כינוי בקבלה לשבע הספירות התחתונות - חג"ת נהי"מ, לעומת אריך אנפין - שלשת העליונות - חב"ד.

ואינלי מושג מה הקריטריונים שם..

מה שמקובל בקבלת האר"י זה מה שכתבתי. עד כמה שידוע לי.

(ניסיתי לעשות חיפוש גוגל להביא טקסט, אבל יצא רק חב"דפדיה וכדומה, לא חושב שזה נקרא מקור לכן לא ציטטתי, אבל אכן מבואר שם כדברי)

אכן.

ביטוי של רש"י, כשמסביר מקרא על פי הדרש נגד דרכו ללכת ע"פ הפשט - בגלל שהמקרא כקורא "דרשני" - כלומר -- הפשט לא מסתדר וחייבים את הדרש.

רש"י על הסיפור של פגישת עשו ויעקב.

שיעקב מעמיד את שני המחנות הוא מעמד את קודם את בני השפחות ואח"כ את בני לאה ואח"כ בני רחל ועל זה רש"י אומר "אחרון אחרון חביב".

תיקו זה "תעמוד" בארמית, ונאמר בגמרא (הרבה פעמים) כשיש מחלוקת שלא נפשטה בראיות, כלומר - נעמוד בכך, בלי הכרעה.

הר"ת הנ"ל הוא רק רמז יפה, (והמילה בסוף זה "איבעיות" - כלומר - "צריכויות" - דברים שצריכים פיתרון)

מגילה.

אמר רבי אבא בר כהנא: גדולה הסרת טבעתו של אחשוורוש,

יותר מארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות שנתנבאו להן לישראל.

מעלה הרבה שאלות tho

הוא אמר - אמנם שתיקה בשתיים, ומילה רק בסלע, אבל - שתיקה - זה מעשה אחד ארוך.. שתקת שעה - קיבלת שני סלעים... לעומת זאת מילה - כל מילה ומילה מזכה אותך בסלע... אז הרבה יותר שווה לדבר.. רק צריך לדעת מה...

הוא אמר את זה לגרז"נ זצ"ל שהיה אברך מאוד ביישן... ואין מי שלא יודע מה הגרז"נ עשה עם העצה...

מהעבר, בימים ההם בזמן הזה.

אז מה מקור הביטוי מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננין?

לא בדיוק בלשון הזאת (שם זה פושרין וחמי חמין) ולא בדיוק במובן הזה (שם המשמעות היא בהקשר של רמז דק - פושרין, ורמז עבה - חמי חמין. שתלמידיו של ר' אליעזר לא הבינו לא את הרמז הדק שרמז להם ולא את הרמז העבה).

ויש עוד מקור דומה לזה, שוב במשמעות שונה, בירושלמי נדה.

ויש מקור אחר עם אותה משמעות אך בלשון שונה בקה"ר (בתרגום): מי שנשכו נחש, מפחד אפילו מחבל. 

שי ניצן.

איפה מוזכר יין בן חומץ?

"כל הסימנים הללו למה? לפי שיודע בו שהוא רמאי, אמר לו: "אעבדך ברחל". ושמא תאמר: רחל אחרת מן השוק? תלמוד לומר: "בתך". ושמא תאמר: אחליף ללאה שמה ואקרא שמה רחל? תלמוד לומר: "הקטנה". ואף על פי כן לא הועיל לו, שהרי רימהו."

בא מאיזה טקס אנא אערף בכנסיה

[נפוץ ברמקולים של צדקה].

מספר שמואל, משל כבשת הרש כשנתן הנביא מוכיח את דוד. 

לשון דומה ללשונו של פסוק באיוב, ע"פ גמרא בברכות ח, שדורשת אותו על תפילת רבים.

" רבי נתן אומר מנין שאין הקב"ה מואס בתפלתן של רבים שנאמר הן א-ל כביר ולא ימאס וכתיב פדה בשלום נפשי מקרב לי וגו' "

רש"י בפרשת יתרו (אולי יש מקור קדום יותר במדרש)

""ויצא משה" - כבוד גדול נתכבד יתרו באותה שעה כיון שיצא משה יצא אהרן נדב ואביהוא ומי הוא שראה את אלו יוצאין ולא יצא"

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.

איזה עבודה עם נוער יש שהשיא שלה בלילה?

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡