המערכת השלטונית של ישראל מבוססת על זו של אנגליה.
המלכה שם בוחרת בראש המפלגה הגדולה ביותר להיות היועץ האישי שלה, כלומר ראש הממשלה.
(היא לא חייבת לבחור דווקא אותו, היא יכולה לבחור כל חבר פרלמנט אחר, אבל ככה נהוג, והיא אף פעם לא נהגה אחרת)
ראש הממשלה מרכיב את היועצים שלו בתחומים שונים, אלו השרים.
במקרה שאין מלפגה גדולה אחת, היא בוחרת את ראש המפלגה שמקימה קואליציה עם מפלגה אחרת, ובמשא ומתן בינם חלק מחברי הקואליציה מקבלים להיות שרים.
(יש להם גם את הדבר המסובך הזה, בית הלורדים, אבל למזלינו לא העתקנו את זה.)
אז הנשיא ממלא את המקום של המלכה פה, רק שהוא ממלא תפקיד מאוד טקסי ואין לו באמת כוח, כמו מלכת אנגליה.
(באמת יש לה כוח, אבל אין לה כוח להשתמש בו.
אם היא תתחיל להתערב בהנהגת המדינה אז אנשים יבינו כמה זה מטומטם שהם חיים עדיין במלוכה ויעיפו אותה מהשלטון, אז עדיף לה לא לעשות כלום ולהישאר עם כוח על הנייר בלבד)
חיים ויצמן (הנשיא הראשון) אמר על תפקיד הנשיא "הדבר היחיד שאני יכול לדחוף אליו את אף הוא ממחטה" הוא לא באמת שולט על המדינה.