ואני מנחש שגם @ימ"ל חשב כך - אתה שואל אם אנחנו משתמשים בביטוי או נמנעים כי הוא נוצרי.

אני חושב שרוב האנשים לא משתמשים בביטוי בין אם הם יודעים מה המקור שלו ובין אם לא.

אגב, יש ציטוט/מונח שכולם משתמשים בו והוא לקוח מהתנ''ך הנוצרי (אמנם לא חלק מ'הברית החדשה' אלא ספר חיצוני שמבחינתם הוא שלנו אבל הוא לא נכנס לתנ''ך שלנו וגם לא נשמר בעברית וחז''ל לא התייחסו אליו) :

"שוועת עניים אתה תשמע, צעקת הדל תקשיב ותושיע"

(זה מופיע היום ברוב ככל הנוסחים של נשמת כל חי, המקור הוא בספר יהודית)

וזה הרבה פחות חמור מה"תנ"ך הנוצרי", זה שאצלם הוא נכנס לקאנון לא אמור להוסיף לו חומרה, לענ"ד.

לא דיברתי על עצם הספר אלא על הניסוח, אצלנו אין שימור שלו ככה שכנראה שהניסוח הוא מהכתבים שלהם. ואני לא נגד הציטוט, רק הערתי שזה מעניין.

לגבי ספרים חיצוניים ככלל זו שאלה נוספת (ידוע שחז"ל כתבו שמי שקורא בהם אין לא חלק לעולם הבא, מצד שני ציטטו מהם כמו שציטטו מפסוקים "כדכתיב"/"שנאמר").

אכן, מעניין זה בוודאי.

אני לא בטוח שאם אין שימור של הנוסח בידינו אז בהכרח שזה נוסח משלהם.

עד כמה שידוע לי, התנ"ך שלהם, קרוב הרבה יותר לנוסח שלנו מאשר, לדוגמה, לנוסח שבקומראן.

ככה שיש להניחש הם פחות או יותר שימורו את הנוסח ממקורו.

וגם אם לא - היא הנותנת. זה שזה לא נשמר אצלינו הופך ללא רלוונטית את שאלת הנוסח, כי אין לזה ערך בעינינו.

לגבי השאלה ההיא - באמת שאלה מעניינת.. יצא לי לחשוב על הנושא הרבה...

מצינו אפילו לגבי ספרים מסויימים - כגון בן סירא, שחז"ל מזהירים לא לקראו בו, אבל מצטטים אותו עצמו.

מה זה אומר?

שתלוי בדרגת האדם? במטרת עיונו?

באמת שאלות מעניינות. אשמח לשמוע את תובנותיך.

עובדה לא חשובה מה שנקרא. כמו גם נושא השרשור, אין לי בעיה עקרונית בשימוש במונח.

אבל דווקא כן יש משמעות שאובדת בתרגום, אפילו המון. ותרגום שעובר שוב תרגום (ושוב ושוב. כמו שקרה בהרבה מהספרים החיצוניים, ולכאורה גם בספר הזה) קל וחומר.

אני חושב שני דברים בהקשר הזה:

א. אני לא בטוח שר' עקיבא התכוון לספרים החיצוניים ההם, יתכן שחלק מחז''ל פירשו כך או נתנו פרשנות מרחיבה כדי לאסור גם אותם.

ב. השאלה מה ולמה אסרו, ולמה 'אין לו חלק לעולם הבא' - לפי פירוש הרמב''ם הסיבה היא פשוט בזבוז זמן והוא כותב את אותם דברים לגבי סתם ספרי חולין (גם השו"ע אסר לקרוא אותם כמובא בהלכות שבת), ובזבוז זמן גורם לאיבוד עולם הבא, לא כעונש אלא כתוצאה. ולכן זה יהיה נכון לגבי חלק מספר בן סירה או ספרים חיצוניים אחרים, אבל לא יהיה נכון לגבי ספרים כמו ספר מקבים וספר יהודית שבהם יש ערך.

תודה.

למעשה יש גמרא מפורשת האומרת בעצמה "שכן כתוב בספר בן סירא" בחגיגה ט"ו או ט"ז.

אשמח לראות מ"ש ר' צדוק.

"...בספר בן סירא, אף על פי שקראוהו בסנהדרין בחלק [דף ק ב] ספרים החיצונים, שמעינן מינה שלא אסרו שם אלא שלא לעשותו קבע, אבל מ"מ ראוי הוא להגות בו בעתות, ללמוד ממנו חכמה ומוסר, משא"כ בספרים חיצונים". 

כמו כן בנוסח הרמב"ם לנשמת כל חי אין את המשפט הזה (אם כי הוא הוא מופיע בסדר רב עמרם גאון, והרמב''ם גם כן משתמש בו בציטוט עם הקדמת "שנאמר" כך שזה לא שהוא השמיט אותו בכוונה אלא המשפט פשוט לא היה בנוסח שלו).

לפי המסורת המייחסת את 'נשמת כל חי' לאנשי כנה"ג או תקופה קדומה אחרת, מדוע לא נוכל לומר שמחבר ספר יהודית (אף לפי אלו המתארכים אותו למאה ה-2 לפנה"ס) שאב את הביטוי משם?

אבל

א. אין בסיס למסורת כזו.

ב. אין נוסח קדום של 'נשמת כל חי' כך שגם אם מסורת כזו היתה נכונה מי יודע אם המשפט הזה היה בה (כמו כן גם כיום המשפט מופיע רק בחלק מהנוסחים).

ג. זה מופיע כחלק מתפילה בספר יהודית והציטוטים שכן יש באותה תפילה מעוותים, כך שציטוט כל כך מדויק אומר דרשני (כלומר אומר שכנראה זה המקור ולא ציטוט).

ד. הרמב"ם לכאורה מזכיר את זה כפסוק ("שנאמר") כך שכנראה הוא סבר שזה המקור.

בתרגום האנגלי מיוונית בויקיטקסט, מופיע משפט אחר בתפילה שלה

(וגם בתרגום העברי כאן)

בטוח שהמשפט לא נכנס לגרסה העברית של מעשה יהודית ע"י המתרגמים בימי הביניים?

לא יודע באיזה שלב זה נכנס לתרגום ספר יהודית ואיך אבל זה משנה?

אתה טוען בעצם שמי שתרגם לקח חלק מהתפילה (בהנחה שהיה בה) והכניס אותה לתוך ספר יהודית?

אנחנו מדברים על אותו מקום? פרק ט?

כי אצלי בנוסח האנגלי כתוב משפט אחר -

'כי אתה אל האביון, עוזר המדוכא, שומר החלש, מגן הנטוש, מושיע חסרי תקווה'

(וגם בוולגוטה אם סומכים על גוגל תרגום)

וכן, אני חושד שהמתרגם ל-'מעשה יהודית' הרשה לעצמו קצת חופש אומנותי...

but the prayer of the humble and the meek hath always pleased thee

זה מופיע איפה שבתרגום העברי מופיע "שוועת עניים אתה תשמע, צעקת הדל תקשיב ותושיע".

בכל אופן, גם הנוסח הזה שונה מאוד מהעברית

('אבל תפילת הענווים והדלים תמיד רצויה לפניך'?)

אבל בנוסח הקדום של התרגום העברי לספר יהודית כך מופיע.

התרגום העברי שהבאת הוא תרגום מודרני,

מה שהיה למי שהכניס את זה לתפילה מבוסס על התרגום של זמנם (זה שמופיע באוצר המדרשים, או לפחות אחד שקרוב אליו יותר).

אתה חושב שהתרגום שבאוצר מדרשים קדם לתקופת הגאונים?

אתה טוען שבמקרה יש את אותו צירוף מילים בתפילה ובספר יהודית?

או שגם אתה טוען שזה הגיע לספר מהתפילה ולא להפך?

ב'מעשה יהודית' כל התפילה די שונה, כשהמתרגם משתמש בביטויים עבריים מוכרים כדי לתרגם את המשפטים מהמקור.

כך שהמשמעות הכללית נשמרת, אבל לא כל מילה.

(ולדעתי באמת ככה אמורים לתרגם שירה...)

אז גם כאן לדעתי המתרגם השתמש בביטוי שהיה לו מוכר מהתפילה...

שקרוב במשמעותו למשפט המקורי.

אפשר לראות הרבה פעמים השפעה של משפטים מוכרים בעברית, על מליצות הלשון של המתרגמים.

והפער בין התרגומים דווקא מחזק בעיני את האפשרות שהמתרגם השתמש במשפט מוכר, ולכן ויתר על הדיוק.

אבל זה צריך להיות תרגום מאוד קדום אם כך.

ושוב, כל זה בהנחה שנשמת כל חי קדומה ובהנחה שהמשפט הזה חלק ממנה.

וקושי אחד:

באותה תפילה יהודית יש חלקים שהם במובהק פסוקים מהתנ''ך בוואריציה מעט שונה, מוזר שאותם המתרגם לא תירגם לפי הפסוק ואילו כאן כן נצמד לנוסח.

גם אם התרגום נעשה לפני שבועיים, עדיין הוא היה יכול להשתמש ב'נשמת'.

לא בחנתי את התרגום, ואני לא יודע מי היה המתרגם האם הוא היה בקיא בתנ"ך, [והרי יש אנשים שבקיאים בנוסח התפילה, ולא בכל התנ"ך] ומה הם שיקוליו.

ודוגמאות לשימוש של מתרגם בביטויים קיימים מהמקורות, מהתרגום של מדינת היהודים-

"שאלת היהודים קיימת, ורק איש בער לא יֵדע אותה"

"כל דאלים גבר – זאת תורת העמים ביחוסם איש אל רעהו."

א. השאלה כיצד מגדירים בסיס. יש מהראשונים שכתבו כן.

ב. נכון, ולכן זו רק השערה.

ג. לא הבנתי, אילו ציטוטים מעוותים, ומדוע וכיצד הם מוגדרים כן בהנחה שזהו מקור?

ד. אין ראיה מלשון 'שנאמר', שכן מצאנו אף בלשון המדרש רבה שנביא ראיה בלשון זו ממטבע שתיקנו חכמים בתפילה. עיין במתנות כהונה בויק"ר פ"ל סי' ג שהביא כמה כיוצא בזה.

א. השאלה מניין לאותם ראשונים, אני מניח שזו הנחה שלהם ולא שאמרו מידיעה.

ב. זו השערה שמבוססת על הנחה.

ג. יש שם חלקי פסוקים, שמופיעים בצורה מעט שונה מהפסוקים המקוריים. והנה 'ציטוט' מדויק.

ד. אין לי איך לפתוח, מוזמן לתת דוגמאות כאלה כי זה נשמע לי מוזר. ולא זכור לי דבר כזה ברמב''ם, וממילא כמו שאמרתי אצלו זה בכלל לא מופיע בנוסח של נשמת כל חי ככה שזה בטח לא ההסבר ל"שנאמר" שלו..

א. מניח שהיתה להם איזו מסורת.

ב. כמעט כל השערה מבוססת על הנחה.

ג. יתכן כי זה היה 'פסוק' יותר 'טרי' ומאוחר, והיה שגור יותר.

ד. הנה:

 

אמנם אצל הרמב"ם לא מופיע, אך יתכן מאוד והוא הכיר את הנוסח הזה כנוסח (ומיאן בו לקובעו כנוסח תפילה).

ראה כאן:

בית דוד - חלק א-ב - ליטר, זאב וולף (page 1 of 228)

(ניסיתי להעתיק את הלשון, אבל זה לא הלך, בעיקרון הוא טוען שכנראה יש לזה מקור חז"לי שנשתקע)

ייש"כ ל @שום וחניכה שקישר לזה בשרשור שהוא קישר אליו משרשור שהוא קישר אליו מהשרשור הזה....

בנושא.

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.

איזה עבודה עם נוער יש שהשיא שלה בלילה?

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡