, האומן כבר רואה בתוך הדבר הגולמי, בתוך האבן, העץ, או כל חומר אחר - כבר אז הוא מבחין בתוכן הגנוז בו.

כעת נגיע לאמונה: האמונה טמונה באדם מראית היווצרותו. זה נמצא שם, בתוך הנשמה של האדם, כמו הפסל שטמון בגוש האבן והכישרון המופלא שכמוס בילד. אבל מה? צריך את האומן שיוציא את אותו כישרון וסגולה מהכוח אל הפועל. את זה עושים ע"י לימוד אמונה שיכטל להיות שכלי או כל דרך אחרת המתאימה לנשמתו של אותו אדם, שנועדה לחדד את אותו ניצן ראשוני.

אז כל אדם צריך למצוא בתוכו את אותו ניצוץ, וללבות אותו לאש בוערת, גדולה ומחממת.

[רק קצת מחדד ומוסיף על מה שנכתב לעיל]

מסכים, אבל אני חושב שחשוב לחדד את הנקודה הזו למי שנמצא כעת בהתלבטות לגבי האמונה - שידע שהיא תמיד קיימת בתוכו לפי חז"ל

צריך לחקור על הבסיס -שהוא, כמ"ש הרמב"ן, מעמד הר סיני, ואז, כשברור שיש אלקים שבחר בנו ונתן לנו תורה - מגיעים שני הסוגים שהזכרת לגבי לחקור הלאה על הפרטים, נגיד אחד ששואל למה צדיק ורע לו - יש מי שמתאים לו לחקור עד הסוף, ויש מי שמתאים לו להאמין, אם יש אלקים וכו', כנראה יש תירוץ, ולא התפקיד שלי לחקור. אבל באמת כל זה אחרי הבסיס, אי אפשר לומר שיש מי שמתאים לו לא להוכיח כלום לא אלומר "אני פשוט מאמין שיש ה', וזהו".

מכאן גם מגיע הצדק בשיטת האמצע שלך, אחרי שהוכח בוודאות קיומו של הא-ל  ותורתו, אז ניתן לאזן ביחס לכל ההמשך.

היה יהודי צדיק, הרב יצחק שלמה זילברמן, הוא היה אוהב להביא משל, על יהודי אחד שהחליט לבדוק את לוח הכפל, בדק, הביא 2 תפוחים ועוד 2, ספר - יצא 4, וכן הלאה, עד שבדק שכל לוח הכפל הוא נכון. יום אחד הלך למכולת וקנה כמה דברים, ואחר כך גילה שהכסף שנותר בידו לא מתאים לחישוב, אמר - כנראה יש טעות בלוח הכפל, אמרה לו אשתו, את לוח הכפל בדקת כבר, עכשיו יש קושיא - אולי תמצא תירוץ, אולי לא, אבל את אמיתות הלוח כבר בדקת...

כך פה, אחרי שיוכח מעמד הר סיני, וכל מה שנובע ממנו (קיום ה', בחירתו בנו, וכו') שום קושיא כבר לא יכולה "להפריך את לוח הכפל", גם אם עוד לא מצאת תירוץ.

אם מישהו מעוניין, אוכל לשלוח לו את השיעור המדובר. בו הוא עוסק בנושא בירור האמונה, ושם נמצא המשל. 

מה שאומר שאין לי מושג מה הולך כאן, על מה דנו כבר ועל מה לא. אשתדל לענות מנקודת מבטי.

אני חושב שהאמונה צריכה בשלב ראשון להגיע להשרשה בסיסית בכל חלקי האישיות. כמובן שיש אח"כ הרבה לאן להתקדם, להעמיק את השורשים ולהוציא מהם פירות, אבל קודם צריך יסוד רחב.

איך מגיעים לזה? איך אני הגעתי לזה?

כל חלקי הנפש נבראו מה' ית', ומקבלים ממנו את חיותם בכל רגע ורגע. מכאן יש להם את האמונה הטבעית, מעצם זה שיש להם קשר לה'.

כאשר יהודי דורש אמת, ומחפש בישרות, מובטח לו שיגיע אליה. כולנו בעלי סגולה אלקית, כולנו בני אברהם יצחק ויעקב.

"אשר עשה האלהים את האדם ישר".

האמונה הזאת לפעמים מתכסה בסיגים מכל מיני סוגים. וכיון שלכל חלק מכוחות הנפש יש אופי אחר, עבודת האמונה צריכה להעשות בכל המישורים במקביל. בשכל, ברגש, ברצון, בדמיון, וכו'.

"והמה בקשו חשבנות רבים".

כל אחד צריך למצוא את דרכו, האופן שבו יגלה את פנימיותו באמת, ובכך יגיע לאמונה.

יש מי שיצטרך לחקור בשכלו ולעיין בפילוסופיה, וכך יגיע לאמונה, ויש מי שבצורה כזאת רק יתבלבל.

ויש דרכים אחרות. מסורת, חוויה, מוסר, רגשות, ועוד.

בסיס האמונה שלי כמובן החל בקבלת המסורת מהורי. עם השנים גדלתי והתחלתי להגיע לעצמאות בכלל התחומים. ההתבגרות האמונית שלי נעשתה ב"ה מתוך לימוד תורה, ומתוך חשיבה בהגיון פשוט וישר. בהמשך השתמשתי גם בקצת חשבונות פילוסופיה, אבל זה היה כבר בשלב שבו האמונה העצמאית כבר התבססה יחסית, והפילוסופיה רק עזרה לחידוד נוסף.

אולי אפשר לומר שתיארת בערך בשאלתך 3 מהקומות הבסיסיות של אמונתי: חשיבה רציונלית, קבלה מההורים, ו"נוח לי לחשוב" כך, כלומר הבנה אינטואיטיבית פנימית שמגיעה משורשי הנשמה.

ואני רוצה להגיד שאני גם ממש ממש עכשיו בשלבים של חיפוש.... לא יודעת אם יש אלוקים בכלל, ואם כן אז אולי האלוקים של המוסלמים/ הנוצרים/ או כל דת אחרת הוא האלוקים הנכון....

יש סדרה של שיעורים של הרב חגי לונדין שהוא מדבר מהמם!!! ובגובה העיניים, אני התחלתי לראות אותה,

זה 37 שיעורים בערך, כל שיעור הוא בסביבות שעה.... זה נשמע ארוך אבל לדעתי ה ממש שווה אתזה!!!

הוא ביקש שמי שמתחיל את השיעורים שיראה הכל, אז תחליטי אם את רוצה, ממש ממליצה לך!!! ולכל אחד!!!

יסודות האמונה של הרב חגי לונדין- תכתבו באינטרנט 

הנה קישור: http://www.meirtv.co.il/site/set.asp?id=22873

בהצלחה ממש!!!

אם לאדם מתעוררת שאלה הכי קטנה באמונה- הוא צריך לברר עד הסוף! אחרת האמונה שלו עלולה להתרופף

אם אמונה זו איזו שהיא מחלה רגשית,

למה שאנשים יצטרפו, או אפילו רק יכבדו

מי שמצהיר על עצמו שהוא חי בחוסר הגיון לא מוכח?

ברור שאמונה היא בשכל, למה שתעשה משהו לא הגיוני?

באמת בשביל ליצור השוואה, כי אנשים שמובלים 100% רק מהרגשות שלהם הם באמת חולי נפש.

מאיפה אפשר לשלוף דבר כזה?

אגלה לך סוד: לא רק ש"מספיק לא כך, ולא רק ש"כך לא מספיק".

אלא שזה לא אמונה בכלל! ז'תומרת, תבא לאחר מאה ועשרים ותבקש שכר על האמונה שלך, יגידו לך "לא חביבי, אתה לא האמנת אתה, אתה רק יצרת לעצמך דמיונות ואשליות".

ת. כל אחד מרגיש משהו אחר. באמת צריך לדעתך להאמין במשהו רק בגלל שככה אני מרגישה?

אבל להתייעץ עם חברות זה לא ככ עוזר כי הם גם בגיל שלך ואדם מבוגר לא תמיד יודעים את מי לשאול

בודקים ומבררים מה האמת, מה נכון...

בסוף תמיד מגיעים לה' יתברך!!!

כל יהודי מחפש את זה

והחיפוש הזה לא נגמר אף פעם

תמיד מותר לשאול

מותר ליפול ולהתרחק מאבא ובסוף חוזרים

בעיני הקשר עם אבא הכי טוב בעולם כשבאים מרצון

בהצלחה

כאן לכל שאלה באמונה

סקר  סקר תענו ותעתיקו לאינטרנט

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...