כל מי ש: נראה לו תמהוני \ חקר וגילה שזה לא \ מעדיף לא להראות חריג \ יקר.

שיגיב ואם אוכל לעזור לו במימון פתילות, תשובות לשאלות. בבקשה חברים אל תשכחו זה דאורייתא וחבל סתם להפסיד אותה!!! 

כי אי אפשר להיות בטוחים היום שזה באמת התכלת שעליו מדובר

הרמב"ם כותב בהלכות ציצית בדיוק איך לבדוק!! חבר בדק ויצא לו אמיתי!! אבל כמובן יש מזויפים אז כאשר אתה קונה תבדוק!! או אם תרצה אתה יכול לשאול אותי (שלא יהיה גאווה חס וחלילה אני פשוט רק רוצה לעזור) ואני יכול לדאוג לך לאמיתי.

יש מצב אתה מפנה אותי/מצוטט לי איך בודקים?

רמב"ם הל' ציצית פרק ב הלכה ה: כיצד בודקין אותה עד שיודע אם נצבע כהלכתה אם לאו? (איך בודקים אם התכלת נצבע כמו שצריך או לא?) לוקחים התבן וריר של שבלול ומי רגלים שנתחמצו 40 יום ושורים התכלת בכלן מעת לעת (24 שעות). אם עמדה בעיניה (בצבעה) ולא כהת (הצבע לא דהה) - כשרה ואם כהת (דהה הצבע) (עכשיו זה בדיקה שניה כביכול, רק אם דהה הצבע)

לוקחין בצק של שעורים שמעפשין אותו למוריס (שמניחיםלו להרקב לצורך הכנת רוטב דגים כבושים) ונותנים את זו התכלת שנשתנת (מה שדהה בבדיקה "הראשונה") ואופה הבצק בתנור ומוציאין התכלת מן ה]ת ורואין אותה: אם כהת (דהה הצבע) ממה שהיתה - פסולה, ואם הוסיף עינה והושחרה יתר ממה שהיתה קודם האפיה - כשרה.

עכשיו אם אתה רוצה לקנות עקרונית אם הייתי מכיר אותך הייתי יכול לדבר איתך ולקנות לך ולהכין... אבל זה לא, אז אני יכול לתת לך מספר שמוחזק ככשר (לא צריך לבדוק אם הוא מוחזק ככשר אלא אם את חושד שיורד צבע או משהו) זה ארגון שקוראים לו "וזכרתם" אני אביא לך מספר תתקשר ותדבר איתם. (הם מסבסדים מחירים' זה ארגון שדואג שכמה שיותר אנשים ילכו עם תכלת. מה שכן נראה לי שהם עושים בתכלת דעת הראב"ד, אני מכין ועושה רמב"ם אז אתה יכול לשאול אותם אם הם גם עושים רמב"ם (אני ממליץ רמבם אבל להחלטתך)) זה המספר: 0799100065. 

בהצלחה אחי! אם צריך עוד משהו תגיב פה בפורום!!! מקווה שעזרתי.

אפשר לשאול אם זה על הסתמכות רבנית? או פשוט הוא אמר לך שהוא לא תומך?

למרות שאם אביך (רק לצורך הדוגמה) אומר לך לא ללכת ואין לו הסתמכות או פסק שאומר שאסור  - מותר לך לשים תכלת למרות שאביך מתנגד. אבל הבעיה מתחילה בזה שהרבה רבנים אולי לא הולכים עם תכלת ואז תלמידהם מסיקים מזה אם הרב לא הולך עם תכלת אז גם אני לא. זאת אומרת שהבעיה "מתחילה" הרבה יותר "גבוה". ולכן הרבה סתם לא מתעטפים לצערנו. מה שכן אם ראית רב\פסק שאומר שאסור אשמח שתכתוב לי בהמשך השרשור .

יש הרבה רבנים לצערנו שלא מוכנים "לשבור מוסכמות" אם לא הלכו עד עכשיו אני לא אגיד ללכת, ועוד יש מצב שאתה לא רואה שהוא שם. אמרתי אי ידיעה אם הוא שם או לא, לא פוטר אותך מאי עטיפת ציצית. צריך פסק!! וכיום אין לכן להגיד אם הוא לא שם אני לא שם זה לא פונקציה ומחשבה שצריכה לעלות בכלל... יש רבנים ש"טעו" לצערנו אז מה גם אנחנו צריכים?

אבל זה לא גורם לי לזלזל ברבנים. מי שמבזה רבנים מתחייב בנידוי. הלכה בשוע יורה דעה סימן שלד "על כ"ד דברים מנדין את האדם ואלו הן: א' המבזה את החכם אפילו לאחר מותו." לעומת מי שלא לובש תכלת שזה מחלוקת האם זה ביטול עשה.

הרב אבינר: בינתיים אסור להטיל תכלת בציצית - סרוגים

"הגאב"ד דבריסק", הלוא הוא רבי יוסף דב סולובייצ'יק [בעל ה'בית הלוי'] גרס שמכיון שהדג וגם הוצאת צבעו היה ידוע במציאות בכל הזמנים  שעברו עלינו מאז פסקה התכלת מישראל, ועם כל זאת לא לבשוהו אבותינו ואבות אבותינו "הרי הוא כאילו יש לנו בקבלה ובמסורה מאבותינו, כי הדג וצבעו אינו החלזון והתכלת, אף שהוא בכל הסימנים שסימנו בו חז"ל, כי אפילו נרבה כחול בראיות, לא יועילו נגד הקבלה והמסורה".

"ודע שזה שנים ספורות שאחד התפאר שמצא החלזון ועשה ממנו תכלת, והמשיך אחריו איזה אנשים. אך לא היה לו שומע מגדולי הדור ומכלל ישראל. ונתבטל הדבר עד כי יבוא גואל צדק במהרה בימינו. אמן."

הרי לן שמכל הסימנים שמצינו בגמרא וברמבם אין אפילו סימן אחד המתאים לפורפורא. וראיתי בזה את הדוחקים שכתבו חכמים שונים עד שנדמה שבת קול יצאה מן השמים שהנה נמצא חלזון התכלת והוא הפורפורא עד שחייבים אנחנו להיכנס בפרצה דחוקה כדי ליישב את הבת קול בדרכים רחוקות ועקלקלות. והלוא המסקנה הפשוטה היא, דכל עוד לא מצאנו מין חילזון העונה לסימנים שנמצאים בחזל וברמבם עדיין לא מצאנו את חלזון התכלת...

ובאמת פשוט דרק על ידי מסורת ברורה נוכל לדעת חילזון זה מהו וכיוון שלא נתבאר שחילזון זה הוא חלזון התכלת אף ספק אין כאן אלא השערה בעלמא ואין כל מצווה לצבוע את הציצית בצבע מסוים שמא, פן ואולי תכלת הוא...
ואפשר עוד דבימי חזל לא הפיקו צבע מן הפורפורא, וכל המצבורים הגדולים שמצאו הם מתקופה יותר מאוחרת. ואף אם יסכימו כל החוקרים שממצאים אלו מימות חזל המה, אין לדבריהם תוקף בהלכה. והלוא החוקרים שבעולם קובעים נחרצות, שיש ממצאים ארכיאולוגיים מלפני מיליון שנה, אף שלדברי חזל שית אלפי שנין הוי עלמא (ס"ס ג' ד"ה 'ואפשר').

במאירי, יעב"ץ, חוות דעת, שלטי גיבורים, בית הלוי (כמו שהבאתי קודם), מהרש"ם, ועוד רבים,

שיכול להתחדש גם בזמן החורבן.

יש כמה דעות שאומרות שזה לא יכול להתקיים לעולם גם עד הגאולה \ בוא משיח - ולכן אפשר לומר או שאנחנו בגאולה ולכן זה אפשרי או להגיד שפשוט אין הוכחה מצידם ולכן אין לחוש.

להבין שהם מועטים מול החולקים, ולכן אין לחוש להם.

במכתבו לראדז'ינר הוא כותב, שכל זה היות והדג ההוא כבר מוכר כמשמש לצבע, ולכן אם לא השתמשו בו לתכלת זה מסורת שהוא לא הוא, כמו שניכר אכן במה שהבאת,

וממשיך

"אבל אם ימצא חלזון שלא הכירוהו לצבוע בו- כולנו נהיה מחוייבים ללבשו!!!"

כי הוא כבר לא ב"מסורת נגד"

מודפס בתחילת ספר "שפוני טמוני חול"

תודה על העזרה פשוט לא הכרתי - רק הבנתי מסגנון הכתיבה שהוא מתכוון לראדזינר. וכרם ה' באמת עכשיו אורו עיני ואשמח אם פעם הבאה תצטט פסקה או מקטע שלם עם דגש על מה שרצית להראות למה יכול לקרות כמו עכשיו שהבנתי הייתה יכולה לצאת הפוכה מכוונתו ולא הייתי יכול לפרשה. 

ממליץ שלא ללבוש בתשובות והנהגות חלק א או"ח בסימן ה' ועיין בשות תשובות והנהגות חלק א' סימן כו שהוא דן שם עוד.

וכן ההרב אלישיב אומר לא ללבוש.

http://olamot.net/sites/default/files/pdfimages/59_15.png

בעל תשובות והנהגות פוסק כך מכח אוקימתא, ושמעתי מבנו שחזר בו.

הגרי"ש מודה שם שזה בגלל הבית הלוי הנ"ל, שרלוונטי רק בדבר שהוכר, וכותב "ואינני יודע אם שייך גם כאן", כיוון שמי שעיין במציאות יודע שלא שייך - זה הראיה הכי גדולה למה כן ללבוש ולמה להגיד "הרב פלוני לא לבש" זה לא ראיה. 

הקדמת אותי בדקה.

א.זה החילזון השלישי שמגלים. עוד מעט יבטלו אותו גם ויגלו חדש.

ב. טענת בית הלוי(שהיא כנראה לא נאמרת כאן).

ג. צריך טלית בצבע הציצית.

למעשה גם לטענותיו האחרות יש תשובות רבות ממי שעסקו בנושא.

רושם בספר שלו שאם הרב שלך או אביך לא רוצים שתשים אז תכניס את הציציות למכנסיים שלא יהיה כיוהרה.

מדברות על התכלת של הרדזינאר. תקרא שוב ותראה שהם מבטאים בד"כ עמדה עקרונית נגד חידוש התכלת בימינו.

הבנתישזה על הראדזינר. לא זילזלתי באף רב אמרתי מציאות! אם קשה לך לשמוע מציאות זה בסדר יש מלא שכאלה!! חוץ מזה מה לעשות חבר שלי בדק את התכלת ע"פ שיטת הרמב"ם ויצא לו כשר. בעל השולחן ערוך ור' אשר מדברים על ראדזין. (גם אם אני הקטן חסר הידיעה אומר שזה פסול וצריך להוריד) הבית לוי סובר שאין שום סיבה בעולם שיתעטפו בתכלת ולא משנה כמה הוכחות אז ככה שזה לצערנו לא בדיוק נוגע (לא מזלזל בו לרגע) ועניין היוהרה של הרב ליאור זה נכון רק שהמשנ"ב כותב שצריך ללכת עם ציציות בחוץ (אז תלך לפי פסיקתך). ולא זלזלתי לרגע ברבנים שלא תחשוב פשוט יש דברים שלא צריך להיות עדר וזה קורה לצערנו ואחד מהעדרים זה עניין התכלת לצערי!!  

גם למי שנוהג כמשנה ברורה במקרה שזה יוהרה כנגד האב או הרב.

אנשים ששמים תכלת בתור יוהרה על רבם או אביהם... אולי אתה כן וזה משהו אחר. לענ"ד כוונת הרב ליאור זה אם הוא חולק עליהם שזה משהו אחר לגמרי.

זה חשש קלה אילן - וכל החשש הוא לגבי מוכר לגבי אדם פרטי הוא יותר נמוך!

איפה ראית שזלזלתי? זה פשוט משגע אותי להגיד זילזול על כל מה שלא נשמע כמו כל העדר.

למרות שאם אביך (רק לצורך הדוגמה) אומר לך לא ללכת ואין לו הסתמכות או פסק שאומר שאסור  - מותר לך לשים תכלת למרות שאביך מתנגד. אבל הבעיה מתחילה בזה שהרבה רבנים אולי לא הולכים עם תכלת ואז תלמידהם מסיקים מזה אם הרב לא הולך עם תכלת אז גם אני לא. זאת אומרת שהבעיה "מתחילה" הרבה יותר "גבוה". ולכן הרבה סתם לא מתעטפים לצערנו. מה שכן אם ראית רב\פסק שאומר שאסור אשמח שתכתוב לי בהמשך השרשור .

ואסביר למה. נגיד ח"ו הרב שלך אמר לך לא לעלות חיוב (ח"ו הייתי צריך את הדוגמה הזאת דווקא אם הבנת. עמו"ש) ובדקת ואין שום סיבה שלא תעלה. זה אומר שהרב שלך לא טעה? יש בעיה להגיד שהרב טעה? שהייתה בעיה בפסיקה? זה בדיוק מה שאני אומר: לא לזלזל, לא הזכרתי גם שמות כדי שלא אכשל ח"ו, וכמובן (לנסות עד כמה שאפשר) לדעת מתי צריך להתבאטות כך למרות שזה קשה גם לי לא קל להגיד שיש בעיה אבל זה מציאות ואל לנו להתעלם מזה. וזה לא היה לרגע בקטע של זלזול אלא בקטע של הסברה.  מבקש סליחה מכל מי שלא הבין נכון!!!

אני למדתי שיש הרבה פוסקים שפסקו שעדיף שלא ללבוש תכלת בימינו

בנוסף בעל שו"ת תשובות והנהגות ממליץ שלא ללבוש בתשובות והנהגות חלק א או"ח בסימן ה' ועיין בשות תשובות והנהגות חלק א' סימן כו שהוא דן שם עוד. וכן ההרב אלישיב אומר לא ללבוש.

http://olamot.net/sites/default/files/pdfimages/59_15.png

שדן קצת בנושא.

שלפי רוב הראשונים(לפחות האלה שהאשכנזים פוסקים לפיהם וייתכן שאף בכללי) לא יוצאים בציצית תכלת של הרמב"ם כמו שאתה לובש כי אין מספיק חוטים צבועים. 

שצריך לקחת?

תבן זה קש, וריר שבלולים זה אם את מכיר חילזון ללא בית אז זה מה שהוא מפריש.

עם רמת חומציות שונה.

יש סוגי חילזון אין סוגי רירים.  אלא אם ראית איזה  מחקר שמוכיח שזה שונה הריר אשמח לראותו.

מייתי מגביא גילא, ומיא דשבלילתא - גרגרנית החילבה (יוונית)

"ותכלת אין לה בדיקה? והא רב יצחק בריה דרב יהודה בדיק ליה. מייתי מגביא גילא, ומיא דשבלילתא, ומימי רגלים בן ארבעים יום ותרי ליה בגווייהו מאורתא ועד לצפרא, איפרד חזותיה פסולה, לא איפרד חזותיה כשרה" (מנחות, מב ע"ב).

פירוש: ותכלת אין לה בדיקה? אין דרך לבדוק אותה? והא [והרי] רב יצחק בריה [בנו] דרב יהודה בדיק ליה [בדק אותו] באופן הבא, מייתי מגביא גילא, ומיא דשבלילתא [היה מביא צריף ומי תילתן] ומימי רגלים בן ארבעים יום, ותרי לה בגווייהו מאורתא ועד לצפרא [ושורה אותה, את הצמר הצבוע בתכלת, בתוכם, בתוך הסממנים הללו, מהערב עד הבוקר], איפרד חזותיה [אם התקלקלה מראיתו ודהה] - פסולה, שאינה תכלת אמיתית מחלזון, לא איפרד חזותיה [לא התקלקלה מראיתו] - כשרה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: גרגרנית החילבה (גרגרנית יוונית)   שם באנגלית:  Fenugreek 

שם מדעי: Trigonella foenum-graecum   שם נרדף במקורות: תלתן, רוביא (לפי חלק מהמפרשים)  

שמות בשפות אחרות: ערבית: חלבה, חנדקוקא, פריקה, מחלובא, טילס


נושא מרכזי לעיון: תאור נסיונות לשיחזור בדיקת התכלת.


אחד מהסממנים המשמשים לבדיקת האוטנטיות של צבע התכלת הוא מי השבלילתא. מפרש רש"י במקום: מיא דשבלילתא – מים היוצאין מן התלתן שקורין פנגרי"א. ד"ר משה קטן מתרגם ב"אוצר לעזי רש"י" שהכוונה לגרגרנית החילבה או בשמה האחר גרגרנית יוונית. זיהוי התלתן מקובל פה אחד על כל המפרשים והחוקרים. שם הסוג Trigonella הוא סיומת לטינית של המילה היוונית trigonon כלומר בעל שלוש זוויות. שם זה קשור כנראה לצורה המשולשת של הפרחים(1). משמעות השם הלטיני של המין Foenum graecum שהיא "שחת יוונית" נובעת כנראה מריח השחת החזק של הצמח היבש ומוצאו הים תיכוני. השם הלטיני נשמר בשפות אירופאיות שונות כמו באנגלית Fenugreek. גרגרנית החילבה שימשה בעודה ירוקה כמספוא ותרמיליה הירוקים נאכלו על ידי האדם. לאחר ההבשלה השתמשו בזרעיה להכנת מאכל חריף.

הרמב"ם (הלכות ציצית פ"ב הלכה ה') מפרש באופן שונה: "כיצד בודקין אותה עד שיודע אם נצבעה כהלכתה אם לאו? לוקחין תבן וריר של שבלול ומי רגלים שנתחמצו ארבעים יום ושורין התכלת בכולן מעת לעת אם עמדה בעינה ולא כהתה כשרה וכו'".

גרגרנית החילבה מכילה חומרים רבים בעלי השפעה בתחומים שונים (ראה במאמר "מי שהיו לו חבילי תילתן של כלאי הכרם") ולכן קשה לקבוע מי מביניהם הוא החומר הפעיל בבדיקת התכלת. נראה לי שאנליזה טובה של החומרים הפעילים בתלתן עשויה לתרום להבנה של תהליך הבדיקה. מאמץ רב לשחזר את הבדיקה המתוארת בגמרא על פי שיטת רש"י והרמב"ם נעשה על הרב שלמה משה שיינמן ולהלן אביא את סכום הניסויים שביצע בלשונו עם מעט ארגון מחדש של הפסקאות (המאמר במלואו "פתרון בעיות יסוד בתכלת").

ט"ו. בדיקות התכלת שאני עשיתי

מחדשי התכלת החדשה טענו, שכיון שבאופן כימי התכלת החדשה מאד דומה לאינדיגו צמחי, וכיון שאנו יודעים שהזיוף של תכלת, קלא אילן, הוי אומר אינדיגו (המופק מצמח), היה דומה מאוד לתכלת עד שאמר הקב"ה "אני הוא שהבחנתי במצרים בין טפה של בכור לשאינה של בכור אני הוא עתיד להבחין וליפרע מן התולה קלא אילן בבגדו ואומר תכלת היא" (רש"י במדבר ט"ו,מא), וכיון שאנו יודעים שצבע המופק מחלזון הטרונקולוס היה קיים בימי הש"ס, לכן יש להסיק שהצבע המופק מחלזון הטרונקולוס כשר לתכלת, שהרי מטרת בדיקות התכלת היתה רק להוכיח שהצמר שנראה לעין, כתכלת, לא נצבע בקלא אילן. ולא חששו חכמי הש"ס שיש חלזון שמפיק צבע הדומה לעין כתכלת שאינו תכלת. הרב יהונתן אדלר סובר, אדרבה: אם התכלת של חלזון הטרונקולוס כל כך דומה באופן כימי לאינדיגו - יתכן ששניהם כלולים במושג קלא אילן.

לכן אף על פי שרבו הדעות, בדיוק איך לעשות בדיקות התכלת, חשבתי שיש תועלת לנסות לשחזרן. א] שמא בכל זאת אצליח לשחזרן ב] לכל הפחות אם ניתן יהיה להראות שתכלת מחילזון הטרונקולוס יותר עמידה בבדיקות מאינדיגו או איסטיס, יש כאן הוכחה נגד שיטת הרב אדלר, שהמושג קלא אילן לא כולל בתוכו תכלת מטרונקולוס. ג] אם צודק הרב אדלר הייתי מצפה שגם האינדיגו והאיסטיס וגם התכלת מטרונקולוס היו נכשלים ב-2 הבדיקות. (אף על פי שתמיד יהיה ניתן לערער על כך שאולי לא עשיתי את הבדיקה ע"פ כוונת הש"ס).

בנדיבות לבה של הגברת יהודית ספראי, קבלתי דגמים של אינדיגו ואיסטיס טבעיים. היא יצרה את ה "קלא אילן" שלה בשיטות שהיו בהישג יד של העולם העתיק.

בתחילה התחלתי לבדוק לפי שיטת רש"י. גליתי שלפי הפשט הפשוט של רש"י, הבדיקה הראשונה של התכלת כלל לא הצליחה להשפיע על הדגם של צמר הצבוע באיסטיס שהשרתי בחומרי הבדיקה למשך 12 שעות מהערב עד הבוקר. הדגם היה מכוסה (לאחר הבדיקה) רק בלכלוך חיצוני, שירד מיד לאחר שטיפה קלה במים. וגם ללא שטיפת הדגם כלל, נדמה לי כשפעם בדקתי, שמראה הדגם השתפר לאחר שנבדק בבדיקה השניה (אפיה בבצק שעורים קשה ומעופש). הוי אומר, בדקתי במי רגלים של מבוגר בין ארבעים יום וגם (בפעם אחרת) במי רגלים של ילד בין ארבעים יום, (מזמן יציאתם מהגוף), תה חילבה וגם מים המעורבים באבקת חילבה ואלום.

בניסוי אחד, הבדיקה הצליחה להשפיע קצת לרעה על הצבע של האיסטיס וגם על הדגם של תכלת מחלזון הטרונקולוס. זה היה (ב-2 פעמים נפרדות) עם מי רגלים מתינוק בגיל 40 יום אחרי לידה יחד עם יתר חומרי הבדיקה שהזכרתי לעיל. אלא שגם האיסטיס וגם התכלת השתפרו בבדיקה שניה.

לפני שהתייאשתי מלפענח את הבדיקות לפי שיטת רש"י, ניסיתי לבדוק האם ע"י שינוי סוג האלום שאני משתמש בו, ל-Cubic Alum – אולי יהיו תוצאות ניכרות יותר בבדיקה. אך בבדיקה שעשיתי, השינוי בסוג של האלום לא השפיע, ואף כשבדקתי בתמיסה זו דגם תכלת ראדז'ין- גם הוא עבר את הבדיקה בהצלחה. כמובן, אולי טעיתי בשלב כלשהו, וכן יש דרך לבדוק לפי שיטת רש"י, אך זה מעבר לכוחותי.

לאחר מכן ניסיתי לבדוק לפי שיטת הרמב"ם, אך הסתפקתי אם הריר של השבלול בבדיקתו הוא כפשוטו או שהכוונה לתה חילבה, שאחרי הרתחה חזקה במים התה נראה קצת כמו ריר. כמו כן הסתפקתי האם להשתמש במי רגלים בני 40 יום של מבוגר או של ילד קטן. ועוד הסתפקתי אם התבן בבדיקה הוא כפשוטו (ואם הוא כפשוטו- איזה חלק צריך לקחת מן החיטה), או שמדובר על הקלח של צמח החילבה, שבעבר קראו לזה "תבן יווני"- Greek Hay. קודם כל בדקתי עם תה של חילבה וגם עם אבקת חילבה מעורבת במים, מי רגלים של מבוגר בין 40 יום וסובין חטה. [נדמה לי שהוספתי צמח בר שנראה דומה לחיטה]. בבדיקה הזאת שמתי את החומרים ביחד מההתחלה אך חיכיתי עד שמי הרגלים יגיעו ל - 40 יום לפני שביצעתי הבדיקה.

בבדיקה בדקתי 5 דגמים.1] דגם חדש אחד של תכלת מטרונקולוס, שקניתי שהיה כחול כהה עם נטיה קלה לסגול. 2] דגם ישן של התכלת מטרונקולוס שכבר התכבס כמה פעמים ומראש היה כחול בינוני (הוי אומר, כחול בהיר). 3] בנוסף בדקתי דגם תכלת די בהיר שקבלתי מהגויJohn Edmonds . הדגם נצבע עם דם מחלזון הטרונקולוס אך לא בשיטה המודרנית. אלא על ידי הרקבת גוף של חלזון הנקרא Cockles [כי לא היה לו גוף הטרונקולוס] שהפך את הדם הישן של חלזון משחור או כמעט שחור, למצב שהוא ירוק וטוב לצביעה. 4] בדקתי דגם אחד של תכלת ראדזין 5] ודגם אחד של איסטיס.

אחרי שהשרתי את כל הדגמים למשך 24 שעות גליתי שכל הצבע ירד כמעט לגמרי מהדגם של ראדזין, אך לאחר שטיפה במים וחשיפה לאויר- הרבה מהצבע חזר לאט לאט . התכלת של הגוי John Edmonds - האיסטיס, והתכלת הישנה [מספר 2 של הדגמים], קבלו מראה כחול ירוק במידה מסוימת, שלא ירד בשטיפה קלה במים. [הדגם של Edmonds היה הגרוע מכולם]. דגם מספר 1 נשאר כחול אבל נראה לי שהוא נחלש בחוזק כחלותו. אח"כ ניסיתי כמה פירושים אפשריים לבדיקה השניה אליבא דרמב"ם: 1) אפיה בבצק שעורים נוזלי מעופש (בניגוד לרש"י שהבצק קשה או שיש איזה שאור חריף בבצק) 2) אפיה בבצק שעורים מעורב בציר דגים 3) אפיה בבצק שנילוש במי מלח (שני שליש מלח ושליש מים). האיסטיס והתכלת מעמותת פתיל תכלת השתפרו. תכלת ראדזין נכשלה שוב ואיבדה את צבעה.

לאחר מכן עשיתי פעם נוספת את הבדיקה הראשונה על חמשת סוגי הדגמים שהזכרתי למעלה אך הפעם השתמשתי במי רגלים של ילד בן חמש. הפעם הזו הדגמים של תכלת מעמותת פתיל תכלת הצליחו בבדיקה הראשונה והאיסטיס נכשל וכמובן תכלת ראדז'ין נכשלה אך הצבע ירד פחות מהירידה בעקבות הבדיקה עם מי הרגלים של מבוגר (וגם מצד שני חזר פחות צבע אחרי חשיפה לאויר). גם תכלת אדמונדס נכשל.

בבדיקה אחרת שעשיתי לקחתי ריר מבעל חי הנקרא שבלול אפריקני, קש ממטאטא קש (בתור תבן) ומי רגלים של מבוגר בן 40 יום. עמותת פתיל תכלת, תכלת ראדז'ין ואיסטיס עמדו בבדיקה לאחר שהשרתי אותם בחומר ל- 24 שעות. למחרת הוספתי נבט חטה לחומרי הבדיקה והשרתי דגמים חדשים. הפעם הבדיקה הכשילה את תכלת ראדז'ין אבל לא השפיע על התכלת מעמותת פתיל תכלת ולא על האיסטיס (אחרי שטיפה קלה במים קרים). לאחר הבדיקה הנ"ל, שמעתי שהרב יוסף רוטשטיין הצליח ליצור תכלת על ידי תערובת של 91% דם מארגמון חד קוצים ורק 9% מדם חלזון הטרונקולוס. בדקתי את התכלת שלו עם מי רגלים בני 40 יום של מבוגר, ובבדיקה נפרדת של ילד, תה חילבה, ומים מעורב באבקת חילבה ונבט חטה. ונדמה לי שגם התכלת שלו נחלשה קצת. בשלב זה אני רוצה לעשות בדיקות נוספות לפני שאסיק מסקנות ברורות.

יש לציין שבבדיקה אחרת שעשיתי עם מי רגלים של ילד שיצאו מן הגוף לפני 40 יום, תה חילבה ונבט חטה, לכאורה גם התכלת של עמותת פתיל תכלת ניזוקה קצת, שהוחלשה עוצמת המראה הכחול או בדגם מסוים, התערב קצת מאד מראה ירוק עם מראה הכחול. ויתכן שהסיבה לשינוי הינה מחמת המצב השונה של המי רגלים בבדיקות השונות (כגון שינוי במצב האור, או מזג האוויר), כמו שהבאתי למעלה ממסכת נדה ס"ג. ויתכן שהסיבה היא שבבדיקה השניה הזאת לא הוספתי תבן או קש בר לתוך חומרי הבדיקה אלא סמכתי על נבט החיטה בלבד.

עוד נקודה חשובה שכרגע אין לי תשובה עליה היא: האם הבדיקה שאני קורא לה בדיקת הרמב"ם מסוגלת להחליש כל דגם של אינדיגו ואיסטיס שנצבעו באופן טבעי, או שמא דגם שנצבע כמה פעמים באינדיגו והוא כחול כהה יכול גם הוא לעמוד בבדיקה. אני מקווה שדברי יגרמו לאחרים לבדוק באופן יסודי.
ב- ו' ניסן תשס"ד ערכתי 3 בדיקות עם אינדיגו כחול כהה (אבל לא מאד כהה). דגם אחד שמתי במי רגלים של מבוגר בין 40 יום, שבתוכו היה קש ממטאטא שרוי במי רגלים, 40 יום. הוספתי לזה תבן בר ביום הבדיקה, תה חילבה, וחילבה טחון (לא טחון דק, ואינני יודע אם כולו היה מגרעין החילבה או חלק מחלקים אחרים מהצמח). [גם החילבה הוספתי ביום הבדיקה]. בדגם אחר שמתי בתוך מי רגלים בני 40 יום ממבוגר: סובין חטה, ותבן בר ששמתי רק ביום הבדיקה, תה חילבה וחילבה טחון (לא טחון דק, ואינני יודע אם כולו היה מגרעין החילבה או חלק מחלקים אחרים מהצמח). [גם את החילבה הוספתי ביום הבדיקה]. דגם שלישי שמתי בתוך מי רגלים בני 40 יום ממבוגר יחד עם תה חילבה וחילבה טחון (לא טחון דק, ואינני יודע אם כולו היה מגרעין החילבה או חלק מחלקים אחרים מהצמח). [את החילבה הוספתי ביום הבדיקה]. בבדיקה זו לא הוספתי עוד חומרים. בכל 3 בדיקות שעשיתי ב- ו' ניסן השריתי הדגמים בחומרי הבדיקה למשך 24 שעות.

התוצאות בכל שלש הבדיקות האינדיגו והפתיל מעמותת פתיל תכלת נעשו פחות כחולות טהורות ונכשלו בבדיקה הראשונה.

הסבר על החומרים בבדיקת התכלת (לפי ידיעותי העכשוויות): מי רגלים שיצא לפני כמה שבועות מן הגוף, היו בשימוש רב בעולם העתיק כצרבן- חומר שעוזר לחבר חומרי צבע לבדים. גם אלום היה בשימוש רב כצרבן. בין החומרים המרכיבים את התא מחילבה\ פניגריק הוא חומר צביעה לצביעת חוטים לצהוב.

בינתיים נראה לי לענ"ד שכדי לעבור את הבדיקה הראשונה של התכלת ללא פקפוק צריך לצבוע כל חוט עם הרבה יותר חלזונות ואם מותר כשיטת הרב י

וגם אם כן לא ברור שזה עובד.

כיום זו הדעה הרווחת שחילזון ללא קונכיה הריר שלו איתו בודקים - וחבר בדק ויצא לו כמו שהרמב"ם כותב משמע שזה כן...

א. לא יודע אם זה דעה רווחת. 

ב. תקח צבע של טמבור ותנסה אולי גם יצליח.

ג. אני עדיין חושב שאנחנו לא יכולים לדעת אפילו לשיטת הרמב"ם שרושם ריר של חילזון באיזה חילזון מדובר מכיוון שלא כל החילזונות אותו דבר.

א. בטח שכן כי אם כך לא ברור מה זה שבת וכו'

ב. זה תשובה של ילד קטן (וברוך ה' אנחנו בשיח בוגר לא כיתה א)

ג. יש חילוק בחילזונות לא בריר.

לגבי שזה לא ברור, ורק בדיקה לא בהכרח דעה רווחת. לכן תגיד שלא בטוח פירשו את השבת נכון ומה שעושים היום זה דעה רווחת אך לא בהכרח.

שבלוליתא למשהו אחר משיטת הרמב"ם. גם בשיטת הרמב"ם לא ברור מה זה ריר של שבלולים מכיוון שיש סוגים שונים של שבלולים ובנוסף אנו לא יודעים מה הכמות שצריך מכל חומר בשביל הבדיקה.

לא נראה שיש כוח לאי מי לפסוק ללבוש התכלת שהופקה באופן עצמאי כזה או אחר ללא בתי דין וחכמים עם סמיכה.
מחכה לפסק ממי שנסמך.

ללבוש תכלת. אפשר לדון מה התכלת אבל לא האם צריך תכלת.

מה זה אופן עצמאי? גדולי עולם כתבו את הדרישות לתכלת אמיתית. אנו מצאנו אותם אז יש חיוב ממי שקיבל סמכות. אלא אם כן הראב"ד הרמב"ם ועוד לא מספיקים פשוט...

אופן ביצוע העבודה והגילוי היה ספוראדי וללא סמיכה.
אם אצלך זה מקובל אז תיהנה, אצלי (וזו כמובן שיטתם של רבים) לא.

באיזה הקשר?

כשבאו לא"י ומצוות התלויות בארץ נהיו רלוונטיות היו צריכים סמיכה כדי לקיימם?

יש כאן מצווה שנפסקה כמובן להלכה.

ניתן כיום לברר על מה  דובר בפסיקה ההיא.

אז מקיימים.

זה הכל.

בא"י בשונה ממצוות התכלת שבטלה לחלוטין.

 ולא נקודתית.

מצווה שהופסק קיומה מאיזה סיבה - מנין ההתר לבטלה כל עוד שאין סמיכה? מנין?

אני רק ציינתי שזה לא דומה למצוות ארץ ישראל כי היא לא בטלה מעולם.

בהמה דקה בארץ ישראל שיש שאומרים שמכיוון שהשולחן ערוך אמר שהדין בטל בזמנו ויש שאומרים שאחרי שבטל צריך שיתקן בית דין מחדש.

שכאן זה בדיוק המקום לדון בנושא אלא בבית המדרש. ואני רק רציתי להציג את הגישה שסוברת שלא צריך ללבוש כי נשמע מאנשים שהסיבה שלא לובשים זה כי זה יקר או כי הרב שלי לא בדק את הנושא ולא כי דעה זו מאוד מבוססת באחרוני האחרונים.

לגבי כמויות צריך שיהיה, אין יותר מדי פשוט תשים את החילזון על הקש כמה ימים הוא בטוח יפריש ריר ואז תכניס את התכלת וכך תדע. מי שבלוליתא = ריר שבלול. אין בזה יותר מידי חילוקים.

תלתן זה סוג של צמח.

אם ככה חבר שלך בדק אז ברור לגמרי התוצאות.

א. הרמבם לא כותב מים דשבלילתא - הוא כותב ריר של חלזון. אתה מכיר חלזון שזה צמח? או זן אחר של ריר שבלול? 

ונחלקו הראשונים במשמעות הגמרא.

איפה ראית שהוא נסמך על זה? בגמרא זה סוג של סיפור כי לא היה כתוב מה יצא לו אלא איך הוא בדק.. אז לאו בהכרח שזו היא הבדיקה... 

מעיר במקום שרש"י חולק על הרמב"ם. יש עוד שיטות בראשונים.

לא אמרתי שהוא לא חולק, אני שואל האם זה לא מדרש אגדה בגמרא שם?? ולא בהכרח שיהיה רק שיטה אחת לבדוק. אני בודק עפ"י הרמב"ם.

ככה לפחות אומר הכסף משנה ומובן כך גם מההגהות מימוניות.

אין כמה שיטות איך לבדוק. יש מחלוקת מה השיטה שאיתה בודקים.

הרמב"ם לא לומד הלכות ממדרשות אגדה ומעשיות. וזה כן מעשיה מדובר שם גם על קלא אילן זה לא בהכרח הנכון!!! כתוב בגמרא במופרש שזה שמועות ולא בהכרח מעשה נכון.. וגם שם יש מקרה שבדקו על פי רבי יצחק (שממנו מגיע המי שבלילתא) ויצא לא נכון אז ככה שזה לא הבדיקה...

הרמבם בעצמו כתב שהוא לא לומד ממדרשים ואגדות. (אם זכרוני אינו מטעני)

יש מחלוקת בהיקף הלימוד ובתוקפו, אבל אין דבר כזה לא ללמוד ממדרשים.

לא מזמן הבאתי כראיה את העובדה שהרמב"ם לומד את קבורת המת על הגב ממעשה רבב"ח. המקור הוא מהרב קאפח (על אתר) והרב שטייזנלץ (בגמרא על אתר).

תסתכל בעלון של הרב מאזוז השבת, הוא הביא מקור של רבנו תם בעניין מהמחזיק ברכה

כנראה שלא הבנת נכון את הרמב"ם.

בוודאי שלומדים הלכות ממעשיות בגמרא ומאגדות.

מעשה רב הוא ראיה ניצחת, ואם הרמב"ם הביא ממעשיות רבב"ח, כשהוא עוד כותב על מעשיות דומות שהן דרך משל, כנראה שאתה טועה.

אני לא מכיר את המעשיה שהוא למד ממנה אשמח שתראה לי.

צריך משהו להיאחז בו כדי שייחשב רלוונטי מחדש.
במקרה התכלת אני מבין שאכן יש, אבל הבעיה זה שישנם מספיק עוררין ואין להכניס ראש בין ההרים, יישבו גדולים על המדוכה ויורו לקטנים.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...