ואני מנחש שגם @ימ"ל חשב כך - אתה שואל אם אנחנו משתמשים בביטוי או נמנעים כי הוא נוצרי.

אני חושב שרוב האנשים לא משתמשים בביטוי בין אם הם יודעים מה המקור שלו ובין אם לא.

אגב, יש ציטוט/מונח שכולם משתמשים בו והוא לקוח מהתנ''ך הנוצרי (אמנם לא חלק מ'הברית החדשה' אלא ספר חיצוני שמבחינתם הוא שלנו אבל הוא לא נכנס לתנ''ך שלנו וגם לא נשמר בעברית וחז''ל לא התייחסו אליו) :

"שוועת עניים אתה תשמע, צעקת הדל תקשיב ותושיע"

(זה מופיע היום ברוב ככל הנוסחים של נשמת כל חי, המקור הוא בספר יהודית)

וזה הרבה פחות חמור מה"תנ"ך הנוצרי", זה שאצלם הוא נכנס לקאנון לא אמור להוסיף לו חומרה, לענ"ד.

לא דיברתי על עצם הספר אלא על הניסוח, אצלנו אין שימור שלו ככה שכנראה שהניסוח הוא מהכתבים שלהם. ואני לא נגד הציטוט, רק הערתי שזה מעניין.

לגבי ספרים חיצוניים ככלל זו שאלה נוספת (ידוע שחז"ל כתבו שמי שקורא בהם אין לא חלק לעולם הבא, מצד שני ציטטו מהם כמו שציטטו מפסוקים "כדכתיב"/"שנאמר").

אכן, מעניין זה בוודאי.

אני לא בטוח שאם אין שימור של הנוסח בידינו אז בהכרח שזה נוסח משלהם.

עד כמה שידוע לי, התנ"ך שלהם, קרוב הרבה יותר לנוסח שלנו מאשר, לדוגמה, לנוסח שבקומראן.

ככה שיש להניחש הם פחות או יותר שימורו את הנוסח ממקורו.

וגם אם לא - היא הנותנת. זה שזה לא נשמר אצלינו הופך ללא רלוונטית את שאלת הנוסח, כי אין לזה ערך בעינינו.

לגבי השאלה ההיא - באמת שאלה מעניינת.. יצא לי לחשוב על הנושא הרבה...

מצינו אפילו לגבי ספרים מסויימים - כגון בן סירא, שחז"ל מזהירים לא לקראו בו, אבל מצטטים אותו עצמו.

מה זה אומר?

שתלוי בדרגת האדם? במטרת עיונו?

באמת שאלות מעניינות. אשמח לשמוע את תובנותיך.

עובדה לא חשובה מה שנקרא. כמו גם נושא השרשור, אין לי בעיה עקרונית בשימוש במונח.

אבל דווקא כן יש משמעות שאובדת בתרגום, אפילו המון. ותרגום שעובר שוב תרגום (ושוב ושוב. כמו שקרה בהרבה מהספרים החיצוניים, ולכאורה גם בספר הזה) קל וחומר.

אני חושב שני דברים בהקשר הזה:

א. אני לא בטוח שר' עקיבא התכוון לספרים החיצוניים ההם, יתכן שחלק מחז''ל פירשו כך או נתנו פרשנות מרחיבה כדי לאסור גם אותם.

ב. השאלה מה ולמה אסרו, ולמה 'אין לו חלק לעולם הבא' - לפי פירוש הרמב''ם הסיבה היא פשוט בזבוז זמן והוא כותב את אותם דברים לגבי סתם ספרי חולין (גם השו"ע אסר לקרוא אותם כמובא בהלכות שבת), ובזבוז זמן גורם לאיבוד עולם הבא, לא כעונש אלא כתוצאה. ולכן זה יהיה נכון לגבי חלק מספר בן סירה או ספרים חיצוניים אחרים, אבל לא יהיה נכון לגבי ספרים כמו ספר מקבים וספר יהודית שבהם יש ערך.

תודה.

למעשה יש גמרא מפורשת האומרת בעצמה "שכן כתוב בספר בן סירא" בחגיגה ט"ו או ט"ז.

אשמח לראות מ"ש ר' צדוק.

"...בספר בן סירא, אף על פי שקראוהו בסנהדרין בחלק [דף ק ב] ספרים החיצונים, שמעינן מינה שלא אסרו שם אלא שלא לעשותו קבע, אבל מ"מ ראוי הוא להגות בו בעתות, ללמוד ממנו חכמה ומוסר, משא"כ בספרים חיצונים". 

כמו כן בנוסח הרמב"ם לנשמת כל חי אין את המשפט הזה (אם כי הוא הוא מופיע בסדר רב עמרם גאון, והרמב''ם גם כן משתמש בו בציטוט עם הקדמת "שנאמר" כך שזה לא שהוא השמיט אותו בכוונה אלא המשפט פשוט לא היה בנוסח שלו).

לפי המסורת המייחסת את 'נשמת כל חי' לאנשי כנה"ג או תקופה קדומה אחרת, מדוע לא נוכל לומר שמחבר ספר יהודית (אף לפי אלו המתארכים אותו למאה ה-2 לפנה"ס) שאב את הביטוי משם?

אבל

א. אין בסיס למסורת כזו.

ב. אין נוסח קדום של 'נשמת כל חי' כך שגם אם מסורת כזו היתה נכונה מי יודע אם המשפט הזה היה בה (כמו כן גם כיום המשפט מופיע רק בחלק מהנוסחים).

ג. זה מופיע כחלק מתפילה בספר יהודית והציטוטים שכן יש באותה תפילה מעוותים, כך שציטוט כל כך מדויק אומר דרשני (כלומר אומר שכנראה זה המקור ולא ציטוט).

ד. הרמב"ם לכאורה מזכיר את זה כפסוק ("שנאמר") כך שכנראה הוא סבר שזה המקור.

בתרגום האנגלי מיוונית בויקיטקסט, מופיע משפט אחר בתפילה שלה

(וגם בתרגום העברי כאן)

בטוח שהמשפט לא נכנס לגרסה העברית של מעשה יהודית ע"י המתרגמים בימי הביניים?

לא יודע באיזה שלב זה נכנס לתרגום ספר יהודית ואיך אבל זה משנה?

אתה טוען בעצם שמי שתרגם לקח חלק מהתפילה (בהנחה שהיה בה) והכניס אותה לתוך ספר יהודית?

אנחנו מדברים על אותו מקום? פרק ט?

כי אצלי בנוסח האנגלי כתוב משפט אחר -

'כי אתה אל האביון, עוזר המדוכא, שומר החלש, מגן הנטוש, מושיע חסרי תקווה'

(וגם בוולגוטה אם סומכים על גוגל תרגום)

וכן, אני חושד שהמתרגם ל-'מעשה יהודית' הרשה לעצמו קצת חופש אומנותי...

but the prayer of the humble and the meek hath always pleased thee

זה מופיע איפה שבתרגום העברי מופיע "שוועת עניים אתה תשמע, צעקת הדל תקשיב ותושיע".

בכל אופן, גם הנוסח הזה שונה מאוד מהעברית

('אבל תפילת הענווים והדלים תמיד רצויה לפניך'?)

אבל בנוסח הקדום של התרגום העברי לספר יהודית כך מופיע.

התרגום העברי שהבאת הוא תרגום מודרני,

מה שהיה למי שהכניס את זה לתפילה מבוסס על התרגום של זמנם (זה שמופיע באוצר המדרשים, או לפחות אחד שקרוב אליו יותר).

אתה חושב שהתרגום שבאוצר מדרשים קדם לתקופת הגאונים?

אתה טוען שבמקרה יש את אותו צירוף מילים בתפילה ובספר יהודית?

או שגם אתה טוען שזה הגיע לספר מהתפילה ולא להפך?

ב'מעשה יהודית' כל התפילה די שונה, כשהמתרגם משתמש בביטויים עבריים מוכרים כדי לתרגם את המשפטים מהמקור.

כך שהמשמעות הכללית נשמרת, אבל לא כל מילה.

(ולדעתי באמת ככה אמורים לתרגם שירה...)

אז גם כאן לדעתי המתרגם השתמש בביטוי שהיה לו מוכר מהתפילה...

שקרוב במשמעותו למשפט המקורי.

אפשר לראות הרבה פעמים השפעה של משפטים מוכרים בעברית, על מליצות הלשון של המתרגמים.

והפער בין התרגומים דווקא מחזק בעיני את האפשרות שהמתרגם השתמש במשפט מוכר, ולכן ויתר על הדיוק.

אבל זה צריך להיות תרגום מאוד קדום אם כך.

ושוב, כל זה בהנחה שנשמת כל חי קדומה ובהנחה שהמשפט הזה חלק ממנה.

וקושי אחד:

באותה תפילה יהודית יש חלקים שהם במובהק פסוקים מהתנ''ך בוואריציה מעט שונה, מוזר שאותם המתרגם לא תירגם לפי הפסוק ואילו כאן כן נצמד לנוסח.

גם אם התרגום נעשה לפני שבועיים, עדיין הוא היה יכול להשתמש ב'נשמת'.

לא בחנתי את התרגום, ואני לא יודע מי היה המתרגם האם הוא היה בקיא בתנ"ך, [והרי יש אנשים שבקיאים בנוסח התפילה, ולא בכל התנ"ך] ומה הם שיקוליו.

ודוגמאות לשימוש של מתרגם בביטויים קיימים מהמקורות, מהתרגום של מדינת היהודים-

"שאלת היהודים קיימת, ורק איש בער לא יֵדע אותה"

"כל דאלים גבר – זאת תורת העמים ביחוסם איש אל רעהו."

א. השאלה כיצד מגדירים בסיס. יש מהראשונים שכתבו כן.

ב. נכון, ולכן זו רק השערה.

ג. לא הבנתי, אילו ציטוטים מעוותים, ומדוע וכיצד הם מוגדרים כן בהנחה שזהו מקור?

ד. אין ראיה מלשון 'שנאמר', שכן מצאנו אף בלשון המדרש רבה שנביא ראיה בלשון זו ממטבע שתיקנו חכמים בתפילה. עיין במתנות כהונה בויק"ר פ"ל סי' ג שהביא כמה כיוצא בזה.

א. השאלה מניין לאותם ראשונים, אני מניח שזו הנחה שלהם ולא שאמרו מידיעה.

ב. זו השערה שמבוססת על הנחה.

ג. יש שם חלקי פסוקים, שמופיעים בצורה מעט שונה מהפסוקים המקוריים. והנה 'ציטוט' מדויק.

ד. אין לי איך לפתוח, מוזמן לתת דוגמאות כאלה כי זה נשמע לי מוזר. ולא זכור לי דבר כזה ברמב''ם, וממילא כמו שאמרתי אצלו זה בכלל לא מופיע בנוסח של נשמת כל חי ככה שזה בטח לא ההסבר ל"שנאמר" שלו..

א. מניח שהיתה להם איזו מסורת.

ב. כמעט כל השערה מבוססת על הנחה.

ג. יתכן כי זה היה 'פסוק' יותר 'טרי' ומאוחר, והיה שגור יותר.

ד. הנה:

 

אמנם אצל הרמב"ם לא מופיע, אך יתכן מאוד והוא הכיר את הנוסח הזה כנוסח (ומיאן בו לקובעו כנוסח תפילה).

ראה כאן:

בית דוד - חלק א-ב - ליטר, זאב וולף (page 1 of 228)

(ניסיתי להעתיק את הלשון, אבל זה לא הלך, בעיקרון הוא טוען שכנראה יש לזה מקור חז"לי שנשתקע)

ייש"כ ל @שום וחניכה שקישר לזה בשרשור שהוא קישר אליו משרשור שהוא קישר אליו מהשרשור הזה....

בנושא.

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כל מה שכתבת גם מכשיר ב-1000₪ יכול לתת, חוץ מסים וירטואלי שזה שמור למכשרים יקרים.

כמו שכתבת בעצמך, המכשירים הפשוטים היום הם הכי טובים שהיו לפני 5 שנים.

ההבדלים בעיקר הם "הפרמיום", ועל זה משלמים הרבה מאוד.

לדוגמא, אם המכשיר מפלסתיק או מאלומיניום מוסיף עלויות ייצור של בערך 30$, האם זה משנה? כנראה שלא, עוד לא הכרתי מישהו שלא משתמש בקייס (חוץ ממני). 

כנ"ל לגבי מסך אם הוא LCD או OLED מדובר על הפרשים של 100$ לפחות עבור היצרן, אני אישית לא רואה הבדל בצבעים או בבהירות גם באור שמש.

כנ"ל לגבי המצלמה, אם אתה מצלם צילומים קלים (ללא תנועה, אור טוב) ולא אכפת לך ש-AI ישפר את הצילומים, לא תוכל להבדיל בין תמונה שצולמה למכשיר יקר או זול.

כנ"ל לגבי איטום למים, כל המכשירים שראיתי מבפנים היו חסינים למים, זה בסה"כ אטמי גומי פשוטים יחסית, אבל לזה שאין תקן אומר שהיצרן לא לוקח אחריות ולא משלם תמלוגים עבור ההסמכה.

יש עוד הרבה הבדלים כאלו, היצרנים יודעים את זה ולכן המכשירים הזולים פשוט חותכים את על הפינות האלה.

כל האמור לעיל לא מנע ממני לקנות את מכשיר יקר מאוד מאוד.

אגב, סים וירטואלי לא יותר זול מסים רגיל מחברה מקומית או סים רגיל גלובלי שתזמין מאליאקספרס, הוא רק יותר נוח,  זה יותר זול רק עבור סים עם חבילת גלישה בלי מספר. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

וגיבוי שלו (באמצעי חיצוני, כלומר קובץ טקסט) בעיניי זה די קריטי.

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus 

תלוי איזה סגנון אוהבים

סבלנות, מונופול, דמקה, רמי קוביות, המשחק עם הרכבת מילים - שכחתי את שמו ועוד

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.