היי לכולן, קודם כל חייבת לומר שמה שאני הולכת לשאול לא מגיע ממקום של ביקורת או תוכחה.. אני מתה על הפורום ועל הנשים פה, פשוט באמת באמת מתעניינת הכי נקי שיש. אני פעילה פה די הרבה ופעמים רבות יוצא לי להיתקל בפוסטים על נשים שמתביישות או כאילו מתנצלות על כך שהן נותנות לתינוק מטרנה באופן קבוע או מידי פעם... הן כאילו מרגישות סוג ב', וגם כשנשים מדברות פה על הקשיים הפיזיים והנפשיים של ההנקה (כי לא לכולן זה בא בקלות), נשמע לפעמים שהן מבקשות כאילו אישור שזה בסדר לוותר וכולן תמיד "תניקי תניקי" על עיוור מה שנקרא.... לא יודעת, הייתי חייבת לשאןל את זה זה באמת מעניין אותי... מה רע כל כך במטרנה?? זה כאילו רעל בפורום הזה... אני באמת אשמח לשמוע אתכן אני שןאלת בלב טהור ללא טיפת תוכחה, האירו את עיניי בבקשה!
פורום הריון ולידה
מכתב פתיחה
שאלה שמאוד מעניינת אותי...הריון ולידה2
לא רע בכללYaelL
פשוט חלב אם טוב פי כמה. יש הרבה דברים טובים שפשוט אין במטרנה.
ועם זאתYaelL
לא חושבת שצריך "להתאבד" על הנקה. זה נפלא כשזה הולך אבל לא בכל מחיר.
מסכימה לגמרי,שגרה ברוכה
אין ספק שחלב אם טוב *יותר*. אבל מבחינתי לא במחיר של להתאבד. בטח אם יש עוד ילדים בבית שצריכים להמשיך לחיות בטוב ולא צריכים לעשות הולד בחיים כי אמא כרגע נטו בהנקה.(מדברת על אלה כמובן שכל היום סביב זה וסובלות מאוד . רואים על אמא שסובלת)
היי לך עונה..בתי 123
דבר ראשון גם אני נמצאת פה הרבה ואני דוקא רואה עידוד ופירגון ממש לשני הצדדים.
מה רע כ"כ במטרנה זה לא רק בפורום אי אפשר להשוות בין הנקה למטרנה זו עובדה וכן שווה בהחלט לעשות השתדלות ומאמץ. גם להמון נשים מאוד קשה בהתחלה, לי הייתה תקופה ממש קשה ממש בכיתי בהנקה ואני סופר שמחה שלא ויתרתי כי בהמשך זה משתפר והרבה יותר זמין וקל מלשטוף ולסחוב בקבוקים. אז כן נשים מעודדות להמשיך מנסיון שבהמשך הרבה יותר קל.
אבל מצד שני אם למשהי קשה פיזית או נפשית או אפילו עניין של רצון אז ב"ה שיש היום תחליפי חלב איכותיים וטובים ואפשר לעבור לבקבוק העיקר להיות שלימה ושמחה עם ההחלטה
מה רע כ"כ במטרנה זה לא רק בפורום אי אפשר להשוות בין הנקה למטרנה זו עובדה וכן שווה בהחלט לעשות השתדלות ומאמץ. גם להמון נשים מאוד קשה בהתחלה, לי הייתה תקופה ממש קשה ממש בכיתי בהנקה ואני סופר שמחה שלא ויתרתי כי בהמשך זה משתפר והרבה יותר זמין וקל מלשטוף ולסחוב בקבוקים. אז כן נשים מעודדות להמשיך מנסיון שבהמשך הרבה יותר קל.
אבל מצד שני אם למשהי קשה פיזית או נפשית או אפילו עניין של רצון אז ב"ה שיש היום תחליפי חלב איכותיים וטובים ואפשר לעבור לבקבוק העיקר להיות שלימה ושמחה עם ההחלטה
מה רע במטרנה?oo
כלום
מטרנה מכילה את כל הרכיבים התזונתיים שהתינוק זקוק להם.
כשמאכילים מבקבוק יודעים במדויק כמה התינוק אכל.
מטרנה לא פוגעת בקשר עם התינוק כי אין הבדל ממש בין להניק לבין להאכיל מבקבוק.
ולהכין בקבוקים לשטוף אותם, הרבה יותר קל מאשר להתמודד עם בעיות שיש בהנקה.
זו האמת לצד מה שמקובל לומר
מטרנה מכילה את כל הרכיבים התזונתיים שהתינוק זקוק להם.
כשמאכילים מבקבוק יודעים במדויק כמה התינוק אכל.
מטרנה לא פוגעת בקשר עם התינוק כי אין הבדל ממש בין להניק לבין להאכיל מבקבוק.
ולהכין בקבוקים לשטוף אותם, הרבה יותר קל מאשר להתמודד עם בעיות שיש בהנקה.
זו האמת לצד מה שמקובל לומר
ואי אני ממש לא מסכימה איתךלפניו ברננה!
כתבתי תגובה שלמה והחלטתי שמפאת קוצר הזמן ומהניסיון לקצר כתבתי לא נעים אז מחקתי, אולי אכתוב במוצש...
טוב, בת 30 כתבה את כל מה שרציתי להגידלפניו ברננה!
חוץ מזה שאני ממש בעד הנקה, אבל מצד שני, אם מישהי הגיעה להחלטה לעבור לתמל, או שהייתה צריכה מסיבה של חוסר חלב, או סיפורים בריאותיים שהיו לה אחרי הלידה, או סיבה רגשית ברור שאפרגן לה ואגיד לה (וגם באמת באמת חושבת ככה) שהיא האמא הכי מדהימה בעולם, והיא נותנת לילד שלה את כל מה שהוא צריך ויותר מזה, וכל הכבוד לה על ההחלטה לשלב/לעבור. זה ממש מקום של ענווה מול התכנון והדמיונות אצל הרבה נשים, ואני ממש מעריצה את מי שיודעת לעצור ולהגיד שלא שייך, וצריך לחשב מסלול מחדש .
לא מסכימהבת 30
קודם כל, ברור שאם אפשר, אז חלב אם הוא האוכל הטבעי שה' נותן לתינוקות.
זה שהאדם הצליח לייצר חיקוי מאוד מוצלח, עדיין לא אומר שהחיקוי טוב כמו המקור...
לא כל המרכיבים בחלב אם נמצאו, וזה במחקר כל הזמן.
הבדל מהותי, למשל, הוא שהרכב המטרנה הוא קבוע ואילו הרכב החלב הוא משתנה מאוד לפי צרכי התינוק.
לגבי היודעים במדויק- נו. מאות דורות נשים לא ידעו במדויק וידעו לזהות אם התינוק שבע או לא. זה לא ענין קריטי. אני בחיים לא ידעתי כמה שלי אכלו.
לא פוגעת בקשר? מניחה שזה נכון. אבל הנקה עדיין יוצרת קשר מיוחד מאוד. במיוחד בגילאים קצת יותר בוגרים
להתעסק עם בקבוקים יותר קל? לי זה נשמע מתיש. כל הזמן לדאוג שיהיה נקי, בחום המתאים, לקחת ליציאות. ההנקה היא הרבה יותר פשוטה מהבחינה הזאת. בכל רגע ומקום נתונים יש חלב נגיש, מוכן לאכילה מיידית, עם אפס התעסקות.
זה שהאדם הצליח לייצר חיקוי מאוד מוצלח, עדיין לא אומר שהחיקוי טוב כמו המקור...
לא כל המרכיבים בחלב אם נמצאו, וזה במחקר כל הזמן.
הבדל מהותי, למשל, הוא שהרכב המטרנה הוא קבוע ואילו הרכב החלב הוא משתנה מאוד לפי צרכי התינוק.
לגבי היודעים במדויק- נו. מאות דורות נשים לא ידעו במדויק וידעו לזהות אם התינוק שבע או לא. זה לא ענין קריטי. אני בחיים לא ידעתי כמה שלי אכלו.
לא פוגעת בקשר? מניחה שזה נכון. אבל הנקה עדיין יוצרת קשר מיוחד מאוד. במיוחד בגילאים קצת יותר בוגרים
להתעסק עם בקבוקים יותר קל? לי זה נשמע מתיש. כל הזמן לדאוג שיהיה נקי, בחום המתאים, לקחת ליציאות. ההנקה היא הרבה יותר פשוטה מהבחינה הזאת. בכל רגע ומקום נתונים יש חלב נגיש, מוכן לאכילה מיידית, עם אפס התעסקות.
רק לגבי ה"להתעסק עם בקבוקים"חולת שוקולד
היא כתבה שזה יותר קל מלהתמודד עם בעיות בהנקה, לא עם הנקה שזורמת בקלות, הבדל ענק
נכוןבת 30
אבל גם בתמ'ל יש לפעמים בעיות... ילדים רגישים, עד שמוצאים מה מתאים.
לפעמים בעיות בהנקה נפתרות ומגיעים להנקה שזורמת בקלותאורי8
אצלי אחרי הלידה הראשונה, היו בעיות קשות בהנקה, כאבים מטורפים, גודש, דלקת, הנקתי עם דם. אחרי שגיליתי את פטמות הסיליקון, לאט , לאט זה הסתדר והנקתי בכייף שנה וחצי.
בלידות הבאות, תמיד היו לי בעיות בהתחלה, אבל כבר ידעתי להתמודד. והגעתי ב"ה להנקות ארוכות וזורמות, ואני יכולה להניק מחוץ לבית בקלות, בלי כריות ועם שכמיה. בהתחלה , מייד אחרי הלידה, זה קשה.
כותבת את זה כי- לפעמים הנקה קשה הופכת להנקה מהנה, וחבל להישבר מהר.
כמובן שמבינה מאוד את מי שמחליטה לא להניק, ויודעת גם שיש נשים שלא יכולות, או שהבעיות שיש להן עם ההנקה לא נפתרות.
לגמרי לא ממקום שיפוטי. שכל אחת תעשה מה שטוב לה.
בלידות הבאות, תמיד היו לי בעיות בהתחלה, אבל כבר ידעתי להתמודד. והגעתי ב"ה להנקות ארוכות וזורמות, ואני יכולה להניק מחוץ לבית בקלות, בלי כריות ועם שכמיה. בהתחלה , מייד אחרי הלידה, זה קשה.
כותבת את זה כי- לפעמים הנקה קשה הופכת להנקה מהנה, וחבל להישבר מהר.
כמובן שמבינה מאוד את מי שמחליטה לא להניק, ויודעת גם שיש נשים שלא יכולות, או שהבעיות שיש להן עם ההנקה לא נפתרות.
לגמרי לא ממקום שיפוטי. שכל אחת תעשה מה שטוב לה.
ברורחולת שוקולד
רק הגבתי על זה שבקבוקים זה יותר קל רק במידה שיש בעיות בהנקה
לגבי יציאה החוצה וחלב זמין לא לכולן זה נכוןסמיילי12
לפחות לא אצלי.
אני לא הנקתי בחוץ.
בגלל תחושה של חשיפה יותר מדי ובגלל המבנה של החזה שמצריך ממני את 2 הידיים כדי להניק (יד אחת מחזיקה תינוק יד שניה מחזיקה את החזה).
אני מניחה שאני לא היחידה.
כל יציאה אצלי הייתה כרוכה בהכנת בקבוק שאוב.
אני לא הנקתי בחוץ.
בגלל תחושה של חשיפה יותר מדי ובגלל המבנה של החזה שמצריך ממני את 2 הידיים כדי להניק (יד אחת מחזיקה תינוק יד שניה מחזיקה את החזה).
אני מניחה שאני לא היחידה.
כל יציאה אצלי הייתה כרוכה בהכנת בקבוק שאוב.
וואי ממש לאYaelL
הרבה יותר נוח פשוט לשלוף ולהניק מאשר להתעסק עם מדידות של אבקה, מים שצריך לחמם/לקרר, בקבוקים שצריך לשטוף כל הזמן.. מניסיון של שני הדברים. עכשיו מניקה הנקה מלאה והרבה יותר נוח לי. כשאני יוצאת עם התינוק אני לא צריכה להכין כלום, האוכל מגיע איתי. ברור שאם ההנקה לא הולכת חלק זה גם לא נוח, אבל זה משהו אחר.
ממש תלוי, יש לי גם נסיון בשניהםאל הר המוריה
והיה לי יותר קל בקבוקים.
היה לי 6 בקבוקים במקביל, ככה שבד"כ שטפנו פעם ביום, זה מקל.
מההתחלה השתמשנו במים פושרים, וזה ממש מקל, כי אין את המרדף אחרי החום.
הרתחנו מים פעם בשבוע בסיר גדול ושמרנו בבקבוקים, ומאז שהתחיל לזחול עברנו למים מסוננים.
ואז פשוט כל פעם שמתי בבקבוק מראש את הכמות הנצרכת, במחלק שמתי את האבקה, ויצאתי תמיד עם בקבוק ואבקה עודפת מהתיכנון המקורי, ככה אפעם לא נתקעתי בלי, ואז שניה שופכת אבקה לבקבוק וסלאמט.
בלי לחפש מקום נוח להניק, סינר הנקה וכו...
אבל בסוף, זה עניין אישי לחלוטין.
רקומרת שזה לא חייב להיות כ"כ קשה לבקבק..
היה לי 6 בקבוקים במקביל, ככה שבד"כ שטפנו פעם ביום, זה מקל.
מההתחלה השתמשנו במים פושרים, וזה ממש מקל, כי אין את המרדף אחרי החום.
הרתחנו מים פעם בשבוע בסיר גדול ושמרנו בבקבוקים, ומאז שהתחיל לזחול עברנו למים מסוננים.
ואז פשוט כל פעם שמתי בבקבוק מראש את הכמות הנצרכת, במחלק שמתי את האבקה, ויצאתי תמיד עם בקבוק ואבקה עודפת מהתיכנון המקורי, ככה אפעם לא נתקעתי בלי, ואז שניה שופכת אבקה לבקבוק וסלאמט.
בלי לחפש מקום נוח להניק, סינר הנקה וכו...
אבל בסוף, זה עניין אישי לחלוטין.
רקומרת שזה לא חייב להיות כ"כ קשה לבקבק..
ממש כמו אצליoo
הרבה בקבוקים, מים פושרים, מחלק מנות, תמיד לקחת מנה נוספת
👍🏻👍🏻 הכי נוח..אל הר המוריה
בכללי, אני בעד כמה שאפשר לעשות את החיים קלים...
אבל בהנקהYaelL
גם ההתעסקות הזו נחסכת.., מצד שני הקושי הוא לחפש בחוץ מקום יחסית פרטי כדי להניק. לא תמיד יש מקום יעודי, במיוחד עכשיו בימי קורונה.
אבל יש התעסקות אחרתאל הר המוריה
לזכור מאיזה צד הנקת פעם קודמת
למצוא מקום
סינר הנקה
לשלוף שד ולהשאר בצניעות
אני גם הייתי צריכה כרית הנקה
למצוא תנוחה מתאימה
לעצור באמצע שומקום להניק כי התינוק צורח
למצוא מקום
סינר הנקה
לשלוף שד ולהשאר בצניעות
אני גם הייתי צריכה כרית הנקה
למצוא תנוחה מתאימה
לעצור באמצע שומקום להניק כי התינוק צורח
זה עדיין הרבה פחות התעסקותבתאל1
סינר הנקה פותר את הכל.
רק הצורך בכרית לא...אבל בדכ צריך רק בהתחלה אם צריך... אחכ הם גדולים כבר... ובהתחלה גם ככה לא מטלטלים בדרכים ככ...
בכל מקרה כל אחת ומה שנכון לה...אם מישהי לא יכולה להניק ברור שעדיף שיהיה לה כמה שיותר קל במציאות שלה...
רק הצורך בכרית לא...אבל בדכ צריך רק בהתחלה אם צריך... אחכ הם גדולים כבר... ובהתחלה גם ככה לא מטלטלים בדרכים ככ...
בכל מקרה כל אחת ומה שנכון לה...אם מישהי לא יכולה להניק ברור שעדיף שיהיה לה כמה שיותר קל במציאות שלה...
סינר לא כל כך פותראל הר המוריה
כשהילד מזיז אותו..
ואישיית נסענו המון כשהנקתי, הוא היה הילד הראשון..
והייתי צריכה כרית עד הסוף (9.5 חודשים, אחרי הטרת לשון, עברנו לבקבוקים מהנקה מלאה, לא הייתי מסוגלת יותר)
ובקבוקים, בעךי בעיקר קם בלילות, בהנקה זה לא אפשרי..
ואישיית נסענו המון כשהנקתי, הוא היה הילד הראשון..
והייתי צריכה כרית עד הסוף (9.5 חודשים, אחרי הטרת לשון, עברנו לבקבוקים מהנקה מלאה, לא הייתי מסוגלת יותר)
ובקבוקים, בעךי בעיקר קם בלילות, בהנקה זה לא אפשרי..
בחוץ הרבה יותר קל בקבוקחולת שוקולד
לפחות בחוץ בחוץ- לא בגינה צדדית שיש בה עוד אישה אחת
בנסיעה באוטובוס, בשופינג, באירוע משפחתי- אם הייתי מניקה במצבים כאלה רק המתח לפני זה מאיך אני אניק היה הורס לי את כל היציאה, לא רק ברמה הפרקטית של מקום מתאים להניק וכו', אני צריכה להתרכז בהנקה בשביל להניק ושלא כל העולם יהיה סביבי (לקח לי שנים להצליח להניק ליד חמותי
בהתחלה פשוט החלב היה נעצר כשהייתי מנסה להניק לידה)
בנסיעה באוטובוס, בשופינג, באירוע משפחתי- אם הייתי מניקה במצבים כאלה רק המתח לפני זה מאיך אני אניק היה הורס לי את כל היציאה, לא רק ברמה הפרקטית של מקום מתאים להניק וכו', אני צריכה להתרכז בהנקה בשביל להניק ושלא כל העולם יהיה סביבי (לקח לי שנים להצליח להניק ליד חמותי
בהתחלה פשוט החלב היה נעצר כשהייתי מנסה להניק לידה)כתבת שזה לא התעסקותבתאל1
ומצד שני תיארת התעסקות שלמה....
אותי היה מתיש ומעצבן לשטוף ככ הרבה בקבוקים.... מספיק הכלים של בני הבית...זה לא נגמר..
אותי היה מתיש ומעצבן לשטוף ככ הרבה בקבוקים.... מספיק הכלים של בני הבית...זה לא נגמר..
זה באמת מעצבן לשטוף בקבוקיםיעל מהדרום
לק"י
אבל למי שמניקה ושואבת, זו גם התעסקות נוספת ומעצבנת (גם השטיפה של המשאבה).
אבל למי שמניקה ושואבת, זו גם התעסקות נוספת ומעצבנת (גם השטיפה של המשאבה).
כן נכון... לגמרי. אבל לא שואביםבתאל1
באותה תדירות של בקבוקים בדכ.
וואי נזכרתי שאני באמת לא סובלת את ההתעסקות הזאת.
וואי נזכרתי שאני באמת לא סובלת את ההתעסקות הזאת.
אבל מי ששואבת יכולה לשים את הבקבוקים במדיחחולת שוקולד
אני לפחות ( מדיח בשרי)
למי שיש מדיח🤣יעל מהדרום
לק"י
והחלקים של המשאבה?
והחלקים של המשאבה?
גם את החלקיםחולת שוקולד
אני רוצה להתייחס לנקודה האובייקטיביתברכת ה
דנו פה ארוכות על שאלת הנוחיות, וזו בכלל לא הנקודה העיקרית בעיני.
נוחיות זה עניין סובייקטיבי.
הפן האובייקטיבי מבחינת יתרון חלב אם על פני תמ"ל הוא המשפט הראשון שלך- התכולה.
אז מבחינה תזונתית כנראה פחות או יותר התמ"ל מכיל כל מה שצריך, וברוך השם שיש תמ"ל והילדים גודלים איתו נהדר.
מה שאין בתמ"ל- זה נוגדנים. שזה התפקיד הראשון והמרכזי של חלב אם- הגנה חיסונית ויתרונות בריאותיים לטווח הקצר והארוך. (וגם לאמא יש יתרונות בריאותיים מסויימים מהנקה).
ואני מכירה הרבה אמהות שמתאמצות על הנקה, בשביל זה.
אז טוב שיש אפשרות בחירה, וטוב שיש תמ"ל, אבל אם שואלים מה היתרון של חלב אם- לדעתי זאת התשובה המרכזית.
@הריון ולידה2
נוחיות זה עניין סובייקטיבי.
הפן האובייקטיבי מבחינת יתרון חלב אם על פני תמ"ל הוא המשפט הראשון שלך- התכולה.
אז מבחינה תזונתית כנראה פחות או יותר התמ"ל מכיל כל מה שצריך, וברוך השם שיש תמ"ל והילדים גודלים איתו נהדר.
מה שאין בתמ"ל- זה נוגדנים. שזה התפקיד הראשון והמרכזי של חלב אם- הגנה חיסונית ויתרונות בריאותיים לטווח הקצר והארוך. (וגם לאמא יש יתרונות בריאותיים מסויימים מהנקה).
ואני מכירה הרבה אמהות שמתאמצות על הנקה, בשביל זה.
אז טוב שיש אפשרות בחירה, וטוב שיש תמ"ל, אבל אם שואלים מה היתרון של חלב אם- לדעתי זאת התשובה המרכזית.
@הריון ולידה2
זה לא רק נוחותoo
מהדברים שכתבתי למטה יש אוביקטיבית רק בהנקה: כאבים, שאיבה, סרבנות בקבוקים, האכלה ע״י האמא בלבד ועוד
לא רק נוגדניםYaelL
גם לקטופרין- חלבון שקשור ברזל ומונע מחיידקים במעיים להשתמש בו, וגורמים אנטידלקתיים ואנטיויראליים.לתינוקות יונקים יש פחות מחלות אוטואימוניות ודלקתיות ושיעורים נמוכים יותר של מחלות סרטניות מסוימות.
בתור מי שלא הצליחה להניק אף אחד מילדיהפרקדה
אני ממש חוששת מהתגובות שיהיו לפוסט שלך. את מעירה דובים מתרדמתם... רוב התגובות הצפויות יאדירו את ההנקה וזה יאכל לי את הלב. באמת.
יש הבדל עצום בין להגיב לשרשור כזהבתי 123
שהיא שואלת מה ההבדל ואין מה לעשות יש עובדות והן ידועות.
לבין להגיב למישהי ספציפית שנמצאת במצב וסיטואציה מסויימת.
אני באופן אישי חושבת שאם מישהי בחרה לא להניק ולא משנה הסיבה זה לא מפחית כלום מהיותה אמא מושלמת והתינוק יגדל ויתפתח וממש חבל שאמהות צריכות להיות עם מצפון על הבחירות שלהן
לבין להגיב למישהי ספציפית שנמצאת במצב וסיטואציה מסויימת.
אני באופן אישי חושבת שאם מישהי בחרה לא להניק ולא משנה הסיבה זה לא מפחית כלום מהיותה אמא מושלמת והתינוק יגדל ויתפתח וממש חבל שאמהות צריכות להיות עם מצפון על הבחירות שלהן
למה שיאכל לך את הלב?סמיילי12
אני בטןחה שאת אוהבת את הילדים שלך לא פחות ממי שמצליחה להניק.
אני גם בתחילת הנקות סובלת נורא. ואני לא מאלה שמניקות בלעדי אלא אני משלבת בקבוקים שאובים.
ובגיל 4 חודשים, עם החזרה לעבודה אני מםסיקה.
והילדים שלי קשורים אלי בחבל טבור.
ואני לא מקנאה באף אחת שמצליחה להניק הרבה זמן. הפוך, לפעמים אני רואה איך אישה שמניקה נניח עד גיל שנה התינוק שלה לא ישן בלילות ואני רואה תינוקות ברחוב נוגעים בחזה של אמא שלהן וכולי. ואני ברוך השם מגיל 4 חודשים חולקת את הלילות הלבנים עם בעלי. התינוק שלי כמו שהטא שלו.
בקיצור, תהיי מבסוטית על עצמך. מטרנה ודומיהן זה אחלה תחליף. החיסרון היחיד שזה יקר
אני גם בתחילת הנקות סובלת נורא. ואני לא מאלה שמניקות בלעדי אלא אני משלבת בקבוקים שאובים.
ובגיל 4 חודשים, עם החזרה לעבודה אני מםסיקה.
והילדים שלי קשורים אלי בחבל טבור.
ואני לא מקנאה באף אחת שמצליחה להניק הרבה זמן. הפוך, לפעמים אני רואה איך אישה שמניקה נניח עד גיל שנה התינוק שלה לא ישן בלילות ואני רואה תינוקות ברחוב נוגעים בחזה של אמא שלהן וכולי. ואני ברוך השם מגיל 4 חודשים חולקת את הלילות הלבנים עם בעלי. התינוק שלי כמו שהטא שלו.
בקיצור, תהיי מבסוטית על עצמך. מטרנה ודומיהן זה אחלה תחליף. החיסרון היחיד שזה יקר
יאכל לי הלב כי אני מרגישה שהחמצתי חלקפרקדה
מיוחד בחוויית האמהות. זה סוביקטיבי. אין מה להתווכח על זה.
ואני גם מאלה שמאמינים בכך שלחלב אם יש יתרונות תזונתיים שאין להם תחליף ולכן חבל,לי שלא הצלחתי.
ואני גם מאלה שמאמינים בכך שלחלב אם יש יתרונות תזונתיים שאין להם תחליף ולכן חבל,לי שלא הצלחתי.
באמת חבל לי על ההרגשה הזאתאל הר המוריה
זה מה שה' רוצה ממך, אם היה רוצה, היה מאפשר לך, וזכית לחוויה אחרת..
נכון, אין תחליף לחלב אם, אבל אין גם תחליף להשלמה עם המציאות.
ממש כואב לי כל מילה שאני קוראת על הקושי שלך עם זה, חיבוק ענק ענק ❤❤❤
נכון, אין תחליף לחלב אם, אבל אין גם תחליף להשלמה עם המציאות.
ממש כואב לי כל מילה שאני קוראת על הקושי שלך עם זה, חיבוק ענק ענק ❤❤❤
ואייי, פרקדה....קול ברמה
אני בול כמוך! אחרי נסיונות של מסירות נפש כפשוטו עם כל הילדים- לא מצליחה.
חושבת על היריון נוסף, וקשה לי לנתק את זה מכאב הלב שהולך להתווסף לשמחה הגדולה.
כותבת בדמעות.
חושבת על היריון נוסף, וקשה לי לנתק את זה מכאב הלב שהולך להתווסף לשמחה הגדולה.
כותבת בדמעות.
אל הר המוריה
ממליצה בחום לטפל בפצע הזה, זה ככ משחרר להיות גאה בזה..
אני בדיוק במצב שלך, וזה כל כך נכון!!!אמא של בנותי
אבל אישית אני חושבת שלתינוק הרבה יותר חשוב אמא רגועה וקצת פחות עייפה מאשר הנקה על פני מטרנה...
וזה ממש לא פופולרי לומר, אבל בואו, נכון שהנקה יותר בריאה, אבל גם קמח מלא יותר בריא, וממתקים וצבעי מאכל לא בריאים בכלל. בטח לא מתחת לגיל שלוש. והנזקים של הקמח הלבן והסוכר והתזונה הלא בריאה בכללי הרבה הרבה יותר גרועים מהנזקים של המטרנה.
כמה מהנשים (לא אומרת פה בפורום, בכללי) שמצקצקות ונוזפות במי שנותנת מטרנה שזה הרבה פחות בריא - באמת מקפידה על תזונה בריאה לילד גם אחר כך?
אז כן, אנחנו אמהות טובות ומסורות, גם אם אנחנו נותנות לילד מטרנה. גם אם אין שום סיבה מיוחדת.
ולפעמים אפילו אפילו - אנחנו אמהות טובות ומסורות יותר דווקא בגלל שאנחנו נותנות לילד מטרנה, תזונה מספקת במקרים של מחסור בחלב או רגישות לו ואמא רגועה יותר במקרה של קושי בהנקה שמכניס אותה למתח ולחץ, למרות הלחץ החברתי שלא לוותר על הנקה והבושה שפעמים רבות כרוכה בהחלטה שכזאת.
אני לא מצליחה להבין איפה אתן רואות נשיםבאורות
שמצקצקות ונוזפות באמהות שנותנות מטרנה. מעולם לא פגשתי כאלו.
בטיפת חלבoo
שאלו אותי מה הסיבה שאני לא מניקה, עניתי שלא רציתי והיא רשמה את תשובתי. כשהגעתי בפעם השניה היא שאלה שוב למה אני לא מניקה, אמרתי לה מאותה סיבה כמו בפעם הקודמת. בפעם השלישית היא כבר לא שאלה.
בבית חולים כשילדתי בפעם האחרונה כבר קיבלו את הבחירה שלי, אבל בפעם הקודמת נזפו בי על שאיני מניקה
יש לי חברות שספרו לי על טרור משפחתי שהם עוברות בגלל חוסר הנקה
זה קיים, ולי קשה להבין מה מטריד אנשים שנשים בוחרות לא להניק מסיבה כזו או אחרת
בבית חולים כשילדתי בפעם האחרונה כבר קיבלו את הבחירה שלי, אבל בפעם הקודמת נזפו בי על שאיני מניקה
יש לי חברות שספרו לי על טרור משפחתי שהם עוברות בגלל חוסר הנקה
זה קיים, ולי קשה להבין מה מטריד אנשים שנשים בוחרות לא להניק מסיבה כזו או אחרת
נכון, לאחיות ספציפית יש קטע לא ברור עם זהבאורות
אולי כי מפמפמים להן בלימודים כמה חלב אם זה הדבר הכי טוב לתינוק אז זה עובר להן הלאה.
טוב אולי זה ספציפית באזור שבו אני חיה ובסביבה שלי, יש אפס שיפוטיות כלפי לא מניקות.
טרור משפחתי? אני מכירה דווקא הפוך כמניקה..תמיד בתור מניקה מציקים לי שהתינוק לא אכל מספיק/אכל יותר מידי/הוא רעב/הנקה זה רק נשנוש בגיל הזה וכן הלאה.. בקיצור לכל צד יש את המציקים שלו;)
אני יכולה להגיד על עצמי שהפעם היחידה שזה היה לי טיפה מוזר היתה עם חברה שבחרה מראש לקחת כדורים לייבוש חלב והיא תמיד מתייחסת בגועל להנקה וזה ממש דוחה אותה לראות נשים מניקות והיא מזלזלת בהנקה תמיד. שזה מוזר לי כי- לא ניסית מעולם..למה לא לתת לזה צ'אנס? אבל ברור שמכבדת אותה לגמרי ומעולם לא אמרתי לה מילה בנושא.
טוב אולי זה ספציפית באזור שבו אני חיה ובסביבה שלי, יש אפס שיפוטיות כלפי לא מניקות.
טרור משפחתי? אני מכירה דווקא הפוך כמניקה..תמיד בתור מניקה מציקים לי שהתינוק לא אכל מספיק/אכל יותר מידי/הוא רעב/הנקה זה רק נשנוש בגיל הזה וכן הלאה.. בקיצור לכל צד יש את המציקים שלו;)
אני יכולה להגיד על עצמי שהפעם היחידה שזה היה לי טיפה מוזר היתה עם חברה שבחרה מראש לקחת כדורים לייבוש חלב והיא תמיד מתייחסת בגועל להנקה וזה ממש דוחה אותה לראות נשים מניקות והיא מזלזלת בהנקה תמיד. שזה מוזר לי כי- לא ניסית מעולם..למה לא לתת לזה צ'אנס? אבל ברור שמכבדת אותה לגמרי ומעולם לא אמרתי לה מילה בנושא.
מצד שני ככ הרבה פעמים האחיות של טיפת חלב הורסות הנקהדבורית
עם עצות טיפשיות במקום לשלוח לייעוץ
אז לצערי הניסיון שלי הוא לא לקחת את אחיות טיפת חלב כמקור הידע המובהק ביותר.
וסליחה מראש על ההכללה.
ואצלי היה טרור משפחתי שרק הנקתי
התערבות מצד המשפחה יכולה להיות בכל עניין וקשורה יותר לדפוסי תקשורת מאשר לנושא ספציפי כזה או אחר
אז לצערי הניסיון שלי הוא לא לקחת את אחיות טיפת חלב כמקור הידע המובהק ביותר.
וסליחה מראש על ההכללה.
ואצלי היה טרור משפחתי שרק הנקתי
התערבות מצד המשפחה יכולה להיות בכל עניין וקשורה יותר לדפוסי תקשורת מאשר לנושא ספציפי כזה או אחר
גם אצלי...דפני11
בטיפת חלב יש להם נטיה לשאול כמה פעמים כל דבריעל מהדרום
לק"י
כנראה שהם לא רושמים אצלם את כל הפרטים.
ואת מזכירה לי שבלידה האחרונה, היתה איתי בחדר מישהי שהחליטה לא להניק, וחמותה נראה לי שאלה אותה על זה. ואז אמרה שהיא הניקה רק עד הברית. משהו כזה...
אבל זה כל כך מעצבן להתחיל להסביר את הבחירות שלך לכל אחד.
גם הפוך.
כבר קרה לי שאחד הילדים צרח מלא, ואז אמרה לי מישהי, שאני צריכה לתת לו תמ"ל. אני בטוחה שהיו לה כוונות טובות, אבל זה היה ממש לא נחמד.
(וגם לא היה נכון בכלל).
כנראה שהם לא רושמים אצלם את כל הפרטים.
ואת מזכירה לי שבלידה האחרונה, היתה איתי בחדר מישהי שהחליטה לא להניק, וחמותה נראה לי שאלה אותה על זה. ואז אמרה שהיא הניקה רק עד הברית. משהו כזה...
אבל זה כל כך מעצבן להתחיל להסביר את הבחירות שלך לכל אחד.
גם הפוך.
כבר קרה לי שאחד הילדים צרח מלא, ואז אמרה לי מישהי, שאני צריכה לתת לו תמ"ל. אני בטוחה שהיו לה כוונות טובות, אבל זה היה ממש לא נחמד.
(וגם לא היה נכון בכלל).
פגשתיפלאי 1234
גם פגשתי. אחרי שילדתי את התאומים דודה של בעלי: ."חבל למה את משלבת תמל? תניקי,תניקי. זה טוב"
וואלה לא ידעתי שזה טוב.
והשכנה" ואיי חבל לא להניק" .
וואלה לא ידעתי שזה טוב.
והשכנה" ואיי חבל לא להניק" .
נראה לי זה נפוץ יותר אצל מבוגרות..באורות
שזה בכלל מפתיע, כי בדור הקודם דווקא הרבה פחות הניקו...בארץ אהבתי
אמא שלי מספרת שכשראו אותה מניקה תינוקת בת חצי שנה, היו מתפלאים לגמרי שהיא עוד מניקה בגיל כזה...
אבל נראה לי שפשוט מבוגרות יותר מרגישות בנוח להתערב ולהעיר, בכל תחום שהוא...😏
אבל נראה לי שפשוט מבוגרות יותר מרגישות בנוח להתערב ולהעיר, בכל תחום שהוא...😏
בדיוקבאורות
אני מקבלת את ההערות הכי חסרות טקט על הנקה מנשים מבוגרות. ובכללי על חינוך ילדים, על זוגיות.. זה באמת בכל תחום, אין אף תחום שדחיפת אף דילגה עליו
מבוגרות גם פחות זוכרות לפרטי פרטים מה היה להםרעותוש10
זה כמו הסבתא- שכוווולם הלכו אצלה בגיל שנה אפס אפס, ואיך שלך בת שנה ו3 עוד לא הולכת ??
אגב אני בענין ההנקה קיבלתי הרבה חפירות שזה לא מספיק לה.. והיא לא רגועה... ותתני לה מטרנה... הנקה זה לא משביע... ועוד ועוד כי הייתה לי תינוקת צרחנית סוג א'ברמה שלא ישנתי כמעט שנה נורמלי...
היום היא מותק, הרבה יותר שקטה ונרדמת ראשונה בחדר
אגב אני בענין ההנקה קיבלתי הרבה חפירות שזה לא מספיק לה.. והיא לא רגועה... ותתני לה מטרנה... הנקה זה לא משביע... ועוד ועוד כי הייתה לי תינוקת צרחנית סוג א'ברמה שלא ישנתי כמעט שנה נורמלי...
היום היא מותק, הרבה יותר שקטה ונרדמת ראשונה בחדר
גם יכוליות.. אצל הילד הראשון היינו בביקור אצל סבתא של,שגרה ברוכה
בעלי. ואני הבאתי לה בקבוק. הפסקתי להניק בגיל חודשיים בערך אחרי מאמצים מרובים . וכשאני מאכילה אותה היא רק מצקצקת בלשון: מביאה לה בקבוק? לא חבל? היא עוד קטנה. תניקי אותה וכן הלאה. ופה היות והייתי אמא צעירה לילד ראשון, יותר מלהתעצבן זה פשוט תקע בי סכין. כי היא לא יודעת מה עברתי. היא לא יודעת כמה תסכול היה לי. וכמה עבודה עשיתי כדי להשלים עם המצב. בילדים הבאים כשהדבר חסר על עצמו כבר סתמתי אוזניים וידעתי להתמודד כי אניכ בכ בטוחה בדרכי ובאמהותי. אבל אין ספק שכל האישו סביב ההנקה/לא הנקה בילד הראשון היה קשה והרבה בגלל תגובות הסביבה
מבינה אותך ממש..באמת מתסכלבאורות
למזלך הטוב... אבל אני לצערי כן פגשתי 
אמא של בנותי
בטיפת חלב כשהגעתי,שגרה ברוכה
ואמרתי שהפסקתי בגיל חודש להניק(ואני לא נכנסת עכשיו לסיבות) אז ישר אמרה: קשה להניק כשיש עוד קטנים רצופים בבית.. נימת השתתפות. ומה שעצבן אותי זה(אולי גם מהורמונים של אחרי לידה) שלמה בכלל צריך תירוץ לזה?? למה צריכה להיות סיבה? מי היא שאתן לה סיבה הגיונית ונכונה להפסקה?? למה לא ברור שהפסקתי כי משו פה לא עבד לי? ולא משנה כרגע מאיזו סיבה. לא חייבת להגיע לקריסה טוטאלית ורק אז זה נורמלי שאםסיק להניק.הילד בריא גדל מתפתח ואני לא מזיקה בו ולא מתעללת בו. לא צריכה לתת שום סיבה. וזה מה שמתסכל... (לא חושבת אגב שיש פה כאלה תגובות בפורום)
יש הבדל בין לתת סיבה לסביבהבתאל1
לבין האחות בטיפת חלב ששואלת את זה מתוקף תפקידה... היא לא שאלה אותך מהתעניינות...
אני יודעת להבדיל בין התענינות מבחינת תפקידך,שגרה ברוכה
לבין נימת הבעת צער/השתוממות ואז השלמה כי ..
את ההשלמה אני עשיתי בתוכי באותו הזמן. אין צורך להשתתף בצערי. מתפקידה היה כדי שלא אכנס לדכאון חלילה להעצים ולומר אין קשר לזה אם אני מניקה או לא להיותי אמא ולאיכות של האמהות שלי. זו רק דעתי.. כן? אחרי כמה ילדים זו רק דעתי
את ההשלמה אני עשיתי בתוכי באותו הזמן. אין צורך להשתתף בצערי. מתפקידה היה כדי שלא אכנס לדכאון חלילה להעצים ולומר אין קשר לזה אם אני מניקה או לא להיותי אמא ולאיכות של האמהות שלי. זו רק דעתי.. כן? אחרי כמה ילדים זו רק דעתי
כן אבל היא לא באמת יודעת את הסיבהבתאל1
אני מכירה כאלה שסתם לא רצו להניק כי זה לא נח להן ולא היה להן על זה מצפון...
אז היא לא באמת יכולה לדעת אם את מאלה או מאלה...
אז היא לא באמת יכולה לדעת אם את מאלה או מאלה...
ואם סתם לא רצו להניק?,שגרה ברוכה
הילד בריא? הכל כשורה? אז הןא אוכל תמל ולא הנקה צריל לקרוא לרווחה? לא מבינה את זה. תפקיד טיפת חלב לתת חיסונים או מידע שצריך. לוודא שהילד עולה במדקל והכל כשורה(עדיין לרוב הן לא מרוצות אבל לא אכנס לזה)אם האמא מבקשת אקסטרה בקשר להנקה אז בשמחה. לא ביקשתי לא כלום אז לא צריכה לספק מעבר לגבי התזונה שלו. לא הבאתי לי ביסלי בגיל חודש. כן?
עורכת.. לא הבאתי לו***,שגרה ברוכה
כן אבל יותר הגיוני שתחפור על הנקהבתאל1
כי זה בריא יותר כשאין סיבה מאשר אם יש סיבה..
לא שאני בעד לחפור...
לא שאני בעד לחפור...
ואגב זה גם מידע שצריך...בתאל1
כמו חיסונים וכאלה...
גם על התמל כתוב שהנקה זה הכי טוב לתינוק...כאזהרה. אז מן הסתם האחות טיפת חלב תגיד על זה משהו
גם על התמל כתוב שהנקה זה הכי טוב לתינוק...כאזהרה. אז מן הסתם האחות טיפת חלב תגיד על זה משהו
מידע?חולת שוקולד
היא באמת חושבת שהאמא לא יודעת שהנקה זה הכי טוב?
בריא לא בריא לכך יש לי רופא אם אכן,שגרה ברוכה
יש *סכנה בריאותית* לתינוק שלי. ועדיין, אני לא שמה את ההזנה בתמל כסכנה בריאותית.
אבל את רואה שאנחנו כל אחת בדעתה אז אין טעם להמשיך..🙂
שמחה רק שאני כבר יודעת איך ומה לסנן כשאני יולדת טריה
אבל את רואה שאנחנו כל אחת בדעתה אז אין טעם להמשיך..🙂
שמחה רק שאני כבר יודעת איך ומה לסנן כשאני יולדת טריה
אז למה היא לא חופרת על להשאר איתו בביתחולת שוקולד
ולא לשים במעון?
הערות זה דבר מעצבן ולא משנה על מה
(הרוקח כשהתרופה לא היתה במלאי וכבר נגמרה לי- "למה את מחכה לרגע האחרון"? מה זה עניינך? אתה מפסיד מזה משהו? לי לא תהיה עכשיו תרופה, לא לך)
הערות זה דבר מעצבן ולא משנה על מה
(הרוקח כשהתרופה לא היתה במלאי וכבר נגמרה לי- "למה את מחכה לרגע האחרון"? מה זה עניינך? אתה מפסיד מזה משהו? לי לא תהיה עכשיו תרופה, לא לך)
איזה רוקח מעצבן!יעל מהדרום
לק"י
איך אני שונאת שלוקחים עלי אחריות
איך אני שונאת שלוקחים עלי אחריות
טוב, טיפת חלב...בת 30
אני תמיד מרגישה שמצפים ממני לתת דין וחשבון על כל החלטה שלי.
למה אתם לא אוכלים הרבה בשר?
ולמה את מסרבת לחיסכון הזה וזה?
ולמה ולמה .
כאילו שזה עניינם.
אמנם זה השתפר עם השנים, כשהאחות פשוט קלטה את הראש שלי, אבל בהתחלה זה היה מרגיז ממש.
למה אתם לא אוכלים הרבה בשר?
ולמה את מסרבת לחיסכון הזה וזה?
ולמה ולמה .
כאילו שזה עניינם.
אמנם זה השתפר עם השנים, כשהאחות פשוט קלטה את הראש שלי, אבל בהתחלה זה היה מרגיז ממש.
כן.. צריך לתת סיבות לכל דבר. מעצבנים,שגרה ברוכה
במקום שיעודדו החלטה שלי כי אני האמא. עדיף אמא שתרעד מכל החלטה שלה ולא תהיה בטוחה בעצמה? זה יועיל יותר? (מדברת כמובן על מקרה שהילד בריא והכל בסדר)
האמת שהם די הזויים בטיפת חלבהריון ולידה2
פעם לפני שחזרתי מחופשת לידה, האחות די לחצה אותי להשאר עוד עם התינוק, ולמה לא וכו' וכו'
עד שאמרתי לה שאני ממש ממש מסכימה, אבל שגם תעזור כלכלית...
כאילו, למה חשבת שאני חוזרת??? אני צריכה את הכסף.
לחזור מחופשת לידה? הזוייםבתאל1
וואי בחיים לא העירו לי הערות בטיפת חלב...
הכי הרבה זה שהילד לא עולה במשקל...בעוד שהוא היה שמנמנן.
הכי הרבה זה שהילד לא עולה במשקל...בעוד שהוא היה שמנמנן.
חח, שתלת אותהחולת שוקולד
את ממש לא צריכה לאכול את הלבבת 30
להפך. את צריכה לשמוח שניסית, ולהגיד תודה גדולה שיש היום פתרון טוב למי שלא מצליחה.
מזל שאת לא צריכה לקחת תינוק למינקת כל שלוש שעות...
גם יועצת הנקה מוסמכת תגיד לך שיש משהו כמו 3% מהנשים שלא יצליחו להניק, מכל מיני סיבות.
אז את בשלוש אחוז האלה, וב''ה אלף פעמים שיש לך פתרון מצוין.
יחד עם זה, בטח גם את תסכימי שאם היית יכולה, היית מעדיפה להניק, בגלל כל הדברים שפחות או יותר ידועים לרוב הנשים.
מזל שאת לא צריכה לקחת תינוק למינקת כל שלוש שעות...
גם יועצת הנקה מוסמכת תגיד לך שיש משהו כמו 3% מהנשים שלא יצליחו להניק, מכל מיני סיבות.
אז את בשלוש אחוז האלה, וב''ה אלף פעמים שיש לך פתרון מצוין.
יחד עם זה, בטח גם את תסכימי שאם היית יכולה, היית מעדיפה להניק, בגלל כל הדברים שפחות או יותר ידועים לרוב הנשים.
מזדהה איתך. מבינה את ההרגשה שלךאם_שמחה_הללויה
אומנם הנקתי, אבל ילדתי את שלושת בנותיי בקיסרי, שתיהם מהן ניסיתי טבעי. וכל שירשור של סיפורי לידה עושה לי את אותה הרגשה של החמצה. לכן פשוט לא קוראת. כמה שההיגיון מבין שניסיתי וזה מה שה׳ רצה. זה קצת כואב.
אז אם כואב פשוט לא קוראים.
אז אם כואב פשוט לא קוראים.
ההודעה הזאת מוקדשת לך!!לפניו ברננה!
בדיוק בגלל זה אני מסכימה עם הפותחתחולת שוקולד
שלא תמיד נכון לעודד נשים שמתקשות בהנקה להמשיך לנסות ולהאדיר את ההנקה בעיניהן, לפעמים אישה פשוט צריכה לשמוע שזה לגיטימי להפסיק
וזה לא סותר את זה שבאידיאל הנקה עדיפה מתמל, זה רק מה שמסביר את התגובות הנ"ל
חיבוק יקרה, ז ה ל א א ש מ ת ך !!!
אני מעריצה הרבה יותר נשים שלא הניקו מסיבה זו או אחרת מאשר נשים שמניקות בקלות עד גיל מופלג וזוכות משום מה להערכה יתרה
וזה לא סותר את זה שבאידיאל הנקה עדיפה מתמל, זה רק מה שמסביר את התגובות הנ"ל
חיבוק יקרה, ז ה ל א א ש מ ת ך !!!
אני מעריצה הרבה יותר נשים שלא הניקו מסיבה זו או אחרת מאשר נשים שמניקות בקלות עד גיל מופלג וזוכות משום מה להערכה יתרה
אין כמו מטרנה!!!!יעלללל
אמא גאה שלא הניקה
לא רע בכלל. עונה ממקום אישי שליאני זה א
בילדה הגדולה קיבלתי עיצה לשלב מטרנה כדי להרגיל לבקבוק ובשבילי זו היתה עיצת אחיטופל כי הילה פיתחה העדפת בקבוק ונאלצתי להפסחק להניק בגיל חודשיים וחצי ואז מיד עברתי הפלה והיה לי מאוד קשה נפשית עם העניין ומודה שמאז נשארה לי קצת טראומה ובגלל שחשובה לי ההנקה אני נמנעת ממטרנה עד גיל יחסית גדול שכבר אני מעוניינת להפסיק..
ולסיום יש משפט שאומר שיותר מאשר העגל רוצה לינוק הפרה רוצה להניק(סליחה על ההשוואה כמובן לא מתכוונת שאף אחת פרה)
ולסיום יש משפט שאומר שיותר מאשר העגל רוצה לינוק הפרה רוצה להניק(סליחה על ההשוואה כמובן לא מתכוונת שאף אחת פרה)
בטח שאני פרה... רק אל תסתכלי כמה אני אוכלת..רעותוש10
תראי, חלב אם זה הכי מדהים בעולם.. אבל.....אל הר המוריה
אם נתחיל לפרט כמה הנקה זה טוב זה לא יגמר, אבל!!
בעייני, אסור לנו כחברה ללחוץ להנקה.
אישית, סבלתי מאוד מהנקת הבכור, יש לי פטמות סופר רגישות.
במהלך ההריון השני הלכתי לטיפול כדי לשחרר את הלחץ הזה, כדי שאוכל לתת בקבוק ממקום רגוע.
אני שלימה לחלוטין עם זה, אם ה' היה רוצה, היה נותן לי נתונים אחרים. זה הנתונים שיש לי, וזה לא הופך אותי להיות אמא פחות טובה.
הפוך, דווקא היה לי הרבה יותר קל להקשר לילד שלא הנקתי.. כי לא סבלתי ככ..
בקיצור, הנקה זה מדהים, לא כשזה בא על חשבון, ושכל אמא תעשה את השיקול שלה, ואני ממש מעודדת כל מי שמרגישה לא נעים, שתרגיש הכי נעים שבעולם, לא קורה כלום לתת בקבוק.
אגב, אני בכלל חסידת נוטרילון, ולא מטרנה
בעייני, אסור לנו כחברה ללחוץ להנקה.
אישית, סבלתי מאוד מהנקת הבכור, יש לי פטמות סופר רגישות.
במהלך ההריון השני הלכתי לטיפול כדי לשחרר את הלחץ הזה, כדי שאוכל לתת בקבוק ממקום רגוע.
אני שלימה לחלוטין עם זה, אם ה' היה רוצה, היה נותן לי נתונים אחרים. זה הנתונים שיש לי, וזה לא הופך אותי להיות אמא פחות טובה.
הפוך, דווקא היה לי הרבה יותר קל להקשר לילד שלא הנקתי.. כי לא סבלתי ככ..
בקיצור, הנקה זה מדהים, לא כשזה בא על חשבון, ושכל אמא תעשה את השיקול שלה, ואני ממש מעודדת כל מי שמרגישה לא נעים, שתרגיש הכי נעים שבעולם, לא קורה כלום לתת בקבוק.
אגב, אני בכלל חסידת נוטרילון, ולא מטרנה
איך את יודעת להעדיף נוטרילון על מטרנה? מאיזה בחינות?פרקדה
אז ככהאל הר המוריה
אתחיל מההתחלה:
בהתחלה נתתי צמחי כי הייתי נגד חלבי..
ואז הוא פיתח פריחה והתייעצתי עם נטרופטית והיא המליצה לי שאם כבר חלבי אז נוטרילון.
ובדיעבד שמעתי המלצות מרופאת ילדים ומאחות במחלקת יולדות.
ונעבור ללמה אני אוהבת- העיכול של זה יותר טוב, הקקי יצא ממש כמו קקי של יונקים, עם ריח טוב עד שהתחיל מוצקים.
ניסינו גם כשנכנס למעון גם סימיליאק וגם מטרנה, ואחרי פעמיים לא הסכים, וראו את הכאבי בטן והיציאות החומות-שחורות.
בעייני, זה מה שהכי מעיד, כי ידוע שהיציאות מראות על איך שזה מתעכל.
בהתחלה נתתי צמחי כי הייתי נגד חלבי..
ואז הוא פיתח פריחה והתייעצתי עם נטרופטית והיא המליצה לי שאם כבר חלבי אז נוטרילון.
ובדיעבד שמעתי המלצות מרופאת ילדים ומאחות במחלקת יולדות.
ונעבור ללמה אני אוהבת- העיכול של זה יותר טוב, הקקי יצא ממש כמו קקי של יונקים, עם ריח טוב עד שהתחיל מוצקים.
ניסינו גם כשנכנס למעון גם סימיליאק וגם מטרנה, ואחרי פעמיים לא הסכים, וראו את הכאבי בטן והיציאות החומות-שחורות.
בעייני, זה מה שהכי מעיד, כי ידוע שהיציאות מראות על איך שזה מתעכל.
זה גם תלוי בילדסמיילי12
יכולה להגיד שהגדול שלי לא עיכל טוב מטרנה אבל סימילאק היה מצוין
והקטן סבבה לו עם מטרנה.
והקטן סבבה לו עם מטרנה.
יכול להיותאל הר המוריה
אבל את לא משווה פה לנוטרילון, אז לא התרשמתי סופית
צריל לדעת שנוטרילון זה חלב נכרי. מי שמקפידה שתשים לב,שגרה ברוכה
אני מקפידהאנייי88
אז עוברת בגיל חצי שנה למטרה.
אבל אין מה להשוות מטרנה/סימילאק לנוטרליון.
מנסיון כבר עם ארבעה ילדים עם נוטרליון.
כשניסיתי עם ילדי השניה שהיתה צרחנית ברמות על והיו לה יציאות קשות ממש למרות שקיבלה רק 2 מנות ביום(השאר ינקה).
הרופאה אמרה לי לאחר שניסיתי את סימילאק מטרנה ומטרנה מהדרין ספיישל לבדוק את נוטרליון כי החלב שלו מפורק יותר.. וזה היה פשוט פלא.. יציאות סדירות ורכות אז הרב אמר שעד חצי שנה אין שום בעייה!
אבל אין מה להשוות מטרנה/סימילאק לנוטרליון.
מנסיון כבר עם ארבעה ילדים עם נוטרליון.
כשניסיתי עם ילדי השניה שהיתה צרחנית ברמות על והיו לה יציאות קשות ממש למרות שקיבלה רק 2 מנות ביום(השאר ינקה).
הרופאה אמרה לי לאחר שניסיתי את סימילאק מטרנה ומטרנה מהדרין ספיישל לבדוק את נוטרליון כי החלב שלו מפורק יותר.. וזה היה פשוט פלא.. יציאות סדירות ורכות אז הרב אמר שעד חצי שנה אין שום בעייה!
כל אחת והרב שלה🙂,שגרה ברוכה
שמחה שעבד לכם טוב!
רק רציתי לציין את הפרט הזה של החלב עכום כי היו תגובות על הנוטרילון ולא הזכירו את העובדה הזו
אצלנו ספציפית עבד מטרנה.. באמת ניסוי וטעיה.
שיהיה לכולנו גמר חתימה טובה ורק בריאות!
רק רציתי לציין את הפרט הזה של החלב עכום כי היו תגובות על הנוטרילון ולא הזכירו את העובדה הזו
אצלנו ספציפית עבד מטרנה.. באמת ניסוי וטעיה.
שיהיה לכולנו גמר חתימה טובה ורק בריאות!
צודקת, שכחתי לצייןאל הר המוריה
כשהתחלתי עם נוטרילון לא אכלנו חלב נוכרי, אבל זה דבר שידעתי שהרב ליאור אומר שאין בעיה, אז לו הקלתי.
אחכ ראינו שהרב מלמד אומר שאין שום בעיה אז היום אנחנו אוכלים, לא שזה משפיע הרבה, אולי רק מידי פעם בשוקולדים 😅
אחכ ראינו שהרב מלמד אומר שאין שום בעיה אז היום אנחנו אוכלים, לא שזה משפיע הרבה, אולי רק מידי פעם בשוקולדים 😅
סליחה, מחדדת- אבקת חלב נוכריאל הר המוריה
קניתי נוטרילון בגדול.סמיילי12
ואז ראיתי שזה חלב נוכרי אז לא השתמשנו.
אנחנו מקפידים ממש.
בסוף הסימילאק היה לו טוב.
וכשאכל מוצקים העברנו למטרנה. בכל זאת זה יקר זוועה.
אנחנו מקפידים ממש.
בסוף הסימילאק היה לו טוב.
וכשאכל מוצקים העברנו למטרנה. בכל זאת זה יקר זוועה.
מה ריח טוב בריח החמוץ הזה?!יעל מהדרום
לק"י
ברור שאצל הגדולים יותר מסריח.
אבל ריח טוב לא הייתי קוראת לזה🤣
ברור שאצל הגדולים יותר מסריח.
אבל ריח טוב לא הייתי קוראת לזה🤣
יש לי חברה שקוראת לזה קקי טהור..אל הר המוריה
מוכנה לשלוח לה את החיתולים שתהנה 
יעל מהדרום
אכתוב קצר מפאת חוסר זמןבמבי2
יש הבדל גדולמאוד!!! ההנקה היא משהו שאין לו תחליף.
אבל ופה אבל גדול.. אני תמיד אומרת שיותר חשוב אמא בריאה בנפשה מאשר להתאבד על הנקה..
ולכן מאוד חשוב לדעת שאם לאישה קשה ההנקה אז מצויין שיש מטרנה לשם זה זה נועד.ומי שיכולה להניק שתניק כמה שיכולה גם אם זה משולב עם מטרנה זה מצויין.
שבת שלום
אבל ופה אבל גדול.. אני תמיד אומרת שיותר חשוב אמא בריאה בנפשה מאשר להתאבד על הנקה..
ולכן מאוד חשוב לדעת שאם לאישה קשה ההנקה אז מצויין שיש מטרנה לשם זה זה נועד.ומי שיכולה להניק שתניק כמה שיכולה גם אם זה משולב עם מטרנה זה מצויין.
שבת שלום
מעניין שראית את זה ככהמחי
אני דווקא רואה הרבה שכותבים שאמא שפויה זה יותר חשוב, שלא חייבים להתאבד על הנקה ושאם מישהי נאלצת להפסיק להניק שתהיה שלמה עם זה בלי נקיפות מצפון ועוד תגובות בכיוון הזה.
זה נכון שאמהות שיש להן פצעים או קשיים אחרים יקבלו כאן עידוד להמשיך לנסות ועצות שעזרו לנשים אחרות ולא יגידו להן ישר לוותר ולתת מטרנה, אבל זה מצוין ולא הייתי רוצה להתייעץ כאן על סדקים בהנקה ובמקום שיתנו לי שם של משחה שיכולה להועיל, שיגידו לי תני מטרנה וזהו...
זה נכון שאמהות שיש להן פצעים או קשיים אחרים יקבלו כאן עידוד להמשיך לנסות ועצות שעזרו לנשים אחרות ולא יגידו להן ישר לוותר ולתת מטרנה, אבל זה מצוין ולא הייתי רוצה להתייעץ כאן על סדקים בהנקה ובמקום שיתנו לי שם של משחה שיכולה להועיל, שיגידו לי תני מטרנה וזהו...
עונה בתור מי שהיה לה קל בהנקה...רעותוש10
(ומי שהיה לה קשה אין צורך לקנא, היה לי מאוד קשה להביא את הילד לעולם אז לפחות קל בהנקה..)
בהנקה בהתחלה קשה, ימים ראשונים שבועות ראשונים טיפה יותר מאתגר...
אחרי זה זורם מאוד הנקי מעל גיל שנה את כולם בלי מטרנה
פשוט הנקה בעייני זה :
יותר בריא וטבעי, יש יתרונות מוכחים למערכת חיסונית, אין אלרגיה לחלב אם ולמטרנה יש לאחוז מסוים (יש מחקרים, אני לא ברת סמכא בזה)
יותר נח בטירוף בלי להחזיק מלאי בקבוקים לנקות לשטוף בלי להגיע למטבח פשוט מניקה גם במיטה (בדיוק הכינותי מראש...)
תמיד חם ומתוק אין את הקטע שזה חם מידי / קר מידי
רוב הפעמים- מאוד כיף לי להתכרבל עם הפשוש (מודה שלפעמים לא ואפילו ממש לא. אין מושלם בעולם)
היו לי כבר שני סרבני בקבוק אז מזל שהולך טוב בהנקה (אחת בקטנה והשניה סירבה בהיסטריה בקבוק מוצץ אפילו חלב שאוב לא הסכימה בשום אופן)
בהנקה בהתחלה קשה, ימים ראשונים שבועות ראשונים טיפה יותר מאתגר...
אחרי זה זורם מאוד הנקי מעל גיל שנה את כולם בלי מטרנה
פשוט הנקה בעייני זה :
יותר בריא וטבעי, יש יתרונות מוכחים למערכת חיסונית, אין אלרגיה לחלב אם ולמטרנה יש לאחוז מסוים (יש מחקרים, אני לא ברת סמכא בזה)
יותר נח בטירוף בלי להחזיק מלאי בקבוקים לנקות לשטוף בלי להגיע למטבח פשוט מניקה גם במיטה (בדיוק הכינותי מראש...)
תמיד חם ומתוק אין את הקטע שזה חם מידי / קר מידי
רוב הפעמים- מאוד כיף לי להתכרבל עם הפשוש (מודה שלפעמים לא ואפילו ממש לא. אין מושלם בעולם)
היו לי כבר שני סרבני בקבוק אז מזל שהולך טוב בהנקה (אחת בקטנה והשניה סירבה בהיסטריה בקבוק מוצץ אפילו חלב שאוב לא הסכימה בשום אופן)
זה לא רעליעל -ND
זאת הבחירה האחרונה בעניין.
יוצאים מנקודת ההנחה שרוצים לתת לתינוק הטוב ביותר.
הטוב ביותר - זה הנקה.
זה הוכח מדעית רבות, וזה הוכח שוב ושוב, ואין על כך מחלוקת היום.
נכון, בהתחלה זה לאו דוקא קל: יש לפתח את השד, המערכת צריכה ללמוד לעבוד, לרוב זה לא קורה מיד.
טוב, אמהות זה לא קל, ובכלל לחיות זה לא קל. לא מדברים על קל או לא, מדברים על מה הכי טוב לתינוק.
ב-95% מהמקרים המתמידים מצליחים. שאר המקרים - זה בד"כ בעיות יותר פסיכולוגיות שונות ולא בעיות פיזיולוגיות.
ואז אין ברירה אלא תחליף. גם תחליפים שונים. ומטרנה זה לא הדבר הטוב שביניהם, אבל בהחלט זה לא רעל.
לא קראתי דיונים בעניין, אבל נראה לי שאת בכל זאת מגזימה: קשה לי להאמין שמישהי קרא למטרנה רעל, אולי התייחסה לאחד המרכיבים והייתה קצת בוטה?
ממש לא מסכימה איתךשירוש16
1. זה לא עיניין של קל או קשה. יש נשים שלא מצליחות מסיבות שונות ולא נכון בעיני לקרוא לזה "לא היה לי קל אז עזבתי..".
ממש לא.
2. יש נשים שאין להן חלב. פסיק נקודה. הגוף שלהן לא מייצר (סבתי למשל)
אין להן שום עיניין פסיכולוגי.
יש נשים שיש להן חסר. הגוף לא מייצר מספיק ממגוון סיבות.
(תפיסה לא נכונה של התינוק, חוסר בניסיון/הדרכה).
זה נקרא בעיה פסיכולוגית?
ממש לא.
2. יש נשים שאין להן חלב. פסיק נקודה. הגוף שלהן לא מייצר (סבתי למשל)
אין להן שום עיניין פסיכולוגי.
יש נשים שיש להן חסר. הגוף לא מייצר מספיק ממגוון סיבות.
(תפיסה לא נכונה של התינוק, חוסר בניסיון/הדרכה).
זה נקרא בעיה פסיכולוגית?
היא לא כתבה שזה לא קייםבתאל1
אלא שזה אחוז קטן..
לא בדקתי אבל יכול להיות.
אגב יועצות הנקה אומרות שעם הכנה נכונה להנקה לפני הלידה-אפשר לחסוך הרבה מאד בעיות אחכ. וגם שמעתי מחברות שהלכו להדרכה אישית של הנקה לפני הלידה שזה מאד עזר להן להניק אחכ בלי בעיות שתמיד היו להן.
אז כנראה שכן הרבה בעיות ניתנות לפתירה.
חוץ מבעיות שלא...
לא בדקתי אבל יכול להיות.
אגב יועצות הנקה אומרות שעם הכנה נכונה להנקה לפני הלידה-אפשר לחסוך הרבה מאד בעיות אחכ. וגם שמעתי מחברות שהלכו להדרכה אישית של הנקה לפני הלידה שזה מאד עזר להן להניק אחכ בלי בעיות שתמיד היו להן.
אז כנראה שכן הרבה בעיות ניתנות לפתירה.
חוץ מבעיות שלא...
לא קראתי אחרות אבל ממש לא מסכימה איתךאורוש3
בד''כ יש פה ממש הכלה. הרבה פעמים אמהות ספרו סיפורים קשים וכאבו אובדן הנקה יקבלו מלא עידוד וחיבוקים על המטרנה. בהחלט יש אווירה מעודדת תומכת הנקה פה. לי אישית זה נתן המון המון. אבל יש פה לחלוטין סובלנות ותמיכה לכל סוגי הזנת התינוק ואפילו עצות לוותר על הנקה במקרים קשים. לרוב תחילת הנקה היא קשה ואז לרוב יהיו פה עצות פרקטיות לעידוד להניק. לא רואה מה רע בזה. הנקה היא בהחלט סוג א' לתינוק. אין בזה שום ספק. לכי לקרא מאמרים ובמשאד הבריאות. זה לחלוטין ובשום צורה לא אומר שאי אפשר לגדול מעולה עם מטרנה (כמוני למשל) ולא אומר חלילה שמי שלא הלך לה או קשה לה פיזית נפשית או משפחתית היא סוג ב'. יש הרבה החלטות שמתקבלות בחיים מתוך מגוון שיקולי שיקולים ותמונה גדולה וזה בסדר. כמו שסוג א' לכל ילד בן ארבע שאמא תאסוף אותו לארוחה חמה באחת בצהריים. אבל חלקנו הגדול משתמשות בצהרונים בגלל מגוון שיקולים. וזה בסדר. עדיין אין שאלה שהאופציה הראשונה יותר טובה לילד.
די מבאס ששואלים מאנונימי. שאלה כזאת. ובכלל. בלי קשר אישי אליך. יותר מדי אנונימי פה לאחרונה. זה ממש טוב לשאלות אינטימיות או משהו בסגנון. אבל חבל שזה נהיה כזה אופנתי לשאול ממנו כל שאלה לדיון.
די מבאס ששואלים מאנונימי. שאלה כזאת. ובכלל. בלי קשר אישי אליך. יותר מדי אנונימי פה לאחרונה. זה ממש טוב לשאלות אינטימיות או משהו בסגנון. אבל חבל שזה נהיה כזה אופנתי לשאול ממנו כל שאלה לדיון.
לא הבנתיפלאי 1234
מה הבעיה עם האנונימי?
כנראה היא הרגישה שזה שאלה שלא נעים לה לשאול מהניק שלה או שהיא חששה שיזהו אותה או כל דבר אחר.
זה לא יוצר פה מריבה או אווירה לא נעימה!
כנראה היא הרגישה שזה שאלה שלא נעים לה לשאול מהניק שלה או שהיא חששה שיזהו אותה או כל דבר אחר.
זה לא יוצר פה מריבה או אווירה לא נעימה!
לי זה מבאס. זכותך לא להסכיםאורוש3
אין פה שאלה אינטימית או שאלה שיש חשש לזיהוי. השאלה והתחושות שלה לגיטימיות. אז למה להתחבא? וגם אמרתי שזה לא רק אליה אלא בכללי כי יש הרבה אנונימי לאחרונה גם בשאלות שזה לא נצרך וזה מבאס כזה
הרגשתי לא נוח לשאול מהניק שליהריון ולידה2
כי אולי השאלה / דיעה שלי לא פופולרית, וזה יכול להשתמע כאילו אני מעבירה ביקורת על הפורום (למרות שאני ממש לא), לכן העדפתי מאנונימי, שלא "יזכרו לי" את הפוסט הזה..
היא לא אנונימית...דפני11
שימי לב זה לא הניק האנונימי זה השם שלה...
גם אני בהתחלה התבלבלתי אבל קלטתי את זה לא מזמן..
גם אני בהתחלה התבלבלתי אבל קלטתי את זה לא מזמן..
זה כן הניק האנונימימרגרינה
הריון ולידה 3 היא לא אנונימית, הריון ולידה, הריון ולידה 2 כןהשם בשימוש כבר
וואלה......דפני11
אז למה לא כתוב שם לפנות לקרן הפוך? איך מקבלים את הסיסמא?
חחח ויצאתי טונהההה
חחח ויצאתי טונהההה
את צודקת חלקית 
לפניו ברננה!
יש הריון ולידה 2 ויש הריון ולידה2. אחד האנונימי והשני לא...
??!! אז חדשת לי... לא ידעתי!השם בשימוש כבר
כי החתימה למטה נמחקה בשל תקלהיעל מהדרום
רק רציתי להוסיףהיופי שבשקט
חלב אם הוא לא תמיד הכי טוב לתינוק. אני הנקתי הנקה מלאה והתינוקת לא עלתה במשקל. הטיטולים היו מלאים, והיו יציאות תקינות אבל היא פשוט לא עלתה במשקל.
בגיל חודש וחצי היא אושפזה ושם אסרו עלי להניק, כדי לבדוק בדיוק כמה אוכל היא מקבלת. כיוון שלא הסתדרתי עם שאיבות מהר מאוד עברנו למטרנה בלבד. הקטנטנה פשוט התחילה לפרוח.
בגיל חודש וחצי היא אושפזה ושם אסרו עלי להניק, כדי לבדוק בדיוק כמה אוכל היא מקבלת. כיוון שלא הסתדרתי עם שאיבות מהר מאוד עברנו למטרנה בלבד. הקטנטנה פשוט התחילה לפרוח.
אני גם לא מבינה את האימהות שכל כך מתבאסותים...
וכועסות כשנותנים מטרנה לתינוק במעון למשל כמו שהיו פה.
חלב אם הכי טוב לתינוק, כל כך כאב לי כשסבלו מגזים והיינו מחליפים סוגים של חלב למצוא מה לא טוב להם.
חלב אם הכי טוב למערכת העיכול, יש נוגדנים מהאם שעוברים לתינוק, זה לפעמים דליל יותר כשהתינןק צריך יותר נוזלים ולפעמים סמיך יותר .
אבל מה רע במטרנה, זה בטח שלא רעל, הילדים שלי גדלו עם מטרנה מגיל אפס. ועדין גדלים יפה מאוד ב"ה
יש יתרונות בזה ויש יתרונות בזה. בע"ה בילד הבא כן הייתי רוצה להשקיע יותר בהנקה אבל עם תאומים לא הצלחתי, כמעט ולא היה לי חלב בכלל ואולי הייתי יכולה להשקיע יותר בלהגביר את ייצור החלב אבל לא היה לי ראש לזה, וב"ה שיש מטרנה.
בכלל היתרון הגדול בתחליפי חלב זה שהאבא יכול להאכיל בלילה!
חלב אם הכי טוב לתינוק, כל כך כאב לי כשסבלו מגזים והיינו מחליפים סוגים של חלב למצוא מה לא טוב להם.
חלב אם הכי טוב למערכת העיכול, יש נוגדנים מהאם שעוברים לתינוק, זה לפעמים דליל יותר כשהתינןק צריך יותר נוזלים ולפעמים סמיך יותר .
אבל מה רע במטרנה, זה בטח שלא רעל, הילדים שלי גדלו עם מטרנה מגיל אפס. ועדין גדלים יפה מאוד ב"ה
יש יתרונות בזה ויש יתרונות בזה. בע"ה בילד הבא כן הייתי רוצה להשקיע יותר בהנקה אבל עם תאומים לא הצלחתי, כמעט ולא היה לי חלב בכלל ואולי הייתי יכולה להשקיע יותר בלהגביר את ייצור החלב אבל לא היה לי ראש לזה, וב"ה שיש מטרנה.
בכלל היתרון הגדול בתחליפי חלב זה שהאבא יכול להאכיל בלילה!
אסביר לך למה..באורות
אני מהאלו ש'כועסות" (לא באמת כעסתי איי פעם אבל ממש ביקשתי).
מהסיבה שהרכב חיידקי המעי של תינוק יונק שונה מההרכב של תינוק שמקבל מטרנה ולכן אני מעדיפה שזה לא ישתנה כל עוד יש לי את האפשרות. ובטח ובטח אם טרחתי ושאבתי(ושאיבה זה אחת הטרחות..) ובסוף לא הביאו את החלב שלי אלא תמל. בנוסף יש תינוקות יונקים שלא מגיבים טוב לתמל.
מהסיבה שהרכב חיידקי המעי של תינוק יונק שונה מההרכב של תינוק שמקבל מטרנה ולכן אני מעדיפה שזה לא ישתנה כל עוד יש לי את האפשרות. ובטח ובטח אם טרחתי ושאבתי(ושאיבה זה אחת הטרחות..) ובסוף לא הביאו את החלב שלי אלא תמל. בנוסף יש תינוקות יונקים שלא מגיבים טוב לתמל.
וואי אם היו מביאים לילדה שלי במעוובתאל1
משהו שלא הסכמתי...
לא משנה מה זה...
זה ממש חוצפה וממש אסור.
שלי הקיאה ממטרנה, למשל...אבל לא רק באותו רגע אלא באותו יום אחכ עוד פעמים.
זה למה לא.
לא נותנים לתינוק כשאתה לא ההורים שלו משהו חדש.
לא משנה מה זה...
זה ממש חוצפה וממש אסור.
שלי הקיאה ממטרנה, למשל...אבל לא רק באותו רגע אלא באותו יום אחכ עוד פעמים.
זה למה לא.
לא נותנים לתינוק כשאתה לא ההורים שלו משהו חדש.
וואי זה ממש לא התחושות שלי מהפורום..באורות
ואני מאוד פרו הנקה, ועדיין מעולם לא התייחסתי לתמל כאל רעל ואם נשים שיתפו בקושי עצום לרוב יעודדו אותן להעזר בזה או לוותר וממש לא להלחם בכל הכח אם זה לא אפשרי.
כנראה שזה תלוי קורא. מי שיש לה רגישות בנושא (למשל לא הצליחה להניק) אולי זה מה שנתפס לה בין השורות
כנראה שזה תלוי קורא. מי שיש לה רגישות בנושא (למשל לא הצליחה להניק) אולי זה מה שנתפס לה בין השורות
נכון גם אני לא התרשמתי ככהדבורית
ב"ה שיש את האפשרות הזאת כשיש קושי
בוודאי שלא רעל
בוודאי שלא רעל
זה ממש מוזר בעיני,רינת 29
אין שום סיכוי בעולם שזה היה קורה אצלינו במשפחה.
איך זה הגיע לפה?רינת 29
היה אמור להיות בשרשור של השמות (דודה ואחיינית באותו שם).
שני הראשונים שלי קבלו מטרנה/ נוטרילון והשלישית ינקה.
שני הראשונים שלי קבלו מטרנה/ נוטרילון והשלישית ינקה.
לא קראתי תגובות. רק אומרת שאפילו על המטרנה בעצמהוואוו
כתוב שהכי טוב זה חלב אם.... טבעי תמיד עדיף על תעשייתי...
לא קראתי את כל התגובותחגהבגה
אבל, ממש לא מצאתי אווירה כזו בפורום. הפוך הרבה פעמים נשים משתפות על קשייהן בהנקה, ומי שמצייצת חוזרת ומדגישה שלא יבוא על חשבון הבריאות.
אין שום דיון וויכוח שחלב אם יותר טוב מטרנה/סימילאק/וואטאבר.
זה לא אומר שהתחליפים לא טובים, ממש לא! ילדים מקסימים גדלו עם תמ"ל, הכל בסדר.
מאידך, יש לי את התחושה, לאא דווקא מהפורום גם מהיכרות בחיים האמיתיים על נשים שוויתרו על הנקה מהר מדיי. כן מכירה מקרוב והכל טוב ויפה. ברור שלא יודעת מה הולך להן בנפש אבל כך זה היה נראה לי.
בכל אופן ברוך ה' שיש היום תחליפים נהדרים שלפעמים מצילים אמא מליפול לדיכאון!
אין שום דיון וויכוח שחלב אם יותר טוב מטרנה/סימילאק/וואטאבר.
זה לא אומר שהתחליפים לא טובים, ממש לא! ילדים מקסימים גדלו עם תמ"ל, הכל בסדר.
מאידך, יש לי את התחושה, לאא דווקא מהפורום גם מהיכרות בחיים האמיתיים על נשים שוויתרו על הנקה מהר מדיי. כן מכירה מקרוב והכל טוב ויפה. ברור שלא יודעת מה הולך להן בנפש אבל כך זה היה נראה לי.
בכל אופן ברוך ה' שיש היום תחליפים נהדרים שלפעמים מצילים אמא מליפול לדיכאון!
מה זה "נשים שוויתרו על הנקה מהר מדיי"?אמא של בנותי
בעיני זה בדיוק כמו לומר "נשים שנתנו לילד קמח לבן מהר מדי".
אישית ניסיתי מאוד להניק, אצל שתי הבנות שלי.
אבל מכירה אמהות שבקושי ניסו, או אפילו לא ניסו בכלל, ובעיני - זה ממש לא ויתור "מהר מדי". זה לגיטימי לגמרי לבחור מראש לא להניק, או לבחור לא להשקיע בזה בשלב יחסית מוקדם.
וכן ילדים מקסימים גדלו עם תמ"ל, הכל בסדר. אגב, זה הרבה יותר בסדר מקמח לבן חצי שנה-שנה אחר כך...
סליחה שאני קופצת עלייך ככה, מקריאה של תגובות שלך אני בהחלט מאוד מעריכה אותך, ובהחלט את מהפחות קיצוניות בנושא ההנקה, אבל זה בהחלט המשפט הזה נשמע לי שיפוטי במקצת. שאר התגובה שלך נשמעת באמת מאוד מכילה, וכל הכבוד עליה!
גם המילה ׳לוותר׳oo
בעיני לא נכונה
אין פה שום ויתור, יש פה בחירה
אין פה שום ויתור, יש פה בחירה
יש פה בחירה- בחירה בלוותרחולת שוקולד
ברור שאם מחליטים ללכת על הכיוון שפחות רצינו מראש זה ויתור, לגיטימי, אבל ויתור
זה העניןoo
שמחליטים שכל הנשים רוצות מראש להניק, ומי שלא מניקה ויתרה.
זה לא נכון
יש נשים, שאני בתוכם, שמראש בוחרות לתת תמל
זה לא נכון
יש נשים, שאני בתוכם, שמראש בוחרות לתת תמל
אז הבחירה מראש היא בחירה של ויתורחולת שוקולד
אאכ הן באמת לא רואות שום יתרון בהנקה על פני תחליף
הפוךoo
רואות יתרון בתמל על פני הנקה
אה, הבנתיחולת שוקולד
אם זה נובע מתוך חשיבה שזה עדיף או לא משנה אז באמת זה לא ויתור, זה פשוט די נדיר אז. לא חשבתי שהתכוונת למצבים כאלה
פה זה נדירoo
במציאות מכירה הרבה נשים שחושבות ככה
באמת? וואלהחולת שוקולד
כמה אחוז בערך מכללל הנשים שאת מכירה ויודעת את דעתן? סתם סקרנית
מכירהoo
יותר נשים שהן בעד תמל מאשר שבעד הנקה
ואוו, חידשת ליחולת שוקולד
בתמימותי חשבתי שזאת דיעה ממש ממש נדירה🤭 אופס
גם לי זה נשמע מוזר. מעניין אותי מה הסיבותיעל מהדרום
לק"י
לוותר מראש על הנקה, לפחות בלידה הראשונה, שזה לא שיודעים מראש שיהיה קשה.
(ולעניין השרשור, אני גם לא רואה פה 100% של תמיכה ודחיפה להנקה, וגם לא קרוב לזה.
הרוב אולי בעד הנקה, אבל לא מלחיצות אחרות).
לוותר מראש על הנקה, לפחות בלידה הראשונה, שזה לא שיודעים מראש שיהיה קשה.
(ולעניין השרשור, אני גם לא רואה פה 100% של תמיכה ודחיפה להנקה, וגם לא קרוב לזה.
הרוב אולי בעד הנקה, אבל לא מלחיצות אחרות).
גיסתי לא הניקה אף ילד בכללמרגרינה
טענה שזה דוחה אותה
תודה!יעל מהדרום
לק"י
שמעתי גם מישהי שאמרה, שהיא לא מתחברת לזה.
(היתה איתי בחדר אחרי הלידה האחרונה. כך שאין לי מושג אם זה מעבר לזה, זה מה שהיא אמרה לחמותה/ לאחיות וכו').
שמעתי גם מישהי שאמרה, שהיא לא מתחברת לזה.
(היתה איתי בחדר אחרי הלידה האחרונה. כך שאין לי מושג אם זה מעבר לזה, זה מה שהיא אמרה לחמותה/ לאחיות וכו').
לי זה מרגיש הכי טבעי ונכון כאמאמרגרינה
אבל לגמרי כל אחת והרגשתה..
לתת תמ"ל? מה שנכון לך אישית אני מבינה?יעל מהדרום
לק"י
זה סתם מסקרן אותי.
זה סתם מסקרן אותי.
לא לא תמל. הנקהמרגרינה
לא הייתי מספיק מובנת, סורי
אהה...חחח. שאלתי על סיבות למה תמ"ל עדיףיעל מהדרום
👍מרגרינה
אחרי שכתבתי למה גיסתי לא מניקה,
כתבתי את דעתי האישית על הנקה 🙂
כתבתי את דעתי האישית על הנקה 🙂
כן, זה שמעתי מכמה נשיםחגהבגה
מכירה כמה נשים כאלודבורית
גם אותי מענייןחגהבגה
חצי מהאחיות שלי ..דבורית
מעדיפות מראש תמל
יודעים בדיוק כמה ילד אוכל
עולה יפה במשקל
אין בעיות צניעות
אין כאבים
אין בעיות של טהרה
המון יתרונות שהן בוחרות בהן מראש...
יודעים בדיוק כמה ילד אוכל
עולה יפה במשקל
אין בעיות צניעות
אין כאבים
אין בעיות של טהרה
המון יתרונות שהן בוחרות בהן מראש...
תודה!יעל מהדרום
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך י"א בתשרי תשפ"א 02:13
לק"יוהן לא ניסו להניק בילד הראשון?
כי חלק מהטענות שלהן לא קורות אצל כולן (רוב הטענות אפילו).
מעניין אותי האם הם ניסו להניק או שבחרו ככה מראש ?רעותוש10
למשל אני כמניקה יכולה גם לכתוב את רוב הדברים אותו דבר
הילד עולה יפה במשקל, אין בעיות טהרה, אין כאבים..
לא מחויב שהנקה תהיה כ"כ שלילית חוץ מענין הצניעות שמי שזה קשה לה בהחלט אני ממש ממש מבינה את זה
הילד עולה יפה במשקל, אין בעיות טהרה, אין כאבים..
לא מחויב שהנקה תהיה כ"כ שלילית חוץ מענין הצניעות שמי שזה קשה לה בהחלט אני ממש ממש מבינה את זה
מנסה לענות..דבורית
זה לא היה ככ חשוב להן
אז כשהסתדר הניקו
אבל לקחו אמצעי מניעה שלא מתאימים להנקה בלי לנסות דברים אחרים קודם
וכל מי שהציע עזרה הונחה לתת תמל וכדו' מראש
זו השקפת עולם אחרת.
כשהחלב נגמר באופן טבעי אחרי חודשיים (בעקבות גלולות והיעדר ביקוש) הפסיקו.
זה לא שניסו להניק מלא ולא הצליחו.
בחירה מראש של נוחות.
אבל בלי קשר מכירה עוד נשים
שמהילד הראשון לא רצו להניק *בכלל*.
זה אומר להגיע ללידה מראש עם כדורים לייבוש חלב.
הן לא מתחברות למחשבה שמישהו ינק מהן.
אז כשהסתדר הניקו
אבל לקחו אמצעי מניעה שלא מתאימים להנקה בלי לנסות דברים אחרים קודם
וכל מי שהציע עזרה הונחה לתת תמל וכדו' מראש
זו השקפת עולם אחרת.
כשהחלב נגמר באופן טבעי אחרי חודשיים (בעקבות גלולות והיעדר ביקוש) הפסיקו.
זה לא שניסו להניק מלא ולא הצליחו.
בחירה מראש של נוחות.
אבל בלי קשר מכירה עוד נשים
שמהילד הראשון לא רצו להניק *בכלל*.
זה אומר להגיע ללידה מראש עם כדורים לייבוש חלב.
הן לא מתחברות למחשבה שמישהו ינק מהן.
ובמאמר מוסגרדבורית
איזה כיף לך...
ב"ה עולים אצלי יפה במשקל
אבל הכאבים 🤦
מעדיפה ללדת עשר פעמים ולא לסבול כאבים נוראיים כאלה
ב"ה עולים אצלי יפה במשקל
אבל הכאבים 🤦
מעדיפה ללדת עשר פעמים ולא לסבול כאבים נוראיים כאלה
מה הקשר לטהרה?בתאל1
ההפך...זה מנע לי הרבה זמן
יש נשים שהנקה גומרת להן לכתמיםמרגרינה
מי שלוקחת אמצעי מניעה זה הרבה יותר מסובך בהנקהאמא חדשהה
אני לא בטוחה בכלליעל מהדרום
מה ההבדל?בתאל1
רק טבעת נובה רינג לא מתאימה... גלולות יש מתאימות, התקן יש מתאים... אפשר שקפים וכאלה...
גלולות של הנקה גורמות ליותר דימומיםאמא חדשהה
כי אין בהן אסטרוגן שעוזר לייצב את הרירית
בהתקנים לא מבינה
בהתקנים לא מבינה
הגלולות המשולבות לא מתאימותדבורית
והגלולות בלי האסטרוגן לא טובות לכל הנשים...
יש התקנים נכון וגם הם גורמים להמון דימומים
יש התקנים נכון וגם הם גורמים להמון דימומים
אכן בהנקה יש מגבלותדבורית
גיסתי כל זמן שמניקה,שגרה ברוכה
עם כתמים ודימומים כמעט ללא הפסקה. כל לידה זה טריגר מבחינתה אם להפסיק או לא. בפועל כל לידה עשתה אחרת איך שנראה לה באותו הזמן. אבל בהחלט אתגר
נכון זה קורה להרבהדבורית
אצלי שתי לידות היה ככה
הגעתי עד לד"ר שרייבר בירושלים באופן פרטי ואין הרבה מה לעשות
זה שיבוש הורמונלי כתוצאה מההנקה
ב"ה בשאר ההנקות הסתדר מעצמו
אבל זה לא פשוט מצב כזה אם הוא קבוע
הגעתי עד לד"ר שרייבר בירושלים באופן פרטי ואין הרבה מה לעשות
זה שיבוש הורמונלי כתוצאה מההנקה
ב"ה בשאר ההנקות הסתדר מעצמו
אבל זה לא פשוט מצב כזה אם הוא קבוע
אבל לא אצל כולן זה ככהדבורית
בשתי הלידות הראשונות היינו אסורים כמעט שנה.
הייתי מקבלת מחזור כל 14 יום.
ההנקה שיגעה את המערכת.
והגעתי עד רופאים פרטיים בהמון כסף שלא יכלו לעזור הרבה בלי לפגוע בהנקה.
ב"ה מהלידה השלישית והלאה זה הסתדר.
כיום ההנקה מונעת לי מחזור באופן טבעי שנה וחצי.
הייתי מקבלת מחזור כל 14 יום.
ההנקה שיגעה את המערכת.
והגעתי עד רופאים פרטיים בהמון כסף שלא יכלו לעזור הרבה בלי לפגוע בהנקה.
ב"ה מהלידה השלישית והלאה זה הסתדר.
כיום ההנקה מונעת לי מחזור באופן טבעי שנה וחצי.
סיבותoo
לא מתחברים לרעיון
זמן ארוחה ארוך יותר
יותר קימות בלילה
כאבים כלשהם
גודש/ סדקים/ פטריה
האבא לא יכול להאכיל
הצורך לשאוב
בעיות הורמונליות
אמצעי מניעה שלא ניתן להשתמש
בעיה בהאכלה בחוץ
נזילה של חלב
התאמת התזונה של האמא
חוסר חשק מיני
לא יודעים כמות שהתינוק אוכל
בעיות גדילה
אי אפשר להוסיף דייסה בריפלוקס
סרבנות בקבוקים
זמן ארוחה ארוך יותר
יותר קימות בלילה
כאבים כלשהם
גודש/ סדקים/ פטריה
האבא לא יכול להאכיל
הצורך לשאוב
בעיות הורמונליות
אמצעי מניעה שלא ניתן להשתמש
בעיה בהאכלה בחוץ
נזילה של חלב
התאמת התזונה של האמא
חוסר חשק מיני
לא יודעים כמות שהתינוק אוכל
בעיות גדילה
אי אפשר להוסיף דייסה בריפלוקס
סרבנות בקבוקים
תודה... הרבה מהסיבות לא נכונות לכל הנשיםיעל מהדרום
לק"י
לא חושבת שהייתי מוותרת מלכתחילה בגלל רובן.
כי יכול להיות שהן פשוט לא תהיינה (כאבים, בעיות הורמונליות, יותר קימות וכו').
אבל תודה על התשובה!
לא חושבת שהייתי מוותרת מלכתחילה בגלל רובן.
כי יכול להיות שהן פשוט לא תהיינה (כאבים, בעיות הורמונליות, יותר קימות וכו').
אבל תודה על התשובה!
אבל הסיבות האלה הן סיבות של ויתור😲חולת שוקולד
חשבתי שהתכוונת לגישה שטוענת שתמל בריא יותר כי הוא נבדק במעבדה ובטוח יש בו את כל הרכיבים ובלה בלה בלה.
הסיבות שכתבת כן יוצאות מנקודת הנחה שעדיף להניק אז כן יש פה ויתור
אמנם ויתור מהנחה שהיתרונות של תמל גדולים יותר אבל זה לא שלא רואים יתרונות גם בהנקה
כמו שמי ששולח תינוק למעון לא עושה את זה כי הוא חושב ששם יהיה לתינוק הכי טוב אלא כי היתרונות- הצורך לצאת לעבוד- עולים על החסרונות, הוא כן ויתר על משהו שקיים באופציה השניה
הסיבות שכתבת כן יוצאות מנקודת הנחה שעדיף להניק אז כן יש פה ויתור
אמנם ויתור מהנחה שהיתרונות של תמל גדולים יותר אבל זה לא שלא רואים יתרונות גם בהנקה
כמו שמי ששולח תינוק למעון לא עושה את זה כי הוא חושב ששם יהיה לתינוק הכי טוב אלא כי היתרונות- הצורך לצאת לעבוד- עולים על החסרונות, הוא כן ויתר על משהו שקיים באופציה השניה
ההסתכלות שליoo
יש שתי אופציות, לשניהן יתרונות וחסרונות, אני בוחרת באופציה הטובה ביותר מבחינתי, לא רואה פה ויתור.
ומזל טוב לך
ומזל טוב לך
הבנתי את הכוונהחולת שוקולד
אולי באמת ויתור זאת לא ההגדרה הנכונה כשבוחרים את האופציה היותר טובה למרות שגם בשניה יש יתרונות.
סתם פשוט לא הבנתי בהתחלה שלזה התכוונת, זה ברור לי שקיים.
אז כנראה שהגישה שתמל עדיף מבחינה תזונתית באמת יותר נדירה
ותודה
סתם פשוט לא הבנתי בהתחלה שלזה התכוונת, זה ברור לי שקיים.
אז כנראה שהגישה שתמל עדיף מבחינה תזונתית באמת יותר נדירה
ותודה
אבל זה לא קורה לכולןאורי8
אז למה לא לנסות ?
רוב הדברים שכתבת פה לא קרו לי. ומה שכן, היה ועבר, ואחאי שעבר נהנתי מהנקה ארוכה ונעימה.
רוב הדברים שכתבת פה לא קרו לי. ומה שכן, היה ועבר, ואחאי שעבר נהנתי מהנקה ארוכה ונעימה.
כי את מוכנהoo
לספוג תופעת לואי מהנקה, ויש כאלו שלא, גם אם זה בקטנה.
וברור שזה לא קורה הכל לכולם
וברור שזה לא קורה הכל לכולם
אצל חברה שלי היא לא מתחברת בכללבאורות
הצהירה תמיד שהיא לעולם לא תניק, לקחה כדורים לייבוש חלב אחרי הלידה. היא גם בן אדם "פרקטי" כזה, הילד צריך להיות מנוהל לפי לוז ההורים, מגיל 0 הוא בחדר משלו, לוז סופר מסודר של כל 3 שעות ארוחה החלפה שינה וכו' גם אם זה אומר שיבכה בעריסה שלו עד שירדם. כמובן לא להרדים על הידיים. אז הנקה לא מסתדרת עם לוזים כאלה;) בסוף יש בזה משהו נוח שאתה יודע בדיוק מה וכמה התינוק צריך לאכול, כמה להעלות את הכמות בהתאם לתינוק, כל כמה זמן להאכיל.
ההפך..לגבי כמות האוכלבתאל1
בהמקה התינוק אוכל-בדיוק כמה שהוא צריך ולא מעבר ולא פחות. אלא אם יש לו בעיה פיזית שדי קל לאתר (למשל, רואים שהטיטולים לא רטובים או לא עולה במשקל) ואז פותרים את הבעיה.
אם אין שום בעיה- התינוק יודע בדיוק מתי להפסיק והוא לא יונק אם הוא לא צריך. ככה את יכולה להיות רגועה שהוא לא אכל פחות ולא יותר.
בבקבוק הוא בכיף יכול לאכול הרבה הרבה יותר ואחכ פליטות מסריחות...זה לא נעים...
אם אין שום בעיה- התינוק יודע בדיוק מתי להפסיק והוא לא יונק אם הוא לא צריך. ככה את יכולה להיות רגועה שהוא לא אכל פחות ולא יותר.
בבקבוק הוא בכיף יכול לאכול הרבה הרבה יותר ואחכ פליטות מסריחות...זה לא נעים...
יכול להיות, מעולם לא תימלתיבאורות
אבל יש בי קנאה קטנה לפעמים כשאני רואה אמהות שנותנות בקבוק וזה נראה ככ פשוט..
אני מאוד אוהבת להניק אז שלמה עם הבחירה שלי אבל עדיין מהצד יש בזה משהו שנראה פשוט
אני מאוד אוהבת להניק אז שלמה עם הבחירה שלי אבל עדיין מהצד יש בזה משהו שנראה פשוט
אז לי היתה תקופהבתאל1
של תמל בילד הראשון. וזה אולי נח שמישהו אחר מאכיל וגם מבחינת צניעות ודרכים... אבל שאר הדברים לא...
זה הרבה התעסקות בניקיון הבקבוקים (וחייב לשטוף מיד אחרת זה קשה לנקות...גם אם אין לך כח...)
וגם פליטות מהתמל שהיו אחרות.
קיצור הרבה יותר קל היה להניק. אני גם מאחה שמניקות בלילה בשכיבה אז ככה שאני יכולה לנוח.
זה הרבה התעסקות בניקיון הבקבוקים (וחייב לשטוף מיד אחרת זה קשה לנקות...גם אם אין לך כח...)
וגם פליטות מהתמל שהיו אחרות.
קיצור הרבה יותר קל היה להניק. אני גם מאחה שמניקות בלילה בשכיבה אז ככה שאני יכולה לנוח.
אין לך מה לקנאחולת שוקולד
זה אולי יותר פשוט ברמה הפרקטית אבל הרבה פעמים מלווה בהרגשה פנימית לא נעימה עד קשה
נכון שבבקבוק הוא יכול לאכול יותר מדיחולת שוקולד
אבל בהנקה הוא יכול לאכול פחות מדי או שסתם לא ברור אם זה היה מספיק או לא
וממש לא פשוט להגיע לעליה תקינה במשקל- ממש ממש לא
אני רגועה יותר כשאני יודעת שהתינוק אכל מספיק או יותר מדי מאשר כשהתינוק אכל מספיק או פחות מדי
וממש לא פשוט להגיע לעליה תקינה במשקל- ממש ממש לא
אני רגועה יותר כשאני יודעת שהתינוק אכל מספיק או יותר מדי מאשר כשהתינוק אכל מספיק או פחות מדי
לא נכון... מאיזה סיבה תינוק רעבבתאל1
לא ימשיך לינוק?
ולמה ממש לא פשוט להגיע לעליה תקינה במשקל? את אומרת מניסיון?
אצלי הכל היה בסדר...שלושה ילדים. כולם תקינים... היה אפילו טוב מאד שהבאתי הנקה כי היה ריפלוקס ויכלתי לתת הנקה מעט כל פעם במרווחים קטנים וככה מנע הקאות...
ולמה ממש לא פשוט להגיע לעליה תקינה במשקל? את אומרת מניסיון?
אצלי הכל היה בסדר...שלושה ילדים. כולם תקינים... היה אפילו טוב מאד שהבאתי הנקה כי היה ריפלוקס ויכלתי לתת הנקה מעט כל פעם במרווחים קטנים וככה מנע הקאות...
זה פשוט יותר קשה להניק בלי סוףבאורות
מאשר להכין בקבוק.
כאמא שלא היה לה מספיק חלב אצל הבכורה זה ממש לא פשוט עם הכאבים להניק ולהניק בלי סוף
כאמא שלא היה לה מספיק חלב אצל הבכורה זה ממש לא פשוט עם הכאבים להניק ולהניק בלי סוף
אז אפשר לשלב תמ"ל והנקהיעל מהדרום
לק"י
אם הבעיה היא שחסר חלב.
אם הבעיה היא שחסר חלב.
(זה גם לא תמיד הולךריבוזום
תינוק שקיבל גם בקבוק בגיל צעיר עלול לסרב בתקיפות להנקה)
אכןןןןדבורית
גם נכוןיעל מהדרום
לק"י
אין נוסחת קסם להאכלה נכונה🤣
אין נוסחת קסם להאכלה נכונה🤣
כן, מניסיוןחולת שוקולד
לא יודעת אם הוא לא ימשיך לינוק, אולי הוא ימשיך השאלה כמה הוא יצליח להוציא
אני יודעת שבעיקרון לא אמורות להיות בעיות אבל אותי זה מלחיץ ומתסכל ברמות, כשאני נותנת בקבוק ויכולה לראות שהוא אכל מספיק אני מרגישה תחושת הקלה שאין לתאר
אני יודעת שבעיקרון לא אמורות להיות בעיות אבל אותי זה מלחיץ ומתסכל ברמות, כשאני נותנת בקבוק ויכולה לראות שהוא אכל מספיק אני מרגישה תחושת הקלה שאין לתאר
לכן האכלתי בתנוחה תומכת הנקהאל הר המוריה
על אף שלא הנקתי, ככה ידעתי שהוא לא אוכל מעבר לצורך.
ואז הייתי בלחץ שהוא רזה ותמיד ברף התחתון של כמה שצריך לאכול בגילו 😅
אבל זה עבר כשהתחיל מוצקים..
ואז הייתי בלחץ שהוא רזה ותמיד ברף התחתון של כמה שצריך לאכול בגילו 😅
אבל זה עבר כשהתחיל מוצקים..
יש ילדים רזים...בתאל1
זה לא נורא ..
רק האחיטת בטיפת חלב חושבות שכולם צריכים להיות מאד שמנים... חחחח
אותי שיגעו על בת אחת עד שקיבלתי 'אישור' מהרופא שזה בסדר שהיא רזה...חחח
רק האחיטת בטיפת חלב חושבות שכולם צריכים להיות מאד שמנים... חחחח
אותי שיגעו על בת אחת עד שקיבלתי 'אישור' מהרופא שזה בסדר שהיא רזה...חחח
לפעמים הן גם אומרות שצריך לעשות דיאטהאל הר המוריה
האמת לא הגעתי לטיפת חלב אז לא יודעת עקומות, אבל התייעצתי עם אחות ורופא כשהייתי בלחץ והם אמרו לי שכל עוד הוא אוכל טוב ועולה, זה בסדר.
הוא נולד גדול לשבוע 3.900 ב 39, אבל תכלס נולד רזה, פשוט שרוך, היום כבר לא רואים את זה..
הוא נולד גדול לשבוע 3.900 ב 39, אבל תכלס נולד רזה, פשוט שרוך, היום כבר לא רואים את זה..
טוב, ההתנהלות שלה קצת מנותקת ממה זה תינוקיעל מהדרום
לק"י
במחילה מכבודה.
לא מכירה אותה, אז מרשה לעצמי לומר את זה.
במחילה מכבודה.
לא מכירה אותה, אז מרשה לעצמי לומר את זה.
כן אני הייתי טיפה בשוקבאורות
כי זה באמת הפוך לגמרי מכל ההתנהלות שאני מכירה, אבל זו גישה מאוד רווחת בעולם מסתבר...
ויש בזה משהו שנותן במקום מסוים "שקט" לתינוק כי היום שלו מאוד ברור. מצד שני זה חינוך כזה נוקשה ולא חם בגיל כזה צעיר..
ויש בזה משהו שנותן במקום מסוים "שקט" לתינוק כי היום שלו מאוד ברור. מצד שני זה חינוך כזה נוקשה ולא חם בגיל כזה צעיר..
הבת שלי בת שלושבתאל1
ומזכירה לי ש- נכון הייתי פעם בלול? ובכיתי ולא באתם...
מאיפה את זוכרת ילדה?!?
מסתבר שדברים כאלה לא שוכחים...
מאיפה את זוכרת ילדה?!?
מסתבר שדברים כאלה לא שוכחים...
וואי וואי...כן. הם מפתיעים אותי במה שהם זוכריםיעל מהדרום
חחח לגמרי.או שניסתה לעשות מצפוןבתאל1
אני הפוכה לגמרי🤣יעל מהדרום
לק"י
זורמת. אין סדר יום מובנה בגילאים הקטנים.
אבל הילדים אצלי משתדרגים מאחד לשני
וגם אני לומדת עם הזמן מה טוב. לא שתמיד מיישמת.
אבל זה לא קשור להנקה בהכרח.
זורמת. אין סדר יום מובנה בגילאים הקטנים.
אבל הילדים אצלי משתדרגים מאחד לשני
וגם אני לומדת עם הזמן מה טוב. לא שתמיד מיישמת.
אבל זה לא קשור להנקה בהכרח.
בדיוק המשפט האחרון..אל הר המוריה
אני גם זורמת, ואצלי אין דבר כזה להשאיר תינוק בוכה לבד..
ושירדמו איך שהם מצליחים, ומתי שיוצא, אין לנו שעות קבועות בבית, חוץ מבשבתות ולאחרונה כשהיה מסגרת והיה צריך להשכיב מוקדם שלא יהיו עייפים..
ו... זה הולך אחלה עם בקבוקים..
ושירדמו איך שהם מצליחים, ומתי שיוצא, אין לנו שעות קבועות בבית, חוץ מבשבתות ולאחרונה כשהיה מסגרת והיה צריך להשכיב מוקדם שלא יהיו עייפים..
ו... זה הולך אחלה עם בקבוקים..
אני גם חושבת...יעל מהדרום
לק"י
נראה לי שפשוט בהנקה מניקים לפי דרישה, ובבקבוקים יש בדרך כלל יותר סדר. אז מי שרוצה סדר מקובע מגיל אפס כנראה שהנקה פחות תתאים לה.
נראה לי שפשוט בהנקה מניקים לפי דרישה, ובבקבוקים יש בדרך כלל יותר סדר. אז מי שרוצה סדר מקובע מגיל אפס כנראה שהנקה פחות תתאים לה.
נכון..אל הר המוריה
בהתחלה זה הלחיץ אותי האכלה לפי שעות בבקבוקים, עד שהבנתי שכמו בהנקה, גם בבקבוקים הילד מראה שהוא רעב...
אני מסכימה איתך שזה לגמרי לגיטימיחגהבגה
פשוט אותן נשים שדיברתי עליהם, הצטערו בדיעבד..
אהה, הבנתי... תודה שהסברתאמא של בנותי
ברור שלגיטימי גם להצטער ולהרגיש כך
כך זה היה נראה לךחולת שוקולד
זה לא אומר כמעט כלום על מה שהיה באמת.
זהו
זהו
לא רע, זה מצויןבתאל1
זה הציל אותי אחרי הלידה הראשונה. ועוד תקופה שאחרי.
אחכ הבנות כבר לא רצו להתקרב לזה...אז נשארתי בבעיה... מפונקות..
אחכ הבנות כבר לא רצו להתקרב לזה...אז נשארתי בבעיה... מפונקות..
הנקה היא אמצעי, לא המטרהחדשה,,
המטרה: ילד שבע. נקודה סוף.
האמצעי הרבה יותר גמיש ויכול להשתנות: תמ"ל, הנקה או שילוב של השניים.. תלוי בהרבה גורמים כמו רצון, יכולת, מצב משפחתי (האם יש עוד ילדים בבית?) וכו'...
מכירה לצערי מקרוב לא מעט מקרים על אמהות שגרמו נזק לילדים כי התעקשו על הנקה ו... הילד היה פשוט רעב. ממש פיקוח נפש בעיניי.
דודה שלי, ד"ר לביולוגיה בעלת שם בחקר הסרטן, הזינה את ילדיה במטרנה מהיום הראשון. הילדים שלה מחוננים ואחד יותר מוצלח מהשני.
אני גדלתי על מטרנה - ברוך השם בקושי חולה ואין לי אלרגיות. בעלי ינק עד גיל שנה - חולה כל שני וחמישי ואלרגי לכל דבר בערך...
לכל דבר בחיים יש שני צדדים.
בלידה הראשונה שלי לא הצלתי להניק ושאבתי כל 3 שעות כי הייתי משוגעת לדבר. האם היה שווה? לגמרי לא. עלה לי הרבה הרבה, מכל מיני בחינות. בהריון השני מאוד חששתי כי לא רציתי לוותר על חלב אם (אפילו התייעצתי על זה פה בפורום), ובסוף יצא שאני נותנת מטרנה ןשואבת פעם אחת ביום בלבד כי מסתדר לי. והאמת? אני מאושרת. הבית מאושר. יש נחת רוח שאין לה תחליף.
אז נכון, חלב אם זה מדהים והכל, אבל ברוך השם שיש מטרנה.. יכול להציל נפשות ואפילו משפחות (לא מגזימה).
פעם התביישתי להוציא בקבוק וסיפרתי לכל מי שרק מוכן לשמוע שזה חלב שאוב... היום אני מוציאה בקבוק בגאווה כי אני יודעת שאני נותנת לילדים שלי הכי טוב - אמא שמחה. וכשיש שמחה לא צריך שום דבר.. כשאין אותה - לא יעזור שום דבר. גם לא חלב אם.
האמצעי הרבה יותר גמיש ויכול להשתנות: תמ"ל, הנקה או שילוב של השניים.. תלוי בהרבה גורמים כמו רצון, יכולת, מצב משפחתי (האם יש עוד ילדים בבית?) וכו'...
מכירה לצערי מקרוב לא מעט מקרים על אמהות שגרמו נזק לילדים כי התעקשו על הנקה ו... הילד היה פשוט רעב. ממש פיקוח נפש בעיניי.
דודה שלי, ד"ר לביולוגיה בעלת שם בחקר הסרטן, הזינה את ילדיה במטרנה מהיום הראשון. הילדים שלה מחוננים ואחד יותר מוצלח מהשני.
אני גדלתי על מטרנה - ברוך השם בקושי חולה ואין לי אלרגיות. בעלי ינק עד גיל שנה - חולה כל שני וחמישי ואלרגי לכל דבר בערך...
לכל דבר בחיים יש שני צדדים.
בלידה הראשונה שלי לא הצלתי להניק ושאבתי כל 3 שעות כי הייתי משוגעת לדבר. האם היה שווה? לגמרי לא. עלה לי הרבה הרבה, מכל מיני בחינות. בהריון השני מאוד חששתי כי לא רציתי לוותר על חלב אם (אפילו התייעצתי על זה פה בפורום), ובסוף יצא שאני נותנת מטרנה ןשואבת פעם אחת ביום בלבד כי מסתדר לי. והאמת? אני מאושרת. הבית מאושר. יש נחת רוח שאין לה תחליף.
אז נכון, חלב אם זה מדהים והכל, אבל ברוך השם שיש מטרנה.. יכול להציל נפשות ואפילו משפחות (לא מגזימה).
פעם התביישתי להוציא בקבוק וסיפרתי לכל מי שרק מוכן לשמוע שזה חלב שאוב... היום אני מוציאה בקבוק בגאווה כי אני יודעת שאני נותנת לילדים שלי הכי טוב - אמא שמחה. וכשיש שמחה לא צריך שום דבר.. כשאין אותה - לא יעזור שום דבר. גם לא חלב אם.
איזה תגובה מהממת 😍לפניו ברננה!
תודה ששיתפת אותנו.
❤❤❤❤❤חדשה,,
נכון מאודדבורית
הבעיה זה שלא תמיד ככה קל להפסיק הנקה
שילמתי מחירים מאוד קשים על הנקה
שאם הייתי יכולה ללחוץ על כפתור ולהפסיק אותה הייתי עושה את זה
אבל לא תמיד אפשר
או שאני לא מכירה את הדרך
יש לי כמויות חלב לא נורמליות
ולייבש כמות כזאת אני לא יודעת איך
בכל אופן אני הייתי מאלה שמקנאות בנשים שפשוט מוציאות בקבוק ומאכילות...
קינאתי בהן שהצליחו להפסיק להניק
שילמתי מחירים מאוד קשים על הנקה
שאם הייתי יכולה ללחוץ על כפתור ולהפסיק אותה הייתי עושה את זה
אבל לא תמיד אפשר
או שאני לא מכירה את הדרך
יש לי כמויות חלב לא נורמליות
ולייבש כמות כזאת אני לא יודעת איך
בכל אופן אני הייתי מאלה שמקנאות בנשים שפשוט מוציאות בקבוק ומאכילות...
קינאתי בהן שהצליחו להפסיק להניק
זאת נשמעת התמודדות מאוד קשה!חדשה,,
באמת.
כל הכבוד לך!
כל הכבוד לך!
♥️דבורית
אל הר המוריהאחרונה
יש דרכים לא תמיד הן קלות..
ייבשתי פעמיים מהנקה מלאה.
ועם כל מה שעשיתי, הייתי חולה במיטה יום אחד, בשתי הפעמים.
ייבשתי פעמיים מהנקה מלאה.
ועם כל מה שעשיתי, הייתי חולה במיטה יום אחד, בשתי הפעמים.
הוא לא רואה שאני קורסתתתתתמולהבולה
מרגישה בקריסה של עייפות תשישות דיכאון
אני רק חודשיים אחרי לידה בקיסרי שעברתי ממש לא בקלות כולל הריון קשוח
חורף.. אז גם מצטרפות מחלות החורף ואני אחרי שבוע הזוי עם חוסר שינה מטורף
שהתינוק בעצמו היה חולה ועוד כמה כאן
דמעות בעיניים ועוד מנקה שהבריזה ....
בעלי התמודד ממש יפה אחרי הלידה עם הבית והילדים. הייתי מאושפזת גם קודם אז זה הוסיף לקושי
שבועיים וחצי אחרי הלידה הוא מעדכן שהבוס שלו מתכנן טיסה לחו"ל שקשורה לעבודה, אך כמובן גם פינוקים על הדרך.. רק הוא והבוס שתבינו, שזה תמוה אבל לא משנה...
הייתי כל כך מבולבלת כי הוא כל כך השתדל והראה נכונות לעזור (מה שלא היה באף לידה האמת בצורה כזו) שהרגשתי צורך לפצות אותו על כל התמיכה ואמרתי אוקיי.
הטיסה אוטוטו ואני בקריסה.. לא מסוגלת להישאר לבד שבוע.פשוט לא.
הוא כל הזמן נותן לי הרגשה כאילו הוא בכלל לא רוצה ולא יודע איך לרדת מזה (לא מאמינה)
ועוד הכי עצבן אותי שאמר שכשיחזור יקנה לי משהו שמלא זמן אני מדברת עליו
אז עניתי שכשיחזור יאסוף אותי מגהה...
אני לא מסוגלת 😭😭😭
אין אופציה של עזרה יומיומית אז פליז אל תציעו את זה,לא מההורים ולא משכנות וגם לא בתשלום.אין פשוט אין.
מה אני אמורה לעשות במצב הזה?
הקטע הוא שהילדים מרגישים את החולשה שלי מנצלים את זה בכל המובנים. ועוד להישאר לבד כך שבוע
העניין הוא שזו נסיעה לא כזו קריטית כי אין משהו שאי אפשר לעשות מרחוק היום והם עובדים מלא זמן כך אז מה הקטע???
ועכשיו הוא כועס כי התפרצתי עליו ממש כי למה הוא לא קולט ומה הוא מציע לי מתנות למההההה
אמא שלי יש כועסת עליו שהוא בכלל חושב לטוס, היא אישה לא בריאה והוא יודע שאין לה דרך לעזור לי בשום צורה ואין לי תמיכה משום כיוון
תעזרו לי חברות אני מרגישה שמשתגעתכבר
אם זה היה זמן רגיל יתכן שהייתי זורמת
אבל לא מצליחה להבין איך הוא- שהכי יודע מה אני עוברת וכמה קשה לי, מתעלם שפשוט בורח כביכול. מה הוא חושב לעצמו?!
מתנצלת ממש אם אני פוגעת ברגשות נשות המילאומיניקים ועוד מעזה להתלונן על שבוע ... אבל אני במצב נפשי לא קל בכלל וגם לא יכולה לפרט עוד למה מחשש לאאוטינג
תגידי לו שאת מבקשת שלא יילךהמקורית
כי את לא מסוגלת להתמודד
נכון לעכשיו את צריכה עזרה וזה אקוטי, אז זה לא בא בחשבון. ושיתמודד
הם גם צריכים להתפרנס ואי אפשר ככה לשגע את הבוס1112
זו דעתיהמקורית
פרנסה לא מעל הכל. לדעתי.
גם הבוס לא
ואם היא הייתה מאושפזת חלילה? החיים קורים, יש בלתמים
זה מה שאני הייתי עושה בכל אופן
זה לא שהוא מתפטר. פרנסה תהיה גם אם יעבוד בארץיעל מהדרום
אחרי שהבוס סגר את הטיסה והפגישות1112
הוא יראה כעובד מאוד לא רציני אם יבטל פתאום בלי סיבה.
אבל יש סיבההמקורית
^^^^ אשה אחרי לידה שלא מרגישה טוביעל מהדרום
לק"י
יודעת מה?
שינסה לפחות.. אולי אפשר לקחת עובד אחר?
מצד אחדoo
מבאס שהוא רוצה לנסוע בזמן כזה
מצד שני
אולי יש הרבה זמני השרדות בבית וזה לא מאפשר מרווח נשימה
כדאי באופן כללי בלי קשר למקרה הספציפי הזה
לבדוק איך לנהל את החיים בצורה פחות הישרדותית (אולי מניעה של תקופה ארוכה עד להתייצבות)
אני חושבת שחודשיים אחרי קיסריהמקורית
ברור שהיא מונעת
מסכימה עם המסר הכללי לגבי ניהול אנרגיה וכוח, אבל נשמע שהיא רגע לפני קריסה רצינית. כבר הרבה זמן. זהכבר מצב נתון, תכנון קדימה מעבר לשעות הקרובות/ ליום הבא זה משהו שכנראה אין לו היתכנות כרגע
בגלל שזה הרבה זמןoo
כדאי למצוא כוחות פנימיים לנהל את החיים בצורה פחות הישרדותית
גם לטווח הקצר וגם לטווח הארוך
כדאי לבקש ממנו מפורשות להישאר
אבל אם הוא מתעקש לנסוע
כדאי לשחרר
כי תלותיות כזו כנראה לא תשפר את המצב
גם אם הוא בפועל יעזור בעשיה הטכנית
וואאא...קשוחיעל מהדרום
לק"י
מבינה שקשה לך להגיד לו בפירוש שלא יטוס. גם לי לפעמים לא נעים להגיד לבקש מבעלי בפירוש שלא יעשה משהו מסויים. אבל לפעמים אין ברירה.
כמו שאת לא תשאירי אותו עם דלקת ריאות לשבוע עם הילדים ותסעי לבלות או לא יודעת מה.
אני ממש חושבת שאת צריכה להגיד לו שלא יטוס. בטח אם הוא אומר שהוא לא באמת רוצה. שיגיד לבוס- שאשתו לא מצליחה להתאושש מהלידה.
מסכימהנעומית
לא להתעצבן וא בכעס שהוא לא מבין.
'' נחום, אני יודעת שהחלטנו שתסע, המצב בבית לא מאפשר את זה ולכן אני מבקשת שתישאר בבית ולא תטוס, אני יודעת שזה קשה. אבל זה מה שאני והבית צריכים''
אולי כבר מאוחר מדי או לא נעים לבטל את הנסיעהדיאט ספרייט
עם הבוס?
ואולי גם היא מרגיש צורך להתאוורר קצת.
כשאני ילדתי ואמא שלי בדיוק עברה ניתוח,
שכנה המליצה לי לבקש ממנה כסף לבייביסיטר כי היא לא יכלה לעזור.
התביישתי מאוד,
אבל אמא שלי עשתה את זה בשמחה רבה ממש.
היא גם כעסה על עצמה שלא חשבה להציע את זה מיוזמתה- אולי שייך לבקש מאמא כסף?
ואולי אם אמא לא יכולה לעזור מסיבה רפואית היא יכולה להיות איתך בבית?
עצם הנוכחות של גורם נוסף, ובמיוחד אמא,
זה דבר שממש מקל, אפילו נפשית.
היא יכולה אולי לעשות דברים כמו לקפל כביסה,
לשחק מונופול עם הילדים, להחזיק קצת את התינוק,
ואפילו סתם להיות שם להכין לך כוס תה ולהחזיק לך את היד.
אני לא יודעת אם זה רק אצלנו,
אבל הסיכוי שבעלי יגיד לבוס שלו או למישהו מהעבודה שאשתו לא מאפשרת לו משהו שהוא מאוד רוצה הוא קלוש מאוד, במיוחד אם הוא כבר אישר והבטיח.
זה לא אומר שבבית הוא לא ישאל את דעתי.
הוא ישאל את דעתי ויעשה לבקשתי.
אבל בחוץ גבר אוהב להיות קצת גבר.
בבית הם חוזרים להיות עצמם.
זה לא עניין של בורח1112
עבר עריכה על ידי 1112 בתאריך ו' בטבת תשפ"ו 11:52
זה עניין שגם אם הוא היה רוצה הוא לא יכול לבטל ברגע האחרון.
אולי זו הזדמנות בשבילך למצוא מה יכול להקל עלייך כדי שהיום יום יהיה אפשרי יותר?
אני ממש מבינה את הקושי. אני חודשיים אחרי לידה בלי קיסרי ואני ממש מרגישה שהחיים בבלגן.
אבל אני חושבת שכדאי למצוא דרך. זה רק שבוע.
תגידי לו שילך וישתדל גם להנות ויחזור לעזור לך יותר ואת בנתיים תנסי למצוא כל דבר שיעזור לך לעבור בשלום את הזמן הזה.
וואי קשוח ממשדרשתי קרבתךך
אולי באמת כמו שמישהי. כתבה כאן כבר לא נעים לבטל טיסה ברגע האחרון ..
אם באמת אין אפשרות כזו אז הייתי משחררת מכל הבחינות , מה זה אומר ? לקנות אוכל מוכן ואם את ביישוב שאין בו אופציות כאלה אז לקנות אוכל מוכן מהסופר- צ'יפס, נקניקיות , בורקסים קנויים , פיצות דברים שרק לזרוק לתנור !
לוותר על מקלחות כל יום לילדים אם הם לא מטונפים מידי וגם התינוק כמובן אפשר לקלח בבוקר ולא להעמיס על ערב שגם ככה עמוס ,לנוח בבקרים ולא לנסות להספיק דברים כי המשימה הכי חשובה בשבוע כזה זה לאגור כוחות לקראת הזמן עם הילדים.
כמובן חד פעמי כדי לא לצבור לך כלים.
סמרטוט חד פעמי לתת הרגשה טובה רק אם חייב ובאזורים שחייב.
סרטים לילדים למקרים שצריך.
עכשיו ברור שכל הדברים האלו זה לא לכתחילה וזה דברים שאני אישית נמנעת מהם ביום יום אבל בתקופות כאלה בעיניי זה לכתחילה.
בהצלחה וחיבוק גדול גדול!!!!
עכשיו רואה שכתבתיאפרסקה
בדיוק מה שאת כתבת
במידה ואכן יטוסאפרסקה
הייתי מתכוננת כמה שאפשר לשהיה בלעדיו ורק לשרוד. תגידי לו שיקנה הרבה אוכל שקצר להכין כמו שניצל תירס צ'יפס וכאלה, ואם הוא יודע לבשל שיעמיד כמה סירים ותקפיאי. או לחלופין שיחליף אותך ויתן לך פנאי להעמיד סירים ולהקפיא לפני הטיסה.
שיקנה פרסים קטנים לילדים. תעשו אפילו טבלה שמי שמקשיב לאמא ואוסף/ הולך לישון/ נכנס להתקלח מקבל מדבקה ובסוף הוא יביא להם הפתעה מחו"ל.
לא חייבים לקלח את הילדים כל יום, עכשיו בחורף בכלל סבבה.
שידאג שכל הכביסה תהיה מכובסת ומקופלת כדי שהכל יהיה זמין כמה שיותר זמן. וכל דבר אחר שאת מצליחה לחשוב עליו שיחסוך לך עבודה.
אפשר לקבוע עם אמהות של חברים שיאספו את הילדים אחרי הגן ויהיו אצלם איזה שעה שעתיים כדי שתוכלי קצת לנוח.
מה שלא יהיה, גם אם יטוס וגם אם לא, אני יודעת שאת תעברי את זה כמו גדולה!!
ואם הוא הולך שלא ילך בהרגשה רעה1112
שירגיש שמפרגנים לו
ומוסיפה עלייךאפרסקה
שגם היא לא תצא בהרגשה רעה כשהוא הולך. נגיד והוחלט שהוא הולך, שתהיה שלימה עם עצמה, תקנה גם לעצמה דברים מפנקים, שתצא מנקודת מבט של זמן איכות עם הילדים ובלה בלה. כי אם כבר זה קורה, שהוא ירגיש טוב והיא תרגיש טוב
את ממש צודקת1112
עונה בתור מגוייסתאנונימית בהו"ל
א. זה מובן ולא פוגע ולכולן מותר להתלונן בשמחה..אין מכסה לתלונות..חח
ב. אני עונה בתור מגוייסת כי כשאני קוראת אותך אני שומעת את התחושות שלי ואולי לא רק שלי בשנתיים האחרונות -
בהלה
פתאם יש אין ברירה כזה
שמגיע בהפתעה גמורה
חוסר אונים גדול
תחושה דל אני לא מסוגלת
אין מצב.
לא יכולה
חייבת איזו תמיכה
ומלא מחשבות של-אבל איך אסתדר עם...ועם..ואם...
וברקע הכי כואב זה
אבל איך הוא מסוגל
איך הוא לא רואה כמה קשה לי
וכמה אני לא יכולה
אני בחיים לא היתי עושה לו דבר כזה
גם אם הסיבה מוצדקת
בגדול אלו הם החיים לפחות שלי בצל המילואים כבר שנתיים וחצי..
ולכן מאודדדד מבינה את ההצפה
פוגשת אותה מחדש עם כל צו שמגיע
מה המסקנה
הסיבה הרגשית העלבון תחושת השקיפות- זה הלב של הסערה
יכולה להגיד לך שעברנו טיפולים..ומלא טלטלות עד שהגענו למצב הנוכחי שב''ה שנינו חזרנו להרגיש בטוחים שרואים אותנו..
זה לא היה ככה בכלל
והרגשתי בול כמוך
אפילו שלכאורה סיבה כמו מלחמה היא אכן מוצדקת והכרחית
ועדיין..
עכשיו כשהוא מגוייס וזה בבחירה משותפת ובטוב ביננו אז הקושי הוא בעיקר ההתמודדות עם הלבד והבית והילדים והאחריות
אבל כשהלב פגוע זה הההכיי קשה ועושה הכל קשה
אז ממליצה לעבוד בעיקר על זה
יש פה הנחות יסוד של שניכם לא מדויקות ובעיקר לא מדוברות נכון בינכם..
לדבר לדבר לשקף מה זה גורם לך להרגיש
ולשמוע אותו גם
ושוב לדבר
לא להאשים לדרוש לבקר
לשתף וללבן עד שמגיעים למרחב שהלב כן מרגיש שרואים אותו
ג.
באמת המצב שלך נשמע מורכב מאוד
אני לא יודעת מה יהיה בסוף אבל אם הוא יסע רוצה להרגיע גם..כי מה שאת מרגישה עכשיו סה הבהלה הסירה הפחד העלבון העייפות והעומס בעיקר
מנסיוני תוך כדי..מתגלים בנו כוחות שלא הכרנו
באמת היו לי מצבי קצה הזויים בשנתיים האחרונות בחיים לא דמיינתי שאהיה מסוגלת להם
הם היו קשוחים גם תוך כדי אבל התגלו בי המון כוחות שלא ידעתי שישנם
זה לא משהו שיודעים מראש
וגם כשהבהלה יורדת תמיד אפשר לחשוב פרקטי יותר
ואני לא מסכימה שאין שום אופציה לשום דבר
גם אני לבד בעולם בלי מדפחה או קהילה לעז'רה..אף אחד
ומינוס ענק בבנק אז לא שיש לי תקציבים
גם אני לרוב לא נעזרת במנקה או בייביסיטר..
אבל חושבת שלחשוב מגביל זה עצת היצר
גם התוך המרחב התקוע יש איזה ברירה ובחירה
כמו שענו לך להתנהל אחרת ..
לא לקפל כביסות למיין לסלים ושיקחו משם 🫣
חד פעמי
מדיח
ג'אנק פוד
לחם עם שוקולד זה אחלה
אין לשטוף רצפה
לשים את הילדים מול סיפורים או מסך -אני אומרת כאחת שאף פעם אין אצלינו מסכים ובמצבי קצה כאלה לפעמים מצווה בעיני
לקנות ערכות יצירה או משחק חדש מעניין
ואולי לחפש שפרה ופועה או ארגון תמיכה ליולדות
או כן להשקיע בבייביסיטר או מנקה .כן גם אם אין כסף
וזה באמת רק שבוע
זה בסוף יגמר
אז לאט לאט נסי לאסוף לפרופורציה
אבל עכשיו
חיבוק לעצמך וללב הפגוע
תנסי עדיין להסביר ולשקף אולי לא יסע בסוף
אבל גם אם לא יסע
הכי חשוב ללבן בינכם
שלא ישארו משקעים גם אצלו
וגם אצלך
וואו, לא פשוט.שוקולד פרה.
לא יודעת מה הייתי עושה במקומך.
נראה לי שאם הוא יישאר, הוא לא יעזור "כמו שצריך" ואולי גם יעשה פרצופים, ורגשי, ומתח...
את בטוחה שהוא יעזור לך אם הוא לא יטוס?
שלא תצאי קרחת מכאן ומכאן...
מצד שני- אם הוא יטוס ויהיה לך קשה, את בטח ממש ממש תכעסי עליו.
אני חושבת שהייתי מפרגנת לי משהו גדול, כדי לאזן.
ואני חושבת שבאמת צריך פה הרבה רגישות ועדינות בסיטואציה, כי אף אחד מכם לא רוצה לוותר....
לא לחפור בזה הרבה, כי הוא יודע את עמדתך ואת יודעת את עמדתו. כל חפירה היא מתכון לפיצוץ.
לדבר לדבר לדבראוהבת את השבת
ובמקביל להכין את עצמך שאחרי תקופה שנתן הרבה, יכול להיות ששווה "לפרגן" לו בשבוע הזה שימלא מצברים להמשך...
תחשבי איך אפשר לשרוד את זה בכל זאת
כי יכול להיות שישאיר אצלו הרבה משקעים אם הוא ככ רוצה לנסוע ואת תכריחי אותו להישאר
שייסע לקניות גדולות למלא את כל הבית בדברים לפני הנסיעה
או שיכין אוכל ויקפיא אם הוא בתחום
שידאג לך לעזרה כלשהי לפי ימים או לחלק מהשבוע
תדברו איכשהו, חייבים למצוא זמן לדבר ואז לפתוח את הדברים וראות מה על אחד יכול לעשות בשביל השני
וכן לשקף לשקף לשקף שוב ושוב ושוב את המצב שלך
לא לייפות ולא להדחיק...
בהצלחההה
יכולה לשתף מה עזר לי ב7.10אמאשוני
קודם כל, לשחרר אותו.
לשחרר אותו במחשבות, ברגשות בהכל.
הוא לא קיים.
לא כועסת, לא דואגת, לא שופטת.
הבן אדם נעלם מהרדאר.
למה זה שלב ראשון? כי זה חוסך מלא אנרגיה שהולכת לאיבוד.
אם הטיסה היא עובדה, אז היא עובדה. זהו נקסט.
אז מה שעשיתי:
אספתי את הילדים והסברתי להם שמעכשיו זה רק אני והם.
זהו.
אם הם רוצים שניצלח את זה, הם חייבים להיות חלק.
לא לריב האם החלוקה הוגנת או לא,
אלא שכל אחד יעשה את המקסימום האפשרי..
דיברתי איתם על גודל השעה והשליחות והכל,
אבל בסוף מה שהכי עזר, להבין שאנחנו במצב "מלחמה על הבית"
ואם אין אני לי, מי לי.
זהו.
שיחררתי את כל מה שהוא לא קריטי
יש לך שבוע, יש לך הרבה מה לשחרר שהןא לא קריטי.
כביסות, לא חייב
מקלחות, מי שדואג לעצמו ירוויח, מי שלא, בעיה שלו. תבהירי להם שאת מציעה פעם אחת, מי שנכנס יופיב מי שלא, הולך לישון בלי מקלחת.
תאמיני לי גם ילד בן 5 מבין מצויין את המסר בכזו סיטואציה. ומי שלא נכנס, בלי כעס רמצ בהשלמה לומר, אני מאודממבינה שאתה מתחרט שלא נכנסת להתקלח בזמן והיית מאוד רוצה לעשות זאת עכשיות לצערי אני לא פנויה לעזור לך להתקלח, נתקלח מחר. לילה טוב חמוד.
אוכל תכיני סיר מרק אחד גדול עם עוף וירקות.
שאר השבוע:
נקנקיקיות
שניצל תירס
פיצה
פסטה
לחם עם ממרח
קרונפלקס
ירקות שלמים/ חצויים.
תבקשי מבעלך שיעשה קניות לפני הנסיעה, שיהיה מספיק אוכל קנוי בשפע
שלא תצטרכי בכלל לצאת לקניות.
שיעורי בית, אסיפות הורים שחררי.
ימי הולדת, חוגים- שהילדים (יסודי ומעלה מן הסתם) ידאגו לעצמם או יוותרו שבוע אחד.
שירותים אם אין ילד משלשל או מקיא- שיתמודדו.
תנקי רק את שלך.
מצעים אין צורך להחליך דווקא בשבוע הזה..
סדר ושטיפת חדרים- גם אפשר לוותר או להסביר לילדים שמי ששומר יהיה לו נעים, ומי שלא, לא..
נראה לי הבנת את הרעיון.
הכי חשוב תיאום ציפיות עם הילדים מראש, מי שלא מתעלה על עצמו, שלא יצפה לתפקוד רגיל של הבית.
הבית יוצא לשבוע הישרדות, שיחליפו דיסקט.
מי שמתקשה לעשות זאת, הכל בסדר. אפשר לחיות בתת תנאים שבוע.
ואם יש לך שכנה שאפשר לבקש ממנה כל יום לפנות את הזבל זו הצלה..
לגהי כל ה:"מה הוא חושב לעצמו"
את כל זה אפשר אחרי החזרה לשגרה. שוב דבר לא בורח. כמובן שצריך לטפל בזה, אבל אי אפשר במקביל גם לשרוד, וגם לחפש אותו על הרדאר.
בהצלחה!!
רק לגבי מה הוא חושב לעצמו1112
כשהם החליטו שהוא הולך הם חשבו שהיא כבר תתאושש ויהיה בסדר.
לבטל ברגע האחרון זה ממש לא פשוט
אם לא יבטלמולהבולה
אני לא יודעת איך אוכל להחזיק מעמד לבד
זה נשמע יותר אבל יש עוד סיבה מהותית מאוד שאני לא יכולה לפרט מחשש לאאוטינג
אני רוצה עצה איך לומר לו פשוט לא מבלי לפגוע
הבוס יודע על המגבלה ועל הסביבה עדיין החליט להתעלם
בעלי כמובן לא אמר לו שזה מגביל אותו.נאבל זה הגביל בכל כך הרבה דברים אחרים,אז איך טיסה יכולה להיות אופציה
למה לא צריך להיות פוגע?נעומית
את יודעת מה הצרכים שלך ושל הבית ואומרת לו.
אין לו סיבה להפגע (אלא אם כן, תהיי מאוד כועסת, מאשימה, תוקפנית וכו').
אם קשה לך להגיד לא בלי כל זה, אולי כדאי לכתוב.
תזכרי שהלא הזה הוא גם בשבילו, בשביל התינוק והילדים שלו, בשביל שלמות הבית שלו, בשביל בריאות הנפש של האישה שלו
מצורפת להצעה לכתובאוהבת את השבת
אם נפיץ מדי ביניכם- לנסות לכתוב הודעה ארוכה ארוכה ומפורטת
יש בזה יתרון שיש לו זמן לעכל את זה בלי שהוא רציך להגיב מיידית כמו פנים אל פנים
יש בזה יתרון שיש לו זמן לעכל את זה בלי שהוא רציך להגיב מיידית כמו פנים אל פנים
אין פה שום פגיעהoo
יש פה צורך שלך שהוא יהיה בבית
כדאי לומר את זה בפשטות
אני צריכה אותך ואני מבקשת שלא תסע
אוקי אז לא הבנתי נכון את השאלהאמאשוני
חשבתי שאת שואלת איך להתמודד עם היעדרו במצב שכרגע את לא רואה איך אפשר לעשות את זה.
לדעתי אז ממש להגיד- אני לא יכולה לא יכולה לא יכולהאוהבת את השבת
במילים
לא בעקיפין ולא ברמיזות
זה אך שיש לי בעיה עם הרעיון אם לא היה *** אז אין בעיה שהיית נוסע אבל בגלל *** אני פשוט לא מסוגלת
זה יעזור לדעתך?
ולהשאיר את אשתו בלי יכול להסתדר זה פשוט?יעל מהדרום
לק"י
מהפותחת אני מבינה שזה המצב. לא שקשה לה והיא מסתדרת.
מהפותחת אני מבינה שזה המצב. לא שקשה לה והיא מסתדרת.
עונה על המשפט פתיחהבשורות משמחות
לא הוא לא יודעת שאת קורסת
כולם לא יודעים את זה חוץ ממך
להיות בקריסה זו תחושה אישית אינטימית עם עצמך
אם אין אני לי מי לי
אם את יודעת שאת קורסת תביעי רצונות באופן קונקרטי
אם מבחינתך יעזור לך שהוא לא ייסע אז תגידי לו את זה באופן ברור ולא מהסתכלות של אני מסכנה מה אתה לא רואה??
את לא מסכנה את פשוט רוצה עזרה תכל'ס, אז פשוט תגידי לו אני צריכה עזרה במה תוכל לעזור לי? ומכאן זה בידיים שלו להחליט איך לתת לך פתרון
האמת שבתור אשת מילואימניק אני ממש מבינה אותךלפניו ברננה!
אם היה מרגיש לי שהמילואים שלו מיותרים גם אני הייתי כועסת ומתבאסת שהוא ילך
ובמיוחד שאת בכזה מצב קשוח ורגיש, נשמע שיותר מאשר אחרי לידה רגילה.
חיבוק 🩷🩷
תשתפי אותו ברגשות.
לא בהטלת וטו אלא בבקשה שימצא לך מעגל תמיכה.
אולי סטודנטית שתבוא לגור איתכם בשבוע הזה?
תטוסי איתו. עם התינוקסיהאחרונה
ואפילו עם יש עוד קטנים שלא יכולים להשאר אצל קרובים תקחי איתך.
את תוכלי להתארגן ולהתסדר עם הנסיעה לפחות לא תהיה ממורמרת
אם לא היה את הענין הדתיממצולות
הייתן מעדיפות ללכת לרופא
מאשר לרופאה
או שזה לא משנה לכן
האמת שבגלל שחשבתי על זה לא הצלחתי להבין אותוממצולות
כי אני חושבת שאם הוא היה צריך לעבור איזה הליך רפואי
שיכול להיות כואב ולא נעים
דבר אחרון שאני אחשוב עליו זה מי יגע בו
הכי אכפת לי שרק יהיה לו נעים וטוב
ושיעבור את זה בקלות
ואפילו הייתי ממליצה לו ללכת לאישה
כי אני חושבת
שנשים יותר עדינות לגברים
אבל אני לא דוגמה
כי אני לא אישה קנאית בכלל
ובכללי אני מאוד בעד
שמה שהוא רוצה לראות שיראה
ומה שהוא רוצה לעשות שיעשה
בגבול הנורמה כמובן
אני מאוד בטוחה במקום שלי
ואני בטוחה שבכל העולם
הוא לא ימצא אישה כמוני
סליחה אם זה נשמע שאני עפה על עצמי
יותר מידי אבל זאת המחשבה שלי
לא בגלל שאני מושלמת בגלל שאני מושלמת בשבילו
פריקה- בעל שלא מסתדר עם המשפחה שליאנונימית בהו"ל
טוב האמת שאני בוכה פה כבר שעה ומחפשת לפרוק, אולי זה יעזור לי גם להבין טוב יותר את הסיטואציה .אז תודה על המקום.
כמה הקדמות:
קודם כל יש לי בעל מיוחד. נשואים ארבע שנים וכל יום מחדש מגלה עד כמה זכיתי. תודה לה' אלף פעמים. הוא באמת מיוחד.
מהרגע הראשון שהם נפגשו היה ברור שהוא מאוד שונה מהמשפחה שלי במנטליות, בהשקפת עולם, באורח החיים.
בשנה הראשונה אחרי החתונה כל שבת אצל ההורים שלי הייתה הופכת לסיוט כי הוא היה סובל שם ולא מוצא את עצמו ואחכ היינו רבים.
ב"ה לאט לאט זה התאזן, למדנו להיות שם בלי לריב ולהגיע עם אפס ציפיות.
בפועל יוצא שאני מוותרת הרבה, כי כל מה שקשור למשפחה שלי מאוד רגיש אצל בעלי ואני מעדיפה לוותר על אירועים שאני יודעת שיהיו לו קשים.
תודה לה' אצל המשפחה שלו זה הפוך. אני שונה מהם מאוד בהרבה מובנים אבל אני נהנת שם, גם במשפחה המצומצמת וגם במורחבת. ברור שלא תמיד אני מוצאת את עצמי ישר אבל אני טיפוס די זורם וחברותי אז אני משתלבת.
עוד רקע חשוב: יש המון מפגשים של המשפחה שלו (המצומצמת והמורחבת). המוןןן. סביב כל חג, אזכרה, סתם יום. כמובן שנהיה ברובם (לאו דווקא בגלל בעלי, אלא בגלל חמותי). כשמגיעים לחול המועד נגיד, זה תמיד מינימום שלושה ימים. בבין הזמנים נהיה שם בטיול, שבוע אחכ ניסע לעוד יומיים ושבוע אחכ ניסע למפגש של הבני דודים.
להלן הסיפור:
מתוכננת שבת משפחתית של הצד שלי. יש לסבתא שלי יומולדת ומארגנים שבת של כל הצאצאים שלה אצלה בבית (25 איש כולל ילדים. זה לא המון אבל זה בלי עין הרע).
זה אירוע די נדיר שבת יחד כל הבני דודים, הפעם האחרונה שזה קרה היה לפני שש שנים. באופן כללי פחות יוצא להיפגש כולם יחד, אולי פעמיים בשנה לשעה - שעתיים כל פעם.
אני ממש רציתי לנסוע.
א. זו המשפחה שלי. שונה ואחרת מאיך שאני רוצה לחנך את הילדים שלי, אבל זו המשפחה. שם גדלתי.
ב. זו הזדמנות ממש נדירה. יש לי בני דודים שאני בקושי מכירה ואין ככ הזדמנויות להכיר, עכשיו סוף סוף נוכל להיות יחד שבת שלמה.
ג. נחת לסבתא שלי המתוקה.
בעלי הסכים ואמרתי שנגיע והתחלתי להתלהב ולהתחלק בבישולים והכל.
ועכשיו פתאום הוא אומר לי שהוא חשב על זה שוב אבל הוא לא רוצה להגיע.
הוא מפחד שלא יהיה לו מה לעשות שם, לא יהיה לו עם מי לדבר, לא יהיה שם נוח, שנריב מלא. הוא מסכים איתי ששבת שלמה עם אנשים שלא מכירים יכולה להיות הזדמנות מעולה אבל זה חמישים חמישים והוא ממש ממש ממש ממש מעדיף לא לנסוע.
היה לי מאוד קשה לשמוע את זה.
א. אכזבה מהתוכנית שמשתנה.
ב. לשמוע כמה קשה לו עם המשפחה שלי.
ג. התחלתי להשוות בראש את כמות הפעמים שאני הגעתי והתגמשתי למשפחה שלו ולעומת המעט פעמים שהוא הגיע למפגשים של המשפחה שלי. אני מרגישה שזה פשוט לא הוגן לוותר! מצד שני באמת לי הרבה יותר טוב אצלם.
ד. אני לא רוצה לפספס את השבת הזו שלכו תדעו מתי תהיה עוד אחת כזאת.
ה. אני מרגישה שאני מוותרת המון לאחרונה וזה ויתור גדול בשבילי כרגע.
מצד שני- אני לא רוצה שהוא יסבול. זה באמת הימור אם יהיה טוב.
אוף. מה עושים??
ברור שהוא יותר חשוב מהבני דודים שרואים פעם בשנה.
אבל זה קשה קשה קשה לוותר.
ואני גם יודעת שאני אוותר בסוף ושזה כנראה לא יהיה בלב שלם וזה יתפוצץ בסוף.
אבל מה אפשר לעשות?
מבאס ממש ממשנעמי28
אני חושבת שזה בסדר שפעם ב לא תהיה לו את השבת המושלמת.
אם הם לא מתנהגים אליו יפה, זאת סיבה הגיונית לוותר, אבל אם רק משעמם לו או אין לו עם מי לדבר - שיקח ספר או משהו.
גם אני לא מוצאת את עצמי בכל מיני מפגשים חברתיים / משפחתיים מהצד של בעלי, ואמנם הורדתי תדירות אבל פעם ב כשחשוב לו, אני יושבת עם עצמי וקוראת או עם הילדים.
בכל מקרה אל תוותרי על זה, גם אם הוא לא מגיע, תסעי עם הילדים.
מסכימה. שיסדר לו מראש תעסוקה.נקודה טובה
ותדברו מראש על הדברים הבוערים ותחשבו איך אפשר להמנע מהם/להסתדר איתם.
זה בהחלט חבל לוותר.. סהכ זה משפחה שלך, וגם אם לא תמיד הכל מושלם צריך להסתדר ולהפגש..
אני ממש לא חושבת שאת צריכה לוותרבורות המים
לא כמאבק כוחות או אטימות לרגשות שלו
ממ שלא
אבל בעיני אם זה חשוב לך מאוד כמו שתיארת
את צריכה לדבר גם את זה
בלי האשמה
לומר שאת זקוקה לזה שזה מאוד מאכזב אותך לפספס ולא להיות חלק
ושאת מבקשת ממנו כן להגיע הפעם
אבל שתשמחי שתחשבו יחד מראש מה יכל להקל
ושיבקש מה בוא זקוק ממך כדי להרגי שטוב יותר ותמשחי לעזור לו
ככה אני ביתי עושה לפחות
מאמינה שבקשר זוגי לא נכון לוותר בכזה לב חצוי בלי לנסות לפחות לדבר את הצורך
אבל באופן מחבר ולא מפריד
ממש באסה, אבל לא רואה סיבה לוותררקלתשוהנ
אלא לחשוב מראש על פתרונות
ספרים לחדר
שתקבעו מראש נגיד מתי הולכים לישון שלא תיתקעי בשיחות וילך לישון לבד
תקבעו שיוצאים יחד לסיבוב
יש לו חרדה חברתית או משהו כזה?רוני 1234
אחרת לא הבנתי את הסיפור…
אפשר פעם בשנה לעבור שבת לא מהנה.
באותה מידה שהיא לא יהנה אם תסעו, את לא תהני להישאר בבית.
אבל כנראה שיש פה משהו שפספסתי, אולי תתני עוד קצת רקע… המשפחה שלך שיכת למגזר שונה מהמגזר שלכם?
לאלא ממש לאאנונימית בהו"ל
הוא סופר חברתי
איפה שתשימי אותו הוא יסתדר חוץ מעם אופי מאוד ספציפי של אנשים
ומה לעשות המשפחה שלי היא בדיוק האופי הזה...
הם כבר בנו עליו סטיגמה כזאת והוא נכנס אליה תמיד אז זה יותר קשה.
זה עוד יותר מתסבך אותי, כי אני יודעת שהוא יכול להיות כוכב האירוע תוך שניה, אז למה אתה לא מתאמץ על זה יותר?
אבל הוא באמת לא מסוגל כרגע.. הוא היה נראה ככ כנה ואמיתי כשדיברנו
אין דבר כזה.זווית אחרת
אין דבר כזה לא מסוגל.
בצבא אומרים- אין לא יכול
יש לא רוצה.
בחור צעיר, בריא בנפשו, מיוחד במינו וסופר חברתי כמו שאת אומרת- יתכבד ויתגבר על עצמו בדבר שחשוב כל כך לאישתו.
אפילו לכי לבד.
שילך למשפחה שלו ויהיה שם מסמר ההשבת.
לצערי אין לי שום הערכה לאמירה- לא יכול.
אם חייל יכול לשכב במארב בלבנון בקור ובבוץ שעות ארוכות,ואם נשים יכולות לתפקד חודשים ארוכים לבד כשהבעל במילואיןם אז גם בעלך יכול לעשות שבת עם משפחתך.
ומחילה על ההשוואה.
אפשר להזדהותבשורות משמחות
עם הקושי שלו. את מרגישה שזה רק מול המשפחה שלך או שזה דפוס שלו באופן כללי שמקומות המוניים שהוא לעיתים לא מוצא מקום בטוח בסיטואציה כזו
אני מציעה שכן כדאי ללכת לשבת אבל זה ידרוש ממך להיות איתו במחשבה עליו ולדאוג לו לכל מה שהוא שצריך כדי שהוא לא ירגיש לבד
אל תדרשי ממנו להביא לו תעסוקה כי זה לא העניין
אלא לתת לו הרגשה שהוא לא יהיה 'רואה ובלתי נראה'
תייצרי לי הרגשה של ביטחון במהלך השבת שהוא לא לבד ריגשית, ומנטלית שיש לו מקום, תכניסי אותו בשיח, תדאגי לו שיהיה לו נוח, אוכל וכד'
תני לו הרגשה שאת רואה אותו והוא חשוב לך
מידי פעם תשאלי אותו- למזוג לך לשתות? להביא לך משו טעים?
לא חושבת שאת צריכה לוותר על זה.שלומית.
תדברו. תסבירי לו שאת רואה אותו, ומבינה כמה קשה לו, אבל זו הזדמנות נדירה וחשוב לך להיות עם המשפחה שלך. תחשבו על דברים שיקלו עליו שם. אולי לבקש את החדר הכי צדדי או אפילו לישון בדירה נפרדת? אולי שישתתף רק בסעודות עצמן ובכל המסביב יסתגר? אולי שיקנה לעצמו ספר חדש?
זה שזוגיות מעל הכל לא אומר בעיניי לוותר על עצמך ועל כל מה שחשוב לך בשבילו. גם את חלק מהזכויות הזו, ואם זה יתפוצץ בסוף גם תריבו...
תתכונני לבוא עם נשימה עמוקה, ולהיות סבלנית מעבר לרגיל ולהכיל את הקושי שלו, ועם זה לא לוותר על המשפחה שלך ועל מה שחשוב לך
סליחה אם אני לא מספיק רגישהזווית אחרת
קוראת את מה שאת כותבת ומרגישה שהכעס מתחיל לפעפע בי. הכעס על בעלך.מרגישה שהוא ממש קטנוני ומתנהג בצביעות.
יופי טופי שהוא איש מיוחד.הכי קל להיות מיוחד ורגיש במקום המתאים לך.אם אנשים שחושבים כמוך, שנעים לך בחברתם, שהם במנטליות שלך וכו...
אדם נמדד גם בדברים אחרים.אדם שיודע לצאת מאזור הנוחות שלו למען האחר.שרואה ורוצה בטובת אישתו ומוכן לוותר על רווחתו לשבת אחת.שרואה כמה אישתו נותנת יחס טוב למשפחתו.
אדם מיוחד נמדד גם ביחס שהוא נותן לבני משפחתה של האישה שהוא אוהב.ושהם גידלו אותה למענו.
הרי לא מדובר חלילה במשפחה של עברייני צמרת, אוכלי טריפות ונבלות.
זו המשפחה של אשתו.
הוא אדם בוגר.
יהיה לו משעמם? שימצא תעסוקה.
לא רוצה לשבת ולדבר איתם? שישאר בחדר.
ששבת אחת יעשה למען אשתו.
את מתוקה כל כך, לא רוצה שיסבול....
מבינה שהוא אדם צעיר.
אם הוא יסבול זו בחירה שלו.
שיעבוד על מידותיו.
את- חייבת להיות שם.
את באמת מיוחדת.
מאחלת לך הרבה הצלחה.
מחילה אם הייתי בוטה.
הממ לא היתי מתנסחת ככה על בעל של מישהיבורות המים
אפשר לנסח אחרת
נכון אבל...זווית אחרת
התנצלתי מראש על המילים שהן חריפות.אבל גם המצב שהוא מעמיד אותה הוא מאוד מאוד קיצוני.ולפעמים צריך להעמיד מראה מול הפנים ולקוא לילד בשמו.זה באמת לא כל כך יפה והתנצלתי מראש.
אני לא מבינה מה הטעם לכתוב תגובה כזובארץ אהבתי
מספיק קשה לה עכשיו עם הסיטואציה.
היא לא צריכה שיסבירו לה למה לכעוס על בעלה. את זה היא כבר מבינה בעצמה.
למה את חושבת שזה עוזר שתוסיפי עוד מילים חריפות נגד בעלה? גם אם את מתנצלת שאת בוטה, בסוף את כותבת מילים חריפות, והשאלה הם זה באמת מוסיף פה משהו...
האמת לא ראיתי מילים חריפות מדיאמאשוני
יש דקויות שזה עניין של סגנון, אבל לא ראיתי מילים מתלהמות שאינן ראויות מצד עצמן.
ולגבי זה שהיא ממילא כועסת עליו, תראי למשל מה אפונה כתבה,
כשמסתכלים עח כל הדינמיקה של הקשר
בעל- משפחה מורחבת,
הכף תמיד נטה לכיוון מסויים וזה כנראה לא סתם, ולכן גם הפעם לא בטוח ש"הכעס" בהודעה הפותחת, יחזיק מעצמו בקונפליקט בסופו של דבר.
ולכן דווקא נראה לי שיש מקום לתת תמונת מצב מבחוץ כדי לחזק את העמדה הנפשית ולא לוותר עליה כמו שבד"כ בסוף קורה.
(לגבי המונח עצמו של כעס מצד עצמו הוא שלילי, אבל כעס שמביא לידי בירור ואמת בסופו של דבר יכול להיות חיובי, כלומר התחושה הראשונית היא אמנם כעס, אבל אפשר להפוך את הכעס למנוע שמזיז את הגבינה בסופו של דבר)
לכתוב למישהי על בעלה בזלזול לא יוסיף טוביעל מהדרום
לק"י
מצטטת: "מרגישה שהוא ממש קטנוני ומתנהג בצביעות.
יופי טופי שהוא איש מיוחד..."
אפשר היה לכתוב את זה בצורה אחרת.
תודה שהגבתבארץ אהבתי
אני לא מרגישה נעים לדון על התגובה הזו באופן ספציפי ככה בפומבי.
באופן עקרוני אני חושבת שכשמישהי כותבת על קושי מול בעלה - אפשר לשקף לה איך זה נראה מבחוץ (כמו שהרבה פה כתבו), אבל לא הייתי כותבת למישהי אחרת כמה אני כועסת על בעלה, כי בעיני זה לא מה שיועיל להם.
בכל מקרה, נראה לי אפשר נעצור את הדיון פה.
מקבלתאמאשוני
גם את ההסתייגות וגם את עצירת הדיון
וגם @יעל מהדרום
נכון. אין טעם לגרום לה לכעוס עליויעל מהדרום
לק"י
ולפותחת- אני מסכימה פה עם כולן, שאל תוותרי על השבת.
שימצא מראש תעסוקה ושיהיה כל השבת בחדר אם זה מה שנוח לו.
האמת שלא הייתי מוותרתעל הנס
אבל כן הייתי משחררת אותו משבת כזו.
שיסע לחבר רווק,או להורים שלו....
לאן שעושה לו טוב.
או מבקשת מפורש שיבוא לעשות לי טובה.
האמת שממש מבינה אותו כי זה דומה ליחסים שלי עם הצד של בעלי,
וכן זה נפשית ממש קשה לו ולך וזה משאיר משקעים אבל אם באים עם הכנה מראש הכרה בקושי והבנה בלי צפיות ליצור מקום של הכלה,אפשר למזער נזקים.
ובסופו של דבר אי אפשר כל פעם לברוח ולהמנע ממפגשים כאלו ואחרים.כן אפשר ללמוד להפיק לקחים לא לברוח מהבעיה אלא להתמןדד איתה פעם במלא זמן.
ומה שחשוב שהוא ירגיש שיש לו גיבוי מלא ממך ולא משנה מה יקרה או מה יעשה או איך אחריח יגיבו.
אני בגישה שבן זוג לא יכול לגרום לבן הזוג לוותר עלממשיכה לחלום
המשפחה שלו
לא האיש לאישה
ולא האישה לאיש
אלא אם כן יש מקרה קיצוני ביותר
אני מאמינה שצריך להתאמץ בשביל המשפחה של בן הזוג, וזה צריך להיות הדדי
אם לא נוח לו הוא יכול להביא ספרים או לישון הרבה או דבר אחר
אבל לגיטימי מאוד מאוד שתרצי להיות באירוע כזה של המשפחה שלך
מוסיפהאפונה
נקודה שכדאי להתעכב עליה -
נשמע שאת ממש לא מסוגלת לשאת את הקושי שלו
ומרגישה חייבת לרפד ולמנוע ממנו את הקושי.
אם הוא אומר שיהיה לו קשה -
או אפילו אולי יהיה לו קשה, 50 50 כמו שכתבת -
את כבר באכזבה על התכניות שמשתנות.
קשה לך לשמוע כמה קשה לו עם המשפחה שלך -
בודאי שקשה, כי בחוויה שלך זו אשמתך, כי מתפקידך למנוע ממנו את הקושי ולרצות אותו.
ברור שככה את לא יכולה להיות אמפתית...
שימי לב לרגע לפני
שניה לפני שאת מוותרת או מחפשת פתרון לעזור לו ולרצות אותו ולדאוג שיהיה לו טוב -
איך את מרגישה?
יש שם איזה רגע של חוסר נוחות, חוסר ודאות, פחד,
יש שם משהו קשה ולא נעים
משהו שאת לא רוצה לפגוש
ואת ממהרת לברוח ממנו עם ויתור, פשרות או כעס.
מציעה לך לחפש את הרגע הזה
לתת לו להיות, לא לברוח
לשהות בו
להתבונן מה יש בפנים
לתת לרגש הזה להציף אותך
לזהות אותו בשם
לחפש את המחשבה שעומדת מאחוריו
להבין מה הרצון המהותי שמניע אותך באירוע הזה (ובאחרים).
כדאי לעשות את זה בכתב...
מצטרפת ממשתקומה
באופן כללי לתגובות כאן, וספציפית גם לתגובה הזו.
תנסי לעשות את ההפרדה בין הקושי שלו, לבין האחריות שלך למצוא פתרון.
או בין הקושי לבין תחושת האשמה שזה מעלה בך.
ברור שאת רוצה שיהיה לו טוב, אבל אנחנו לא אחראים על השמחה או האושר של בני הזוג שלנו.
וכמובן שנרצה לא לעשות דברים שייפגעו בהם או יגרמו להם אי נוחות, אבל זה עדיין לא הופך את זה לאחריות שלנו.
לי בהתחלה היה קשה עם המשפחה של בעלי
זה מאוד העציב אותו והוא ניסה לחשוב איך לגרום לי להרגיש יותר בנוח
אבל בסוף בסוף, השינוי הגיע מעבודה שעשיתי עם עצמי, מאחריות שלי על המצב.
ואת יודעת מה, אפילו אם לא היה שינוי, זה גם בסדר. ואפילו אם אני לא תמיד מרגישה בנוח, זה גם בסדר. זה מספיק חשוב בשביל להשקיע בזה. לא תמיד אנחנו מרגישים בנוח בכל סיטואציה. החיים לא מושלמים.
אז אותו דבר כאן, בהנחה שאין משהו חריג שעומד מאחורי חוסר הרצון של בעלך להגיע לשבת, זה לא נורא. באמת. זה לא נורא שתהיה לו שבת פחות כיפית.
זה לא נורא, וזה בוודאי לא אחריות שלך. בטח אחרי כל הוויתורים שלך.
לא תמיד הכל מסתדר כמו שאנחנו רוצים, לא תמיד לבן הזוג תמיד הכי נוח ונעים. אנחנו נעשה מה שאפשר בשביל שיהיה טוב, אבל אם זה לא אפשרי - זו לא אחריות שלנו ולא אשמתנו.
ואני כן אגיד אופן כללי, אני לא יודעת מה בדיוק הסיפור בין בעלך לבין המשפחה שלך, אבל לצד זה שאת מוותרת לו כדי שמרגיש בנוח, חשוב ממש לחשוב איפה הגבול כדי שלא תוותרי על עצמך ועל המשפחה שלך.
קשר עם משפחה זה דבר חשוב, מכל מיני בחינות.
זה יכול להיות עוגן בזמנים מאתגרים, זו שייכות, זה כיבוד הורים (וסבתות) ועוד הרבה דברים.
כדאי לשים לב שבשביל הנוחות שלו, את לא מוותרת לגמרי גם על כל מה שהמשפחה בשבילך.
בלתק. בעלך הוא בנאדם בוגרכורסא ירוקה
והוא מסוגל לשרוד 30 שעות במקום שלא בא לו בטוב.
שיביא ספרים, שישלים שעות שינה, שינשום עמוק לפני הארוחות ויהנהן בנימוס לאנשים וישתדל להגיע למינימום שיחות שיעשו לו רע.
אבל לוותר לגמרי נשמע לא סביר. ממה שאת מתארת אתם גם ככה בקושי אצל המשפחה שלך. עזבי שניה מה קורה עם המשפחה שלו - את המשפחה שלך הוא לא פוגש הרבה.
אז יפה שהוא מעדיף לא לפגוש אותם בכלל. אני הייתי גם מעדיפה לזכות בלוטו ולא לצאת לעבוד. אבל החיים הם לא רק מה שמעדיפים, והוא ממש מסוגל להתגבר על זה.
מסכימה עם כל מה שכתבוזמינה
אבל חשוב לי להדגיש-
זה ממש מסוכן לזוגיות ההקרבה שעשית עד עכשיו
זה עלול להתפוצץ בצורה מאוד כואבת
ולמעשה זה מתחיל להתפוצץ לפי התיאור של הבכי והכאב שאת חווה עכשיו
לדעתי תעצרו את זה עכשיו!
הוא לא סובל ואת לא סובלת
שניכם מתמודדים יחד
ומנסים לגשר על הפערים
לא רק בעלך רגיש כלפי הצד שלך גם את רגישה לגבי הצד שלך וחשוב להתייחס לזה לא פחות מהחשיבות שניתנה לרגישות שלו
גם אצלינו בעלי לא הכי מתלהב מפגשים משפחתיים בצד שלי והיו לא מעט מקרים שבאתי לבד ואם היה נחוץ בעיני שיגיע עדכנתי אותו שזה חשוב והוא התמודד, גם אם זה היה לשבת בצד, הכל בסדר, המשפחה שלי למדה לקבל אותו ככה, באהבה.
גם בשבתות משפחתיות הוא הביא לו ערימת ספרים או מצא לו חברים באזור שהשבתות התקיימו ונפגש איתם
התחתנתם זה אומר שמתמודדים גם עם מצבים לא הכי נעימים, לא רק בהקשרים משפחתיים יכולים להיות סתם ארועים שלך הם חשובים ולו לא אבל הוא יעשה זאת בשבילך וכן ההפך
לא יתכן שיהיה רק צד אחד שיקריב
בעיני זה הכח של זוגיות שרואים אחד את השני גם אם לא עושים הכל ביחד כל הזמן, מאפשרים לכל אחד מהצדדים להתפתח ולעשות דברים שהוא אוהב ככל שניתן.
בעיני חובה שתתקיים פה שיחה זוגית שבה אתם רואים איך אתם מתמודדים יחד לא רק לגבי השבת הזו אלא בכלל לגבי ביקורים ומפגשים בצד שלך
(ויכולים להיות מצבים שבהם לא תגיע חג או חוה"מ לצד שלו כי תבלו עם הצד שלך, הם משפחה לא פחות...)
בהצלחה
מאחלת לכם לצמוח יחד מהמצב הזה🙏🏻
קודם כל וואו את מדהימה. שתדעי.. כמה מוותרת בשבילואמא לאוצר❤
זה ממש מעורר השראה
לגבי השאלה וואלה האמת שלדעתי את לא צריכה שוב לוותר.
זה לא נשמע שהוא סובל שם כי מישהו פוגע בו כי ממש רע לו אלא כי הוא פחות מוצא את עצמו שם ופחות יהיה לו מה לעשות ואולי יהיה לו קצת משעמם.
ולדעתי זה ממש בסדר והוא ממש יכול להתמודד עם זה שבת אחת.
כמות הפעמים שאני עשיתי דברים כאלה בשביל בעלי והוא עשה דברים כאלה בשבילי היא לא יכולה להיספר כמעט... וזה חלק מהדברים שעושים בשביל הזוגיות ודווקא לדעתי פה את ממש לא צריכה לוותר והוא יכול להסתדר שבת אחת והכל טוב...
מוסיפה על כיבוד סבתות. ממש חשוב, לא לוותרמרגול
ב"ה שיש עדיין את האפשרות לעשות ככה שבת מורחבת איתה.
זה מביא המון נחת לראות את הצאצאים יחד, שמחים ונהנים אחד עם השני. וגם כיבוד הורי-הןרים וגם סבתות לא חיות לנצח.
וזה גם פעם בכמה שנים, מניחה שבין לבין זה מפגשים קצרים יותר. אפשר להתמודד. לא חייב להנות (בעלך), אבל ברור שלא למנוע ממך.
תלכי! אפילו בלעדיו.
ואם הוא בא תעשו סימן. נניח שהוא נוגע לך בברך כשהוא רוצה ללכת.
(אצלנו היה קושי ממש של סבתא והאיש שלי. לא היה לו כיף, אבל היינו מגיעים אליה לקצת גם רק שנינו, גם לו היה חשוב לכבד אותה).
בעינייoo
שני הצדדים מובנים
הוא לא רוצה להיות שבת שלמה במקום שלא נוח לו
ואת לא רוצה להפסיד בגללו
אממה את לא חייבת להפסיד כי את יכולה לנסוע לבד
זה אמנם פחות נעים
אבל גם אם הוא יגיע
לו יהיה פחות נעים
אני תמיד נוטה לתת לאנשים לבחור ולא לכפות
אז הייתי מעדיפה לנסוע לבד
(יש נטיה לחשוב שבזוגיות הפתרונות מגיעים מויתורים
בעיניי רוב הפתרונות מגיעים מהבנת המצב של שני הצדדים ובחירת הפתרון המתאים ביותר)
אני חושבת ששבת אחתשירה_11
בשבילך
לא יקרה לו כלום
חי ושלם ובריא
שבת כזו להפסיד?? פעם בכמה שנים?
שיתגבר על החששות
לא הייתי מכילה את זה
קודם כל תביניאמאשוני
שהמחשבה שלך:
"תמיד אני מוותרת והולכת לצד שלו, שפעם אחת הוא יוותר"
זה לא עובד ככה.
אנשים הולכים אחרי ההרגל.
אם אין לו מספיק חיכוך עם המשפחה שלך, ההקרבה שלו להיות איתם יותר גדולה למעשה, כי זה לצאת יותר מאיזור הנוחות שלו.
אז שחררי את המאזניים,
הן לא שוות, ובדיוק בגלל זה קשה מאוד לאזן אותם.
עכשיו נסתכל רק על השבת הזאת בלי כל הרקע.
יש לך הזדמנות פז לפגוש את המשפחה שלך אבל את חוששת שבעלך לא ימצא את עצמו שם.
האם הוא לא אדם מבוגר מספיק בשביל להתמודד עם שבתות "שהוא לא מוצא את עצמו"
ובכלל, מה זה אומר לא מוצא את עצמו?
תפרקו את החשש:
חושש שלא יהיה לו עם מי לדבר?
חושש שהילדים שלכם יתחרפנו?
בעיות צניעות?
בעיות פרטיות?
כשרות?
קדושת שבת?
לכל בעיה אפשר למצוא מענה, אבל חשוב להבין שהוא ילד גדול ויכול להתמודד.
לדוגמה,
מה היה עושה אם היה צריך להתפנות על ילד לבי"ח חילוני לגמרי בשבת?
מה היה עושה אם היה נתקע בחו"ל?
מה היה עושה בצבא עם חבר'ה שהוא "לא מוצא את עצמו"?
אנשים מצאו את עצמם גם בתוך המנהרות של עזה..
כלומר, אין דבר כזה שאדם מבוגר "לא מוצא את עצמו"
עם הכל אפשר להתמודד. צריך רק להבין למה מראש להיכנס לזה- ופה את זאת שצריכה לעמוד מול המראה ולפתח שריר ולעמוד על שלך.
(אם ההכנות מלחיצות אותו כדאי לעשות זאת בצנעה)
טיפים פרקטיים:
לברר מראש על בית כנסת בסגנון שלו בקרבת מקום
אם יש בעיות כשרות, לקחת על עצמך לבשל/ לקנות את האוכל העיקרי שאפשר לשבוע ממנו
להביא הרבה נשנושים לחדר: קרקרים, עוגיות, פירות, פיצוחים..
לדאוג לתעסוקות: ספרי קריאה, משחקים, עלוני שבת וכד'
אם יש חוסר פרטיות קיצוני כדאי לבדוק דירת אירוח באיזור.
אם יש בעיות צניעות: אפשר להפריד בין הארוחות לבין הזמן החברתי.
כלומר ברכת המזון אחרי האוכל העיקרי. ואח"כ מוציאים עוגות ופיצוחים ועושים פעילויות חברתיות, ובזמן הזה לא כולם חייבים להיות נוכחים.
אם יש הרבה חילול שבת (טלפונים של המשתתפים, טלויזיה וכו') אז לבקש מראש ואפילו להציע לכתוב כללים חברתיים לשבת.
חוץ משמירת שבת, יש ערך גדול מאוד בשבת משפחתית נטולת טכנולוגיה..
אם עושים כללים, תכניסו רשימת תפקידים לשבת ותכניסו גם דברים מצחיקים כדי להקליל.
אם כלום לא עוזר, בכנות, הייתי נוסעת בלעדיו. לא הייתי מוותרת על ההזדמנות שהילדים שלי יפגשו את המשפחה שלי, וגם בשבילי, מותר מדי פעם להעדיף את טובתי האישית, ומי שלא מצליח להשתלב בתוכנית, לא חייב להצטרף. זה לא שאת עושה את זה בתדירות גבוהה, הכל טוב.
מהצד של בעלך רגעהמקורית
סביר להניח שגם לי היה מאוד קשה לזרום לשבת כזו, מטעמים אחרים אבל בכל זאת.
אני מציעה שתתפצלו והאמת והשלום אהבו
שייסע להורים שלו או משהו. לא הייתי רוצה שבעלי יפסיד בגללי וזה פתרון שהייתי מציעה
בעומק הדברים אני מניחה שהיית רוצה שהוא יהיה שם בשבילך ויירתם למה שחשוב לך וכדאי לדבר על זה. אבל בפרקטיקה - לבחור את המלחמות
החלטות טובות יקרה❤️
אני חושבתבתאל1
שאם זה מאד חשוב לך. תדברו על זה.
מצידך תגידי שאת לא רוצה לוותר על ההזדמנות, במיוחד שאין הרבה כאלה כמעט
ואתם תעשו יחד מה שאפשר שירגיש בנח, או שלפחות לא יסבול. תבקשי ממנו לבוא לקראתך ולהתכונן כבר עכשיו.
זוגיות זה שניים ואי אפשר שרק צד אחד יוותר...
חושבת שזה הזמן לתרגל כלפי עצמךשוקולד פרה.אחרונה
קודם כל אמירה כלפיי עצמך- הייתי מעדיפה שבעלי ייהנה ויבוא איתי בשמחה, אבל לאור המצב אני מבינה שהןא יצטרך להקריב מהנוחות שלו. אני מאמינה בו שהוא יוכל להסתדר.
וגם כלפיו- להגיד לו שמבחינתך אתם זוג, ושאת מצפה ממנו להזיז הצידה את התחושות השליליות, ולבוא למענך.
שאת רוצה שהוא ייהנה, אבל לא יכולה להבטיח לו את זה.
אני חושבת שזה יפה מאוד שאת מרגישה אותו ומתחשבת בו,
אבל תחשבי מה יקרה אם באמת לא תסעו.
את מאוד תעלבי ותכעסי, והאמת שבצדק.
כי בצדק את אומרת- זוגיות זה מקום שבו אני מוכן לספוג דברים על מנת שלבן הזוג שלי יהיה טוב.
וזה צריך להיות הדדי, כי אם זה לא הדדי, יש תחושה קשה של פגיעה, של אכזבה, ושל חוסר יחד.
בקיצור, לא ללכת זו אופציה שיכולה להשאיר חותם שלילי על חייכם הזוגיים, ולא כדאי
סתם שאלה...גם אתן מרגישות שבדור שלנו תמיד יש מחסורממתקית
בצוות חינוכי של מעון
במורים
בגננות
ברופאים
באחיות
מטפלים רגשיים
אנשי טיפול וכו וכו
אולי רק אני נתקלת בזה?
כבר רגילה לתשובה של כרגע אין לנו, המתנה של שנה.
נגיד מורים, מטפלות אני מבינה, אבל רופאים? למה חסר תמיד?
סתם תוהה לעצמי אם לפני 40-50 שנה הייתה פחות ילודה, ולכן עכשיו פחות עובדים.
כן יודעת שבעקבות המלחמה הרבה ירדו לחו"ל (בעיקר רופאים), אבל עד כדי כך?
היאoo
למדה שנים ועשתה התמחות במגזר הציבורי
רק כדי לעבוד פרטי ולהרוויח
ואז היא גלתה שזה לא כזה משתלם וגם משעמם
נכון שהיום אנשים מעיזים יותר
וזה טוב
אבל הרבה חולמים חלומות שגדולים עליהם/ לא מציאותיים
מאשר מממשים את עצמם
מה דעתכן על קלקסן?אנונימית בהו"ל
נותנים פה לכל אישה מלידה 4 והלאה
אני לקחתי רק בלידה האחרונהמתואמת
(לידה שמינית, קיסרי רביעי)
ורק בחמשת הימים של האשפוז.
זה מה שהרופאה שלי (פרטית ומקצועית) אמרה לי לעשות.
בלידה השישית (קיסרי שני) רצו שאקח קלקסן (צוות בית החולים) וסירבתי.
**אין בדבריי התוויה רפואית, רק מספרת מה אני עשיתי.**
אם מתחילים לקחת, לא חייבים לסיים 10 מים?אנונימית בהו"ל
מסתבר שלא בהכרח... אבל תשאלי רופא מומחה.מתואמת
נכון. לי אמרו שבועיעל מהדרום
לק"י
ונראה לי שהאחות אמרה לי שמקסימום נתחיל ונראה. אז הבנתי שאין חובה לסיים.
אולי תתייעצי עם רופא הנשים שלך בקופ"ח?
זה רק לקבוע תור וייקח זמן...אנונימית בהו"ל
אין לי טלפון שלה
אה. את אחרי לידה?יעל מהדרום
כןאנונימית בהו"לאחרונה
אני לקחתי 6 ימים (את השביעי שכחתי).יעל מהדרום
לק"י
לא סגורה על כמה זה נצרך בכל מצב.
אבל העדפתי לקחת וזהו.
(אבל הייתי מאושפזת 5 ימים. אז רק זריקה אחת הזרקתי לעצמי. ודוקא אז נראה לי שלא כאב כמעט. בבית חולים חלק כאבו וחלק לא).
הם אומרים שצריך 10 ימיםאנונימית בהו"ל
כמה זה כואב?
אז לי אמרו שבוע. כואב או לא זה תלוייעל מהדרום
לק"י
לפעמים כאב לי ולפעמים לא.
בעין כרם לא הזכירו את זה..אוהבת את השבת
גישה חופשית לרחםהמקורית
אתמול מישהי שאלה אותי כמה ילדים יש לי ובני כמה הם
עניתי, ואזזז
נוו מה עם עוד אחד?
בת כמה את? זה בדיוק הזמן!
אני: זמן למה..? 🧐 את תסחבי ותגדלי אותו?
אין לי כח, אמרתי לה. א-י-ן ל-י כ-ח🤷
מסתבר שזה סותם פיות אחלה.
עוד קצת חפירה והייתי מורידה עליה טיל
ומנצלשת לעצמי בשביל טיפ חשובהמקורית
מכירות את זה שאתן אומרות - היום אבשל רק את זה לשבת ואז מגזימות?
אז היום בישלתי "רק את זה" והכנסתי את הכירות למדיח
אין איך לבשל עוד!
ממליצה בחום
וואי חיבוק!אמאשוני
איזה קשה זה ההסתכלות העקומה..
זוג לא מביא עוד ילד או כי היא לא יכול
או כי הוא לא רוצה
ושניהם סיטואציות מוצדקות לחלוטין, אז מה העניין לשאול??
מה זה משנה אם זה על רקע זוגיות, פוריות או נפשי או כלכלי או דתי או וואטבר.
צאו לאנשים מהרחם! אנשים מספיק בוגרים כדי לקבל החלטות בכוחות עצמם.
ולגבי השאלות, זה כאילו סשן שאלות ידוע מראש.
אולי כדאי לנסח את התשובה באופן שיסתום את השאלה הבאה..
בעלי נגיד אומר ואני מוכן לנכדים חח (למרות שהבכור רק בן 14)
אז נגיד אפשר לומר זה בדיוק הזמן לנוח/ לבלות/ לדאוג לעצמי או משהו כזה..
תודה❤️המקורית
צודקת
בדרכ אני משיבה שלא להיכנס לי לרחם/ מה זה עניינך כי יש כאלה שכבר אוכלות לי תראש
הפעם זו מישהי שאני לא ממש מכירה וזה היה בפורום של עוד אנשים...
מוכן לנכדים זה טוב🤣
אני למדתיoo
שהתגובה הכי טובה לאנשים טפשים/ חסרי מודעות זו שתיקה מביכה
אני פשוט לא עונה
מקסימום מהמהמת
והשיחה מתמוססת
(וכנראה לא תחזור שוב כי זה היה מביך עבורם)
יווו זה רעיון טוווובזריחה123
מאמצת חח
איך לא חשבנו על זה קודם... שאפשר פשוט לשתוק
אני למדתיאוהבת את השבת
מ @אם מאושרת שכלכך חסרה כאן בפורום...
היא כתבה פעם אחת שצוות רפואי ממש חפר לה על הצעה לא רלוונטית אז היאמפשןט החליטה לא לענות והסתכל עליהם בעיני עגל.. מקסימום לחייך... אמרה שמאוד יעיל, הם לא חוזרים.. רעיון דומה של להביך את המביך
ולי זה עוזר ההבנה הזאת שלא חייבים לענות.. לפעמים גם כשאנחנו בטוח צודקים אין דרך להסביר את זה במענה לשון ושתיקה זו תשובה מאוד חזקה..
יואוווו איזה סיוט תגובות כאלה... ענית לה פצצה!!!אוהבת את השבת
אני באמת לא מבינה את השאלה הזאת...יעל מהדרום
לק"י
אם אני רוצה ולא הולך, אז מה את מציעה שנעשה?
ואם אני לא רוצה/ לא יכולה- אז השאלה שלך לא תגרום לי ללכת על זה.
ושמעתי את ההמלצות להביא עוד ילד אחרי הלידה הראשונה.
אויי לא נעים 🙄פאף
קרה לי שהייתי בגן משחקים עם איזה אמא, וכשאמרתי שיש לי ילד אחד היא שאלה אותי אם אני רוצה עוד ואז בירכה אותי בעוד... לא הבנתי מזה עניינך😅אבל אחר כך הבנתי שהחא לא העיפרון הכי מחודד בקלמר🤭
וואו זה פשוט בלתי נסבלחצי שניאחרונה
נשים משום מה מרגישות חופשי להגיב ולהעיר לכל הכיוונים
למרות שהן נשים ואמורות איכשהו להבין כמה שזה לא שייך!!
התקפות זעם (?) אצל פעוטותבת.
היי, התינוק שלי בן שנה וחצי. תינוק מקסים, חכם ופעיל.
לפעמים, כשהוא מתעורר באמצע הלילה ולא מקבל את מה שהוא רוצה/ לא ניגשים אליו אחרי שתי דקות הוא מתחיל לצרוח כמו בהתקף. ושום דבר לא עוזר. גם לא הבקבוק שזה מה שהוא רצה..
אנחנו מנסים לצאת איתו החוצה, להראות לו דברים מעניינים, להשכיב אותו עלינו, להביא לו משחקים ושום דבר לא עוזר. מה שקורה בסוף שהוא נרדם מעייפות מתוך צרחות.
זה לא קורה הרבה, בערך אחת לשבועיים / שלוש, אז לא ייחסתי לזה חשיבות.
לאחרונה הוא התחיל לעשות את זה באמצע היום, בסיטואציה אחת לפני כשהלך לישון (היה עייף והיינו בבית לא שלנו) ניסיתי להשכיב אותו בעגלה והוא פשוט צרח כמו משוגע למעלה משעה וחצי.. בסוף אחרי חודש שגמלתי אותו מהנקה ולא ינק בכלל הבאתי לו לינוק וזה מה שהרגיע אותו
בפעם השניה קם פשוט עייף בבוקר והתחיל את הצרחות האלה פשוט מתוך עייפות נראלי, אבל שום דבר לא הרגיע אותו. הפעם זה היה קצר יותר "רק" ארבעים וחמש דקות אבל זה היה נורא (המסך הרגיע אותו בסוף)
אז רוצה לשאול איך אפשר להגדיר את זה? האם זה נקרא התקפות זעם?
ובעיקר האם יש לתינוק שליטה על זה ואיך נכון להגיב. בגיל גדול יותר הייתי נותנת לו להירגע לבד כדי לא ללמד אותו שהוא "מרוויח" מזה. אבל לא יותר מה אפשרי בגיל שלו.
ביעותי לילה?מרימוש!
ילדים צריכים שנעזור להם בוויסות לפעמים. זה לא נראה לי עניין של "להרוויח ", זה לקבל עזרה ללמוד איך לווסת את הרגשות שלי
זה קורה גם ביום..בת.אחרונה
אני מצליחה לזהות מתי זה ביעותי לילה ואז הוא צריך חיבוק ומילים ונרגע. זה גם סוגי בכי אחרים, בביעותי לילה זה בכי מפוחד ובנה שתיארתי זה בכי עצבני, צרחות עד הוא נחנק.
לא נשמע כמו התקפת זעםכורסא ירוקה
יותר כמו ילד שצריך משהו וצועק עד שיתנו לו. הגיוני לגמרי בגילו.
כשאת כותבת לא ניגשים אליו או לא מקבל מה שהוא רוצה הכוונה שזה לא קורה מספיק מהר לטעמו (נגיד הוא רעב והאוכל לא מגיע מיידית כשהתעורר) או בכללי (נגיד שהוא רעב אבל את לא רוצה שיאכל בלילה אז לא מביאה לו)? כי זה פער די משמעותי, אם זה סתם לא מספיק מהר אז בדכ הם נרגעים כשמקבלים מה שהם צריכים, אם הוא ממשיך לצרוח יכול להיות שרצה משהו אחר, או שפשוט התעורר מחלום רע והיה צריך חיבוק. אם באופן כללי לא רציתם לתת לו אז הגיוני שיצרח כמו שאת מתארת. הוא קטן ועדיין עם צורך בכל מיני דברים גם בלילה.
לא הבנתי מה הכוונה שלא יחשוב שהוא מרוויח משהו מהבכי, זו הדרך שלו לדבר.. זה כמו לא לתת לילד אוכל כשהוא מבקש כדי שלא יחשוב שהוא מרוויח מהבקשה. אמנם הוא עושה את זה בצורה קצת מטריפה אבל זו פשוט הדרך שלו לתקשר..
אגב זה גם די הגיל שמתחילים טנטרומים שזה מה שאת מתארת אבל כי משהו לא קורה כמו שהם רוצים. אבל בגלל שאת מתארת שזה רק סביב שינה אז נשמע שבעיקר יש לו צרכים סביב השינה שכדאי להבין מה הם וזה יעזור
זה לא קשור לצורך שלובת.
זה מרגיש כמו עצבים כאלה. לא קיבלתי את מה שהייתי צריך או שאני לא יודע לסוות את מה שאני מרגיש עכשיו, זה מעצבן אותי ואני אצרח ברצף. זה לא פרקי זמן רגילים שהתינוק בוכה, וגם שום דבר לא עוזר לו בזמן הזה.. וניסינו הכל. זה פשוט מרגיש כמו התקף צרחות
תגידו לי אם אני מגזימה אולי באמת הוא צודקחמדמדה
אז אני מזכירה ששברתי את הרגל לפני חודשיים, בשבועיים האחרונים מותר לי לדרוך (עם מגף דריכה) וברוך ה' בשבוע האחרון כבר לא כואב כשדורכת
אממה
בעלי אחראי על פיזורים ואיסופים של הילדות מים הסתם
ובשבוע האחרון כל יום בבוקר עושה לי סרט, תלכי את, תקחי לפחות את הקטנה, היום ממש עשה לי מצפונים
עכשיו הגן של הקטנה קרוב מאוד, תגידו מאתיים מטר מהבית, אבל עם מדרגות
ושל הגדולה זה איזה שבע דקות ברגל אבל גם יש מדרגות
וגם הוא אומר לי פסדר קחי את הרכב
אבל חוקית אסור לי לנהוג עם המגף (נהגתי כשלא היתה לי ברירה נגיד לראיון עבודה שאין מי שיסיע אבל משתדלת שלא כי לא באלי קנס)
אני לא מוכנה
גם מרגיש לי לא ממש אחראי לא יודעת פתאום חס וחלילה קורה משו אני לא יכולה נגיד להרים את שתיהן, או לרוץ לאחת אם רצה לכביש או ווטאבר
והוא מרגיש שאני כאילו 'מורחת' את התירוץ שלי כי בבית יאמר לזכותי שאני כן עושה כבר הכל
לא יודעת מבאס אותי
מה אומרות?…
אויש. איזה מעצבן שזה קורהיעל מהדרום
לק"י
באותה מידה שאת לוקחת תמיד, גם הוא יכול.
אולי תציעי לו להתחלק- קחי את מי שקרובה. וככה אולי הוא ירגיש שהוא לא לבד בזה. וגם לך זה יהיה בסדר
שניכם צודקיםאמאשוני
המצב הגבולי הזה יכול לגרום לתנודות, כי זה לא שממש אסור, אבל גם לא שממש מותר.
מכיוון שכם הוא כבר אחרי תקופה ארוכה שהוא סוחב את האלונקה,
העצה שלי- תהיה חכמה, אל תהיי צודקת.
כלומר את צודקת, עקרונית הוא עדיין אמור לתמוך בתהליכים כמו לפני כן כדי להבטיח החלמה מלאה לרגל.
אבל שחררי את זה.
הוא מרגיש פראייר או שכבא מיצה?
תשאלי אותו (או שאת יודעת) מה הנקודות שהכי קשה לו, ותעבירי למיקור חוץ.
עוד קצת ואתם חוזרים לשגרה, חבל חבל חבל
לצבור משקעים בזוגיות בגלל תקופה כ"כ קצרה.
הכי חשוב לגלות אמפטיה אמיתית כלפי התחושות שלו,
זה באמת מבאס שגם אחרי חודשיים הוא עוד צריך להמשיך לתת פול טיים כשהפתרון נראה ממש בהישג יד (אבל מה לעשות שהוא לא בהישג יד.. אבל זה נראה שכמעט כמעט כן, וזה מבאססס)
חשוב להביע הערכה כלפי מה שעשה ועוד עושה,
לנסות לחפש איפה את יכולה להקל עליו בתוך הבית (נניח לשבת על שרפרף בזמן שאת מקלחת את הילדות)
שיראה שמשהו מתחיל לזוז..
לגבי איסופים ופיזורים, אם הגן כ"כ קרוב אולי אפשר למצוא הורה שמוכן להסיע את הילדות או לאסוף ברגל.
תחכי להם למטה,
או אולי אפילו אל תרדי במדרגות אלא תבקשי מהורה מזדמן להוציא/ להכניס את הילדה מהמדרגות ועד הגן עצמו.
בטוחה שתמצאי פתרון לטובת כל הצדדים,
ותשמרי על עצמך. הרגל צריכה להחלים כמו שצריך
בהצלחה ורפואה שלמה!!
אני בשוק כרגע. ואני מתוסכלתחמדמדה
התחלנו לדבר
מפה לשם הזכרתי שיומיים אלרי הלידה שטפתי כלים
תגובתו:
מה הבעיה בזה? למה שלא תשטפי כלים?
אין לי עם מה לעבוד אפילו אחרי תגובה כזו
די נו
מה נדפק איתו
אין לי כוח לפרט אץ כל הדיון אבל פשוט לא באלי להמשיך את השיח הזה
תקשיביאנונימית בהו"ל
לפני כמה שנים, בעלי היה עם גבס לתקופה.
לא היה יכול לעשות כלום בבית
רמת המתח שזה הכניס לזוגיות שלנו, הייתה נוראית
ברמה שזה כמעט פירק אותנו
אני טורטרתי ללא הפסקה
טיפלתי בילדים קטנטנים, כולל ניקיונות לפסח ועבודה
כולל לדאוג לו
הוא מצידו, היה בבית כל הזמן אבל לא יכל לעשות כמעט כלום ולעזור לי
זה סיר לחץ מבעבע
ממש ניסיתי לעזור לו ולהבין אותו
אבל בפועל כנראה שכמעט לא הבנתי כלום
וכל הכוונות לטובה שלי יצאו הפוך
ובאמת באמת עמדנו על פסע מעוד רגע הבית שלנו מתפרק
בסוף הגבס ירד
עשיתי עבודה עם עצמי בכל מיני מישורים
גם הוא
והיום ב"ה אנחנו שמחים ומאושרים
למה אני כותבת את זה?
קודם כל, כי גם אתם על הקצה.
לא משנה אם המקרה שלכם והזוגיות שלכם היא לא כמו שלנו.
בן זוג שנפצע וכל העומס עובר לבן הזוג השני, זה ממש ממש מאתגר.
גם אם את מנסה כמה שיותר עכשיו
אני בטוחה שהוא עבר / עובר תקופה לא פשוטה
וברגע הזה, זה לא הזמן לוויכוחים עקרוניים.
וגם לא לשאלה מי צודק
כי את האמת?
שניכם צודקים
אבל אתם לא צריכים צדק
אתם צריכים (כל אחד מכם), שהשני יראה אותו ויכיר בקושי שלו.
עזבי ויכוחים עקרוניים
הוא בעצם בא ואומר שכבר קשה לו מידי. הוא לא יכול.
הוא אומר את זה בצורה לא נחמדה אולי, לא נעימה.
אבל זה המסר.
תנסי קודם כל להקשיב למסר.
אחר כך אפשר לחשוב פרקטית מה עושים כדי שגם את תשמרי על עצמך.
אבל אני חושבת שמה שחשוב כאן זה היכולת לראות אחד את הקושי של השני
וכן, ברגעי קצה, זה קשה מאוד
אבל אם לומדים, זו מתמה
אםoo
רוצים לפתור קונפליקט
זה לא עוזר שכל אחד יציג ויראה את הצד של עצמו
אלא חייבים לראות ולהבין את הצד של האחר
הוא רואה שהלכת ונהגת לראיון
אז הוא מצפה שתעזרי לו עם הפיזורים
הוא רואה שאת שוטפת כלים אחרי לידה (לא רואה שום סיבה בעולם לעשות את זה גם שבוע אחרי לידה)
אז הוא מבין שאת יכולה לתפקד יומיים אחרי לידה
המחשבות שלו די הגיוניות בהתחשב בהתנהלות שלך
אם את רוצה שינוי כדאי לך להתחיל בהתנהלות שונה שלך
או לחילופין להבין שהמחשבה שלו הגיונית וצריך להתחשב גם בה
מסכימההמקוריתאחרונה
אם ראיון חשוב, למה הצורך שלו לא?
פשוט לא להיות גיבורה!
תחשבי שבעלך, כמה שהוא בעלך, מסתכל עלייך מבחוץ בסהכ. לא להרבה יש את היכולת להבין בכמה מאמץ זה כרוך או שזה לא מובן מאליו או שזה היה דחוף והגן והצורך שלו לא
(בעיניי אגב, היה עדיף לנסוע במונית כי זה מסוכן)
נשמע שבאמת הוא מרגיש שנגמר לו אחרי חודשייםאוהבת את השבת
עזבי עכשיו את המשכב לידה חבל לריב על זה אם לא רלוונטי עכשיו..
בפעם הבאה בע"ה תתני לו לקרוא על משכב לידה, יותר קל להם להבין שמישהו איר מסביר
לגבי הגבס תשבו רגע תדברו מסודר ותחליטו איך לחלק ביניכם... חבל שנשאר ככה תת קרקעי ועושה לכם הרבה מתח...
ומבינה ממש ממש את התסכול שלך!!!!!♡♡♡
חיבוק!!