"ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם.. ויורהו ה' עץ וישלך אל המים וימתקו המים"...

לא יכלו לשתות מים - ואין מים אלא תורה

כי מרים הם - אדם רואה שהתורה מרה לו, מר. לא הולך...

ויורהו ה' עץ - הקב"ה מראה עצה, והעצה היא:

וישלך אל המים! - להשליך את עצמינו פנימה! לקפוץ! ואז-

וימתקו המים....

השומרי אמונים (כמדומני) מספר בהקדמת אחד מספריו, שהיתה לו תקופה של שבר גדול, ולא היה לו חשק לכלום, בשלב מסויים שמע איזה דבר חיזוק וכדו', והחליט שהוא הולך עכשיו ללמוד, ויהיה מה שיהיה.

נכנס לבית המדרש, וקבע בליבו - שיוציא ספר כלשהוא, מה שייצא, ויישב ללמוד עד שיסיים אותו. ולא משנה כמה קשה זה יהיה..

לקח ספר, ויצא לו פירוש הרא"ש על מסכת מקוואות... (לא עסק קל, בכלל לא...)

והוא מספר - התחלתי ללמוד "ובכל דיבור ודיבור טעמתי טעם מיתה ממש".... אבל אחרי זמן מה שלמד למרות הכל - נפתחו לו שערי אורה ומתיקות גדולה בלימוד, ועלה ונתעלה וכו'....

למעשה, לכל אחד יש תקופות כאלו!! לכל אחד. זו הדרך שהקב"ה ברא אותנו ומנהל אותנו.

מה שצריך לעשות, זה להאחז בכל זאת, אפשר מצד אחד להקל קצת, לתת יותר שחרור, אבל מצד שני - לקבוע במה נאחזים ולא להיכנע! למרות הקושי, למרות שמרגישים לא מחוברים... להתעקש בכל זאת

וזה יעבור, תוך זמן מה יחזרו הכוחות והחשק, ההתרגשות וה"ריתחא".. פתאום כן יהיה חיבור ותשוקה....

כדאי במיוחד לשים לב לשני פרטים חשובים- להתגבר קצת על תאוות (להשאיר קצת מהאוכל, לא לאכול ממתק שרוצים..) ולהקפיד על לימוד תורה, שני הדברים האלו פועלים בפועל ממש על רוממות הרוח, והתוצאות מורגשות מהר..

בהצלחה רבה!! 

תתחילי אפילו במשהו קטן כל יום רק כמה שורות,

תשמעי גם דרשות מרבנים שמחזקים, חבל להמשיך

כך,בעזרת השם עם הזמן הכל יפתח,בהצלחה רבה רבה 

לך אמן.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.