ואדרבה הוא מאוד נכון במקור שלו הוא טהור

הוא רצון לקשר אמיתי להשפיע בעולם ולבנות בית

אז למה להחליף אותו בתחליף זול של "חבר לעת מצוא"

שלום לך וברוכה הבאה לפורומינו הקט,

חשבתי לכתוב משהו קצר, ובסוף מצאתי את עצמי אחרי מגילה שלימה... אז סורי.. אבל תאמיני לי - כדאי לך לקרוא את כולה עד הסוף.. מקסימום אם קשה - תקראי אותה בפעמיים נפרדות או שלוש, בחלוקה לקטעים..

אני רוצה לענות לך כן סוגשל מבחינה דתית, למרות שביקשת לא,

אבל אל תדאגי, אני לא אענה את התשובות שאותן התכוונת לשלול כשביקשת לא לענות מבחינה דתית.

כלומר - אני לא אענה לך כמה זה חמור, כמה זה אסור, וכו'...

אבל אני כן אענה למה בתכל'ס החברה שלך צודקת,

ואם ככה - למה זה כן מבחינה דתית? כי בעצם - התורה היא זו שמלמדת אותנו את הנקודות האלו, ממנה אנחנו שואבים את זה, לא סתם היא אסרה..

ובכן, באמת חברתך כל כך צודקת,

למה התורה בעצם אסרה את זה? למה התורה מונעת את זה? סתם? הרי ברור שלא..

אבל, נותן התורה, הוא זה שברא את העולם, הוא זה שיצר את הטבע שלנו, את הנטיות שלו, את הלב שלנו ואת מה שמרגש אותו...

והוא יודע, הוא יודע מה המשמעות שלך זה..

הלב שלנו הוא כלי נהדר ונפלא, וכמו כל כלי - הוא יכול להישחק, להיות משומש, לקבל בלאי משימוש לא מוצלח....

ואחד מהטבעים המיוחדים והנפלאים שיש בו, הוא הרגשות האלו שבין שני המינים, עוד הרבה לפני שאנחנו נכנסים בכלל לדון על המשיכה הפיזית, אנחנו עדיין במישור של הקרבה הרגשית, שיש דבר פלא כזה..הריגושים שיש לחבר עם חברתו ולחברה עם חברה.

ואותו אחד שנתן לנו את הלב הזה, שהטביע בנו את הריגושים האלו, נתן לנו גם תדריך לשימוש, והוא בעצם אומר לנו: חבל, חבל, אל תיצרו בלב שלכם בלאי, אל שתחקו את הרגשות הנפלאים האלו, אל תבזבזו אותם על סתם...

הרגש המקודש הזה, הנשגב הזה, הנהדר כל כך - הוא רגש שאת צריכה לשמור לבעלך, הקרבה, האינטימיות, אלו דברים שצריכים להיות לך אך ורק עם בעלך, לא כי אחרת זה עבירה, אלא כי אחרת זה פספוס! זה בזבוז! זה מוזיל את המהות של זוגיות! לא חבל?

כמה מתוק יהיה, כמה פרפרים יהיו, כשתתחתני עם האחד שלך, ואז בבת אחת תתני ללב לסעור ולגאות ברגשות של התאהבות נהדרת וקדושה, רגשות שתדעי שהם קודש לבעלך, שהם לא בוזבזו על חבר כזה או חבר אחר, ולא שחקת אותם בבילויים שאינם ניצחיים ושלא יועדו לעומק... רגשות שתדעי שהם ביטוי עמוק וקרוב של הקשר המיוחד שלך עם בעלך, איתו ורק איתו, קודש הקדשים הפרטי שלכם, שלא דרכה בו רגל זר..

לא חבל לבזבז את זה?

עכשיו, כן, אני יודע, את תעני לי שכל מה שאני אומר זה כי אני מסתכל על זה בצורה שכאילו החבר הזה זה משהוז מני ויחלוף, ואני לא מבין שבאמת את מתכננת שהוא הוא יהיה האחד שלך, איתו תקימי בית, ואיתו תחיי באושר עד מאה ועשרים..

אז על זה אני רוצה לענות לך, בשתי נקודות:

א'. הרבה חשבו ככה, אבל המציאות מראה לנו שזה אחרת, רוב רוב רוב רובם של זוגות החברים מהגיל הזה - הם לא אלו שבסוף מתחתנים זה עם זו ובונים יחדיו את הקן שלהם.. זה עכשיו נראה ככה, מנקודת המבט של גיל 17, אבל פתאום דברים משתנים כל כך.... ובאמת שיהיה חבל שכשתזכי להקים את ביתך עם בעלך, האחד האמיתי שלך, יהיו לך בלב עוד זכרונות עמומים יותר או פחות, מחבר אחר, שאין ביניכם כבר שום דבר...

ב'. גם אם כן, גם אם איתו תתחתני, זה לא מוריד ממה שכתבתי. ולמה?  

כי כשאני אומר שהרגשות האלו הם רגשות שנועדו להיות באינטימיות שלך עם בעלך, הכוונה היא לא עם "האיש הזה שיהיה בעלך" אלא עם "בעלך", כלומר - אלו רגשות שמקומן הוא מתוך כריתת הברית, מתוך המחויבות ההדדית. מתוך ההתאחדות השלימה שבהחלטה להינשא זה לזו.

את אותו הדבר שאמרתי על בזבוז הרגשות עם מי שלא הוא יהיה בעלך, נאמר גם בזבוז הרגשות עם מישהו "בשלב שהוא עוד לא בעלך", כי שוב - בכך את מוזילה ומפספסת את הקסם שבהיותו "בעלך" בעיתו ובזמנו, את מפסידה את המהות של הזוגיות, של כריתת הברית, וזה כ"כ חבל... הקסם הזה הוא לא שמור למשה או לראובן, אלא לחיי הזוגיות, לנישואין, לאיחוד השלם ביניכם, אל תבזבזי אותו בשלב מוקדם מידי... 

אז אם היה לך כח וריכוז לקרוא עד פה - שאפו, ומה את אומרת?

א. מה רע להביא פרשנות בעקבות חז"ל?

ב. אם היית מתבונן במה שכתבתי היית רואה שאין כאן שום קושיה - להתחתן בגיל הזה זה יכול להיות מעולה, חברות סתם - לא.

א. רוב הדודים הדודות, בנדודים ובנות דודות וכו' התחתנו עם חברתם מהגילאים האלו

ב. אנחנו שומרים נגיעה וכל הדברים האלו, הקשר עם הבעל הוא שונה לגמרי, אז אני לא חווה ריגושים שיהיו עם בעלי, זה בסה"כ קשר של שכנשים, טיולים, וכל מיני דברים כאלו, עם בעלי אני יגור באותו בית עם כל המשתמע בכך,

כמובן שכן יש ריגושים בקשר עם חבר שלי, מרגישים שיש בנאדם שבאמת אכפת לו ממני, אני יכולה לספר לו הכל, וממש כיף ונעים ביחד

א. יכול להיות שכך היה אצלכם במשפחה, אבל היות וכמובן לא מדובר בעניין גנטי - אין סיבה להשליך מכך עליכם, ובסוף אנחנו צריכים לשער לפי רוב העולם, אין בנושא הזה שום יחודייות למשפחה.

ב. שחנשים זה בכלל לא "בסך הכל".... נכון שאתם שומרים נגיעה, ועדיין - יש ביניכם קשר אינטימי, לא לחינם את מרגישה את זה בגלל שהוא בן ואת בת, וכי חסרות לך חברות? אני מניח שלא, ובכל זאת - איתו את יותר מרגישה בנח לספר הכל.. למה? כי הוא בן! יש לך הנאה מקרבה נפשית לבן. זה הטבע שלנו, נבראנו ככה - לשם הדבר הנפלא שנקרא נישואין! קרבה נפשית זה הדבר הכי עמוק בזוגיות! גם הנגיעה וכו' וכו' - זה דבר שנובע מתוך הקרבה הנפשית!   

@מחפשת אהבה

נשמח לשמוע ממך.

ממה שאני מכיר בחברה שיש בה חברויות בגיל הזה יש הרבה יותר גירושין (לי בכיתה ידוע רק על אחד עם הורים גרושים ואחותי שלומדת במקם פחות דוס אמרה לי שאצלה יש הרבה יותר)...

(זה הערכה שלא בדקתי אותה מדעית אז אשמח אם תגידו אם אתם חושבים שזה נכון)

וגם יש גירושין רבים בקרב מי שנישאים נישואי בוסר.
הגורם העיקרי שמצמצם גירושין בהקשר הזה במגזר, הוא נקודות חינוכיות שאכן קשורות בעיקר למגזר הדתי לאומי, הן מיינסטרים והן התורני, אבל נוגעות ליצירת הקשרים עצמם החל מהגיל המסויים וכן לאופן ההיכרויות.

היום אצל ילד חילוני זה באופנה הורים גרושים לצערינו

כל מילה!

גם ל @אברהם כ"ץ

שימחתם!

תודה.

(לא שיערתי שבאמת כ"כ יאהבו את זה, בהחלט משמח לשמוע שההשקעה הייתה שווה)

אצלינו במשפחה דווקא מעודדים חברוית בגיל הזה

המשפחה שלי נחשבת לייט, ואני משתדלת להתחזק

ההורים שלי מכירים אותו

קיצור לא כל המבוגרים אומרים כמוכם

קודם כל רוצה להגיד לך שזה ניסיון עצום וקשה בדור שלנו..פעם היו מתחתנים בגילאי 14 וכאלו..והיום זה ממש קשה כבר לכות, במיוחד שהיום יש יותר עירבוב בין בנים לבנות..

דבר שני, אם אצל המשפחה שלך הם התחנתו בסוף מי אמר שלך זה כן יקרה? ואם בסוף באמת לא תסתדרו..את יודעת איזה פצע בלב זה הפרידה הזאתי? ןתאמיני לי שאם הוא באמת מתאים לך אז ה' ישלח לך אותו שוב בע"ה.. 

אממ זה ניסיון עצוםם..אני פשוט משתדלת לא להיות בתנועות מעורבות וכאלו..ואז זה מוריד מהקושי ומהניסיון..אממ באמת שזה ניסיון עצוםם..שיהיה בהצלחה ענקיתת

אני, למשל, קראתי את "פאוסט".
שייך בהחלט לעניין.

דבר ראשון השאלה היא גם אם יסבירו לך בכול הצורות שזה לא טוב אז את  תפסיקי??? אחרי הכול אם את נהנת אז גם אם את תביני שזה לא טוב אז את לא תפסיקי כי זה כיף.

דבר שני. הסיבה העיקרית שחברות בגיל הזה לא טוב היא שזה יכול להרוס את כול התקופה של הגיל הזה- לימודים,חברות. 

הרבה פעמים משקעים בחבר יותר מכול דבר אחר וזה פוגע מאוד בדברים אחרים.

אני חושבת שזה הזמן שלך עכשיו לחברות שלך ולא לחבר, אני זוכרת שלחברה שלי היה חבר

 ו וואלה זה הציק לי. היא לא הייתה ממש איתי, הראש שלה היה עסוק בדברים אחרים, והקשר כבר לא היה ממש חזק!

וזה ממש דיכא אותי כעיקרון.. אז תחכי קצת לגיל המתאים ולזמן הנכון! ועכשיו תיהיה עם חברות שלך חבל לפספס את זה!!
בהצלחה נשמה טובה!

האמת שחברתי הטובה (לשעבר- אני חייבת לסייג, עזבתי אותה לנפשה עם ה'חתן' שלה...) נזרקה לא מזמן ע"י החבר שלה,
אז אחרי חודש הרמתי אליו טלפון בשביל לסדר לו קצת מרגשות האשמה- אז אני אכתוב קצת תובנות.

אחד הדברים שהדהדו מדבריו היה- רציתי להיות לא מושלם לפעמים, רציתי גם להיות חלש, רציתי להיות אני...
זה ממש זעזע אותי- הרי היתה להם 'זוגיות' תומכת ומשתפת על פניה, למה הוא כ"כ רצה לעזוב?
פתאום נפל לי האסימון, ישנו תפקיד, משרה מלאה- בעל. ישנו תפקיד, משרה מלאה- אישה.
התפקידים האלו נשגבים, והם מלאי אחריות, וכבדים- ככל שאנחנו יותר גדולים המשא הזה מתאים למידותינו.
אבל בגיל הנוכחי הוא פשוט גדול, זה קשה מאד לזוג ילדים בני 17 לעצור הכל, וכל עולם יסבוב אחד את השני.
(עזבי את זה שזה לא נעים לחברות שלך, פעם בחודש את נזכרת בהם- וגם אז לא שוכחת לעשות שיחת וידאו איתו כדי שיגיד שלום לכולן, ואנחנו בכלל צריכות לפרגן על משהו שבכלל לא מוצא חן בעיננו- ולא בגלל שאנחנו קנאיות אנוכיות וכו', דווקא בגלל שהיא חברה שלנו, אנחנו רוצות להיות ביחד, היינו עדיפות ראשונה, היא הייתה חברה שלנו, ופתאום היא נזכרת בנו רק מתי שיש איזה קושי מסוים, אנחנו שמחות לעמוד לצידה כי היא חברה, אבל באמת שזה קשה, באמת שכדאי לך לבדוק שחברות שלך לא מרגישות נעזבות.)
כמה שאת חושבת שאת חיה את הרגע ונהנית ממנו- את לא מבינה כמה את מפסידה! את מפסידה את הילדות!
ה'זוגיות' הזו יפה והכל- עד הרגע שמבינים מה המחויבויות, מחויבויות של זוג זה דבר מאד גדול,

(כתבתי על מוחיבות בהנחה שאתם כמו כל זוג ממוצע ומתכננים להתחתן ביחד.)
לנסות לשרוד ביחד וכל השלומבית- זה לא משהו שאתם אמורים לעשות בגיל כזה, עכשיו את צריכה להשתגע,
להיות כל מי שאת רוצה- ולא יכולה ליד החבר, תהיי פחדנית, תהיי אמיצה, תהיי שמחה, תהיי עצובה, תכעסי ותפסיקי לכעוס.
תהיי מי שאת רוצה בלי רגשות אשם, בלי מחשבות אם הוא אוהב שאת ככה, תהיי את! תנצלי את הזמן הזה לגבש זהות!
זה הגיל שבו את צריכה למצות את עצמך בנפרד, כדי שכשיגיע הזמן יהיה הביחד שלכם הכי מושלם...
אבל אם לא תנצלי את הזמן כדי לעשות דברים שלא עשית לפני החתונה (הן מבחינת חוויות וריגושים והן מבחינת עבודת המידות)
כשתגיעי לשם- יהיה חסר משהו, את לא תהיי החלק הכי מושלם שיכולת להיות, לא תהיי החלק שמיצית אותו ברווקות.
תהיי את, אבל לא הדבר הכי גדול ששאפת אליו,

באמת שאני פתאום מבינה שיש גיל שבו כבר מיצינו את הרווקות וצריך להתחתן- 
אבל עד אז, תהני מכל רגע! בתור נשואה/בת זוג יש דברים שאת לא תוכלי לעשות, וזה לא יכאב לך כי בחרת בזה, אבל אם כבר חווית- לא תרגישי עם זה רע, תרגישי שמיצית ומה שאת עושה עכשיו יותר חשוב לך.

ובאמת כדאי שתשאלי את עצמך אם טוב לך עם עצמך, אם את עשית כבר את כל מה שאת רוצה ועכשיו את מתקדמת שלב הלאה בחיים, אם את יכולה לקום בבוקר ולהחליט שאת חבדניקית, ללכת לישון ולקום שוב בתור נערת גבעות, להשתגע ולהחליט לחיות בשלום עם השיגעון המבורך הזה- אם את חווה נעורים...

אם הגעת למסקנות- אני מקווה בשבילך שהם יהיו הכי נכונות לך, שתאהבי את עצמך...
בהצלחה אחות וברוכה הבאה!


 

ובתכלס זה דבר מה זה קשה

ואני מבינה אותך

מניסיון..אבל באמת אני אומרת לך

שזה סתם הורס

נכון שזה כיף ונחמד אבל בכול זאת..

בסוף עלולים לשלם את המחיר 

ואז המחיר הוא כבד וכואב

ואני לא סתם אומרת לך!!

אני חווה את זה גם מידי פעם

ונכון זה ניסיון כול כך קשה אבל על הדרך -

הוא גם שווה!

אז תדעי לך שבאמת יש בך את הכוח להיתגבר ולהצליח

כמובן אם  תגיעי למסקנה שזה רק הנאה לכמה שנים..

ועם הבעל זה בעזרת ה יהיה עד 120

אז אני ממש מאחלת לך בהצלחה

ואת מה זה אלופה אם תנתקי את הקשר

כי זה ממש אבל ממש ניסיון קשה!

מעריכה אותך על כך שאת לא מפקירה ושאת כן מיתעניינת...

אם אתם בשלים לחתונה שנה הבאה אז מעולה! אבל אם לא (והרוב בגיל הזה לא בשלים..) אז עדיף לא להיכנס לזה ואם כבר נכנסת תצאי... אחכ זה מכביד מאוד מבחינה נפשית

אני מניח שהיו רבים וטובים ממני אבל עדיין

@מחפשת אהבה 

אני מניח שלא סתם בחרת את השם הזה

זה לגיטימי לגמרי להרגיש צורך הוא בריא נכון ואמיתי

אבל צריך להבין מה בדיוק מחפשים בקשר

ז"א קשר בריא ונכון זה קשר למטרות חתונה

ואם הקשר לא כזה(לרוב בגילים האלה הוא ממש לא)

אז הוא לא ממש נכון 

ז"א מבחינה נפשית זה כמו לתת לנפש חיקוי לא אמיתי וסתם חבל על הנפש 

ואם תאמר מה הבעיה זה רק חברים אין פה קשר נפשי עמוק

תשובה א יש הרבה כאלה שבאמת לא תכננו קשר חזק (מבחינה נפשית)

אבל פתאום אתה קולט שאתה בפנים.. וכבר הרבה יותר קשה לצאת

ב אם ככה אז למה הקשר?! הוא לא מועיל לנשמה הוא להיפך

מהתגובה הראשונה לא היה ברור אם זה טוב או לא לדעתך.. כתבת שזה צורך טבעי ומקובל ברוב העולם, זה גם אני מסכימה.

נער ונערה בגילי תיכון לא יודעים לנתב עוצמה כזו של קשר למקום טוב לנפש

אז זה עלול ללכת לצד המגושם של הקשר ולא למקום הטהור והנכון

אני באמת חושב שקר סתמי לא מוביל למקום מועיל לנפש לא קשור לדתי או לא דתי

סתם לדוגמא המגזר עם הכי הרבה גירושין בגידות בעיות בנישואין זה אנשים שלא אכפת להם מקשר לפני החתונה(חילונים לרוב)

והכי פחות זה אלו שמקפידים על זה מאוד (חרדים בעיקר)

מבינה אותך ממששששש

מצד שני תקשיבי, זה סיוט אבל בסוף, לא תאמיני(אני עדיין לא מאמינה😅) זה נגמררררר ואנחנו יוצאים לחיים טובים ולשלום🥳🥳🥳

לדעתי, מניסיון אישי, תתפללי, תשתמשי בגימיני למה שאת יכולה, אל תתפדחי אם את בוכה מתסכול, לי זה קרה המוןןן... אל תטעי לחשוב שזה אומר משהו על רמת המשכל שלך כי זה שטויות שאף אחד נורמלי לא משתמש בהן, ותנסי להתנחם בזה שבסוף זה באמת ייגמר וכבר לא תצטרכי לדעת לגזור אינטגרלים או משו כזה😅

בהצלחהההה

מעודדת אותיי

הלוואי בעה זה יעבווור בטוח

אל תדאגי, באמת, תעשי מה שאת יכולה, אל תעמיסי על עצמך מידי, ותתפללי על זה🙏

בהצלחהההה🥰🥰🥰

בעה יעשה מועד חורף

וזה כבר ממש עוד מעט ואז זה יהיה מאחוריי(:

מה שכיף שהשנה מסיימים את כל המקצועות😋

ואני מאוד אוהב את התחום 🧮

מאוד עוזר השנה🙃🙃

השפה והכלים לבטא את חוקי הפיזיקה

(אינטגרל מסויים, לדוגמא, נותן את חישוב השטח שהפונקציה מבטאת…)

אז אתה במגמת פיזיקה?

זה נשמע מגמה קשה

אבל אם אתה אוהב- נדיר!

שאוהבים ומוצאים בהם עניין והרחבת אופקים וידע

יאללה אני בעד שמתמטיקה רק להם

אה הבנתי 🙈

כן ברור שהם המציאו מי היה יכול להמציא דבר ככ מעצבן?... חח

תוכניות הלימודים לבגרות במדינת ישראל, והכלילו בחומר הלימוד במתמטיקה נושאים ותחומים שאינם רלוונטיים למרבית התלמידים?

מלבד מי שימשיכו בעתיד ללמוד ולהתמחות במקצועות מדעיים המצריכים תשתית מתמטית רחבה - מדוע ללמוד מתמטיקה מעבר לבסיס הנדרש לידע כללי?

ולהחליט את זה בגיל 22, ואז להתחיל השלמת בגרויות, יהיה מבאס נורא (כן. אין לדבר סוף, כולל ים ביקורת על מה שכן ולא נכנס לחומר)

המורה של המדינה ביוטיוב. תחפשי.

בדיוק צחקנו שצריך לשלוח לו זר פרחים כי כולנו נעבור תבגרות בזכותו

אבל התכוונתי שעצם המטמתיקה זה סיוט... ללמוד אותה אבל זה יעבור(:

לידע כללי אני מלמד מתמטיקה בשיעורים פרטיים

אפשר בזום למי שרוצה

אפשר גם בקבוצות קטנות

שהביאו לפיתוחים בולטים באבני הדרך של התפתחות המתמטיקה.

המצאת האפס ושיטת הספירה העשרונית והגדרת האפס לא רק כהיעדר כמות, אלא כגודל מתמטי עצמאי שניתן לחשב איתו, מיוחסת למתמטיקאים הודים, ובראשם בראהמגופטה (Brahmagupta) במאה 7 לספירה, שהגדיר את כללי החשבון עם האפס. המערכת הופצה לעולם המערבי בהמשך דרך העולם המוסלמי.

יסודות האלגברה מיוחסות למוחמד אבן מוסא אל-ח'וואריזמי (מאה 9 לספירה), שעל שמו נקרא המושג "אלגוריתם", ושם ספרו ("אל-ג'בר") נתן לאלגברה את שמה.

שאני ארצה את הנכון...

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

2 אדר אז לומדים עד שבט כזה חח

ואגב גם מי שעושה 4 יחל עדיין לומד😅😅

אבל רואים תסוף באופק(;

קשוח 5 יחל לא?...

*תגובה לGini פשוט קפץ למטה

המתמטיים ואת רכישת מיומנויות הטכניקה של התמודדות עם השאלות וההגעה לפתרונות.

היופי במתמטיקה שלא צריך לזכור טונות של חומר בע"פ, כמו במקצועות הומניים, אלא לרכוש הבנה ומיומנות באמצעות המון המון תרגול, ואז די מהר מצליחים להתמודד עם כל בעיה שצריך לפתור.

ותודה על איחולי ההצלחה!

מטורף, תגיע רחוק

אני דווקא ההפך- לא אוהבת לחשוב

ומעדיפה לזכור (;

לזכור הרבה בע"פ - שפות זרות

זה ממש קריטי ברכישת שליטה בשפות אחרות מאשר שפת אם

זה היה ככה עוזר באנגליתת

בטח מתישהו ימצאו מכשיר שמחדיר למח שפות

זיכרון חיצוני למוח, כמו למחשב (דיסק און קי)

ואז אפשר יהיה לטעון באותו רכיב המון מידע שיהיה זמין מיידית למוח שלנו.

(כמו שיש כבר פתרונות טכנולוגיים ביו-רפואיים אחרים שמתחברים למערכות ביולוגיות בגוף, למשל קוצב לב, משאבת אינסולין, רשתית מלאכותית, שתל שבלול באוזן)

ואם לא עכשיו, ערב ראש השנה והאיחולים לשנה החדשה, מתי כן מתאים לפנטז על העתיד?

בטח מתישהו אולי בעתיד הקרוב כבר לא יהיה ביס לאידעת בטח יהיה משו אחר

(לפי איך שהטכנולוגיה מתקדמת בטיס)

ואנחנו נהיה הדור הישן😂

אבל זה דיון ארוך מאוד

אני גם הייתי רוצה שיישאר ככה

למרות שנגיד מבחינה רפואית אני הכי רוצה שיתקדם וישתכלל ובעוד תחומים

שיהיה אפשר להכניס את החומר ישר למוח

(כרגע יש מחקרים על זה ששימוש בבינה מלאכותית דווקא מזיק לציונים, מה שהגיוני מאוד)

העולם יותר מורכב מזה, גם אם זה יקרה

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.