חוץ מהבריאות, אני שונא ריח של עישון בעע.

לא יודע אם אני אוכל לסמוך על זה שהיא תצליח.  נראה לי שלא

יש מצב שאני אצא איתה אני אצטרך לשקול את זה  (רק שלא הפסיקה לפני יומיים וחצי )

תחשוב בראש הגיוני - יכול להיות בנות שזה לא יפריע להן כ"כ 

- אתה יכול לחפש בת זוג מתוכן?

נגיד שאני בחור שקט וביישן, ויש בנות שלא רוצות להיות בזוגיות עם בחור ביישן כמוני -

אני אשאל את עצמי - "למה שאני הוגבל בגלל זה?"

לא.

למה? - כי זה מי שאני.

ומי שלא רוצה לקבל אותי כפי שאני - שלום ולהתראות

היא לא מוכנה לקבל אותך בכלל פרט כזה או אחר,

למה שתטצרך להתחנן בפניה שתסכים לצאת איתה.

את לא רוצה?

זאת בעיה שלך.

הפסדת בחור זהב.

מה זה קשור אליך?

למה אתה רואה צורך לעסוק בפגם באמונה של אנשים אחרים?

זה יכול להיות יפה תיאורתית..

אבל למה שזה יהיה קשור לרצון שלך לחפש בנות.

בין אם יש להן פגם באמונה, בין אם הן צדיקות עליונות - הן לא בשבילך וזהו.

לבדוק בינך ולבין עצמך מה המוטיבציה שלך לבירור הזה. 

באיזו נקודה זה נוגע אצלך שגורם לך לברר.

היא נקודה מאוד קריטית שנראה לי שווה להתייחס אליה.

התחושה שהעולם מתנהג לפי כללים לא צודקים היא תחושה קשה.

במיוחד שזה מופנה כלפי בנאדם באופן אישי.

הייתי מציע לשנות לנקודת מבט שלא שופטת בכלל אם זה אפשרי.

לא שופטת מעשנים ולא שופטת סתם אנשים באופן כללי.

מה אתה רוצה לבקש מעבר?

אשמח לעזור, רק אני לא מבין כ"כ במה.

מבחינת התפיסה שלך על העולם - זה נטו תלוי במה שאתה תחשוב.

אם עוד אחרים יקחו חלק בתפיסת עולם לא שיפוטית - זה יעשה טוב בעיקר להם.

״אמור לי בשנת 2020 אם היא הסכימה לצאת עם מעשן סיגריות למרות שהיא לא מעשנת, היא חושבת שזה מסריח ומודעת לנזקי העישון הפסיבי (עד כאן כולם איתי ? יופי, כי אני סוגר סוגריים וממשיכים) - ואומר לך מי היא״
 (במקור זה ״כמה היא נואשת״, אבל, בכל זאת, זה פורום של צדיקים וצדיקות, נלך על הגירסה הרגועה יותר)

בגלל האסוציציות שעולות לי, ואתעצל לברר אם כלפיה זה נכון

תעצור רגע.
תקח נשימה ארוכה.

כי זה נראה שאתה מעשן דברים אחרים.
תהיה מפוקס.

אם הפסקת לעשן - הכל טוב.
אם אתה מעשן - זה לא טוב.

זהו.
אל תסתבך. 

היא שעישון הוא לא צורך אנושי.

לשון הרע, אחרי הכל, זה צורך אנושי.

התנהלות לא ישרה בעסקים - נובעת מצורך אנושי אוניברסלי.

ביטול תורה - תכונה אנושית של עצלות.

עישון לא. כל מעשן בימינו יודע שזה לא בריא, שזה מזיק לו ולסביבה, שהוא עלול לגרום לאנשים בסביבתו תחושה לא נעימה, ושאחרי שהוא מתחיל הוא לא יצליח להפסיק, ובכל זאת הוא מתחיל.

חוץ מזה שהרבה אנשים מאד לא אוהבים את הריח של העישון, ורק לדעת שמישהו מעשן כבר מרגישים את הריח.

(אנשים שהתחילו לעשן בשנות החמישים זה סיפור אחר. אבל אני חושב שיש סיבות אחרות לא להתחתן איתם)

מי שהפסיק לעשן - נו טוב. אם מישהו היה גנב, והפסיק לגנוב, זה לא כיף להתחתן איתו. גם אם הוא חזר בתשובה.

בפועל אני לא בסביבה של מעשנים, אז מאד קשה להאמין שאצטרך להכריע בשאלה כזאת לגבי עצמי. יכול להיות שבפועל הייתי יותר סלחן, אם הייתי צריך להכריע בשאלה למעשה. אבל ההסברים האלה הם התיאוריה, לדעתי, מאחורי זה.

נשמע שיפוטי משהו

מה שאמרתי זה תיאוריה שלי למה אנשים סלחנים יותר ללשון הרע מאשר לעישון

ולא אמרתי שאני בסביבה של אנשים שלא אוהבים מעשנים, אמרתי שאני בסביבה של אנשים שבעצמם לא מעשנים

זה אינסטינקט שנובע מהתייחסות לא ערכית בהכרח.

סבבה.

כולנו יודעים שלגנוב אסור וממש רע, ובכל זאת, כשמישהו מרמה או גונב, כולם מבינים למה, ולכן אנחנו מסוגלים להזדהות או להבין את המניע.

לעומת זאת, מי שלא מעשן הרבה פעמים לא מסוגל להבין את הצורך של המעשנים, וגם אם זה לא ממש אסור, הוא לא מבין מה כל כך קשה בלא להתחיל עישון

לעומת רוב החטאים שבתורה, שאני מבין בדיוק למה אנשים דתיים צריכים להתאמץ כדי לשמור עליהם

אבל אנשים שלא מעשנים, לא יבינו, ועליהם אנחנו מדברים (נשמע לי קצת מוזר אם בחורה מעשנת לא תרצה להתחתן עם בחור שמעשן)

(חוץ מאנשים שהתחילו לעשן בשנות החמישים או מוקדם יותר)

כמובן, מי שחי בחברת מעשנים, עלול להתרגל לעישון מסיבות חברתיות. את זה אני עוד יכול להבין. אבל זה עדיין מרגיש לא הגיוני ולכן פחות קל לקבל את זה. חוץ מזה, הריח. והעישן הפסיבי.

אומר מי החברים שלך. או מי החברים שלהם.

החברים שלי בגיל הנעורים היו כאלה, שגם אם כולם היו מעשנים, אם הייתי בוחר לא לעשן לידם, לא רק שהם היו נותנים לי להרגיש בנוח, הם היו אפילו מפרגנים ומעריכים אותי על זה. בפועל בדיוק מאותה סיבה, אלה שעישנו היו כאלה שעשו את זה לגמרי מבחירה, או מלחץ חברתי של אנשים שאני עצמי לא הסתובבתי איתם.

איך שלא תסובב את זה, אני מאד מבין את היחס השלילי למעשנים, וגם אני עצמי מרגיש ככה. זאת התחושה, בלי קשר לשאלה אם היא מוצדקת או לא; גם אם היא לא מוצדקת, היא מובנת, ולשלול אותה זה חסר טעם.

לא נכנס בכלל לשאלה מה נכון לעשות ואיך. זה לא נוגע אלי אישית ולכן לא רוצה לנקוט עמדה.

לא כל אחד ירוויח מלגנוב, ויכול להיות מישהו רגיש ללקטוז ולא תהיה לו בעיה להישמר מבשר בחלב

הנקודה היא שכמעט כל איסור בתורה מתייחס לפעולה שאנשים רגילים לעשות בגלל עצלות או יצר או צורך - אם זה יצר עבודה זרה, או צורך כלכלי, וכו'.  לא כולם, אבל יש אנשים שכן.

ולכן אם מישהו חוטא בזה - אני יכול להבין על איזה צורך זה עונה, כי בסך הכל מדובר במכלול צרכים דומה. גם אם לי אין בעיה כלכלית שבגללה אתמודד עם נסיון של "לא תגנוב", אני יכול להבין את הצורך של מי שכן.

לעומת זאת, עישון איננו צורך אנושי. הוא פעולה שרוב מי שלא עושה אותה, היא לא חסרה לו.

זה מה שאמרתי.

וחוץ מזה, אמרתי "רוב האיסורים". אני לא ספר מצוות, אני מדבר על העקרון. נכון, יש חטאים שאין יצר שגורם לנו לעשות, אבל לכן גם נדיר למצוא מישהו שעושה אותם.

בפשטות בגלל שלא נפגשתי עם מעשנים.

ב"ה זה נראהלי פחות נפוץ במגזר הדתי לאומי לגווניו.

מפריע לי הקטע הבריאותי שבזה, והקטע של ההתמכרות

וגם שיש אנשים שבלי זה הם לא רגועים ועצבניים. לא יכולה לסבול את זה.

חוץ מזה- אין לי בעיה...

חוץ מהקטע הבריאותי, ההתמכרותי, והעצבני וזה שאת לא יכולה לסבול את זה...
מה נשאר ? 

ואת הריח אני דווקא אוהבת 

מפתיע. 
זה אחד הריחות ה______ שיש.

מחסן מילים :
מגעילים

למה שמישהו יחשוב שזה ריח נעים ?
איך ? למה ? מה ? ( חזרה לצורך דרמטיות)

״סיגריות מזיקות לבריאות. תתרחקו ממכורים לשעבר הם ינסו לשכנע אתכם להפגש איתם. סכנה. סכנה .אני חוזר סכנה״
זה בגדול.

מה לא הבנתי כאן?

היה נשמע לי בכללי ולא רק בדייטים

והוא באמת אדם ממש רגוע ונעים... 

אז את זה אני יכולה להבין

אבל עדיין זה ממש מזיק לבריאות...

אממ לא חושבת שהיה מפריע לי

(אבל בדכ זה כן אומר על הבן אדם... או על החברה שהוא מסתובב איתה... )

דיון כ״כ ארוך (ומתיש ...בקטע חיובי) חייב להסתיים בצורה אופטימית יותר
משהו בסגנון :
״אני לא אתקרב יותר לעישון בחיים שלי ! זה מאחוריי !״
״היום הבנתי סופית שלעשן סיגריות זה לא הגיוני כמו לרוץ אחרי אוטובוס ולשאוף את העשן ישירות מהאגזוז שלו !״
״זהו -מאחורי- לתמיד !״
״לחץ ? עצבים ? אני אעשה ספורט ! אני אוכל בריא ! אני אחשוב חיובי !״
״אני אריח נפלאאאאאאא כשאני אהיה עם בת הזוג שלי ! כיף !״

^ קדימה.

עם ההשוואות.. 

התקשרו ממגדל הפיקוח, אמרו שתנחתו ומהר (:

מוקי איז וויי וויי בטר

האיש שכל ימיו הם מסיבה אחת גדולה וארוכה.

האיש שהוכיח לנו שהענק הירוק מגיע גם בעוד צבעים.

האיש שלא ידע פחד מימיו והיופי לא בגד בו.

שותה ברד, לברד קופא המוח.

בגדול? אליל רומי העונה לשם מקסימוס. זה מוקי..

אני יותר כמו נטע, נקלעתי לסיטואציה. 

למרות שזה מחמיא, לא יכול לומר שלא. 

פתאום ג'וני כמוני.

היי מוקי (: 

לא עקבתי אבל אם הן אומרות, הן בדרכ

לא מפספסות.

לכל אחד ואחת כאן יש מוח חד 

יותר מזיף בלחי של גרוזינית

ברוך הבא 🙂

נראה שכיסית את הכל.

בפסיכומטרי, שיעור ראשון מלמדים אותך-

אם אתה לא יודע את התשובה, זה גימל.

(:

שכנעתם אותי ועברתי על כמה הודעות שלו

אני לא ברמה הזו, אני בנאדם משכמו

ומטה 

הבינוניות מושכת אותי.

תוכל לזהות לפי הסוגריים

העקומות  <אז כזה>

צריכה לקחת בחשבון שזה לא בר תיקון

וכשאנחנו יוצאים עם מישהו צריך לזכור שרוב הדברים לא ישתנו ומה שצריך ללמוד זה איך לחיות איתם ואם מתאים לנו המצב כרגע.

הרבה אנשים הבטיחו הבטחות שישתנו וכו' בפועל זה לא ככה ולא אמור להיות ככה 

בת שמעשנת זה ממש לא מקובל, אז לא כ"כ רלוונטי. (מאמין שלא)

אבל מצד הבנים, אם לא סובלים את הריח - לא ממליץ לנסות. אם מסתדרים איכשהוא עם הריח - רק פה מתחילים השיקולים של הבריאות וכד', גם יש הבדל גדול כמה הוא מעשן.

כמו כל פרט אחר בבן הזוג,
צריך להיות מוכן לחיות עם המצב העכשווי.
לבנות על שינוי והבטחות וכל זה, לא טוב.
ובפרט כשמדובר על עישון, שלמרבה הצער, הרבה פעמים יש שם איזה 'רצוא ושוב' תמידי

אם הבחור נקי כבר תקופה ארוכה, עישן רק תקופה קצרה בחיים, בצבא וכו' אולי יש יותר סיכוי שיישאר נקי
 

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.