למה, לעזאזל, לתת מחולל זמן לנערה בת 14?
(מזל שזאת הרמיוני, אחרת היה קורה כאן אסון)

"איך היא עושה את זה?" מילמל רון להארי ערב אחד (...). בקושי אפשר היה לראות את הרמיוני מאחורי ערימה גבוהה של ספרים.
"עושה מה?"
"מצליחה להגיע לכל השיעורים שלה!" אמר רון. "שמעתי אותה הבוקר מדברת עם פרופסור וקטור, המכשפה שמלמדת כשפומטיקה. הן שוחחו על השיעור של אתמול, אבל לא ייתכן שהרמיוני היתה בו, כי היא היתה איתנו בטיפול בחיות קסם! וארני מקמילן סיפר לי שהיא מעולם לא הפסידה שיעור בחקר המוגלגים, אבל חצי מהשיעורים נערכים באותה שעה כמו גילוי עתידות, והיא גם מעולם עוד לא הפסידה אף אחד מהשיעורים האלה!"

(הארי פוטר והאסיר מאזקבאן, הפטרונוס, עמ' 251. בתרגום גילי בר הלל).

מה שרון לא יודע עדיין, זה שהרמיוני גריינג'ר קיבלה מחולל זמן בתחילת הספר השלישי, כדי שתוכל להגיע לכל השיעורים שהיא שיבצה את עצמה אליהם. היא חוזרת בזמן לאורך כל השנה, ולמעט פעם אחת כששכחה להגיע לשיעור לחשים, היא כמעט ולא פספסה.

תארו לעצמכם/ן תלמידה מבולבלת או מפוזרת יותר מהרמיוני, תלמיד שלא איכפת לו, או אפילו מרושע שמגיע לידיהם כזה מכשיר. אוי ואבוי. השימוש במחולל הזמן יכול להיות הרה אסון (הצצה קטנה במחזה 'הילד המקולל' נותנת לנו מושג כמה זוועתי זה יכול להיות).

 בעולם שלנו הזמן הוא דבר שלא נמצא בשליטתנו - מה שכבר קרה לא נתון לבחירתנו ולא יכול להשתנות, לא חשוב מה הערכים שנאמין בהם. בעולם של רולינג והארי פוטר המצב שונה. מעניין במיוחד לתהות מה היא מנסה להגיד לנו לגבי בחירה מוסרית ועשיית הראוי, כשהיא מכניסה לתוך היצירה שלה מכשיר כמו מחולל הזמן.

זה שיש מכשיר קסום שמאפשר לחזור באמצעותו כמה שעות אחורה, זה לא אומר שכל בעיותינו ייפתרו מצד אחד, ומצד שני זה גם לא אומר שבטוח יקרה כאן אסון. מה שמכריע בסופו של דבר, בלי קשר לאף קסם או לחש או שיקוי, זו הבחירה ה"מוגלגית" של כל אחת מהדמויות לפי איזו מערכת ערכים היא פועלת. הארי והרמיוני משתמשים במחולל הזמן, בהנחיית דמבלדור, כדי להציל חפים מפשע מפני עוול, ומבלי לשנות דברים אחרים. הם מגלים איפוק ואחריות, ופועלים לפי החוקים הנוקשים שהרמיוני מזכירה כל הזמן להארי ("אסור שיראו אותנו!"). אפילו כשהארי שולח את הפטרונוס כדי לגרש את הסוהרסנים ליד האגם, הוא עושה זאת מתוך בחירה מוסרית של הצלה, ובידיעה שזה בעצם כבר קרה, ודווקא אי העשייה של זה תשנה את הזמן ללא תקנה.

דרך העיסוק בתפיסת הזמן ובהיבטים השונים של הזמן ביצירה, מדגישה רולינג את נושא הבחירה המוסרית, עליה מבוססים ביתר שאת ספרי הארי פוטר.

-הועתק-