שמו המלא היה אליהו דוד רבינוביץ תאומים, זו הת' של "האדר"ת"

אגב, יש לציין שהוא היה רבה של העיירה "פוניבז'" ("פונביץ'") שעל שמה נקראת הישיבה המפורסמת.

ובסוף ימיו עלה לירושלים כדי לרשת את רבנות ירושלים מהגר"ש סלנט, רק שקרתה פאשלה שבסוף הוא נפטר לפני הגרש"ס...

ו@ניק כמעט בלי ראש - לגבי מה שכתבת שהיה חותן של מרן הרב זצ"ל - יש להוסיף:

הוא היה חותנו בזיווג ראשון, ובתו ילדה לרב בת יחידה - ולאחר מכן נפטרה.

לאחר פטירתה כתב האדר"ת לרב זצ"ל "צר לי כי במות ביתי אפסיד גם אותך ממשפחתי" והציע לו שידוך את אחייניתו - ביתו של רבי צבי יהודה רבינוביץ תאומים, הרבנית רייזא רבקה, ובנה הבכור הוא רבינו הרצי"ה שנקרא כנראה על שם סבו, שנפטר בנתיים.

אנקדוטה מעניינת: במסעו של הרצי"ה באירופה למען תנועת "דגל ירושלים" של הרב זצ"ל, התארח בביתו של החפץ חיים. היות ולא היה לבוש בלבוש רבני - ישב בשולחן כמו כל האורחים, והח"ח התעניין - מי אתה, מאיפה אתה, וכו'..

הרצי"ה ענה לו - "אבי היה חתן של האדר"ת".  

כשחישבן הח"ח את הענין והבין במי מדובר, אמר לרצי"ה בפליאה: "הא, אז אתה בנו של דער זיימלער - רב,  בויסקער - רב, יפו'ר רב, (-הרב מזיימל, הרב מבויסק, הרב מיפו..) רבה של ירושלים!! הלא אבא ואני ידידים קרובים, ומדוע אתה נתלה בר' אל'ה דוד?

795 פרות... (מן הסתם)

סתם, אין לי מושג

3. בתורה לא סביר שזה מוזכר. למיטב ידיעתי התחילו לקרוא לעם ישראל העם היהודי רק אחרי גלות עשרת השבטים. יש סיכוי גדול שאני טועה, בכל אופן לא נראה לי מוזכר בתורה. אם התכוונת לתנ"ך אז אני זוכרת כרגע רק את מה שנכתב על מרדכי "איש יהודי" לא יודעת אם זאת הפעם הראשונה כי זה דווקא ספר יחסית מאוחר...

אישיות:

מי היה האדר"ת?

רב, חותן של הראי"ה קוק, הוא כתב עליו את הספר "אדר היקר". אני לא יודע מה היה השם שלו...

תנ"ך:

איפה מוזכר בתורה בפעם הראשונה יהודי?

נראה לי שזה לא מוזכר בתורה. אבל כתוב במגילת אסתר "איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני"

ונצרכת לכלל ישראל

(ובוודאי שלפרט ישראל)

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא