5 הקבלות בין דראקו מאלפוי לסוורוס סנייפ
 יש כאלה שיטענו שדראקו מאלפוי הוא גרסה מוקטנת של סוורוס סנייפ, ואכן יש דברים שבהחלט מדגישים את הדימיון ביניהם, אולם ברוב המקרים המהותיים עבור רולינג בספרי הארי פוטר, סנייפ ודראקו לא דומים בכלל.

הנה חמש הקבלות מעניינות בין דראקו לסנייפ, שיוכלו לשפוך אור על הטענה שלנו:

1. הקשר והיחס לאב - סנייפ מתעב את אביו, הוא מתכחש אליו ומתעלם ממנו, ושמח מאוד כילד לעזוב את הבית וללכת ללמוד בהוגוורטס. אבא של סנייפ הוא מוגל, וזה כמובן משפיע על השנאה שלו כלפיו, אך כפי הנראה זה לא הדבר היחיד, אלא קשור גם ליחס הרע של אביו אליו.

דראקו, לעומתו, מעריץ את אביו. דראקו הוא ילד מטופח ואהוב על ידי הוריו, ומשאת נפשו היא להיות כמו אביו. הוא מזכיר אותו בכל הזדמנות, הוא סומך עליו שיוציא אותו מכל צרה ומאמץ את הדעות המנהגים שלו. המעניין פה הוא שגם היחס של אבא של דראקו כלפיו הוא לא יחס כל כך טוב, ואנחנו יכולים לראות, ככל שמתקדמים הספרים, שההערצה של דראקו ללוציוס פוחתת עד כדי שהוא ממש "יוצא לעצמאות" והופך בעצמו לאוכל מוות.

2. התנהגות מרושעת - גם דראקו וגם סנייפ מתנהגים ברשעות, בוודאי תסכימו איתנו בנקודה זו. שניהם לועגים ומשפילים דמויות אחרות, ונראה כאילו הם נטולי אמפטיה כלפי חולשות וקושי של אחרים. השאלה כאן היא לא אם הם בצד של הטובים או בצד של הרעים בעלילה עצמה, אלא היחס הבין-אישי והתקשורת שלהם עם הדמויות שאינן כמוהם. הם שונאים.

ההבדל ביניהם הוא שאצל סנייפ הדבר נובע ממרירות קשה הקשורה כפי הנראה לנסיבות חייו, בעוד אצל דראקו זה פשוט מתוך מה שמוכר לו וכמעשה שמחזק אותו חברתית, ובתקווה גם מול אבא שלו.

3. מצב חברתי ומנהיגות - דראקו מקובל חברתית וממש מנהיג, לעומת סנייפ שתמיד היה דחוי ובטוח לא מישהו שאנשים הלכו אחריו (עוד לפני שהגיע להוגוורטס). זה כפי הנראה אחד הדברים שהופכים אותו למריר כל כך, לשונא, לרשע. ולגבי דראקו? הפופולריות שלו מבוססת על מנהיגות מסיתה, מרושעת, מלאה בשנאה.

נסיבות חייהם שונות כל כך, והשפיעו בצורה הפוכה על המצב החברתי שלהם, ובכל זאת שניהם מתנהגים כל כך נורא לדמויות אחרות.

4. אהבה - גם דראקו וגם סנייפ נאהבים ואוהבים. על סנייפ יש לומר זאת בלשון עבר. הוא היה מאוהב בלילי, והיא כפי הנראה גם אהבה אותו, והאהבה הזו היא שבסופו של דבר עזרה לו לשנות את דרכו ולעבור צד. אפשר לומר אפילו שהאהבה "הצילה" אותו, ואיפשרה לו להתחרט ולהפוך לאדם שפועל למען הטוב (גם אם באופי הוא עדיין איש מריר ומרושע).

דראקו אהוב ע"י הוריו, ע"י חבריו וחברותיו, וכפי שהזכרנו הוא ילד מאוד מטופח. זה לא עוזר לו לעבור שינוי, אבל כן מתגלה בו מהות של טוב ברגעים שונים בספרים המאוחרים יותר בסדרה. נדבר על זה עוד רגע בהקבלה החמישית, ורק נציין שהמהות הזו קשורה לאהבה הוודאית שהוא חווה לאורך כל חייו (לעומת וולדמורט שלא חווה אהבה מימיו), ויכולה להסביר את ליבת השרביט שלו, העשויה משערה של חד-קרן (יצור טהור באופן מוחלט).

5. אומץ, שינוי, חרטה ואחריות - ההקבלה הזאת היא שמבדילה באופן עמוק ומהותי בין דראקו לסנייפ. בעוד סנייפ מנצל את ההזדמנות שהוא מקבל, לוקח אחריות על מעשיו, מתחרט מעומק ליבו ועושה שינוי אמיתי, תוך שהוא פועל באומץ רב כדי להגן על הארי ולהתנגד לוולדמורט; דראקו מקבל אינספור הזדמנויות "לעבור לצד האמת" (כמו שדמבלדור אומר לו), והוא פשוט מפספס את כולן.

אנחנו רואים את מהות הטוב שבדראקו לרגעים, כמו בסוף הספר השישי כשהוא לא הורג את דמבלדור, או בשביעי באחוזת מאלפוי כשהוא ממאן לזהות את הארי וגם בחדר הנחיצות בשביעי כשהוא לא מאפשר לקראב וגויל להרוג את השלישיה. ועדיין הוא לא הולך עם זה עד הסוף. דראקו, לעומת סנייפ, הוא פחדן, ולכן לא מצליח לעשות שינוי ולעבור באמת לצד האמת.

לסיום נתייחס למשהו שדווקא משותף לדראקו וסנייפ (ומדגיש ביתר שאת תכונה מהותית שמאפיינת את שניהם): הלטת הכרה. סנייפ הוא מליט הכרה מעולה, אחרת לא יכול היה לרמות ככה את וולדמורט ולגרום לו להאמין עד הרגע האחרון שהוא נאמן לו ולא לדמבלדור.

גם דראקו מאלפוי הוא מליט הכרה מצויין, כפי שאמרה רולינג בריאיון ב-2005:

"אני חושבת שדראקו יהיה מאד מוכשר בהלטת הכרה (...).
חשבתי על דראקו כמישהו בעל יכולת גבוהה של מידור בין החיים שלו לרגשות שלו, וכך הוא תמיד נהג. וכך הוא השתיק את הרחמים שלו, ומאפשר לעצמו להתנהג בבריונות בצורה אפקטיבית. הוא השתיק את החמלה – אחרת איך הוא יכול היה להפוך לאוכל מוות? אז הוא מדכא ומדחיק כמעט לגמרי את כל הצד הטוב שבתוכו. אבל אז הוא משחק במשחק של הגדולים, כמו שאומרים. ואני חושבת שזה תיאור מדוייק של האופן שבו אנשים מסויימים נופלים אל תוך סגנון החיים הזה, והם מגלים אל מה הם נכנסו. הצטערתי בשביל דראקו."