אני נלחמת
נלחמת בשיניים
אני מתכחשת לדמעה הזו עכשיו ולוחשת לעצמי שאני גיבורה
עלאק גיבורה
ילדה קטנה מאחורה סינר של אמא
רק בלי אמא
מספרת לעצמי שהדברים שאני עושה שווים את כל האהבה עצמית
אבל אני לא עושה כלום בשבילי
הכל בשביל לבבות שבורים שמסביבי
למה אני רואה את זה למה?
למה אכפת לי?
ויש מישו בעולם עכשיו שמצא את האושר שלו
וגם איזו ילדה קטנה ומתבגרת וגם אפילו איש אחד זקן
יש ככ הרבה אנשים שמצאו את האושר שלהם בגלל אחת שמשקרת על עצמה שלאהוב זה הכי כיף
זה הכי ממלא
זה הכי קל
אבל קשה לי
וזה ממלא קצת את הריק אבל מרחיב את המעגל הזה של הלבד לאינסוף
אינסוף
עוד אסוציאציה שמעלה לי אוטומטית כישלון
כישלון, והפעם לא נוטף חולשות
הפעם הוא פשוט ריק
מפיח בכם תקווה שהכל יהיה בסדר
שאתם חזקים ואין פאקינג שום דבר שעומד בפני הרצון
ואולי זה לא רק קלישאה ארורה
אבל אני עוד לא מוצאת את האמת
ואני נופלת יום אחד ברוע הזה ולא מוצאת אחכ את הטוב
רק באחרים
אני רואה את כל הקסם הזה שבכולם
את כל היופי האלוהי הזה
נשבעת לכם שאני רואה אותו מוחשי כמו הכאב שלי
אבל רק אצלי משהו נסתם
משהו מכוער ככ בנפש
בוסרי
אני פושעת עכשיו בשם כל האנשים שגם ככה לא זוכרים אותי
אני לא יודעת למה אכפת לי בכלל אבל במקום מסוים אני סמל
אינ פאקינג סמל מחורבן
כן, אמרתי את זה
ואין לכם מושג כמה קשה להיות האיש הזה שכולם תולים בו תקוות שיפיח בהם תקוות
אני הגביע שעומד בצד על המדף וכולם מעיפים בו מבט מידי פעם
אולי זה מעלה להם חיוך של ניצחון אבל אני רק גוש מתכת שעצם הנוכחות שלו לא באמת מועילה לאף אחד
אני רק סמל
אני תקווה
ואני רוצה במקום מסוים להיות אני
פשוט אחת שמותר לה ליפול על הרצפה מהמדף ולהישבר
לנפץ תקווה שגם ככה לא שאבת ממנה הרבה
היא רק הזכירה לך את המסע
אני רוצה שיפסיקו לתלות בי תקוות
ככה אני רוצה
ורצונות לחוד ומעשים לחוד
אני מתכחשת כמובן גם למה שקרה כאן עכשיו
אני בסדר
(הכי בסדר בעולם)
דופקת מקלחת ומספרת לעצמי שעם קצת מאמץ אני אצליח
אני אפסיק לראות את האכזבה שלי בעיניים של כולם
אני אפסיק לראות בעיניים של כולם אכזבה ממני
כי הם יפסיקו לתלות תקוות ואני אתחיל להראות להם תוצאות
לא עוד כישלון מלוכלך
אלוקים
נראלך תצליח לסדר לי גלידה?
פשוט אין לי כסף ככ בהתחשב בנסיבות
אחלה
אני אשרוד
(תמיד חיוך.)