שלא ההיתי פה כבר פוווווווווול זמן... אז חזרתי חבר'ה! אבל זה כי אני צריכה עצה
איך להפסיק להיות בלחית? ולחזור לזה עוד שנתים....
שלא ההיתי פה כבר פוווווווווול זמן... אז חזרתי חבר'ה! אבל זה כי אני צריכה עצה
איך להפסיק להיות בלחית? ולחזור לזה עוד שנתים....
קודם כול זה לא כול כך בלחיות נראלי. וזה טבעי מאוד! לחשוב על המין השני.
אולי במקום לשאול "איך להפסיק להיות בלחית" ? תישאלי איך להפסיק לחשוב על בנים?
ואני יגיד לך אישית שגם לי לפעמיים זה קורה ונראלי לכולם! זה טבע העולם להימשך ולחשוב על הצד השני.
לי זה אישית זה הפריע בהמון דברים באמונה, עבודת השם,וכו.. אני פשוט שומרת עינים
אז זה עוזר לא לחשוב הרבה
ולא להימשך בהצלחה אחותנו!
מה לא הבנת?
אחותי היקרה, זה מובן מה שאת מרגישה.
ה' ברא אותנו בצורה כזו שנוכל להתחתן בגיל יותר צעיר ממה שמקובל כיום.
ה' ברא לנו רצונות ומחשבות בדיוק בגיל הזה- כדי שיהיה לנו רצון להתחתן בכלל.
זה מאד קשה, כי מבחינה רגשית יש רצון מאד חזק להתחתן- אבל מצד שני זה מאד בריא, משום שזה מראה שהרגש שלך פועל!
ובאמת שהרגש הוא לרוב דבר שנפרד מהשכל- ולכן א"א להפסיק לחשוב.
אבל באמת תנסי להבין את עצמך- זה טבעי, הגיוני, ואפילו רצוי.
השאלה מה קורה מעבר לרגש? האם את נותת גם מקום לשכל שיאזן?
ילדה של אבא
אולי תמלאי את החיים עכשיו בדברים אחרים טבעיים לגיל שלך.
סניף, נוער, אולפנה, משפחה, לימודים..
וככה כאילו לא יישאר לך זמן לחשוב על בנים..
אבל מה אני יעשה זה גדול מימני! זה משהו לא נשלט.... או שפשוט אני לא מצליחה לשלוט בזה...
גם לי היו קטעים כאלו...
להיות תמיד ב:"מוח שליט על הלב" זה לא קל.
יש עניין בפסיכולוגיה שעזר לי ממש.
אפילו בלי לשים לב, אחרי שלמדתי אותו זה פשוט עבר.
(עניין שעקרונית לא קשור לקטע הזה ספציפית, אבל זה חלק מחמישה תחומי הזהב).
אני מעדיפה לא לכתוב כאן, אז אם את רוצה -אכתוב לך באישי מה לעשות בשביל לצאת מזה.
בהצלחה ענקית!!
זה מישהיא שמדברת כול היום על חתונה ואיך הבית שלה יראה וכו..
ויש כאלו שעבורם בל"חיות זה חישוב הרבה על איך הבית יראה.
מרבית הבנות שהכרתי שהן באמת בל"חים, דווקא שייכות להגדרה שבכותרת ולאיך ש@הדס😉 הגדירה.
אני גם מכירה יותר את הסוג השני.
אבל אני רוצה שזה לא יהיה לי.
איך אפשר להוציא את זה מהראש?? אבל שזה יחזור עוד שנתים...
אני יודעת שזה נשמע כאילו מה את רוצה זה לא בא בהזמנה להכניס נושא לראש וכנמאס להוציא אותו... אבל בכל זאת... חייבת להיות דרך להוציא את זה מהראש או לפחות להשים את זה על אש נמוכה
תעשי איזה שנתיים דרייב מטורף בעבודה שתיהיה עמוסה מעל הראש שלא יהיה לך זמן לחשוב בכלל על כלום

טוב, אז ככה..
דבר ראשון - אין דבר כזה לדכא את זה לגמרי, אין, "היהפוך כושי עורו".. נבראנו בצורה מסויימת, למטרה מסויימת, וכמו שאת אומרת - המטרה הזו הרי נצרכת, בעוד שנתיים..
הקפאה לשנתיים? אין.
מה כן יש?
כותב הרמב"ם:
"לפיכך ראוי לו לאדם לכוף יצרו בדבר זה ולהרגיל עצמו בקדושה יתירה ובמחשבה טהורה ובדעה נכונה כדי להנצל מהן...
גדולה מכל זאת אמרו: יפנה עצמו ומחשבתו לדברי תורה וירחיב דעתו בחכמה. שאין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב פנוי מן החכמה. ובחכמה הוא אומר: אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד"
אמנם, כמובן, דבריו מדברים כאן על הרהורי עבירה, ולא על מה שאת מתארת.
אבל זה אותו עיקרון - בסוף הכל נובע מאותו טבע קדוש ומרומם שהטביע בנו יוצר כל, ולמחוק את זה אי אפשר.
מה שכן אפשר - וצריך - זה להעסיק את הראש בדברים אחרים, שלא יהיה מצב של "לב פנוי מן החכמה".. שאז מחשבות מהסוג הזה מתגברות..
ולא להכניס את עצמינו למצבים שיקשו את ההתמודדות - לא להרשות את השניה הראשונה של המחשבה, שאז כבר קשה כשהמחשבה גודלת... אלא בשניה שיש ניצוץ של מחשבה - להתחיל לחשוב על משהו אחר..
ושימי לב לדבר חשוב: "לגרש מחשבות", אי אפשר, אי אפשר. מה שעושים - זה למצוא מחשבה אחרת, להתחיל לחשוב על משהו, המחשבה הקודמת פשוט תעלם.. זה בעצם היסוד של הרמב"ם - לב שעוסק בחכמה, פשוט אינו פונה למחשבות אחרות, הוא מתעלם מהם, על אוטומט...
שפרינצא בוזגלואבל מה הסיפור???????????????????????????????????????
למה אין פה כלום?????????????????????????????????????????????????
באיסור "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם"
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות