רבינו הרבה מאוד לשבח אנשים בעלי שכל ישר ואמיתי, והרבה לדבר בחשיבות רכישת שכל ישר וטוב, היודע לשקול דברים ולדון בהם כראוי..
בהקשר זה היה מספר בבדיחות מה, על תלמיד חכם מתמיד גדול, שפעם אחת ראוהו תלמידיו יושב עם חוט ומחט, משחיל את החוט בקוף המחט ומוציאו, ושוב מכניס ושוב מוציא וחוזר חלילה... שאלוהו תלמידיו - וכי מדוע אתה מבטל מתורתך בשביל דבר שכזה? אמר להם: "הרבנית טוענת שזו סגולה לשכל טוב.. ובשביל לקבל שכל עושים כל מה שאפשר...."
אך היה מדגיש ראש הישיבה - ששכל אמיתי שניתן להכריע על פיו - הוא דווקא "שכל של תורה" - שכלו של אדם שעמל ויגע בתורה והתרגל לחשוב בצורה תורנית, בדרך הסברות שבתורה, ועל פי זה יוכל להכריע בכל סוגיה אחרת.. גם כזו שאינה מפורשת בפוסקים וכדומה, מחמת שהרגיל את שכלו עד שנעשה "שכל של תורה".. והיה מזכיר שלושה פרשנים ממפרשי החומש שהם "פרשנים מחנכים" - פירושו של בעל ההפלאה, הספורנו, וה"משך חכמה", שהם - כך אמר, מחנכים כיצד ללמוד ומקנים לאדם "שכל של תורה"...
מרן ראש הישיבה זצ"ל בעמלו בתורה.
(מתוך סרטון שהוציאה הישיבה ונמצא ביוטיוב, עם קרדיטים)
תודה ל@באולפנה... על שליחת הסיפור!
תיוגים:
אם יש עוד מישהו שרוצה שאתייג אותו - מוזמן לומר.
כמו כן - מי שיש לו סיפורים - מוזמן לשלוח לי לפרטי
לכל הסיפורים - מקבץ- כל הפינות היומיות של הסיפורים ממרן ר' אברום שפירא זצ"ל - נוער וגיל ההתבגרות
הפינה היומית - סיפור מר' אברום זצ"ל #15
