אתגר כתיבה 1#- לכתוב על משהו שקשור למילה "נשימה".מזמור לאל ידי
ביום שנשימתי קפאה
לא העידו השמים
כי יום הדין הגיע
לא הטיל כוכב שביט זעמו
על יושבי הארץ
לא יצאה חמה מנרתיקה
וביקשה לשרופינו חיים
לא זעפו גלי הים
מבקשים לבלוע אל קרבם
את כל הנקרה בדרכם.

לפני שנקרע הים
היה שקט
רק הד חלול
מרוקן מכל תוכן
דממת מוות שלטה בכל
נושאת את חיוורון הצלם האחרון
מספרת את סיפור צל האנושות
את סיפור אחרון שברי האדם.

עת החילותי לפסוע
אל עבר סופי
לא עבר רעד בגווי השפוף
בלאו הכי
לא נחה חמה
מלהאיר ריפוטי נפשי וחיי
להציגני ערום ועריה
נושא כתם שחור
שאין לו מקום
ואין לו שם

לא יכולתי
רק לשכוח
לו יכולתי
רק לשמוח
לבכות את אחרון רסיסי
את הד מבועי חיי ונפשי
את שמחת הילדות
ערפלי הבדידות
כאב הבגרות
וסופיות החיים

תנו לי מוזיקה טובה
תנו לי שקט ושלווה
תנו לי אותי
תנו לי רק
אותה.

לנשום - שיר שכתבתי פעםבין הבור למים
לִנְשֹׁם אֶת הָרֶגֶשׁ
פְּנִימָה וְהַחוּצָה
נְשִׁימוֹת כְּבֵדוֹת
זוֹעֲמוֹת
אֶת הָעוֹלָם.

לְהִדּוּם אֶת הַכְּאֵב
לְהַנְשִׁים
אֶת הָרִפְיוֹן
בָּאֵנֶרְגִּיּוֹת שֶׁל אֱמֶת
וּבַסֵּבֶל נֶאֱלַם.

לָחוּשׁ אֶת הַזְּמַן
לְאַחוֹת בִּשְׁתִיקָה
שַׁאֲגוֹת שִׁגָּעוֹן
וְלִנְשֹׁם
יפיפה!מזמור לאל ידי
כיף לראות אותך כאן
...רחל יהודייה בדם
@בין הבור למים

זה יפה ונוגע מאוד

ממש.
תודה לכם (:בין הבור למים
מתייגמזמור לאל ידי
@רחל יהודייה בדם
מוזמנת להגיב שוב. הפעם אני בניק המקורי שלי

הייתה עוד מישהי שהגיבה, לצערי לא זוכר מי והשירשור
המקורי נמחק לבקשתי.
....רחל יהודייה בדם
יש לך כתיבה יפה מאוד

מלא בעומק ויפה
תודה רחל.מזמור לאל ידי
..בברסלב בוער אש!

מאד יפה. התמונה מוסיפה ממש. 

תאורים חדים וכואבים.

כואב ומתאר את הפחד של כולנו לדעתי.

 

 

(תודה על הרעיון)

 

תִּנְשֹׁם יֵלֶד,

אָז מָה אִם הָעֵינַיִם שֶׁל כֻּלָּם מְשַׁדְּרוֹת לְךָ טֵרוּף

תִּכְאַב יֵלֶד, תַּרְגִּישׁ

לְמִי אִכְפַּת שֶׁכֻּלָּם סְבִיבְךָ מִתְעַקְּשִׁים לִהְיוֹת כְּמוֹ שַׂק אִגְרוּף

תְּנַסֶּה לִהְיוֹת טוֹב,עֲדַיִן,

לַמְרוֹת שֶׁהַחַיִּים הֶרְאוּ לְךָ הֲפוּךְ

תְּנַגֵּן אֶת עַצְמֶךָ,תִּתְעַקֵּשׁ עַל הַלֵּב שֶׁלְּךָ יָא יֵלֶד

אַל תִּתֵּן לָהֶם לָקַחַת אוֹתוֹ וְלַהֲרֹס אוֹתוֹ בְּכָזֹאת קַלּוּת

תִּתֵּן אֵמוּן יֵלֶד,

אֲפִלּוּ שֶׁבַּסּוֹף זֶה יִתֵּן לָהֶם בָּעֲלוּת

אֲפִלּוּ שֶׁתִּהְיֶה כָּאן אֻמְלָלוּת

אַל תִּלָּחֵם יֵלֶד

תַּרְפֶּה

תִּתֵּן מָקוֹם לַדְּמָעוֹת שֶׁלְּךָ

אַל תִּהְיֶה גֶּבֶר

אַל תִּצְטָרֵף לַדּוֹר הַדָּפוּק שֶׁגֹּדֶל כָּאן

אַל תְּלַכְלֵךְ אֶת עַצְמֶךָ

תִּהְיֶה מֵהַמְּשֻׁגָּעִים יֵלֶד

תִּצְחַק עַל כֻּלָּם בָּעֵינַיִם

סַע לְמַעְיָן וּתְחַיֵּךְ מֵהַזְּרִיחוֹת וְהַשְּׁקִיעוֹת

תַּגִּיד לָהֶם יֵלֶד, רַק תַּגִּיד

שֶׁלֹּא חַיִּים פַּעֲמַיִם

תֹּאהַב יֵלֶד,

אַל תִּרְאֶה אֶת הַשִּׂנְאָה הַזֹּאת שֶׁמִּסְּבִיבְךָ

תַּעֲצֹם עֵינַיִם, תִּנְשֹׁם עָמֹק יֵלֶד

כִּי מָה עוֹד נִשְׁאַר לְךָ

...רחל יהודייה בדם
זה יפה מאוד,
רך ועדין ופורט על הלב
..ניצוץ.

וואו, זה יפה

(אני יכולה לשמור לי?)

..פשטות.
אוש. את כזאת פלא.
..בברסלב בוער אש!

תודה יפות.

❤

@ניצוץ. בטח. תודה רבה!

תודה!ניצוץ.אחרונה

את כותבת מהמם

רגע לפני:מוצאת חן

לא נותר בי כוח
אין לאן לברוח
מולי רק ברירה יחידה

 

הרפיתי ידיים
הצמדתי שפתיים
בגופי חלפה רעידה

 

לא רציתי לחשוב
לגלות ולכאוב
על אחרי ולפני ובינתיים


הבטתי רחוק

נשמתי עמוק
באחת קפצתי למים

...רחל יהודייה בדם
מעביר משהו כואב בגוף.

את כותבת טוב..
תודה😃מוצאת חן


..אפילו
זה כל כך פשוט בשבילם,
כל כך יומיומי.

אבל אצלי זה קשה.

הם הולכים,
חיים,
מסתובבים...

ורק אני מחוברת,
למכונה מצפצפת.
מזמור לאל ידי
מרגש מאוד!
מטאפורה לחיים...אפילו
אצל כל אחד זה יושב בנקודה אחרת.
משהו שלאחרים קל אבל לו- זה כל כך קשה!!
....רחל יהודייה בדם
זה באמת יכול להוות מטפאורה חזקה על כל מיני דברים בחיים.

תודה
שלא יגמר האווירלתת מקום לאהבה
ילדים עולים להסעה. רעש מנוע.
אמא דואגת בחלון. בננה נופלת מתיק.
אולי איש רעב יאסוף אותה. אולי הוא יחליק.
אולי---
נשימה ממהרת.
יאללה לעבודה.

הפסקת צהריים. חתולה חולה מהחלון.
יללות נואשות. שקית אשפה נקרעת בשיניים.
עצמות. שאריות דג.
אולי סבתא אוהבת תיבלה אותו באהבה. אולי ילד חימם אותו במיקרוגל עד שאמא תחזור.
אולי---
נשימה עמוקה.
לכי כבר לשתות קפה.

סוף יום. טיפות של גשם.
ברק מסנוור. רעם מתגלגל. מטר מתחזק.
אולי שני עננים התנגשו. אולי זה בכלל שני לבבות.
אולי---
נשימה קטועה.
איפה הבית.

שולחן מבולגן. צלחות חד פעמי.
חביתות וסלט של דקה וחצי. קולה. שני אנשים עייפים.
אולי מהעבודה. אולי ממלחמות.
אולי---
נשימה קרובה.
חיבוק.

לילה. כוכבים נדלקים ונכבים.
ירח כמעט עגול. רק בפינה חסר משהו קטן.
אולי זה אהבה. אולי זה כסף.
אולי---
אולי רק עוד נשימה קטנה.
שלא יגמר האוויר.
...רחל יהודייה בדם
את יודעת לכתוב חזק.

אהבתי את הכתיבה.

אהבתי ממש את הכתיבה.. יפה!!אתחלתא
ואוו... כבר שכחתי כמה יפיפה אתם כותבים😇מזמור לאל ידי
יצא טיפה מפוזר...מתנחלת:)

בחיים אנחנו רצים
מחפשים
מוצאים
לא מסתפקים
ממשיכים לרוץ
מלאים בתזכורות
לימי הולדת
לאירועים
לדברים שצריך לעשות
אבל אם רק היינו זוכרים
לעצור
לנשום
להתבונן
אולי היינו
מסתפקים

...רחל יהודייה בדם
יפה ומעורר מחשבה
...רחל יהודייה בדם



לנשום
לא את הבגד,
הקרוע
לנשום את האנשים,
את האהבה

ולתת גם
לה,
לנשום.
וואימזמור לאל ידי

קצר וקולע,

יפיפה.

...רחל יהודייה בדם
תודה רבה..
00אהבה.

עברתי פעם בעיר, בפינת קפה מול השמש ישב אדם ועישן. נשם ונשף. נשם ונשף.
ממולו ישבה בחורה עם שמלה קצרה שדיברה בלהט על מהם השאיפות.
הוא גיחך.
יום יבוא והיא תשאף לנשום.
נשם ונשף.

...רחל יהודייה בדם
כואב ומעורר מחשבה
וואונבוכי הדור

הכל כאן. וואו.
קראתי כל קטע וקטע כמה פעמים.
קטעים חדים ונוקבים...
וממש ממש יפים.

נשימתינבוכי הדור

לנשום
זה לא רק לקחת אוויר 
זה לא רק דרך לחיות

זה משהו עדין
דק
שביר.

לנשום זה לאסוף את כל החלקיקים שעוטפים אותך
את כל האור שמסביבך
לנשום זה לא לפחד להכניס גם חושך פנימה
לא לזכור איך כאב או איך שרט
זה להיות בתוך הרגע

לנשום זה לשמור על שפיות בתוך עולם של שקט נצחי

מין המשכיות של איזה רעש פנימי

ואם נטית לפחד

לשיגעון

תעצור

תקשיב

תנשום. 

 

רובנו 

לא נושמים

עסוקים במרוץ הבלתי פוסק של החיים

רובנו שוכחים

 

ומרוב שחיפשנו אחרי שקט

התחלתנו לפחד מהרעש הפנימי

העוצמתי

החזק

של עומק נשמתי.

נשימתי.

 

אנחנו צריכים לנשום

 

אחרת נשכח

לאהוב את עצמנו

 

 

ואם זה יקרה

לא נאהב 

גם אחד את השני.

..דאק

..

שתי נקודותטאביאחרונה

שתי נקודות

קרובות, קרובות

אך המרחק ביניהן מלגעת

במסגרת הפורמט

אינו ניתן לגישור.

מי נתן לך רישיוןעיניים טובות

בחיים לא חשבתי שאפשר למשש ככה פגיעות.

החלל הריק בין המילים ללב נשאר דומם, בעיקר מדמם, ובאוזני רק זעקה נוקבת: "מי נתן לך רישיון?!"

הזירה נראית כמו אחרי תאונה קשה במיוחד. הצעדים הכבדים של אחריות מנסרים את השטח עד שהוא מסיים להקיף את הזירה ושולח בי מבט שאין בי כוחות נפשיים להסתכל בו חזרה.

זה רצון. זה רצון. אני ידעתי מיד. הוא שרוע מדמם במרכז הזירה שאשמה מכתרת כעת בסרטים אדומים. תוך כדי אני שומעת אותה ממלמלת-מטיחה לכיווני, נוטפת ארסיות: "לא סתם רצון. זה הרצון הטוב. ה-רצון הטוב".

אני רוצה לצעוק לה שזה לא הזמן כרגע, שהוא מאבד דם יקר, שיטפלו בו לפני שיהיה מאוחר מדי, אבל כל מה שיוצא לי מהפה זה רק יבבות קטועות שכנראה מנסרות את הלב של ביטחון שנדרס במרכז החזה.

מרחוק אני רואה את חמלה נוגעת-לא נוגעת, בטח מפחדת להתקרב. לעזאזל, למה היא נשארת לבהות שם? לא רואה שצריך אותה כאן דחוף?

בטחון משחרר אנחות קטועות מפעם לפעם, מחרחר בצורה שמדאיגה את אשמה ואחריות.

רצון מאבד סופית את ההכרה.

כל העסק הזה מדליק את אשמה שבפנים מיוסרות מתקרבת אליי, מדדה עקב בצד אגודל עד שעיניה ננעצות עמוק בעיני והיא לוחשות אליהן, שוב עם הארס הזה: "את הרגת את רצון".

אחריות ואשמה אוהבות לעבוד יחד, אני כבר מכירה אותן היטב. שני צדדים של אותו מטבע שחוק שכעת נזרק לכיווני ואני חסרת אונים.

חוסר אונים. בחייאת ראבאק איך שכחתי ממנו. אורות כחול-אדום מהבהבים מולי בדיוק כשאני קולטת אותו מתרוצץ בתוך הזירה עד שכמעט ובורח ממנה.

כשהוא יושב ליד מה שנשאר מרצון הוא מזכיר לי ילד כאפות, מחכה לבריון של השכבה שירביץ לו.

אחריות מנסה להזיז אותו מהשטח המסומן. אשמה דווקא גוררת אותו לשבת על רצון, אולי חושבת שבכוחו להנשים אותו. מפגר.

איך תמיד אני נתקעת עם הכוחות האלו, כנראה שוב חוייג המספר הלא נכון בלהט הלחץ והכאוס.

"גם כן כאוס. בגללו התאונה בכלל", אשמה מלכה בלקרוא מחשבות, והמחשבות שלה מלקות בחזרה. אולי זאת האֲשָׁמָה בעצם.

בין חרחור אחד של ביטחון למשנהו יש לי כמה שניות לעצמי ושוב השאלה חוזרת להכות ולהדהד בי, "מי נתן לך רישיון?!"

חבר'ה יש תחרות כתיבההרמוניה

שיר או סיפור קצר עד 250 מילים

הנושא הוא "אמת"

תרשמו בגוגל "מילה במקום 2026" ותראו פרטים

אפשר לשלוח רק עוד 10 ימים

יש פה הרבה מוכשרים...

בהצלחה

וואי תודה, שלחתי עכשיואהבה.

איזה יופי רוצה לשתף?הרמוניה

הבנתי שאסור להעלות לרשת..אהבה.

לפי התקנון.

אולי כשיפרסמו את הזוכים אני אעלה

אהה חחח אופסהרמוניה

לא נורא חוקים נועדו כדי לעבור אותם

חוץ מזה שכאן זה לא באמת רשת זה סך הכל חצר אחורית כזאת..😅

סתם סתם אבל אם באלך תשלחי לי בפרטיהרמוניה

תודה על ההכוונה סופר צעיר

הנה אחד משלושה שירים שכתבתי לתחרות

עֵת תָּבוֹא הָאֱמֶת 

לְבִקּוּר אֶצְלֵנוּ, 

בְּוַדַּאי תִּתְפַּלֵּא  

מֵעֹקֶם שְׁבִילֵינוּ. 

  

עִקְבוֹתֶיהָ יְכַסּוּ אֶרֶץ 

בּוֹחֶנֶת שֶׁלֶט אֶל דֶּרֶךְ, 

תִּשְׁכֹּן בְּלֵב כָּל נַוָּד 

תָּסֹב כְּנָחָשׁ כָּל כֶּרֶךְ. 

  

לְבַסּוֹף תַּעֲצֹר הָאֱמֶת 

לָפוּשׁ תַּחַת בְּרוֹשׁ, 

יַעֲצֹר לְיָדָהּ זָב חֹטֶם 

וִינַעְנֵעַ אֶת הָרֹאשׁ. 

  

מוֹפִיעָה בְּכָל מָקוֹם, 

וַעֲדַיִן אַתְּ נִסְתֶּרֶת. 

לְךָ יֵשׁ רַק דֶּרֶךְ אַחַת 

וְלָנוּ יֶשְׁנָהּ כָּל דֶּרֶךְ. 

ואוו..!הרמוניה

ידעתי שמוכשרים פה

אהבתי זה נשמע לי פשוט ומקצועי בו זמנית

את הבית השני לקח לי יותר זמן להבין

וממש אהבתי את הבית האחרון

תודה רבהסופר צעיר

לצערי עירי אינה משתתפת טאבי

וואי...הרמוניה

לא אכפת לי לשלוח בשמך אם אתה רוצה כי אני לא שלחתי חחח

אם זה אפשרי אין לי בעיה

אפשר להחליף זריז את הכתובת במשרד הפנים ואז לשנותטאבי

חחחחהרמוניה

סתם שתדע לקבוע תור זה 7 חודשים מראש..(;

פעם בשנה אפשר לשנות דרך האתרטאבי

גולמי, אבל:

מבעד לאישון עיני

המשתקף באישון עיני במראה

ובאישון עינך

נמצאת, בַּשחור חסר־ניצוץ

כל האמת

האמת כולה

על בושה בלתי־מוסברת

שמלווה את נשימותיי

מוסיפה להן נופך צילי

כמו הפחד מרעשי לילה

הדומה לאמת חבויה בציורים בחול על החוף

הנשטפים בגאות ושפל

ובגלים מתנפצים של אמת

האמת שמספרת על חטאים, אכזבות,

טינה שאני שומר כלפי העולם

לְעולם, ולעצמי

כמו קור בלתי־נסבל

מתלכדים גבישים של אמת ופחד

במערות הלב השחורות כאישון

נשקפת מבעד לְחלון הנשמה

סכנת התמוטטות

תחת כובד כל האמת כולה.

תודהההרמוניהאחרונה

מעניין... בעצם ההגדרה שלך לאמת.. היא כל ההוויה.

יפה מאד!

שיר של יוםאשר ברא

אתגר לכתיבת שיר יומי

@כולם

בו"ה

שיר של יוםטאבי

הכל שר, מזמזם, הומה

מיילל, רועש, סואן

דומה הדבר הזה

למשהו

אך דומם הדבר ההוא

מכבר.

כל קריאה הבנתי דבר אחרבין הבור למים

זה גדול

שיר של יוםאשר ברא

תקיעת שופר,

קול תרועה.

הנה הוא בא,

הנה הוא בא.

אבל הוא לא ענה,

וגם לא צלצל.

צחוק של ילדים,

רחובות מלאים.

מי זה הוא האיש,

שחוצה את הכביש?

קול מבשר,

אנחה גדולה.

משיח בא.

משיח בא.

שיר של יוםסופר צעיר

אַסְלָה תַּמָּה

אַסְלַת הַחֵן

מְצֻפֶּה בְּפּוֹרְצֵלָן

קוֹרֵאת לִי: הֵן!

קִלּוּחֵךְ קוֹלֵחַ נִיחוֹחֵךְ פּוֹרֵחַ

וְכָל כֻּלֵּךְ אוֹמֶרֶת אַהֲבָה. 

 

בָּרְחָה לִי אַסְלָתִי הַתַּמָּה

נִשְׁבְּרָה הִיא בְּצֵל הַמַּעֲמָסָה

נָפְלָה שְׁדוּדָה

מִי יַרְכִּיבֶנָּה שׁוּב לְמַעֲנִי.

מִקּוֹל שְׁרַבְרַבֵךְ

בּוֹקַעַת זְעָקָה

שֹׁד וָשֶׁבֶר! אָסוֹן נוֹרָא!

נָפְלָה הָאַסְלָה

לֹא תּוֹסִיף קוּם

עַכְשָׁו אֲנִי לֹא שׁוֹמֵעַ כְּלוּם וְהַכֹּל בְּצֶבַע חוּם.

אוי ואבוימשה

שיר של יוםצדיק יסוד עלום

הכלבים בשכונה שלנו נובחים הרבה

מפריעים ללמוד תורה

נובחים נביחות שבעל פה

אין להם מורא

יש אחד מרוט

נכנס לפעמים בצעד ארוך

לא נובח, מחרחר

אין תחרות

הרבה פעמים הוא מאחר

לא הבנתי אותו בפעם הראשונהבין הבור למים

היום ניסיתי שוב, והשיר כביר

מרתק אותי הרקע

חזק ונהדרליפא העגלוןאחרונה

עומק ראוי לשמו. תודה

ג כסלובין הבור למים

היו מניעות העלמות את רגליהן בכיוון מזרח והעלמים היו נפלאים בעיניהם אל תוך אגם

דוּר דוּר עלסו הפרפרים,

גוף גוף שחקו כעוללים

דווי דווי עלו החכמים

שור שור עמלו החסידים

צוף צוף, הגו משוררים!

שיר של יוםאשר ברא

עמדתי בשער ולא נתנו לי להיכנס.

"משפצים כאן",

הם אמרו.

אז חיכיתי על מפתן השער,

הדקות והשעות עברו.

המשכתי להגיד את פרקי התהילים,

שיפעלו שם.

יעוררו רחמים.

על נהרות בבל ישבנו, גם בכינו.

והמואזין קורא לגויים.

והם, ימח שמם- עוברים.

והבאים וההולכים, השואלים והמבררים-

מסתכלים עליי. נועצים.

ודמעות רבות,

אם אשכחך ירושלים.

והקריאת מואזין ממשיכה.

ולי- אין עדיין כניסה!

כך מרגישה גלות.

ואחרי כמה דקות והמתנה של מספר שעות,

אמרו לי: "את יכולה להיכנס עכשיו".

ונכנסתי.

והרגשתי,

ככה מרגישה גאולה.

ככה מרגישה תקווה.

הר הבית?משה

כתבת יפה.

שיר של יוםליפא העגלון

מִזְדָּרֵז לְהַשְׁכִּים, לְעוֹרֵר

אֶת הַשַּׁחַר,

אֶת הָאוֹר הָרִאשׁוֹן

וְכָל שֶׁעוֹלֶה בְּיָדִי

לְגָרֵד מְעַט רְשִּׁימוּ

שידוךxmasterx

הוא נכנס החליט שהגיע הזמן

הוא מוכן ונמאס לו מהמשחקים

שדכנית

זהו להיות רציני

מתיישב מחכה לתורו

מסביבו עוד כמה נשמות אבודות

באות לנסות את מזלן

הוא נכנס

מתיישב מולה היא נחמדה

מחייכת

הוא משתף במה שהוא רוצה מדייק

היא שואלת שאלות והוא עונה

יש לה ניסיון בריקוד המוזר הזה

היא מתחילה לשאול

זו הפעם הראשונה?

כן, הוא עונה קצת בהיסוס

זה בסדר יש כאלה שמגיעים לעדכון גרסה או שדרוג

מה חשוב לך?

נשמה

שהכל יהיה מדויק

היא מקלידה הכל

הכל מתועד שהוא יקבל בדיוק את המילה האחרונה של מה שהוא רוצה

והכל כל כך מושלם

הכל AI

לא צריך אנשים לא צריך כלום רק שרתים

מישהי בחוץ מחכה

באת לשדרג?

שואלת אותה המזכירה

היא עונה שלא

דווקא הפוך, להחליף

להחזיר לדגם הישן.

המזכירה מצקצקת ומעירה משהו על עוד אחת שבאה לחזור לדגם הישן

הוא מושלם מדי היא אומרת למזכירה

אין לו אופי אסרטיביות כלום

אני צריכה משהו חזק לא עדין לא רגיש ולא שביר

תראי ריקי עוד אחת באה להחזיר

בסוף את כל הדור החדש נחזיר וזהו

משטרת התנועהאני הנני כאינני

שלום, כאן משטרת התנועה

שלום, רציתי לשאול האם את מגיעה?

מה זאת אומרת, הזמנתם משטרה?

לא, מה פתאום, למה מה קרה?

רגע, לא הבנתי. סתם התקשרת?

חס ושלום, אבל לא נראה לי התחברת

זו פעם אחרונה, מספיק עם השטויות

למה מה נראה לך? תמנעי לי חוויות?

לא, את לא אמיתית, הלו, מדברת כאן שוטרת

אני חושבת לא קלטה עם מי היא מדברת

טוב נו חלאס, אני מנתקת את השיחה

שלום ולא להתראות לגברברת הקשוחה

היי, את לא תלעגי לי יא שטוחה

וואו וואו, פסים אישיים, לא מקצועי לך חה חה חה

טו טו טו

אני לא מאמינה, היא פשוט ניתקה

תגידי, מה חשבת, יפה שהחזקת יותר מרק דקה

משהאחרונה

אתמול שחתי בערב שבת עם חברה על המקוםבין הבור למים

ואמרו סביבי שאינו קיים עוד, ושאעזוב. נזדעקתי שוודאי שהוא ישנו, אני עוד שבה אליו פעם בפעם וקוראת את החדשים. כעת מששבתי הפורום עוררתם בי המון חמלה, חשתי באוירת תהוכנות(תוהו וכנות), שהפשטות שלה יש בה משהו שובה לב.

יש אמת בזעקת השיר, משהו בלתי אמצעי, זה לא מובן מאליו שאתם כאן, תורמים דמכם ומיישבים את המקום, בכלל לאחרונה אני מבינה שמדובר בסוג של שליחות, לא ברור לי עדיין מה מהותה אך אין ספק שהשירה היא דבר שלוכד בו נצח, שזו מעין נבואה.

@אשר ברא @רחל יהודייה בדם @זכרושיצאנולרקוד @שובי מלכות (שברת אותי) @טאבי @מוריה.

@עיניים טובות ו @אנונימי17 זיקקתם הכל כבר לפני בשרשור שלכם. עפתי על לשירתגובה

@ימח שם ערפאת @צדיק יסוד עלום @סופר צעיר @אברהם יאיר שטרן @חתול זמני אתם מצד הסיפורת! מודה שטרם העמקתי בכתבכם אבל על דבריי אני עדיין עומדת! מקווה לשוב אליהם

וכל המגיבים!! @זיויק @משה ואני באמת לא מספיק מתמצאת בשביל לקרוא לכולם. אבל בקיצור! היה חשוב לבטא! חזקו ואמצו

קריאה לאתגרבין הבור למים

לפני כארבעה חודשים כתבתי פתק בטלפון, כותרתו שיר של יום ומהותו שיר אחד כל יום.

ידעתי שחלדו גלגלי שפתי וזמן רב יקח עד שאכתוב שירה שוב, לומר שהתמדתי תהיה אמת חלקית מאוד, אך עם הזמן התדירות גברה ובימים האחרונים הרגשתי כאילו נמהלתי שמן ועברתי ממלמול שקט לדיבור מפורק, תכף נשורר.

אני הייתי אחת ולעצמי, חשבתי להציע לכם, אם תהיה היענות, לפתוח שרשור שיקרא שיר של יום ויהווה קריאה לאתגר. כל יום ישורשר בו שיר אחד בלבד, מי שתופס תופס, אם שניים פרסמו יחדיו - זכינו כולנו, אבל אם מישהו כבר כתב את השיר היום, יש להמתין למחרת. חושבת שאפשר לנסח כמה חוקים, אתם יכולים להעלות אותם, למשל: לא ניתן לשתף בשיר שנכתב אתמול.

הקיצור! מה אומרים? @כולם ללא יוצא מן הכלל גם אתם המספרים סיפורים

בעד. יוזמה ברוכה. אפשר לבקש ממך למסד את זה?אני הנני כאינני

רק לא מיסודבין הבור למיםאחרונה

אהבתי את האתגר, אני בעד.אשר ברא

לגבי מקום..

סיפורי מעשיות, אבדת בת מלך.

תפתחי לנו?בין הבור למים

ברוכה השבהמשה

כבר ציינתי בפני חבריי שזמרים הם בין רופאים לנביאיםאברהם יאיר שטרן

תודה. מחזקים דברייך.

מעניין שרופאים, תוכל לומר על זה עוד?בין הבור למים

חייבים אותך כאן.זכרושיצאנולרקוד

התפעמות שכזאת אסור לה שתישאר במחשכים.

כנביא האוגר נבואתו הנכספת להתגלות.

נו נבא לנו!בין הבור למים

מאגריי כמעט וייבשוזכרושיצאנולרקוד

"והבור ריק אין בו מים"

טעות למחוקצדיק יסוד עלום

טעות, למחוקטאבי

או שטעות למחוק?

אני מוצא את עצמי נע בין שני הקצוות האלה.

יפה !משהאחרונה