בריתי שלוםחידוש

השבת ובשבת הבאה קראנו ונקרא על קנאותו של פנחס ועל היותה חיובית והרבה מעבר לכך - היא מוצגת כמי שהצילה את ישראל וזיכתה את פנחס בברית כהנת עולם.

 

לפני כמה שנים בדיוק בתקופה זו נרצחה שירה בנקי, מה שגרר גל גינויים מכל הרבנים, ובצדק.

 

עכשיו, מה הבדל הגדול בעצם? מה גורם לאלו להיות בשני קצוות ככ קוטביים?

 

אז כולם יפטירו "זה לא אותו דבר", "פנחס זה משהו מיוחד'', וכו'.. פרשת פנחס מאתגרת את הדרשנים וכותבי העלונים הליברלים.

 

תשובות כאלו לא חסר.

 

מישהו פעם באמת דרש מעצמו תשובה ברורה וחד משמעית לשאלה הזו?

 

ואם פנחס היה חי היום, מה הוא היה עושה?

 

גם בזמנו של םנחס היו ליברלים נאורים ש'גינו' אותו וייתכן שאף איימו עליו, וכמו שכתב רש''י בדיוק כנגדם מכוונת הנבואה שבתחילת הפרשה.

 

זו שאלה רצינית שצריך לתת עליה את הדעת.

לא ברור ליאוי טאטע!
האם אתה רוצה תשובות
או רק מעורר למחשבה

בכל מקרה
הבועל ארמית קנאים פוגעים בו זה הלכה
שהיא לא קיימת ביחסים בין בני אותו מין

וגם את ההלכה הזאת שפנחס ידע, הוא לא קיים בלי רשות ממשה רבנו, כי כפי שבאמת אומרים וזה לא קלישאה, לא כל אחד יכול להיות קנאי
ויוכיח אליהו שלפי המדרש הוא פנחס
שנענש על קנאות פחותה הרבה יותר
וכמו שכותב עליו המדרש שיר השירים רבה
"ודכוותיה כתיב באליהו: שנאמר: (מלכים א יט) ויאמר קנא קנאתי לה' אלהי ישראל, כי עזבו בריתך בני ישראל. אמר לו הקדוש ברוך הוא: בריתי?! שמא בריתך! ואת מזבחותיך הרסו. אמר לו: מזבחותי?! שמא מזבחותיך! ואת נביאיך הרגו בחרב. אמר לו: נביאי?! ואת מה איכפת לך! אמר לו: ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי לקחתה"
שאפילו אליהו לא קינא ל-ד' ממניעים מאה אחוז טהורים


בדרך אגב אוסיף שלא אהבתי את ההתמודדות ה"עניינית" שלך עם הליברלים
אין הכי נמיחידוש

בעיקר המטרה היתה לעורר למחשבה על דברים שנראים לפעמים מובנים מאליהם.

 

עזוב את הדוגמה שהבאתי. הרי גם היום יש נישואי תערובת. זה לא הנקודה.

לא מדובר על נישואי תערובתק"ש
אלא על בעילה בפרהסיא. ועדיין זו 'הלכה ואין מורים כן'.
מהו הענין של קנאות?simple man

קנאות זה לא ענין של כואב לי לראות מישהו עושה נגד רצון האל אז וואלה אני פשוט הולך ורוצח אותו.

 

קנאות כמו גם עונשי מוות וכמו שמצינו שחכמים היו נותנים כל מיני עונשים כולל עונשי מוות אפילו על דברים שהם לא עבירות כל כך חמורות עניינם הוא אחד, להעמיד את הדת על תילה. 

 

כשכל האנשים שומרים את הדת ופתאום מישהו פורץ גדר ויש חשש שזה עלול לגרום לזלזול המוני בעבירה הזו אז בשביל לשמור על הדת כצורתה צריכים לנקוט לפעמים באמצעים חמורים בשביל הרתעה, התורה לא מעוניינת שסתם אנשים שעשו עבירות פשוט ימותו, זה לא דעאש, יש מטרה שהדת תישמר ולכן צריכים במקרים מאוד נדירים לעשות מעשים קיצוניים בשביל המטרה הזו.

 

כמובן שכל זה נכון אך ורק אם אכן המטרה בדברים האלו מושגת,  שבאמת כשיש קנאות בדבר מסוים או כשסוקלים מישהו אז זה יגרום לכולם להבין את החומרה של העבירה וממילא ימנעו מלעשות את זה, ואז זו הצלה ליהדות.

 

אבל אם מה שזה יגרום זה שיסתכלו עליו כמו משוגע ורוצח וזה לא יגרום לשום חיזוק בדבר או לשום שינוי בעם ישראל או אצל עוברי עבירה אז כמובן שכל הרעיון של הקנאות איבד את הפואנטה, וקל וחומר אם זה מעורר אנטי כמו שקורה אז ברור שברגע שאין בזה את התועלת אלא אך ורק נזק אז זו לא קנאות אלא רצח לכל דבר, ועונשו צריך להיות כמו רוצח.

תשובה יפה, אבל נראה לי שהיא לא תסתדרהָיוֹ הָיָה

עם הפרט - התנאי שצריך דווקא "שעת חימום", לכה"פ לפי חלק מהמפרשים. וא"כ זה כן מה שבאת לשלול.

דוקא אני חושב הפוךsimple man
שזה יותר מוכיח שזה לא סתם להרוג אותו באופן ספציפי אלא המטרה באופן כללי כשאנשים רואים קנאות.
הגיוני בהחלט.הָיוֹ הָיָה

אבל זה לא ממש מה שאמרת קודם.

אני חושבימ''ל
שדברי החזו"א לגבי תינוקות שנשבו נותנים לזה תשובה.
צריך להבין מה מהות ה'קנאה' כדי לדעת איפה ומתי היא שייכת.

תורף הדברים:
פנחס ראה אדם שפרץ גדר מוסרי, ומעשה הקנאות שעשה היה על מנת לגדור את הפרץ - לא כנקמה באיש אלא כתיקון העולם.
כאן כשהפרוץ מרובה על העומד אין משמעות לאדם ספציפי, וגם מעשה קנאות לא פורץ שום גדר אלא להפך ("הוספת פרצה" כדברי החזו"א) - לכן המעשה הוא רק נקמה ואלימות אישית ובעצמה שחיתות מוסרית ולא קנאות לה'.
יפה, אבלחידוש

הדין של קנאין פוגעין בו נכון בפשטות גם במצב של יחיד מתוך רבים.

גם 'גונב את הקסווה', זה לא בהכרח פרצה של הדור, אלא מעשה פרטי.

זהו שלאימ''ל
ובנוסף דין של 'קנאים פוגעים בו' שייך רק תוך כדי מעשה ולא רגע אחד אחריו, שגם זה מבטא את הרעיון שעניין הקנאות הוא תיקון ולא נקמה.

(כל הדברים שם הם פרצת גדר, גם 'גונב את הקסווה' שזה חילול קודש קיצוני)
בלוףבינייש פתוח

אין שום הבדל מהבחינה הזאת בין זמרי לבין ההומוסקסואליות של היום. הוא לא פרץ שום גדר. הוא עשה זאת כדי ללמד זכות אחרי שרבים מישראל זנו אחרי בנות מואב (במקום לקחת עליהם אחריות)

קורים חילולי ה' המוניים בכל חטא שתרצה. אין לנו את הכח להילחםחסדי הים
נגדם וזה בעצמו מראה שהיום הדרך היא אחרת וזה למשוך את החוטאים בעבותות שלום ואהבה וחלילה להשתמש באלימות שרק מרחיקה.
משטר משה היה מלוכה תיאוקרטית.מי האיש? הח"ח!

משטר מדינת ישראל הוא דמוקרטיה פרלמנטרית.
פנחס במשטר משה היה אינסטנציית אכיפה מוסמכת אד-הוק מכוח הקאנון, בעוד ששליסל מוגדר בספר החוקים של ישראל כפושע פלילי מהדרגה החמורה ביותר, שאחר הרשעתו בהכרח יושת עליו עונש מאסר מהכבדים ביותר.

במילים פשוטות אם אני מבין אותך נכוןצהרים
אז פנחס פעל מכוח החוק ושליסל נגד החוק?
אכן.מי האיש? הח"ח!

שוב, זה לא מספיק בעולמנו ואולי גם לא לדיון הזה, כי יש בעיית מסגרת כללית של מערכות ערכים וייחוס וכמובן יחסים בינלאומיים.
אבל לצורך השאלה אפילו בהבנה היורידית וגם התיאולוגית כן, בהחלט, זה ההבדל.

תרגום: כשחוק נגד הלכה - אין לגיטימיות להלכה?הָיוֹ הָיָה

באמת קראתי מה שקראתי???

 

אלקים אדירים...

לא הבנת.מי האיש? הח"ח!

השאלה היא לגבי מסגרת ההלכה וקיום ההלכות.
בגטאות פסקו שמותר לאכול בשר סוס, הבעיה היתה שלא נשארו סוסים.

ומה לא הבנתי בזה? אמת שזו השאלה, אוקיי, אך מה תשובתך לה?הָיוֹ הָיָה


מבחינתי עניתי, אפילו הלכתית.מי האיש? הח"ח!

תשובתי מתמצה בהבדלי משטרים (והבהרתי שזה כמובן יורידי לגמרי, בטח לא מספיק כתשובה מלאה).
זו דעתי - איש לא מחוייב לקבלה, אכן חולקים עליי כאן - לגיטימי לחלוטין. 

יש מקור הלכתי לשינוי ההלכה בעת שינוי שיטת הממשל?הָיוֹ הָיָה

אדרבא, כתוב אותו כאן, בכבוד.

איפה ראית דיבור על שינוי הלכה?מי האיש? הח"ח!

דובר על שינוי הסיטואציה, ממתי הלכות עומדות רק בפני עצמן בלי התחשב בכלום?
נניח ומעורב במצב כזה פיקוח נפש לכלל ישראל למשל, האם אין זה שיקול הלכתי (ואפילו בעניין שמערב "קנאה" דהיינו פעולה כביכול-אוטומטית ללא "שיקול" "בירי בשליפה מהמותן" - אבל עדיין זה מתבצע [אם בכלל] רק בהסתמך ובהישען על לימוד תורה - וכי מי לנו יאמר שדווקא בו אין שום התאמה לשום פרמטרים, מה שכשלעצמו הופך את הטיעון שאתה עושה בו שימוש על פניו ומעביר את נטל ההוכחה אליך)?
אשלים ואומר שמבחינתי אין לי מה להוסיף על זה. זו חזרה על עניין שכבר הוסבר בדף הזה והובהר לגמרי. אם ממש חשוב להחזיק בדעה ושלכל אחד ואחת חייב להיות בעניין איזו מסקנא עבור עצמם, הרי אני משאיר לקורא לשפוט מה לחשוב לאור הדיון, ואם חשוב גם לאסוקי שמעתתא אז את זה אני - הפשוט והקטן - אשאיר למרנן ורבנן פוסקי הדור.
מה דעת חכם שלום כהן?
מה דעת הרב יצחק זילברשטיין?
מה דעת הרב אליעזר מלמד?
איזה קטע ששואלים אותי במקורות הלכתיים עוד לפני הגדולים לעיל...

להלן העתקת דבריך שכלפיהם אמורים דברי:הָיוֹ הָיָה
עבר עריכה על ידי נשמה כללית בתאריך ט"ז בתמוז תש"פ 06:32

"משטר מדינת ישראל הוא דמוקרטיה פרלמנטרית.
פנחס במשטר משה היה אינסטנציית אכיפה מוסמכת אד-הוק מכוח הקאנון, בעוד ששליסל מוגדר בספר החוקים של ישראל כפושע פלילי מהדרגה החמורה ביותר, שאחר הרשעתו בהכרח יושת עליו עונש מאסר מהכבדים ביותר."

(ומה שבא בעקבות זאת, ולא אעתיק כרוכלא)

 

 

משהו פה מתורגם ל"פיקוח נפש" או משהו בכיוון?

ובאמת לא אתה צריך לפסוק הלכה אלא הרבנים שהזכרת, אבל התפתח כאן דיון הלכתי, הבעת בו את דעתך, ואתה אמור לעמוד מאחוריה ולא להתחמק....

אתה מעוות את העניין כולו.מי האיש? הח"ח!

אין שום צורך לחפש שם מה מתורגם למה.
הנקודה שהעליתי לא נגעה להלכה או לשיקולים ההלכתיים, אלא לנסיבות ולפרמטרים, ומה שנגזר מכך באמת שמור לפוסקים ולרבנים.

נו נו....הָיוֹ הָיָה

זה לא ממש היה נראה ככה, אבל שיהיה....

אם בתקופתו של פנחס היו חוקי מדינת ישראלה-מיוחד

הוא היה עדיין זוכה בכהנת עולם.

אין קשר למשה רבנו או לשאר ההבלים שכתבת, זה הקב"ה נתן לו.

תשתדל להיות מנומס.מי האיש? הח"ח!

ואת הכינוי "הבלים" תבדוק קודם כל אם אתה צריך לייחס למה שאתה מפרסם.
אין שום קשר בין מה שאני טוען למה שאתה חושב שטענתי, אז תשתדל לשפר את הבנת הנקרא, או את הידע ביוריסטיקה משפטית ותיאולוגית.

באמת הייתי בטוחה שזה דבר תורה לפרשה הבאה נפש חיה.
לרצוח אדם רק כי הואשקל בשטר

במקרה נולד לעם שלך ושוכב עם מישהי מעם אחר - ולך זה מעצבן כי לפי התפיסה שלך הוא מחלל את העם שלך - אז זה מותר? זה הופך רצח למוסרי?  אתה גם תצעק "אלוהים גדול" או "אלוהים קנא" תוך כדי הנפת הסכין הדקירה וקריעת בטנם ומעיהם באכזריות שטופת קודש? 

 

מתי נלמד שרצח זה לא מוסרי בשום צורה. 

 מי אנחנו שניקח חיים של אדם אחר?!

אתה לא בעניינים חביבי.. קראת בכלל מה שכתבתי?חידוש


קראתי והגבתי למה שהבנתי. אם טעיתי - תחכים אותישקל בשטר


טעית בדבר פשוט,הָיוֹ הָיָה

הדיון כאן יוצא מנקודת הנחה שאנו מחוייבים להלכה ולדבר הא-ל, ואז דנים מהו בנידון דנן.

אתה הגבת באמוציונליות נגד לגיטימיות ההלכה הזו בכלל, ולכן דבריך אינם רלוונטיים לכאן.

יש המון סימני שאלה בתגובה שלך, אבל אתה באמת רוצה תשובה?ימ''ל


הפכת להיות פסיכולוג פילולוגי?שקל בשטר

בסך הכל כתבתי משהו שאתה יכול להגיב עליו בצורה יפה יותר מלנסות להראות כאילו אני מנסה להתנגח, ולהוציא את התגובה סתומה ועקשנית. 

אני מבטיח שאקרא את התגובה שלך בקשב רב לפני שאכתוב סימן שאלה, או אפילו משהו שמזכיר סימן כזה..

שאלתי כי אלו נראות שאלות רטוריותימ''ל

הן מנוסחות בצורה מוקצנת ואמוציונלית.

 

אז ככה:

 

א. "רצח זה לא מוסרי בשום צורה" - להרוג מישהו רק כי הוא במקרה נולד לעם אחר והוא מגן על האדמה והמשפחה שלו (קרי מלחמה) זה מוסרי בעיניך? כמו כן, במדינות רבות יש עונש מוות, וברוב העולם היה עד לא מזמן, אם זה מוסרי או לא יש מחלוקת אבל זו לא שאלה פשוטה (ומה עם אייכמן? והיטלר לו היה נתפס?). במילים אחרות - יש מקרים שמצדיקים הרג, גם לפי תפיסתך.

 

ב. "לפי התפיסה שלך..." "מי אנחנו שניקח חיים של אדם אחר" - אנחנו אף אחד, אנחנו לא הנושא כאן. אתה צריך להבין שיש כאן פערים אידיאלוגיים - בתפיסה הליברלית החילונית האדם במרכז, וחירות וחיי אדם הם הערך העליון. בתפיסה הדתית האל במרכז (כי העולם, כולל האדם, נברא לשרת מטרה - והמטרה מקדשת את האמצעים), ודבר האל הוא זה שקובע מה הערך העליון גם אם זה בא על חשבון חיי אדם. אז אתה יכול לנקוט בגישה החילונית, אבל תבין את האדם הדתי שמבחינתו יש ערכים שגוברים על ערך החיים, ולא רק חייהם של אחרים אלא גם שלו עצמו.

אוסיף:הָיוֹ הָיָה

דבריו של @שקל בשטר אינם רלוונטיים, היות והוא כופר בעצם היכולת בכלל להרוג וכו', כשהדיון כאן הוא מה ההלכה, מי שההלכה אינה מוסרית בעיניו, והא-ל אינו מחייב בעיניו, דבריו אינם רלוונטיים לדיון, נדמה לי שזה מה שהתכוון ימ"ל בתגובתו בתחילה, 

 

ולכן המענה היחיד שהוא צריך לקבל לשאלתו "מי אתה שתיקח חיים" היא "אני נציגו של הא-ל ומקיים מצוותיו" ואם זה לא מתאים לו - ביי ביי. ואנחנו נמשיך להתדיין בבגרות מדוע דין התורה אינו נוגע למציאות המדוברת.

אבלשקל בשטר

א. יש מקרים שמצדיקים הרג, כמו מישהו שבא להרוג אותך - אבל זה מוצדק כדי לשרוד, ההרג לא נעשה בצורה אקטיבית אלא תגובה פסיבית. אבל לא כל מלחמה זה מוצדק - להרוג רק בשביל תחושת ההשתייכות אדמה או עם זה לא מוסרי. 

 

ב. האל במרכז גם אצלי. פשוט אני טוען שהאל לא כתב את זה, ואין שום סיכוי בעולם הוא יכתוב כאלה דברים לא מוסריים כמו רצח בשביל פולחן. ואם אתה תתעקש לחשוב שהוא כתב את זה - אז אני ואתה מתכווננים לאל אחר לגמרי. שלך מתיר לרצוח בשביל פולחן ודת, ושלי אוסר בכל צורה שהיא לטנף את ידי בדם אדם. 

 

 

אנסה לחדדימ''ל

א. השאלה העקרונית היא אם יש ערכים שבשמם מוסרי להרוג: לגבי עונש מוות לא הגבת (וכדי לעמוד על העיקרון אני מקצין לשאול על הפושעים הנאצים, ולא מדובר במקרה שהם יכולים לסכן חיים אי פעם ואף לא מדובר בצעד הרתעתי כמו שאפשר לטעון לגבי עונש מוות על רצח אלא נטו לשם עשיית צדק - האם היית חס על חיי היטלר בשם המוסר?). או במקרה שאדם או עם דורש באלימות את אדמתך (שלטענתו היא אדמתו) - אתה יכול לסגת ולוותר ולחזור לאירופה או כל מדינה אחרת או לבחור להילחם ולטנף את ידיך בדם, במה תבחר?

 

ב. במלחמת שבעת העממים "לא תחיה כל נשמה" הוא ציווה, למחות את זכר עמלק הוא ציווה, להרוג מחללי שבת, נואפים, עובדי עבודה זרה, וכן גם על משכב זכר ועוד. לא הבנתי איך אתה מסביר את כל אלה אם לא העמדת ציווי ה' מעל ערך חיי אדם במקרים כאלה.

תודהשקל בשטר

א. בעולם שלי לא קיימים ערכים, וגם מוסר חברתי או ערך החיים זה לא  ה"מוסר" מבחינתי. המוסר לא נובע מבחוץ מתוך רגשות רווחים של הסביבה שיוצרת ערכים, או מתוך טקסטים שיוצרים אותם, הא נובע מבפנים. בפנים אין ערכים, ואין תחושת צדק שצריכה נחמה בדם. ולכן, לא בטוח שלהרוג רוצחים זה הדבר הנכון, גם אם הוא הדבר הנפוץ, ובהקשר של היטלר - נפוץ מאוד. כן, זה קצת אנרכיסטי, אבל זה לא מנותק מאלוהים לפחות.

יש כאן גם אמירה חדה ונוקבת מעבר לכך, אם מאיימים על מישהי להשתחוות לפסל או להמית את ילדיה ואותה - הדבר הנכון הוא להתכופף ליד חתיכת האבן\מתכת, ולא לגרום לרצח של הילדים. למה? כי להתגמש כדי לחיות זה נכון ומהולל הרבה יותר מאשר להתעקש ולמות.

 

ב. הוא לא ציווה למחות את 7 עממים, הוא לא ציווה למחות את עמלק, הוא לא ציווה להרוג מחללי שבת, ולא מנאפים, ולא עובדי עבודה זרה, וגם לא משכב זכור ועוד. למה? כי הוא לא כתב את זה. האלוהים שאתה מדבר עליו זה אלוהים שמתיר לרצוח בשביל פולחן ודת רק כי הם לא חושבים ועושים כמוני. זה אלוהים שלרצוח זה מצווה. אז לא, הוא לא אמר את זה בשום מקום כי לא הוא כתב את זה. 

 

 הציווי נמצא בפנים כל רגע ורגע מחדש, לא בטקסטים מלפני X שנים שפעם בחלקם היו קשובים לציווי החי של ההוויה, והיום רומסים את הציווי החי בשם הנצחיות האלוהית שלהם.   

אוקייימ''ל

חבל שלא הבהרת מראש שאתה לא מאמין בתורה היהודית.

 

ובכן, כמו שאמרתי - אתה יכול לנקוט בגישה החילונית (או באיזה "ציווי חי של ההוויה" שאתה מאמין), אבל תבין את האדם הדתי שמבחינתו דבר האל במרכז וזהו דבר האל.

אבל השאלה לא אם אני מאמין או לאשקל בשטר

חבל שאתה לא מתייחס לשאלה המהותית - האם זה נכון או לא להרוג רק בגלל דת ופולחן. 

 

זו לא גישה חילונית. מבין, פשוט ההצגה של @חידוש את הדברים העלתה בי רצון להגיב ככה, כי אין שום הצדקה לרצח בשם האל, גם אם זה כתוב שחור על גבי חומש. 

וכאן אתה נכנס לשאלה  איפה הבעיה כשקוראים משהו "לא מוסרי" שם?

יש כאלו שיאמרו לך שהבעיה היא בנו.

יש כאלו שיאמרו לך שהבעיה היא החומש.

יש כאלו שיאמרו שאנחנו החומש זה לא אותם זמנים.

ויש כאלו שיישארו במבוכה מוסרית כשהם קוראים פסוקים כאלו - בין האני שבהם, לכתוב שמולם.

לפי מה שהבנתי החלטת ללכת על האופציה הראשונה.  

זו כן השאלהימ''ל

כי כמו שהסברתי - לפחות על פי התפיסה הדתית (אם כי ניסיתי להסביר בחלק א' של דבריי שלא רק על פיה) כן יש מצבים בהם נכון להרוג בגלל הדת (לא כפולחן).

 

אתה שואל איפה כאן הבעיה - ובכן, השאלה הזו מניחה שיש בעיה.

יש פערים בתפיסות, זה נכון - והם נובעים מפערים בהנחות ובערכי היסוד (ביניהם מטרת החיים והגישה התאולוגית).

זו לאשקל בשטר

השאלה המהותית היא האם אתה "סופר" את הקול הפנימי שבך, או שאתה משתיק וקובר אותו במעבה הטקסטים היהודים.  

בלעדיו, באמת אין בעיה. 

טוב, אנחנו חוזרים על עצמנוימ''ל

רק מילה לגבי 'הקול הפנימי שבך': הקול הפנימי של כל אחד ואחד יכול להיות מאוד שונה וגם אצל אותו אדם שונה מתקופה לתקופה, אם על פיו אתה מגדיר מה מוסרי אתה בבעיה כי אתה יכול בקלות להיות קניבל/ נאצי/ משעבד עבדים/ טבעוני שהורג כדי להגן על חיות מפני הרוצחים הקרניבורים/ בוזז חנויות כתמיכה בחיי שחורים וכו' - את כל אלה עשו אנשים עם קול פנימי.

ודבר נוסף - אם הקול הפנימי שבך מגדיר לך מה מוסרי, מה פתאום אתה מקשה ממנו על אחרים למה הם לא מתיישרים על פיו? להם יש קול פנימי שונה.

אין דבר כזה.שקל בשטר

אין מציאות כזו שהקול הפנימי עושה את מה שאמרת - רק האגו והפחד עושה את זה. 

 

גם הצבע החום שאני רואה הוא לא בטוח החום שלך. העניין הוא שאין דרך להוכיח. הקול הפנימי הוא אותו דבר, הקול שתשמע אם תהיה מספיק בשקט הוא אותו קול של הערבי שבצד השני ישמע אם הוא יהיה בשקט. ובדיוק כמו צבעים, אי אפשר להוכיח חוויות. אבל לפחות אמירות דומות של אנשים שונים שהגיעו לאותו מקום יש.

לא מבין בקולות פנימיים וחוויות, רוחני ואפריורי מדי בשביליימ''ל

וכמו שאמרת אין איך להוכיח את הטענה שלך על הימצאות 'קול פנימי' - אחיד לכל האנושות או בכלל, כך שאין על מה לדון.

 

נראה לי שמיצינו.

יש. זו לא רציונליות של לוגיקה, זו חוויה שכולם בפוטנציאל שלהשקל בשטר


אלא ש'הקול הפנימי' המשותףטיפות של אור
אומר שיש ערכים ששווה למות בשבילם.

צריך להשתיק בצורה חריפה חלקים ממנו כדי לחשוב אחרת; וזה למרבה הצער מה שעשית לעצמך.


(והוא מעשה נורא באחד שביקש לנקות את היהלום, ולא ידע שהוא שובר חלקים ממנו)
אין קול פנימי כזה שמת בשביל ערכיםשקל בשטר

כי בשביל הקול הפנימי אין ערכים חוץ מהקשבה לחיים עצמם. ערכים מחשבות או רעיונות זה אשליה מהבחינה של הקול הפנימי.

 

הלוואי והייתי מבין באיזו סיטואציה אתה חושב שאני משתיק. בהצלחה בכל מקרה עם ההקשבה שלך לטקסט שאומר לרצוח בשביל דת, אבל אל תגיד שזה קול פנימי כי זה לא. עובדה שזה טקסט חיצוני שאמר לך את זה. 

 

 

 

להיפךטיפות של אור
עיוורת את עצמך, ואתה לא מוכן להקשיב למה שבתוכך.

כמה רמייה עצמית, וחזרה עקבית על הדיכוטומיה 'טקסט-לב', צריך כדי להגיע לכך.
אני טועה אתה צודק וככה אין שום סיבה להתמודד עםשקל בשטר
רצח על בסיס דת ופולחן. הכי קל לומר שכל מי שטוען אחרת, הוא עיוור ורמאי.

מקווה שיום אחד תבקר את עצמך ללא שיפוטיות, ותתן לעצמך להקשיב לקולות שאתה טוען שאני משתיק ומרמה, ואז תבין למה אני מתכוון כשאני אומר שאלוהים לא מצווה לרצוח.
כמובן שהכי קל לומרטיפות של אור
שכל מי שטוען אחרת עיוור.

הרי זה מה שאתה עושה כל השרשור, לא?


וזאת בדיוק הסיבה שאין טעם לעשות זאת. זו טענה שאי אפשר להתגונן בפניה, ובסך הכל מבטאת פטרונות.
חיפשתי איפה טענתי שאתה או מישהו אחר עיוור ולא מצאתי.שקל בשטר
היא לא פטרונות כי היא לא תפיסה שלי ואמירה שלי. היא אמירה שאומרת שאם תחווה את זה אתה תגיד כמוני או דומה למנ
ה שאני אומר. לא בגלל שאני אמרתי אלא בגלל שאתה חווית ושנינו אומרים מאותו מקור. שווים.
כל עוד לא חווית אתה לא יכול להתעסק בזוטות וקללות כמו עיוור ורמאי, ואתה גם לא יכול להתעסק בקיטלוג של הצעה שלי אליך לחוות דברים מעבר לטקסט ונתונים - כפטרונות שצריך לציית לה. אתה מציית לחוויה שלך. פשוט כל עוד לא חווית אל תכתוב כאן דברים על קול פנימי שאומר לרצוח. ובטח לא בשם האל.
סיימתי דיון. כל טוב
אני רק שאלה (לגמרי מסקרנות)טיפות של אור

את מי אתה מתווך כאן? בובר? אחד העם? השל?

גם..שקל בשטר

א.ד. גורדון, השל, וקצת בובר בתורת הנביאים.             

 ואם הרב קוק לא היה אורתודוקס אז גם הרב קוק

 אבל בעיקר בעיקר בעיקר שמות שאני לא יכול לכתוב כאן שקשורים לעולמות דומים ושונים.

בכל מקרה זה משהו שמעבר לספרים וקריאה של טקסטים.

 

טיפות של אור

מהבודדים בעולם שעדיין קוראים אותם, מה?

אה, לא אני...טיפות של אור

אני אורתודוקס ישן וטוב, מה שנקרא

דווקא המוכרת קראה אותםשקל בשטר

ו.........היא אמרה שיש לי טעם טוב... קורץ

 

אז מה?בינייש פתוח

ופעם מדדתי מכנסים והמוכרת אמרה שזה יפה עלי

אמרתי לאבא שלי שמילה שלה שווה זהב. הוא אמר שלא. מילה שלה שווה כסף

אז המילה שלה שווה שכלשקל בשטר

מילה שלי..ליקוקחצי חיוך

הקול הפנימי שלי....הָיוֹ הָיָה

אומר לי שהדבר הכי טוב, הכי טהור, הכי ראוי, הכי מתבקש והכי נעלה עלי אדמות, הוא לקיים במלואו את דבר הא-ל כפי שהוא מתגלה אלינו בתורה שבכתב ובתורה שבעל-פה,

זה הקול הפנימי שלי, נו מה לעשות?

זה המחשבות שלך. קול פנימי לא אומר לקיים טקסטיםשקל בשטר

או התגלות שהייתה בעבר, כי הוא תמיד תמיד תמיד ההווה. 

כשאתה קשור ונאחז במשהו בעבר זה המחשבות שלך.

הקול הפנימי לא צריך טקסטים.

סורי על חוסר הנצחיות שלהם אבל זה מה שזה.

הקול הפנימי הוא "הנצח שברגע", הוא לא מנציח אותו בטקסט. 

קשבות לקול הפנימי זה הקשבה לחיים. החיים וההוויה זו תנועה, זה לא מוזיאון טקסטואלי. 

אתה מברבר הרבה... את הקול הפנימי שלי אני יודע, לא אתה...הָיוֹ הָיָה

לאיפה הגענו אלקים ישמור, אתם כל כך מתנשאים על ה"דוסים הפרימיטיביים" שאתה גם יודע מה הקול הפנימי שלי ובבטוח שהוא חייב להיות כמו הקול הפנימי שלך? שחרר מותק, שחרר, צא מהבועה.

כשהקול הפנימי הופך להיות שלך הוא לא פנימישקל בשטר
אלו שרוצחים בשם הדת חיים בבועה משלהם. ע"ע דאעש.
כנ"ל.הָיוֹ הָיָה

הפטרונות המתנשאת שלך מזעזעת.

מקווה שזה פחות מזעזע אותך מרצח בשם "הדבר הכי טהור ומתבקששקל בשטר

עלי אדמות".

זה לפחות הדבר היחיד שאני יכול לעשות בקשר לדיון בינינו.

בהצלחה. 

לא, זה מזעזע יותר...הָיוֹ הָיָה

כי יש לי איזה קול פנימי קטן שלוחש לי שהא-ל מסתמא יותר מוסרי מהוד מעלתך...

ממליץ לכם לעצור את הדיוןבינייש פתוחאחרונה
אתם טוחנים מים לדעתי
אתה כופר בתורה שבעל פה?בינייש פתוח
שטוענת שהבועל ארמית (ברבים ובשעת מעשה) קנאים פוגעים בו?
וגם מחייבת לכבוש את הארץ?
ומתירה לצאת למלחמות בחוץ לארץ? (מלחמת רשות)
אתה מציין את חנוכה שבו מתתיהו הרג יהודי שהקריב חזיר לזאוס?
אגב מה דעתך על פסח? במקרה ההוא ממש בתורה שבכתב מתואר איך הכל התחיל, איך שמשה ראה כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול. אותו משה שנתן לנו את התורה שבכתב
אי אפשר לכפור במשהו שכתובשקל בשטר

אפשר לכפור במשמעות של מה שכתוב - האם הוא מחייב, האם הוא מוסרי, וכ'ו

הטענה שלי היא שזה לא מוסרי לרצוח מישהו רק כי הוא שכב עם מישהי לא מהעם שלך.

ולהרוג רק כי חשקה נפשך בחתיכת אדמה שלא לך זה גם לא מוסרי.

כתבתי למעלה שחנה ושבעת בניה זה לא מוסרי אז זה? וזה כמו שמישהו בימינו יקריב לשיווה ואתה תהרוג אותו.

שם על פי הסיפור זה הריגה פסיבית של מישהו שבא להרוג  "איש עברי מאחיו". 

הוא לא בא להורגו, הוא היכה אותובינייש פתוח
דבר מאוד מקובל בעולם העבדות של פעם ואפילו אצל היהדות (שבניגוד לשאר התרבויות של אז אסור לשבור איברים והעושה זאת נאלץ לשחרר את עבדו)
הסיפור הזה פחות חשוב לדיוןשקל בשטר


לכפור בחיוב או במוסריותו של חובה כתובהבינייש פתוח
היא כפירה לכל דבר ועניין
אוקיישקל בשטר


ממש לא, הוא כופר כבר בתורה שבכתב...הָיוֹ הָיָה


זאת הנקודה! פנחס עשה זאת מתוך קנאות לה' יתברךפלונטר 4

ה' זה שנתן את הנשמות ואת החיים רק הוא זה שיכול לקבוע למי מגיע חיים ולמי לא. אברהם אבינו בא לשחוט את יצחק.. וכביכול למה שיחליט על החיים של מישהו אחר? אבל זה לא כי הוא רוצה אלא כי ה' רוצה לכן הוא צריך לקיים, שהרי החיים של כולם כולל חיי אברהם ויצחק שייכים לה' לכן אין בכך בעיה מוסרית כשזה בא בציווי ה' כמו במקרה של פנחס שזה היה נטו לכבוד ה' והתורה. רצח כשלעצמו לא מוסרי אבל כשזה בא מצווי ה' אין יותר מוסרי מזה ובמיוחד שאותם אלו שצריך לרצוח כ"כ מבזים את כבודו של ה'.

רצח זה לא מוסרי בשום צורה?ה-מיוחד

הוצאה להורג של אייכמן לא היתה מוסרית?

להרוג מחבל זה לא מוסרי?

הבא להורגך השכם להורגו זה לא מוסרי?

יש היתר חריג לפגוע במקרה של פנחסבינייש פתוח

לגבי בועל ארמית, והיא לא בעלה אף אחד בתור אישה. וגם אם היה מדובר בהומוסקסואל וההיתר (שהוא גם מצווה כמובן) היה בכל גילוי עריות, הוא אפשרי רק כאשר נעשה מעשה ברבים ומעשה הקנאות מתרחש בעת מעשה, בזמן שהמכחול בשפופרת.

אתה באמת עושה קישור?מי האיש? הח"ח!

אתה באמת מתכוון שמתקבל על הדעת לתקוף, תחת משטר של מדינה ריבונית דמוקרטית פרלמנטרית, כשהסיטואציה המקראית הנה תחת משטר משה המלוכני התיאוקרטי? אתה באמת יכול להציג מקור הלכתי שמבחינתו אין שום התחשבות בהבדל הנסיבתי הזה?

מה הטעם לדון בכך?בינייש פתוח

אתה רואה אפשרות בימינו לאיש ציבור בועל גויה ברבים?

אל תשאל אותי שאלות קשות...

חשבתי,מי האיש? הח"ח!

שהתלמוד היהודי הוא בדיוק זה - להביא סיטואציה לקיצון, תחת כל הנחה ותהיה הפחות סבירה אשר תהיה, ולדון אף אז להלכה בעניין (למשל גיטין בפרק "המביא גט" "והלכתא בכפות" כולל הערת תוספות "כפות וישן בעינן").
זה האומץ, זה השטייגען, זה הכוח שבתלמוד ובתורת ישראל.
בנוסף, חשבתי שדווקא לימוד תורה מעלה שאלות קשות, כאלו שאולי בגינן זכה רבי עזריאל מלובלין לכינוי ראש הברזל (אף כי יש שטוענים שזה קשור יותר ליושרו הבלתי מתפשר כרב של לובלין).

יש לי כמה שאלות אליךבינייש פתוח

אם אתה רואה את אבא שלך מרביץ לאמא שלך האם אתה:

מרביץ לאבא שלך

לוקח אותו אחרי לשיחה ומסביר לו שזה לא יפה

מתקשר למשטרה

לא עושה כלום

עוזר לאבא שלך להרביץ לאמא שלך 

(אולי אמא שלך בגדה בו, אולי היא רצתה להרביץ לך ואולי להפך, קח הכל בחשבון ובכובד ראש)

אם אדם רצח בשבע וחצי בערב, האם בשמונה וחצי בערב הוא צריך להתפלל ערבית?

יש לי כמה שאלות אליךמי האיש? הח"ח!

האם הראש שלך עסוק כל היום בהטרלות?
האם מה שפרסמת עכשיו מוציא אותך בן אדם?
האם לא ראוי לסלק אותך מהפורומים?

נתתי דוגמא לכך שאולי לא תפקידנו להביא סיטואציה לקיצוןבינייש פתוח

ואתה אפילו מסכים (כלומר אני ממש לא התכוונתי לשאול בכנות את השאלות הללו בשביל שבאמת תחשוב עליהם בצורה רצינית ותענה)

דיברתי על תפקידו של התלמוד.מי האיש? הח"ח!

לא זכור לי שאתה נחשב לממשיכו הרשמי של רב אשי.
והגסות המבחילה שנקטת, תוך שימוש בגוף ראשון לעניינים גועליים ודוחים, מעידה כאלף עדים על זדון וכוונת מכוון.

מצטער אם פגעתי, זה ממש לא היה הכוונהבינייש פתוח

אבל אם אינני ממשיך דרכו של רב אשי (וכך בדיוק אני טוען) למה לדון בעניין בועל ארמית תחת משטר דמוקרטי?

כי על זה בדיוק היה כאן הדיון.מי האיש? הח"ח!

ואם צריך תזכורת אז להלן ציטוט מהמסר הראשון בדף הזה לאמור "מה [ה]הבדל הגדול בעצם".
והסברתי את דעתי שנשענת על יוריסטיקה משפטית ותיאולוגית.

הופה, סתירה...הָיוֹ הָיָה

אם על זה אפשר לדון *למרות* שאנו לא ממשיכי ר' אשי, אז זה אומר שהסברא הזו אינה סברא שעומדת בדיון הזה, אתה לא יכול לאחוז בחבל משתי קצותיו..

 

למעשה לעצם הדיון, איני מתיימר להיות פוסק או להתערב בכלל בעצם השאלה, אבל לא הבנתי מנין לך ביסוס שיש דין מדיני התורה שמשתנה תחת שלטון דמוקרטי, שאתה עוד שואל (לעיל) בכזו תימה את בינייש פתוח איך הוא לא מבין את זה.

אתה מניח הנחות לא מבוססות.מי האיש? הח"ח!

לי אין שום בסיס לשום טענה הלכתית, ולא טענתי שום טענה כזו. הטענה שלי היא בנוגע לעצם הדיון, שההנחה שביסודו היא שהתפוחים ניתנים להשוואה לאגוזים, כאילו שההעמדה בנוגע למעשים ולאפשרות לעשותם היא אותה העמדה, ולא היא (ולא ברור לי איפה נעלמו ממך כל הגדרות דינא דמלכותא ושאר עניינים אלמנטריים, שלפחות מתבקש להעלותם).
וודאי וודאי שממשיכים בדיון הלכתי גם אחר חתימת התלמוד, שאם לא כן מה עניינם של פוסקים ראשונים ואחרונים. אלא אם אתה טוען משהו אחר בניסוח המפולפל "הסברא הזו אינה סברא שעומדת". אם כן אנא הסבר.

זה מה שנראה בעקבות מעקב אחרי כל ההשתרשרות שלך עם בייניש פתוחהָיוֹ הָיָה

לאורך כל מה שכאן מלמעלה. 

תעבור על סדר הדברים ותבין את דבריי.

זה באמת לא אותו דברה-מיוחד

כתוב בפרשה "בקנאו את קנאתי" "תחת אשר קנא לאלוהיו"

זה היה 100% לכבוד הקב"ה. גם לא ב 99.999999%

 

אני בטוח שהמעשה של הבחור הזה היה הרבה פחות. להשוות בין המקרים זה לזלזל בכבוד פנחס והקב"ה

אצל פנחס זה היה רק מתוך קנאות לשם שמייםפלונטר 4
עבר עריכה על ידי פלונטר 4 בתאריך ט"ו בתמוז תש"פ 22:13

במעשה שלו בעצם היה ברור שזה מתוך יראת שמיים טהורה, המעשה כולו היה צרוף נסים ולבסוף גם זכה בכהונת עולם מה שמחדד עוד יותר את העניין שלא היה לו שום אינטרס אישי שהרי אם היה לו אינטרס היו תובעים אותו על רציחה והוא היה פסול לכהונה, אלא שבאמת ליבו היה נקי מכול זה. המעשה שלו לא היה מובן מאליו ,ה' לא סתם עשה נסים וכו, אלא כדי להבהיר לכולם שבמקרה הזה זה גם היה נחוץ וגם נעשה כראוי. היום מי יכול להעיד שאותו אדם עשה את זה רק מתוך קנאות לשם שמיים? זה מעשה מאוד קיצוני שדורש בירור אמיתי בין האדם לעצמו.. מי היום בדרגה כזאת? בנוסף הסיטואציות היו שונות.

זוכרת שכשזה קרה עם שירה, היה לנו דיון בדיוק על זה.שבותי
המסקנה תכלס היא שאנחנו לא בדור של הריגה בגלל עבירות. וגם לא נביאים.
אםרועישםטוב

אם מישהו מטייל ומוצא פסל מלפני 3000 שנה, האם הוא צריך לנתץ אותו או למסור אותו לרשות העתיקות?

לתת השתחוויה קטנהצדיק יסוד עלום
במובן סמלי מסורתי
ברור שבכך יש איסור חמורארץ השוקולד

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

לא זוכר. אבל לזכרוני גם אםקעלעברימבאר
גוי פוגם פגימה קטנה בפסל כדי לבטא שהוא לא מאמין בע"ז הזאת, אז הוא כבר יצא מכדי ע"ז ומותר בהנאה ליהודי.


חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

שאלה מעניינתנקדימון

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א


על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.


צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

לא כדאי ללמוד הלכה מפורומיםטיפות של אור

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

אולי הישראל לא השתמש לפולחן?!נקדימון

זו אמירה מאוד מוזרה.

 

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

השאלה אם אתה קובע לפי חזקה או סברה.קעלעברימבאר
השאלה אם סתם פסל שנמצא מה חזקתו.


אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

הוא כותב שהחוקרים אומריםטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ב' בשבט תשפ"ו 18:14

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

 

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

השאלה אם בהלכה הולכים לפיקעלעברימבאר
המחקר. והשאלה איך נקבעת חזקה.


אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?


למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

את השאלות אנחנו יודעיםנקדימון
אם אתה רוצה להוסיף משהו לדיון, תביא תשובות
אולי בבית שנינקדימון
אבל ממצאים בבית ראשון בוודאי יהיו עבודה זרה גמורה.


אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

בכל זאת מצינו פסלים לנוי בבית ראשון, למשלקעלעברימבאר

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.


גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

הדיבור שם (של החוקרים) הוא גם על בית ראשוןטיפות של אוראחרונה

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

 

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍

יום המחרת שלכם - ראש חודש שבטזיויק

תרגישו התחדשות? או שגרה משעממת?

מה עושה את ההבדל?


אה.. וחודש טוב! 😊

בא לי לקנות ראש דשאהרמוניה

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

ראשת? נשמע המצאהזיויק
סתם אני אומרת בגלל כל הדיוניםהרמוניה

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

 

כן ראשת זה חארטה..

אפשר לומר ראשת. מלשון ראשה. כמו אבן הראשהקעלעברימבאר
לא שמעתי על זההרמוניה
נראלי המצאה של שמאלנים ממשזיויק
ראש מדשאהקעלעברימבאר
אניoo

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת


בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

מרגשזיויקאחרונה
מה הלוז שלכם במוצאי שבתות של חורף?זיויק
זה יוצא חצי יום לפעמים.
זה ברכהפצל🤫

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

יפה ממשזיויק
תודה רבהנחלת

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

השאלה שלךנחלת

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.

אה פספסתי טיפהזיויקאחרונה
חח
סקר שמעניין אותי על תורה ועל דתמרגול

כותבת בלשון נקבה, מיועד לכולם כמובן.


1. האם את מרגישה שהחברה החרדית מייצגת את היהדות כפי שאת מאמינה בה?

2. האם את מרגישה שיש סתירה בין היהדות לבין הדרך של החברה החרדית?

3. האם את לוקחת דעות של פוסקים חרדיים בחשבון? האם אותם הפוסקים לוקחים דעות של הרבנים שלך בחשבון?


ואגיד גם למה אני שואלת.

פתאום הגעתי למסקנה שמדייקת את הקושי שלי עם החברה החרדית.

זה שהם (כחברה) לא מתגייסים, נגד גיוס וכו- מובן בעיניי הקושי.

הקושי שלי הוא עם האמירה שהם "מחזיקים את עולם התורה", או שומרים על היהדות וכו. וגם שצריך לתת להם חופש דת…


כשהאמת עבורי היא, שהחברה החרדית לא מייצגת את היהדות כפי שאני ורבנים ורבניות שאני מעריכה תופסים אותה.

ואף לעתים נוגד.

ואפשר כמובן להגיד שהכל טוב כל עוד גם לי וגם לחרדים יש חופש דת. אבל החברה החרדית לעתים לא מאפשרת את חופש הדת שלי.


ובטח שלא נושאת את לפיד היהדות.

אז האמירה שאולי אנחנו כחברה צריכים "להחזיק" אותם כי הם תורמים לעולם הרוחני והיהודי במדינה, לא רלוונטית עבורי, כי הם מקדמים גישות נוגדות יהדות.

הם מייצגים את עצמם. ויש עוד אנשים שמזדהים איתם. אבל הם לא "היהדות", ולעתים אף להפך 

אולינחלת

אתה מבין בנצרות, באלילות, אבל ביהדות, כפי שמתבטאת למשל באורח החיים והתפישה החרדית, ולא רק, משהו מאוד מעוות,  ידידי.....רחמנות. באמת.

חבל.

 

לא רוצה להתעסק עם זה יותר. זה הביא לכל כך הרבה דברים לא נכונים, ומכוערים (!), שחבל שהתחלנו עם זה.

חודש טוב לכולם! 

הייתם מוותרים על הקשיים שעברתם בחיים?זיויק
על מה שזה בנה בכם? לימד אתכם?
וואו, מחזק כלכךךך, תודה רבה ששלחת🙏תמימלה..?
🤗הרמוניהאחרונה
POVבין הבור למים
חיכיתי שש שנים להגיע לגיל עשרים ולהיות מורשית בפורום אבל משרשרת בדיליי של שנתיים
תוסיפי לווידוי ביו"כפצל🤫
מזעזעזיויק
ברוכה הבאהארץ השוקולדאחרונה
שהכתיבה שלך תמיד תהיה טובה עבורך ועבור הקוראים

אולי יעניין אותך