אורות הכתובה יש לך המון על מה להיות שמחה בעצמך, ועל מי שאת, ואני מקווה שאת גם שמחה. החיים כבר יזמנו לך.
היא שאלה איך לתקן וזו שאלה הלכתית שרב צריך לענות עליה רב, ולא פסיכולוג בגרוש
שכותב דרשה רפורמית ואומר
לה עזבי הכל שטויות, תתקדמי כולם ככה.
תשאלי רב איך לתקן.
לא קשקשנים באינטרנט.
בהצלחה.
אבל מותר ליהודי לעודד יהודי אחר, ואף אחד לא חושב שבהודעה הזאת מסע התשובה שלה נגמר.
מאידך, לא כדאי לזלזל ביהודי, גם אם הוא רק "ניק" במרחבי האינטרנט.
ולפעמים גם את זה צריך לתקן...
לא צריך לזלזל בזה.
אבל גם הם מסכימים שהעיקר זה וידוי חרטה וקבלה לעתיד.
יש על זה שו"תים שלמים.
כרגע הראש שלי לא מונח בסוגיה, אבל המקור לזה הוא בחילוקי תשובה במסכת יומא, ככה שברור שיש מקרים שצריך תיקון.
זה שהרחיבו את זה בתקופת הראשונים, זה כדי לכפר כנגד כדי שאדם לא יצטרך לחכות לרגע האחרון ח"ו.
אז לענ"ד, אם החילוק קיים בש"ס, זה הלכה.
יש ארבעה חילוקי כפרה, וכשהראשונים כתבו שיש לעשות דברים שמדמים אותם, זה בשביל להראות הכנעה כלפי ה' כדי שיתכפר גם בלי מוות או ח"ו שלא יתכפר אחרי.
המקור להכנעה, לבישת שק וכדומה היא בתנ"ך, הרבה לפני חז"ל. וזה ברור שאם התורה בחרה לכתוב לנו את זה, יש בזה עניין.
לא זוכר בע"פ, ולא יכול לעיין כרגע, אבל נראה לי שגם בהלכות תשובה לרמב"ם מובא עניין ההכנעה.
לא הבנתי
לא זוכר בדיוק.
צומות עם מספורים מוזרים על פי ההיגיון הפשטני, בשולחן ערוך. וכמובן החישוב הידוע של הקונטרס היחיאלי על תענית דיבור. וגם תענית הראב"ד/רבנו יונה וכו'.
וגם נתינת צדקה שמעכבת את הפורענות שאמורה לבוא על אדם בגלל החטא.
מניח שיש עוד, זה מה שעולה לי ב4:20
דבריו אינם בגדר תאורית התשובה, אלא כפושטם, הדרך לחזרה בתשובה.
המיוחד בספר שלו, שהוא מעגן את דבריו ישירות לפסוקים. עד כדי כך, שהגאון ר' עקיבא איגר, פסק את הספר להלכה.
כתוב נורא בהיר וברור, בהצלחה!!
חסדי היםמשתמש זמניהעיקר הוא להמשיך ולהתחזק ולהתקרב לה' מאהבה. לעיתים הצער על מה שכבר אי אפשר לתקן הוא רק עצת הייצר להכשיל את האדם ביאוש. אדם צריך לעשות את מה שבכוחו וביכולתו את השאר ה' כבר יעשה את שלו.
אורות התשובה יד
ג.
כשבאים לשוב בתשובה צריכים לדעת שאין שום מניעה בדבר. אפילו אותם כ"ד הדברים המעכבים את התשובה, תיכף כשמבקשים ובאים לשוב עליהם שוב אינם מעכבים. ואין לבטל שום נטיה של תשובה, לא קטנה שבקטנות, מפני שפלותה, לומר שאין הרעיון הקטן ראוי לפי מדתו שהאדם משער את עצמו, ולא את הרעיון היותר גדול, לומר שהוא גבוה יותר מערכו. כי הכל עולה ומצטרף ביחד לקומה שלמה ועולם מלא של תשובה, שהוא יקר, גדול וקדום מכל העולמות האחרים.
ד.
מה שמוטבעים לפעמים במניעות גדולות, בין בענינים שבין אדם למקום, בין בענינים שבין אדם לחברו, לא יעכב כלל את התשובה הרוחנית. וכיון שמבקשים לשוב אל ד' שבים. והאדם מתחדש כבריה חדשה. והציצים המעשיים, שצריכים לזירוז גדול לתקנם, יצפה עליהם תמיד לתקנם, ויסגל לעצמו מדת השפלות ביותר כ"ז שלא תקן איזה דבר בפועל, ממה שיש לו לתקן בדרך מעשי, וישתוקק לתקון השלם. וממילא יבא הדבר לידי כך שיעזרהו השי"ת לתקן הכל בפועל. אבל גם כשלא נזדמן לו עדיין התקון, בין מצד מניעות חיצוניות או מצד מניעות פנימיות, שעדיין אין רצונו תקיף כל כך, וההסכמה לדרכי התקונים המעשיים עדיין לא באה לו כהשלמה, מ"מ יאחז בתשובה הרוחנית בכל עז ואומץ, ויהיה תקיף בדעתו, שסוף כל סוף אחוז הוא בתשובה, שהיא ענין יקר מכל מה שבעולם, וירבה בתורה, במדות טובות, בחכמה ובהנהגה ישרה בכל מה דאפשר לו, וישפך שיחו בתפלה לפני קונו להוציא אל הפועל את חלקי התשובה שעדיין לא יצאו אל הפועל, בעבור עצמו ובעבור כלל ישראל ובעד כל העולם כולו ובעד התקון הכללי של השכינה, אור ד' בעולם, שיהיה בתכלית השלמות, וישתוקק שכל הנשמות תהיינה מתוקנות ונהנות מזיו השכינה, והכל ישבעו טוב ושפעת חיים.
משתמש זמניטעויות דומות.
לענ"ד זאת התשובה הכי מעולה שיכולה להיות.
כמובן שכל זה אחרי וידוי, חרטה וקבלה לעתיד על כל מה שעשית. שיחה על זה עם אבא שבשמים, וגם שיעזור לך להבין איך לתקן. מאוד יועיל.
בחובות הלבבות בשער התשובה הוא מאריך לפרוט כמה מיני חטאים שלכאורה אין עליהם תשובה. כגון אדם הגוזל מחבירו ואינו יודע ממי גזל, שעליו לעשות את המוטל עליו ע"פ ההלכה, במקרה זה - לתקן צרכי רבים. השאר - הקב"ה יתקן, אם ע"י שבדיוק הנגזל יהנה ממה שתקן, אם ע"י שיכניס בלב הנגזל למחול וכדו'. העיקר לעשות את מקסימום התשובה מבחינתך (כדי לדעתי לברר עם דמות תורנית יותר באלו מעשים יותר להשקיע במקרים הספציפיים שלך, אבל ככלל כל תגובה לא אמורה לגרום ליאוש חלילה. את עושה את שלך והשאר הקב"ה ישלים!). אשרייך וחזק וברוך!!!
מזמור לאל ידי
פלונפון מירוסלבמופיעה תמונה של בחורה מבולבלת, מסכנה
נשים לא מכשילות גברים, ושאף אחד לא יספר לך את זה
גברים מכשילים את עצמם ושולטים על היצר שלהם..
רוצים הם- שיתקנו את דרכיהם זו לא אחריות שלך
🤔
יותר שיוויון ויותר סובלנות..
איך הגיבה?
או רק אידאולוגיה?
שלום לכולם, רציתי לשמוע את דעתכם הנבונה בקשר לכל הנושא של סינון אינטרנט מקיף [נטפרי רימון אתרוג, אולי זה בכלל לא המושגים שלכם..] זה יהודי או חרדי? אסביר: מה נכון לעשות בקשר לאינטרנט, בינינו, האינטרנט מלא תועבות וזוהמות, מצד שני מועיל מאוד גם לעבודת הבורא. עכשיו בקשר לסינון - יש שיאמרו למה לחסום - אנחנו ילדים גדולים [מעל עשרים...] תן להתמודד ולהתחשל. אבל מצד שני יש שיאמרו: בינינו, כל אחד מאיתנו נופל באינטרנט. אז אולי הסיפור הספציפי הזה גדול עלינו??? [ברור שאינטרנט זה לא כמו לחטוא באופן אחר, יש פה משהו אחר לדעתי, כח טומאה דביקי מאוד... עזבו את הטומאה, יש פה משהו שמטמטם את המוח, שמנוון אותנו לפני הזמן.. שממכר, ששולט עלינו ואין לנו שליטה עליו...]
בבקשה לענות רק מי שמוכן/ה להיות כנה ולהודות שגם הוא נופל כמו כולנו...
איך עוברים עליכם הימים? לי אישית די משעמם
לי די קשה כי לא נרדמת ודי משעמם לי אני לא אשקר
וזה לא קשור אני על רטלין
חס ושלום
אצלנו לא רלוונטי להתעורר...
ואני לא מדבר רק על הימים הקרובים כמובן...
התרגלנו לסבבים מול עזה, עכשיו נתחיל להתרגל לסבבים מול איראן.
אשמח לדעת ואיך הוא מתמודד
לכאב פיזי
צריך טיפול
דחוף
עדיף דרך קופת החולים, אבל אפשר גם דרך סה"ר או ער"ן.
ואו מכל דבר קטן כואב לי כזה בלב
עוזר לי ממש לבכות וככה להוציא תכאב החוצה... וגם לכתוב הכל פשוט מה שיוצא וגם אני נותנת לעצמי לכאוב, מותר.. אבל אחכ משתדלת לעשות משו כיףף ומשמח♥️
לק"י
למה משעמם לך?
את בבית בעקבות המלחמה?
לק"י
התנדבות
נקיונות בבית
וכו'.
לנשות מילואים/ אחרי לידה וכד'
יש המון נשים שקורסות מעומס עכשיו
עם כל הילדים בבית + ערב פסח
התופעה הנבזית הזו הפכה למכה ארורה. בדרך כלל אפשר לזהות מקילומטרים את המניפולציה, אבל לפעמים אתה מגלה רק אחרי שכבר תומרנת ונאנסת לתת את הטראפיק.
כבר אין מקום נורמלי לצרוך בו חדשות. אפילו רגע של חוכמה עושים שימוש בחrא הזה (מחילה..). ולביוב של טלגרם אני בוודאי לא מתכוון להכניס אפילו לא זרת של רגל.
ועוד לא דיברתי על ההפגזה הבלתי פוסקת של פרסומות בכל רובריקה פנויה של דף אינטרנט. שלא לדבר על פרסומות הספאם, אשכרה סתם ספאם, שמפגרות את השכל (בלי קשר לצניעות בכלל).
במחשב לפחות יש חוסם פרסומות די טוב, אבל בטלפון? חוסר אונים.
סוף פריקה.
זה לא מתנגש עם רימון? חוסם גם מה דאינו פרסומות?
שיום ההילולה של הצדיק ר' אלימלך זיע"א חל היום🕯
שנזכה לדבוק בדרכו, לראות מעלת חברנו, ושימליץ טוב בעדנו❤
הטיסה החרדית שעוררה זעם: "פשוט ביזיון"
סיפור קצת מבהיל ותמוה מרבי אלימלך:
בין תלמידיו של רבי אלימלך מליזַ'נסק היה אברך אחד חסיד, מתמיד ובקיא בתורה. גם משפחתו וגם משפחת אשתו רחשו לו כבוד. במשך כמה שנים נהג האברך לנסוע אל רבו, ומעולם לא ביקש ממנו דבר מלבד עניינים הקשורים בעבודת השם. אף שעברו כמה שנים מאז נישאו, לא זכו האברך ואשתו בפרי בטן. אשתו של האברך והוריה הפצירו באברך שייסע לרבו ולא ירפה ממנו עד שזה יבטיח לו ישועה ורחמים, כי הלוא רבי אלימלך איש אלוהים צדיק וקדוש הוא.
הדבר היה למורת רוחו של האברך כי לא רצה לבקש מרבו בקשות גשמיות, אבל כשאשתו והוריה המשיכו להפציר בו, נעתר לבסוף ואמר שכאשר יגיע שוב אל הרב, יעלה בפניו עניין זה. ואכן, כך עשה, ורבו הבטיח לו הצלחה וישועה.
אולם עבר זמן מה והתקוות של האברך לא התממשו. לכן, החליט האברך להזכיר שוב את מצוקתו לרב.
רבי אלימלך שאל אותו: "אמור לי, מה היחסים בינך ובין אשתך – האם אתם חיים יחד בהרמוניה ובשלווה?" האברך ענה: "ברוך השם, היחסים בינינו הם יחסים של אהבה, אחווה ורעות."
הרב אמר: "אמנם כך ציוותה תורתנו הקדושה, שהחיים יחד יהיו חיים בהרמוניה ובשלווה, אבל אם אכן אהבתכם גדולה כל כך ומעולם לא חדלה ולו לרגע אחד, הרי זהו הדבר המונע את הריונה של זוגתך. אני מייעץ לך לחזור הביתה ולנסות לצנן מעט את האהבה שביניכם. אם תראה שאשתך כועסת עליך, מיד תשוב ותאהב אותה כמקודם, וכך תיוושע." רבי אלימלך בירך את האברך, והאברך הלך לדרכו כשהעצה של הרב חקוקה בלבו.
כשהגיע האברך לביתו, יצאה אשתו לקראתו כדרכה תמיד לקדם את פניו. אבל הוא לא בירך אותה לשלום אלא הזעיף את פניו לעומתה. הוא נהג כפי שהרב הורה לו ואכן במהרה פרצה ביניהם מריבה, שאף הגיעה לכדי תגרת ידיים. לפתע מצא את עצמו האברך סוטר לאשתו. הוא נבהל וחש שהפריז בקיום ההוראה שקיבל מהרב. הרב הורה לו לדבר אל אשתו דברים קשים ואילו הוא הכה אותה. האברך המתין עד שיתפוגג כעסה של אשתו, ואכן כעבור זמן מה הם התפייסו. לא עבר זמן רב והאישה הרתה. האברך נסע שוב לרב וסיפר לו את כל מה שאירע.
הרב אמר לו כך:
"אל תחשוב כי ציוויתי עליך להתקוטט, חס וחלילה. אני רק כיוונתי למה שרמזה תורתנו הקדושה בסיפור כעסו של יעקב. הנה כתוב 'וַיִּחַר אַף יַעֲקֹב בְּרָחֵל' (בראשית ל, א-ב). והרי מה פשעה ומה חטאה רחל כשאמרה ליעקב 'הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי', הלוא אין לבקר אדם על דברים שאמר מתוך צערו, אלא שיעקב אבינו עליו השלום ראה כי אהבתם הגדולה היא המונעת את ההיריון. בשל כך, בכוונה, שִחרר יעקב קמעה את כבלי האהבה, ואז שמע השם לקול תפילתה של רחל ופתח את רחמה. (אתר אגדה)
מעניין שהוא ראה את האהבה התמידית שלא פוסקת כגורם שמונע את ההולדה. אולי ההשתוקקות והפיוס בונים משהו שאהבה בלתי פוסקת לא יכולה לספק.
גם מן הסתם מדובר בכמה רבדים, אולי בין מתגדים לחסידים ובין מגזרים, וגם אולי בין הקב"ה לישראל (כי רגע באפו). אולי גם באור הזה הוא רואה גזירות שנגזרו על ישראל, ואת המקום שבעלי תשובה עומדין שצדיקים גמורים אינם עומדים שם.
@נגמרו לי השמות מה את אומרת על העיקרון?
לא כ"כ הבנתי את השאלה.
לגבי הקטע המובא,
בכללי:
א. האם המקור לסיפור אמין וידוע בצורה וודאית שאכן נאמר מפיו של רבי אלימלך מליז'נסק זצ"ל?
ב. אם אכן נאמר מפיו קטונתי ואני עפר ואפר לרגליו ולא מתחילה אפילו להבין את ההשגות העליונות וכו'
ג. אם לא נאמר מפיו אלא זהו סיפור בפני עצמו שלא נאמר בפי גדול ישראל לענ"ד יש כאן תמיהה או לפחות חוסר הבנה שלי של העניין מדוע יש להמעיט באהבה כדי לזכות בהריון או בכל דבר אחר, וכיצד ייתכן שאהבתם הגדולה של איש ואשתו מונעת זאת?
שוב, קטונתי לגמרי ואינני מבינה זאת כלל אם אכן נאמר מפי גדול ישראל
ברמה הפצפונת של ההבנה המוגבלית שלי יש כאן תמיהה ואינני מבינה זאת.
אני רואה את התורה כמקדשת שם שמים ומקדשת שלום ואהבה בין איש לאישתו, עד לרמה שהקב"ה בכבודו ובעצמו אומר שימחה חלילה שמו מעל המים כדי להשכין שלום בין איש לאישתו...
וככל שהאהבה ביניהם יותר גדולה כך נחת הרוח בשמים ובכל העולמות... וכגודל האהבה, הקירבה, האחדות, השלום ביניהם גם יושפע השפע גם בעולמות הגשמיים.
ובכל דרך שהיא אין חלילה רצון להמעיט את האהבה ולו בקצת, אלא אדרבא להגדילה.
זה באמת קודש הקודשים.
זה גם מה שבפועל רואים בקודש הקודשים שלנו בבית המקדש, מעל ארון הברית - קודש הקודשים בין איש לאישתו המתבטא בכרובים.
יש עוד הרבה מה להאריך אבל אלו הנקודות העיקריות בינתיים.
ומתייגת את @הסטורי שאולי הוא ידע להסביר יותר לעומק את המקור הנ"ל, והאם אכן כך אמר רבי אלימלך זצ"ל ואם כן למה התכוון?
בגדול אני די 'מתנגד'🤷
כי בכל זוגיות יש חיכוכים\ריחוקים מסוימים ולכן נותר לנו להתעסק בקירוב בלבד, לעומת האהבה הגדולה שמתוארת פה שלא חדלה ולו לרגע אחד.
והמסר הוא מעין מה שאומרים על ימי הריחוק שיכולים להיות דוקא להיות מנוף לימי הקרבה והזדמנות לייצר השתוקקות.
אני קראתי את זה כמסר שרק נותן לנו עין טובה גם על הקשיים בזוגיות.
לגבי המקור, באמת מעניין. מה שכן נתקלתי בסיפור הזה בעוד מקום ולא רק שם..
אכן זה סיפורי חסידים וצריך לראות שזה אמין וכו'
אבל על צד שהכל נכון בסיפור, לדעתי חלילה להבין מהסיפור שמה שמונע זה שהם אוהבים מידי וכד'.
אלא, וזה מדוייק גם מהסיפור עצמו, יותר כמו שאומרים על פנינה שהכעיסה את חנה לשם שמים, כדי שבצערה ובקנאתה חנה תתעורר להתפלל לד' חזק יותר.
וכך כאן, וגם בסיפור של יעקב אבינו כפי שהובא במעשה פה- שאגב זה תי' ממש יפה לעניין!-
כנראה חשש שבגלל שהשלום בית טוב, תודה לאל, אז לא מרגישה בצורה חריפה מספיק את חיסרון לילד. וצער כזה מבליט לה שהיא צריכה ילד ויביאו אותה להתפלל.
או אפילו חריף יותר שד' עונה לתפילת המסכן ורצה להביא אותה למצוקה כזאת..
זה דעתי לפחות. על כל פנים ממש נהניתי מההסבר על יעקב לרחל לפחות!
אפשר לחלק בין הגלות לא"י. ולומר שמכיוון שהמהות של גלות זה פירוד מסויים בין הקב"ה לעמ"י, אז כדי שהגלות תמשיך צריך שהפירוד ימשיך. וזה משתקף גם בקשר הזוגי, שצריך פירוד מסויים כדי שההורים ימשיכו את עצמם לעולם גם אחרי מותם על ידי הבאת ילד (רק שאצל רוב ככל הזוגות הפירוד הזה כבר נמצא שם ולא צריך ליצור אותו..). ואילו בא"י צריך אחדות כדי להמשיך ילד.
אבל יותר נראה שאלו פשוט שני מקרים שונים. אצל הזוג שבא לרשב"י היה צריך לחזק את האהבה, ואילו אצל הזוג שבא לר' אלימלך הייתה "יותר מדי" אהבה, כלומר אחדות גבוהה מאוד, ובשביל להוליד צריך (מבחינה רוחנית) מציאות של שניים ולא אחד. רק בא"י למי שבדרגת א"י שייכת לידה מתוך אחדות גבוהה כזו (כי בא"י האחדות לא מנותקת מהטבע הפשוט).
דווקא מתוך הריחוק והמריבה אז האישה זוכה להיפקד
נכון... התוס' שם...
על כל פנים זה לא נראה שזה דחייה גמורה אלא יותר הכרעה
הגמרא בברכות לא ב מביאה את 2 הצדדים בתור מאן דאמר
אז אולי כן יש בחינה מסוימת שבה דברי לרבי עקיבא התקבלו ועל פיה הסיפור
[דוקא מעניין שהמדרש מזכיר את מקום המעשה, בצידן. צידן היא בעבר הירדן, ומוזכרת בהקשר של חו"ל, או מ"מ בדרגה פחותה מעבר הירדן המערבי "מעשה ברבי אלעזר בן שמוע ורבי יוחנן הסנדלר שהיו הולכים לנציבים אצל רבי יהודה בן בתירה ללמוד ממנו תורה והגיעו לציידן וזכרו את ארץ ישראל זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם וקראו את המקרא הזה וירשתם אותה...וישבתם בה ושמרת לעשות את כל החוקים האלה ואת המשפטים אמרו ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה חזרו ובאו להם לארץ ישראל" (ספרי).
למרות שבמעשה מרשב"י אפשר לומר שמדובר בצידון בכתיב חסר, אבל אאל"ט לא הייתה שם התיישבות יהודית באותו זמן.]
Israeli Government or Nazi Regime? Quiz - By amrdruid
המשחק מציף ציטוטים שנאמרו על ידי פוליטיקאים יהודים ולהבדיל אנשי הממשל של הרייך השלישי.
המשחק מבקש מהנשאלים לענות נכונה מי אמר את המשפט הגזעני כלפי הקבוצה השנייה. כלומר משפטים שהנאצים אמרו על היהודים, ומשפטים שישראלים אומרים על הערבים
(כמובן שאם היה משחק כזה על אמירות של ערבים הסימטריה היתה מתייתרת, אבל ניסיתי לשחק בזה והיה לי יחס של 1:3 טעות לעומת תשובה נכונה
המשחק מובנה כך שהוא מבליט את השנאה והנחרצות נגד הצד השני
אבל הוא בונה על הדומה ומכחיש את השונה
אבל עדיין מעניין
