בעקבות התת שרשור על הביטויים מהנצרות, והקישור ששם שם @שום וחניכה נהיה לי חשק לשחזר שרשור כזה, מהסוג שכבר נעשו כאן בעבר....
כתבו ביטויים מפורסמים ואת המקור ממנו הגיעו.
קדימה!
בעקבות התת שרשור על הביטויים מהנצרות, והקישור ששם שם @שום וחניכה נהיה לי חשק לשחזר שרשור כזה, מהסוג שכבר נעשו כאן בעבר....
כתבו ביטויים מפורסמים ואת המקור ממנו הגיעו.
קדימה!
כינוי בקבלה לשבע הספירות התחתונות - חג"ת נהי"מ, לעומת אריך אנפין - שלשת העליונות - חב"ד.
ואינלי מושג מה הקריטריונים שם..
מה שמקובל בקבלת האר"י זה מה שכתבתי. עד כמה שידוע לי.
(ניסיתי לעשות חיפוש גוגל להביא טקסט, אבל יצא רק חב"דפדיה וכדומה, לא חושב שזה נקרא מקור לכן לא ציטטתי, אבל אכן מבואר שם כדברי)
הָיוֹ הָיָהאכן.
ביטוי של רש"י, כשמסביר מקרא על פי הדרש נגד דרכו ללכת ע"פ הפשט - בגלל שהמקרא כקורא "דרשני" - כלומר -- הפשט לא מסתדר וחייבים את הדרש.
רש"י על הסיפור של פגישת עשו ויעקב.
שיעקב מעמיד את שני המחנות הוא מעמד את קודם את בני השפחות ואח"כ את בני לאה ואח"כ בני רחל ועל זה רש"י אומר "אחרון אחרון חביב".
תיקו זה "תעמוד" בארמית, ונאמר בגמרא (הרבה פעמים) כשיש מחלוקת שלא נפשטה בראיות, כלומר - נעמוד בכך, בלי הכרעה.
הר"ת הנ"ל הוא רק רמז יפה, (והמילה בסוף זה "איבעיות" - כלומר - "צריכויות" - דברים שצריכים פיתרון)
מגילה.
אמר רבי אבא בר כהנא: גדולה הסרת טבעתו של אחשוורוש,
יותר מארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות שנתנבאו להן לישראל.
מעלה הרבה שאלות tho
הוא אמר - אמנם שתיקה בשתיים, ומילה רק בסלע, אבל - שתיקה - זה מעשה אחד ארוך.. שתקת שעה - קיבלת שני סלעים... לעומת זאת מילה - כל מילה ומילה מזכה אותך בסלע... אז הרבה יותר שווה לדבר.. רק צריך לדעת מה...
הוא אמר את זה לגרז"נ זצ"ל שהיה אברך מאוד ביישן... ואין מי שלא יודע מה הגרז"נ עשה עם העצה...
הָיוֹ הָיָהמהעבר, בימים ההם בזמן הזה.
אז מה מקור הביטוי מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננין?
לא בדיוק בלשון הזאת (שם זה פושרין וחמי חמין) ולא בדיוק במובן הזה (שם המשמעות היא בהקשר של רמז דק - פושרין, ורמז עבה - חמי חמין. שתלמידיו של ר' אליעזר לא הבינו לא את הרמז הדק שרמז להם ולא את הרמז העבה).
ויש עוד מקור דומה לזה, שוב במשמעות שונה, בירושלמי נדה.
ויש מקור אחר עם אותה משמעות אך בלשון שונה בקה"ר (בתרגום): מי שנשכו נחש, מפחד אפילו מחבל.
שי ניצן.
איפה מוזכר יין בן חומץ?

"כל הסימנים הללו למה? לפי שיודע בו שהוא רמאי, אמר לו: "אעבדך ברחל". ושמא תאמר: רחל אחרת מן השוק? תלמוד לומר: "בתך". ושמא תאמר: אחליף ללאה שמה ואקרא שמה רחל? תלמוד לומר: "הקטנה". ואף על פי כן לא הועיל לו, שהרי רימהו."

בא מאיזה טקס אנא אערף בכנסיה
[נפוץ ברמקולים של צדקה].
מספר שמואל, משל כבשת הרש כשנתן הנביא מוכיח את דוד.
לשון דומה ללשונו של פסוק באיוב, ע"פ גמרא בברכות ח, שדורשת אותו על תפילת רבים.
" רבי נתן אומר מנין שאין הקב"ה מואס בתפלתן של רבים שנאמר הן א-ל כביר ולא ימאס וכתיב פדה בשלום נפשי מקרב לי וגו' "
רש"י בפרשת יתרו (אולי יש מקור קדום יותר במדרש)
""ויצא משה" - כבוד גדול נתכבד יתרו באותה שעה כיון שיצא משה יצא אהרן נדב ואביהוא ומי הוא שראה את אלו יוצאין ולא יצא"
שלום!
אני כותב עבודה שעוסקת בשוויון כלכלי ותנאים סוציאליים ע"פ התורה.
עד עתה הרושם שעלה לי לאחר מעבר על רוב המצוות הקשורות בנושא בספר החינוך ובעוד מפרשים הוא שהתורה כלל לא באה ליצור שוויון כלכלי או לדאוג לרווחת הפרט.
מצוות כמו שבת, שמיטה וכו' עניינם הוא רוחני ואמוני וכמעט ולא קשור כלל למנוחה של פועל.
באופן דומה, כמעט כל המצוות בין אדם לחברו שקשורות בדאגה לחלש טעמן הן לתקן את מידותיו של האדם הנותן, ולא לדאוג לעני.
לאחר מחשבה מסוימת בנושא אני חושב שזה קשור לכך שהקב"ה מפרנס כל בריה, לכן מצד העני הוא יקבל את מה שה' רוצה שהוא יקבל, אך ע"י המצווה הקב"ה הופך אותנו לשותפים במעשה.
רקע:
סופר בירושלים של רשת מוכרת, אני קונה שם בקביעות, מההתחלה רוב העובדים היו ערבים, היו תקופות של יותר יהודים, יש תקופות של עובדים זרים, לאחרונה שוב יש רוב ערבי, ו-וואלה קודם כל זה מעצבן. זה לא שאני *שונאת* ערבים, ואני לא רוצה שכולם ימותו או משהו בסגנון, אבל אני לא רוצה לפרנס אותם ובטח לא להרגיש זרה בתוך העיר שלי, בשכונה שלי.
אני רואה התרחשות מתחילה: הקופאית הראשית (דתייה) ניגשת יחד עם עובדת ערבייה ללקוח חרדי שהיה בקופה העצמאית, שואלת אותו- 'זה אתה?', הוא נראה נבוך, חצי חיוך, מתנהל שיח של כמה דקות אני הייתי רחוקה ולא ממש שמעתי גם לא התעניינתי. כנראה הוא אמר משהו מזלזל או לא נעים לעובדת, לא היה נראה שהקופאית מתרגשת אז מאמינה שלא היה שם משהו נוראי, היא רק ביקשה ממנו להתנצל. אני מתחילה להעביר את המוצרים שלי לידם ושומעת את העובדת הערבייה אומרת בטון מגעיל וארסי 'אז תצא מהחנות..! תסיים את הקנייה ותצא מהחנות!.." כאילו בקטע של לעצבן כאילו זו החנות שלה.
פה כבר התחממתי, התערבתי ושאלתי את הקופאית הראשית 'תגידי זה נראה לך הגיוני שעובדת ערבייה מדברת ככה ללקוח יהודי?'
באמת עיצבן אותי, אשכרה היא איכשהו מתייחסת לעצמה כמו בעלת הבית במקום, זה מזעזע!
העובדת מיד מתחילה לצרוח עלי 'את תסתמי אל תתערבי! את לא קשורה!' בצרחות מבהילות. תוך חצי דקה מתאספים 4-5 עובדים ערבים מסביב -ואני אגיד ביושר- הם ממש לא עמדו בצורה שמשדרת איום, כאילו להיפך כדי להרגיע את העניינים, אבל בסוף זה מפחיד ואי אפשר לדעת.
אני ממש לא מפחדת מערבים אבל האמת שההתרחשות המהירה הזו הבהילה אותי, די השתתקתי וחזרתי לעניינים שלי.
הראשית הרגיעה מחדש את הרוחות, ביקשה מהלקוח שוב להתנצל, הוא אמר לה- תסתכלי במצלמות לא עשיתי לה כלום, היא אמרה- אני מבינה אבל היא הרגישה שפגעת בה אז בבקשה תבקש סליחה, הוא ביקש סליחה והכל נגמר.
אני יצאתי עצבנית מהאירוע!
מטריף אותי שעובדת ערביה בטוחה שהיא בעלת הבית פה, שהיא חושבת שהיא יכולה לדבר ככה ללקוחות יהודים, לצרוח בקולי קולות, שהגענו למצב אבסורדי שתוך כמה שניות יש התאספות של עובדים ערבים מסביב. ובכלל- אם הסיטואציה הייתה מתפתחת לויכוח רציני- אי אפשר לדעת איך זה היה מסתיים.
יש לך בעיה עם צורה שבה עובד מדבר ללקוח?
סבבה, אז תדברי על זה עם האחראי.
לציין את הדת/לאום של הצדדים פשוט לא רלוונטי.
אם חרדי יירק על ערבי בסופר, את מצפה שהערבי לא יבקש להוציאו? את תתמכי אוטומטית ביהודי?
זה פשוט לא רלוונטי.
ובגלל שאין לך מושג איך זה התחיל, כמו שאת בעצמך כתבת, באמת לא היית צריכה להתערב.
אם כבר בחרת להתערב, את היית צריכה לנסות ולהרגיע את האווירה, ולא לחמם את האווירה עם דיבור גזעני.
הכי מצחיק / עצוב:
את חיממת את האווירה.
העובדים הערבים, לדברייך, באו להרגיע והיו בסדר גמור. ועדיין את מתלוננת עליהם, ולא על עצמך, בגלל עצם זה שהם ערבים...
ואז היא לא יכולה להגיד לו כלום כי היא ערביה?
נשמה. אפשר לדון על העסקת ערבים בעסקים יהודיים.
דיון לגיטימי.
אבל את מודה שאת לא יודעת מה היה שם, ושהיה נראה שהחרדי עשה משהו לא בסדר לעובדת הערבייה. והיא ביקשה ממנו לצאת מהחנות. נכון, יכול להיות שלא היה שם כלום והוא היה באמת בסדר ולא עשה כלום.
אבל הטענה שלך היא- היא ערביה אז היא לא יכולה להגיד לו לצאת לא משנה מה קרה ?
הזיה.
אני ממש לא חושבת שיהודי יכול לעשות מה שהוא רוצה ואתמוך בו אוטומטית.
רק לשם השוואה- לפני כמה שנים נסעתי באוטובוס, זוג חרדי היה עם תינוק צורח המון זמן והיה נראה שלא ממש מטריד אותם, באיזשהו שלב הנהג הערבי פנה אליהם ואמר שהוא לא יכול להמשיך ככה שיטפלו בזה, חרדי מבוגר שישב ליד התחיל לקרוא לו בזלזול - "אל תגיד להם מה לעשות!" וכו, ואני מיד התערבתי ולא זוכרת מה בדיוק אמרתי אבל בקטע של- הנהג דיבר ממש בכבוד, אל תדבר אליו ככה, וכו.
כמו שציינתי- היה אפשר לראות שהקופאית הראשית ממש לא מתרגשת ממה שהעובדת אמרה, היא ותיקה והיא מאד הגונה וזה מלמד אותי שלא קרה משהו מסעיר. החרדי גם התעקש- תסתכלי במצלמות תראי שלא היה כלום והיא אמרה שאין לה מי שיסתכל במצלמות אז פשוט שיתנצל והוא אמר- אז ביקשתי, ואני מבקש שוב- סליחה.
לשמוע מהצד עדיין את הערבייה ממשיכה להגיד לו - "אז תצא מהחנות!" בכזה טון של בעלת בית, בכזו חוצפה ויהירות נשמע לכם תקין? בלי קשר אפילו לפוליטיקה- זה לא תקין שעובד מדבר ככה. ולא תקין שהקופאית לא מעמידה אותה במקום. אז התערבתי, והצרחות המוגזמות שלה זה תקין?
להגיד שאני 'חיממתי' את האוירה זה בדיחה. נכון שלא ניסיתי להרגיע, אבל אני עומדת מאחורי מה שאמרתי. לא תקין שעובדת תדבר ככה. ועוד יותר לא תקין שעובדת ערבייה תדבר ככה, כי היא לא בעלת בית פה, ועוד יותר לא תקין שאם נזרק אליה משפט מעליב נוסף היא תפתח בצרחות נוראיות.
אבל לא מובן איך זה קשור שהיא ערביה?
איך את יודעת מה הלך שם? ואם הוא הטריד אותה והיא הגנה עליה?
כי היא ערביה אז היא בטוח אשמה וטועה?
בס"ד
דיברתי עם מוקדנית כדי לקבוע תור איזשהו, וביקשתי לא עם רופא ערבי,
היא קבעה לי תור עם רופא יהודי ואני (באנחת רווחה), שמחתי ב ק ו ל
שתודה ושלפי השם הוא יהודי.
לפתע, הבזיקה מחשבה בראשי, ושאלתי אותה לשמה.
בקיצור, שם ערבי מובהק והיה לי מ א ד לא נעים.
התנצלתי ווביקשתי סליחה. היא ענתה שהכל טוב
ושהיא בוגרת ושאין צורך להתנצל.
אולי זו היתה חנופה כי אמרתי לה שיש צורך דווקא
וגמגמתי משהו על בגלל המצב וכו'....
אבל היא היתה מאוד נעימה וסבלנית. זה לא אותו
נסיון שהיה לך.
רובם ורובן שונאי ישראל. אין ספק בכך, אבל לדבר
לא יפה, להעליב, לדרוך להם על הרצפה הרטובה
כשהם מנקים ללא התחשבות (חברה סיפרה לי) -
לזרוק אשפה על הרצפה כי ה ם ינקו הגויים
האלה....לא נראה לי שזה יפה וראוי (ואין ספק
שזה מיטיב עם המידות שלנו...).
שזה ל א מיטיב עם המידות שלנו.
לחנויות כאלה שמעסיקים ערבים
וגם נמנעת מלהעסיק אותם או לקנות מהם
ברור שצריך לגרש אותם מהארץ שלנו, לפחות את אלה שנגדנו.
אבל מריבות בקטנות בתוך סופר לא יקדמו את המטרה הזאת.
עדיף פשוט לשכנע יהודים להצביע לבן גביר וככה יהיה לנו יותר כוח להגיע למטרה.
לא משנה באיזה יום… שיעור שאפשר ללכת עם בן הזוג
בסגנון צעיר
תודה🙏
להורים שלי יש היום יום נישואים וכולנו שכחנו אשמח לרעיונות לקניית מתנה עד 90 ש"ח בתקציב - בני 56 ו 54 גר בלוד - אין לי רכב כרגע...
אולי ביי מי
למרות ש90 זה לא הרבה לשובר
אפשר סתם להכין אוכל מפנק שיראו שזוכרים אותם...
לא הייתי אומר שאפשר לקנות חצי שוק ב86 ש"ח
אולי 2 בורקס בבא + לימודה
בכל שאר השבוע רק הסגור המקורה פתוח, והוא קטן ויקר יותר.
תכלס, אולי תקנו להם בורקס 
לא היו יותר מדי אנשים ותנועה

אם אתה רוצה להגיע אליהם, סע דרך בארות יצחק, יש שם קניון פתוח של עודפים. או שתעבור דרך צומת בילו. (תלוי מאיזה כיוון אתה מגיע) תמצא שם בטח איזה כלי או משהו ב90 שח שייראה יפה.
אם אתם יותר בעניין של יציאה אז יש כמה אטרקציות לגיל 50+ ברמלה (אם תרצה אפרט לך), וכן מסעדות (אולי יש גם בלוד, את לוד אני פחות מכיר)
הייתי במקרה שם
מגש לחלות יפה או עם תמונה של המשפחה,
כרית עם תמונה עם המשפחה,
שלט כניסה לבית מעוצב או עם תמונה של המשפחה
אם אני משלם פעם בעזרת מוביט ופעם בעזרת אפליקציה אחרת אני עלול להיות מופסד מכך?
ואני מתחיל לנסוע כל יום ממקום למקום,(למשל מת"א לירושלים) איך זה יוצא לי הכי זול? עדיין יש צורך לשלם מראש על הסדר חופשי חודשי?
כל האפליקציות לתשלום בתחבורה ציבורית - Moovit, הופ-און, Egg, מחשבות את התשלום באותו אופן.
אבל אין קשר בינהם, ואף אפליקציה לא יודעת על חיובים שבוצעו באפליקציה מקבילה.
סדר היררכי:
- חישוב חיוב נסיעה בודדת ראשונה ביום.
- חישוב חיוב נסיעה נוספת באותו יום. עד לתקרת חודשי יומי.
- חישוב נסיעה נוספת באותו חודש, עד לתקרת חופשי חודשי של כלל הנסיעות באותה קבוצת מרחק נסיעה.
אם יש נסיעה שחורגת בטווח נסיעה משאר הנסיעות, היא (ושאר הנסיעות באותו יום) לא נכנס לחישוב החופשי חודשי.
לכן כל עוד נוסעים נסיעות מרובות באותה קטגוריה של מרחק, חשוב להשתמש באותו אמצעי חיוב.
אם יש נסיעה בודדת (והדגש על בודדת, לא צבר נסיעות שמגיעות לחופשי יומי) ביום מסויים שחורגת במרחק משאר הנסיעות בחודש - כאן דווקא יותר משתלם לחייב באמצעי תשלום נפרד.
זה המינוס והמגרעה בחוקי החיוב של משרד התחבורה. אם חורגים אפילו רק פעם אחת במרחק, כל היום הזה מוחרג מהחופשי חודשי ולא רק נסיעה בודדת.
משהאחרונהלמוביט יש ממשק יותר נוח לתכנון נסיעות
אבל לegg באמת אין פרסומות
אז אם אין לך חוסם פרסומות אולי עדיף
מהפרסומת המעצבנות (אני עם אייפון) והממשק המעצבן.
ב egg ממשק מאוד נקי ומאוד נוח.
גם התצוגה יותר מרוכזת ויעילה, בהצגת אלטרנטיבות- כי לא נדחפות פרסומות באמצע האלטרנטיבות.
שווה לנסות להשוות בין האפליקציות בביצוע חיפוש נסיעות מזדמנות לפי הצורך.
אני עברתי לegg,הוא הרבה פחות מדוייק, ומציג מסלולים יותר מסורבלים
פעם אחת הוא גם כתב על אוטובוס שמגיע, בשעה מאוחרת שאיןכבר את האוטובוס הזה
קיצר חזרתי למוביט
אנחת רווחה
אבל תפסתי את זה כשהם הציעו את זה ממש בגרושים. המחיר הוא כמעט חינם.
והאפליקציה טובה, מה לעשות.
נוחה, מאורגנת טוב, מדויקת.
זה נראה כמעט לגמרי כמו הופאון
(בהופאון יש אפשרות לתכנן מסלולי נסיעה, רק שאנשים לא יודעים..)
הופאון עובד לנו מעולה. בהתחלה אשתי הייתה גם משווה למוביט, כי היא השתמשה במוביט שנים, אבל עכשיו אנחנו לגמרי משתמשים רק בהופאון
משתמשים במוצרי טיפוח?
סבון פנים?
קרם פנים?
קרם לחות?
יש המלצות?
טנקס
להתאים לסוג העור, האם מתגלח או זיפים או זקן
(כמו אצל נשים. התאמה אישית והעדפה אישית של מוצרי טיפוח)
הכי הרבה זה קרם לידיים בגלל יובש
ולכן, אם את רוצה לקנות את זה למישהו
תוודאי טוב טוב אם הוא משתמש בזה
בדיאודורנט
ושמפו
🤭
ברצינות- אם המטרה היא לקנות מתנה למישהו, נדמה לי שגבר קלאסי לא מתפנק ממוצרי טיפוח. בדרך כלל משתמשים רק במוצרים הבסיסיים. שמפו-דאודורנט.
אם זה גבר שמשתמש בבשמים אז זאת אחלה אופציה. אבל בבשמים לא תמיד קל לקלוע לטעם שלו..