בס"ד
אני פגועה מאדם שכ"כ אהבתי והערצתי וסמפטתי והתחברתי והתחזקתי וקיבלתי והמון.
והוא פגע בצורה של נחש צפע בשקט בשקט מאוחרי הגב באלגנטיות בלי שאבחין!
פגע
פצע
רימה
שיקר
ו.אני לא ידעתי,וה' עשה איתי ניסים ונפלאות [או שלא] וזה התגלה לי..
>
עכשיו בתוך תוכי אני מרגישה כאב עצום פגיעה מטורפת אכזבה לא נורמאלית! אני מרגישה שאני מין חצויה כזה..
חצי אחד כ"כ מאוכזב כ"כ שונא!-כ"כ פגוע משותת דם!
חצי שני-פשוט אוהב! ואוהב! ואוהב!..מעריץ מעריך..מסמפט..
.......
אני כל הזמן מנסה להגיד לעצמי אני שונאת אותו! שונאת אותו! כל לילה אני מנסה להחדיר לעצמי שדי חלאס נגמר! -שכחי מהבנאדם!
הוא אדם רע!..הוא אדם אכזרי!..[לא בקטע של שונאת-אני לא שונאת אף יהודי ח"ו-תנסו להבין מה אני רוצה בעצם להגיד]
מה שהוא עשה זה גועל נפש!
ואיך אני יכולה עוד להרגיש שיש בי זיק של חיבה זה מוזר!
כל פעם שאני נזכרת ממלאה אותי תחושת צער והחמצה וכאב! למרות שאני יודעת שהוא לא שווה את זה שאני ירגיש אפילו צער קטן..
בכל זאת כל פעם מחדש!
כלפי חוץ אני מרגישה שאני כ"כ שונאת..
כלפי פנים הכול כ"כ מתגעגע..
אני לא יודעת מה לעשות כבר!-מה אני סובלת מפיצול אישיות?!-הרי להמשיך לחבב אדם שעשה לי כזה דבר זה פשוט לא נורמאלי?!
אז מה אני לא נורמאלית?!
אני לא יודעת מה קורה איתי,אני לא מצליחה להמשיך בחיים להתקדם עם עצמי,הכאב והחוסר אונים הזה גורם לי לחולשה פיזית..נפשית..
כל נשימה שלי זה צף ועולה..תמיד! בלילות החלומות..התפילה שלי מעומק הלב לה' שישכיח ממני אותו! אני מתחננת אליו..
ותאמינו לי..
אני לא צריכה לסלוח לו..הוא עשה דבר רע מאוד!..ואני סלחתי..חשבתי שזה יעזור לי לשכוח וכלום..
אני לא מדברת איתכם על סיפור טרי!
כך שאין כנראה אצלי הזמן לא מרפא..זה כבר תקופה ארוכה ארוכה..
מיום ליום אני הולכת וקמלה..הולכת ודועכת..
קשה לי!
