הפינה היומית - סיפור מר' אברום זצ"ל #11סיפרה הרבנית ע"ה, האשה שעמדה מאחורי רבינו לכל אורך שנותיו בהרבצת תורה, עמל התורה, הנהגת הציבור וישיבתו על מדין,
שפעם אחת נכנסה אליו לחדר, והיא מוצאת אותו יושב וקורא מתוך ספר, קורא ובוכה....
שאלה אותו - "אברום, אם הספר מצער אותך, למה אתה קורא? עזוב את זה..."
הרים רבינו את עיניו מן הספר והסביר לה למה הוא בוכה:
"הספר הזה הוא ספר היסטוריה, שמתאר את הקהילות היהודיות באירופה שלפני המלחמה,
ואני רואה כאן תמונות, תמונות של רבנים בקהילות השונות, תמונות של דיינים ברחבי המדינות, תמונות של ראשי ישבות ותלמידי חכמים... והם לבושים בגדים פשוטים ומוטלאים, בגדים שמעידים כאלף עדים על המצב הכלכלי של לובשם...
וגם תמונות של יהודים "פשוטים" כביכול, אנשי עמל, עגלונים וחנוונים, חייטים ואופים...
ואני יודע עד כמה שהם היו תלמידי חכמים, עד כמה עמלו על התורה..
וכשאני רואה את התמונות שלהם, לבושים בבגדים פשוטים ובלויים, אני רואה עד כמה מסרו עצמם על התורה....
עד כמה יהודים ייקרו כל כך את התורה ועמלו עליה, מתוך הדחק, מתוך מחסור ועוני.. במסירות נפש....
אני רואה את כל זה, אני נזכר בכל זה... ואני כל כך מתרגש... מאהבת התורה, מהמסירות לתורה, ועיני זולגות דמעות....
לא בכי של צער זה! כי אם בכי של התרגשות עצומה!!
תיוגים:
אם יש עוד מישהו שרוצה שאתייג אותו - מוזמן לומר.
כמו כן - מי שיש לו סיפורים - מוזמן לשלוח לי לפרטי
לכל הסיפורים - מקבץ- כל הפינות היומיות של הסיפורים ממרן ר' אברום שפירא זצ"ל - נוער וגיל ההתבגרות