ואני מנחש שגם @ימ"ל חשב כך - אתה שואל אם אנחנו משתמשים בביטוי או נמנעים כי הוא נוצרי.

אני חושב שרוב האנשים לא משתמשים בביטוי בין אם הם יודעים מה המקור שלו ובין אם לא.

אגב, יש ציטוט/מונח שכולם משתמשים בו והוא לקוח מהתנ''ך הנוצרי (אמנם לא חלק מ'הברית החדשה' אלא ספר חיצוני שמבחינתם הוא שלנו אבל הוא לא נכנס לתנ''ך שלנו וגם לא נשמר בעברית וחז''ל לא התייחסו אליו) :

"שוועת עניים אתה תשמע, צעקת הדל תקשיב ותושיע"

(זה מופיע היום ברוב ככל הנוסחים של נשמת כל חי, המקור הוא בספר יהודית)

וזה הרבה פחות חמור מה"תנ"ך הנוצרי", זה שאצלם הוא נכנס לקאנון לא אמור להוסיף לו חומרה, לענ"ד.

לא דיברתי על עצם הספר אלא על הניסוח, אצלנו אין שימור שלו ככה שכנראה שהניסוח הוא מהכתבים שלהם. ואני לא נגד הציטוט, רק הערתי שזה מעניין.

לגבי ספרים חיצוניים ככלל זו שאלה נוספת (ידוע שחז"ל כתבו שמי שקורא בהם אין לא חלק לעולם הבא, מצד שני ציטטו מהם כמו שציטטו מפסוקים "כדכתיב"/"שנאמר").

אכן, מעניין זה בוודאי.

אני לא בטוח שאם אין שימור של הנוסח בידינו אז בהכרח שזה נוסח משלהם.

עד כמה שידוע לי, התנ"ך שלהם, קרוב הרבה יותר לנוסח שלנו מאשר, לדוגמה, לנוסח שבקומראן.

ככה שיש להניחש הם פחות או יותר שימורו את הנוסח ממקורו.

וגם אם לא - היא הנותנת. זה שזה לא נשמר אצלינו הופך ללא רלוונטית את שאלת הנוסח, כי אין לזה ערך בעינינו.

לגבי השאלה ההיא - באמת שאלה מעניינת.. יצא לי לחשוב על הנושא הרבה...

מצינו אפילו לגבי ספרים מסויימים - כגון בן סירא, שחז"ל מזהירים לא לקראו בו, אבל מצטטים אותו עצמו.

מה זה אומר?

שתלוי בדרגת האדם? במטרת עיונו?

באמת שאלות מעניינות. אשמח לשמוע את תובנותיך.

עובדה לא חשובה מה שנקרא. כמו גם נושא השרשור, אין לי בעיה עקרונית בשימוש במונח.

אבל דווקא כן יש משמעות שאובדת בתרגום, אפילו המון. ותרגום שעובר שוב תרגום (ושוב ושוב. כמו שקרה בהרבה מהספרים החיצוניים, ולכאורה גם בספר הזה) קל וחומר.

אני חושב שני דברים בהקשר הזה:

א. אני לא בטוח שר' עקיבא התכוון לספרים החיצוניים ההם, יתכן שחלק מחז''ל פירשו כך או נתנו פרשנות מרחיבה כדי לאסור גם אותם.

ב. השאלה מה ולמה אסרו, ולמה 'אין לו חלק לעולם הבא' - לפי פירוש הרמב''ם הסיבה היא פשוט בזבוז זמן והוא כותב את אותם דברים לגבי סתם ספרי חולין (גם השו"ע אסר לקרוא אותם כמובא בהלכות שבת), ובזבוז זמן גורם לאיבוד עולם הבא, לא כעונש אלא כתוצאה. ולכן זה יהיה נכון לגבי חלק מספר בן סירה או ספרים חיצוניים אחרים, אבל לא יהיה נכון לגבי ספרים כמו ספר מקבים וספר יהודית שבהם יש ערך.

תודה.

למעשה יש גמרא מפורשת האומרת בעצמה "שכן כתוב בספר בן סירא" בחגיגה ט"ו או ט"ז.

אשמח לראות מ"ש ר' צדוק.

"...בספר בן סירא, אף על פי שקראוהו בסנהדרין בחלק [דף ק ב] ספרים החיצונים, שמעינן מינה שלא אסרו שם אלא שלא לעשותו קבע, אבל מ"מ ראוי הוא להגות בו בעתות, ללמוד ממנו חכמה ומוסר, משא"כ בספרים חיצונים". 

כמו כן בנוסח הרמב"ם לנשמת כל חי אין את המשפט הזה (אם כי הוא הוא מופיע בסדר רב עמרם גאון, והרמב''ם גם כן משתמש בו בציטוט עם הקדמת "שנאמר" כך שזה לא שהוא השמיט אותו בכוונה אלא המשפט פשוט לא היה בנוסח שלו).

לפי המסורת המייחסת את 'נשמת כל חי' לאנשי כנה"ג או תקופה קדומה אחרת, מדוע לא נוכל לומר שמחבר ספר יהודית (אף לפי אלו המתארכים אותו למאה ה-2 לפנה"ס) שאב את הביטוי משם?

אבל

א. אין בסיס למסורת כזו.

ב. אין נוסח קדום של 'נשמת כל חי' כך שגם אם מסורת כזו היתה נכונה מי יודע אם המשפט הזה היה בה (כמו כן גם כיום המשפט מופיע רק בחלק מהנוסחים).

ג. זה מופיע כחלק מתפילה בספר יהודית והציטוטים שכן יש באותה תפילה מעוותים, כך שציטוט כל כך מדויק אומר דרשני (כלומר אומר שכנראה זה המקור ולא ציטוט).

ד. הרמב"ם לכאורה מזכיר את זה כפסוק ("שנאמר") כך שכנראה הוא סבר שזה המקור.

בתרגום האנגלי מיוונית בויקיטקסט, מופיע משפט אחר בתפילה שלה

(וגם בתרגום העברי כאן)

בטוח שהמשפט לא נכנס לגרסה העברית של מעשה יהודית ע"י המתרגמים בימי הביניים?

לא יודע באיזה שלב זה נכנס לתרגום ספר יהודית ואיך אבל זה משנה?

אתה טוען בעצם שמי שתרגם לקח חלק מהתפילה (בהנחה שהיה בה) והכניס אותה לתוך ספר יהודית?

אנחנו מדברים על אותו מקום? פרק ט?

כי אצלי בנוסח האנגלי כתוב משפט אחר -

'כי אתה אל האביון, עוזר המדוכא, שומר החלש, מגן הנטוש, מושיע חסרי תקווה'

(וגם בוולגוטה אם סומכים על גוגל תרגום)

וכן, אני חושד שהמתרגם ל-'מעשה יהודית' הרשה לעצמו קצת חופש אומנותי...

but the prayer of the humble and the meek hath always pleased thee

זה מופיע איפה שבתרגום העברי מופיע "שוועת עניים אתה תשמע, צעקת הדל תקשיב ותושיע".

בכל אופן, גם הנוסח הזה שונה מאוד מהעברית

('אבל תפילת הענווים והדלים תמיד רצויה לפניך'?)

אבל בנוסח הקדום של התרגום העברי לספר יהודית כך מופיע.

התרגום העברי שהבאת הוא תרגום מודרני,

מה שהיה למי שהכניס את זה לתפילה מבוסס על התרגום של זמנם (זה שמופיע באוצר המדרשים, או לפחות אחד שקרוב אליו יותר).

אתה חושב שהתרגום שבאוצר מדרשים קדם לתקופת הגאונים?

אתה טוען שבמקרה יש את אותו צירוף מילים בתפילה ובספר יהודית?

או שגם אתה טוען שזה הגיע לספר מהתפילה ולא להפך?

ב'מעשה יהודית' כל התפילה די שונה, כשהמתרגם משתמש בביטויים עבריים מוכרים כדי לתרגם את המשפטים מהמקור.

כך שהמשמעות הכללית נשמרת, אבל לא כל מילה.

(ולדעתי באמת ככה אמורים לתרגם שירה...)

אז גם כאן לדעתי המתרגם השתמש בביטוי שהיה לו מוכר מהתפילה...

שקרוב במשמעותו למשפט המקורי.

אפשר לראות הרבה פעמים השפעה של משפטים מוכרים בעברית, על מליצות הלשון של המתרגמים.

והפער בין התרגומים דווקא מחזק בעיני את האפשרות שהמתרגם השתמש במשפט מוכר, ולכן ויתר על הדיוק.

אבל זה צריך להיות תרגום מאוד קדום אם כך.

ושוב, כל זה בהנחה שנשמת כל חי קדומה ובהנחה שהמשפט הזה חלק ממנה.

וקושי אחד:

באותה תפילה יהודית יש חלקים שהם במובהק פסוקים מהתנ''ך בוואריציה מעט שונה, מוזר שאותם המתרגם לא תירגם לפי הפסוק ואילו כאן כן נצמד לנוסח.

גם אם התרגום נעשה לפני שבועיים, עדיין הוא היה יכול להשתמש ב'נשמת'.

לא בחנתי את התרגום, ואני לא יודע מי היה המתרגם האם הוא היה בקיא בתנ"ך, [והרי יש אנשים שבקיאים בנוסח התפילה, ולא בכל התנ"ך] ומה הם שיקוליו.

ודוגמאות לשימוש של מתרגם בביטויים קיימים מהמקורות, מהתרגום של מדינת היהודים-

"שאלת היהודים קיימת, ורק איש בער לא יֵדע אותה"

"כל דאלים גבר – זאת תורת העמים ביחוסם איש אל רעהו."

א. השאלה כיצד מגדירים בסיס. יש מהראשונים שכתבו כן.

ב. נכון, ולכן זו רק השערה.

ג. לא הבנתי, אילו ציטוטים מעוותים, ומדוע וכיצד הם מוגדרים כן בהנחה שזהו מקור?

ד. אין ראיה מלשון 'שנאמר', שכן מצאנו אף בלשון המדרש רבה שנביא ראיה בלשון זו ממטבע שתיקנו חכמים בתפילה. עיין במתנות כהונה בויק"ר פ"ל סי' ג שהביא כמה כיוצא בזה.

א. השאלה מניין לאותם ראשונים, אני מניח שזו הנחה שלהם ולא שאמרו מידיעה.

ב. זו השערה שמבוססת על הנחה.

ג. יש שם חלקי פסוקים, שמופיעים בצורה מעט שונה מהפסוקים המקוריים. והנה 'ציטוט' מדויק.

ד. אין לי איך לפתוח, מוזמן לתת דוגמאות כאלה כי זה נשמע לי מוזר. ולא זכור לי דבר כזה ברמב''ם, וממילא כמו שאמרתי אצלו זה בכלל לא מופיע בנוסח של נשמת כל חי ככה שזה בטח לא ההסבר ל"שנאמר" שלו..

א. מניח שהיתה להם איזו מסורת.

ב. כמעט כל השערה מבוססת על הנחה.

ג. יתכן כי זה היה 'פסוק' יותר 'טרי' ומאוחר, והיה שגור יותר.

ד. הנה:

 

אמנם אצל הרמב"ם לא מופיע, אך יתכן מאוד והוא הכיר את הנוסח הזה כנוסח (ומיאן בו לקובעו כנוסח תפילה).

ראה כאן:

בית דוד - חלק א-ב - ליטר, זאב וולף (page 1 of 228)

(ניסיתי להעתיק את הלשון, אבל זה לא הלך, בעיקרון הוא טוען שכנראה יש לזה מקור חז"לי שנשתקע)

ייש"כ ל @שום וחניכה שקישר לזה בשרשור שהוא קישר אליו משרשור שהוא קישר אליו מהשרשור הזה....

בנושא.

אתה יכול להתחיל לכתוב בינתיים

הוא מיועד לנשים בנות 30+ מהמגזר "הרוחניקי -מחוברת -לעצמי" שרוצות חומר קריאה קליל ומבדר בצהרי שבת.

לשפוט אותו לפי אמות מידה של עומק או דיוק מחשבתי או דתי ברור שהוא לא שווה הרבה.

אם הכוונה לעניינים רפואיים או מדעיים, אולי יש מקום לתקן טעיות והטעיות של הציבור.

אבל ברוב העניינים הרצינים, וגם לא בענייני עיצוב ואופנה, אני לא חושבת שיש מה לקחת אותו ברצינות.

אולי אני פשוט רציני מדי😏

אז מעניין על מה הוא מדבר

(אני מודה שלא קראתי לעומק, או כמעט בכלל כי אני לא זוכרת כלום ממה שהיה שם. אבל זוכרת דברים הרבה יותר גרועים)

ועוד אתה מתפלא שאתה לא מתחבר

מכיר דרך אחרת לפתור את הבעיה הזו?

ויש עוד עשרות עלוני שבת.

והקריאה שלי כלולה במחיר של המנוי

אז אין סיבה שתתחבר בכל מקרה

חחח אני תמיד צחקתי מהעלון הזה

כל חברה מחשבת אחרת את הסיכון שלה, בהתאם לנתוני הרכב ובהתאם לנתוני הנהג.

יכול להיות שאתה צעיר ואני לא, שאין לך עבר ביטוחי נקי ולאחרים יש, שהג'יפון שלך שונה משל אחרים...

אם הייתה חברת ביטוח אחת שהיא הייתה הכי זולה לכולם, האחרות היו פושטות רגל.

מניסיון אישי:

תבדוק בכל החברות הישירות, שזה ליברה, ביטוח ישיר, AIG, wesure. בנוסף תנסה באתר וובי שמכסה בעצם כמעט את כל שאר החברות.

לפעמים ההבדלים באמת מגיעים לאלפי שקלים, אבל אם אין לך עבר ביטוחי נקי 3 שנים לפחות אז באמת לא תקבל הצעות זולות...

תבדוק אם זה צד ג' שכולל גניבה. יכול להסביר את המחיר

ותעשה השוואת מחירים

במהלך פעילות זיהה אחד החיילים דמויות חמושות ללא קסדה, שלפי כל הסבר הגיוני אינם מכוחותינו.

ביקש אישור ירי מהסמל. לפי ההוראות באותה הפעילות הוא היה צריך לאשר בעצמו. משום מה חשש והעלה למ"מ. גם הוא יכל לאשר משום מה העלה למ"פ, והוא העלה למ"ד. שמענו בקשר את המג"ד מורה למ"פ לירות, המ"פ מורה למ"מ, המ"מ מורה לסמל והסמל נותן פקודת 'אש' לחייל. בשבריר השנייה בין פקודת האש' ללחיצה על ההדק, החייל מזהה שאחד המזוהים שם קסדה. הוא ממתין רגע עם הירי ומעלה לסמל את הדיווח, כי הוא חושש שזה בכל זאת כוחותינו. זה עולה לבירור למעלה ומתברר שאלו חיילים שבאמצע פעילות עלו על גג של בית שהם לא צריכים להיות בו בכלל, שהוא שטח השמדה, כנראה כדי לחפש קליטה.

קוראים לזה נס.

טנק מהכח שלנו היה תקולוהגיע למגרש טיפולים אחורי באיזה מוצב בעזה. זה היה אחרי ימים מתישים מאד לצוות, ואיכשהו שכחו לפרוק את כלי הנשק בטנק. הטק הגיע לשם בערב יום כיפור. בליל יום כיפור עבד אחד הטכנאים בתוך הטנק, ובטעות לחץ וירה צרור מהמאג. הטנק היה מכוון ממרחק של עשרות מטרים בלבד, לתוך מניין של תפילת ליל יום כיפור, עם עשרות רבות של מתפללים. הטכנאי ידע את זה, והוציא את הראש מהטנק, מוכן לראות את התמונה שהולכת להיצרב לו בראש לכל החיים. הוא רואה מולו טנק. בלי שום הסבר הגיוני, כשיש מקומות חנייה פנויים בצורה מסודרת, הגיע כמה דקות קודם מפקד טנק והחליט לחנות את הכלי שלו כך שיחסום את הטנק המטופל, והלך. הטנק שלו ספג את כל הצרור, והנזק היחיד מהאירוע היה מפקד שקיבל ריתוק 28 על חשבון חופשת השחרור שלו😬

ניסים.

פעילות בלבנון. כוח החי"ר צריך לכבוש ווילה ענקית, 3 קומות. לא רוצים להיכנס דרך הדלת מחשש שהיא מחוברת למטען. טנק יורה כדי לפתוח פתח כניסה, ובמקום חדר שיתפוצץ, פיצוץ ענק, הגג עף וכל הוילה נדלקת בבעירה מטורפת תוך שנייה. הבית היה ממולכד.

לברך כשמסיים תקופת לחימה. שיצא מכלל סכנה.

1.שני בני דודים שלי רבו והיו בנתק חצי שנה.

בשבת חלמתי שבני דודים שלי מתחבקים, וקמתי בוכה. ממש דמעות זולגות וזולגות, נדיר מאד.

ביום ראשון התקשרתי לבן דוד והוא אמר שבשבוע שעבר הם השלימו...!

2.בסעודת פסח התווכחנו ולא הסכמתי על דבר תורה, ואז אמרתי משפט גאוותי 'למדתי הרבה תורה, לא נראית לי דעתך'. ובביס הבא המצה דקרה ופצעה אותי בחיק. ממש ננעצה לי בחיך, זה ממש כאב (אף פעם לי קרה לי ככה). ואז אמרתי שזה קרה זה היא לחם ענוה ואמונה, ולא הייתי בענוה ואמונה...

3. הוצאתי מהפה משפט קשה לה', 'אין סיכוי שאני אעמוד בניסיון'. ואחרי שנייה השפרצתי דאורדוראנט והוא עף לי כמעט לפה (אף פעם לא קרה לי). כאילו לומר לי אל תגיד דבר כזה...

4. למדתי תורה, והיתה אזעקה ולא היה לי כח ללכת לממ''ד, ובשנייה הבאה הגעתי לקטע בגמ': "שאם היה קורא ובא, פוסק. (רמז שאני צריך להפסיק...) לא פסק מאי? אמר ר' מיאשה בר בריה דריב''ל עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם" (כלומר בגלל שאני לומד את המשפטים - לא יחיו = סכנה)

סימנים מחפשים בשבת.

כלומר: סימנים מחפשים בדברים הטובים שקורים לנו.

אחרת אנחנו הופכים את הבריאה כולה למשהו מיסטי, שכל היום מרמז לנו כמה אנחנו לא טובים

"אם תלכו איתי בקרי אלך איתכם בחמת קרי"

פירוש שלמדתי שאומר אם אדם אומר מקרה כשה' מסמן לו דברים אזהוא מגיע למצב שצריך ללכת איתו בחמת קרי (לא ברמזים קטנים)

אנחנו יהודים מאמינים בהשגחה ומאמינים בקב"ה

לא אומרת להפוך עכשיו כל דבר אב ל לעיתים מסמנים לנו משמים

נסעתי באזור שעה וחצי למקום ואחרי 2 שניות שהיינו שם היה לי תחושה עזה של לרצות לחזור בחזרה .. ברמה ש רגליים לקחו אותי משם

ואני אומרת לחברה בואי בואי נחזור עכשיו והיא אומרת לי למה? ואני לא יודעת להגיד לה

חזרנו נגד ההגיון איך שעלינו ויצאנו משם באוטובוס מכיוון השני מלא משטרות ...והבנו שאין דבר כזה סתם תחושה היה פיגוע מאוד קשוח שם וניצלנו ב" ה

עוד אירוע ..

בחור מאוד מוזר פנה אלי ואיך שהוא פנה ברחתי ממנו חשבתי שזהו נגמר אבל אז קלטתי ש

שחברות שלי מדברות איתו אני התעצבנתי שהן מדברות איתו ידעתי שיש לו כוונות לא טובות .

בדיעבד הבחור הזה מטריד סידרתי ..

וזהו לא באלי להמשיך את הסיפור

אבל ה' שומר

עוד סיפור אבל מטורף

ממש דאגתי שלא אספיק לעשות משהו חשוב לחברה שלי שהיתה כלה ואז נזכרתי בשיעור ששמעתי שמי שרוצה לעשות מצווה ה' יעזור לו אז מדאגה וחרדה ובכי לרוגע מטורף .. גם לא היו אוטובוסים ולא היה כלום

וה' באמת עזר משהו מפחיד נגד ההגיון ברמה שאנשים שהיו שם אמרו מה לעזאזל.. קיצר סיפור אישי מטורף ועד היום אני מזכירה לעצמי את הסיפור הזה שאם אתה מאמין במאה אחוז ה' לא שוכח והוא מייצר לך באותו רגע ישועה מטורפת

לפני שנים רבות הייתי צריך להגיע לצפת לאירוע מסוים.

חברים שלי יצאו עם רכב מהמרכז, ואני חיכיתי להם בכביש 4 בתחנות האוטובוס שליד אוניברסיטת בר אילן.

בזמן שחיכיתי שיבואו עם הרכב, ניגשה אלי צעירה יהודיה שאינה ישראלית, ושאלה אותי באנגלית אם אני יודע איזה אוטובוס מגיע לצפת.

כמובן שהיא לא הייתה צריכה לעלות על אף אוטובוס 😏

ובפינה של החדרון ישבו שני חב'רה, היתה לי איזה תחושה לא טובה בבטן, אמרתי להם - לכו. אחרי חצי דקה הארון נפל על איפה שהם ישבו...

כאילו חצי דקה ממש הם שמעו את ה"בום" של הנפילה...

שהייתי נערה התנפץ לי על הראש דלת זכוכית ענקית ויצאתי רק עם פצע ביד..אין הסבר הגיוני

לדעתי כל הרעיון של ללעוג ל"תרבות יוון" ו"אנשים שמסתכלים על אנשים אחרים רצים אחרי כדור ומוחאים כפיים" קצת נדוש עד־כדי... קיטש. אפשר ברגע אחד לקנות "עליונות" מוסרית או סוג־של אליטיזם חברתי באמירת הכביכול מובן מאליו.

מה אני אגיד לך:

מעולם לא עניין אותי ממש כדורגל כהוא זה, אבל כן ראיתי כמה משחקים, כי ראיתי שממש התלהבו מזה במקום העבודה. ובסך־הכל יש בזה משהו כיפי ומשחרר, וזה די מגניב לראות כדורגל ממש מקצועי. לרוב אני מעדיף כדורסל, אבל גם זה היה מעניין. וזה מצחיק וכיפי "לפרשן" ו"להמר" כאילו אני או העמיתים לעבודה מבינים בזה איזה משהו. אני רואה בזה הנאה ילדותית ותמימה, שאינה סותרת את האופי שלי כאדם מוזר ומתבונן.

לעיני המתבונן כן זה נראה כמו "נהירה" ו"תרבות המערב" אבל חוץ מכאלה שהם באמת "חולי כדורגל" בסך־הכל זה סתם משהו חמוד ומרגיע. לרוב האנשים העובדים אין פנאי או כוחות פיזיים או חברים כדי לארגן משחק כדורגל בערב כדי לפרוק קצת עצבים, אבל כן מתאפשר לשבת על בירה ולצחוק קצת סביב משהו קליל וכיפי.

ככה אני רואה את זה.

כשקוראים את התנ"ך, רואים שעברי מצוי ובינוני היה יותר קרוב לישראלי מסורתי מודרני מאשר לרב דב לנדו.

גם דוסים, תתפלא.

ויש אנשים שזה מעניין אותם, ויש אנשים שלא.

אני אגב ראיתי כמה משחקים במונדיאל השנה. למה? הבנתי שמכל המדינות, ארגנטינה הכי אוהבת ישראל. אז אני בצד שלה. ואיתי הרבה אנשים שזה השיקול שלהם. אני לא מבינה כלום בכדורגל (טוב, עכשיו קצת יותר) וזה לא מעניין אותי. מבחינתי זה היה עניין פוליטי.

אבל זה נכון שזה סוג של המקום האחרון שבו במערב מותר להיות עם חוויה לאומית בריאה. כן גם פוליטית.

הוא לא מעודד אותי. לא מפריע לו אבל זה לא מעניין אותו בכלל... אני רואה לבד וצועקת על השחקנים מה לעשות. אהה, ותוך כדי צוחקת על השדרנים שאומרים על השחקנים מה הם אמורים לעשות כאילו זה עוזר

אז זה לא האשם הצפוי. אז מי הדביק אותך בזה? תמיד היה לך חיבה לזה ?

ואין מי שיכניס אותי לזה. סתם עלה לי לראש. בנות הן משוגעות, אתה יודע

בעיני זה חילול השם שדוסים ממרכז מתלהבים מהדברים האלה ברחוב כאילו מינימום מדובר ביום העצמאות

ובמה זה שונה מפעילות פנאי כמו דמקה?

פעילות פנאי סתמית. בצפייה במשחקי ספורט - מלבד ביטול התורה ומשוב הלצים שבעניין - מתחברים לעולם הערכים הזר של תרבות המערב. זו פסיחה על שתי הסעיפּים. ומי שההבלים הללו תופסים אצלו מקום נכבד בנפש - ממקום זה שבנפשו נדחקת הקדושה.

לגבי ביטול תורה כאילו באמת שישבו וילמדו במקום לצפות

מי שצופה בין כה לא היה פותח גמרא בזמן הזה. ואם היה לו כח ללמוד הוא לא היה רואה.

וגם לגבי תרבות המערב מה כל־כך תרבות המערב בזה?

אם באמת זה משהו שתופש הרבה מהזמן ומהמקום בנפש אז אפשר לראות בזה בעיה

אם זה סתם עיסוק סתמי אני באמת לא רואה מה ההבדל בין לקרוא חדשות (הרבה יותר משחית את הנפש, מלא איסורים ולשון הרע), לבהות בקיר ולגרד את הבטן (מביא לידי שעמום), לקרוא ספר קריאה (מלא ברעיונות זרים ולפעמים גם בעייתיים), לבין לצפות בכדורגל שחוץ מאנשים שיודעים לרוץ יפה לא קורה שם כלום.

• תרבות גוף חיצונית, נכרית, ושטותית שעומדת בסתירה לערכי תורת ישראל.

• לקרוא חדשות (לא בהגזמה) זה חשוב, להאמין ללשון הרע שלצערנו לעתים מופיעה בחדשות - אסור, ובאמת חמור.

• קריאת ספר יכולה להיות נפלאה/ סתמית/ לא ראוייה/ אסורה בהתאם לאופי הספר, אופי הקורא, והמקום הנפשי אותו חפצים למלא על ידי הקריאה. אך צפייה במשחקי ספורט זה שלילי באופן גורף.

ולא למדת.

אפשר לומר את זה על כל שנייה בחיים, אבל בסוף זה מונח רחב.

• עדיין לא הסברת למה, רק קבעת שזה ככה. בסך־הכל מדובר במשחק. מי שלוקח את המשחקים האלה קשה, כן, זאת בעיה של תרבות יוון. אחרת זה סתם כמו להסתכל על ריקוד או אומנות, שגם הם תרבות יפת. מה ההבדל בין זה לבין להסתכל במשחק שחמט? או לשחק בעצמך דמקה, כשאינך יכול ללמוד תורה?

• למה זה חשוב? ועדיף להסתכן באיסורי דאורייתא מאשר משהו שאין בו איסור קונקרטי?

• כל ספרי הקריאה שאינם סיפורי צדיקים בסוף מלאים בכל־מיני השקפות שאינן בהכרח תורניות, דמויות שאינן בהכרח תורניות, קריאה מעוררת רגשות והזדהות ומחשבה. בניגוד לזה ספורט זה סתם להסתכל איך אנשים רצים יפה. מה כל־כך שלילי בזה? איך בדיוק זה משפיע שלילית על הנפש? אחרי שראיתי ספורט, מה קרה לי? במה השתניתי לרעה?

ב-2018 יצא מחקר של איזה שמאלנית, שטוען שבארועי מדיה גדולים בעולם מדינת ישראל מנצלת את זה שאין מקום בחדשות כדי להפציץ בעזה/בלבנון.

הקו הצהוב התקדם מאוד יפה בחסות המודניאל.

ורק רומז לכך שההבלים הללו נועדו רק עבור גויים. ועם ישראל צריך לנצל את זמנו לתורה ומעשים טובים, (כמו השמדת אויבים).

Attack When the World Is Not Watching? US News and the Israeli-Palestinian Conflict | Journal of Political Economy: Vol 126, No 3

או תשומת הלב המוקפדת על הבלורית, או המחמאות השקריות חסרות הפרופורציה בחוברות שמוציאים לכבוד הבחור החשוב החתן דנן (ולא הזכרתי בכלל את הכלה החסודה שהיא באמת באמת בעלת חסד ומידות טובות וכולה תפילת צדיקים ויראים ויראת שמיים ויחידה בדור, ואם היא עובדת בהייטק אז גם זכה החתן "ושלל לא יחסר" ואכמ"ל)...

ולא מן המותר להזכיר את דברי בית שמאי שאוסרים לשקר גם בזה, במיוחד אם לא נשאלו על הכלה. ועדיין התורה אמרה "מדבר שקר תרחק".

וכך או כך, גם לשקר יש גבולות.

אבל יפה שנתפסת דווקא למה שאפשר להשתמש בו ולהגדילו כדי להסתיר את יתר הדברים. כהרגלך בקודש לצופף שורות.

לא עלה על דעתי. רק אחרי התגובה שלך הבנתי. שוב, אתה עם הלצופף שורות....באמת נקדימון, זה כבר מעייף.

ואוו היה מדהים ועוצמתי... ממליצה

ובבוקר פחות יש מה לעשות😒 אממ ללמוד קצת.. אולי ללכת שוב לכותל לסוף הצום 

לפעמים שיעורים על אגדות החורבן

לפעמים מגילת איכה וספר איוב עם פרשנים

לפעמים שנ"צ ארוך

לפעמים שיטוט בפורומים וברשתות

אשתדל לנסוע לכותל בל"נ.

בזמנו היו כמו מעגלי למידה מאולתרים באגדות החורבן וכו'. כך עד הבוקר. ותיקין

ואז חוזרים הביתה לשינה עד כמה שעות לפני הסוף הצום.

כיום יש ילדים קטנים על הראש. זה ממלא את היום

מגילת איכה, קינות.

קוראת ספרים על חורבן הבית

ספרים על השואה/ גירוש גם באים בטוב

אפשר עם התרגום גם, או עם מפרשים.

קוראים את החצי הראשון של ספר ירמיה מלבד נבואות הנחמה, ונבואות פורענות ביחזקאל ותרי עשר.

קוראים בלופים א. מזמורים עד, עט, פח, ו- קלז בתהלים.

עושים חשבון נפש, מנסים לבכות, אם מצליחים - נהדר, לא מצליחים - בוכים בלב על כך שאנחנו כל כך רחוקים ממקדש, נבואה, והשראת שכינה שאפילו לבכות על היעדרם לא מסוגלים.

ובסוף היום, מתבטסים על כך שלא עמדנו במצופה מאיתנו מבחינת עבודת ה' המיוחדת של יום מרומם ונורא זה.

סליחה על הרוח הקודר של הדברים.

שבת מלאה בשמחה לכולם!

סיבוב שערים אחרי שחרית,

ואז שינה עד מנחה וצאת הצום.

הייתי מעלה לפה כמו כל שנה אוסף של סרטים מתקופת גירוש גוש קטיף.

קראנו לזה פה בערוץ 'ספיישל תשעה באב'.

רשימת שינדלר

ספר ירמיהו

לא לצאת מהדירה ולבכות תחיים על החורבן ועל החורבן הפרטי שלי

גמרת לבכות?

German concentration camps factual survey

חד־משמעית הדבר הכי מזוויע ומטורף שראיתי בחיים. היו לי סיוטים.

ראיתי את "האזור האפור" שהוא מטורף דיו, אבל זה פשוט... משהו. כאילו, יש לי לב חזק והכל, אבל וואו.

אם כן, למה המזוכיזם הזה.

אם לא, סרטים מבויימים על השואה, בעיני הם כלעג לרש;

אין סרט שיכול לחקות את זה.

זה סרט שהכינו מיד לאחר שחרור המחנות אך לא סיימו לערוך אותו, ובגלל כל־מיני סיבות גנזו את הפילם, ורק אחרי 70 שנה קבוצה של אוצרים ומומחים ערכו אותו וסידרו אותו לסרט.

לא מזוכיזם, פשוט להבין מה בדיוק היה.

או להתחיל בעלייה להר הבית\תפילה בכותל ואני ממליץ להגיע גם לקידוש לבנה מאוחר בכותל להיות בקרבת כמה אדמו"רים. (האדמו"רים מפינסק קרלין לעלוב וספינקא- ירושלים תמיד מקדשים את הלבנה בכותל במוצאי ט' באב)

באמת ככה מכנים את זה?

זו דרך טובה לוודא שרואים אותך ואתה יכול לחצות בבטיחות.

יכול להיות שאנשים עם חשש לחצות את הכביש מגזימים עם זה קצת יותר מהנצרך.

להסתכל על הנהג כשאתה חוצה