בעקבות התת שרשור על הביטויים מהנצרות, והקישור ששם שם @שום וחניכה נהיה לי חשק לשחזר שרשור כזה, מהסוג שכבר נעשו כאן בעבר....
כתבו ביטויים מפורסמים ואת המקור ממנו הגיעו.
קדימה!
בעקבות התת שרשור על הביטויים מהנצרות, והקישור ששם שם @שום וחניכה נהיה לי חשק לשחזר שרשור כזה, מהסוג שכבר נעשו כאן בעבר....
כתבו ביטויים מפורסמים ואת המקור ממנו הגיעו.
קדימה!
כינוי בקבלה לשבע הספירות התחתונות - חג"ת נהי"מ, לעומת אריך אנפין - שלשת העליונות - חב"ד.
ואינלי מושג מה הקריטריונים שם..
מה שמקובל בקבלת האר"י זה מה שכתבתי. עד כמה שידוע לי.
(ניסיתי לעשות חיפוש גוגל להביא טקסט, אבל יצא רק חב"דפדיה וכדומה, לא חושב שזה נקרא מקור לכן לא ציטטתי, אבל אכן מבואר שם כדברי)
ביטוי של רש"י, כשמסביר מקרא על פי הדרש נגד דרכו ללכת ע"פ הפשט - בגלל שהמקרא כקורא "דרשני" - כלומר -- הפשט לא מסתדר וחייבים את הדרש.
רש"י על הסיפור של פגישת עשו ויעקב.
שיעקב מעמיד את שני המחנות הוא מעמד את קודם את בני השפחות ואח"כ את בני לאה ואח"כ בני רחל ועל זה רש"י אומר "אחרון אחרון חביב".
תיקו זה "תעמוד" בארמית, ונאמר בגמרא (הרבה פעמים) כשיש מחלוקת שלא נפשטה בראיות, כלומר - נעמוד בכך, בלי הכרעה.
הר"ת הנ"ל הוא רק רמז יפה, (והמילה בסוף זה "איבעיות" - כלומר - "צריכויות" - דברים שצריכים פיתרון)
לצערי השיחה אישית לא עובדת לי!
*** אם אפשר לשלוח מסר אני אשמח.
מגילה.
אמר רבי אבא בר כהנא: גדולה הסרת טבעתו של אחשוורוש,
יותר מארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות שנתנבאו להן לישראל.
מעלה הרבה שאלות tho
בקסם הבא אני הולך לחתוך
הביתה מוקדם
הוא אמר - אמנם שתיקה בשתיים, ומילה רק בסלע, אבל - שתיקה - זה מעשה אחד ארוך.. שתקת שעה - קיבלת שני סלעים... לעומת זאת מילה - כל מילה ומילה מזכה אותך בסלע... אז הרבה יותר שווה לדבר.. רק צריך לדעת מה...
הוא אמר את זה לגרז"נ זצ"ל שהיה אברך מאוד ביישן... ואין מי שלא יודע מה הגרז"נ עשה עם העצה...
לצערי השיחה אישית לא עובדת לי!
*** אם אפשר לשלוח מסר אני אשמח.
לא מתכתב עם נשים בפרטי.
זה בסדר להגיב לי תמיד, אלא אם כן ציינתי אחרת
"אני לא חושב שזו אשמתו של מישהו כי הוא נולד, ואין כל דרך לתינוק לגרום לעצמו להיות לא ממזר"
בוריך, שוליית הרוצח
לא בדיוק בלשון הזאת (שם זה פושרין וחמי חמין) ולא בדיוק במובן הזה (שם המשמעות היא בהקשר של רמז דק - פושרין, ורמז עבה - חמי חמין. שתלמידיו של ר' אליעזר לא הבינו לא את הרמז הדק שרמז להם ולא את הרמז העבה).
ויש עוד מקור דומה לזה, שוב במשמעות שונה, בירושלמי נדה.
ויש מקור אחר עם אותה משמעות אך בלשון שונה בקה"ר (בתרגום): מי שנשכו נחש, מפחד אפילו מחבל.
"כל הסימנים הללו למה? לפי שיודע בו שהוא רמאי, אמר לו: "אעבדך ברחל". ושמא תאמר: רחל אחרת מן השוק? תלמוד לומר: "בתך". ושמא תאמר: אחליף ללאה שמה ואקרא שמה רחל? תלמוד לומר: "הקטנה". ואף על פי כן לא הועיל לו, שהרי רימהו."
"הָרָצוֹן לִהְיוֹת טוֹב זֶהוּ רוּחַ גַן עֵדֶן אֱלֹהִים, הַמְנַשֶׁב בַּנְשָׁמָה וּמְמָלֵא אוֹתָהּ אֹשֶׁר אֵין קֵץ"(אורות התשובה טז,ג)
~אל תראה- תסתכל, אל תשמע- תקשיב (לי צייל'ד)~
קראתי לעצמי ביניש לנצח, בדיוק בזמן שעזבתי את הישיבה, כי גם אם את הישיבה עזבתי ביניש אני אשאר לנצח. אמן.
[נפוץ ברמקולים של צדקה].
מספר שמואל, משל כבשת הרש כשנתן הנביא מוכיח את דוד.
לשון דומה ללשונו של פסוק באיוב, ע"פ גמרא בברכות ח, שדורשת אותו על תפילת רבים.
" רבי נתן אומר מנין שאין הקב"ה מואס בתפלתן של רבים שנאמר הן א-ל כביר ולא ימאס וכתיב פדה בשלום נפשי מקרב לי וגו' "
רש"י בפרשת יתרו (אולי יש מקור קדום יותר במדרש)
""ויצא משה" - כבוד גדול נתכבד יתרו באותה שעה כיון שיצא משה יצא אהרן נדב ואביהוא ומי הוא שראה את אלו יוצאין ולא יצא"