אני משתדלת להתחזק באמונה, ושמתי לב שיש משהו שדיי מפריע לי בדרך -
בעבר , בתקופה מסויימת, אני זוכרת שהכשלתי לצערי כמה וכמה אנשים בענייני צניעות (וכמובן גם נכשלתי בעצמי).
איך אני יכולה לתקן את זה?
איך אני יכולה לזכות את הרבים?
תודה...
אורות הכתובה
יש לך המון על מה להיות שמחה בעצמך, ועל מי שאת, ואני מקווה שאת גם שמחה.
החיים כבר יזמנו לך.

היא שאלה איך לתקן וזו שאלה הלכתית שרב צריך לענות עליה רב, ולא פסיכולוג בגרוש
שכותב דרשה רפורמית ואומר
לה עזבי הכל שטויות, תתקדמי כולם ככה.
תשאלי רב איך לתקן.
לא קשקשנים באינטרנט.
בהצלחה.
אבל מותר ליהודי לעודד יהודי אחר, ואף אחד לא חושב שבהודעה הזאת מסע התשובה שלה נגמר.
מאידך, לא כדאי לזלזל ביהודי, גם אם הוא רק "ניק" במרחבי האינטרנט.
ולפעמים גם את זה צריך לתקן...
לא צריך לזלזל בזה.
אבל גם הם מסכימים שהעיקר זה וידוי חרטה וקבלה לעתיד.
יש על זה שו"תים שלמים.
כרגע הראש שלי לא מונח בסוגיה, אבל המקור לזה הוא בחילוקי תשובה במסכת יומא, ככה שברור שיש מקרים שצריך תיקון.
זה שהרחיבו את זה בתקופת הראשונים, זה כדי לכפר כנגד כדי שאדם לא יצטרך לחכות לרגע האחרון ח"ו.
אז לענ"ד, אם החילוק קיים בש"ס, זה הלכה.
יש ארבעה חילוקי כפרה, וכשהראשונים כתבו שיש לעשות דברים שמדמים אותם, זה בשביל להראות הכנעה כלפי ה' כדי שיתכפר גם בלי מוות או ח"ו שלא יתכפר אחרי.
המקור להכנעה, לבישת שק וכדומה היא בתנ"ך, הרבה לפני חז"ל. וזה ברור שאם התורה בחרה לכתוב לנו את זה, יש בזה עניין.
לא זוכר בע"פ, ולא יכול לעיין כרגע, אבל נראה לי שגם בהלכות תשובה לרמב"ם מובא עניין ההכנעה.
לא הבנתי
לא זוכר בדיוק.
צומות עם מספורים מוזרים על פי ההיגיון הפשטני, בשולחן ערוך. וכמובן החישוב הידוע של הקונטרס היחיאלי על תענית דיבור. וגם תענית הראב"ד/רבנו יונה וכו'.
וגם נתינת צדקה שמעכבת את הפורענות שאמורה לבוא על אדם בגלל החטא.
מניח שיש עוד, זה מה שעולה לי ב4:20

דבריו אינם בגדר תאורית התשובה, אלא כפושטם, הדרך לחזרה בתשובה.
המיוחד בספר שלו, שהוא מעגן את דבריו ישירות לפסוקים. עד כדי כך, שהגאון ר' עקיבא איגר, פסק את הספר להלכה.
כתוב נורא בהיר וברור, בהצלחה!!
חסדי הים
משתמש זמניהעיקר הוא להמשיך ולהתחזק ולהתקרב לה' מאהבה. לעיתים הצער על מה שכבר אי אפשר לתקן הוא רק עצת הייצר להכשיל את האדם ביאוש. אדם צריך לעשות את מה שבכוחו וביכולתו את השאר ה' כבר יעשה את שלו.
אורות התשובה יד
ג.
כשבאים לשוב בתשובה צריכים לדעת שאין שום מניעה בדבר. אפילו אותם כ"ד הדברים המעכבים את התשובה, תיכף כשמבקשים ובאים לשוב עליהם שוב אינם מעכבים. ואין לבטל שום נטיה של תשובה, לא קטנה שבקטנות, מפני שפלותה, לומר שאין הרעיון הקטן ראוי לפי מדתו שהאדם משער את עצמו, ולא את הרעיון היותר גדול, לומר שהוא גבוה יותר מערכו. כי הכל עולה ומצטרף ביחד לקומה שלמה ועולם מלא של תשובה, שהוא יקר, גדול וקדום מכל העולמות האחרים.
ד.
מה שמוטבעים לפעמים במניעות גדולות, בין בענינים שבין אדם למקום, בין בענינים שבין אדם לחברו, לא יעכב כלל את התשובה הרוחנית. וכיון שמבקשים לשוב אל ד' שבים. והאדם מתחדש כבריה חדשה. והציצים המעשיים, שצריכים לזירוז גדול לתקנם, יצפה עליהם תמיד לתקנם, ויסגל לעצמו מדת השפלות ביותר כ"ז שלא תקן איזה דבר בפועל, ממה שיש לו לתקן בדרך מעשי, וישתוקק לתקון השלם. וממילא יבא הדבר לידי כך שיעזרהו השי"ת לתקן הכל בפועל. אבל גם כשלא נזדמן לו עדיין התקון, בין מצד מניעות חיצוניות או מצד מניעות פנימיות, שעדיין אין רצונו תקיף כל כך, וההסכמה לדרכי התקונים המעשיים עדיין לא באה לו כהשלמה, מ"מ יאחז בתשובה הרוחנית בכל עז ואומץ, ויהיה תקיף בדעתו, שסוף כל סוף אחוז הוא בתשובה, שהיא ענין יקר מכל מה שבעולם, וירבה בתורה, במדות טובות, בחכמה ובהנהגה ישרה בכל מה דאפשר לו, וישפך שיחו בתפלה לפני קונו להוציא אל הפועל את חלקי התשובה שעדיין לא יצאו אל הפועל, בעבור עצמו ובעבור כלל ישראל ובעד כל העולם כולו ובעד התקון הכללי של השכינה, אור ד' בעולם, שיהיה בתכלית השלמות, וישתוקק שכל הנשמות תהיינה מתוקנות ונהנות מזיו השכינה, והכל ישבעו טוב ושפעת חיים.
משתמש זמניטעויות דומות.
לענ"ד זאת התשובה הכי מעולה שיכולה להיות.
כמובן שכל זה אחרי וידוי, חרטה וקבלה לעתיד על כל מה שעשית. שיחה על זה עם אבא שבשמים, וגם שיעזור לך להבין איך לתקן. מאוד יועיל.
בחובות הלבבות בשער התשובה הוא מאריך לפרוט כמה מיני חטאים שלכאורה אין עליהם תשובה. כגון אדם הגוזל מחבירו ואינו יודע ממי גזל, שעליו לעשות את המוטל עליו ע"פ ההלכה, במקרה זה - לתקן צרכי רבים. השאר - הקב"ה יתקן, אם ע"י שבדיוק הנגזל יהנה ממה שתקן, אם ע"י שיכניס בלב הנגזל למחול וכדו'. העיקר לעשות את מקסימום התשובה מבחינתך (כדי לדעתי לברר עם דמות תורנית יותר באלו מעשים יותר להשקיע במקרים הספציפיים שלך, אבל ככלל כל תגובה לא אמורה לגרום ליאוש חלילה. את עושה את שלך והשאר הקב"ה ישלים!). אשרייך וחזק וברוך!!!
מזמור לאל ידי
פלונפון מירוסלבמופיעה תמונה של בחורה מבולבלת, מסכנה 
נשים לא מכשילות גברים, ושאף אחד לא יספר לך את זה
גברים מכשילים את עצמם ושולטים על היצר שלהם..
רוצים הם- שיתקנו את דרכיהם זו לא אחריות שלך
🤔
יותר שיוויון ויותר סובלנות..
איך הגיבה?
או רק אידאולוגיה?
הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?
אמרתי לו אוקי מה…
אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.
קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה
עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄
מצווה שניה.
סתם שאלה שעלתה לי הרגע.
טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼♂️
חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …
שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום
כאשר יש תחושת אבל על אדם שהלך לעולמו,
למרות שהוא לא קרוב משפחה,
ולא חבר קרוב,
ולא בוס,
אלא ''רק'' מנחה ומנטור.
מי שבהרבה מובנים הביאה אותי עד הלום,
ומי שמיליוני בני אדם חייבים לה את חייהם בלי שהם בכלל יודעים.
נוחי בשלום,
פרופסור עדה יונת.
אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...
היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.
היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.
יהי זכרה ברוך.
לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית
בפועל היתה רק אחת
לא היו גונבים ממנה את הגילוי
ארץ אשר ד' אלהיך דרש אתה תמיד עיני ד' אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה
לכבוד ראש השנה ראיתי משהו ממש יפה ומשמעותי
קבוצה של תמונות יפות מהארץ עם מקורות על שבח ומעלה ארץ ישראל
מוזמנים להצטרף
אמר לו פפוס מי הביאך לכאן אמר ליה אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים
מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב
החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.
בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.
אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.
הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל
קטן מידי.
תעבור למצב מחשב
ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה
החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.
עכשיו הכל מובן.