ואני מעשן

לא בריא, ממכר, מפריע לאחרים ריח רע, יקר

איך התחלתי לעשן? הייתי טיפש עשרה, צריך לפרט מעבר? הפסקתי וחזרתי מספר פעמים.האחרונה היתה ששהפסקתי לפני החתונה, 3 שנים אח"כ חזרתי לבקטנה סיגריה 2 בשבוע ובקורונה ובסגרים חזרתי לעשן יותר כבד כ6'7 ביום

שפעם לא רציתי לגעת לא בנרגילה ולא בסיגריות,

אבל כבחור צעיר בסוף כן עישנתי נרגילה בשביל לעשות רושם על מישהי

משם כבר זרמתי והמשכתי

אני אגיד לך מה היה, זאת הייתה מסיבה כזאת של בנים ובנות,

והייתה אחת שמאד רציתי ובדיוק שעמדתי לידה שיכנעו אותה לנסות לעשן והיא ניסתה והיה צחוקים.

אז זה גרם לי לחץ כזה כאילו אני יוצא חנון בזמן שהיא כן נכנסה לעניינים  

תכלס, היא בכלל לא שמה לב כנראה חח

(בסוף כן הצלחתי לגרום לה לצאת איתי   ולא בגלל הנרגילה חח)

בגדול לא מרגיש שזה חבל...

כי גם היום אני מעשן נרגילה ולא בגלל לחץ אלא כי זה באמת כיף לי. 

לא ממכר, טעם נחמד, וזה בא טוב לישיבה עם חברים

נכון, צודקת!  

ברוך ה' התבגרתי מאז, זה היה ממש מזמן הקטע הזה כשהייתי בן 15 אולי

אבל חייב להגיד שבצבא, אחרי הרבה עישון פסיבי, למדתי להבין מעשנים. 

גם לא בריא. וגם אסור משום "ונשמרתם"..

לצערנו, הרבה אנשים מתחילים עם זה כדי לעשות רושם על החברים.. ואחרי זה זה הופך להתמכרות ..

דודה שלי ז"ל עישנה רבות, וזה מאוד פגע בה במשך החיים.

יותר לסובבים מאשר לאדם עצמו שמעשן.. 

האמת.. שאצלנו במשפחה הגרעינית אף אחד לא מעשן ב"ה, אך עדיין יש לי סלידה לריח.. וזה אולי מפני העובדה שהייתי אסמטית שהייתי קטנה..

למה שמישהו יעשן

למה שמישהו יהיה בעד עישון

זה לא בריא, זה בזבוז של כסף, זה מסריח, זה מכריח אנשים סביבך לסבול מההרגלים המגונים שלך

במקום לגליזציה לקנביס צריך למצוא דרך לאסור על מכירה של סיגריות לאנשים שאינם מכורים לעישון

אבל יחסית סבבה עם זה..

כל עוד לא מדובר ביותר מדי,

לא מעשנת אבל אם הייתי חלק מחברה שזה בנורמה אצלה, הייתי מעשנת,

כמו חרדים גברים או אצל חילוניים.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.