אני גר לבד תקופה מאוד ארוכה ובלי עבודה מסודרת, ועובד על לא מעט מטלות. לומד תורה, מתרגל קצת את האנגלית שלי, שבוע הבא אתחיל עבודה להגיש על המכללה. ועובד כמה חודשים על פרוייקט שיצא לאור עוד כמה חודשים
לאורך כל תקופת הקורונה רמת הפעילות שלי עלתה וירדה. די לאחרונה הייתי מרוצה מההספק שלי אבל לאחרונה בחג הנוכחי יצאתי להפסקת מנוחה מכל המטלות בצורה לא מתוכננת.
השאלות שלי:
איך עובדים על משמעת עצמית בתוך הלבד הזה?
האם בחיי הנישואים דברים ישתנו בצורה ניכרת? האם לבני זוג יש לחץ חברתי הדדי לעמוד במטלות?
זה שחיי נישואים יכולים להביא ללחץ המיוחל לעמידה ביעדים, אבל יש לזה מחיר שכדאי לא להיכנס אליו?
(חייב להוסיף שאצלי במשפחה כולם אמרו עלי שאקבל משמעת מהצבא וקראתי למפקד שלי חמור מטומטם בלי להיענש, וגם ברחתי מהבסיס ואף אחד לא שם לב. וזו כמובן רק דוגמא אחת גם לנבואות שהתהפכו וגם לאמונות טפלות על הצבא בקרב ישראלים שלא עשו צבא, ובמיוחד עולים חדשים כמו ההורים שלי)
(לא רציתי אבל חשבתי שתביני לבד שאולי אני לא מעוניין להציג את התמונה במלואה כעת) אז הוא דיבר ממש ממש באופן מכוער וגס כי סקרן אותו איך בחור ישיבה כמוני יגיב.
ותודה על שאר התגובה המחכימה 
האחריות כבר תשנה אותך מהקצה אל הקצה, אבל בעיקרון שאתה לומד תורה,
אז האישה שרוצה תורה אז בדרך כלל היא מסייעת עוזרת ותומכת, ויורד הרבה
עול ממך, בהצלחה רבה לך אמן.
(לצערי בקצרה כרגע)
1. איך עובדים על משמעת עצמית?
זה יכול להיות למשל ע"י לו"ז מסודר,
רשימות,
סדרי עדיפויות והקצאת זמן תחום לכל דבר,
התייעצות עם איש מקצוע בנושא,
שמיעת הרצאות/טיפים/ספרים/סדנאות/ניסיון אישי של אחרים וכו' בנושא
וכמובן חיזוק העולם הפנימי שלך, התפתחות אישית והעצמה אישית - כאשר תרגיש טוב ושלם עם עצמך בכל התחומים - זה בהחלט יכול לעזור גם לזה.
2. האם בחיי הנישואין הדברים ישתנו בצורה ניכרת?
אני מאמינה שלא בהכרח.
חושבת שכל אחד מבני הזוג מביא *את עצמו* לנישואין, וזה נשאר אותו עצמו על יתרונותיו ועל מגרעותיו.
כך שאת יתרונותיו - גם אשתו תוכל להינות
ואת חסרונותיו - אם לא יעבוד על עצמו עכשיו יצטרך לעבוד על עצמו אח"כ
ואם מרגיש את החסרונות עכשיו, יוכל להרגיש גם בנישואיןם וזה יכול גם להיות באסה לו עצמו וגם לגרום למתחים בזוגיות עצמה...
אז אם אתה רואה שיש לך משהו אישי לעבוד עליו - עכשיו זה הזמן לעבוד עליו. ללא כל קשר לזוגיות. זה משהו אישי שלך...
ככל שתביא את עצמך וכל אדם יביא את עצמו יותר שלם עם עצמו - כך הזוגיות גם תרוויח מכך.
3. לא כ"כ הבנתי את השאלה לגבי לחץ חברתי הדדי לעמוד במטלות?
הכוונה אם האיש והאישה מדרבנים אחד את השנייה לעמוד במטלות?
יכול להיות שכן.
ויכול להיות שלא.
כל זוג ומי שהם.
כל זוג והדינמיקה הזוגית שלו.
אולי הם מדרבנים וטוב להם
ואולי הם כועסים ומתפוצצים אחד על השנייה ורק מבואסים אחד מהשנייה בנושא הזה
ואולי עוד הרבה דברים...
אם אתה בתור *אתה עצמך* מחליט שאתה עובד על עצמך כמה שאתה יכול עכשיו בנושא,
ואחרי הנישואין והעול של האחריות, משכנתא ילדים וכו' - אתה מעצם שינוי המציאות מקבל עליך עוד יותר אחריות ומשמעת עצמית - מעולה. אבל זו בהחלט עבודה אישית חשובה שכדאי לעשות, לא לתלות אותה בזוגיות.
בהצלחה רבה רבה 
בצבא לא צריך משמעת עצמית כדי לקום לתפילה. גם ככה יש מסדר בוקר באותו זמן.
אמנם האישה לא עושה מסדרים, אבל היום אני ממש לבד...
אתה מעדיף להיות פסיבי ושיגרמו לך לעשות דברים?
משמעת עצמית זה גם להתמיד בצחצוח שיניים כמו שצריך. יש הרבה דברים בחיים שצריך אליהם משמעת עצמית ושהם קשורים אך ורק אליך ורק אתה צריך להיות אחראי עליהם.
אם אתה מצפה שאשתך תהיה השוטרת שלך, תעשה טובה לעצמך ולה.. ואל תתחתן. אני אומרת את זה בכנות, לא בהתרסה.
בהתחלה כשעשיתי שבתות לבד היה קשה לשמור שבת. זה ממש לא כי פחדתי בשבתות קודמות שהמשפחה או החברים או הרבנים בישיבה היו מענישים אותי אם הייתי מחלל שבת חלילה.
שדווקא בצבא הייתי במפל"ג, מה שאומר שהייתי הגורם המקצועי היחיד בתפקידי בפלוגה, והייתי עצמאי לגמרי בלי שום מסדר. לא היה לי מסדר בוקר וקמתי לתפילה. נתתי דוגמא כללית בנוגע לצבא.
אבל בצבא התפקיד היה מאוד מוגדר וספציפי (שהקשר יעבוד בטנקים) הקושי כעת הוא לבצע הרבה סוגים של מטלות ואף להציב לי את היעדים. (אשמח לעצות בעניין). דווקא הפלוגה שלי הייתה מאוד מרוצה ממני
שימי לב לדוגמא שנתתי בתגובה הזאת: לא שוטרת. אמרתי לחץ חברתי הדדי - נשואים טריים
הכוונה להתנהלות ששונה באופן טבעי כשאתה בחברת אנשים. בלי אף אחד שרודף אחריך
זה לא חייב להיות. וגם לא כדאי לבנות על זה. אם כי, אכן נכון שבכללי, רווקים הם, פעמים רבות, יותר "חופשיים" ופחות מרגישים מחוייבות מאשר כנשואים. יכולים להיות היום פה ומחר שם...
ובכלל - אין ענין לעמוד במטלות בגלל "לחץ".
סה"כ, זה נראה שאתה לוקח עליך דברים בצורה יפה.
לא צריך להיבהל מידי ולהתרגש מידי מאיזושהי "הפסקה".
אולי תקבע לך זמנים לכל סוג של מטלה - וגם מראש זמן חופשי יותר, פחות מתוכנן - שגם זה דבר שצריך לפעמים. וככה תוכל להרגיש יותר "מסודר".
הצלחה רבה.
לא ממש קשור לפורום..
בעברי (המפוקפק) עבדתי ביסודי והייתי חברת הסתדרות. ממש נהניתי מההטבות, ההורים שלי חברי הסתדרות וככה זה היה וזהו. השנה חוזרת לחינוך, והפעם בחטיבה עומדת בפני אפשרות בחירה.
מה אומרים, הסתדרות או ארגון? ולמה זה ולמה זה?
תודה תודה
ברכת השם על ראשיכם
פשוט.
כן יש סיכון של שיווק. אבל זה נכון בכל מקצוע.
ברוך השם קניתי מקפיא אז לפחות יש מקום עכשיו.
אנחנו לא יכולים לאכול הרבה סויה או דברים מעובדים מדי (בעיות עיכול) אז אי אפשר שניצלים קפואים וכו'.
בעלי לא ממש אוהב עוף (גדל צמחוני), הוא מוכן לאכול אבל הרבה פעמים מגעיל אותו שיש עצמות וכו'.
ניסיתי להכין פרגיות מראש, להקפיא ולחמם, לדעתי יצא מעולה, בעלי לא אהב...
בשר טחון - אפשר להכין ולהקפיא, אבל זה קצת יקר וגם כמה מגוון אפשר, נמאס שהכל אותו הדבר.
וצריך חלבון...
אין לי כח להכין חדש בכל פעם, אני רוצה משהו שיהיה קל להכין הרבה מראש או פשוט להוציא מהמקפיא ולאכול
אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.
מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.
אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.
אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.
לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).
אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?
המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.
אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.
פרגית במחבת
חזה עוף במחבת
שניצל
קציצות בקר
קציצות הודו
לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון
נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)
המבורגר מבשר טחון
קבב מבשר טחון
צלי בשר
זה בגזרת הבשרי
אפשר גם דגים
דג מטוגן
דג ברוטב
דג בתנור
סלמון
קציצות דג
טונה
קציצות טונה
ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות
מגדרה
חומוס ביתי
קוסקוס עם חומוס
מרק אפונה
מרק שעועית
גם במוצרי חלב יש חלבון.
זה מה שעלה לי לראש כרגע.
מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים
ככה שיש מבחר
רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)
השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר
מאד קל לבשל ומאד טעים.
פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.
לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.
כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:
נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.
דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני
תודה
הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)
להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.
(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')
חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק
בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.
פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.
מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות
אפשר גם פשטידות שזה אחלה.
יש למישהו?
לא קשור לפורום **
מחפש אומים לג'אנטים
משהו נדיר
מתקשה למצוא במוסכים ובפנצ'ריות
אם מישהו מכיר אשמח לשמוע
וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס
אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.
מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.
חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.
אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד
אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב
הי שלום לכולם!
נשואה שנתיים לבעל מתוק, התחתנו בגיל מאוחר..
העניין שהוא שבעלי מאוד מקובע בנוגע לסדר יום שלו,
ההתמודדות באה לידי ביטוי בשבתות שאנחנו אצל ההורים שלי.
הוא רגיל לאכול מייד כשחוזרים מבית הכנסת, בשעה 10:30 סעודת שבת. כשאנחנו בביתנו ככה אנחנו נוהגים.
אצל ההורים שלי הכל יותר בנחת, התפילה נגמרת מאוחר יותר, אחר כך יושבים קצת בסלון ומדברים וכל האחיות נפגשות, והאחיינים, בקיצור, שמח. יוצא שיושבים לאכול לא לפני 11 וחצי או 12.
בעלי בזמן הזה נהיה כועס ועצבני, ואני במתח בלתי נסבל כל הזמן הזה כי אני יודעת שרגע השבירה מתקרב...
הוא עם פרצוף כועס, לא מדבר עם אף אחד, יושב עם פרצוף בתוך הספר שהוא לומד (פרשת שבוע או משהו).
אני מתביישת בטירוף בהתנהגות שלו מהמשפחה שלי, ובסטרס מטורף ממה שעומד לקרות (לא קורה יותר ממה שתיארתי אבל בשבילי זה בלתי נסבל).
לאחר מכן אני לא מדברת איתו כל השבת מרוב כעס על זה שהוא פעם בחודש וחצי לא מסוגל להיות קצת בביטול ולתת לי להנות עם משפחתי שאני כלכל אוהבת וגרה רחוק מהם (אנחנו גרים במושב שלו...)
מה מציעים לי לעשות? לדבר על זה זה קשה כי אני כלכל טעונה בנושא שאני אומרת מילים ממש קשות...
והוא גם תמיד מתנצל ומתייסר אבל נופל שוב.
האם כדאי לי לקנות מכשיר כזה? המטרה היא לנקות את הפינות של הבית שכרגע מאוד מלוכלכות ואת הרובה בין המרצפות (יחסית עשו לי רובה מאוד עבה). מה דעתכם? מכירות/ים? יכולים להמליץ? תודה
גם לנקיון באופן כללי.
לשמוע פרטים נוספים. תודה!
ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.
אחלה מכשיר. מרוצה.
אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות
ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה
ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.
האם שווה את המחיר
ואיפה מפלגות גוש הקואליציה? למה אין מצע?
שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.
הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.
מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.
מה הניקוד ולמה.
הכל מפורט לפרטי פרטים.
מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.
אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.
איך החלטתם על איזה כשרות להקפיד?
אני מדברת על בני אדם פשוטים שלא בקיאים בכל פרטי ההלכה ודקדוקיה.
אחרי שהתבחבשנו שנים רבות החלטנו לאחרונה לנסות ללכת לפי כושרות, אבל מודה שלא מצליחים במאה אחוז, בעיקר שמתארחים בחוץ, וקיים גם קושי למצוא אוכל קנוי (לא קורה הרבה אבל כן לפעמים כשנוסיים מחוץ לעיר ולא מתחשק לקחת איתנו את כל הבית).
נקודה נוספת שמציקה לי, אחת המשפחות שלנו לא דתיים, רצה הקב"ה אותה משפחה אוהבת להכין אוכל ובכמויות, לא מתארחים שם המון, אבל כשכן יוצאים עם שקיות מלאות כל טוב, רק לשלוף מהמקפיא ולבשל. מדובר באמת בהשקעה גדולה של כסף וזמן.
כשהתחתנו ניסינו לעשות איפוס ולהגדיר כללים, אבל אני בתור מי שמבשלת ומתמצאת בענייני המטבח רואה שלא תמיד הכל לפי הכללים.
לא כל המוצרים תמיד הכשרות שביקשנו, לא משרים ירקות של חסלט, הם אומרים שיש הפרדה בין הסכום של בשרי וחלבי (אלה שמגיעים איתם, אלה שבשולחן זה כן סט שונה), ועוד ניואנסים קטנים הגדולים שמי שלא שומר כשרות לא יכול להכיל.
עשינו עוד כמה שיחות, וכשיש משהו ספציפי מאירים, אבל בהרגשה שלי כל כך חשוב להם האוכל שלפעמים הם מעגלים פינות.
התייעצתי בעבר עם רב שמכיר את המשפחה, והוא נתן תשובה שדי שיחררה אותי מהעול של זה, אבל עדיין מרגישה שהרבה מהאחריות עליי כי בעלי לא שם לב מטבע היותו גבר.
לא לקחת אוכל או להתארח שם יפגע בהם בצורה קשה מאוד.
מה הייתם מייעצים?
