עוד מעט עשרה חודשיםאין לי הסבר
1. היא משועממת.
מאז שהיא חוזרת מהמעון עד מקלחת א.ערב ולישון.
הייתי מאוד שמחה להפעיל אותה, אבל יש לי דברים לעשות!!
מושיבה אותה מול כל המשחקים, והיא מגיעה, מטפסת עליי, מייללת, מושכת בחצאית.
זה פשוט בלתי🤷
עצות?
רעיונות?

2. היא נמוכה😩😩
מתחת לאחוזונים😩😩😩😩
המשפחה שלי ידועה בנמוכיותה, גם בעלי נמוך יחסית.
אבל יש איזו דרך להגביה אותה(חוץ משיטת מיטת סדום)

חןחן לכן❤️
אהמ אהמ אהמאין לי הסבר
בתור נמוכה בעצמי,שגרה ברוכה
אין דרך קסם להגביה. הסוד הוא בגנים שלה.
בעקרון חשוב לגדילה טובה שעות שינה טובות בזמן החשיכה(זותומרת, לא השנת בוקר עושה את סה אלא דווקא בלילה)
אחכ לקראת גיל ההתבגרות אם נראלך הגובה קיצוני וכד' אס הולכים לרופא לבדוק חוסרים בהורמון גדילה וכל זה. אבל לא רלוונטי לעכשיו כמובן
ב''ה ישנה מספיק בלילה...אין לי הסבר
הכי קצת, עשר שעות(בימים שהולכת לישון מאוחר וכמה מוקדם), אבל היא ממש מתחת לאחוזונים😬
מנסה לענות ועוקבתאנונימיות
1. עוקבת... אין לי רעיונות. אם בעלי לא בבית כל הזומים שאחרי 4 היא עלי, קמה יושבת בוכה צוחקת לוחצת על הרמקול מדגמנת מקרוב מידי למצלמה וכו... מעצבן ממש. מנסה להביא לה משחקים מפעילים את עצמם (שרים, מנגנים) עוזר קצת. אולי להאכיל אותה?

2. לבדוק שישנה מספיק ושאין מחסור בויטמינים וברזל מעבר לזה להתפלל. אם זה גנטי זה כנראה ימשיך. לקראת גיל 4 אפשר להתחיל מעקב צל אנדוקרינולוג/ רופא התפתחות. יש ילדים שצריכים הורמונים ויש שגיל עצמות קטן מהגיל הכרונולוגי.
יש לי אחות שהיתה ממש נמוכה וגיל עצמות קצת קטן קיבלה הורמונים היום היא בגובה שלי כמעט עוקפת אותי (לא גירפה אבל סבבה לגמרי)
אז לגבי 1-אין לי הסבר
משחקים מוזיקליים היא למדה לכבות.
לא קונה אותה.
ובקשר לאוכל-
כמה כבר אפשר לפטם אותה??
ביסקוויט
תפוז
ביסקוויט
צ'יריוס
ביסקוויט
היא מגרסת מזון 🤷

לגבי 2-
בבדיקות דם הכל תקין חוץ מהומוגלובין 10.5, אז עכשיו נותנת לה יותר תוסף.
אבל היא ממש גמדה😬
רק מזדהה... אתמול 2 דקות שקט עלו לי 3 קערות חרסינה 😬אנונימיות
לא יודעת איך היא הגיעה אליהן... בנס היא לא נפצעה
אוישש🤦אין לי הסבר
איך את מביאה לה תפוז? מקלפת וחותכת קטן?ציפור מתוקה
נותנת לה פלח בידאין לי הסבר
והיא מוצצת אותו וסוחטת לו תצורה...
כשהיא מסיימת היא נוהגת לפורר את הבקבוקים באופן סימטרי שווה בשווה על כלל מרצפות הבית.
😂😂ציפור מתוקה
ואת לא מפחדת מהקליפה השקופה הזאת?
הממ לא😬אין לי הסבר
היא אוכלת יפה, יודעת לנגוס ולחתוך לחתיכות קטנות, ולרוב היא סתם מוצצת...
הבן שלי כבר בן שנה ויש לו מלא שינייםציפור מתוקה
ואני פחדנית😔
האמת שאני מע''רית אז זה נותן לי שקט נפשיאין לי הסבר
כמובן שלא אתן משהו מסכן, אבל עצם זה שאני יודעת מה לעשות בעיתות סכנה מרגיע ממש!
לא סתםלפניו ברננה!
אחרי שהבכור שלי שידע לאכול ממש יפה כמעט נחנק על תפוז אני מפרקת לקטנים
הבן שלי בן שנה וחודש ועדיין מפרקת לו. אפשרות אחרת היא לחתוך לחיוכים, כולל הקליפה, וללמד את הילד לאכול כמו אבטיח. ואז הקליפה הלבנה חתוכה.
זה ממש חכם איך שאת חותכת!!אין לי הסבר
נראלי אאמץ!
הרבה פחות מלחיץ!
האמת היא שלרוב אני מוציאה את הבקבוקים מהלבןלפניו ברננה!
אבל תודה.קרדיט לאמא שלי
לגבי 1 והאוכלכבתחילה
תני לה עוף! תני לה בשר!
חביתה
רצועות עגבניה ומלפפון
גבינה, יוגורט, קוטג'

זה מזין ויתן לה הרבה כח למשחקים ולא להמרח עלייך וליילל.
במעון היא אוכלת בשריאין לי הסבר
יוגורט גבינה מלפפון חביתה וכו' אני נותנת לה בארוחת ערב ב5 וחצי...

זה זמן משחק בעיקרון.
אתמול אחים שלי היו אצלנו והיא שיחקה איתם והייתה מבסוטה.
הבעיה היא כשזה רק שתינו🤦
תכלס היא לא תהיה בבעיה כשתחפש חתן😝אין לי הסבר
תני כיף🤗אם_שמחה_הללויה
גמני בת 30 ו-1:48
חחחחחחצילוש
אני 1.53. את גורמת לי להרגיש ענקית
לגבי 1- איזה דברים יש לך לעשות?אמאשוני
אם זה משהו דחוף אז אפשר לשים במנשא גב (למשל לבשל לשבת ככה)
אבל בעיקרון סדר היום לא אמור לכלול התעסקות בדברים אחרים ברמה שהיא אמורה להעסיק את עצמה ולתת להתפנות לעניינים שלך ולהתרכז בהם.
כלומר כן אפשר למצוא פתרונות ששתי הידיים שלך יהיה פנויות מדי פעם, אבל לא הראש..
אז אם תתני דוגמאות מה נגיד ניסית לעשות ללא הצלחה אולי יהיו רעיונות.
נגיד שירותים שכחי מזה היא איתך 🤭
😂😂😂😂אין לי הסבר
אני בעיקרון מנסה לשבת בשיעור בזום.
או להגיש מטלות.
הקטע שהיא יודעת להעסיק את עצמה!!
בשבתות כשבעלי נמצא יכולה לשבת חצי שעה לבד ולשחק. אבל כשאנחנו לבד🤦
כנראה היא מרגישה שאני פנויה ונדבקת אליי.
אל תדאגי לגבי השירותים...
זה המקום שהיא הכי אוהבת בבית
יודעת אבל לא רוצהאמאשוני
וזה ממש אופייני לגיל. חבל על המאמץ להילחם בזה.
היא מרגישה שאת לא פנויה אליה אז עוד יותר צריכה אותך. היא לא מטפסת משעמום היא מטפסת מתוך צורך למגע, קרבה, ביטחון שאמא פה. (וקשר עין לא מספיק)
וממש הגיוני כששניכם בבית שהיא פחות תחפש את זה.
נניח היא מטפסת עלייך את לא יכולה להמשיך לעשות ככה משהו? אולי תוך כדי לעשות לה נעימי או לשבת עם מנשא עלייך והיא תמשוך בשערות מאחורה או תצבוט לך את האוזניים זה אחלה פעילות...
או זום את יכולה להתחבר מהפלאפון תוך כדי טיול בעגלה בחוץ?
ותנסי ממש לסדר את הלו"ז ככה שאת איתה והיא ערה- אז להיות איתה.

אה ועוד משהו שלפעמים עוזר זה להיות בגובה שלה. את שוכבת על מזרון מסביב צעצועים, לפנייך המחשב ואז היא מטפסת עלייך מצד לצד בינך ולבין הצעצועים עד שהיא לומדת את הקסם- לסגור לך את המחשב 😛 לבנתיים הרווחת משהו

עוד רעיון לזום אם זה בעיקר להקשיב אז יש מקרנים ממש זולים תקריני על הקיר ככה היא לא תיגע במחשב וזה יהיה לך יותר בגדול יותר קל להתרכז תוך כדי שאת משחקת איתה על השטיח במקביל.
מקרן כזה עולה 200 שקל.
פעם שמתי לגדולים סיפור ביוטיוב והקטנה סגרה להם את המחשב כל שניה אז שמנו להם במקרן. הקטנה דחפה אצבעות לאף של המספר (על הקיר)
וככה זה פחות הפריע לגדולים להתרכז.
אז נראה לי לא קלטת אותהאין לי הסבר
היא לא רגועה!!
היא קופצת, משתוללת, מושכת, בוכה, מושכת לי את האף, נעמדת לי על המחשב, מייללת, נושכת אותי(עדיין לא למדה שזה אסור), וכל זה בחצי דקה!!
ב''ה, כן?
זה כיף תינוקת אנרגטית!
הבעיה היא שהרבה פעמים אני לא פנויה!!
טיול בעגלה זה לא אופציה. אני בחיים לא אצליח להקשיב ככה...
באמת בימים שאין שיעורים עד מאוחר משתדלת לדחות מטלות לאחכ...

אני לפעמים מרגישה שזה בלתי אפשרי🤷
ברור שהיא לא רגועהאמאשוני
כי את לא פנויה אליה.
כשהיא תרגיש אותך רגועה ובשבילה היא תירגע.
אבל רגועה באמת לא רגועה של עכשיו אני רגועה כדי שהיא תירגע כדי שאוכל סוף סוף לעבוד נורמלי...

ואולי את לא עוקבת אבל מבטיחה לך שהבת שלך לא מתקרבת רבע לבן שלי.. 😁
וממליצה לך לסיים את הלימודים לפני גיל שנתיים שלה 😜
וואי אמןאין לי הסבר
נעבוד על הרוגע והסבלנות שלי😌
אני לא אסיים לפני שנתיים שלה😬😰
יודעת מה?בת 30
זה באמת בלתי אפשרי.
בלתי אפשרי לצפות מילדה בגיל הזה לאפשר לאמא שלה לשבת בנחת מול המחשב. פשוט לא קיימת מציאות כזאת.
בלתי אפשרי לצפות מעצמך שתצליחי!!
יש לך אפשרות לצפות ב''זום'' מוקלט?
להשלים איכשהו?
לכבות מצלמה ולשחק איתה בזמן שהשיעור ברקע ואת חצי מקשיבה?

אם לא, אולי להושיב אותה בכסא האוכל שלה ולספק לה צבעים ודף ודברים שאפשר למעוך כמו ברבצק וכד', וכאלה דברים.
אבל מה שלא יהיה- ברור שא''א לצפות ממנה...
צודקתאין לי הסבר
בגלל שהיא כזאת בוגרת ומפותחת רני מצפה ממנה להתנהגות של בת שנתיים😅
אין אפשרות להשלים שיעור וחייבים מצלמה..

הרעיון עם הכיסא מעולה...
תודה!
מצטרפת לגמרי לאמאשוניריבוזום
זה לא נראה לי סביר לצפות לשבת בשיעור בנחת או לעשות מטלות ללימודים עם ילד בגיל כזה. גם לא עם ילד בן שלוש לדעתי, אלא אם זה שיעור מאוד קצר.
אני יודעת שזה נשמע מבאס, כיריבוזום
כרגע זו המציאות שאת מתמודדת אתה, אבל מצד שני לפחות אל תחשבי שהמצב עם הבת שלך לא נורמלי - היא ממש נורמלית, לפחות בעיניי. סדר היום הוא זה שלא תואם לגיל, ואולי תוכלי לשנות דברים בסמסטר / שנה הבאה?
(אולי אני טועה ויש פה אמהות שכן מצליחות לשלב ויהיו להן רעיונות מוצלחים.)
שיעור של שעה וחצי🤦אין לי הסבר
אני יודעת שהיא נורמאלית ומתוקה🤗
הבעיה מתחילה בזה שאני לא מסדרת לעצמי את המערכת. אני מקבלת מערכת.🤦
ומה היית עושה אם היו שיעורים פרונטליים?אמאשוני
שאלה טובהאין לי הסבר
אני באמת לא יודעת...
בטח היא הייתה הולכת לאמא שלי...
גם עכשיו הרבה פעמים אנחנו הולכות לאמא שלי, אבל בסופו של דבר יש לי 3 אחים ביסודי ו2 בגן שצריכים אותה...
לפעמים אחים שלי איתה וזה הצלה ממש...
כמה שעות כאלה יש לך במצטבר כשהיא איתך בבית ערה?אמאשוני
אולי זה הזמן לבייביסיטר...
אי אפשר להקליט את השיעור ולצפות יותר מאוחר בערב?
בערך שעה וחצי- שעתיים ביוםאין לי הסבר
בייביסיטר כשאני בבית זה מועד לפורענות.
אבל אולי נזמין יותר את אחים שלי והם ישחקו איתה...
יש אצלנו חובת נוכחות עם מצלמה פתוחה... המרצים כבר מכירים אותה בשמה😅
שעה וחצי-שעתיים כל יום??אמאשוני
את אוספת ב16:00?
משכיבה אותה לישון מתי? ב19:00 נגיד?
מתוך זה שעה וחצי שעתיים יש לך לימודים?

אם זה אכן הזמנים אז הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש...
תראי אני בחרתי להיות "אמא של שבת" במשך שנה (טוב היה לי אחר"צ אחד פנוי) אבל זאת בחירה קשוחה.

יכול להיות שעד עכשיו הצלחת גם וגם
ויכול להיות שתצליחי בתחכומים למשוך עוד קצת. אבל הילדה גדלה ועוד מעט יחזרו למערכת רגילה ומתישהו זה כבר לא יעבוד אז אם אין לכם תכנון לטווח ארוך זה הזמן להתחיל לחשוב על זה.
אה אה לאלא🤭אין לי הסבר
שעה וחצי שעתיים שאנחנו ביחד😅

בימים שלומדת עד חמש אוספת אותה בשלוש וחצי ואז שעה וחצי אני מנסה ללמוד והיא מנסה למשוך צומי🤗
היא הולכת לישון בדרך כלל בין שש לשש וחצי...

בזמן הזה גם יש ארוחת ערב, מקלחת(התרפיה שלנו), משחק ביחד...
אבל בזמן שאני מנסה ללמוד זה לא הולך...

אני חושבת שאולי באמת כמו שאמרת אני צריכה להיות פנויה אלייה ל ג מ ר י...
אני1234אנונימי
גם לומדת תואר. ממש ממש קשוח ועמוס

ואני מעריצה אותך שאת עושה את זה עם תינוקת כשבעלך לא נמצא!

אבל מניסיון, זה פשוט לא אפשרי ללמוד כשהם איתך. הבן שלי כבר בן שנתיים וחצי, הוא נולד בשנה הראשונה של הלימודים (ואני עוד לומדת). הוא ילד סופר רגוע, יודע להעסיק את עצמו ולשחק לבד גם שעה פלוס. ועדיין, אני לא יכולה לשבת לשמוע שיעור כשאני איתו, כשהוא רואה שאני לא פנויה, הוא רק נצמד אלי יותר. וזה לא משתפר עם הגיל

הימים הכי מוצלחים, זה הימים שבהם אני מחליטה שאני לא עושה כלום, חוץ מלהיות איתו. בימים האלו אני מספיקה הכי הרבה, כי מתחילים במשחק, אוכלים ביחד משהו ואז הוא כבר ממשיך לבד ורגוע ואני מתפנה למה שצריך. אבל זה עובד לפעמים ורק אם אני משחררת באמת.

את הלימודים באמת אני מספיקה כשהוא במעון / אחרי שהוא הולך לישון.

יש לך אפשרות להקליט שיעורים?

גם באמת היא לא הולכת לישון כל כך מאוחר. שש וחצי עוד משאיר לך מלאא זמן בערב. נראה לי גם תהיה לך הרגשה יותר טוב אם תהיי איתה באמת (הזמן גם עובר יותר מהר ככה ;)) ורק אחרי שהיא תלך לישון תתפני ללימודייך
ממש מסכימה!לאחדשהפה
בתור אמא סטודנטית (יש לי 2, אמא מנוסה וסטודנטית 😜) למדתי לא להבטיח לעצמי לעמוד באף מטלה כשהם ערים ואיתי, ואפילו לא לנסות!
@אין לי הסבר לא יודעת מה את לומדת, איפה ובאיזה שלב, אבל הגיוני שיתחשבו בך עם נוכחות במצב הזה, תנסי לבדוק.. יהיה לך הרבה יותר כיף פשוט להיות עם הילדה וללמוד בנחת אח''כ, מבטיחה לך!
הם יגידו לי להשליםאין לי הסבר
אבל גם ככה אני חייבת להשלים עוד קורסים😬
זה קורסים יחסית קלים שאני לא חייבת מ-מ-ש להקשיב, אבל חייבת להיות..
אז אם ככה אל תקשיבי...לפניו ברננה!
תדאגי להקליט את המפגש. תכתבי את הסאונד של המחשב. המצלמה פתוחה, מכוונת אלייך, את משחקת איתה על הרצפה.
זהו.
הבעיה היאאין לי הסבר
הרבה פעמים זה שיעורים פעילים
מחלקים לחדרים ועושים ביחד עבודות להגשה בסוף השיעור...
קצת מסובך🤦
קרציות 😔לפניו ברננה!
יש אצלנו נוכחות חובה😐אין לי הסבר
אבל תראי מה כתבתי בסיכום ביניים
אל תקחי את זה כגזירת גורללאחדשהפה
אם תבקשי סיכוי סביר שיאשרו לך, ואם לא אז הם סתם.. (לא נפרט 🙄)
גם אצלנו חובת נוכחות עם מצלמות דולקות, אבל אם אני אפנה למרצה באופן ספציפי שלא מסתדר לי להדליק מצלמה, סיכוי סביר שיאשר לי, ואז שידבר ברקע, אני אשלים בזמן שלי
😂😂אין לי הסבר
הבעיה היא שזה שיעורים שעובדים ביחד וצריך להגיש מטלות בסוף השיעור.
אבל הרבה פעמים אני עם מצלמה פתוחה אבל לא יושבת מולה🤭
המטבח שלי מאוד מעניין...
מעצבן, גם אצלנו בול ככהלאחדשהפה
כתבתי ונמחק לי 😔
חדרים והגשת מטלות תוך כדי שיעור.. אבל אין שום אפשרות להתחשב? אצלנו המטלות פתוחות בד"כ עד סוף היום, וגם אם עבר הזמן לפחות בחלק מהקורסים זה עדיין פתוח..
אם לא עובד אז תבקשי מחבר/ה נאמנ/ה שישלח לך מה להגיש ואת החומר עצמו תשלימי אחכ..
אה, ומטבח זה אחד המעניינים! אני מיקמתי את עצמי כשמאחוריי חלון גדול, כי זה המיקום היחיד שבו לא רואים את הבלגן של הבית 🤭
אולי את לומדת איתי😁אין לי הסבר
אם אני גם ככה מסיימת זה כולה לשלוח... חצי דקה..
אין לי למה לחכות למאוחר...
חחח לא נראלילאחדשהפה
אבל סיקרנת מה את לומדת 😅
אני האמא הכמעט יחידה בתואר, ול2 האחרות אין בגיל של הבת שלך 🙃
אההאין לי הסבר
חח אז לא🤭
יש אצלנו יחסית הרבה נשואות...
ואמהות ב''ה גם לא חסר😅
אולי בגלל זה אצלנו מתחשבים קצת יותר 😅לאחדשהפה
חח כנראה😂🤭אין לי הסבר
אצלנו הבייביסיטר מוציאה אותו לבחוץכבתחילה
לגן שעשועים, ואם קר היא לוקחת אותו לבית שלה. זה באמת מועד לפורענות אם את בבית.
מעדיפה שלא תסתובב בבתים😬אין לי הסבר
אבל בקיץ גינה זה פיתרון מעולה...
היום אני חושבת שהייתה נודניקית בגלל שהייתה עייפהאין לי הסבר
חושבת על זה בדיעבד, כי הלכה לישון ברבע לשש...
את גם נמוכה, את אומרתמתואמת
זה כל-כך נורא בעינייך?...
בתור נמוכה בעצמי (פחות ממטר חמישים), אני לא רואה בזה בעיה. הדבר היחיד שנורא בזה זה שאי אפשר להגיע למדפים הגבוהים בקלות
חוץ מזה - זה לא מפריע לי בחיים.

הבת הבכורה שלי גם נמוכה מאוד, והלחיצו אותנו מאוד כשהייתה קטנה (בעיקר כי בעלי גבוה דווקא) - אבל אני סירבתי להילחץ. ובטח שלא לתת לה סטרואידים (שזה מה שנותנים לפעמים לילדים נמוכים קיצונית). היא פשוט נמוכה, וזהו. תואמת לאחוזונים שלה עצמה
ובכל זאת מעודדת - בשנה האחרונה (היא בת 13 היום) היא נתנה ממש קפיצה בגובה. מי יודע, אולי בסוף היא תהיה גבוהה ממני
ועוד עידוד - ההורים שלי שניהם נמוכים (אבל קצת פחות ממני), וחוץ ממני ומאחותי - השאר גבוהים יותר, חלק ממוצעים, ושני האחרונים *ממש* גבוהים - כאילו שמרו בשביל הסוף את כל הסנטימטרים העודפים במשפחה
וגם בעלי הגבוה הוא בן לשני הורים נמוכים, ויש לו גם עוד אח גבוה...
בקיצור - יש סיכוי גם לבת הנוכחית שלך, וגם לילדים העתידיים שלך
😂😂😂אין לי הסבר
חחח אני סתם הייתי בלחץ שאולי היא לא תקינה...
פשוט לא באלי שמגיל 0 היא תצבור פערים משמעותיים...
מאלו "פערים משמעותיים" את מפחדת?מתואמת
שעכשיו היא מתחת לאחוזוניםאין לי הסבר
ושבגיל 5 תהיה בגובה של גיל 3
גיל שבע בגיל 4
גיל עשר בגיל 5.
מכירה ילדים כאלו...
ואינלי בעיה שתהיה נמוכה, אבל לא ממש...
אז חשבתי אולי לא אוכלת מספיק חלבונים סידן או משו מצמיח...

נראה לי שזה חשש רחוק...מתואמת
וגם אם כן - אפשר לטפל בזה אז, לא צריך כבר מעכשיו...
צודקתאין לי הסבר
סתם מפחדת שתהיה 1.30...
יש רפלקסולגית מיוחדת לגדילהמוצץ!
קוראים לה רינה פליישמן, ממודיעין עילית. אצלנו זה עזר ב"ה.
תחפשי באינטרנט אם מתאים לך. אבל זה כמובן לא במקום מעקב של אנדוקרינולוג. שבודק אם יש חסר בהורמון גדילה או לא ומחליט על טיפול מתאים.
בכל מקרה, המעקב וגם הרפלקסולוגיה מתחיל רק מגיל 3 בערך.
לגיל הזה- יש מרפאות אכילה אם את מרגישה שהיא אוכלת לא מתאים לגיל שלה (לחם או פסטה או דייסה יותר ישביעו מביסקויט).
בהצלחה!
בכמ נחכה שתגדל קצתאין לי הסבר
אבל טוב לדעת על אופציות
היא אוכלת גם לחם ופיתה, אבל בארוחת ערב.
דייסה לא לרמה של הפרינססה הזאת🙄
ופסטה אני מפחדת שתחנק כי זה מחליק כזה...

הביסקוויטים זה רק לאחהצ לנישנוש.
ומשתדלת לא לתת יותר מ2.
רק כשהיא בלתי נסבלת נותנת עוד אחד😅
1. כמו שאמרו לך, הציפייה שלך לא לגמרי תואמת מציאותיתסופי123
וכדאי לחשוב על פתרון אחר, נניח בייביסיטר שתבוא לשחק או להוציא אותה בזמן שאת בשיעור. נשמע מצב מתסכל לשתיכן.
2. היא במעקב גדילה? נראה לי שאם היא ממש מתחת לאחוזונים כדאי להתייעץ. הייתי מנסה לתת לה אוכל מזין יותר מביסקוויטים וציריוס... אפילו סתם סנדוויץ' עם טחינה.
1. מחפשת סתם משהו שיעסיק אותה בזמן הזהאין לי הסבר
לא שעה וחצי, אבל חצי שעה...

2. כן, במעקב גדילה בטיפת חלב...
היא נולדה פיצית...
אל תדאגי, היא אוכלת גם סנדוויץ עם טחינה😌
ב''ה אוכלת כמו שצריך...
הביסקוויטים וצ'יריוס לא באים כתחליף לארוחה, אלא בתור השתקה😅🙈
עושה סיכום בינייםאין לי הסבר
1. בימים שאני מסיימת מאוחר ללכת להורים שלי כדי שיהיה מישהו שישכיח עלייה(עוזר חלקית כי כל כמה דקות מפריעים לי וגם יש שם מלאאא רעש)
בימים שאני מסיימת יותר מוקדם, לפנות זמן כדי להיות *איתה*, ולא להתעסק בכלל עם הלימודים.
אולי זה הזמן להצטרף לזמן רינה של @אילו פינו
שאלה-
משחקים שאנחנו יכולות לשחק ביחד?

2. לחכות לגיל 3. נקווה שעד אז המצב יהיה יותר בסדר...
עד אז-
להוריד למקסימום ביסקוויט אחד ביום כדי שתאכל יותר בארוחת ערב ולא תהיה מפוצצת.
רעיונות לארוחות יתקבלו בברכה.
כרגע-
פיתה עם גבינה חביתה מקושקשת ומקל מלפפון.
מרק עדשים
מרק כתום
לחם עם גבינה
לחם עם טחינה


תודה לכל מי שענתה💕🤗
משחקים שאפשר לשחק יחד-אנונימיות
את הפאזלים של התינוק ששמים חלקים במקום שלהם,
לספר לה סיפורים
שירים שמלמדים על הגוף וגם סתם. הבת שלי למדה לעשות לללה אפצ'י בשפן הקטן ואת התנועות של ידיים למעלה על הראש וזה מתוקק
👍אין לי הסבר
תודה!!
מזדהה עם 1קטני ומתוק
אני רק מתיישבת ליד המחשב, הוא בא נעמד לידי מכל כיוון אפשרי ורוצה שארים אותו.. לא מסכים להשאר עם המשחקים יותר מכמה דקות בודדות..
עצות אין לי בינתיים
מחפשת רעיון למשחק שיעסיק אותו היטב..

לגבי 2 אין לי מושג..
😂😂אין לי הסבר
ממש!
נעמדת וקופצת כזה שאני ארים אותו...
ועושה כזה אהה אהה אהה מתחנן
חח דייקת לגמרי😂קטני ומתוק
לגבי 1חדשה ישנה
היא לא בובה שצריך להעסיק אותה ולשים מולה משחקים.
היא לא ראתה את אמא כ''כ הרבה זמן, היא לא רוצה צעצועים מפלסטיק, היא ראתה אותם כל היום במעון.
היא רק רוצה
א מ א.
אמא.
שאמא תדבר איתה, תצחק איתה , תשחק *איתה*, תעשה לה ''קוקו'', תשיר לה, תצא איתה....

סליחה אם זה נשמע ביקורת. אני יודעת שאת אמא מהממת. שומעים את זה מההודעות שלך, אבל זה מוקדש לכל ההורים. לפעמים מרוב מעון, צהרון מוסדות , חוגי העשרה, מועדוניות ובלבולי שכל, שוכחים שילד זקוק הכי הכי לאמא! כן, גם אם היא משעממת. אמא זו אמא ואין על אמא בעולם!!
צודקתאין לי הסבר
הבנתי אתזה בעקבות השרשור🙈
מסכימה עם כל מילה שלך!

ונשמה-
זו ביקורת!
ביקורת בונה זה הכי חשוב להתפתחות🤗💕
סוף סוף צחקתי היום מיטת סדום, בקשר להגביהרויטל.

יקרה שמעתי פעם וגם קראתי שרפסולוגיה אמורה לעזור,

גם לישון מוקדם,אני מתכוונת כמובן בשלב יותר מאוחר.

שלום לך!!אין לי הסבר
לאן נעלמת?🤗
אבא אבא אבא היה במצב קשה עכשיו זה הסתדר ברוך השם.רויטל.


תודה רבה לכל מי שענתהאין לי הסבר
הייתי איתה היום ביחד אחהצ, בלי טלפון והסחות דעת מהלימודים, והיה לנו מזה כיףף
מאוהבת בה🤗😍
הכי כיף בעולם 🥰לאחדשהפהאחרונה
מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמראחרונה

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)אחרונה

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

תרופת סבתא מטורפתתתתותית11

חלב עיזים ישר מהעז, ממש לחלוב ולשתות או לגרגר ישר

היה לי ממש כזה אמנם בגיל יותר צעיר

ברמה שלא יכולתי לדבר

באותו יום הכל נעלם

ממה ששמעתי גם מהסופר זה סבבה.מוריהאחרונה

הבעיה עם חלב עיזים יישר מהעז זה חלילה העברת מחלות.

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnutאחרונה

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור

לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

לא פירטו איזה בדיוק.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואיתאחרונה

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אמהות לצמודים?עיונית

אז מסתבר שאני בהריון.

לא רציתי את זה, מבחינתי מינימוםם עוד שנה...

והתינוק שלי עדיין תינוק! הרגע חגגנו לו שנה, הוא לגמרי יונק ועוד ישן איתי..

השנה הזאת הייתה לי ממש אינטנסיבית עם התינוק. איך עושים את זה כשיש גם פעוט בן עוד לא שנתיים?

אני אשמח לעצות, טיפים, ועידודים שזה שווה את זה 🥲

תזכרי שעוד 9 חודשיםהשקט הזה

התינוקי כבר יהיה ממש פעוט. ירוץ, ידבר במידה מסויימת.. 9 חודשים של הריון זה המון זמן בהתפתחות של תינוק/ פעוט

גם לי קרה, כשהקטן שלפניו היה בן שנה נכנסתיהתייעצות הריון

להריון עם התקן והרגיש לי שהוא ממש תינוקי. היה קשוח באמת, יכולה לעודד אותך שגיל שנה ותשעה חודשים שונה מאוד מאוד מגיל שנה! אמנם עדיין הרגיש לי שהוא תינוק שלי, אבל הוא כבר הלך, דיבר קצת, הבין המון וקיבל את התינוק בשמחה ואהבה.. התינוק שנולד מתוק מדבש, אבל ברור שזה דורש ויחסית צמוד.. תני לעצמך זמן לעכל את האירוע.. מקווה שתתחזקי ותצליחי להכיל את זה בטוב. מוזמנת לפרטי אם תרצי

יש לי צמודים ואחכ לא צמודיםכורסא ירוקה.

ההתחלה עם צמודים קשה, זה ברור, אבל קודם כל את עדיין בתוך הלופ, זה לא להתחיל מאפס עם תינוק (בניגוד ללא צמודים שהיה לי יותר קשה מהבחינה הזאת), ושתיים זה משתלם ממששששששש.

בהתחלה כשאמרו לי שזה משתפר לא האמנתי בכלל, אבל וואו! איזו קרבה ואיזה כיף זה כהורים לראות את הכנופיה הקטנה 🤣 והם ממש חברים ואכפת להם אחד מהשני וחווים חוויות דומות וזה מהמם.

הטיפ הכי טוב הוא לקחת עזרה בהתחלה בלי להתחשבן, לדאוג גם לזמן אישי עם הגדול ולשמוח בעצמך בשבילו על המתנה המופלאה שהוא מקבל שהיא האח החדש (זה ממש לא נאמר כביקורת והגיוני שאת בהלם ומאוכזבת. הכי נורמלי וטבעי. הכוונה היא לא לשמוח שקרתה לך "תקלה", אבל גם אם בשבילך זה קושי בשבילו זה דבר מופלא אז לנסות לראות את הפן הזה ובו להשתדל לשמוח)

אצלי הרווח בדיוק ככהרקאני

וההבדל בין גיל שנה לשנה ו9 הוא ענק

כשילדתי היא כבר ממש הייתה פעוטה

כן זה לא קל

גם הריון עם תינוקת זה לא קל

ובסוף הם כן דורשים שניהם

אבל זה ממש בסדר

הרבה פחות קשה ממה שחשבתי שיהיה

לי יש צמודים במרווח של שנהקל"ת

ההתחלה קשוחה, אבל ב"ה הם גדלים והם החברים הכי טובים😊

לי יש מרווח של שנה וחודשייםהמקורית

זה באמת יהיה קל יותר ככל שיגדלו. עד אז תחעזרי במי שניתן ובמה שניתן

בשעה טובה♥️

שנתיים הפרש זה צמוד?שושנושי

בהתחלה כמובן שהיה מאתגר, בהריון לא היה לי קל בכלל.

אחרי הלידה הייתי חייבת שבעלי יהיה נוכח כי לא הסתדרתי לבד.

היום?

הגדות בן 4, הקטן בן שנתיים - ואני פשוט מודה על הילד הזה שהצטרף אלינו בתזמון הזה.

המון כוחות!

עוד לא מניסיון אבל כמוךאנונימיות

עד עכשיו פערים של שנתיים וחצי ושלוש וחצי.

ופתאום הריון מפתיע .. יהיה ביניהם שנה ו10

אני רק יכולה להגיד שההבדל בין גיל שנה לשנה וחצי ועוד יותר שנה ו9/10 הוא עצום.

ממש פחדתי בתחילת ההריון גם שלי היה הכי תינוק יונק ומשם איתי והוא גדל.

אני כבר מתחילה שישי ומצלילה לראות איך זה קורה.

לפני שלושה שבועות נגמל מהנקה...

ובכללי הרבה יותר עצמאי תקשורתי הוא כבר מבין הכל!

ליooאחרונה

צמודים היה קשוח מדי

על סף הבלתי אפשרי

והעצות שלי

לדעת שזה קשה מדי

לא לצפות להסתדר לבד

לחפש כמה שיותר עזרה וחלוקת עבודה הגיונית

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

וואי ממש מתסכלשמ"פ

זה אפילו מכעיס, אני התלוננתי גם על כאבי גב בגלים והרופא ממש צחק עלי שאם זה היה צירים הייתי כבר יולדת ושאני היסטרית וזה הרחם שגדלה וכו'... כמה שבועות אחר כך הייתי עם שמירה התמיכה ....

וב"ה שימשיך כך! בע"ה תזכי ללדת בזמן !