"ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם.. ויורהו ה' עץ וישלך אל המים וימתקו המים"...

לא יכלו לשתות מים - ואין מים אלא תורה

כי מרים הם - אדם רואה שהתורה מרה לו, מר. לא הולך...

ויורהו ה' עץ - הקב"ה מראה עצה, והעצה היא:

וישלך אל המים! - להשליך את עצמינו פנימה! לקפוץ! ואז-

וימתקו המים....

השומרי אמונים (כמדומני) מספר בהקדמת אחד מספריו, שהיתה לו תקופה של שבר גדול, ולא היה לו חשק לכלום, בשלב מסויים שמע איזה דבר חיזוק וכדו', והחליט שהוא הולך עכשיו ללמוד, ויהיה מה שיהיה.

נכנס לבית המדרש, וקבע בליבו - שיוציא ספר כלשהוא, מה שייצא, ויישב ללמוד עד שיסיים אותו. ולא משנה כמה קשה זה יהיה..

לקח ספר, ויצא לו פירוש הרא"ש על מסכת מקוואות... (לא עסק קל, בכלל לא...)

והוא מספר - התחלתי ללמוד "ובכל דיבור ודיבור טעמתי טעם מיתה ממש".... אבל אחרי זמן מה שלמד למרות הכל - נפתחו לו שערי אורה ומתיקות גדולה בלימוד, ועלה ונתעלה וכו'....

למעשה, לכל אחד יש תקופות כאלו!! לכל אחד. זו הדרך שהקב"ה ברא אותנו ומנהל אותנו.

מה שצריך לעשות, זה להאחז בכל זאת, אפשר מצד אחד להקל קצת, לתת יותר שחרור, אבל מצד שני - לקבוע במה נאחזים ולא להיכנע! למרות הקושי, למרות שמרגישים לא מחוברים... להתעקש בכל זאת

וזה יעבור, תוך זמן מה יחזרו הכוחות והחשק, ההתרגשות וה"ריתחא".. פתאום כן יהיה חיבור ותשוקה....

כדאי במיוחד לשים לב לשני פרטים חשובים- להתגבר קצת על תאוות (להשאיר קצת מהאוכל, לא לאכול ממתק שרוצים..) ולהקפיד על לימוד תורה, שני הדברים האלו פועלים בפועל ממש על רוממות הרוח, והתוצאות מורגשות מהר..

בהצלחה רבה!! 

ברוך ה'.

א. תתפללי על זה במילים שלך.

"ה', הלב שלי סגור וכו', תעזור לי שייפתח."

עצה ידועה להתבודדות תקועה היא לומר איזה כינוי של ה', לדוגמה "ריבונו של עולם"- אלף פעם. עד שנפתח, לא לוותר.

ב. מה פותח לך את הלב- נגינה, טיול בטבע, שירה, ציור.. תלכי לשם, למקום הזה שהלב פתוח ורוצה ותפני משם לה'. ממש- "הרחב פיך- ואמלאהו".

אם הלב חסום ואת לא מוצאת את המפתח אליו- תנסי להיזכר במקום האחרון שהנחת אותו.. לא, באמת! מתי ואיך ואיפה היה המקום האחרון שהלב היה ממש פתוח והתפילה זרמה? תנסי להמשיך משם.

ג. תחשבי מה סוגר לך את הלב. מה המחשבה, הדיבור, המשפט שיושב לך בראש שגורם לך לא לפתוח בתפילה, לא להיפתח בלימוד בספר קודש. מה הדבר הזה- טפלי בו. תעני לו, תחפשי לו תשובות אצל אנשים, תשמעי שיעורים בנושא.

מקווה שעזרתי.

"הנה ימים באים נאום ה' והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה'. ונעו מים עד ים ומצפון ועד מזרח ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו"

כולנו מחפשים את דבר ה' ברמה כזו או אחרת

התעודדי! 

תתחילי אפילו במשהו קטן כל יום רק כמה שורות,

תשמעי גם דרשות מרבנים שמחזקים, חבל להמשיך

כך,בעזרת השם עם הזמן הכל יפתח,בהצלחה רבה רבה 

לך אמן.

לי די קשה כי לא נרדמת ודי משעמם לי אני לא אשקר

וזה לא קשור אני על רטלין

לק"י

למה משעמם לך?

את בבית בעקבות המלחמה?

לק"י

התנדבות

נקיונות בבית

וכו'.

לא כ"כ הבנתי את השאלה.

לגבי הקטע המובא,

בכללי:

א. האם המקור לסיפור אמין וידוע בצורה וודאית שאכן נאמר מפיו של רבי אלימלך מליז'נסק זצ"ל? 

ב. אם אכן נאמר מפיו קטונתי ואני עפר ואפר לרגליו ולא מתחילה אפילו להבין את ההשגות העליונות וכו'

ג. אם לא נאמר מפיו אלא זהו סיפור בפני עצמו שלא נאמר בפי גדול ישראל לענ"ד יש כאן תמיהה או לפחות חוסר הבנה שלי של העניין מדוע יש להמעיט באהבה כדי לזכות בהריון או בכל דבר אחר, וכיצד ייתכן שאהבתם הגדולה של איש ואשתו מונעת זאת?

שוב, קטונתי לגמרי ואינני מבינה זאת כלל אם אכן נאמר מפי גדול ישראל

ברמה הפצפונת של ההבנה המוגבלית שלי יש כאן תמיהה ואינני מבינה זאת.

אני רואה את התורה כמקדשת שם שמים ומקדשת שלום ואהבה בין איש לאישתו, עד לרמה שהקב"ה בכבודו ובעצמו אומר שימחה חלילה שמו מעל המים כדי להשכין שלום בין איש לאישתו...

וככל שהאהבה ביניהם יותר גדולה כך נחת הרוח בשמים ובכל העולמות... וכגודל האהבה, הקירבה, האחדות, השלום ביניהם גם יושפע השפע גם בעולמות הגשמיים.

ובכל דרך שהיא אין חלילה רצון להמעיט את האהבה ולו בקצת, אלא אדרבא להגדילה.

זה באמת קודש הקודשים.

זה גם מה שבפועל רואים בקודש הקודשים שלנו בבית המקדש, מעל ארון הברית - קודש הקודשים בין איש לאישתו המתבטא בכרובים.

יש עוד הרבה מה להאריך אבל אלו הנקודות העיקריות בינתיים.

ומתייגת את @הסטורי שאולי הוא ידע להסביר יותר לעומק את המקור הנ"ל, והאם אכן כך אמר רבי אלימלך זצ"ל ואם כן למה התכוון?

בגדול אני די 'מתנגד'🤷

כי בכל זוגיות יש חיכוכים\ריחוקים מסוימים ולכן נותר לנו להתעסק בקירוב בלבד, לעומת האהבה הגדולה שמתוארת פה שלא חדלה ולו לרגע אחד.

והמסר הוא מעין מה שאומרים על ימי הריחוק שיכולים להיות דוקא להיות מנוף לימי הקרבה והזדמנות לייצר השתוקקות.

אני קראתי את זה כמסר שרק נותן לנו עין טובה גם על הקשיים בזוגיות.

לגבי המקור, באמת מעניין. מה שכן נתקלתי בסיפור הזה בעוד מקום ולא רק שם..

אכן זה סיפורי חסידים וצריך לראות שזה אמין וכו'

אבל על צד שהכל נכון בסיפור, לדעתי חלילה להבין מהסיפור שמה שמונע זה שהם אוהבים מידי וכד'.

אלא, וזה מדוייק גם מהסיפור עצמו, יותר כמו שאומרים על פנינה שהכעיסה את חנה לשם שמים, כדי שבצערה ובקנאתה חנה תתעורר להתפלל לד' חזק יותר.

וכך כאן, וגם בסיפור של יעקב אבינו כפי שהובא במעשה פה- שאגב זה תי' ממש יפה לעניין!-

כנראה חשש שבגלל שהשלום בית טוב, תודה לאל, אז לא מרגישה בצורה חריפה מספיק את חיסרון לילד. וצער כזה מבליט לה שהיא צריכה ילד ויביאו אותה להתפלל.

או אפילו חריף יותר שד' עונה לתפילת המסכן ורצה להביא אותה למצוקה כזאת..

זה דעתי לפחות. על כל פנים ממש נהניתי מההסבר על יעקב לרחל לפחות!

אפשר לחלק בין הגלות לא"י. ולומר שמכיוון שהמהות של גלות זה פירוד מסויים בין הקב"ה לעמ"י, אז כדי שהגלות תמשיך צריך שהפירוד ימשיך. וזה משתקף גם בקשר הזוגי, שצריך פירוד מסויים כדי שההורים ימשיכו את עצמם לעולם גם אחרי מותם על ידי הבאת ילד (רק שאצל רוב ככל הזוגות הפירוד הזה כבר נמצא שם ולא צריך ליצור אותו..). ואילו בא"י צריך אחדות כדי להמשיך ילד.

אבל יותר נראה שאלו פשוט שני מקרים שונים. אצל הזוג שבא לרשב"י היה צריך לחזק את האהבה, ואילו אצל הזוג שבא לר' אלימלך הייתה "יותר מדי" אהבה, כלומר אחדות גבוהה מאוד, ובשביל להוליד צריך (מבחינה רוחנית) מציאות של שניים ולא אחד. רק בא"י למי שבדרגת א"י שייכת לידה מתוך אחדות גבוהה כזו (כי בא"י האחדות לא מנותקת מהטבע הפשוט).

דווקא מתוך הריחוק והמריבה אז האישה זוכה להיפקד

נכון... התוס' שם...

על כל פנים זה לא נראה שזה דחייה גמורה אלא יותר הכרעה

הגמרא בברכות לא ב מביאה את 2 הצדדים בתור מאן דאמר

אז אולי כן יש בחינה מסוימת שבה דברי לרבי עקיבא התקבלו ועל פיה הסיפור

[דוקא מעניין שהמדרש מזכיר את מקום המעשה, בצידן. צידן היא בעבר הירדן, ומוזכרת בהקשר של חו"ל, או מ"מ בדרגה פחותה מעבר הירדן המערבי "מעשה ברבי אלעזר בן שמוע ורבי יוחנן הסנדלר שהיו הולכים לנציבים אצל רבי יהודה בן בתירה ללמוד ממנו תורה והגיעו לציידן וזכרו את ארץ ישראל זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם וקראו את המקרא הזה וירשתם אותה...וישבתם בה ושמרת לעשות את כל החוקים האלה ואת המשפטים אמרו ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה חזרו ובאו להם לארץ ישראל" (ספרי). 

למרות שבמעשה מרשב"י אפשר לומר שמדובר בצידון בכתיב חסר, אבל אאל"ט לא הייתה שם התיישבות יהודית באותו זמן.]

מהקישור הזה

https://t.me/c/1304123481/5022

אם הקישור לא זמין, אוכל לעזור דרך הדרייב שלי. 

ויש בטלגרם אינסוף סרטים חינמיים 

אבל לאחרונה פרסמו כל מיני שבתות שנועדו לעבות את גרעיני בנ"ע בצפון. מי שאני מכיר משם די ברמה שתיארת (הם לא לייט וגם לא ישיבתיים מאוד).

בטח מה שעוד לא קרה - התבטל בעקבות המלחמה, אבל הם כנראה מחפשים. אם תרצה/י/ו תשלחו לי הודעה באישי ואקשר אתכם